עלון 64, 27-29 ביוני 2005

חצילים… חצילים…

החציל (SOLANUM MELONGENA) הוא צמח מעוצה ממשפחת הסולניים, קרוב משפחה של העגבניה והפלפל שגרים לצדו בשדה שלנו. לשמו העברי של הירק מצאתי הסבר אפשרי מעניין, לפיו התגלגלה המילה "חציל" מערבית בה משמעות המילה خصل (ח-צ-ל) היא סבך שיחים – תיאור אפשרי של שיח החציל.
מקורו של הצמח הוא איזור הודו וסין, ובכתבים סיניים הוא מוזכר כבר במאה החמישית. מהמזרח הרחוק נדדו החצילים מערבה למזרח התיכון. כשנכבשה ספרד במאה השמינית על ידי המורים המוסלמים שהגיעו מצפון אפריקה הם הביאו איתם את בשורת החצילים לאירופה. האיטלקים, עם זאת, הכירו את החצילים בעיקר דרך קשרי מסחר עם סוחרים ערביים במאה ה-13, ולאמריקה הגיע החציל עם האדם הלבן במאה ה-16.
החציל הוא צמח יפה העשוי להגיע עד לגובה של מטר- מטר וחצי. יש לו גבעול מרכזי, שמסתעף לשני ענפים מרכזיים, העלים הם דמויי ביצה ובעלי אונות שעירות, ולפעמים אף קוצניות. פריחת החציל היא – לא מפתיע – סגולה, וגם דו-מינית, כך שהפריית הפרח היא ברוב המקרים עצמית (אך קיים אחוז מסוים של הפריה חיצונית, על ידי חרקים).
 
ישנם זני חציל רבים של חציל, ולהם פרות בעלי צבעים מגוונים: לבן, סגול וסגול כהה עד שחור. צורת הפרי שונה גם היא בזנים השונים: פרי עגול, פרי אליפטי ופרי קצר (חמשה ס"מ) או מאורך מאוד (שלושים ס"מ). הצורה הנפוצה ביותר בארץ היא, כידוע זו של "ברבאבא" שמנמן. משקלו של הפרי עשוי להגיע לאחד וחצי קילו!
אצלנו  בשדה גדלים  שני  זני  חצילים: "Black beauty”  גדול, וגם "חצילי האצבע" מזן "Little fingers". את שני הזנים אנחנו מגדלים עונה אחת בלבד החל בעונת האביב ועד סוף הקיץ (ואפילו תחילת הסתיו), על אף שבתנאים טובים באזורים חמים יכול הצמח להתקיים גם כצמח רב-שנתי. כך אנחנו מבטיחים בכל שנה מבטיח יבול רב ואיכותי.
       
פרי החציל הגולמי הוא למעשה "בוסר" ולא בשל מבחינה בוטנית. הוא בעל מרקם ספוגי ואינו טעים ולכן תמיד אוכלים אותו אפוי, צלוי, קלוי או מטוגן (מתכונים, כמובן, בדף הבא).
תזונתית, החציל עשיר במינרלים בעלי ערך. הוא מכיל ברזל ו-ויטמין C. מבחינה רפואית הוא מכיל חומרים פעילים כמו אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חמצון) שיכולים לסייע במניעת שבץ ודימום, ופיטו-כימיקל מונוטרפין שמסייע במניעת מחלות לב, בהפחתת נפיחות, בניקוי דם, בהפחתת דימומים ובטיפול בדיזנטריה. חומר נוסף המצוי בחציל הוא  הגליקולקלואידים (Glycoalkaloids). אלו הם התרכובות המקנות לחציל החי את טעמו המריר. בכמויות גבוהות הן רעילות אך בתעשיית הקוסמטיקה דווקא מוצאים בהם שימוש כמרכיב במשחות שונות לטיפול בעור. החומרים הפעילים שבחציל מסייעים גם לטיפול בסרטן העור מסוג carcinoma. חוקרים אוסטרליים אף גילו, שאכילת חצילים מועילה להורדת רמת הכולסטרול בדם ומקטינה נזקי מצטברים של מאכלים רווי שומן.
ברפואה העממית משמשת תערובת של מיץ חציל וחומץ לטיפול (בחבישה) במורסות, טחורים, פצעי קור, פטמות סדוקות וכוויות. לתמצית חמה של שורש חציל ישנן התכונות מכווצות של רקמות העור. לטיפול בנשיכות עקרב מומלץ להניח פרוסת חציל חי ישירות על העקיצה, וכדי להקל על כווית קור להכין תה מחצילים (יש לצנן אותו לטמפרטורת החדר ולהניח קומפרסים של התה על מקום הכוויה). פרט לכך החציל משמש גם כמשתן וכחומר אנטי-בקטריאלי.

שבוע טוב,
מכל צוות חוביזה, אלון ויוחאי

 

ומה בסל השבוע?

עגבניות – שטח פתוח – כדאי לשמור אותם מחוץ למקרר – השלמה
מלפפונים – שלנו + השלמה
קישוא ירוק ,ירוק בהיר וצהוב
גזר
תפו"א – השלמה
כרוב אדום – השלמה
פלפל אדום – השלמה
חסה
פטרוזיליה
תירס טרי – ניתן לאכול אותו גם מבלי לבשל
חצילים
סלרי שורש – השלמה 

ובסל הגדול תוספת של
שעועית ירוקה
כוסברה – השלמה
כרוב.  

