עלון 30, 25/27 באוקטובר 2004

תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא! אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז. תודה   כך הולכים השותלים השבוע עמדנו שוב בסימן שתילות וזריעות: בראש ובראשונה המבצע של השבוע היה זריעת שום. כשזורעים שום, זורעים בעצם שיני שום בודדות. נועצים אותן באדמה בעומק של מס’ סנטימטרים, כשצד השורש כלפי מטה. אפשר כמובן לקחת שן שום מתוף ראש שום רגיל ולזרוע אותה באדמה – התוצאה תהיה מוצלחת בדרך כלל, אך כדי להפיק זרעי שום מסחריים מגדלים את השום ברווחים גדולים יותר מכרגיל, ומקפידים מאוד על עישוב והשקיה, על מנת להפיק שיניים גדולות במיוחד. אנחנו קנינו את זרעי השום שלנו ממשק אורגני גדול בעין הבשור – “טבע הבשור”, שמגדל שום אורגני למאכל ולזרעים. את השום זורעים כעת כדי שהוא יתבסס באדמה: ינבוט ויוציא שורשים עוד לפני שקר מאוד. אך הפקעת עצמה לא תתפתח לפני שהימים יתחילו שוב להתארך, לקראת סוף החורף, והשום יהיה מוכן רק באפריל-מאי. כדי שתתפתח פקעת גדולה, חשוב לזרוע את השום כעת ולהניח לו להתבסס באדמה טרם החורף. באפריל מוציאים לשוק תחילה את השום הירוק, שהוא שום טרי, שלא יובש עדיין, והוא מגיע בדרך-כלל עם עליו הירוקים ומזכיר במשהו בצל ירוק (אבל מריח כמו שום…). טעמו עדין יותר משום יבש. הלקוחות הותיקים שלנו כבר טעמו מן השום הירוק שלנו בשנה שעברה. חלק מן השום אנחנו מתכננים לחלק בארגזים כשום ירוק, אך את חלקו הגדול נייבש בתלייה במקום מאוורר וחשוך, הייבוש הוא כדי שהשום יישמר זמן רב יותר. ואת השום היבש אנחנו מתכננים לחלק במהלך האביב והקיץ. שום הוא אחד הגידולים הסובל מאוד מעשבים. הוא גדל בעונת החורף, והעשבים נהנים (כמוהו) מגשמים ולחות. בנוסף הוא אינו מפתח נוף שמצל על האדמה סביבו, ולכן לא מצליח להתמודד מול עשביה רבה. כדי להקל על בעיית העשבייה אנחנו חיפינו את השום מיד לאחר הזריעה. השום הוא זרע (שן) גדול מאוד, ולכן חודר את החיפוי, שהוא מבחינתו עוד כמה סנטימטרים של “אדמה”, אך זרעי העשב מתקשים לנבוט במעמקים. כדי לא להפסיד את מי הגשמים אנחנו מחפים את האדמה בחורף בחיפוי מחומרים אורגניים. בערוגת השום עשינו ניסויים בחומרים שונים: השתמשנו בחומר שהוצא מאורוות סוסים שהוא בעצם גללי סוסים מעורבים בקש, בקש נקי, בחומר הצמחי של הבטטות שיבש, בקרטונים (בהם ניקבנו חורים לשיני השום) ובחומר אורגני מהשדה שלנו. כל מספר מטרים פרסנו חיפוי מסוג שונה, כך שכרגע ערוגת השום שלנו נראית קצת כמו מעבר חציה מפוספס… במהלך העונה ננסה לראות האם יש שוני בין צורות החיפוי השונות מבחינת ההתמודדות עם העשבים ומבחינת צמיחת השום. שתילות נוספות שעשינו השבוע: ברוקולי, כרובית, עוד כרוב לבן ואדום, מנגולד צבעוני ולבן, וכן זרענו רשאד (עשב תיבול), דייקון (צנון לבן), פול ואפונה. הערוגות המוכנות כבר התמלאו, ועכשיו צריך להכין ערוגות נוספות לשתילות הבאות