דורה מסרה לנו שעדיין אפשר לרכוש “לוח שנה עם טעם” – לוח שנה ישראלי-עונתי-טבעוני.
להזמנות צרו קשר עם דורה: 0543074930
וגם דרך הפייסבוק
_______________________
לקראת התחלפות העונות לכיוון וסתו והחורף, אליעזר מ”שורשי ציון” מציע סדנאות אוכל פרוביוטי, בהן תוכלו ללמוד כיצד להתסיס, להחמיץ, ולהכין מזון מלא חיים ובריאות.
המפגש הראשון השבוע.
הפרטים בפייסבוק
______________________
בשבועות הקרובים תהיה הגבלה במוצרי החלב שניתן להזמין מ”משק 42″. הסיבה לכך היא שחלק נכבד מעדר העזים של פועה ועודד יצא למנוחה. העזים שנמצאות בשלב של כחודשיים לפני המלטה יצאו לחופשה השנתית שלהן. הן לא נחלבות, נחות בחצר או בסככה, תופסות שמש או צל ומשמינות לאיטן.
לכן יש להם כרגע מעט חלב והוא מחולק במשורה בין כל צרכי המשק. בחודש נובמבר צפויות להתחיל המלטות!! ואז ישוב לאט לאט גם החלב לזרום בחופשיות.
________________________________________
לירושלמים ולכל אוהבי אדם וספר – ביום חמישי הקרוב מתקיימת ההשקה של תחנת הקריאה השניה בשכונת הקטמונים בפארק המסילה בירושלים. למי שלא מכיר – תחנות הקריאה הן ספריות קהילתיות בשיטת “קח-תן”, פרי שיתוף פעולה בין תושבים פעילים ואנשי ספרות, סטודנטים מבצלאל, מנהלים קהילתיים ועיריית ירושלים. הן מאפשרות לכולם לשאול, לתרום ולהחליף ספרים באויר הפתוח, הציבורי, המקומי, בכל שעות היום, ללא ספרן. הספריות ממוקמות בתחנות אוטובוס ישנות שהוצאו משימוש ועכשיו חזרו לחיים בגלגול מוצלח במיוחד…
ההשקה היא בעצם מסיבת רחוב נעימה פתוחה לכל: מוסיקה, יצירה, בית קפה חברתי, כדי לחגוג את נקודת האור היפה הזאת בלב ירושלים. חמישי 15/10 בשעה 17:00. הפרטים בקובץ המצורף
___________________________________
השבוע לכבוד דקות הסתו הנעימות של השבוע שעבר, ובציפיה לעוד ימי סתו רבים, אנחנו מביאים את העלון הסתוי הכתום של השנה שעברה –
כתום בעיניים
בשבועות האחרונים אנחנו חופרים מתוך הערוגות שורשי בטטה ארוכים וכתומים, מתוקים מתוקים. הירוקים יפים ורעננים בטעמים, מרקמים צבעים וצורות שונים. וכמובן אין לשכוח גם את התפוזים הנהדרים והקלמנטינות המתוקות שמתחילים להבשיל על העצים, ומוסיפים לחגיגה, מה שאומר שהסתו לגמרי כאן, הלילות לעתים קרירים, ואפשר להתחיל להכין מרק כתום. בעברית, המילה “כָּתֹם” נגזרת מן המילה “כֶּתֶם”, במשמעות “זהב”, בשל הצבע הזהוב של הגוון הכתמתם הנוצר כשהצבע האדום והצבע הצהוב פגשו זה את זה ונפלו לבור עמוק… וההמשך ידוע. בשבילי הכתום בהחלט ראוי לשמו המלכותי והמוזהב, ושילוב התזמון שלו עם התקררות מזג האויר וחמימות הגוון הם איזון מושלם לעונה המקסימה הזו.
השבוע אנחנו מקדישים את העלון לשורש הסתוי הנחמד הזה, שבניגוד לרוב השורשים, גדל דווקא בקיץ ולא בחורף, חובב חום ושונא קור (ראו בהמשך). היא אמנם נאספת עכשיו מן האדמה, אבל את המסע החלה לפני ארבעה-חמישה חודשים, כשקיבלנו מעודד ממושב ישע צרורות צרורות של זרדים ירוקים, ממש מקלות, רובם נטולי עלים, קשורים יחד בחוט. אנחנו לקחנו את המקלות/זרדים (ייחורים) האלה ונעצנו אותם בתלוליות האדמה הלחות שהכנו, ואז הלכנו צעד אחד לאחור והתבוננו שוב, כמדי שנה, במראה המוזר של המוני מקלות נעוצים בתלוליות חומות של אדמה. חקלאות נראית לפעמים כמו התנהגות הזויה ומוזרה ביותר.
