עלון 187, 11-13 בפברואר 2008, ה’-ז‘ אדר א‘ תשס”ח

קישואי בלאדי ראשונים באדמה – או הבייבי של מוחמד טייק 1:

השבוע האחרון עבר עלינו בשתילות וזריעות. פברואר כבר כאן, ואנחנו בעברו השני של הקור הגדול. מתחילים להרגיש את נדנדת מזג האויר הצפויה לנו עד שתוטה הכף סופית לטובת אביב, בעוד חודש-חודשיים בערך. בינתיים השבוע הורגשה בהחלט התחממות באויר, אבל מיום שלישי צפויים שוב גשם זלעפות והתקררות. המדחום בסימן רד עלה עלה ורד. אבל מכיוון שהאביב אכן בפתח וחלק מהימים יהיו חמימים ושמשיים השדה כוסה בהמוני שתילים רעננים של כרוב לבן ואדום, כרובית, ברוקולי, חסות, בצל ירוק, כרישה, שומר ושורש סלרי. לכל אלה יש כמובן כבר נציגות סתוית נכבשה בשדה, מהסבבים שנשתלו לפני קור דצמבר-ינואר, ואלו גדלים להם באיטיות חורפית אופיינית. אולי השתילים החדשים הנושפים בעורפם יכניסו לנמנמנים קצת תחרות בריאה וימריצו אותם להגביר קצב…

בינתיים, כרגיל בשגרת השתילה שלנו, לאחר כמה ימי התאקלמות זכו השתילים החדשים למנות פינוק של דשן אורגני, יש מי שיקבל מנה אישית ויש מי שנהנה מפיזור בשורה. אבל כדי לשמור על כללי התחרות ההוגנת אנחנו מתכוונים לתת מנת עידוד של דשן גם לותיקי נובמבר-דצמבר, שעקב הקור שנפל עליהם והאט את צמיחתם נראה שהם זקוקים לליטוף וטפיחה על השכם: רק עוד קצת, ואתם בצלחת… בדרך כלל אנחנו מדשנים את הגידולים בעונה הזו פעם אחת במשך היגדול, אנחנו משתמשים בדשן בשחרור איטי והוא מספק להם כוחות לזמן ממושך, אלא שבמקרה הזה משך הגידול ארוך מדי והם נראים זקוקים לתגבורת.

גידול נוסף שהוא ישן-חדש עבורנו הוא הבצל היבש, והשבוע זרענו בחשש ותקוה שלוש ערוגות. מקוים שהניסוי יעלה בהצלחה, כי אנחנו ממש רוצים לשים לכם בסלים בצלים משלנו (מי שהיה איתנו בקיץ 2004 כבר זכה להנות מכך).

אבל לא רק שתילים כבר מעטרים את השדה ומבטיחים שהאביב מעבר לפינה (או שתיים) – השבוע ניצח מוחמד על מלאכת שתילת מה שעתיד להיות אחד הפרוייקטים שלו: קישואי הבלאדי הקטנים שעתידים להיות מגודלים בעל, כלומר, ללא השקיה. מי מכם שמבין כבר בעונתיות וירקות שלא יתבלבל: קישואים אכן אינם גידול חורפי. בישראל אמנם מגדלים אותם לפעמים בחורף בחממות, בעיקר באיזורים חמים כמו בקעת יריחו או בנגב, אבל באופן עקרוני קישואים גדלים באביב ובקיץ. אלא שבאביב קשה להם: הוירוסים המחבבים חמימות ורטיבות נהנים לתקוף אותם ואנחנו נאלצים לכסות אותם ולהגן עליהם ולרסס בשמנים צמחיים וכדומה.

השנה הכריז מוחמד שהוא רוצה לטפח פרוייקט של קישואי בעל. הזן הוא זן בלדי, קישואים קטנים, שמנמנים משהו, בצבע ירוק כהה. לא ממש עגולים אבל גם ממש לא ארוכים ודקים כזוקיני. החקלאים הערביים זורעים אותם כעת ונותנים להם לנבוט ולצמוח כשהם מושקים רק ממי הגשמים (הכינוי ’בעל‘ הוא כנראה כי בשיטה כזו היו דרושות הרבה תפילות לאל, הוא הבעל). מה שעשינו בפועל הוא שפתחנו תלם במרכז הערוגה, ערבבנו לתוכו קומפוסט וזרענו בו את הזרעים, ללא חיפוי וללא השקיה.