עלינו לטובה. והודעה חשובה: היום הפתוח של חֻ’בֵּיזָה יתקיים ביום שישי, ה-12 בנובמבר, בין השעות 10:00-14:00. אני מצרפת בסוף העלון הוראות הגעה אלינו. ניתן גם לברר פרטים או לקבל מענה לשאלות באי מייל, או בטלפון: 054-6535980. נשמח מאוד לראות אתכם. לי זאת תהיה הזדמנות גם להיפרד, לעת עתה, ותוכלו לפגוש את אלון, שנכנס לתפקיד במקומי. להתראות!!! בת-עמי וצוות חֻ’בֵּיזָה   ומה בסל השבוע? חסה עגבניות מלפפונים פלפלים דלעת קישוא ספגטי רוקט גזר – השלמה ממגדל אחר בצל ירוק – השלמה נענע במיה  – לקטנים   ובסל הגדול תוספת של: עגבניות צ’רי חצילים+חצילי אצבע בזיל   מרק מאבן, ספגטי מקישוא: כשהייתי ילדה היה לנו ספר בבית: “חכמי חלם”, ובו אוסף סיפורים המשתעשעים על חשבונם של תושבי העיירה חלם. באחד הסיפורים סופר על עובר אורח רעב שמגיע לביתה של קמצנית הכפר ומבקש ממנה להכין לו מרק… מאבן. היא נעתרת לו על מנת ללמוד את סוד המרק החינמי הזה, ובמהלך הסיפור הם מכינים מרק מגזר, בצל, לפת, תפוחי אדמה, שעועית וכו’, ו… כן, גם מאבן. spaghetti-squash1.jpgכששמעתי לראשונה את שם הקישוא הזה סברתי שמוצאו גם הוא מעיירה חלמאית כלשהיא, אך אלא אם כן יש מקבילת “חלם” במרכז אמריקה, כנראה שלא כך הדבר. הקישוא הזה קיבל את שמו מהעובדה המפתיעה שכאשר מפרידים את בשרו המבושל מתוכו, הוא נפרד בצורת שרוכים או אטריות דקות, הדומות משהו לספגטי (דמיון קלוש בלבד). עובדה קסומה נוספת בקשר לקישוא, ששוב מזכירה לי את סיפור המרק מאבן, היא שיוצאת ממנו כמות עצומה של “ספגטי – יותר ממה שהייתי מדמיינת שיש בתוך הקישוא הסגור. לפעמים, מתברר, החלקים גדולים מהשלם… מוצאו של הקישוא הזה הוא מאמריקה, כמו רבים מקרוביו בני משפחת הדלועים. הוא קישוא בעל קליפה עבה מאוד, הגדל במהלך הקיץ, תקופת גידולו היא כ-90 יום, שכן, בניגוד לקישואים הרגילים, רכי הקליפה, את הקישוא הזה, בדומה לדלורית, מגדלים עד בגרות – עד שהוא הופך קשה מבחוץ, וגרעיניו גדולים וקשים. אנחנו ממתינים עד שצבעו הקרמי יהפוך לצהבהב-משהו, כדי להיות בטוחים שהקישוא התקשה מספיק. בשל קליפתו הקשה הוא יכול להישמר למשך תקופה ארוכה, תכונה שהיתה רבת משמעות באזורים באמריקה בהם היה קושי לגדל ירקות בחורף, בשל הקור הרב. (למשל – אזור “4 הפינות” – האזור שבמפגש קולורדו-יוטה-ניו מקסיקו-אריזונה). הוא יכול להישמר כחודש-חודשיים בטמפרטורת החדר (יתכן שאף יותר, אצלנו הוא מעולם לא עמד במבחן בלי להיאכל יותר משבועיים). אם חתכתם אותו, תוכלו לעטוף אותו בניילון נצמד ולשמרו במקרר למשך יומיים-שלושה. “ספגטי” שכבר הובן יישמר בקופסא אטומה לפרק זמן דומה. ניתן גם להקפיא “ספגטי” מבושל – להכניסו למקפיא בתוך שקיות הקפאה או קופסא אטומה, וכשרוצים להשתמש – להפשיר חלקית ולאדות במשך 5 דקות עד שהוא חם אך עדיין מוצק משהו. הקישואים הללו שוקלים משהו כמו קילו וחצי עד 4 קילו, צורתם תורת אליפסה, וצבעם צהבהב-קרמי. בשנות