עלון 65 4, 6 ביולי 2005

תודה על הביקור
ביום שישי נפגשנו אלון ואני בהלך רוח מהורהר וחולם משהו. שנינו עייפים משבוע ארוך, חושבים לנו על מנוחת השבת הקרבה, ושמחים על כך שהיום לא חם כל כך. מתוך המיומנות של ימי חווה קודמים ארגנו את השטח: יום קודם כבר סידר וניקה אלון את הסככה, תלינו שלטי הכוונה, פיזרנו את שמות הגידולים בראש הערוגות, תלינו תמונות מהתפתחות חוביזה, קטפנו ירקות לסלט של בוקר, והמתנו לאנשים שיגיעו.
בעודי מיניקה את נטע ומתבוננת בשדה המרשים חלפה במוחי, כמו בכל יום חווה, המחשבה: "יבואו או לא יבואו?". הפעם באתי ממקום קצת שונה – חלק מהלקוחות כבר איני מכירה, במיוחד לא את החדשים שביניכם, ותהיתי לעצמי איך יהיה היום.
עוד לפני עשר כבר הגיעה ה"סיפתחה" – בדמות לקוחה ראשונה שהזדרזה להגיע ושימחה אותנו מאוד, ובעקבותיה זרם מדוד ויציב של לקוחות, שהגיעו לראות, להריח, לטעום, לשמוע ולומר מילים טובות. כורסמו ירקות, נשאלו ונענו שאלות, אלון ואיתמר הדריכו סיורים לאורך היום, וכולנו נהנינו הנאה גדולה. בסופו של היום, אחר הצהרים, נפרדנו אלון ואני, והפעם מעברו השני של היום, מעודדים מהעידוד הרב שקיבלנו מכם, שמחים על הפגישה עם פרצופים שעד עתה היה להם רק קול (או אותיות באי-מייל), ומלאי רעיונות ואפשרויות נוספות להתפתחות מתוך רצונות שעלו מכם.
במהלך היום חשבתי לעצמי על החשיבות בימים כאלה עבורנו. כמה משמעותית הפגישה עם האנשים להם אנחנו מספקים את הירקות. כמה הנאה יש לנו מקריאות כמו: "וואו, ידעת שפלפל ירוק ופלפל אדום זה אותו הפלפל?" והפליאה של ילד שמושך מהאדמה עשב מצויץ ומגלה שבסופו יש.. גזר, או מקלף עלים ירוקים ומגלה בתוכם… תירס! וכמה מעניין תמיד לראות את מגוון האנשים שמקבלים את הארגזים, ולשוחח אתם על ירקות… ושאר ירקות: גידול ילדים, הצגה שראינו, מקומות לטייל אליהם ובכלל.
אז רציתי להודות, על גבי עלי חוביזה, לכל מי שהגיע ליום הפתוח, לבקר אותנו ולהיפגש. בדפי המידע שלנו אני מציינת שמשמעות המילה היפנית לצורת השיווק שלנו היא: "אוכל שפרצופו של החקלאי עליו", אז תודה שנתתם לנו להכיר גם את פרצופכם.

מי שחסר לנו ביום הפתוח, אם כי מתוך שמחה רבה של כולנו, היה אמיר, מנהל העבודה שלנו. אמיר עובד בחוביזה כבר למעלה משנה, כמעט מהראשית, ולפני כחודש קיבל על עצמו את תפקיד מנהל העבודה בשדה, כדי לאפשר לאלון להתפנות לים העבודה שיש לו לעשות, ולהספיק גם לנשום. אמיר התעתד כמובן להגיע ליום הפתוח, אלא שביום רביעי בבלילה נולדה לו בת בכורה במזל טוב ובאושר גדול.
אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולאחל לאמיר, לאיריס ולכל המשפחה המון המון טוב וברכה לכבוד ההצטרפות המשמחת הזו. שתגדלו כולכם יחד באהבה ופליאה.

ובנימה זו, שאין אופטימית ממנה, נאחל לכולכם שבוע טוב ונעים

אלון, בת-עמי וצוות חוביזה

 

מה בסל השבוע?

 

 

תירס – לא מה שחשבתם
הפעם אני כותבת על ידידנו התירס מזווית קצת שונה. מי שחשקה נפשו באינפורמציה הרגילה יכול לעיין בעלון שכתבנו על התירס בשנה שעברה (עלון מספר 13) (אם הוא אינו בידיכם בקשו מאלון שישלח לכם).

אחת התגובות שחזרו ונשנו ביום הפתוח היתה ואריאציה כזו או אחרת של הלל לתירס המתוק, שלוותה בדרך כלל בנעיצת שיניים עסיסית בקלח שזה עתה נקטף. לחלק מכם זה הזכיר ביקור בצפון אמריקה, וחלק אחר התוודה שזה נראה לו מוזר לגמרי, עד שהעז בכל זאת לנעוץ שיניים… בין כך ובין כך היתה ההתפעלות מוסכמת על כולם.