 

מתכוני חצילים:
 
סלט חצילים יווני
המרכיבים:
2 חצילים
5 כפות שמן זית
מיץ מלימון אחד
 3שיני שום כתושות
2 עגבניות
2 מלפפונים כבושים
פלפל ירוק
בצל ירוק 

ההכנה:
קולים בגריל את החצילים כחצי שעה.
מוציאים את תוכן החציל לקערה ומועכים במזלג (ניתן לחכות עד לצינון החציל).
מוסיפים את השמן, הלימון, המלח והשום ומערבבים.
חותכים את העגבניות, המלפפונים, הבצל והפלפל לקוביות קטנטנות, ומוסיפים לקערה.
קוצצים את הפטרוזיליה, מוסיפים לקערה ומערבבים.
מצננים ומגישים קר.

 

חציל קלוי ביוגורט ונענע (מתוך האתר "וואלה")
המרכיבים:
חציל בינוני
½ מיכל יוגורט
כפית שמן זית
שן שום כתושה
כפית נענע קצוצה
מלח פלפל 

ההכנה:
שורפים את החציל על הגז מכל צדדיו וקולפים מבלי להוריד את הראש (גבעול) 
מניחים במרכז הצלחת.
מערבבים בקערה את שאר המצרכים ומפזרים מסביב לחציל.
ניתן להגיש את חם או קר

 

סלט חצילים בטעם כבד (מתוך האתר "שום פלפל ושמן זית")
המרכיבים:
4 חצילים
מלח
4\3 כוס קמח
1 ביצה
שמן לטיגון
2 בצלים גדולים, קצוצים
¿ ביצים קשות 

ההכנה:
פורסים את החצילים לעיגולים בעובי כ-1 ס"מ, זורים עליהם מלח ומניחים בצד כחצי שעה.
מנגבים את החצילים.
טורפים את הקמח והביצה. מוסיפים חצי כוס מים (או יותר) ומלח וטורפים כך שתיווצר בלילה דלילה.
מחממים שמן לטיגון. טובלים את רוב פרוסות החצילים בבלילה ומטגנים באיטיות, על להבה נמוכה, עד שהם מזהיבים, ומניחים על מגבות נייר.
מטגנים את שאר הפרוסות בלי לטבול בבלילה, מוציאים ומניחים על מגבות נייר.
מוסיפים שמן למחבת ומטגנים את הבצלים באיטיות עד שהם משחימים, ומעבירים לקערה.
קוצצים את החצילים דק בסכין ומעבירים לקערה.
קולפים את הביצים הקשות ומגררים בפומפייה גסה לתוך הקערה.
מתבלים במלח, ומערבבים היטב.

 

"שניצל" חציל וקישוא
המרכיבים:
חציל גדול
2 קישואים גדולים
קמח
2 ביצים
מלח ופלפל
פרורי לחם
שמן זית 

ההכנה:
חותכים את החצילים והקישואים לאורכם לפרוסות בעובי של כחצי סנטימטר.
מפזרים קצת מלח ומניחים בצד להזיע.
אחרי כ- 20 דקות, שוטפים את המלח ומייבשים קלות.
מקמחים כל פרוסה, אחר כך טובלים בצלחת של ביצים עם מלח ופלפל, ולבסוף עוטפים בפרורי הלחם.
מטגנים כל פרוסה בשמן זית משני הצדדים.
מוצאים לצלחת מרופדת בנייר סופג.

 

"פשטידת" חצילים וקישואים עם בשר
המרכיבים:
חציל גדול בקליפתו
קישוא גדול בקליפתו
200 גרם בשר טחון
6 כפות עגבניות קלופות חתוכות
½  שן שום כתוש ,
כפית מלח ,
½ כפית פלפל שחור
כפית פפריקה
כף שמן זית לטיגון הבשר 

ההכנה:
פורסים את החציל והקישוא לפרוסות של בערך סנטימטר. מרססים תרסיס שמן למחבט וצולים את הירקות עד לריכוך.
בזמן הזה לוקחים כף שמן זית מחממים בסיר ומוסיפים לשם את הבשר השום והתבלינים.
לאחר צלית הירקות לוקחים את התבנית ומתחילים להניח בתוכה את החצילים לרוחב התבנית כך  שחצי חציל מכסה את התבנית וחצי נשאר בחוץ (גם בפינות מניחים חצילים בצורה זו). באופן דומה מניחים את הקישואים.
כשהבשר מוכן שופעים לתוך התבנית על הירקות .
לוקחים את כל החתיכות חציל וקישוא שנשארו בחוץ ועוטפים את זה מלמעלה (על הבשר).
מפזרים למעלה עוד 2 כפות עגבניות לקישוט ושמים בתנור ל 20 דקות..

עלון 63, 20-22 ביוני 2005

תזכורת:
היום הפתוח שלנו לעונת אביב/קיץ זו יתקיים בעוד שבועיים, יום שישי האחד ביולי, בין השעות 10:00-15:00
נשמח לראות את כולכם!!

