עלון 176, 19-21 בנובמבר 2007, ט'-י"א כסלו תשס"ח

על טיפות ותולעים:

אז למרות כל צהלות השמחה שלי בשבוע שעבר לקראת היורה, עדיין קשה לומר שהשדה "התיירה". בשבת ירד גשם קטן שהרטיב קצת, אבל הגשם של ראשון, שהיה חזק ושוטף בירושלים, פסח על עמק איילון ועל השדה שלנו בח'ביזה. הימים בשבוע שעבר שוב היו חמימים ומתעתעים ושוב תהינו מתי יגיע לו סוף סוף החורף. אמנם זה כבר לא קיץ, אנחנו בהחלט מרגישים שקריר יותר, אבל פתאם נראה שנהיה לו סתו מתמשך פתאומי במדינה המזרח תיכונית שלנו, בה הסתו נמשך בדרך כלל יומיים. התחזית שוב מבטיחה גשמים ממחר, שימשכו כמה ימים, מהצפון למרכז, אז אולי הפעם סוף סוף אכן יגיע לו הגשם המיוחל?

אותנו זה כמובן מטריד ביותר, מתי יגיע הגשם, כמה גשם יהיה, ומה זה אומר לגבי מזג האויר החורפי השנה באופן כללי? בשנים האחרונות מזג האויר עושה להטוטים מפתיעים, חורף קר ביותר, ברד באביב, גלי חום קיצוניים… יש מי שיקרא לזה "התחממות גלובלית", חברה שלי קוראת לזה בשם שנראה לי יותר מתאים: "התמזרות גלובלית" (מלשון מוזר – באנגלית זה נשמע יותר טוב: global weirding). כך או כך, בפתחו של החורף המוזר הזה אנחנו ממשיכים לקוות לגשמי ברכה ויבולים טובים.

בינתיים ממשיכות שתילות הסתו המוקדמות שלנו להנות ממזג אויר חמים וממריץ, נראה שהכרובים מתחילים לסגור עליהם ולפתח "ראש כרוב", צמחי הברוקולי והכרובית כבר ענקיים ומפוארים ואנחנו מחכים להופעת ניצני הפרחים שלהם – שהם הברוקולי והכרובית שנגיש לכם בסל. השבוע סיימנו להוציא את שתי ערוגות הבטטות האחרונות שהניבו כ1200 ק"ג! של פקעות כתמתמות ומתוקות.

הוצאת הבטטות חשובה כדי לפנות מקום בשדה לקראת שתילות החורף – ברגע שמתחילים הגשמים השדה אט אט סופג עוד ועוד מים והכניסה לערוגות עם טרקטור הופכת קשה ולפעמים בלתי אפשרית ומזיקה. עיבוד קרקע צריך להיעשות ברמת לחות מסוימת של האדמה ועיבוד של אדמה רטובה מדי הוא ממש הרסני לקרקע, לכן אנחנו ננסה להכין את הערוגות עוד בזמן הקרוב, בטרם החורף, שיהיו מוכנות לשתילות שיעשו בתקופה הרטובה (פברואר למשל). ערוגות נוספות שהתפנו הן ערוגות השעועית התאילנדית. נפרדנו לשלום מהצמחים הותיקים הללו שהיו באדמה מאז אפריל! והניבו יבולים לאורך תקופה ארוכה, מתחילת יוני ועד עתה!! גם העגבניות האחרונות הוצאו מהערוגות השבוע, ועמודי ההדליה מהשעועית והעגבניות עברו ישירות להדליית הסנדביץ' באפונה. ההדלייה הזו דורשת כמות כפולה של עמודי הדליה והרבה עבודה, אך כמו בסיפור הצנוניות, התקוה היא שההשקעה בשלב הראשוני הזה תחסוך זמן ומאמץ בשלבים המאוחרים של הקטיף.

למרות שהחורף לא ממש מגיע, אנחנו מנסים להיכנס למצב חורף אצלנו ולפנות זמן לתכנונים לעתיד, למחשבות על כיווני התפתחות שונים. כבר מאז החורף הקודם אנחנו עובדים על הוספת שטחים לחווה – בתחילה היתה זו החלקה הנוספת של ליאורה, בעלת הבית שלנו, אחר-כך התווסף הפרדס של משה, בעל-בית נוסף, אצלו במחסן אנחנו גם מבצעים את אריזת הירקות בארגזים. לפני כחודשיים נלקחה בדיקת קרקע מחלקה קטנה נוספת השייכת למשה, ששטחה כשני דונם, והחלקה נמצאה נקיה משאריות חומרים אסורים. בעוד שנה היא תיחשב אורגנית למהדרין ונוכל לצרפה לשטחים שלנו. אנחנו מתלבטים מה לעשות בה –  האם לשתול עוד עצים? האם לצרפה למחזורי הירקות? או לגדל שם משהו שונה? אלו למשל חלק מהרהורי החורף שלנו.

פרוייקט אחר שעושה את צעדיו הראשונים בחורף הזה הוא פרוייקט שיזמה ליאורה, שהיא כאמור בעלת הבית/השדה שלנו, וחקלאית אורגנית מזה עשרים שנה, מחלוצי החקלאות האורגנית בארץ. ליאורה היא גם מאלה שממשיכים תמיד ללמוד, להתפתח ולצמוח כל החיים, והפרוייקט שהיא הגתה הפעם, ושאליו אנחנו מצטרפים בשמחה, הוא פרוייקט של קומפוסט קהילתי. פרוייקט דומה בשם קומפוסט הכרם מתקיים במושב כרם מהר"ל שבחוף הכרמל מזה מספר שנים וליאורה נסעה לראות להתרשם וללמוד. הרעיון הוא לצרף יחד פסולת אורגנית ביתית ממטבחי המושב, פסולת אורגנית מהשדה וזבל סוסים מאחת הארוות באיזור ולהכין מהם קומפוסט בעזרת תולעים אדומות, מה שנקרא ורמיקומפוסט.

