שינויים במועדי משלוח הארגזים בתקופת החגים:
השבוע:
לקוחות יום ב’ מקבלים ארגזים היום – ראשון 5 בספטמבר, ללקוחות יום ד’- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – וקיבלו הודעה על כך)
בשבוע של יום כיפור:
לקוחות יום ב’ יקבלו ארגזים כרגיל ביום שני 13 בספטמבר, ללקוחות יום ד’ נשלח ירקות ביום שלישי 14 בספטמבר
בשבוע בו מתחיל חג הסוכות:
לקוחות יום ב’ יקבלו ארגזים ביום ראשון 19 בספטמבר, ללקוחות יום ד’- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – קיבלתם הודעה על כך)
בשבוע בו מסתיים חג הסוכות וחל שמחת תורה
לקוחות יום ב’ לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה. לקוחות יום ד’- יקבלו ארגזים ביום רביעי 29 בספטמבר
שלחנו אימייל וגם סמס ספציפית לכל אחד מכם עם מועדי הארגזים שלכם, אם לא קיבלתם את ההודעות או משהו לא מובן, דברו איתנו.
בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ירקות, אבל ממש מקוים לחדש את המסורת ארוכת השנים שנקטעה בשנות הקורונה, ולארח אתכם אצלנו ליום פתוח, ביום שישי, ג’ חול המועד, י”ח תשרי, 24 בספטמבר, בין השעות 10:00-13:00.
מקוים שלא יהיו הפתעות שיקלקלו את השמחה. נשלח הסבר ותזכורת לקראת חג הסוכות.
שנה טובה וברוכה! שנת בריאות ורוגע!
_____________________________________________
תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.
עברה חלפה שנה קשה,
שלום שלום לחדשה!
שנה טובה תביא ברכה
לכול: גם לי וגם לך.
שנה טובה תביא היום
לכל ארצי תביא שלום.
תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.
(מחבר/ת המילים לא ידוע/ה, הלחן של משה יעקבסון)
השנה אני רוצה לחזור על המילים של ראש השנה שעברה – בכל זאת, בתחושה פחות עגמומית מלפני שנה. אנחנו אמנם עדיין בתוך ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, אבל איכשהו, היא יותר מוכרת, אולי פחות מפחידה. אני מקוה. בתוך התקופה המאתגרת והארוכה שאנחנו נמצאים בה, העונות ממשיכות לנוע וגלגל השנה מסתובב, מזכיר לנו שגם בתוך קושי יש תנועה ומחזוריות, השתנות ומעגליות מנחמת, ושנה חדשה עומדת בפתח. במסורת היהודית מתחילים לספור שנה חדשה בארבעה מועדים שונים (בניסן, באלון, בתשרי ובשבט) כל ראש שנה נועד למטרה אחרת. א בתשרי הוא ראש השנה שלנו – של הפלאחים המגדלים ירקות בשדה. את ההגיון המושלם של התזמון הזה אנחנו מרגישים על גופנו, שלהט מחום בימות הקיץ הארוכים והמתישים, ועכשיו הוא מתרכך ומצטנן מעט, מתרפק על הירידה בעומס החום (כן, כן, יש ירידה, למרות שעדיין חם מהרגיל) ועל השקיעה שהולכת ומגיעה מוקדם יותר, הסתו הוא הזמן בו מתחלפת השנה בשדה – יבולי הקיץ עומדים לקראת סיום, ושתילות הסתו כבר נכנסו לשדה וממתינות לממטרים ראשונים שיתנו את האות: אכן, השמיים משתנים לעיני החקלאים. ועם השינוי הזה, למרות כל האתגרים, באות גם התקוות – שתהיה השנה הזו ברוכה וגשומה ופוריה, מבריאה ומנחמת, מצמיחה ומחייה.
התקוות האלה מבוטאות באופן פיזי ממש בשולחן החג של ראש השנה, בברכות וסימני החג. אביי, האמוראי שהחליט לקחת אחריות על הקולינריה של ראש השנה, הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (לוביה), כרתי (כרישה) וסילקא (עלי סלק) ותמרי (תמרים)” (מסכת כריתות ו’ א’).