לא העצלן למד

השבוע שוב זו אני, בת-עמי, שכותבת אליכם, שמחה על ההזדמנות להרהר קצת בכתיבה.
לאחר למעלה משנה וחצי של התנסויות שונות שנצברו בעבודתנו בשדה יש כבר לקחים רבים שהצטברו ושאנחנו מנסים ליישם. ובכל פעם שאנחנו מבחינים במשהו חדש בשדה ממנו אנחנו לומדים, אני מרגישה שוב כמה, לעומת הלימוד הנרכש מספרים (ויסלח לי שבוע הספר) או משיעור מסודר או מעצה טובה, כמה חשוב ומשמעותי הוא הלימוד מהתנסות עצמית, מכך ששאת/ה עצמך הילכת בשבילים, התכופפת, עישבת, עדרת, שתלת, קטפת (או לא) ועכשיו את/ה צופה בשינויים ולומד/ת.
בשבוע שעבר באתי לבקר ולעשב מעט, והיה כיף לראות כמה טוב נראה השדה (כדאי לבוא ליום הפתוח) – הערוגות עמוסות בצמחים בשלבי גידול שונים, הכל ירוק ומתחיל גם לקבל עיטורי צבע פה ושם מעגבניה או קישוא שמבשילים, מפרחי הקטניות ומהפלסטיק הצהוב המחפה את האדמה… בסיבוב שערכתי בשדה הופתעתי ושמחתי לגלות כמה הוא נקי מעשבים יחסית לשנה שעברה. זו היתה הפתעה משמחת כל כך בעיקר משום שבקיץ שעבר, למרות כל שאיפותינו הנשגבות, לא עלה בידינו (פשוטו כמשמעו) לשמור את החלקה נקיה מעשבים. במיוחד תרמו לכך 9 ערוגות בצל, שהפכו לג'ונגל קטן, למרות מספר עישובים ואין ספור תחינות לאלוהי העשבים. כשהגעתי לשדה ביום הראשון של חוביזה, עוד לפני הבראשית, גדלו בו עשבים שהגיעו עד למעלה ממתניי, שמילאו אותי בתחושת אתגר ושמחה כי הוכיחו לי עד כמה פוריה האדמה, אך התמונה הזו, חזרה והכתה בי במהלך עישובים בלתי פוסקים לאורך השנה שעברה, כשנשזרת בה המחשבה על סיזיפוס המגלגל את האבן במעלה ההר… ובכל זאת – כנראה שזה המקום להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולשמוח בעבודת העישוב שכן נעשתה, והיתה כנראה משמעותית, בנוסף לאלון והצוות שהמשיכו לתחזק את השדה בצורה טובה במהלך החורף. כי השדה נראה הרבה יותר טוב, מה שממלא אותנו תקוה גם להמשך.
יגענו, עישבנו, ומצאנו – נאמין (ונמשיך לעשב…)
לקח אחר שלמדדנו וניכר מאוד בסיבוב בשדה, הוא דווקא ממה שלא עשינו. בתקופת אוגוסט בשנה שעברה כבר היו סימני השאלה מרחפים סביבי. ידעתי שאני אסע לארצות הברית, ולא ידעתי עדיין מה יעלה בגורל השדה. וכך למרות העצה שניתנה לי לזרוע דוחן על חלקת הבצל הפנויה (סוף סוף), כגידול כיסוי לקיץ, לטיוב הקרקע, לא הצלחתי ליישם זאת, ועם המעבר ביני ובין אלון, גם בתקופת החורף לא זרענו גידולי כיסוי חורפיים. בהתבוננות בשדה כיום אפשר לראות את ההבדל בין חלקו האחד של השדה, עליו צמחו גידולי כיסוי בחורף שעבר, ובין חלקו השני, שמעולם לא טויב ב"זבל ירוק" (תוצר גידולי הכיסוי). החלק שטויב פורה הרבה יותר, למרות שכבר עברה למעלה משנה מאז. ההשוואה נותנת לנו תמריץ לא להזניח את התחום הזה, ולזרוע גידולי כיסוי, כל אימת שיתאפשר לנו, לפני העונה המתאימה.
העובדה שלפעמים, במיוחד בחקלאות, להיות סבלניים, צריך "לקחת את הזמן" ולהתבונן בדברים ממרחק של שנה, נותנת לי סוג של רוגע לתת ל"חוביזה" את הזמן הדרוש לה להפוך לחווה יציבה, פוריה, מניבה ומשגשגת, מהסוג שאנחנו, חקלאים מתחילים, מתבוננים בהן בקנאה מסוימת. ואני מקווה ומאמינה שיהיו לנו ולכם הסבלנות והמרץ להמשיך וללכת לאט לאט, צעד אחר צעד, עשב אחר עשב ונטע אחר נטע, בדרך המשותפת, האיטית והמבשילה במועדה, בה אנו הולכים.

נשמח לראות את כולכם ביום הפתוח שלנו, בעוד כשבועיים.