נעים להכיר – תולעת אדומה – Eisenia fetida, או בשמה האחר – תולעת הקומפוסט:

Worms.jpg

שייכת למשפחת התולעים הטבעתיות – כמו השלשול המוכר שלנו. הביולוגיה שלה דומה מאד לזו של השלשול (דו-מינית, בעלת חגורת רביה, אוהבת לחות, למי שמתעניין הנה אתר שמזמין לסיור וירטואלי מפורט בתוך תולעי אדמה טבעתיות). בשונה מהשלשול, היא חיה על פני הקרקע מתחת לעלים ולא בתוך הקרקע. היא נפוצה באירופה ואינה מצויה באופן טבעי בישראל. התולעת האדומה אוכלת את הפסולת האורגנית שבתוכה היא חיה, מעכלת אותה ומפרישה אותה מצידה השני בצורת "הומוס", סוג של קומפוסט דק ומשובח שיתרונותיו הבריאותיים עולים על אלה של הקומפוסט הרגיל (כמו למשל, שמספר הפתוגנים בו נמוך ביותר).

כשלב ראשון החלה ליאורה בערימת נסיון קטנה ואנחנו מקוים שתצבור נסיון ובשלב הבא נוכל להתחיל לשתף את חברי המושב המעוניינים בפרוייקט. אנחנו בהחלט מתרגשים מהאפשרות הזו, ומבטיחים להמשיך ולספר לכם איך הולך.

אז בברכת גשמי ברכה ועיכול נעים, לנו ולכל התולעים,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה בסל השבוע?

יום שני:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , בטטות , רוקט , פטרוזיליה , פלפל אדום – השלמה , צנוניות , דלעת , לוביה , מנגולד

ובסל הגדול תוספת של:

קישואים , תפוזים , נענע , לפת

יום רביעי:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , בטטות , רוקט , פטרוזיליה , חצילים  , לפת , סלק אדום, אפונה או שעועית , קלמנטינות

ובסל הגדול תוספת של:

קישואים או פלפל , מנגולד , דלעת

מתכונים:

לכבוד חג ההודיה האמריקאי, פאי דלעת שהכנתי אתמול ויצא מ-ע-ו-ל-ה, הבצק הוא על פי מתכון של חברתי שרה, שלמדה אותו מאימה כשהיתה ילדה, המילוי לקוח מהספר: The Joy of Cooking:

  • החומרים:

לבצק הפאי:
כוס קמח
5 1/3 כפות חמאה
קמצוץ מלח
1 1/2-2 כפות מים

למלית:
2-3 ביצים גדולות
2 כוסות מחית דלעת (אופים בתנור או מבשלים דלעת עד לריכוך מלא ומועכים)
1/4 כוס חלב
1/4 כוס שמנת מתוקה
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס סוכר חום
כפית קינמון טחון
כפית ג'ינג'ר טחון
כפית אגוז מוסקט טחון
1/4 כפית ציפורן טחון
1/2 כפית מלח

  • אופן ההכנה:

מחממים תנור ל190 מעלות

מכינים את הבצק:
מעסים את החמאה לתוך תערובת קמח ומלח עד שמגיעים למשהו כמו קמח תירס גס
מוסיפים כפית מים ומתחילים ללוש את הבצק
ממשיכים להוסיף מים מעט מעט עד שהבצק נדבק יחד בכדור בלי להתפורר,
מרדדים לעיגול
מסדרים את הבצק על תבנית משומנת

מכינים את המלית:
מבלבלים את הביצים בקערה גדולה
מוסיפים את שאר המרכיבים תוך ערבוב

מחממים את תבנית הפאי בצנור עד שהיא חמה למגע, המילוי נשמר בינתיים בטמפרטורת החדר
מוזגים את בלילת הדלעת לתוך הבצק ואופים כ 35-45 דקות עד שמרכז המילוי נראה יציב אך רועד, כמו ג'לטין, כאשר מטים את התבנית
מניחים להתקרר לגמרי על רשת התנור
אפשר לשמור במקרר עד יום
ניתן להגיש קר, בטמפרטורת החדר או מחומם קלות

 

טארט מנגולד של השף אופיר וידבסקי:
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3406063,00.html

תבשיל גרגרי חומוס, מנגולד וצימוקי סולטנה:
http://food.walla.co.il/?w=/903/644253/recipe/@printer

דולסה דה בטטה – "ממתק בטטה" או "ריבת בטטה", קינוח ארגנטינאי, ג'לי מתוק, בעל מירקם נוקשה כשל מרמלדה, העשוי בטטה. בגרסאות מסחריות נמכר בקופסאות שימורים שטוחות ועגולות, לעתים עם תוספות כגון שוקולד.
http://rest.walla.co.il/?w=/903/279707/recipe/@printer

פלחי בטטה על מלח גס ורוזמרין:
http://food.walla.co.il/?w=/903/638817/recipe/@printer

כתוב/כתבי תגובה