ה-90 פיתחו גם קישוא ספגטי כתום, ששמו המסחרי “אורנג’טי”. הוא עשיר יותר בבטא-קרוטן, ומעט מתוק יותר, אם כי גם הוא אינו מתוק כמו קישואי החורף הקטנים שחילקנו בשבועות האחרונים בסלים. הוא קיים בארה”ב, אך אני לא ראיתי אותו מעולם בארץ. קישוא הספגטי הבהיר, לעומת זאת, היה קיים בארץ לפני כ-15 שנה, וכנראה ניתן היה למצוא אותו גם בשנים האחרונות, הוא ידוע כאן בשם: “פרי הספגטי”. טעמו של קישוא הספגטי לא מזכיר, כמובן, ספגטי כלל ועיקר. הוא דומה יותר בטעמו לקישוא. אך בדומה לספגטי, הוא מקבל את טעמו מהתיבול שמוסיפים לו – רוטב או תוספת אחרת. מבחינת ערכו התזונתי הוא דומה לדלעת ולדלורית: הוא דל מאוד בקלוריות, ועשיר בסיבים תזונתיים. הוא מקור מצוין לחומצה פולית, יש בו אשלגן וכן ויטמין A (בטא קרוטן). בנוסף הוא דל בנתרן. spaghettisquash.jpgהכנה בסיסית: · אפיה בשלמותו: מנקבים במזלג את קליפת הפרי, מחממים תנור לחום בינוני ואופים את הפרי כשעה בתנור, עד שמזלג חודר אליו בקלות. · אפיה בחצאים: חוצים את הפרי לאורכו (לשתי אליפסות), מנקים אותו מן הגרעינים, מחממים תנור לחום בינוני, מניחים את הפרי בתבנית כשצידו הפנימי (מקום החיתוך) כלפי מטה. אופים כשעה בתנור, עד שמזלג חודר אליו בקלות. · אידוי: מנקבים במזלג את קליפת הפרי, שמים מעט מים בסיר, ומניחים בתוכו שושנת אידוי. מניחים את הקישוא על שושנת האידוי, ומשאירים לאידוי כחצי שעה, עד שמזלג חודר אליו בקלות. · בישול: להרתיח מים בסיר, כדי כיסוי הקישוא, כשהמים רותחים – להכניס את הקישוא בשלמותו ולבשל כ-30 דקות, עד שמזלג חודר אליו בקלות.Spaghetti_Squash_Prepared.jpg לכל הדרכים: כשמוכן – מוציאים את הפרי הרך ומניחים לו להצטנן מעט. אם הפרי הוכן בשלמותו – חוצים אותו לאורכו ומנקים אותו מן הגרעינים. בעזרת מזלג מפרידים בעדינות את בשר הפרי, שיצא בצורת אטריות דקות, מעבירים לקערה.   וכמו שהבטחתי לפני שבועיים – מספר מתכונים ל”פרי הספגטי” / “קישוא הספגטי” שיש השבוע שוב בארגז: פרי ספגטי בתנור- מתוך “הבישול הצמחוני”- נעמי ליס-מיברג ● המרכיבים: 25-50 גר’ חמאה לטיגון 1 בצל גדול קצוץ, 2 שיני שום מעוכות 2 עגבניות, חלוטות, קלופות וקצוצות גס 200 גרם פטריות שמפיניון טריות, פרוסות 1/2 כפית אורגנו מלח ופלפל לפי הטעם 1/2 1 ק”ג פרי ספגטי מוכן (מתכונים לעיל) 225 גרם גבינת קוטג’ (גביע) 100 גרם גבינת צ’דר מגוררת 1/4 כוס פטרוזיליה קצוצה, 1 כפית בזיל, מעט תימין 1 כוס פירורי לחם 25 גרם גבינת פרמזן מגוררת ● ההכנה: – מחממים תנור לחום גבוה – מחממים את החמאה במחבת גדולה, מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים עד שהבצל יתרכך. – מוסיפים למחבת את העגבניות, הפטריות והאורגנו, מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם, ומטגנים עד שמרבית הנוזלים יתאדו. – שמים את פרי הספגטי המוכן בקערה גדולה. מוסיפים את תכולת המחבת, גבינות