אלון, בת-עמי וצוות ח'וביזה

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – שלנו + השלמה
קישוא ירוק ,ירוק בהיר וצהוב
גזר
תפו"א – השלמה
עגבניית צ'רי – השלמה
בצל ירוק- השלמה
חסה
סלק אדום + העלים (ניתן להשתמש בהם כמו במנגולד)
רוקט
חצילים
אבוקדו 

ובסל הגדול תוספת של
פטרוזיליה
תרד – השלמה
כרוב  

 

מתכונים:

צ‘יפס סלק בשמן זית  מתוך "על השולחן"
• המרכיבים
סלק
שמן זית 

• ההכנה
– מחממים שמן זית בסיר.
– מקלפים סלק, פורסים לרוחב לדיסקים דקים.  מייבשים על נייר סופג.
– מטגנים עד להשחרה קלה. מעבירים לנייר סופג,
– ממליחים ומגישים עם 1/2 לימון. הולך טוב עם רשאד

 

עלי הסלק יפים ועסיסיים – כדאי להשתמש בהם!!
כוסמת עם עלי סלק מתכון של אודטה
• המרכיבים
2 כוסות כוסמת   
4 כפות שמן  
200 גרם בצל (1 גדול ) קצוץ   
10 עלי סלק קצוצים לרצועות של כ-ס"מ  
4 כוסות מים רותחים   
3 שיני שום גדולות, טריות וקצוצות   
2 כפיות מחוקות מלח   
1 כפית מחוקה פפריקה מתוקה   
1/2 כפית מחוקה כמון   
1/2 כפית מחוקה פלפל שחור גרוס     

• ההכנה
– שוטפים את הכוסמת במים קרים ומסננים. 
– בסיר בינוני מטגנים בשמן זית את הבצל ואת רצועות עלי הסלק. 
– כשהבצל מזהיב טיפה, מוסיפים לסיר את הכוסמת, המים הרותחים, השום והתבלינים.   
– מרתיחים הכול רק דקה, מנמיכים את האש, מכסים במכסה ומבשלים על אש קטנה 30 דקות. מכבים את האש.  
– לא פותחים את המכסה עוד 10 דקות מתום הבישול. 

 

מגדל ירקות וגבינה – מועצת הירקות
• המרכיבים
(כמות למגדל אחד, *פרוסות בעובי ½-1 ס"מ)
2 פרוסות רוחב של חציל בינוני
4 פרוסות רוחב של קישוא
1 פרוסת רוחב של בצל
3 פרוסות רוחב של עגבניה מוצקה
6 עלי בזיליקום
שמן זית להברשה
מלח, פלפל שחור גרוס ומעט אורגנו
למילוי: כף ריקוטה, כף גבינה בולגרית מפוררת ומעט עלי טימין טריים, 20 גרם מוצרלה מגוררת. 

• ההכנה
– מברישים את כל הירקות משני הצדדים בשמן זית, מתבלים ומסדרים על תבנית אפיה
– מדליים את הגריל בחום בינוני גבוה (200-220 מעלות) וממקמים את הירקות 7-10 ס"מ מהגריל
– את העגבניות הופכים כעבור 3-5 דקות, מוציאים ושומרים בצד.
– את הקשואים והבצל הופכים כעבור 10 דקות, ל-10 דקות נוספות, מוציאים ושומרים,
– את החצילים צולים כ-15 דקות מכל צד, מברישים בשמן נוסף אם צריך.
– בתבנית משומנת מניחים את פרוסות הירקות אחד מעל השני, מפזרים ביניהם את שכבות הגבינות, מחזקים עם 2 קיסמים או עם ענפי רוזמרין
– אופים בתנור מחומם ל-200 מעלות כ-10 דקות, עד שהמוצרלה נמסה
– מגישים מיד

 

סלט גזר וקישואים עם שומשום – מועצת הירקות
• המרכיבים
2 גזרים
2 קישואים
¼ כוס שומשום
לרוטב: ¼ כוס שמן זית
¼ כוס מיץ לימון
1 כפית דבש
2 שיני שום כתושות
1 כפית ג'ינג'ר מגורר
מלח ופלפל שחור גרוס 

• ההכנה
– קולפים את הגזרים והקישואים.
– מסירים מהם רצועות בקולפן. מתקבלות רצועות דקות מאוד ומסולסלות מעט.
– קולים את השומשום במחבת חמה ויבשה
– שמים את כל חומרי הרוטב בצנצנת סגורה היטב, ומנערים לערבוב.
– מניחים את הירקות בקערה, מפזרים עליהם את השומשום, יוצקים את הרוטב, מערבבים בעדינות ומגישים.

עלון 62, 14-15 ביוני 2005

cucumber draw.jpg"מלפפון צמח בגן
 מלפפון ירוק,
 וטוב וחם היה לו שם
 מלפפון ירוק" 
                                    מלפפון ירוק / לוין קיפניס

שבוע טוב לכולם !

