עלון 284, 22-24 בפברואר 2010, ח'- י' אדר תש"ע – כמעט פורים

השבוע כמה הודעות:
נפתח בכמה מילים מאת אחת המתנדבות המסורות שלנו, רחל בן חיים, שמגיעה כבר כשנה, מדי יום שני, ליום עבודה ארוך במיוחד, בשמש, בגשם ובערפל.
רחל היא מדריכת צ'י-קונג. למי שלא מכיר ולא שמע – מאוד כדאי להכיר ובעיקר להתנסות: צ'י-קונג הוא תרגול תנועה טבעי והרמוני התורם לשיפור הבריאות ואיכות החיים, לאורך זמן. מתרגלים תנועות עדינות בעמידה ובשקט, מאפשרים זרימה חופשית ולומדים לשחרר ולהרפות.
התנועה המודעת מקנה שקט פנימי, הרגשה פיזית טובה ומחשבה בהירה. התרגילים פשוטים ועמוקים, ומתאימים לכל אחד.
rachel

התרגול מאפשר שינויים בחיי היום-יום במובן הרחב יותר – לזרום לשחרר ולהרפות. תרגול צ'י-קונג מתאים גם לסובלים מחוסר אנרגיה ועייפות כרונית (CFS ו-FMS).
למי שרוצה לקרוא פרטים נוספים על הנסיום של רחל ועל מפגשי התרגול, תוכלו למצוא אותם כאן.
מהיכרות שלנו עם רחל, המפגש עימה יהיה נעים, לבבי ומקצועי. מספר הטלפון שלה לפרטים נוספים: 052-3905694.

___________________________________

ובנימה חגיגית במיוחד אנחנו שמחים להציג בפניכם השבוע את הלחם של יפתח.
את יפתח הכירה לי עינת מתל-אביב, לקוחה ותיקה, שגילתה את הלחם שלו והתאהבה. ולא סתם, כי מדובר בלחם מיוחד במינו – לחם כוסמין נבוט. הפלאייר שהוא שלח לי הוא מעין שירת הלל למזון המיוחד הזה ורציתי לתת לכם כמה מילים ממנו:
לחם הכוסמין הנבוט של יפתח לחם עשוי מגרגרי כוסמין אורגני משובחים המונבטים במים מינרלים בתהליך מבוקר ומוקפד, נטחנים בטכניקה מיוחדת עם מלח ים טבעי מהאוקיינוס האטלנטי ללא תוספת קמח, שומן, סוכר שמרים או שאור. הכיכרות מעוצבים ביד ונאפים זמן ממושך בטמפרטורה נמוכה. כל אלו מביאים אל הסועד לחם ראשוני עשיר בטעמי הדגן והשדה ניחוח עמוק ומרקם ארצי מענג המגרה את החיך והדמיון ומעלים את האכילה לכדי חוויה בלתי אמצעית.
למי שרוצה לקרוא עוד מידע רב ומעניין על הכוסמין ועל הלחם הייחודי הזה, תוכלו למצוא השבוע בארגז את הפלאייר של יפתח, וגם כאן בגרסא האלקטרונית.
יפתח אופה את הלחם מדי שבועיים. תהליך ההנבטה והאפיה הוא תהליך ממושך ומורכב ולכן יש להזמין את הלחם כמעט שבוע מראש! כדי להקל עליכם את חישוב מועדי ההזמנה, הכין לכם יפתח טבלה מסודרת, והיא מצוייה כאן.
לשאלות ומידע נוסף, וכן להזמנת לחם (המועד הראשון להזמנה הוא יום שישי הקרוב, 26.2), נא פנו אלינו דרך הטלפון: 054-6535980 או המייל.

