עדכונים… שינויים… התפתחויות…
לפני מספר שבועות כתבתי לכם על השינויים שעוברים ושיעברו על החווה שלנו בזמן הקרוב. אני רוצה לעדכן שוב בהתפתחויות אחרונות ולספר על יום פתוח שנערוך בקרוב. כאמור, בעקבות עניינים אישיים ולאחר התלבטות ארוכה, החלטנו, בן זוגי ואני, לעבור לארה”ב לתקופה מסוימת, בעקבות עבודתו של בן זוגי. אחד החששות המרכזיים שלנו היה מה יהיה עם החווה, שממש לא רצינו לראותה דועכת או נסגרת. ולאחר חיפושים שונים הבנו כי הכי טוב שההחלפה תבוא מבפנים, ממי שמכיר את היומיום בחווה, ומנהל העבודה שלנו, אלון, נכנס כשותף וייקח על עצמו את ניהול החווה כולה. אני אמשיך, בתקופה הראשונה, לכתוב את העלונים, כדי לאפשר לאלון להתארגן עם שאר המשימות, כך שאנחנו עוד נמשיך “להיפגש” מעל דפי העלונים הקרובים. אלון, למי שעדיין לא מכיר אותו, עוסק מספר שנים בתחום של חקלאות ירקות וצמחי תועלת, הוא מקור מצוין ונרחב של ידע על צמחי מרפא, צמחי בר בארץ וצמחים בכלל… אלון עבד בדרום אפריקה בחווה חקלאית בסגנון הפרמקולצ’ר והתמחה בגן ירק משולב. במהלך לימודי החקלאות שלו בפקולטה ברחובות הקים וקיים גן ירק ביתי בו התנסה במגוון פתרונות טבעיים בגידול ירקות וצמחים אחרים. אלון הוא אחד מעובדיה הראשונים של “חֻ’בֵּיזָה”, הוא הצטרף אלינו כבר מאפריל, כרגע אנחנו עוברים חפיפה, ומנובמבר הוא יחליף אותי בניהול החווה.
לקראת כל השינויים הללו, וכן בכלל לקראת עונת החורף הממשמשת ובאה, אנחנו עומדים לארגן “יום פתוח” בו נזמין אתכם לביקור בחווה, לסיור ולמפגש עם העובדים. כך אוכל אני להיפרד מכם, ותוכלו להכיר את אלון פנים אל פנים. אנחנו מתכננים לקיים את האירוע באחד מימי השישי הראשונים בחודש נובמבר. בעלון הבא אודיע לכם על התאריך המדויק.
גם השבוע הזה עבר עלינו בשתילות ובזריעות – שתלנו כרוב, זרענו סלק, לפת חרדל וכוסברה בשדה, ובקרוב יגיעו אלינו זרעים של שום, תפוחי אדמה, גזר ועוד. מזג האוויר היה כבר סתווי ממש והזכיר לנו שכדאי למהר ולהתארגן לקראת הזריעות והשתילות הראשונות לפני בוא הגשמים האמיתיים… השבוע אנחנו מתכננים לזרוע שום ולשתול כרובית, ברוקולי ושורש פטרוזיליה, ובכך להמשיך ולהתקדם עם התכניות לחורף. עשבי הסתיו והחורף, שנעלמו במהלך הקיץ, צצים להם שוב: החלמית (חוביזה), החרדלים והברקנים, והם מזכירים לנו שוב את הצורך להקפיד מאוד על שמירת השדה נקי מעשבים בתוך הערוגות. אנחנו גם מתארגנים לקראת צורת אריזה שונה – שכן במהלך הקיץ ארזנו את הירקות בסככת צל שממוקמת בשדה, ובחורף יקשה עלינו להיכנס לשדה עם מכוניות בימי גשם, כך שכנראה נעביר את האריזה לתוך מושב בן נון, לסככה בנויה ומוגנת יותר. אין ספק שהחורף הזה, שיהיה חורף ראשון בו אנחנו משווקים (בחורף שעבר התחלנו לגדל, אך לא שיווקנו ירקות עד אפריל), צופן בחובו אתגרים חדשים ושינויים רבים. ואנחנו משתדלים להיות מוכנים אליהם כמה שניתן.
השבוע בסל שוב קישואי חורף, ואני חוזרת ומציעה לכל מי שיש לו שאלות לגביהם – אנא צרו איתי קשר, בטלפון או באי-מייל ואשמח להשיב על התהיות השונות.
ימים נעימים לכולנו
בת-עמי וצוות חֻ’בֵּיזָה
ומה בסל השבוע?