השבוע, בעיתוי מוצלח, אנחנו מצרפים לסל את ביכורי המלפפונים שלנו – הירק הירוק והעסיסי הזה ששום "סלט ישראלי" איננו שלם בלעדיו. המלפפון (Cucumis Sativus) הוא בן למשפחת הדלועיים חובבי החום, וכמה מאחיו שוכנים לצדו בשדה שלנו הקיץ – הדלעת, "צמח הספגטי", הקישואים שכבר התחלתם לקבל ועוד.
המלפפון הוא צמח עשבוני, חד-שנתי. הוא מצמיח עלים בעלי פטוטרת ארוכה וצורת לב, ו"גבעולים" שעירים ארוכים המשתרעים ומסתעפים בדומה לצמח מטפס. מוצאו של המלפפון מהרי צפון הודו. הוא תורבת בעת העתיקה לפני כ-4000 שנה לפחות. בתקופה זו הוא היה מוכר כבר במצרים, וגם בתנ"ך הוא מוזכר: כזכור לאלו מכם שקראו את העלון על הקישוא – ה"קישוא" התנ"כי שאליו התגעגעו בני ישראל בנדודי במדבר, איננו אלא זן כלשהו של מלפפון.
בארץ זכה המלפפון לטיפוח החל מראשית ההתיישבות היהודית ונוצרו מבחר זנים משובחים. זני המלפפונים הנפוצים כיום בשווקים הם אלו המגודלים בחממה. אלו זנים פוריים יחסית המפיקים כעשרה טון פרי לדונם. המלפפונים שלנו – מזן "אוריון" שהוא זן לשטח פתוח – "חלשים" הרבה יותר מבחינה זו ומפיקים רק שני טון לדונם, אך הם משתבחים באיכותם ובטעמם.
 הזן שלנו הוא חד-ביתי (בצמח אחד גדלים זה בצד זה פרחים "זכריים" ו"נקביים"). זני החממה, לעומת זאת, הם פרי הכלאות והשבחות שונות והם חד-מיניים ודו-ביתיים (בצמח אחד גדלים פרחים "זכריים" ובשני "נקביים"), וההאבקה בין פרחי ה"זכרים" ו"הנקבות" נעשית לרוב על ידי חרקים. את הצמחים נוהגים לגדל ביחס של בערך צמח "זכר" אחד לתשע "נקבות"!, עובדה המסבירה את תנובתם המוגברת של זנים אלו כיוון שכל פרחי הצמחים ה"נקביים" מפיקים פרי.
על מנת להבטיח בשדה שלנו תנובת ירק סדירה וארוכה ככל האפשר זרענו בהפרשי זמן קצרים כמה ערוגות של מלפפונים. על מנת לשפר את קליטת האור על ידי העלים ולשפר את הנגישות שלנו לירק אנחנו מדלים את המלפפונים שלנו עד שהם מגיעים לגובה של כמטר וחצי.
צבע פרי  ה"אוריון"  הבשל  הוא ירוק, אך מלפפונים  מגיעים  בשלל צבעים ודוגמאות: לבן, כתום או
אדום-חום עד חום כהה, ולעתים הצבע אינו אחיד אלא מנומר או מפוספס. גם צורת הפרי שונה מאוד, בין זן לזן: גלילי קצר או מוארך, ישר או כפוף בחלקו, דק או עבה.
את הירק מגדלים בחממות משך כל השנה, ובשטחים פתוחים רק בקיץ. הפרי נקטף בעודו בוסר, ומכיוון שהצמח צומח במהירות יש צורך לקטוף כמעט בכל יום. בעולם ידועים גם זנים לתעשייה, המתאימים לאיסוף מכני .
cucumber.jpgהמלפפון מכיל 96% מים, ובגלל היותו דל קלוריות (12 קלוריות ב- 100 גרם, מים, 0.6% חלבון, 2.6% פחמימות) הוא מומלץ כמרכיב בתזונתם של המקפידים על דיאטה.

יש בו סידן ואשלגן וכן בטא קארוטן, ומעט ויטמיניB  ו-C זרעי המלפפון הם בעלי תכונה קוטלת תולעים ומשתמשי בהם אפוא לטיפול בתולעי מעיים. ברפואה הסינית נחשב המלפפון כבעל איכות קירור ולכן כעוזר לנקות את הגוף מרעלים, לתת שתן ולהרוות את הצמא. כמו כן הוא נחשב לירק מתוק, מה שעוזר לאיברים האחראים על כל נושא עיכול והטמעת המזון והנוזלים בגוף. שימוש עיקרי אחר במלפפון הוא בקוסמטיקה. המיץ הטרי של הירק מצנן, מבריא ומגמיש את העור: לשם שטיפת פנים יש לרסק מלפפונים במערבל ולסנן אותם. במיץ שנוצר יש לשטוף את הפנים.

  • ושוב אנחנו מזכירים: לפני מספר שבועות שלחנו לכם שאלון למילוי. תודה לאלו שכבר ענו עליו, ואלו שעדיין לא – קדימה, אנחנו מחכים ומצפים לתשובותיכם!

אלון, יוחאי וצוות ח'וביזה

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – מהשדה + השלמה
קישוא ירוק + ירוק בהיר
גזר – מהשדה + השלמה
תפו"א – השלמה
פלפל אדום – השלמה
כרישה- השלמה
פטרוזיליה
חסה
שזיף – נאות סמדר
כרוב
סלרי שורש

ובסל הגדול תוספת של
צנוניות
סלק אדום
חצילים 

 

מתכונים

מלפפונים כבושים במלח: מתוך אתר (ynet)

  • המרכיבים:

מלפפונים מוצקים (רצוי כמה שיותר קטנים)
מים
מלח גס  [היחס בין המים למלח הוא של כפית מלח לכוס מים]

  • ההכנה:

– שוטפים את המלפפונים, ומסדרים בצנצנת כבישה מעוקרת (יש לטבול את הצנצנת במים רותחים כדי שהיא תהייה סטרילית).
– משתדלים שלא יהיו רווחים גדולים בין המלפפונים.
– אם רוצים אפשר להוסיף למלפפונים בשלב זה פלפל שחור שלם, שום ושאר תבלינים.
– ממיסים את המלח במים ושופכים את המים על המלפפונים (המים צריכים לכסות את המלפפונים).
– מעמידים את הצנצנת בצד למשך שבועיים.

