עלון 233, 2-4 בפברואר 2009, ח'-י' שבט תשס"ט

קודם כל הבהרה: החשבונית האחרונה שנשלחה אליכם בדוא"ל בסוף השבוע שעבר כוללת בתוכה את השבוע שאחרון של דצמבר. כמו שכתבנו אז, בגלל תאריכי הרגע האחרון החלטנו לא לכלול את השבוע החמישי של דצמבר (לפעמים יש חודש ובו חמישה שבועות…) בחשבונית של השנה שעברה, והשבוע ההוא נכנס לחשבונית הנוכחית. זו הסיבה לחיובים הלא רגילים שאולי ראיתם בה. אם מישהו עדיין תוהה או יש לו שאלות, אנא פנו אלי במייל או בטלפון ואסביר.

 

חמסינים בחורף

הגשם של סופהשבוע האחרון הרווה את השדה בצורה נאה והדשדוש בבוץ כמעט מצליח להשכיח מאיתנו את החמסין של שבוע שעבר, אבל רק כמעט. בשמונה בבוקר ביום רביעי שעבר היה פה בכפר בן-נון חמסין חורפי. זה בודאי נשמע אוקסימרון, וזה גם מרגיש כך. להסתובב בחולצה קצרה בבוקר יום בהיר בסוף ינואר זה בהחלט מוזר. בדרך כלל גם כשבמהלך היום בהיר ומתחמם, בשעות אחרי הצהרים כבר שוב קריר לקראת הערב והלילות ממש קרים כמו בחורף. גם הבקרים שאחריהם מתעוררים מקפאון הלילה באיטיות והטמפרטורות עולות לאט, רק בצהרים מתחמם עד כדי הורדת שכבה. אבל יום-יומיים בשבוע שעבר העולם אכן התהפך, ולפי מה שאנחנו מבינים מהתחזית, זה עלול לקרות גם השבוע.