התירס עצמו מן הסתם לא התרגש כי בודאי חש שאך קיבל את מקומו הראוי, ואת היחס לו הוא מצפה, כאחד הגידולים החשובים ביותר באמריקה, שם מוצאו. בקרב עמי אמריקה הראשונים הוא מגיע ממש לדרגת אלוהות, ופתגם של האינדיאנים משבט הופי מספר: התירס תלוי בחקלאי כדי להתקיים, והחקלאי תלוי בתירס, כמו כל הדברים בטבע הקשורים זה לזה בקשרי הדדיות.
האינדיאנים ידעו כבר מזמן שהתירס הוא הרבה יותר מרק קלח עסיסי ומתוק. הם הכירו את הדרכים הרבות בהן ניתן להשתמש בקלח התירס עצמו: באכילה טריה או מבושלת, בייבוש הקלח וטחינתו לקמח, בגריסת הגרעינים הטריים להפקת פולנטה – עיסת תירס רטובה, בקישוט הבית בתירס צבעוני, בפיצוץ הגרעינים לפופקורן, בהאכלת הבהמות בקלחים ועוד. אך הם ידעו כי יש לתירס עוד מעלות רבות, והשתמשו במקלות גבעולי התירס לבנייה, לדיג ועוד, וכן ארגו מעלי התירס מחצלות, וסלים, יצרו מסכות, נעלי מוקסינים, ובובות.
בובות עשויות עלי תירס נראות בערך כך:   

                          corn doll.JPG
כמו שאתם יכולים להבחין, אין להן עיניים, ואת הסיבה מסבירה האגדה הבאה (של האוניידה) הרלבנטית כל כך גם לקונפליקטים של גידול ילדים בחברה קרייריסטית של ימינו…
"כשברא הבורא את הכל לכל חלק בעולם היה תפקיד מסוים. הגברים צדו ודגו וסיפקו מחסה למשפחה, הנשים עבדו בשדה ובישלו אוכל. ההורים היו עסוקים בעבודתם והילדים נשארו לבדם והסתבכו בצרות… הילדים היו יורים חיצים ליער, יוצאים לחפש אחריהם והולכים לאיבוד, הילדות היו מתקרבות קרוב מדי לאש ונכוות. ההורים התקשו לעשות את עבודתם וגם לטפל בילדים, ולכן הלכו לבורא וביקשו את עזרתו.
אז יצר הבורא את בובת עלי התירס, והיא היתה היצירה היפה ביותר שלו. היו לה פנים יפיפיות והיא יכלה לדבר וללכת. תפקידה היה להשגיח על הילדים, וללמד אותם, לתינוקות היא סיפרה סיפורים.
יום אחד הגיע סופת גשמים לכפר, בא סבא רעם וניער את ראשו ומשערו נשרו טיפות גשם, מעיניו ברקו ברקים, ומפיו התגלגל הרעם. בובת עלי התירס אספה את כל הילדים הביתה וסיפרה להם סיפורים. כשהחליט סבא רעם לעבור לכפר אחר, שלחה בובת עלי התירס את הילדים לשחק בחוץ. היא מצאה שלולית מים והביטה לתוכה. לראשונה היא ראתה את בבואתה, והפכה גאה על יופיה. מאותו היום במקום לשמור על הילדים היא הביטה בהשתקפותה, אספה פרחים לשזור בשערה ותפרה צדפים על שמלתה כדי ליפות עצמה.
הילדים שוב הסתבכו בצרות ונפגעו, ההורים היו מודאגים ונרגזים וסיפרו לבורא שבובת עלי התירס לא משגיחה על הילדים. קרא הבורא לבובת עלי התירס וגער בה על שהזניחה את תפקידה. כעונש הוא שלח את הינשוף לקחת את פניה ואת יכולתה ללכת ולדבר. מאז מכינים אנשי האוניידה (וגם אחרים) בובות עלי תירס חסרות פנים.
הוראות להכנת בובת תירס: http://www.nativetech.org/cornhusk/dollinst.html

גם היום, בעידן הטכנולוגיה המתקדמת מנסים אנשים להפיק מהתירס מה שרק ניתן. כמה דוגמאות מעניינות הן הפקת צלופן ופלסטיק מעמילן תירס, המשמשים לאריזת משקאות, תוצרת, עוגות, ממתקים, פרחים, לכלים חד פעמיים וגם ליריעות חיפוי לחקלאות. (על כך נרחיב באחד העלונים הבאים)
מוצר נוסף שהחלו לייצר לאחרונה מהפלסטיק הזה יכול להשמיע מנגינה נעימה – אלו הם דיסקים – CDs.
בדרך כלל מפיקים CDs מחומר שאינו מתכלה. כדי להיפטר ממנו אפשר לשרוף אותו, מה שגורם להשתחררות גזים רעילים, או לקבור אותו באדמה, ואז הוא אינו מתפרק ומהווה מטרד וסכנת זיהום. במקום זאת, הצליחו לייצר אלטרנטיבה ביולוגית: CD העשוי מתירס! בתחילה נטחן התירס, העמילן מופרד ומעובד להפקת דקטרוז. בשלב השני הוא עובר תהליך התססה בדומה לתהליך הכנת בירה, ומופקת ממנו חומצה לקטית, שממנה מייצרים את הפלסטיק. כדי להפיק CD אחד נדרשים 85 שיני תירס, כך שמקלח תירס אחד ניתן להפיק בערך 10 דיסקים!  המוצר הוא מוצר ביולוגי לחלוטין, והוא יתפרק בסופו של דבר למים ופחמן דו חמצני.
למי שמתעניין:
חברה המייצרת מוצרי פלסטיק שונים מתירס היא cargill dow מנברסקה, ארה"ב: www.cargilldow.com/
וחברת Sanyo היפנית היא זו שפיתחה את הCD המתכלה, שנקרא: MildDisc והתחיל להיות מופץ בדצמבר 2003.