חסה
עגבניות
מלפפונים
פלפלים
בצל יבש
בטטות
קישואי חורף
אבוקדו – השלמה ממגדל אחר
שעועית ירוקה – השלמה
קלמנטינות – השלמה
כוסברה
בזיל
ובסל הגדול תוספת של:
עגבניות צ’רי
עוד חסה
פטרוזיליה
בטטה
לפני מספר שבועות, בשבוע בו חילקנו בטטות בפעם הראשונה והתחלתי לתכנן את הכתיבה עליהן, גלשתי כהרגלי לאתר שבו אני מתעדכנת בפרטים לגבי שלבי ההיריון שלי. האתר הזה מעדכן אותי בכל פעם מה גדול העובר, כשהוא משתמש בדימויים של ירקות ופירות שונים, ולהפתעתי באותו שבוע מצאתי את המשפט הבא, שהעלה חיוך על פני:
Congratulations! You’ve hit the halfway mark in your pregnancy.
By now your baby is about the size of a large sweet potato…
הבטטה היא צמח רב-שנתי ממוצא טרופי, מקורה במרכז ודרום אמריקה, כבר שם היא נקראה “בטטה” בפי התושבים המקומיים, ומכאן גם שמה הבוטני Ipomoea batata. היא שייכת למשפחת החבלבלים, שנציגם המוכר הוא חבלבל השדה, עשב שמוכר לנו מאוד בשדה, בעל עלים ופרחים דומים מאוד לצמח הבטטה, רק קטנים ועדינים יותר. כמו ברבים מסיפורי הצמחים שמקורם אמריקאי, קולומבוס הוא שהביא את הבטטות לספרד, ומשם היא נפוצה באירופה. הפורטוגלים והספרדים הביאו את הבטטות איתם במסעות הכיבוש שלהם והפיצו אותן באסיה ובאפריקה.לארץ ישראל הגיעה הבטטה עם ראשית ההתיישבות היהודית.
הבטטה הפכה גידול מרכזי במיוחד באזורים טרופיים וסוב-טרופים, משום שהיא מתאימה למזג האוויר החם והלח, ומשמשת תחליף מצוין לתפוח האדמה, הדורש קרירות, וכמעט בלתי אפשרי לגדלו באזורים חמים. היא גידול חשוב ומרכזי באיי האוקיינוס השקט, בהודו, בסין, וביפן. בישראל מגדלים הן תפוחי אדמה והן בטטות, אלא שבעונות הפוכות: תפוחי האדמה גדלים בחורף, בעונה הקרירה – הם נשתלים באוקטובר ובינואר (אנחנו שותלים את שלנו בשבועות אלו), והבטטות גדלות בקיץ, כשהחום מסייע להן לצמוח.
אנחנו שתלנו את הבטטות שלנו בחודש יוני. קודם כל הגבהנו את הערוגה לשתי תלוליות, הרטבנו את הערוגות בטפטוף עוד לפני הגעת הייחורים, ואז נעצנו ייחורי בטטות בתלוליות במרחקים של 20-30 ס”מ זה מזה. הייחורים הם פשוט ענפים ירוקים של צמח הבטטה, וקשה היה להאמין באיזו מהירות הם שלחו שורשים והתאקלמו בקרע הלחה, למרות החום הגדול של סוף יוני. תוף שבועות מספר הצמיחו הייחורים ענפים ארוכים ומסועפים, שהשתרשו בקרקע בפרקי הגבעול וכך יצרו מרבד צפוף ומסובך של עלים דמויי לב. מהר מאוד גם הופיעו הפרחים דמויי הפעמון, ויחד הם יצרו שטיח ג’ונגלי מרהיב שכיסה את האדמה לאורך כל העונה החמה. כשהתחלנו בשליפת הבטטות מן האדמה, לפני מספר שבועות, סגרנו את ההשקיה, אך אפילו כעת נשמרת הלחות באדמה מתחת למרבדים של הבטטות שעוד לא הוצאו.
זמן גידול הבטטה הוא כשלושה עד חמישה חודשים. אנחנו התחלנו להוציא אותן מן האדמה לפני כחודש, לאחר כשלושה חודשי גידול, ונוציא אותם במשך כחודש נוסף, לפני שיגיעו הגשמים. אז ניתן לאחסן את הבטטות בקירור למשך מספר חודשים נוספים, כדי להשתמש בהן לאורך החורף. החלק הנאכל בבטטה הוא פקעת השורש המעובה. צבע הפקעת תלוי בזן. בישראל ניתן למצוא אותה בעיקר בגווני בשר כתום וקליפה אדומה-חומה, אך ישנם כתריסר זנים נוספים בצבעים של כמעט לבן, צהוב, סגול ואדום.
הבטטה עשירה בעמילן ובסוכרים וערכה התזונתי עולה על הערך התזונתי של תפוח האדמה. יש בה (בזנים הצהובים והכתומים) כמות נכבדה מאוד של ויטמין A (בטא-קרוטן), וויטמין C, וכן חלבון, סיבים תזונתיים, סידן, חומצה פולית, מגנזיום ואשלגן.
לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא לפי הרפואה הסינית האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי תיאוריה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים. כלומר אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק- מתאים לעונת החורף.
הבטטות מתאימות לבישול, לאידוי, לאפיה ולטיגון, וניתן אף לגרד אותן על פומפיה ולאכול טרי – בסלט או מעל קערת מרק. מבטטות עושים גם ממתקים וגלידה, ובנוסף לכך משתמשים בבטטות להפקת עמילן, להתססה, לכוהל ולמספוא.