וכמובן שבלבול עונות כזה משפיע לא מעט על השדה – הצמחים לא ממש יודעים מה בעצם קורה – ומתמודדים עם הענין בדרך המוכרת להם: ריצת ספרינט לכיוון צמיחה, פריחה  ופירות. למשל הברוקולי, שכל שנה בעונה הזאת אין לנו ממנו מספיק, השנה רץ והבשיל מהר, והכריח אותנו לקטוף אותו, לפני שראשיו יפרחו ויפתחו. בכל שנה אנחנו מתקשים לשים בסלים ברוקולי באופן סדיר, השנה אין בעיה כזו. הכל מבשיל בבת אחת, ויש עודף. חלק מהברוקולי בתקופה הזאת גם נתקף בוירוס שמצהיב את תפרחתו, זה לא קורה בשל התיישנות, אלא לפעמים מתחיל ממש על הצמח עדיין, והחום מגביר כמובן את הנגיעות והעברת המחלה, כך שאנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה ראשי ברוקולי טעימים וטריים אך צהבהבים משהו שאיננו רוצים לשים בארגזים. לשמחתנו יש די אחרים.
צמח אחר שמושפע ביותר מהחום הבלתי צפוי הזה הוא תפוח האדמה. וזהו אולי צידו השני של המטבע, או חציה המלאה של הכוס החמסינית. תפוחי האדמה הסתויים שלנו מהוים תמיד אתגר עבורנו, לאחר שקיבלנו כבר החלטה לא לזרוע אותם בסתו האחרון, בא מוחמד ודגדג לנו את האצבעות ואת התעוזה ודחק בנו שננסה בכל זאת. לבסוף בתחילת נובמבר זרענו תפוחי אדמה, שצמחו עד כה יפה להפליא. הסיבה בגללה אנחנו חוששים משתילת תפוחי אדמה סתויים היא פטריית הכימשון שתוקפת את הצמחים וממיתה אותם בטרם עת, מה שגורם להם להספיק לייצר רק תפוחי אדמה קטנים ומעטים. כמו פטירות, גם זו חובבת לחות, והיא מופיעה אצלנו בסוף החורף, כשהשמיים מעוננים והשדה גדוש מים ולחות.
גם השנה הופיעה הפטריה. לפני כשבוע ראינו שהצמחים שהיו זקופים קודם, צנחו והשתרעו על הקרקע. הם עדיין ירוקים ויפים, אבל זה הדליק נורה אדומה. ואכן, לאחר כמה ימים ראינו סימנים ראשונים לכמשון: תחילת התייבשות של עלי הצמח. בדקנו מה מצב התפוחים בשורשי הצמחים וראינו שאכן יש כבר בולבוסים, אבל מעטמדי  וקטנים מדי. מהרגע בו מתגלה הפטריה מתחילה בעצם תחרות בינינו לבינה מי יגיע ראשון לקו הסיום: האם היא תגמור את צמחי התפוחים מוקדם מדי או שהם יצליחו להשמין ולהתרבות ואנחנו נספיק להוציא יבול נאה. עונת החורף הבלתי רגילה השנה, המועטת בגשמים ולחות והמזמנת לנו ימים מוזרים כאלה של חמסין, דוקא מסייעת לנו במירוץ הזה. הפטריה מאטה מאוד את צעדיה בימי החום היבשים ויש נסיגה בהתפתחותה, מה שמאפשר לצמח ךהמשיך ולטפח את גבעוליו המתעבים לכדי תפוחי אדמה. כך שבתוך כל הביאוס שמשרה עלינו מזג האויר היבש והבצורתי הזה השנה, אנחנו משתדלים ליהנות לפחות מצמיחה יפה ובסך הכל בריאה של תפוחי אדמה סתויים גם אצלינו.
תפוחי האדמה אולי ממש מבולבלים ממזג האויר השרבי השנה, כי לראשונה בחיי (החקלאיים ובכלל) ראיתי השנה פירות של צמח תפוח אדמה. תפוח האדמה עצמו, נמצא, כשמו, באדמה. הוא בעצם התעבות של גבעול הצמח, בחלקו המכוסה, מתחת לקרקע. הצמח עצמו, ירוק ויפה ומרשים, דומה לצמח עגבניה, אחת מדודניותיו, ממשפחת הסולניים. ראיתי כבר פעמים רבות פרחי תפוח אדמה, סגולים-לבנים ויפים, אבל לא פירות.
השנה לראשונה (אני לא יודעת אם זה באמת בגלל מזג האויר או מסיבה אחרת) גיליתי על צמחי תפוחי האדמה פירות! הם נראים ממש כמו עגבנית שרי ירוקה וקטנטנה, תלויים להם (רק אחד לצמח, עד כה) על קצה הגבעול, כאילו זה הדבר הכי רגיל בעולם. לקח לי כמה דקות ובדיקה מדוקדקת כדי להחליט שאלו אכן פירות תפוחי אדמה. לא טעמתי, אני לא בטוחה שזה נבון לטעום מהם, אחרי הכל משפחת הסולניים כוללת בתוכה גם כמה חברים רעילים למדי (כמו הסולנום המשמש לנוי). ובעצם – זה הלא הגיוני וטבעי שיהיה לצמח פרח ופרי, אז למה אני מופתעת? לא יודעת, אולי כי זו הפעם הראשונה שלי:

כמובן שזה מיד שלח אותי לערוך מחקר קצר על פרי תפוח האדמה. קודם כל גיליתי שהיו עוד כמה מופתעים כמוני שגילו יום אחד פירות על שיחי תפוחי האדמה שלהם. בעזרתם מצאתי כי צדקתי בהתנזרותי מהפירות העגולים: פירות תפוחי האדמה הם אכן רעילים מאוד עד קטלניים, מכילים את האלקלואיד סולנין. אבל הם אכן פירות לכל דבר: כל פרי קטנטן כזה מכיל עד 300 זרעים, וניתן לשמור אותם ולזרוע בעונה הבאה.