סימני ליל ראש השנה מבטאים את העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, שיש בו אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (מנגולד), מהקטניות (לוביה), ממשפחת הבצלים, (כרישה), ומהדלועים. וכמובן – מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הזו. בערב הזה, בו, במיוחד השנה, אנחנו חושבים על השנה שעברה (ומה היינו רוצים שלא ימשיך), ומצפים לשנה הבאה (ומה היינו רוצים שיהיה בה), הארוחה מציעה לנו לעצור בהווה, בעונה העכשווית, לאכול משהו שהוא מכאן ועכשיו, נקטף בשדה בימים אלה, ויחד עם כל מה שהיה ומה שיהיה, לחוות את מה שעכשיו מתגלגל לנו על הלשון, מתפצח בפה ומתלקלק בשפתיים, ולזכור שעם כל האתגר והקושי והחשש, יש מסביבנו כל כך הרבה צמיחה ושפע וטוב.
כמדי שנה, אנחנו משתדלים לשים לכם בארגז את מירב ירקות הסימנים שיש בשדה – ויחד איתם לאחל – שתהיה שנה טובה וברוכה!
וכמסורת ח’ביזה – ברכות סימני הסל השבועי – לראש השנה תשפ”א:
(תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (התרד – הירוק המשגשג בימים של חום עז).
(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ביקורת מחלישה, תככים ומריבות, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.
(חסה:) שנחוס על מי שנמצאים השנה בחג לבד או בצמצום, רחוק מהחגיגיות המשפחתית המוכרת. שנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את השגרה הנאמנה של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים.
(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ולתקן. ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)
(בטטה:) שהכתום ישוב להיות צבע משמח ומלבב ולא אות לסכנה מתקרבת בהתחלפות מירוק לאדום. ושנראה זה את זה באור אנושי ומחבר (כמו הכתום המחבר אדום וצהוב) ולא בחלוקות למגזר זה או אחר.
(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות להתמודד לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבגרות בריאה ויציבה צריך לגדול לאט לאט ולעשות צעד ועוד צעד. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח).
(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפות הכהות שמסתירות את הרכות הפנימית.
(דלעת-קרע:) שיבוא סוף למגפה ונוכל לקרוע מעל פנינו את המסכות ממש לתמיד, ולא רק לזמן שאול עד שעת חצות בה אנחנו נהפכים חזרה לדלעת…
(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.
(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.
(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.
(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.
(עגבניות צ’רי:) שנדע להעריך גם את הפעוט והקטן ולזכור שלפעמים הדברים הקטנים ביותר מלאים בטוב ובמתוק בצורה מרוכזת ונהדרת.
(ריחן-בזיליקום:) שתמיד נשים לב לריחות הפריחה, הפירות הבשלים, העשב הרענן והאדמה הרטובה מגשם. שנעצור לשאוף את הריחות מלוא ריאות ונזכור להוקיר ולכבד את הנשימה שלנו, המובנת כל כך מאליה.
(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות, ונסרב לקולות “אנחנו” ו”הם” להוביל אותנו. (הכוסברה היא אולי הירק השנוי ביותר במחלוקת, ועדיין אפשר ביחד).
(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.
(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)
(סויה ירוקה-אדממה:) שנדמה ונדמיין וניתן לדמיון לצאת מהסגירות בתרמיל (או בלב), ולמלא אותנו בדברים הנפלאים שהם מעבר למציאות.
(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.
(תירס:) שתהיה שנה מתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.
(פופקורן:) שתהיה שנה ובה הפתעות – אבל רק משמחות ומשעשעות וטעימות – כמו כאלה שמופיעות פתאם מגרעין תמים למרעה והופכות לנשנוש שכיף לאכול יחד.
(ח’ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.
אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.
לתקווה באמת גדולה של כולנו, שבשנה הבאה תחלוף מגיפת הקורונה ונוכל לשוב לשגרת חיים ברוכה.
אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה, לבריאות, לחיים טובים ולשלום. שנה טובה!
מכל צוות ח’ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים:
אלון, בת-עמי, דרור, אסף, עינת, אלישבע, אורין, מוחמד, מג’די, וינאיי, מונטרי, נופדול, סוויסאק, רונגסמון, יאנג, סנטי, מליסה, רותי, אלון, חנה, איל, דוד, ליאור, ישראל, אלון, זיו, מתן, ברק, מלני ועליזה.
