עלון 50 21-23 במרץ 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים( גם את ארגזי הקרטון הגדולים). אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא! אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה ומה בסל השבוע? עגבניות – השלמה מלפפונים – השלמה גזר – חדש מהשדה תפו”א- השלמה פלפל אדום – השלמה פטרוזיליה חסה רומית עלים + חסה אדומה בצל יבש – השלמה ברוקולי – השלמה + שלנו פול ירוק לימון ובסל הגדול תוספת של כוסברה אפונה כרוב  לבן    אפונה וגזר ישבו במקרר… כבר כמה שבועות שאתם מקבלים אפונה ירוקה מתוקה ויפה שהשדה שלנו מניב. אנחנו שקוטפים את התרמילים מתקשים לא לחסל אותם כבר בזמן הקטיף – כמו סוכריות טבעיות וטריות, ובטח גם אתם מתקשים בכך. לכן בהמשך נביא כמה הצעות והמלצות לסלטים שונים בהם האפונה נאכלת טריה. לפי המצב בשדה נראה שבשבוע הבא נעשה הפסקה קלה בהספקת האפונה, ובעוד שבועיים היא תחזור. ובינתיים, אחרי שבשבוע שעבר זכה הגזר לתשומת ליבנו תזכה לכך עכשיו האפונה שכל השבוע נשארה לה לבד במקרר. • האפונה ((Pisum sativum מכילה ויטמין A, ויטמין C, חומצה פולית, ויטמין B1, ברזל וזרחן. היא עשירה בחלבונים, פחממות וסיבים תזונתיים, אך “עניה” בשומן (רובו בלתי רווי) וכך גם בנתרן [על מנת לשמר את הויטמין C שבאפונה רצוי לאדות אותה או להשתמש בכמה שפחות מים בבישולה]. • החומצה הפולית שבאפונה (מכונה גם ויטמין B9) יכולה לעזור בהפחתת הסיכון להיווצרות מחלות לב. חומצה פולית חשובה מאד גם לנשים בהריון, במיוחד בטרימסטר הראשון, .כדי למנוע מומים אצל העובר. • מוצא האפונה הוא ממרכז אסיה או מאתיופיה. האפון העתיק מעולם נמצא בגבול במערות בתאילנד והוא בן כ- 10,000 שנה! • לאירופה הגיע האפונה רק בתקופת הברונזה (אלף השלישי לפני הספירה) וזרעי אפונה מתקופה זו שנמצאו בשוויץ. • האפונה היתה מוכרת בעולם הקלאסי, הרומים אף הגדילו לעשות וגידלו 37 סוגים של אפונה. כך, היו אלה האיטלקים צאצאי הרומים שפיתחו את “הזן החדש” של האפונה, ממנו פותחה האפונה שאנו אוכלים כיום. • הזן המתוק הראשון הוא, עם זאת, פרי פיתוח “הזן החדש” בידי חקלאי אנגלי בן המאה ה-19: תומס אדוארד ניית. תודה תומס! • ונעבור לידיעות מלכותיות: המלך ג’ון (1167-1216) מת מחנק כתוצאה מאכילת יתר של אפונה. ובתקופתה של אליזבת ה-I מלכת אנגליה (המאה ה-16) יובאה האפונה לממלכה מהולנד לכן מחירה היה גבוה ביותר והיא נחשבה מעדן יוקרה.  • מסופר כי עם נישואה של קתרינה דה מדיצ’י (1519-1589) למלך צרפת הנרי ה- II הביאה המיועדת את “הזן החדש” האיטלקי לצרפת – יחד עם השף האישי שלה. • לארה”ב הובאה, כנראה, האפונה לראשונה בספינותיו של קולומבוס, ב-1493 mandel.jpg  • בתמונה מימין מחייך גרגור יוחנן מנדל (1822-1884), נזיר צ’כי חביב שזכה, כזכור לכינוי “אבי מדע הגנטיקה” בעקבות מחקר בו ניסח את עקרונות היסוד של המדע החדש הזה. מנדל ערך את מחקרו באפונת גינה שגידל בחצר המנזר. • אולי זו הסיב שבצ’כיה נהוג להשליך אפונים על זוג שזה עתה נישא. • וממנהגים לאמונות