סלט מלפפונים יפני (מתוך אתר "טבע הריפוי")

  • המרכיבים:

5 מלפפונים קטנים וטריים מאוד חצויים לאורכם
‏‏כף ג'ינג'ר טרי מגורד דק
‏כף מלח‏‏
שן שום קצוצה
3 כפות רוטב סויה יפני‏‏ ‏

  • ההכנה:

– מגרדים את פנים המלפפונים עם הגרעינים ונפטרים מהמיץ.
– פורסים לפרוסות ‏דקות.‏
– שמים את פרוסות המלפפונים ואת כל שאר החומרים בכלי רחב ומניחים עליו ‏כלי נוסף, שיהווה משקולת לוחצת על הסלט.‏
– מניחים ככה במקרר למשך הלילה.
‏- מסננים מן הנוזלים ומגישים.

סלט מלפפונים תאילנדי חריף

  • המרכיבים:

6 מלפפונים ‏
2 ‏כפות בצל קצוץ
½ כוס מים
½ כוס חומץ אורז
¼ כפית פלפל אדום חריף קצוץ
3 כפות סוכר חום
כף בוטנים קלויים קצוצים
מלח‏‏

  • ההכנה:

– חותכים את המלפפונים לרצועות דקות, ממליחים אותם ונותנים לעמוד כשעה.
– לאחר כשעה שוטפים היטב וסוחטים.
– מרתיחים בסיר קטן את חומץ האורז, המים, הסוכר והפלפל החריף.
– מרתיחים עד שנותרים 1/3 מהנוזלים, מורידים מהאש ומקררים.
– מוסיפים את הבצל הקצוץ ושופכים על המלפפונים.
– מקפיצים היטב את הרוטב והמלפפונים ומפזרים מעל את הבוטנים.
– מגישים.

סלט מלפפונים ועוף (מתוך האתר "על השולחן")

  • המרכיבים:

חצי עוף צלוי בלי העצמות.
4 מלפפונים קטנים טריים
2 שיני שום קצוצות
4 בצלים ירוקים קצוצים
כפית שורש ג'ינג'ר טרי קצוץ דק
פלפל אדום חריף קצוץ דק
חצי כוס כוסברה קצוצה דק
לרוטב:
3 כפות רוטב סויה
3 כפות מיץ לימון           
2כפיות סוכר          
כף שמן שומשום          
מלח           
פלפל שחור

  •  ההכנה:

– חותכים את העוף לקוביות של כ-1 ס"מ ושמים בקערה.
– חותכים את המלפפונים לרוחבם ל-3 חלקים. חותכים כל חלק לאורכו ל-8.
– מוסיפים את כל שאר החומרים לקערה.
– יוצקים מעל את הרוטב ומערבבים.
– משהים כמה דקות ומגישים.

מרק מלפפונים קר: (מתוך אתר "על השולחן")

  • המרכיבים:

ק"ג מלפפון קטן
חופן עלי נענע
250 מ"ל שמנת לקפה
½ כפית זנגוויל טרי קצוץ
2-1 כפות חומץ איכותי

  •  ההכנה:

– מקלפים את המלפפונים.
– מאדים במשך 10 דקות.
– מעבדים בבלנדר עד לקבלת מחית חלקה, ומעבירים במסננת.
–  מוסיפים נענע ותבלינים.
– מצננים במקרר.
– מוסיפים שמנת קרה ומגישים.

עלון 61, 6-8 ביוני 2005

שלום לכולם!

