עלי ח’ביזה #472, 24-26 במרץ 2014, כ”ב-כ”ד אדר ב’ תשע”ד

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח: • בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום שני ה14 באפריל ויום רביעי ה16 באפריל. • משלוח יום שני שאחרי החג עובר ליום שלישי 22 באפריל. מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן. הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך. יום פתוח: כמסורת ח’ביזה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, י”ז ניסן, 17.4 בין השעות 13:00-18:00. למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר. ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע. הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר בלשונית “צרו קשר”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו. נשמח לראות את כולכם! _________________________________ מזכירים לכם שאריק ואסף מ”מנחת הארץ” מכינים זו השנה השלישית מצות יד שמורות מחיטה ארצישראלית אורגנית. השנה יש להם מצות פריכות ומצות רכות, וגם מצות יד מקמח כוסמין (לא אורגניות). פרטים תוכלו למצוא בדף המידע הזה. המחירים: 125 שקלים לקילו מצות חיטה אורגניות שמורות, 140 שקלים לקילו מצות כוסמין. להזמנות: שלחו לנו אימייל או סמס עד 27.3. המצות יגיעו אליכם במשלוח של השבוע שלפני החג (7+9 באפריל). חג שמח! ________________________________________ האביב הוא תקופה של התרגשות ותכונה בעדרי הצאן – ההמלטות כבר עומדות לקראת סיום, העדר מתמלא בגדיים וטליים רכים וחמודים, האמהות יוצאות לחופשת לידה, והשמחה רבה… פועה ועודד ממשק 42 מזמינים אתכם לבקר אותם ביום רביעי הקרוב – בתכנית מכירת בגדי נשים וילדים מסטודיו קוקויו, ליטופי עזים, גבינות משובחות ושאר הפתעות. שווה לבקר – חוויה אביבית מיוחדת מובטחת. _______________________________________________ לפני כמה שבועות כתבה לנו עדי: הצעה לשיפור: כמו שיש אודות, שאלות ותשובות וכדומה… אני חושבת שכדאי מקום למתכונים – כך כל המתכונים נמצאים באותו מקום ולא צריך כל פעם לחפש איפה ראיתי מתכון לדייקון או לעלי ברוקולי וכו. תודה מראש אז שמחים לבשר כי בסימן טוב ובמזל טוב, עם התחדשות האביב, גם אנחנו מתחדשים בתוספת אגף מתכונים לאתר שלנו! בתמיכתה המתמשכת של טליה הקוסמת הסייברית שלנו, יערה החלה במלאכה לפני שנה וציף אחותי היקרה ממשיכה – להעלות את המתכונים מעלוני העבר לאתר שלנו. מעתה אין צורך לחפש את המתכונים בעלונים (ממילא גם ממש מסובך למצוא שם מתכונים), ואפשר להגיע אליהם בפשטות, מלשונית קלה וברורה באתר ח’ביזה. אמנם לא כל המתכונים עדיין שם, אבל לאט לאט יתווספו עוד ועוד, וצפויות אף הפתעות טובות נוספות… אז תודות רבות לכל העוסקות במלאכה – ובתאבון והנאה לכולכם… __________________________________ ש(ו)ם דבר מזהים אותו? השום הירוק אולי נראה לכם במבט ראשון כמו כרישה בינונית או בצל ירוק גדול במיוחד, אבל משום מה מריח כמו שום… יש לו ראש גדול מן הבצל הירוק (אבל עדיין לא גדול כמו שום בוגר) ועליו הארוכים שטוחים, ולא חלולים כמו עלי בצל ירוק. זהו אחד הירקות האחרונים שעוד נשארו עונתיים ממש: הוא מופיע בשווקים בארץ בסוף פברואר, כשהחורף מתחיל להבהב והאביב