עממיות. ישנה אמונה כי שמירת אפונים יבשים בתיק תמנע מרוחות רעות להתקרב. אמונה אחרת גורסת כי תרמילי אפונה ימנעו מריבות בין בני זוג. • וזה לא הכל, מתכון לכיבוש ליבו של אהוב/ת לבך: לקחת 21 אפונים, לצור מהם מעגל ולהוביל לתוכו את המיועד/ת. זהירות! כל מי שיקלע למעגל יתאהב בך לנצח • ולקראת החג הקרוב: יהודי עירק נוהגים לאכול בפורים מאפה הנקרא “סמבוסאק בטאווה” – בתוך בצק שמים מעט בצל קצוץ מטוגן עם אפונה. מוסיפים מלח, פלפל ושחוק דק, סוגרים על המילוי ומטגנים במחבת, בשמן שומשומין. (לפרטים מלאים ראה http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/bav3.htm • ולקראת החג הבא: האפונה הוא אחד מן ה”קטניות” האסורות על פי מנהג אשכנז לאכילה בפסח   מתכונים: כאמור, את האפונה הטריה מומלץ לאכול כמו שהיא, לפתוח את התרמילים ולזלול. למי שבכל זאת מעוניין במתכון מורכב יותר: אפשר לטגן בצל ושום בוואק, ולהקפיץ את האפונה. מומלץ לטבל באופן מינורי, ולהקפיד שהאפונה לא תיטגן ממש. אפשר להוסיף גם ירקות עלים שונים: מנגולד, כרוב וכן הלאה, לפי הטעם. ולמי שמתעקש:   סלט אפונה ונענע: מרכיבים: – 2 כוסות אפונה ירוקה 1/2 גרעיני תירס 1/2 גזר קצוץ דק 1/2 גבעולי סלרי קצוצים דק 1/2 פלפל אדום קצוץ דק ‏כפית בצל מגורר‏ 1/4 כוס חומץ יין מתובל 1/2 כוס כוסברה קצוצה דק מלח ופלפל   • ההכנה – מרתיחים בסיר 6 כוסות מים. – מוסיפים את האפונה, ומבשלים במשך 10 דקות. – מסננים ושוטפים במי ברז קרים. מסננים ‏שוב, ושומרים בצד. – מרתיחים 6 כוסות מים בסיר שני. מוסיפים תירס, גזר, סלרי ופלפל. מביאים שוב לרתיחה. מבשלים ‏במשך 1 – 2 דקות. – מסננים ושוטפים במי ברז קרים. מסננים שוב . ‏ שמים את הירקות המבושלים בקערה. מוסיפים בצל וחומץ ומערבבים. – משהים 30 דקות, לפחות, בטמפרטורת החדר. ‏ – ‏ כ- 30 דקות לפני ההגשה מוסיפים את הכוסברה. – מתבלים במלח ופלפל, ומערבבים בתנועות הקפצה . ‏   ונגוון בסלטי-כרוב, שגם אותו אתם מקבלים השבוע/תקבלו בשבוע הבא סלט כרוב • מרכיבים: 4 כוסות כרוב אדום פרוס לרצועות דקות 1 כוס בצל פרוס דק שמן זית מלח פלפל שחור 1 שן שום  • ההכנה – מורחים את דפנות קערת הסלט בשן שום. – מערבבים כרוב ובצל. – יוצקים עליהם שמן זית. – מתבלים במלח ופלפל.   סלט כרוב • מרכיבים:  1 כרוב אדום בגודל בינוני  2 גזרים בינוניים קלופים  2 גבעולי סלרי עלים  2 תפוחי גרד סמית קלופים ומגולענים  6 כפות שמן תירס  6 כפות חומץ תפוחים  2 כפות סוכר  2 כפיות זרעי קימל מלח ופלפל לפי הטעם  • ההכנה – חותכים את הכרוב לשניים, מסירים את החלקים הקשים ופורסים דק מאד. – מעבירים לקערה עמוקה. מגרדים את הגזר על מגרדת גסה, פורסים את עלי הסלרי לטבעות, חותכים את תפוחי העץ לרבעים ופורסים לפרוסות דקות. – מעבירים הכל לקערת הכרוב ומערבבים. בקערה נפרדת מערבבים את החומץ, השמן, הסוכר והקימל, טועמים ומוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם. – יוצקים את הרוטב על תערובת הכרוב ומערבבים. – ניתן להגיש מיד או לשמור במקרר (לפני ההגשה לערבב קלות).
Top