______________________________________

ותזכורת אחרונה מהשבוע שעבר, בקרוב יתקיים אצלנו בח'ביזה מפגש ליקוט ובישול צמחי-בר למאכל עם אורי מאיר-צ'יזיק. ביום שישי 5 במרץ 2010, בשעה 9:00 בבוקר ניפגש לסיור להכרות עם צמחי הבר האכילים, ולאחריו סדנת בישול של צמחי בר למאכל וארוחה.
משך הסדנא כ-3 שעות.
מחיר לסיור, סדנת בישול וארוחה: 140 ₪ לאדם או 200 ₪ למשפחה.
מספר המקומות מוגבל אז הזדרזו להירשם, פרטים נוספים תוכלו למצוא כאן.
להרשמה: אורי: 04-6063699, uri@mayerchissick.com

____________________________

ונהפוכו – שלושה שבועות של שרב באמצע החורף

השבועיים האחרונים, וכנראה גם חלק מן השבוע הזה, הם ימי שרב מפתיעים ודי מחניקים, במיוחד לאור העובדה שעדיין פברואר…! ברדיו שמעתי שזהו גל החום החורפי הארוך ביותר מזה שבעים שנה. איפה הם הימים של שלג בירושלים בפורים? של גטקעס וגופיות חמות מתחת לתחפושות דקיקות, ספוגות בגשם, של שמשיות של יפניות קטנות שהפכו למטריות מפאת הצורך ואינדיאנים מופתעים מנוצותיהם הרטובות…? (למרות שאולי גם השנה עד פורים כבר ישוב החורף, נחכה ונראה).

העובדים בשדה נחלקו ביחסם לשרב הזה בין אלה ששמחו ועלצו (לובסנג, שנזכר בערגה בימי הקיץ הלוהטים בהם נעץ עמודי הדליה בזה אחר זה בחום הבלתי אפשרי הישראלי וכולו אומר שירה) ואלו שנזכרו ברעדה נוגה כמה חם עוד עומד להיות כאן בעוד ארבעה-חמישה חודשים (אלון גלעד שמלמל כל העת "עוד נתגעגע לשרב כזה באוגוסט"). אני בעיקר התבאסתי מהיובש. הצורך להפעיל שוב את ההשקיה מאכזב אותי, כאילו פרשנו מוקדם מדי מאיזה מירוץ שבחן כמה זמן אפשר להחזיק מעמד מתחת למים (או ללא פתיחת הטפטפות)…

גם השדה שלנו היה די המום מהחום הגדול ובעיקר מהיובש. קודם כל פירוש הדבר הוא שצריך לפתוח את ההשקיה, משהו שכמעט ולא נעשה כבר שלושה-ארבעה חודשים. אבל לאחר שבוע של חום מצמית היה ברור שהצמחים הצעירים זקוקים למים (לצמחים הבוגרים יש כבר מערכת שורשים עמוקה והם מצליחים להגיע למים שעדיין נמצאים בעומק הקרקע). השתילות החדשות שלנו ותפוחי האדמה, שנכנסו לקרקע ממש לפני הסופה האחרונה, זכו למנות טפטוף שלוש-ארבע פעמים בשבוע. הבצל היבש שנזרע גם הוא ממש לפני הגשם, וקיוינו שמנות המטרה יפות ואחידות מן השמיים יסייעו לו לנבוט יפה, נאלץ להסתפק בממטרות מעשי ידי אדם, ומצד שני ליהנות מן החום והוא מתחיל לנבוט, פה ושם צץ חוט דקיק שמסמן זרע שהתנפח מן המים והוציא את הפסיג (הנבט, העלה הראשון) האמיץ שלו לבדוק מה קורה שם בחוץ.

זריעה אביבית נוספת שנטמנה בקרקע ממש לפני הגשם, וקיבלה פתאם מכת חום, הם הקישואים. ראשוני הקישואים שלנו הם קישואים בלאדי שהכיר לנו מוחמד לפני כמה שנים. אלו הקישואים השמנמנים המפוספסים המעולים שחלק מכם ודאי זוכר מהשנה שעברה. הם נזרעים אצלנו ראשונים, כבר בתחילת פברואר, אבל בגלל שעוד (אמור להיות) חורף, אנחנו מחפים את הקרקע בכיסוי שיחמם אותה, ומכסים את הערוגה מעל בניילון שיצור מעין מנהרת-חימום. לפעמים יש קושי בהנבטת הקישואים בגלל עודף גשם בתקופה הזו. כפי שאתם מתארים לעצמכם, השנה זו לא היתה בעיה… הקפדנו לתת להם עשר דקות טפטוף מדי יומיים, וזה הספיק בהחלט – המוני נבטים נפלאים ומקסימים מציצים אלינו מבעד לאדים החמים הממלאים את החממונת. ברוכים הבאים!