קוטג’, צ’דר, פטרוזיליה, ריחן, תימין פירורי לחם ומערבבים היטב. – מעבירים את התערובת לתבנית, בוזקים מלמעלה את גבינת הפרמזן המגוררת, ואופים 40 דקות בחום גבוה. – מגישים חם   פרי ספגטי בירקות ורוטב עגבניות- מתוך “הבישול הצמחוני”- נעמי ליס-מיברג ● המרכיבים: לרוטב: 3-4 עגבניות, חלוטות, קלופות וקצוצות גס 1/2 כוס שמן זית 2 כפיות בזיל, 1 כוס דחוסה פטרוזיליה קצוצה 3 כפות גבינת פרמזן מגוררת 3 שיני שום מעוכות 2 כפיות מלח לירקות: 400 גרם כרוב ניצנים 3-4 גזרים פרוסים 1 קישוא בינוני 3 כפות שמן זית 1/2 כוס בצל ירוק קצוץ 1/2 1 ק”ג פרי ספגטי מוכן (מתכונים לעיל) מלח ופלפל לפי הטעם ● ההכנה: – מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב בקערה גדולה, מכסים ומשהים למשך שעה לפחות. – מבשלים את כרוב הניצנים עד שיתרכך, אך לא יותר מדי. – מבשלים את הגזר במים כדי כיסוי, 5-6 דקות – מבשלים את הקישוא במים כדי כיסוי 3-4 דקות – מוציאים את הירקות מן המים, חותכים לפרוסות / לקוביות. – מחממים שמן זית במחבת גדולה, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שיתרכך. מוסיפים את כרוב הניצנים   פרי ספגטי וחצילים בשומשום – מתוך “הבישול הצמחוני”- נעמי ליס-מיברג ● המרכיבים: 1 חציל גדול 2-3 כפות שמן זית 1/2 כוס זרעי שומשום 2 כפות חמאה 2-3 שיני שום מעוכות 1/2 1 ק”ג פרי ספגטי מוכן (מתכונים לעיל) מלח ופלפל לפי הטעם 100 גרם גבינת פרמזן מגוררת ● ההכנה: – מחממים תנור לחום גבוה מאוד – מסירים את קצות החציל וחותכים אותו ל-רצועות דקות. – משמנים את רצועות החציל בשמן זית ומניחים בשכבה אחת בתבנית אפיה – אופים 15-20 דקות בתנור עד שיתרכך – קולים את זרעי השומשום במחבת, על אש בינונית, תוך בחישה, עד שמזהיב. – מגלגלים את רצועות החציל האפויות בשומשום, עד לציפוי יפה – מחממים את החמאה במחבת ומטגנים את השום 1-2 דקות. מוסיפים את פרי הספגטי ומערבבים בעדינות. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם – מוסיפים את גבינת הפרמזן המגוררת ומערבבים שנית – מעבירים את פרי הספגטי לכלי הגשה, עורכים עליו את רצועות החציל ומגישים מיד.   סלט חצילי אצבע – מתכון שקיבלתי מלקוחה שלנו, לילך, שקיבלה אותו מלקוחה אחרת, חגית… (ותודה לשתיכן) ● המרכיבים: חצילי אצבע עגבניות שום עשבי תיבול (בזיל, פטרוזיליה, נענע וכו’) מלח ופלפל מיץ לימון שמן זית ● ההכנה: – חותכים את החצילים לפרוסות אלכסוניות וקולים בתנור עם קצת שמן זית ומלח. – פורסים עגבניות ושום לפרוסות. – מניחים שכבה של חצילים קלויים, עליה שכבה של פרוסות עגבניות ושום, – מפזרים עלי בזיליקום, נענע, פטרוזיליה ואחרים לפי הטעם, מתבלים במלח, וכך הלאה. – מוסיפים מיץ לימון בכמות שכמעט מכסה את הירקות, ומעט שמן זית. – מנערים את הכלי לערבוב קל. – שמים במקרר ואחרי כמה שעות אפשר לבדוק תיבול ולהוסיף לפי הטעם. – אפשר להוסיף גם פלפל שחור אם אוהבים.
Top