עלון 95, 20-22 בפברואר 2006

אין גשם – יש גשם – אין גשם – יש גשם

בשבוע שעבר, לקראת סופו, עברה סופה על השדה, ואנחנו לקחנו את יום חמישי לסידורים, תוהים בליבנו איך מרגישים הירקות שלנו תחת מטר עז של טיפות כבדות של גשם. ביום ראשון כשפגשנו בהם שוב גילינו להפתעתנו… שאף טיפה לא נחתה בשדה שלנו. הסופה הגיעה אלינו בדמות רוחות עזות ביותר, שהותירו את הירקות מאובקים משהו (כפי שהרגשתם בסליכם), אך הרוחות המזרחיות הללו הזיזו כנראה את העננים הכבדים מעל עמק איילון, והגשם עבר מערבה מאיתנו, ולא הרטיב אותנו כלל.
כשאלון סיפר לי על כך השבוע נזכרתי בעצות מטאורולוגיות ששמעתי מחקלאים עמיתים בעמק איילון בשנה הראשונה שלנו. חקלאים תמיד מוטרדים מענין מזג האויר, האפשרות לגשם, הפחד מגשם, חוסר השליטה שלנו במזג האויר, ולעומת זאת, השליטה המוחלטת כמעט שלו בנו, החקלאים, גורמים לו להיות בין נושאי השיחה המועדפים על עובדי אדמה. ליאורה, בעלת השדה שלנו, תרמה לי מנסיונה כי עמק איילון הוא איזור מוזר ומיוחד מבחינת גשמים, לכאן מגיע הגשם תמיד באיחור של יום, האם זה בשל הגבעות העוטרות את העמק, או בשל סיבה חמקמקה אחרת, לא הצלחתי לברר בבטחון, אך אכן חויתי לאחר מכן את התופעה על בשרי: פעמים רבות מתאחר הגשם שלנו במעט. גבי, שכני ממשמר איילון, עמד איתי יום אחד בשדה כשסייע לי כרגיל בעצה טובה ובעידוד. כשתהיתי בקול מתי יגיע הגשם, הוא הצביע בבטחון על העננים ואמר שהגשם לא יגיע. כשהעננים נמצאים בדרום-מזרח, הסביר, הגשם כבר לא יגיע אלינו, הוא בדרכו למקום אחר. רק ענני-גשם שמגיעים מצפון הם אלו שיורידו אצלינו גשם. והוא צדק.
השבוע העננים הגיעו כנראה מצפון, וביום רביעי הספקנו, בכמה שעות של חסד, לקטוף את תנובת השבוע לירושלמים, ואז ניתך הגשם. גם ביום חמישי המשיך הגשם להרטיב את השדה, ובשעה שדיברתי עם אלון עדיין לא ידע האם ירד גם ברד ואיך נראה השדה לאחר הסערה. דיווח יבוא בשבוע הבא. הוא סיפר שהשבוע יהיו בסלים עלי מרווה יפיפיים, מחצר של חבר במושב נטף, בהרי ירושלים, אלון יספר לכם באי-מייל עליהם. המרווה נפלאה בחליטות, לבד או בתוספת לתה, היא מרגיעה, מסייעת לכאבי בטן ולכאבי מחזור, וגם פשוט טעימה-מרירה. היא מוסיפה גם טעם מיוחד לרטבים, מרקים, פסטות, דגים, סלטים ולחם. בקיצור- היא נהדרת. כדאי להשתמש בה.
והשבוע יש בסל גם תרד. עלים יפים ירוקים חלקים וגדולים, של תרד מזן גלקסי, מעורבים בקצת עלי תרד ניו-זילנדי, השונים מהם במראה: קטנים יותר ושעירים משהו. כשניגשתי השבוע לכתוב על תרד, גיליתי להפתעתי כי למרות שתרד הוא אורח די קבוע בסלים בעונת החורף, זו הפעם הראשונה שהוא מככב בעלוננו. כנראה בשנים שעברו החמצנו כל פעם את ההזדמנות, וכתבנו על ירקות אחרים, אז טוב מאוחר מלעולם לא, והפעם מוקדש העלון לידידו הטוב ביותר של המָלַח…
כאמור, יש השבוע בסלכם תערובת תרד, המורכבת מעלי תרד חורפי ועלי תרד ניו-זילנדי, שני סוגי עלים, דומים משהו במראה ובטעם, אך שייכים לשתי משפחות שונות מבחינה בוטנית. השבוע אכתוב על התרד הרגיל, ואשתדל להוסיף בהמשך עלון על חציה השני של התערובת, התרד הניו זילנדי.