השבוע לא מתעשר סל הירקות שלנו בירק חדש ולכן אנצל את "החלל הריק" שהזדמן לנו לעדכונון על הנעשה בשדה וגם למעט מידע והירהורים, במחילה, על חג השבועות.
בשבועת האחרונים אנחנו ממשיכים בשלנו. מזג האוויר החמים עד חם מאוד נותן את אותותיו בשדה, ועושה רושם שמלבד כמה כרוביים שעבר זמנם כל הירקות מרוצים מהחום. את העגבניות והמלפפונים שזרענו ושתלנו לפני כחודש ויותר הדלנו כדי לאפשר להם גידול מיטיבי. פרט לכך אנחנו מנביטים עוד נגלה של עגבניות, ובצל ירוק. זרענו כבר נגלות נוספות של מלפפונים ופקוסים (מלפפון "באלאדי"), "דלועיי חורף" ועוד. עישבנו לנו גם פה ושם כמה ערוגות של עשבים – פטרוזיליה, שמיר וכו', וכמובן מחפים ומחפים ומחפים כל הזמן.
השבוע הזה שבין יום ירושלים וחג השבועות – "חג הביכורים" שהיה אחד משלושת הרגלים בהם נהוג היה לעלות לירושלים לחגוג ברוב עם – מזמן לנו בשדה תקופה של הרהורים ומחשבות על הקשר בין עבודת השדה בימינו שלנו ובין זו של הימים ההם: גם אנחנו ממשיכים לשמור בשדה על מצוות שונות הקשורות בעבודת השדה – כלאיים, תרומות ומעשרות (אם כי לא כפי שנהוג היה בימי המקדש) וכו', אך מנהגים אחרים – לקט, שכחה ופאה, ביכורים ועוד כבר אינם נהוגים כיום.
וזה מביא אותנו לענייננו; מה בין חג הביכורים בימים ההם ובין חג השבועות של הזמן הזה?
חג שבועות נחוג בבית המקדש חמישים יום לאחר שהובאו לבית המקדש ביכורי הקציר – "העומר", או כפי שאומר ספר ויקרא: "כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה, והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן, והניף את העמר לפני ה' לרצנכם, ממחרת השבת יניפנו הכהן" (ויקרא כ"ג, י'-י"א). ידועה המחלוקת אשר שררה בזמן בית שני בין "הצדוקים" הכוהניים, ו"הפרושים" הרבניים בדבר תאריך החג. הצדוקים סברו שתאריך החג איננו קבוע אלא כל שנה הוא נקבע באופן שונה (חמישים יום "ממחרת שבת חול המועד פסח), ואילו הפרושים סברו שאת חג הביכורים יש לחגוג תמיד ב-ו' סיוון (חמישים יום ממחרת חג ראשון של פסח).
בכל מקרה, פרקי המשנה מסכת ביכורים המספרים את העליה לרגל לשם הבאת הביכורים, הם מן היפים שבכל פרקי המשנה. המשנה האהובה עלי ביותר היא זו:
"החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם. הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם ועטרו את בכוריהם. הפחות הסגנים והגזברים [=  עובדי בית המקדש] יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים, וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני – באתם לשלום" (משנה מסכת ביכורים ג', ג').
בהמשך, אחרי חורבן בית המקדש, ועם היציאה לגלות העיסוק בכל "המצוות התלויות בארץ", קרי הנושאים החקלאיים המצטמצם מאוד. בתלמוד הירושלמי שנכתב בטבריה אחרי החורבן ישנה מסכת ביכורים, אבל בתלמוד הבבלי שנערך אחריו אין!!!, ולמרות שהרמב"ם עשה מאמץ חשוב לכלול בספרו "משנה תורה" גם את המצוות התליות בארץ, הרי שבאופן כללי נכון לומר שהמסורת היהודית הדחיקה את כל הנושאים הללו שלא היו רלוונטיים כל כך לעם הספר שבגלות כמעט לא עסק כלל בחקלאות.
 
עכשיו – בקפיצה אדירה על פני 2000 שנה, אנחנו מגיעים לראשית הציונות. עם החזרה לארץ יש צורך בהתייחסות מחודשת לנושאים שהוזנחו – פתאום יש חקלאות יהודית ! וכאן אנחנו מגיעים ל"סדרי השבועות" הזכורים לטובה של התנועה הקיבוצית. טקס הבאת הביכורים הראשון במתכונת הקיבוצית נערך בגורן של קיבוץ עין חרוד, בהשתתפות חברי קיבוצים נוספים מעמק יזרעאל והסביבה, ומשם התפשט המנהג לשאר הקיבוצים
 
 bikurim.jpg
 
החגיגות הקיבוציות כללו משחקי ילדים (תמונה למעלה), תחרויות, קונצרט של נגינה שלטובתו התגייסו חשובי היוצרים של התנועה, ולא לשכוח – כיבוד. כוונתם של הקיבוצניקים הייתה להחיות את החג כאירוע חקלאי ולבטא את הווייתם המהפכנית העכשווית.
הטקס, לכן, שם דגש על כך שהביכורים הם פרי עבודת האדם ומאמציו, ולא מתנת שמים הראויה להכרת תודה. במקום "חג מתן תורה" המסורתי, חזר חג שבועות למתכונת של "חג הקציר" ו"חג הביכורים".

טוב, ברור שגם אז כל העניין לא יכל לעבור בשקט. אז כמו היום – החדשנות בענייני מסורת הרגיזה חוגים דתיים שונים. כך שבשלב מסוים בשנות העשרים הפסיקו לזמן מה לחגוג את חג הביכורים בקיבוצים בשל לחץ של חוגים אלו. וכאן מגיע גם תורם העירוניים. בשנות השלושים חידשה דווקא מועצת המורים בתל אביב את חגיגות הביכורים, והפעם הושם הדגש על העלאת ביכורים למען הקרן הקיימת לישראל.