 

 

מתכוני תירס ממועצת הירקות

סלט טבולה עם תירס ופלפלים

  • המרכיבים:

1 שקית קוסקוס (350 גרם)
2 כפות שמן זית
1 פלפל אדום, חתוך לקוביות קטנות
1.5 כוסות גרגרי תירס
¼ כוס מיץ לימון סחוט
1/3 כוס שמן זית
צרור פטרוזיליה קצוץ דק
צרור נענע קצוץ דק
מלח ופלפל
½ כוס אגוזי פקאן קלויים קצוצים גס
¼ כוס צימוקים

  • ההכנה:

– מכינים את הקוסקוס, מערבבים אותו היטב עם 2 כפות שמן זית ומצננים במקרר כ-10 דקות
– מוסיפים פלפלים, תירס, לימון, שמן זית, פטרוזיליה ונענע, מערבבים היטב ומתבלים במלח ופלפל.
– מוסיפים אגוזי פקאן וצימוקים, מערבבים ומגישים. 

 

קיש תירס ומוצרלה:

  • המרכיבים:

½ חבילת בצק עלים (250 גרם)
2 כוסות גרגירי תירס
כף חמאה
1 בצל חתוך לקוביות
שמנת מתוקה (250 מ"ל)
4 ביצים
כוס חלב
½ כוס גבינת מוצרלה מגוררת
מלח ופלפל
¼ כפית אגוז מוסקט

  • ההכנה:

– מחממים את התנור לחום בינוני (190 מעלות) ומשמנים את התבנית
– מרדדים את הבצק על גבי משטח מקומח עד לעובי של חצי ס"מ. יוצרים עיגול המתאים לתחתית התבנית ולשוליה, מעבירים את הבצק לתבנית ומהדקים היטב סביב
– ממיסים כף חמאה במחבת על אש בינונית ומטגנים את הבצל עד שיזהיב. מוסיפים תירס ומטגנים 2-3 דקות.
– בקערה בינונית מקציפים קלות שמנת, ביצים וכוס חלב, מוסיפים את המוצרלה ומתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט.
– ממלאים את כל הבצק בגרגירי התירס ובבלילה ואופים במשך כ-45 דקות או עד שהקיש זהוב ותפוח. מוציאים מהתנור.
– מצננים את הקיש כמה דקות לפני שפורסים. ניתן גם להקפיא את הקיש ולחמם לפני ההגשה 

 

פנקייק תירס ודבש

  • המרכיבים:

1 כוס קמח
½ כפית אבקת אפיה
1 כוס חלב / ריויון
3 כפות סוכר חום
2 ביצים
1 כוס גרגירי תירס
2 כפות חמאה
½ כוס דבש
½ כוס פרוסות שקדים מטוגנים (אופציונלי)

  • ההכנה:

– מערבבים בקערה גדולה קמח ואבקת אפיה. מוסיפים תוך ערבוב.חלב, סוכר וביצים. מערבבים עד שמתקבלת בלילה אחידה. מוסיפים את התירס ומערבבים.
– מחממים מעט חמאה במחבת בינונית, יוצקים לתוכה בלילה בכמות של רבע מצקת ומטגנים על אש בינונית. (מומלץ לטגן 3-4 פנקייקים בכל פעם) כ-2 דקות מכל צד
– מגישים חם עם דבש ופרוסות שקדים קלויים 

 

תירס עם גבינה מלוחה וליים

  • המרכיבים:

7 קלחי תירס
2 כפות שמן זית
200 גרם גבינה מלוחה מפוררת
¼ כוס מיץ ליים או לימון

  • ההכנה:

– מבשלים בסיר גדול את קלחי התירס במים רותחים עד שיתרככו
– מחממים 2 כפות שמן זית במחבת גדולה וצולים את קלחי התירס כ-5 דקות נוספות, עד שיזהיבו
– מוציאים מהמחבת, מזליפים מעל מעט מיץ ליים ומגישים חם עם גבינה מלוחה. 

מחשבה 1 על “עלון 65 4, 6 ביולי 2005

כתוב/כתבי תגובה