מתפרץ פה ושם בין סופות חורפיות, ונשאר למשך כמה שבועות בלבד, עד תחילת אפריל. הוא ירק מיוחד, גרסא עדינה ילדותית ותמימה, אבל לא לגמרי תינוקת, של אחיו הבוגר והחריף, שמעלה בי, חובבת שום ואמא לילדות, מחשבות על כוחם של עדינות ורוגע, על ילדות ובגרות. בח’ביזה הוא גדל ממש כבר מן העונה הראשונה, מסלי האביב הראשונים שלנו, וממשיך איתנו בכל האביבים מאז. את השומים זורעים באמצע ספטמבר. אנחנו זורעים בעצם שיני שום (וגם אתם יכולים), כמו בתפוחי אדמה – גם שום רגיל שקניתם לאכילה ולבישול יוכל לשמש כזרע ולהצמיח ראש שום חדש. אנחנו משתמשים, כמובן, בשיני שום שגודלו במיוחד כדי לשמש כזרעים אורגניים, גם משום שלמטרה זו נבררות השיניים הגדולות והחזקות יותר וגם משום שהזרעים (אמורים להיות) נקיים מפתוגנים (קשה מאוד לודא זאת). השומים שולחים שורשים, נובטים ומתארגנים בקרקע לפני בוא החורף, ואז הם בעצם ממתינים. כמו הבצלים, אחיהם למשפחת השושניים, הם מחכים לסימנים הראשונים של התארכות היום והתחממות, אז הם מתחילים להתעבות ולפתח פקעת. למרות שמו הטוב כדוחה מזיקים (ויש על מה לשבח אותו – חרקים מזיקים לא מחבבים אותו), גידול שום בשדה אינו מלאכה פשוטה. השום, שעליו זקופים וישרים, צריך סיוע במלחמה נגד עשביה, וערוגות השום דורשות עישובים חוזרים ונשנים. יש גם כמה פטריות ומחלות שפוגעות בו, ובשנים האחרונות, בהן פקדו אותנו חורפים חמימים, ההתמודדות הפכה קשה יותר ויותר. הסיבה לכך היא שפטריות הן יצורים חובבי לחות וחום. גם בחורף בו אין הגשמים מרובים, עדיין הלחות בקרקע ובאויר גבוהה דיה להתפתחות פטריות, ובמיוחד כשהטמפרטורות אינן נמוכות מספיק כדי להרתיע אותן. וכך, כבר כמה שנים, אנחנו פוגשים את נזקיהן בדמות רקבונות בשורשי השומים והצהבה והתייבשות של העלים מלמעלה. בחקלאות האורגנית (וגם בקונבנציונלית) ההמלצה היא להתמודד עם פגעי השום קודם כל בדרך של מניעה: הקפדה על גידול שום או גידולים אחרים ממשפחת השושניים באותה החלקה במחזורים של חמש שנים, זריעת זרעים ממקור אמין ונקי מפתוגנים ויש גם הממליצים על חיטוי הקרקע לפני הזריעה. בגידול אורגני הכוונה לחיטויו סולארי בו פורשים על הקרקע יריעות ניילון שקוף וגורמים לה להתחמם עד לדרגת חימום הממיתה את גורמי המחלה ועדיין מאפשרת למיקרואורגניזמים בקרקע לשרוד. ומעל לכל, החלק החשוב ביותר הוא טיפוח קרקע פוריה וחזקה. בהתאם לכך אנחנו מעבירים את חלקת השום שלנו בשדה, וקונים זרעים ממקור אמין. לפני שלוש שנים גם עשינו, לראשונה, חיטוי סולרי בכמה ערוגות בשדה, בהן נשתל אחר כך השום.. פגיעת הפטריות מגיעה בדרך כלל לקראת האביב, כשהטמפרטורות חמימות, וקטיף שום ירוק הוא, באופן מסורתי, אחת הדרכים שלנו לקדם את פני הרעה: כשאנחנו מבחינים בנזקים בערוגה מסויימת אנחנו מתחילים בה קטיף סלקטיבי של השומים ששורשיהם נפגעו אך הפקעות כבר עגולות ועדיין לא נגועות, וצוררים אותם בצרורות לשימוש כשום ירוק. השומים שנשארו חזקים ולא פגועים ממשיכים לגדול בערוגה, ואפילו מתרווחים מעט באדמה, עד שהם מגיעים לבגרות ואז אנחנו קוטפים אותם ומסדרים אותם לייבוש מלא בשמש (לא בשמש ישירה אלא מכוסים בעלים). השנה לשמחתנו יבול השום יפה ונקי מפגעים. שתלנו אותו בחלקה חדשה שהניקוז בה מוצלח, ואנחנו מקוים שזה ימנע