תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז. תודה!
ועוד הודעה חשובה, תזכורת נוספת ואחרונה:
היום הפתוח של חֻ’בֵּיזָה יתקיים השבוע, ביום שישי, ה-12 בנובמבר, בין השעות 10:00-14:00.
כולכם מוזמנים מאוד, ואפשר גם להזמין חברים שאינם לקוחות.
בתכנית: סיורים בשדה, מפגש עם בצוות ונשנושי ירקות ישר מהאדמה…
מי שעדיין לא קיבל הוראות הגעה אלינו, ניתן לברר פרטים או לקבל מענה לשאלות באי מייל, או בטלפון: 054-6535980.
נשמח מאוד לראות אתכם. לי זאת תהיה הזדמנות גם להיפרד, לעת עתה, ותוכלו לפגוש את אלון, שנכנס לתפקיד במקומי.
תה סרפד לחיזוק הרקמות
לאחר זריעות רבות, אנחנו נהנים מהנביטות שצצות בשדה: השום נבט כבר יפה, וכך גם העלים השונים שזרענו, הצנונים (סיבוב שני) והדייקון (צנון לבן מאורך, מזכיר בצורתו גזר). הנבטים הצעירים, עם זאת, מתמודדים עם חרקים רעבים שונים, ששמחים על העלים הרכים והצעירים שמונחים לפניהם, ושמחים לנשנש אותם.
אחת השאלות שחוזרות פעמים רבות כשאני מספרת לאנשים על השדה האורגני שלנו היא כיצד אנחנו נלחמים במזיקים. התשובה היא שאנחנו משתדלים ליצור איזון, ולכן מגדלים גן ירק משולב, ואנחנו משתדלים לשמור על בריאות, ולכן דואגים לפוריות הקרקע ולבריאות הגידולים. במובן מסוים זה דומה לגישת הרפואה המונעת מול הרפואה הקונבנציונאלית. בעוד האחרונה תפעל לתת תרופה כשמתפתחת הבעיה, כדי להפסיק את הסימפטומים, אנחנו מנסים ליצור את התנאים המתאימים בהם יתפתח איזון ומשתדלים לפעול בתוך עולם החי והצומח ולא להכניס עזר חיצוני. וכמו שמפמפמים לנו מאז היינו ילדים שחשוב לחזק את מערכת החיסון הטבעית שלנו, ושלגוף בריא קל יותר להתמודד עם מחלה, כשהיא מופיעה, כך גם אנחנו מנסים להעביר ל”ילדינו” בשדה. דוגמא לכך היא משרת הסרפד בה ריססנו את השדה בשבועות האחרונים.
הסרפד (stinging nettle) הוא צמח בר המוכר לכולנו, הגדל בארץ בצורה נרחבת. שמו נגזר מהמילה “סרף” = צרב, שרף, ומאפיין את תכונת הצריבה שלו. הוא מועיל מאוד גם לבני אדם, שכן יש בו כמות רבה של ברזל וסגולות מרפא רבות. תמצית הסרפד חוזרת דרך העלים ודרך השורשים לרקמות הצמח ומחזקת אותן. לפטריות טפיליות קשה יותר לתקוף צמחים אלה, וחרקים מכרסמים יעדיפו בדרך כלל צמחים בעלי רקמות רכות יותר. כדי לרסס את הסרפד הכנו משרה מותססת: לקחנו 200 גרם סרפד יבש, והשרינו אותו ב-10 ליטרים מים קרים. לאחר כמה ימים החל תהליך תסיסה, והתמיסה הריחה בדומה לגואנו המוכר (והמסריח) שלנו. כמה פעמים ביום בחשנו את התמיסה כדי להכניס חמצן ולעודד את המשך התסיסה. לאחר מספר ימים נעלם הקצף והתמיסה היתה מוכנה. את התמיסה הזאת מדללים עוד במים ומרססים על הצמחים. כך אנחנו מרוויחים דישון ועמידות גם יחד.
השבוע נקוה לפגוש רבים מכם. כמו שכתבתי פעם באחד מדפי המידע הראשונים שלנו, ביפנית קוראים לצורת השיווק בה אנחנו עובדים: TEIKEI, מונח שמשמעותו היא “אוכל עם פרצופו של החקלאי”. עבורנו יום פתוח הוא הזדמנות להכיר גם את “הפרצופים” שלכם, לשוחח, לענות על שאלות, להשויץ בדלעות שלנו, ופשוט – להיפגש.
נשמח מאוד לראותכם!
בת-עמי, אלון וצוות חֻ’בֵּיזָה
ומה בסל השבוע?