נראה שהשבוע צפוי שבוע חורפי חמים יחסית, אז לכם מההפוגה הזו בקור ובגשמים,
שבוע נעים
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה בסל השבוע?
 

I'm Popeye the Sailor Man
I'm Popeye the Sailor Man
I'm strong to the finich
Cause I eats me spinach
I'm Popeye the Sailor Man

מוצאו של התרד, בן משפחת הסלקיים, ממרכז אסיה- אפגניסטן, צפון הודו, אוזבקיסטן, או דרום מערב אסיה, אולי מפרס. שנים רבות הוא גודל במזרח התיכון, במרכז ובסין, מקור סיני מהמאה השביעית מכנה אותו "עשב התבלין של פרס". הוא נדד לאיזור סוריה וערב הסעודית ומשם לצפון אפריקה. במאה האחת עשרה הביאו אותו המוּרים הצפון-אפריקאים לספרד, והכירו אותו לאירופאים. כצמח ארצישראלי מצוי הוא מוזכר במשנה ובתלמוד כירק שנהוג לבשל ולהכין ממנו מרקים.
התרד הוא הזדמנות טובה לכמה הרהורים על כוחה של תרבות, כוחם של סיפורים צבעוניים ומסורות עממיות, ומולם על כוחו של המדע המדויק (?). כמו ירקות רבים, גם התרד החל את דרכו הקולינרית כעשב מרפא, ושימש לטיפול בעצירות ובבעיות עיכול. במסכת ברכות אומר רב חסדא: "תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים". תמיד זה מדהים אותי כיצד הרפואה העממית קולעת בול בלי שיהיו לה הכלים המדעיים לבחון את צמחי המרפא עליהם היא ממליצה. נסיון של שנים, יחד עם ידע המועבר מדור לדור ואולי גם קורט אינטואיציה או, מי יודע, אולי יכולות רוחניות, חוברים להם יחד ליעץ לאנשים כבר אלפי שנים עצות טובות ומועילות לבריאותם. שכן למרות שאני די בטוחה שרב חסדא לא נכנס מימיו למעבדת כימיה, ולא למד ביולוגיה או בוטניקה ב"פקולטה" ברחובות, בכל זאת הוא קלע בול. התרד הוא אחד המקורות העשירים ביותר לנוגד חמצון בשם לוטאין, שתורם לבריאות העין ועשוי גם לסייע בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים, למחלות לב ולסרטן. החומצה האוקסלית בו היא האחראית כנראה ליכולתו המסייעת להסדרת פעולת המעיים. (עוד על הסגולות הבריאותיות והמזינות של התרד בהמשך).
ההרהור השני בא לי מקריאה על התרד וחברו הטוב, הלא הוא פופאי דה סיילור מאן… פופאי המלח (Popeye) היא דמות קומיקס וסרטים מצוירים חובבת תרד, שנוצרה בארה"ב בשנת 1929 על ידי אלזי סגר (Elzie Segar). כאשר פופאי נקלע לצרה הוא אוכל תרד מקופסת שימורים, וזוכה לכוח אדיר, בדרך כלל כדי להציל את אהובתו אוליב אויל מאויבו בלוטו. פופאי זכה להצלחה מסחררת, כיכב בטלויזיה, בקולנוע, ועד היום הוא מופיע במדור הקומיקס בעיתונות האמריקאית. פופאי העלה בשלושים אחוזים א צריכת התרד בארה"ב. מה שיפה בכל הסיפור הוא שפופאי יסודו בטעות… הגיבור המצויר שייך לתקופה בה נחשב התרד כירק מחזק ביותר בשל מחקר משנת 1870, שעקב טעות בהדפסת מיקום הנקודה העשרונית, ייחס לתרד תכולת ברזל גדולה פי עשר מערכה האמיתי… אבל כאן מתגלה כוחו של הסיפור, המיתוס והמלח בעל העין האחת – אם תעשו סקר קצר בין ידידיכם מהם הירקות העשירים ביותר בברזל, סביר להניח שהתרד יהיה ביניהם. אחרי הכל, מדע או לא מדע, עם פופאי לא כדאי להסתבך…
הרחבה על פופאי המלח ומסעו בארץ הקודש תוכלו למצוא כאן: http://www.televizia.net/modules.php?name=News&file=article&sid=100&mode=thread&order=0&thold=0