לאחר כמה ימים התחילו המקלות ללבלב, עלים ירוקים צמחו מהם והם נראו כקמים לתחיה, לאחר כמה שבועות כבר נפרש על פני הערוגה פס ירוק אחיד של צמחים, ולאחר כחודשיים כל החלקה היתה כבר מרבד אחד צפוף ומסובך של ענפים ועלים ופרחים לילכיים. ומתחת לכל התסבוכת הירוקה הזאת צמחו להם במהלך ארבעה-חמישה חודשים, שורשים שמנמנים וכתומים, מתוקים ומשביעים – בטטות. לפני ארבע שנים הכנתי לכם עלון מצולם על דרכה של הבטטה ממקל עירום לשורש החבוי תחת שטיח צפוף, הנה הוא לפניכם.
מקורן של הבטטות באיזור הטרופי של דרום ומרכז אמריקה, השרידים הקדומים ביותר נמצאו בפרו. משם היא התפשטה לשאר מרכז ושדרום אמריקה והגיעה גם עד לפולינזיה, לא ברור בדיוק איך. ישנן השערות שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה על ידי ציפורים או סירות שנטרפו ונסחפו. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, זאת משום שזרעי בטטה יכולים לנבוט לאחר שריה במי ים. קולומבוס פגש אותה בקובה, הביא אותה לאירופה ומשם היא התפשטה עם מסעות הכיבוש האירופאים לאפריקה, הודו ואסיה.
היא בת למשפחת החבלבלים (Convolvulaceae) המכובדת, אליה שייכים גם עשב הבר חבלבל השדה, הכשות הטפילה והיא אחותה של הלפופית (morning glory) היפה המצויה בטבע ובגינות. שמה הרשמי הוא “לפופית נאכלת” והוא מתאים לה, כי היא כמעט היחידה מהמשפחה הזו שמשמשת למאכל, וממש היחידה המגודלת מסחרית למאכל. תופעה נדירה בהחלט. כמו רבים אחרים במשפחתה היא משתרגת ומתפתלת ושולחת זרועות ענפים לכל עבר. אם תתנו לה היא גם תטפס על הגדר הקרובה ותכסה אותה בעלווה של עלים ירוקים דמויי לב ואחר כך גם בפרחים יפים וסימטרים בצבעים סגולים בהירים, הנפתחים בשעות הבוקר ונסגרים בצהרים מול השמש העזה.
שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע.
כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור.
זו גם הסיבה לכך שבטטות לא מאחסנים במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה יפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, ולא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור. טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…)
את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר.
אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסים במים כדי למנוע השחרה.
טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא ממש פצצת בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה.
למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק “אנטי-סוכרתי” המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ”ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות.
לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק- מתאים לעונת החורף.
הרבה רעיונות לשימוש סתוי בה תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו
אנחנו מאוד מחכים כאן כבר לחורף, בשבוע שעבר זכינו למטר קצר ומרענן, ומיום שלישי הבא (ז’ חשוון) כבר מתחילים לבקש בפה מלא ובלי היסוסים – שיבוא כבר הגשם – לטובה, לברכה, לששון, לשמחה. מקוים שתצטרפו אלינו לתקוות, תפילות, בקשות – לממטרים רטובים רטובים של טיפות גדולות ומרוות רגבים.
אנחנו שולחים מכאן ניחומים והשתתפות בצער מלני ועליזה, המתרגמות המעולות שלנו (שמעבירות את העלון מעברית ולאנגלית מדי שבוע) עם מותה של אמא וסבתא. עם אבלי ציון ושאר העולם תנוחמו. חיבוק גדול.
למרות ואף בגלל הימים הלא פשוטים שעוברים עלינו, מקוים שתהיה עונה של נשימה גדולה, צמיחה, שגשוג חיים וטוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה
___________________________________________
איזה עוד צבעים מלוים את הכתומה השבוע בארגז?
לא אדום לצערנו, העגבניות עדיין חסרות… אבל יש צבעים אחרים:
יום שני: עלי בייבי/מיזונה/פקצ’וי, נענע/כוסברה/פטרוזיליה, דלעת, עלי חרדל/רוקט/טאטסוי, תפו”א, קייל/תרד ניוזילנדי, מלפפון, בטטה, תירס, בארגזים קטנים בלבד: כרישה וחצילים.
בארגז הגדול תוספת של: פלפל אדום/ירוק, לוביה תאילנדית/ במיה, מנגולד, צנוניות/צנון/סלק אדום, בצל ירוק.