ירקות החורף, מצד שני, לא ממש נהנים מן היובש והחום האלה, ואתם רואים זאת בארגזים. הכרוביות, הכרוב, השומר והברוקולי קטנים לעומת אחיהם העסיסיים מלאי הגשם מלפני כחודש-חודשיים. היובש מקשה עליהם, כמות ופיזור ההשקיה בטפטוף אינן משתוות לנדיבות המטר משמיים, ולמרות שהצמחים מחזיקים מעמד, הם אינם בשיא תפארתם. גם החום גורם להם להתמודדות שאינה פשוטה להם בעונה הזו. נודה להם על המאמצים שהם עושים בכל זאת, ונצפה יחד איתם לגשם שצפוי (כך חוזים, בואו נחזיק אצבעות) בסוף השבוע.

שאר השדה כבר עובר למדיניות אביב – אגרילים הוסרו מירקות העלים, חלקה חדשה תוחחה, משלוח זבל עוף מחודש הגיע ומצפה לפיזור, וערוגות הדלעות כבר הוכנו, כשפס נדיב של זבל עוף פוזר במרכזן ועורבב ברגבים הלחים. בחודש הבא אנחנו מקוים לזרוע את הדלעות שלנו, השנה אנחנו מתעתדים לזרוע שוב דלעות פרובנס וכן את הדלעת הטריפוליטאית היקרה והמוכרת. יחד איתן יזרעו גם דודנים יקרים: הפקוסים, המלפפונים וקישואים. האביב בפתח.

ביום רביעי בשבוע שעבר החל לבקר בארגזים השום הירוק. השום הירוק הוא בעצם שום רגיל שנקטף מעט מוקדם, בעודו עדיין צעיר, עליו ירוקים והוא פחות חריף אך מיוחד מאוד. זו הזדמנות להפגיש אתכם עם שלב נוסף, ילדי יותר, של הירק הנהדר הזה, ובשבילנו זהו גם פתרון להימנעות מריסוסים כבדים בשום.
השום סובל כל שנה מפטריות שונות שתוקפות אותו, והפתרון (האורגני!) הוא ריסוס בחומרים המעורבבים בנחושת. נחושת היא מינרל טבעי ולכן מותרת לשימוש בחקלאות האורגנית (גם אם בלווית היסוסים והתחבטויות בשל רמת הרעילות היחסית הגבוהה שלה). מבחינתנו ריסוס נחושת בשדה הוא הכשלה עצמית – הנסיום שלנו לשמור על איזון בין חרקים מועילים (טורפים) וחרקים צמחוניים (שאוכלים לנו ולכם את הירקות), לשמר את האוכלוסית המגוונת של החי בשדה, נפגמת ונשברת על ידי ריסוס הנחושת, הפוגעת בחרקים רבים מדי. לכן אנחנו מעדיפים לקטוף מוקדם את השום מהערוגות בהן נראה לנו שהוא לא יחזיק מעמד עד לבגרות, ולהגיש לכם אותו צרור כשי כשום ירוק.
green garlic

השנה (בלי עין הרע, חמסה חמסה חמסה) נראה כי רוב השום צומח ממש יפה והערוגות נקיות יחסית מנזקי מחלות ופטריות. אנחנו מקוים להמתין איתן עד כמה שנוכל ולקטוף כמה שיותר מן השום הגדול והמצויין, אותו נייבש בשדה ואחר כך נאחסן בסלים מאווררים בבית האריזה כדי לחלק לכם ממנו לאורך האביב והקיץ.
בשום הירוק אפשר ליהנות גם מהעלים-הגבעולים הירוקים שלו – משתמשים ב6-15- ס"מ מבסיס גבעול השום הטרי, שצמוד לראש. חלק זה של הגבעול עסיסי וטעים במיוחד וחבל לוותר עליו ולזרוק אותו. כמו כרישה, גם גבעול השום הירוק יכול ללכוד אדמה בין עליו. כדאי לשטוף את הגבעולים היטב לפני השימוש בהם. אפשר לאחסן את השום הירוק במקרר שלושה-ארבעה ימים. כמו בשום יבש, אפשר להשתמש בשום הירוק בהמון צורות: לקצוץ ולהוסיף לסלט, לקצוץ עד דק ולהכין ממרח, להוסיף לרטבים, לחלוט, לטגן קלות, להוסיף לחביתה, לבצק לחם, למרק, לפשטידות ועוד. גבעול שום ירוק אחד מקביל לכשן-שתיים של שום יבש.