את התפתחות הפטריות, החובבות, כידוע רטיבות ולחות. ערוגה אחת נראית חלשה יותר וממנה נקטוף את השום הצעיר והירוק שאנחנו מחלקים בשבועות הקרובים. שאר הערוגות ימתינו יחד איתנו, בלב הולם ותפילה חרישית, עד לצמיחתם לכדי ראשי שום מרשימים שאותם נייבש. אפשר להשתמש גם בעלים הירוקים שלו. הנקודות החומות-כתומות שמנמרות את העלים הן עקבות החלדון – פטריה שתוקפת את עלי השום. היא לא מזיקה לבני אדם, ואין בעיה להשתמש בעלי השום, אם כי אם העלים נגועים מאוד, אולי עדיף בבישול, ופחות בסלט. בינתיים, כליווי לצרורות השום בארגזים, רצינו לספר לכם בשבחי הירק המסריח אך החשוב והמועיל הזה, על ייחוסו המשפחתי, על עברו המפואר, איך לאחסן אותו וכיצד להשתמש בו. השום הוא בן למשפחת השושניים המכובדת, שאליה שייכים הבצל, הכרישה, העירית, האספרגוס וכמובן, השושנים. יחסי המשיכה-דחיה שלו עם המין האנושי החלו לפני למעלה מ5000 שנה. הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים ביותר, ולכן קשה לקבוע ודאות מהיכן מוצאו. כנראה שהוא בא מאיזור דרום-מערב סיביר, ומשם נדד לדרום אירופה, לאיזור הים התיכון, לצפון אפריקה, וכן לאסיה. בכל האיזורים הללו הוא עדיין אהוב וחשוב מאוד, ומיד תבינו על שום מה… הוא נחשב כצמח קסום ועוצמתי – מרפא, מרחיק רוחות רעות, מפיח אומץ לב, מעורר תאוה, מחטא ומביא מזל. הרפואה הטבעית מכנה אותו: “האנטיביוטיקה של הטבע” והוא נחשב דוחה חרקים ומרפא עקיצות ונשיכות ארסיות. בקיצור, אחרי רשימת תכונות נכבדה שכזאת, תסכימו איתי שהוא אכן ראוי לכינוי “אלוף שום”. כמה דוגמאות? ☺ במסורת הערבית מסופר שכשיצא השטן מגן העדן, לאחר חטא האדם הקדמון, צמח שום מהמקום בו דרכה רגלו השמאלית, ובצל ממקום דריכת רגלו הימנית. ☺ אצל המצרים הקדמונים היו גלדי בצל ושום סמל למערכת הכוכבים והמזלות, השום שימש לפולחן וכן בטקסי שבועה. יחד עם תות-אנח-אמון נקברו שומים ובצלים, שנשתמרו בצורה מדהימה לאורך שנים. ☺ היוונים היו מניחים שום בראש ערימת אבנים קטנה בהצטלבויות דרכים כארוחת מנחה לאלילה המשולשת הקטנה. ☺ חיילי הצבא הרומאי היו אוכלים שום חי כדי לעורר את אומץ ליבם (ובכל מקרה, להבריח את האויב…) ☺ מסכת בבא קמא מפארת את השום ש”משביע, משחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני המעיים”. ועזרא הסופר התקין לאכול שום בערב שבת כי הוא “מכניס אהבה ומוציא תאוה” (תלמוד ירושלמי) ☺ כותבים בני המאות ה-11 וה-12 ממליצים על שום כמגן מפני חום השמש ופגעיה, ומפני סופות מדבריות. ☺ בסיציליה מניחים שום על מיטת יולדת כדי להבטיח לידה קלה. ☺ ג’רארד, חוקר צמחים אנגלי מהמאה ה16 מספר כי הכורים במכרות בגרמניה נושאים שיני שום על גופם כדי להגן עליהם משוכני השאול המשוטטים במעמקי האדמה. ☺ אמונה עממית אירופאית גורסת כי אם לועס אחד הרצים במירוץ שום, לא יוכלו יריביו להשיגו. רוכבי סוסים הונגריים ישימו לפעמים חתיכת שום בפי סוסם כדי להבטיח שכל סוס שינסה לעוקפו מיד ידחה לאחור על ידי הריח העז. ☺ בני בית המלוכה האנגלי נמנעים עד היום מאכילת שום, כדי שלא ידיפו ריח רע, חלילה. גם כל צוות העובדים והעוזרים בארמון באקינגהם לא אוכל שום, מאותה הסיבה. וכל זאת על שום מה? מה יש בו, בשושן המסריח והחזק הזה, שנותן לו כזאת השפעה עלינו? השום