ולמי שמתעניין על הנעשה כיום בעמק יזרעאל: השנה יערך בעמק בסביבות חג השבועות "פסטיבל חלב ודבש" שיכלול הופעות אמנים, טקסי הבאת ביכורים מסורתיים, שוק איכרים וחקלאות, אירוע מוטורי, שוק פרחים, מרוצי סוסים, ריקודי עם, ערבי שירה בציבור, ערב מספרי סיפורים, טיולים וסיורים באוטובוסים, בג'יפים, באופני הרים וברגליים בכל רחבי העמק.
אכן, עושה רושם שיהיה שם שמח, אבל את כל זה אני כותב לא כדי לסייע למארגני הפסטיבל בפרסום אלא כדי להראות שגם יישוב העמק – "אבותיו של 'חג הביכורים' העברי", ממשיכים להחיות את ההפנניג הגדול של הביכורים, בעיצוב של שנות האלפיים.
ומה עם עליה לרגל לירושלים?
עברתי בשבוע שעבר בכיכר העירייה בה הועמד מייצג קרונות (בסגנון עדלאידע) של "מצעד המועצות האזוריות לציון 38 שנים לשחרורה ואיחודה של ירושלים", שנערך ביום ירושלים. ראיתי שם "קרונות חקלאיים" של מועצות כפריות שונות.
זה שימח אותי מאוד, אני מוכרח להודות, אבל זה חד-פעמי, וחבל. 
כי שוב אני חוזר למשנה ההיא ממסכת ביכורים – "וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום" – וקריאה נוספת בתיאור המקסים הזה מעלה בי את המחשבה, שיפה השילוב הזה בין השדה והעיר, ושיפה חקלאות לירושלים, לא?!

שיהיה לכולנו חג קציר שמח ונעים.
אלון, יוחאי וצוות "חוביזה"

 

ומה בארגז השבוע?

עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
קישוא ירוק + ירוק בהיר – שלנו
גזר
תפו"א – השלמה
עגבניות צ'רי – השלמה
קולורבי
כוסברה
חסה
סלק אדום  – שלנו + השלמה
אפרסק – מנאות סמדר – ללא חשש ערלה
צנוניות 

ובסל הגדול תוספת של
רוקט
כרוב  
ועוד מתכוני קישואים:

קישואים בשומשום  (מתוך האתר "אנונימוס")
● המרכיבים
6 קישואים קטנים
3 שיני שום
4 כפות מיץ לימון
4 כפות שומשום
שמן לטיגון עמוק
מלח ופלפל לפי הטעם. 

● ההכנה
– שוטפים את הקישואים, אך לא מקלפים.
– חותכים כל קישוא לשש רצועות, וחוצים כל רצועה לשניים.
– משרים את הקישואים במעט ממיץ הלימון והשום הכתוש כרבע שעה.
– מחממים את השמן העמוק, ומטגנים בו את הקישואים.
– מוציאים בכף מחוררת, ומניחים על מגבות נייר לספיגת עודפי השמן.
– מערבבים בקערית את מיץ הלימון, השום, המלח והפלפל, ובוחשים היטב.
– מעבירים את הקישואים לצלחת הגשה, יוצקים עליהם את הרוטב, בוזקים מעליהם את השומשום ומערבבים
– ניתן להגיש חם, בטמפרטורת החדר או לאחר קירור.

 

עוגת קישואים בטעם דבשי  (מתוך האתר "על השולחן")
● המרכיבים
חומרים ל-2-3 תבניות אנגליש קייק:
2 כוסות קמח תופח
3/4 כוס סוכר לבן
כוס סוכר חום (כהה או בהיר)
 3ביצים
שקיק סוכר וניל
כפית סודה לשתייה
½ כוס צימוקים
½ כוס אגוזים
2 כוסות קישואים מגורדים דק דק בפומפיה (בלי הרבה נוזלים)
כוס שמן 

● ההכנה
– מחממים תנור לחום בינוני.
– מערבבים את כל החומרים. אופים כ-45 דקות.
– וזהו !

 

קישואים ממולאים  (מתוך האתר "ynet")
● המרכיבים
6 קישואים שלמים (רצוי עגולים)
 2קישואים מגוררים על פומפיה גסה
1/2- 3/4ק"ג בשר טחון
שן שום כתושה
ביצה
2 כפות קמח מצה
2 כפות מרק בצל
2 שקיות תחתיות ארטישוק חצויות
לרוטב:
3 כוסות מים
2לימונים סחוטים
כורכום, כמון, פלפל ומלח. 

● ההכנה
– חוצים את הקישואים, ובעזרת כף מרוקנים את התוכן.
– מערבבים את הבשר הטחון, השום, הביצה קמח המצה ואבקת המרק והקישואים המגוררים.
– קוצצים את תוכן הקישואים ומוסיפים גם אותו. מערבבים היטב.
– ממלאים את חצאי הקישואים בתערובת המילוי ומסדרים בתבנית.
– מערבבים את כל חומרי הרוטב בצנצנת.
– מפזרים בתבנית את תחתיות הארטישוק, יוצקים מעל את הרוטב.
– מכסים בנייר כסף ואופים כשעה וחצי בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות צלזיוס.

 

לביבות קישואים  (מתוך האתר "פסטו")
● המרכיבים
קג' קישואים
4 ביצים
½ כפית מלח
פפל שחור לפי הטעם
½ כוס קמח  

● ההכנה
– מגרדים את הקישואים במגרדת גסה.
– מערבבים בקערה עם שאר המצרכים, טועמים לתיקון הטעם.
– מחממים שמן במחבת, ויוצקים בעזרת כף גדולה לביבות.
– מטגנים משני הצדדים עד להשחמה קלה.
– מוציאים לספיגת השמן על נייר מגבת