הצמח הזה יגדל מוקדם ויצמיח קישואים טריים בתחילת האביב (צמח קישוא מניב פרי בערך חודשיים לאחר הזריעה). מכיוון שהצמח הזה לא יטופח בהשקיה, הוירוסים מחבבים אותו פחות, מצד שני גם קשה לו לגדול… במיוחד כשיפסיקו הגשמים והחום יגיע (כרגיל במהירות מפתיעה נשכח שהיה פעם חורף). לכן את הקישואים מהצמחים האלה אנחנו מתעתדים לקטוף במשך חודש בלבד (לעומת החודשיים ויותר שמניבים קישואים מושקים), ומקוים לגידול נקי מוירוסים.
ואם בוירוסים ופגעים עסקינן – החסות שלנו סובלות מפטריית הכשותית, כנראה שלמרות הקור עלי החסה הגדולים יוצרים תחתם מיקרו-אקלים חמים דיו כדי לאפשר לפטריה להתפתח. נראה שהחסה היא הנפגעת היחידה הרצינית. בעיה נוספת שיש לנו הוא נזק של רקבון כלשהו בגידולים בצליים, כלומר השום והכרישה. אנחנו לא ממש יודעים מה גורם לזה, קיבלנו כבר חמש השערות שונות מה הסיבה. בינתיים, כנגד שני הפגעים אנחנו מרססים את הגידולים הפגועים בתכשיר שעשוי משמן עץ התה האוסטרלי, שידוע בתכונותיו המרפאות פטרת, והתוצאות משביעות רצון.

מבחינתנו הגעת האביב בקרוב מבשרת גם על תחילת חגיגת הוירוסים והפטריות. אנחנו מנסים לנשום עמוק ולהיערך, לפקוח עיניים ולבחון את הצמחים ביתר תשומת לב, לזכור לרסס בשמנים צמחיים ולא לדחות עד שכבר מאוחר מדי, לכסות את הטעון כיסוי (שמסייע במניעת הדבקה), להימנע לפעמים מהשקיה, וגם לזכור שזה חלק מהשלם הגדול ששמו חקלאות, מהריקוד המסובך של לנסות לעבוד עם הטבע אבל גם לאכוף אותו לרצונותינו, להבין שלא בידינו (ולא בחפצנו) לכופף לו את היד, אבל אולי כן להציע קצת שמן צמחי כנגד מצוקות… ולחולל כמיטב יכולתנו בריקוד החקלאי הזה.

שבוע טוב, תהנו מהסערה,

אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה

ומה השבוע בסל?

יום שני:

ובסל הגדול תוספת של:

יום רביעי:

ובסל הגדול תוספת של:

מתכונים:

בשנה הבאה, אנחנו מקוים, כבר נתכנן שתילות גדולות יותר בסתו כדי שלא ניקלע לחוסר כמו כעת, אבל בינתיים, אנחנו משלימים ממגדלים אחרים. מכיוון שכך, אנחנומשתדלים לגוון לכם ולהביא מתוצרתם של מגדלים קטנים אחרים, עמיתים. השבוע מככבים נבטוטי עדשים מהגינה של מגי מנטף, ולכבודם הבאנו קצת מתכונים בשבילם. בתאבון.

המתכונים נמצאים בתוך כתבות על נבטים, דפדפו בתוך הכתבה:

טבולי נבטי עדשים של פיליס גלזר מאתר Ynet:

”חומוס“ מעדשים נבוטות, מתכון של פנינה מס מחוות התבלינים בגלבוע, מובא אצל שרי אנסקי באתר nrg:

מרק נבטי עדשים, מתוך פורום מתכונים.נט, מתכון של ”נבטי נורית”:

קוצצים דק בצל גדול
מוסיפים קופסת נבטי עדשים, מקפיצים למשך דקה או שתים
מוסיפים כף קמח ומערבבים עד להשחמת הקמח
מוסיפים 3 כוסות מים וכשהם רותחים מוסיפים חצי כפית אבקת קארי קצת פלפל שחור וכפית מלח
מבשלים 25 דקות.

ובפינת הלא יאמן: בורגר עדשים ופטריות, מתכון של אריה רווה מ”בודהא בורגרס”, מתוך אתר וואלה

כתוב/כתבי תגובה