יום רביעי: בטטה, מלפפון, נענע/פטרוזיליה, תירס, חצילים/פלפל ירוק/אדום, קייל/תרד ניוזילנדי, חרדל/רוקט, דלעת, עליי בייבי/טאטסוי/פאקצ’וי, תפו”א, בארגזים קטנים בלבד: כרישה
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, לוביה תאילנדית/במיה /גזר, בצל ירוק/עירית, צנונית/סלק אדום
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
בשבועות הקרובים תהיה הגבלה במוצרי החלב שניתן להזמין מ”משק 42″. הסיבה לכך היא שחלק נכבד מעדר העזים של פועה ועודד יצא למנוחה. העזים שנמצאות בשלב של כחודשיים לפני המלטה יצאו לחופשה השנתית שלהן. הן לא נחלבות, נחות בחצר או בסככה, תופסות שמש או צל ומשמינות לאיטן.
לכן יש להם כרגע מעט חלב והוא מחולק במשורה בין כל צרכי המשק. בחודש נובמבר צפויות להתחיל המלטות!! ואז ישוב לאט לאט גם החלב לזרום בחופשיות.
________________________________________
לירושלמים ולכל אוהבי אדם וספר – ביום חמישי הקרוב מתקיימת ההשקה של תחנת הקריאה השניה בשכונת הקטמונים בפארק המסילה בירושלים. למי שלא מכיר – תחנות הקריאה הן ספריות קהילתיות בשיטת “קח-תן”, פרי שיתוף פעולה בין תושבים פעילים ואנשי ספרות, סטודנטים מבצלאל, מנהלים קהילתיים ועיריית ירושלים. הן מאפשרות לכולם לשאול, לתרום ולהחליף ספרים באויר הפתוח, הציבורי, המקומי, בכל שעות היום, ללא ספרן. הספריות ממוקמות בתחנות אוטובוס ישנות שהוצאו משימוש ועכשיו חזרו לחיים בגלגול מוצלח במיוחד…
ההשקה היא בעצם מסיבת רחוב נעימה פתוחה לכל: מוסיקה, יצירה, בית קפה חברתי, כדי לחגוג את נקודת האור היפה הזאת בלב ירושלים. חמישי 15/10 בשעה 17:00. הפרטים בקובץ המצורף
___________________________________
השבוע לכבוד דקות הסתו הנעימות של השבוע שעבר, ובציפיה לעוד ימי סתו רבים, אנחנו מביאים את העלון הסתוי הכתום של השנה שעברה –
כתום בעיניים
בשבועות האחרונים אנחנו חופרים מתוך הערוגות שורשי בטטה ארוכים וכתומים, מתוקים מתוקים. הירוקים יפים ורעננים בטעמים, מרקמים צבעים וצורות שונים. וכמובן אין לשכוח גם את התפוזים הנהדרים והקלמנטינות המתוקות שמתחילים להבשיל על העצים, ומוסיפים לחגיגה, מה שאומר שהסתו לגמרי כאן, הלילות לעתים קרירים, ואפשר להתחיל להכין מרק כתום. בעברית, המילה “כָּתֹם” נגזרת מן המילה “כֶּתֶם”, במשמעות “זהב”, בשל הצבע הזהוב של הגוון הכתמתם הנוצר כשהצבע האדום והצבע הצהוב פגשו זה את זה ונפלו לבור עמוק… וההמשך ידוע. בשבילי הכתום בהחלט ראוי לשמו המלכותי והמוזהב, ושילוב התזמון שלו עם התקררות מזג האויר וחמימות הגוון הם איזון מושלם לעונה המקסימה הזו.
השבוע אנחנו מקדישים את העלון לשורש הסתוי הנחמד הזה, שבניגוד לרוב השורשים, גדל דווקא בקיץ ולא בחורף, חובב חום ושונא קור (ראו בהמשך). היא אמנם נאספת עכשיו מן האדמה, אבל את המסע החלה לפני ארבעה-חמישה חודשים, כשקיבלנו מעודד ממושב ישע צרורות צרורות של זרדים ירוקים, ממש מקלות, רובם נטולי עלים, קשורים יחד בחוט. אנחנו לקחנו את המקלות/זרדים (ייחורים) האלה ונעצנו אותם בתלוליות האדמה הלחות שהכנו, ואז הלכנו צעד אחד לאחור והתבוננו שוב, כמדי שנה, במראה המוזר של המוני מקלות נעוצים בתלוליות חומות של אדמה. חקלאות נראית לפעמים כמו התנהגות הזויה ומוזרה ביותר.
