30 באוגוסט-1 בספטמבר – וכך נולד הצבע הכתום

לקראת השנה החדשה – בשל החגים הבאים עלינו לטובה – יהיו שינויים במועדי המשלוחים אליכם: בשבוע של ראש השנה: לקוחות יום ב’ יקבלו ארגזים ביום ראשון 5 בספטמבר, ללקוחות יום ד’- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – תקבלו הודעה מסודרת על כך) בשבוע של יום כיפור: לקוחות יום ב’ יקבלו ארגזים כרגיל ביום שני 13 בספטמבר, ללקוחות יום ד’ נשלח ירקות ביום שלישי 14 בספטמבר בשבוע בו מתחיל חג הסוכות: לקוחות יום ב’ יקבלו ארגזים ביום ראשון 19 בספטמבר, ללקוחות יום ד’- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – תקבלו הודעה מסודרת על כך) בשבוע בו מסתיים חג הסוכות וחל שמחת תורה לקוחות יום ב’ לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה. לקוחות יום ד’- יקבלו ארגזים ביום רביעי 29 בספטמבר בשבוע הבא נשלח אימייל ספציפי לכל אחד מכם עם מועדי הארגזים שלכם, אם לא קיבלתם את האימייל או משהו לא מובן, דברו איתנו. בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ירקות, אבל ממש מקוים לחדש את המסורת ארוכת השנים שנקטעה בשנות הקורונה, ולארח אתכם אצלנו ביום פתוח, נשלח פרטים מדויקים יותר כשנדע מהן התקנות. מקוים שלא יהיו הפתעות שיקלקלו את השמחה. שנה טובה וברוכה! שנת בריאות ושמחה! _______________________________________________________ ג’ינג’ית עם אופי היא החלה להופיע בארגזים בשבועות האחרונים, אבל את דרכה אצלנו היא החלה כבר לפני כארבעה חודשים ויותר, ואנחנו ליוינו אותה, ועקבנו אחרי השלבים גם בעזרת המצלמה. השבוע – מסה בתמונות על ידידתנו הג’ינגית – הבטטה. גידול בטטה הוא שיעור באמונה, בדמיון ובתקוה. והוא מתחיל כך – בתחילת מאי קיבלנו חבילה מנירים, וכשפתחנו אותה הנה מה שמצאנו: חייכנו בחיבה לג’ורג’יה, הבטטה שלנו, ובשמחה רבה לקחנו את הייחורים ותקענו אותם בקרקע בתלוליות שהכנו להם מראש, במרווחים של 15 ס”מ. אחרי סיום השתילה נראתה החלקה כך: ובמבט מקרוב זה נראה כך: לאחר כמה ימים התחילו לצאת עלעלים קטנים מענפי הבטטות, ומקץ שבוע זה כבר נראה כך: זוכרים את המקל העירום? הנה ראו כמה הוא יפה עכשיו: השתילים הצעירים מתחילים גם לשלוח זרועות הצידה, בדרך לעתיד המזהיר שלהם: שבועיים מאוחר יותר כבר נראה השדה כמו ימבטטות, צימוח צפוף וירוק וחזק של המוני עלים, ענפים ופרחים ששוזרים הכל לשטיח מרשים: מבט מקרוב: ועוד יותר קרוב: מבין העלים מציצים פרחים יפים, סגולים במרכז, אופיינים למשפחה, משפחת החבלבלים (לא חלבלוב, לא להתבלבל…). הבטטה היא הצמח הנאכל כמעט היחידי מתוך המשפחה הענפה הזאת הכוללת צמחי נוי ובר רבים כמו הלפופית והחבלבל. בערוגה סמוכה מתפתל לו עשב בר שהוא דודן של הבטטה – חבלבל השדה, גם הוא שולח זרועות ומוציא פרחים לבנים ויפים (שאפשר להדביק אל האף אם מניחים אותם על האף ושואפים פנימה): מתחת לכל השטיח הירוק הזה, בשקט ובהתמדה שולח הצמח שורשי אגירה, שמתעבים ומאחסנים בתוכם חומרי מזון לקראת החורף. בתום ארבעה חודשים אנחנו מתחילים לבדוק מה המצב. אם צריך סוגרים את המים מעט (מה שגורם לבטטות לגדול עוד קצת) וכשהיא מוכנה – אנחנו עוברים עם המכסחת, מכסחים מלמעלה את כל סבך הענפים, כדי להקל עלינו סיבוכים מיותרים בפקעות הענפים, ויוצאים לערוגה מצויידים בקלשונים וחיוך כדי להוציא מהקרקע את השורשים הכתומים והטעימים. בתאבון! שבוע נעים של אמונה, דמיון ותקוה והרבה טעם טוב, אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה ___________________________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: פלפל, לוביה תאילנדית ארוכה/לוביה עיראקית קצרה/במיה, כוסברה/פטרוזיליה, תרד ניוזילנדי/בזיל, מלפפון, עגבניה, בצל יבש/בצל ירוק/כרישה, חסה, דלורית, בטטה, תירס/נתח דלעת טריפולי. בסל הגדול גם: חציל, עגבניות צ’רי, סויה ירוקה (אדממה). בארגז הפירות: רימון, מנגו, אגס. בארגזים גדולים: אפרסק. בארגזים קטנים: בננה. יום רביעי: לוביה תאילנדית ארוכה/לוביה עיראקית קצרה, כוסברה/פטרוזיליה/בזיל, נתח דלעת טריפולי/דלורית, כרישה/בצל יבש, חצילים/גזר, חסה, תירס/תפו”א, מלפפון, עגבניה, במיה/עגבניות צ’רי/פופקורן, בטטה. בסל הגדול גם: פלפל, סויה ירוקה (אדממה), תרד ניוזילנדי. בארגז הפירות: רימון, מנגו, תפוח עץ. בארגזים גדולים: ענבים. בארגזים קטנים: בננה.
Top