חסה ערבית
עגבניות צ’רי- השלמה
מלפפונים
פלפלים
דלעת
רוקט
כרישה
גזר
זר של צנון וצנונית – השבוע רק לקטנים
שמיר – השלמה
פטרוזיליה- השלמה
לימון – השלמה
חצילי אצבע לקטנים
בצל ירוק – השלמה
ובסל הגדול תוספת של:
עגבניות צ’רי
דלורית
חסה אדומה – זן : עלה אלון
בזיל
Rocket Man
הרוקט ידוע בשמות רבים, כולם דומים זה לזה: רוקט, רוקולה, ארוגולה, רוקה, ונגזרים משמו הלטיני: Sativa Eruca שמשמעו: סוג של כרוב. ואכן, הרוקט שייך למשפחת המצליבים, כמו דודנו הכרוב. בעברית נתנו לו שם על שם דודן אחר: בן חרדל מצוי.
נכון שנדמה שהרוקט הוא המצאה קולינרית של הדורות האחרונים, משהו שהומצא בעידן סלטי עלי הבייבי ועגבניות הצ’רי, יחד עם הבייבי חסה ובייבי מנגולד? אז זהו, שלא. הרוקט כבר כאן, באזור הים התיכון, שנים רבות. והוא היה פופולרי מאוד כבר בימי הביניים, אלא שמאז נשכח, ובשנות התשעים של המאה העשרים, יחד עם המגמה לשלב יותר עשבי תיבול בבישול, זכה לעדנה מחודשת. הוא איטלקי במקור, אך נפוץ מאוד בכל רחבי דרום ומרכז אירופה, והים התיכון. באזורים אלו הוא גדל בר, ובמשך שנים לא גידלו אותו כצמח תרבות אלא אספו את עלי צמח הבר, בדיוק כמו עלי חרדל, רשאד או גרגר הנחלים, כולם מאותה המשפחה המוצלחת.
הרומאים גידלו אותו לשימוש בעליו, אך גם בזרעים שלו, בהם השתמשו כתחליף לזרעי חרדל, לתיבול שמן. כיום אוכלים אותו בישראל בעיקר בסלט, אך יש לו פוטנציאל לשימושים נוספים רבים, על כך בהמשך.
הוא צמח כל כך קל לגידול, ונפלא כשהוא ממש טרי, כך שרצוי לשתול אותו בגינה או אפילו בעציץ. הרוקט הוא צמח שאוהב קרירות. כמו החרדל, הוא מופיע בסתו, בחורף ובאביב. בקיץ עליו חריפים הרבה יותר, ויש להם יותר מזיקים שמנקבים אותם בחורים קטנטנים (הותיקים מביניכם בודאי זוכרים זאת מתחילת הקיץ האחרון). הוא מהיר מאוד לגידול – זורעים בסתיו, ותוך יומיים שלושה מופיעים נבטים. אחרי ארבעה שבועות – אפשר לאכול. קוצרים אותו והוא שב וצומח שוב ושוב בקצב מהיר למדי. ובכל זאת, העלים הצעירים, הראשונים בסדרת הקצירים, יהיו עדינים יותר בטעמם, וככל שהצמח יתבגר הם יהפכו יותר ויותר חריפים. בסופו של התהליך הוא יפרח בצבעי לבן, סגלגל או צהוב, ואז גם פרחיו אכילים ומהווים תוספת מעניינת ויפה בסלט. בשל פריחתו הוא ידוע כמסמל תרמית – כי פריחתו מדיפה ריח מבושם בערב, שנעלם עם אור יום. לאכילה קוצרים את העלים לפני הפריחה, אך למטרות רפואיות מחכים עד לפריחה כדי להשתמש בו.
סגולותיו הרפואיות: כמו ירקות מרירים אחרים, הוגש הרוקט לאחר הארוחה בצורת מרק רפואי שסייע לעיכול. הרוקט ועלים אחרים סייעו לחיזוק מערכת החיסון ולמלחמה בזיהומים. כמו כן, כמו ירקות עליים ירוקים אחרים, הוא עשיר בלוטאין, נוגד חמצון המגן מפני נזקי הרדיקלים החופשיים ומסייע בהפחתת הסיכון לסרטן ולהתנוונות הרשתית – פגיעה בראייה האופיינית עם העלייה בגיל.
בארץ מבחינים בין שני סוגים של רוקט: זה עם העלים הדקים והמחודדים וזה עם העלים הרחבים והעגולים (כמו שלנו). הסוג השני מתאים גם לבישול. אצל הירקנים והמשווקים נוצרו במשך הזמן שמות שונים לשני הסוגים: לגרסה הדקה קוראים “רוקולה” ולגדולה יותר “רוקט” או “רוקה”.
הרוקט מזין מאוד, וכמו ירוקים אחרים עשיר בויטמין C, ויטמין A, ברזל וסידן.
אז חוץ מבסלט, מה עוד אפשר לעשות איתו? המון! בצורתו הטריה אפשר לשים אותו כמצע לדגים או בשר, להוסיף אותו לסנדביצ’ים שונים, ואפשר גם לבשלו. חימום או בישול קל הופכים אותו הרבה פחות חריף, ומעדנים את טעמו. אך צריך לזכור כי בבישול פוחת נפחו מאוד, ולכן דרושה כמות גדולה יחסית של עלים לתבשיל. אפשר להוסיפו למרק, להכין ממנו פסטו או רוטב פסטה, להוסיף אותו לתבשילי אורז, לחביתה, לפשטידות, וגם להניח עלים על פיצה לוהטת מיד כשהיא יוצאת מהתנור. המתכונים בעמוד הבא מביאים כמובן את האפשרויות הפחות מובנות מאליהן.