_________________________________
הירקות שמאחורי הברכות בסל החגיגי השבוע:
יום שני: פלפל, לוביה תאילנדית ארוכה/לוביה עיראקית קצרה, כוסברה/פטרוזיליה/בזיל, חציל/תפו”א, מלפפון, עגבניה, כרישה, חסה, נתח דלעת טריפולי/דלורית, בטטה, סויה.
בסל הגדול גם: בצל יבש/במיה, תירס/פופקורן/עגבניות צ’רי, תרד ניוזילנדי/מנגולד
בסל הפירות: מנגו, תפוח עץ זהוב, אגס, רימון. בארגז הגדול גם: בננה.
(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ולתקן. ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)
(בטטה:) שהכתום ישוב להיות צבע משמח ומלבב ולא אות לסכנה מתקרבת בהתחלפות מירוק לאדום. ושנראה זה את זה באור אנושי ומחבר (כמו הכתום המחבר אדום וצהוב) ולא בחלוקות למגזר זה או אחר.
(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות להתמודד לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבגרות בריאה ויציבה צריך לגדול לאט לאט ולעשות צעד ועוד צעד. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח).
(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפות הכהות שמסתירות את הרכות הפנימית.
(דלעת-קרע:) שיבוא סוף למגפה ונוכל לקרוע מעל פנינו את המסכות ממש לתמיד, ולא רק לזמן שאול עד שעת חצות בה אנחנו נהפכים חזרה לדלעת…
(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.
(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.
(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.
(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.
(עגבניות צ’רי:) שנדע להעריך גם את הפעוט והקטן ולזכור שלפעמים הדברים הקטנים ביותר מלאים בטוב ובמתוק בצורה מרוכזת ונהדרת.
(ריחן-בזיליקום:) שתמיד נשים לב לריחות הפריחה, הפירות הבשלים, העשב הרענן והאדמה הרטובה מגשם. שנעצור לשאוף את הריחות מלוא ריאות ונזכור להוקיר ולכבד את הנשימה שלנו, המובנת כל כך מאליה.
(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות, ונסרב לקולות “אנחנו” ו”הם” להוביל אותנו. (הכוסברה היא אולי הירק השנוי ביותר במחלוקת, ועדיין אפשר ביחד).
(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.
(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)
(סויה ירוקה-אדממה:) שנדמה ונדמיין וניתן לדמיון לצאת מהסגירות בתרמיל (או בלב), ולמלא אותנו בדברים הנפלאים שהם מעבר למציאות.
(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.
(תירס:) שתהיה שנה מתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.
(פופקורן:) שתהיה שנה ובה הפתעות – אבל רק משמחות ומשעשעות וטעימות – כמו כאלה שמופיעות פתאם מגרעין תמים למרעה והופכות לנשנוש שכיף לאכול יחד.
(ח’ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.
אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.
לתקווה באמת גדולה של כולנו, שבשנה הבאה תחלוף מגיפת הקורונה ונוכל לשוב לשגרת חיים ברוכה.
אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה, לבריאות, לחיים טובים ולשלום. שנה טובה!
מכל צוות ח’ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים:
אלון, בת-עמי, דרור, אסף, עינת, אלישבע, אורין, מוחמד, מג’די, וינאיי, מונטרי, נופדול, סוויסאק, רונגסמון, יאנג, סנטי, מליסה, רותי, אלון, חנה, איל, דוד, ליאור, ישראל, אלון, זיו, מתן, ברק, מלני ועליזה.
_________________________________
הירקות שמאחורי הברכות בסל החגיגי השבוע:
יום שני: פלפל, לוביה תאילנדית ארוכה/לוביה עיראקית קצרה, כוסברה/פטרוזיליה/בזיל, חציל/תפו”א, מלפפון, עגבניה, כרישה, חסה, נתח דלעת טריפולי/דלורית, בטטה, סויה.
בסל הגדול גם: בצל יבש/במיה, תירס/פופקורן/עגבניות צ’רי, תרד ניוזילנדי/מנגולד
בסל הפירות: מנגו, תפוח עץ זהוב, אגס, רימון. בארגז הגדול גם: בננה.