לאחר כמה ימים התחילו המקלות ללבלב, עלים ירוקים צמחו מהם והם נראו כקמים לתחיה, לאחר כמה שבועות כבר נפרש על פני הערוגה פס ירוק אחיד של צמחים, ולאחר כחודשיים כל החלקה היתה כבר מרבד אחד צפוף ומסובך של ענפים ועלים ופרחים לילכיים. ומתחת לכל התסבוכת הירוקה הזאת צמחו להם במהלך ארבעה-חמישה חודשים, שורשים שמנמנים וכתומים, מתוקים ומשביעים – בטטות. לפני ארבע שנים הכנתי לכם עלון מצולם על דרכה של הבטטה ממקל עירום לשורש החבוי תחת שטיח צפוף, הנה הוא לפניכם.
מקורן של הבטטות באיזור הטרופי של דרום ומרכז אמריקה, השרידים הקדומים ביותר נמצאו בפרו. משם היא התפשטה לשאר מרכז ושדרום אמריקה והגיעה גם עד לפולינזיה, לא ברור בדיוק איך. ישנן השערות שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה על ידי ציפורים או סירות שנטרפו ונסחפו. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, זאת משום שזרעי בטטה יכולים לנבוט לאחר שריה במי ים. קולומבוס פגש אותה בקובה, הביא אותה לאירופה ומשם היא התפשטה עם מסעות הכיבוש האירופאים לאפריקה, הודו ואסיה.
היא בת למשפחת החבלבלים (Convolvulaceae) המכובדת, אליה שייכים גם עשב הבר חבלבל השדה, הכשות הטפילה והיא אחותה של הלפופית (morning glory) היפה המצויה בטבע ובגינות. שמה הרשמי הוא “לפופית נאכלת” והוא מתאים לה, כי היא כמעט היחידה מהמשפחה הזו שמשמשת למאכל, וממש היחידה המגודלת מסחרית למאכל. תופעה נדירה בהחלט. כמו רבים אחרים במשפחתה היא משתרגת ומתפתלת ושולחת זרועות ענפים לכל עבר. אם תתנו לה היא גם תטפס על הגדר הקרובה ותכסה אותה בעלווה של עלים ירוקים דמויי לב ואחר כך גם בפרחים יפים וסימטרים בצבעים סגולים בהירים, הנפתחים בשעות הבוקר ונסגרים בצהרים מול השמש העזה.
שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע.
כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור.
זו גם הסיבה לכך שבטטות לא מאחסנים במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה יפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, ולא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור. טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…)
את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר.
אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסים במים כדי למנוע השחרה.
טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא ממש פצצת בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה.
למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק “אנטי-סוכרתי” המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ”ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות.
לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק- מתאים לעונת החורף.
הרבה רעיונות לשימוש סתוי בה תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו
אנחנו מאוד מחכים כאן כבר לחורף, בשבוע שעבר זכינו למטר קצר ומרענן, ומיום שלישי הבא (ז’ חשוון) כבר מתחילים לבקש בפה מלא ובלי היסוסים – שיבוא כבר הגשם – לטובה, לברכה, לששון, לשמחה. מקוים שתצטרפו אלינו לתקוות, תפילות, בקשות – לממטרים רטובים רטובים של טיפות גדולות ומרוות רגבים.
אנחנו שולחים מכאן ניחומים והשתתפות בצער מלני ועליזה, המתרגמות המעולות שלנו (שמעבירות את העלון מעברית ולאנגלית מדי שבוע) עם מותה של אמא וסבתא. עם אבלי ציון ושאר העולם תנוחמו. חיבוק גדול.
למרות ואף בגלל הימים הלא פשוטים שעוברים עלינו, מקוים שתהיה עונה של נשימה גדולה, צמיחה, שגשוג חיים וטוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה
___________________________________________
איזה עוד צבעים מלוים את הכתומה השבוע בארגז?
לא אדום לצערנו, העגבניות עדיין חסרות… אבל יש צבעים אחרים:
יום שני: עלי בייבי/מיזונה/פקצ’וי, נענע/כוסברה/פטרוזיליה, דלעת, עלי חרדל/רוקט/טאטסוי, תפו”א, קייל/תרד ניוזילנדי, מלפפון, בטטה, תירס, בארגזים קטנים בלבד: כרישה וחצילים.
בארגז הגדול תוספת של: פלפל אדום/ירוק, לוביה תאילנדית/ במיה, מנגולד, צנוניות/צנון/סלק אדום, בצל ירוק.
יום רביעי: בטטה, מלפפון, נענע/פטרוזיליה, תירס, חצילים/פלפל ירוק/אדום, קייל/תרד ניוזילנדי, חרדל/רוקט, דלעת, עליי בייבי/טאטסוי/פאקצ’וי, תפו”א, בארגזים קטנים בלבד: כרישה
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, לוביה תאילנדית/במיה /גזר, בצל ירוק/עירית, צנונית/סלק אדום
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)