השלם מכיל חומר בלתי פעיל בשם אלין, כאשר חותכים אותו ותאיו נפגעים, הוא הופך לתרכובת גופרית פעילה בשם אליצין, שהיא החומר האנטיביוטי שבו. יש לאליצין כושר חיטוי, והוא יעיל נגד זיהומים, טפילים ודלקות. לכן הוא מועיל לשיעול והצטננות, לדלקות (נשימה, עיכול, עיניים, אזניים, שיניים…), לזיהומי מעיים, ואפילו נגד חיידקים תוקפניים במיוחד דוגמת חיידקי השחפת. הוא תורם להתפחתת לחץ הדם, להפחתת רמות הטריגליצרידים, להפחתת רמות הכולסטרול ה”רע”, ומצד שני להעלאת רמות הכולסטרול ה”טוב”. צד נוסף של הבחור הוא יכולתו להפחית קרישיות יתר של הדם ולסייע בפירוק קרישי דם, וכך להקטין סיכון לטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי. חומרים נוספים בו מסייעים לטיפול בסרטן העור ובמניעה של סרטן המעי הגס. הוא עשוי לסייע בהגנה מפני נזקי סוכרת, ולמנוע צבירת שומן בגוף. השום הירוק הוא עדין יותר מן השום היבש (שהוא בוגר יותר וגם עובר ייבוש ולכן הוא מרוכז, חריף וקשה יותר), וגם מסריח פחות. אפשר ליהנות בו גם מהעלים-הגבעולים הירוקים שלו: לפחות 6-15 ס”מ מהעלים העסיסיים שעולים מבסיס השום הטרי. כמו כרישה, גם גבעול השום הירוק יכול ללכוד אדמה בין עליו, וכדאי לשטוף את הגבעולים היטב לפני השימוש בהם. אפשר לאחסן את גבעולי השום הירוק במקרר שלושה-ארבעה ימים, אחרי שהשתמשתם בגבעולים, אתם יכולים להשאיר את ראשי השום בסלסלה מאווררת במטבח, הם כבר אינם זקוקים לקירור. אפשר להוסיף אותו לסלט, לחביתה, לרוטב, למאפים ובצקים, לעבד אותו לממרח, לאפות בגריל, לחלוט, לצרוב במחבת בשמן זית ועוד ככל העולה על דעתכם. הטעם העדין שלו הופך אותו נהדר להכין ממנו מרק שום. באגף המתכונים השבוע תמצאו הצעות רבות לשימוש בשום הטרי הירוק. מה שבאמת מאוד נחמד בו זה שהוא יכול לצמוח בקלות יחסית בעציץ אצלכם בחלון – נעצו שן שום באדמה, השקו ותנו לו זמן והשום יוציא עלים ירוקים ויפים, אותם תוכלו לקצוץ מעת לעת ולהוסיף כתיבול לכל מאכל שישמח בקצת שום עדין. שיהיה לכולנו שבוע טוב, אלון, בת-עמי, מאיה, דרור וכל צוות ח’ביזה ___________________________ מה השבוע בסל? (סליחה על העדכון המאוחר) יום שני: גזר, חסה ירוקה/אדומה, עגבניות, כרוב לבן/אדום, צנונית, עירית שום/שום ירוק, מלפפונים, כוסברה, פול/אפונה סינית/קישואים, כרישה בארגזים קטנים בלבד, ברוקולי/כרובית בארגזים קטנים בלבד. ובסל הגדול תוספת של: שמיר/רוקולה, סלק אדום, מנגולד/עלי סלק אדום/מיזונה, ברוקולי, כרובית *** בתקופה זו של השנה אנחנו קונים עגבניות ומלפפונים ממגדלי חממות אורגניים. בשבועות האחרונים איכות העגבניות ירודה למדי, ולאחר שלא הצלחנו למצוא כמות מספקת של עגבניות מוצלחות, החלטנו להמיר אותן בחלק מהארגזים בפלפלים. יום רביעי: צנונית, קישואים/סלק, מלפפונים, כרובית/ברוקולי, כוסברה/פטרוזיליה, פול, גזר, חסה ירוקה/אדומה, עגבניות /פלפל, מנגולד/מיזונה/פקצוי – בארגזים קטנים, כרישה – בארגזים קטנים ובסל הגדול תוספת של: שורש פטרוזיליה, אפונה סינית, כרוב לבן או אדום, סלרי עלים/שורש, עירית שום/שום ירוק יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן). והפעם בפינת המתכונים, אנחנו מפנים אתכם לאגף המתכונים באתר שלנו – חפשו שם מתכונים תחת “שום”… בהצלחה!
Top