בדרך כלל זורעים פקעות תפוחי אדמה כדי להצמיח מהן צמח חדש, זה מה שנקרא ריבוי צמחי או ריבוי וגטטיבי בלעז. אבל מסתבר שלתפוחי אדמה יש גם זרעים של ממש, אלו מכונים "זרעים אמיתיים" או "זרעים בוטאניים", כנראה כדי להבדילם מה"זרעים דה פקטו". בינתיים אין לנו כוונה לשמור זרעי תפוחי אדמה, אנחנו רק נהנים מהפלא הזה בשדה, שמחים ללמוד שוב משהו חדש.

שבוע טוב ותקוות לגשם,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

____________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כרוב לבן, ברוקולי, שומר/צנוניות, עגבניות, פטרוזיליה שורש, סלק אדום, חסה, שמיר, גזר, בצל ירוק, מלפפונים

ובסל הגדול תוספת של: אפונה, כרובית, כוסברה

יום רביעי: כרוב לבן/כרובית, גזר, פטרוזיליה, כוסברה/שמיר, אפונה, עגבניות, קולרבי, ברוקולי, חסה, סלרי שורש, שומר, בצל ירוק – לקטנים

ובסל הגדול תוספת של: כרוב/כרובית, סלק, כרישה

__________________________________________________

מתכונים:

רות, לקוחת ח'ביזה ירושלמית ותיקה, תרמה מתכון משפחתי אהוב לירוקים הירוקים האלה – מתאים לכל ירוק שבא בשקית וגם לעלי הסלק והקולרבי:
מתכון מה זה טעים לעלים ירוקים – כל הסוגים:
לשטוף היטב ולחתוך לרצועות דקות.
להקפיץ בקצת שמן זית חם (כמות מספיק לכיסוי תחתית של מחבת גדולה)
לבשל על אש בינונית תוך כדי ערבוב כל כמה דקות.
אחרי כמה דקות, להנמיך את האש, להוסיף הרבה שום כתוש ומיץ מלימונים.
לתת לז להתבשל די הרבה זמן תוך כדי עירבוב פה ושם עד שמקבלים ירק די יבש.
המשפחה שלי ממש אוהבת. דליקטס

ולכבוד שורש הפטרוזיליה החדש – מתכון לקציצות ירק ששלחה לנו מתנדבת לאחר ביקור ועבודה אצלנו בשנה שעברה:
קציצות ירק (גירסה צמחונית ובשרית)
חופן עלי חוביזה (אפשר גם צרור עלים אחר מהארגז)
חופן עלי סלרי
חופן פטרוזיליה
שורשי פטרוזיליה (כ-4 קטנים מקולפים) קצוצים קטנטן
בצל אחד גדול
שתי ביצים
שלוש כפות פירורי לחם (לא חובה)
לגירסה הצמחונית: שקדים לא קלויים לתוך פנים הקציצה כדי שלא ישרף בטיגון
לגירסה הבשרית: רבע קילו בשר טחון
לקצוץ את הירקות יחסית גס
לערבב את כל החומרים
לקָבֵּב לקציצות גדולות
לטגן בשמן/זית טיגון קצר

טיפ לאפונה מטלי: בתבנית תפוחי האדמה, בטטה פלפל ברוקולי וכרובית, אני מוסיפה את האפונה ל 5 דקות אחרונות. יוצא נהדר.

ולקינוח, שוב מטלי – מתכון נהדר לעוגת גזר:
 מתאים ל – 2 תבניות אינגליש קייק
 מצרכים:
 3 ביצים
 1 ½ כוסות סוכר חום
 1 שקית סוכר וניל
 2 כוסות גזר מגורר ( 300 גר')
 1 שמנת חמוצה
 3 כוסות קמח תופח
 1 כוס אגוזי מלך שבורים
 1 כוס שמן
מחממים תנור ל – 160 מעלות.
מערבבים בקערה קמח, סוכר וסוכר וניל. בקערה נוספת מערבבים ביצים, שמנת חמוצה ושמן.
מוסיפים את קערת הנוזלים לקערת היבשים ומערבבים רק עד שהעיסה מתאחדת (רצוי להמנע מערבוב יתר).
מוסיפים את הגזר ומערבבים.
מחלקים לשתי תבניות משומנות ואופים ב-160 מעלות כ-30 דקות

כתוב/כתבי תגובה