טיפטיפה
● כאשר צריך להרגיל תינוק לתזונה שונה מחלב אם הבטטה היא המזון הראשון המומלץ ע”י הסינים. היא קלה מאוד לעיכול ויש בה שילוב של פחמימות ומעט סוכר שגם מחבב את טעמה על התינוק.
● למה להוסיף דווקא בטטות למרק? אחד הפטנטים להכנת מרק ירקות עשיר, בריא ולא משמין, הוא להוסיף לו הרבה בטטות. הבטטות מתרככות מהר, מתפרקות במרק ומסמיכות אותו. טעמן מתקתק והן דלות (יחסית) בקלוריות.
● בכל צורות ההכנה, כדאי לא לקלפן, שכן הקליפה עשירה בסיבים תזונתיים.
יש כל כך הרבה מתכוני בטטות, שהייתי מוכרחה לעצור את החיפוש בשלב די מוקדם. הנה כמה דוגמאות בודדות:
לביבות בטטה של “אורנה ואלה”
1 ק”ג בטטות קלופות
1-1/2 כף רוטב סויה משובח
3/4 כוס קמח (או יותר, לפי הצורך(
1/2 כפית מלח
קורט פלפל שחור, טחון טרי
חמאה לטיגון
לרוטב:
1 מיכל שמנת חמוצה
2 כפות מיונז
מלח ופלפל שחור, טחון טרי
עירית קצוצה, לפי הטעם
– מבשלים את הבטטות במים, עד שהן מתרככות. מסננים ומקררים.
– מועכים את הבטטות, מוסיפים סויה, קמח, מלח ופלפל. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
– יוצרים לביבות ומטגנים במחבת טפלון שטוחה במעט חמאה, על אש נמוכה.
– מערבבים את חומרי הרוטב, טועמים ומתקנים תיבול.
– מגישים את הלביבות חמות, עם הרוטב בצד.
נזיד בטטות קאשיו וכוסברה – מנה מהמטבח האפריקאי, מתוך “על השולחן”
גבעולי כרישה קצוצים
4 כפות שמן דקלים (אפשר גם שמן רגיל(
50 גרם אגוזי קאשיו לא קלויים
3 שיני שום כתושות
8 עגבניות חלוטות, קלופות, מגורענות וקצוצות
4 כוסות בטטה, קלופה וחתוכה לקוביות בגודל 2 ס”מ
1/4 כפית קינמון
1/2 כוס כוסברה קצוצה
1/4 כפית ציפורן טחונה
מלח ופלפל שחור, טחון טרי
להגשה:
אורז לבן או חום מבושל
50 גרם אגוזי קאשיו קלויים
כפות קוקוס טחון
1 בננה, לא בשלה מדי
– מטגנים את הכרישה בשמן, על אש נמוכה, עד שתזהיב.
– בינתיים טוחנים בבלנדר את הקאשיו הלא קלוי, עם כוס מים, עד לקבלת נוזל לבן אחיד.
– מוסיפים לכרישה את השום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות, נוזל הקאשיו והבטטות ומביאים לרתיחה.
– מתבלים בקינמון, ציפורן, מלח ופלפל ומבשלים כרבע שעה.
– מוסיפים את הכוסברה ומבשלים עוד כ-10 דקות, או עד שהבטטות רכות.
– מגישים את הנזיד על מצע של אורז חום או לבן ומפזרים מלמעלה את הקוקוס והקאשיו הקלוי. פורסים את הבננה לעיגולים ומניחים על התבשיל.
מרובעי בטטה / פיליס גלזר
1 כוס קמח
1 כפית אבקת סודה
1 כפית מלח
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית קינמון
4 כפות חמאה או מרגרינה
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 תפוח עץ
250 גרם בטטה
1 כפית תמצית וניל טבעי (או קוניאק(
1/2 כוס אגוזים קצוצים או פקאנים
מחממים תנור ל 180 מעלות צלזיוס
מנפים ביחד סודה, מלח ותבלינים (או מעבירים דרך מסננת) ומעמידים בצד.
טורפים ביחד חמאה וסוכר ומוסיפים ביצה.מקלפים ומגררים את תפוח העץ והבטטה בפומפיה, ומוסיפים לתערובת הסוכר יחד עם הווניל או הקוניאק.
בוחשים פנימה את החומרים היבשים והאגוזים יוצקים לתבנית משומנת ומרובעת בגודל 20 ס”מ.
אופים בתנור למשך 40-35 דקות.
מצננים וחותכים למרובעים.
צ’יפס בטטה
בטטות
שמן לטיגון
חמאה
שום
– חותכים את הבטטה לעיגולים דקים
– מטגנים כמו צ’יפס רגיל עד שמתרכך ואח”כ מכניסים לתנור למשך 5-10 דקות
– לגדולים אפשר לשים לפני האפייה , במרכז כל עיגול, קצת חמאה ועליה חתיכה קטנה של שום