וקצת על שום בכלל: עוד הרבה לפני סגולתו הידועה כדוחה ערפדים, השתמשו בשום במקומות רבים בעולם. השום מוזכר בתנ"ך, בכתבים סיניים המיוחסים לקונפוציוס, והסינים גם השתמשו בו למטרות פולחן. גם במצרים זכה השום למעמד נערץ, והעבדים בוני הפירמידות זכו לאכול כנראה המון שום, והתקשו לשכוח זאת ("זכרנו את השומים ואת הבצלים"…). הויקינגים והפיניקים יצאו תמיד להפלגותיהם מצוידים במלאי של שום. היוונים האמינו מאוד בסגולותיו של השום. אריסטופנס סבר שמוטב לאתלטים ולחיילים לאכול שום כדי להגביר את אומץ לבם. לשום מיוחסות תכונות של דחיית הרע – תליית זר של שומים על הדלת תגן עליכם מפני מכשפות וערפדים, שימו כמה שיניים ברסן הסוס, ומובטח לכם ניצחון במירוץ, ואם תיקלעו למלחמת שוורים – כדאי שתהיה לכם מחרוזת שומים כדי לשמור אתכם מקרני השור הזועם.

ורגע לפני סיום – הרבה הרבה הרבה ברכות וחיבוקים ושמחה שלוחים מאיתנו למאיה, אלון וגפן שלנו, שחובקים בן מתוק, נכון להיום (ראשון) בצהרים. להיוולד בז' אדר זה ייחוס גדול (זהו יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו), וגם להיות בן זכר שנולד בין הילדות שנולדו ח'ביזה (כולנו משופעי בנות) זה לא דבר של מה בכך – שיהיה לכולכם המון טוב ואושר, משפחתיות ואהבה. איחולי לבלוב נעים מכולנו.

שבוע טוב שיביא בסופו גשם,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
_____________________________________

מה השבוע בסל המצפה לגשם?

יום שני: חסה, מלפפונים, כרובית, פטרוזיליה, עגבניות, ברוקולי, סלרי שורש, כרוב אדום או לבן, קולרבי, שום ירוק, כוסברה/שמיר.
ובסל הגדול תוספת של: צנוניות, כרישה או בצל ירוק, תרד

יום רביעי: ברוקולי, כרוב אדום/לבן, עגבניות, פטרוזיליה, סלרי עלים, קולרבי, כרובית, פול ירוק, חסה, מלפפונים, שמיר.
ובסל הגדול תוספת של: דייקון, בצל ירוק, שום ירוק

__________________________________________

מתכוני שום ירוק:

לכבוד הבחור הצעיר אני מביאה מחדש את המתכונים של דנה מלמד מוואלה לשום ירוק – פירה, סלט, קרפ ממולא ופסטה.

וגם את עלון 99, בו תמצאו הרבה מתכוני שום ירוק שליקטתי בזמנו מחוות הCSA בה היינו חברים בקיפורניה (באדיבות ג'וליה)

בתאבון!

מחשבה 1 על “עלון 284, 22-24 בפברואר 2010, ח'- י' אדר תש"ע – כמעט פורים

  1. שלוםאני לוקח את ההזדמנות להזמין אתכם לסדנה לליקוט צמחי בר למאכל של שומרי הגן
    הפרטים כאן, תודה

    מה אנו יכולים ללמוד מדרך חייהם של תרבויות לקטים ציידים ולמה זה רלוונטי לחיינו?
    כיצד הלקטות תורמת לחופש ולביטחון שלי בחברה המודרנית?
    בסדנה נכיר את חוקי הלקטות הבסיסיים ונקבל את הכלים להמשיך ללקט באופן עצמאי.
    נחווה את הצמחים מקרוב כמו שאי אפשר לקרוא בשום ספר.

    הסדנה תתקיים בתאריך – 2-3.7.10 בגולן.

    פרטים נוספים והרשמה: שימי רף

    052-4497226

    ‏‏‏ref.shimi@gmail.com‏‏‏
    שומרי הגן באינטרנט- ‏‏‏www.shomreihagan.org‏‏‏

כתוב/כתבי תגובה