סיפור התרד והברזל מורכב אף יותר. התרד עשיר אמנם בברזל (לא בכמות של פי עשר, אך בכל זאת) וסידן, אולם יכולתנו לספוג את החומרים הללו מן התרד נמוכה ביותר, כי החומצה האוקסלית המצויה בתרד קושרת אותם ומונעת מהם להיספג בגוף.
אולם לתרד יתרונות אחרים. נוסף על הלוטאים, שהוזכר כבר, הוא עשיר בויטמין K, ויטמין A, ויטמין C, בטא-קרוטן וחומצה פולית. הוא עשיר בכלורופיל, שתרם להגנה מפני חומרים מסרטנים (למשל הגנה מסרטן ריאות). הוא מכיל קוורצטין, שהוא נוגד חמצון ונוגד דלקת, ואנזים מסוים בו מסייע להורדת לחץ דם. מיץ תרד הוא הטוב מבין מיצי הירקות למניעת היווצרות תאים סרטניים.
בקשר לערכו התזונתי של התרד, הציצו גם בטיפים של השבוע, שמתמקדים בצורות שונות לנצל את התרד עד תום…)
מי שפחות מתלהב משתיית מיץ תרד יכול להשתמש בו כנייר הצתה- במאות ה-18 וה-19 השתמשו בנייר שהושרה במי תרד לזיקוקים, כי הוא בוער היטב. (אולי זו שוב החומצה האוקסלית?). ועוד שימוש שונה ומעניין לתרד: חברת סוני בודקת עכשיו את השימוש הפוטנציאלי של עלי תרד בטכנולוגיית ייצור תמונה בטלויזיות חדישות… אולי עוד ישוב וידרך כוכבו של התרד בטלויזיה…
בזני התרד המסורתיים ישנן שתי קבוצות של זני תרד: זנים בעלי זרעים קוצניים, שנחשבו לעמידים יותר לקור, וזנים בעלי זרעים חלקים, שמתמודדים טוב יותר עם טמפרטורות חמימות. זני המכלוא הקיימים כיום מתאימים לאקלימים שונים.
חלוקה נוספת של סוגי התרד היא לפי צורת העלה: לזנים בעלי עלים מקומטים ומסולסלים, וזנים בעלי עלים שטוחים וחלקים, וישנם גם זני ביניים, בין חלק למקומט. הזן שאנחנו מגדלים השנה הוא זן מכלוא, בעל עלים חלקים, ששמו גלקסי, והוא מתאים לזריעה חורפית (ספטמבר-מרץ). אפשר לקטוף אותו מוקדם, בתור עלי בייבי קטנים או להמתין ולקטוף עלים גדולים לצרורות.
בארץ צומח התרד גם בצורת הבר שלו. תרד-בר גדל ממרכז הארץ וצפונה, בחורף ובאביב (כלומר, הוא מתחיל עכשיו). עליו רכים ועדינים יותר, וגם טעמו מעודן יותר. בשווקים צפוניים אפשר למצוא אותו טרי, ובמסעדות גליליות הוא מככב עכשיו בתבשילים מחומרים מקומיים.

 

טיפטיפה

  • הברזל בתרד קיים בצורה מסיסה ולכן מי הבישול של התרד מכילים ברזל ומרכיבים מסיסים אחרים, וכדאי להשתמש בהם.
  • כדי להנות מהחומצה הפולית בתרד מבושל, כדאי לאדות אותו ולא לבשלו במים. בישולו במים למשך כ-4 דקות יפחית את רמות החומצה הפולית לחצי.
  • תרד מאבד את רוב ערכו התזונתי לאחר כמה ימים. גם מקרר לא ימנע את איבוד החומצה הפולית והקרטנואידים. טעמו והופעתו יכולים להיות נהדרים, אך מבחינה תזונתית הוא יועיל פחות. בסלים של ח'ובזה אתם מקבלים תרד שנקטף באותו היום, או יום קודם, כך שלערכי התרד שלכם תכולת חיים ארוכה מהתרד של המרכול, אך גם אותו כדאי מאוד לצרוך בקרוב.

 

 

 השבוע – מתכוני תרד של בני סיידא מאתר Ynet

תרד עם אורז בנוסח בלקני
http://www.ynet.co.il/Ext/Chn/Food/CdaFood_RecipePrintPreview/1,8636,L-5460-975-975,00.html
 
מאפה תרד עם גבינת קממבר וגבינת עיזים
http://www.ynet.co.il/Ext/Chn/Food/CdaFood_RecipePrintPreview/1,8636,L-6276-975-975,00.html

 

סלט פסטה עם ירקות ועלי תרד מטוגנים
http://www.ynet.co.il/Ext/Chn/Food/CdaFood_RecipePrintPreview/1,8636,L-6248-975-975,00.html

 

תבשיל חומוס ותרד
http://www.ynet.co.il/Ext/Chn/Food/CdaFood_RecipePrintPreview/1,8636,L-5624-975-975,00.html

כתוב/כתבי תגובה