טיפטיפה:
● רוקט כדאי לשטוף רק לפני השימוש ולא לפני האחסון, שכן, בשל עדינותם של העלים, כל טיפת מים שתיוותר בהם תגרום להם להירקב יותר בקלות.
● מאחסנים רוקט בשקית ניילון בחלק הקר יותר של המקרר, ומשתמשים בו מהר….
● הוספת לימון למתכוני רוקט – מדגיש את טעמו של הרוקט, בנוסף, ויטמין C שבלימון מסייע לשמר את צבעו הירוק של הרוקט.
מתכוני רוקט שונים:
סלט רוקט ותאנים – מתוך ספר הבישול של השפית אליס ווטרס ממסעדת “שה פני” מברקלי: Chez Panisse Fruits: (בשינוי קל)
● המרכיבים:
1/2 כוס חומץ בלסמי
כפית סוכר חום
6 פרוסות עבות של לחם כפרי או בגט
שמן זית
9 תאנים בשלות
כוס ענבים אדומים (אופציונלי)
6 חופנים קטנים של רוקט, שטופים ויבשים
מלח ופלפל
● ההכנה:
– מחממים את החומץ והסוכר החום עד שנוצר סירופ וכמחצית מהנוזל פוחתת.
– מחממים את התנור ל250 מעלות
– מפרידים את הקרום מפרוסות הלחם, וחותכים אותן לאורך, מברישים מעט בשמן זית וקולים כמה דקות.
– חותכים את התאנים לרבעים, אם מוסיפים ענבים – חוצים אותם.
– שמים בקערה גדולה את הרוקט, התאנים, הענבים, מתבלים בקצת מלח ופלפל וכ-3 כפות שמן זית. מסדרים את הסלט בקערות אישיות , מתבלים בחומץ ומעטרים בצנימי הלחם.
ספגטי ברוטב רוקט וריקוטה
● המרכיבים:
500 גרם ספגטי
1 ק”ג עלי רוקט
100 מ”ל שמן זית כתית מעולה
3 שיני שום, קצוצות גס
4 כפות בזיליקום, חתוך לרצועות
2 פלפלוני צ’ילי, נקיים מגרעינים וקצוצים
מלח ופלפל שחור, טחון טרי
200 גרם ריקוטה, מעוכה קלות במזלג
150 גרם פרמזן, מגוררת
● ההכנה:
– מוודאים שעלי הרוקט נקיים ויבשים וקוצצים חצי מכמות העלים.
– בסיר גדול מחממים 2 כפות שמן זית. מטגנים קלות את השום, עד שהוא מתחיל להזהיב ומוסיפים את הבזיליקום ואת עלי הרוקט השלמים. מכסים את הסיר ומבשלים עד שהרוקט מתרכך, 3-2 דקות.
– מעבירים את תכולת הסיר (כולל הנוזלים) למעבד מזון ומעבדים בזהירות (משתמשים בכפתור ה”פולס”). מוסיפים חצי מכמות עלי הרוקט הקצוצים ומעבדים קצרות. מוסיפים פלפלוני צ’ילי, מלח, פלפל ואת שמן הזית שנותר.
– מבשלים את הספגטי בכמות נדיבה של מי מלח רותחים. מסננים, מחזירים לסיר ומוסיפים את רוטב הרוקט. מערבבים בעדינות כדי שכל הספגטי יכוסה ברוטב.
– מוסיפים את הריקוטה ואת שאר עלי הרוקט הקצוצים. מתבלים ומגישים בתוספת פרמזן
מטבל מסקרפונה עם רוקט וזעתר
● המרכיבים:
1חבילה גבינת מסקרפונה
1 צרור עלי רוקט טרי
1/2 צרור עלי זעתר טרי
שן שום כתושה
מלח
2 כפות שמן זית
● ההכנה:
– מערבבים את כל החומרים ומגישים
סלט בטטה אפוי על עלי רוקט וגבינה בולגרית – מתכון של בני סיידא
● המרכיבים:
לבטטות: 3 בטטות בינוניות
1/2 כוס שמן זית
2-3 כפות סוכר חום דמררה
2 כפיות מלח גס
1 כפית פלפל שחור גרוס
1/4 כפית קנמון
מיץ מלימון גדול
2 כפות עלי טימין טריים
לסלט: 2-3 צרורות עלי רוקט
250 גרם גבינה בולגרית פיראוס
לרוטב: 2 שיני שום כתושות
1 כפית חרדל
מלח,פלפל שחור
1 כפית סוכר חום או דבש
4 כפות חומץ בלסמי
3 כפות חומץ בן יין
1/4 כוס שמן תירס
1/2 כוס עירית קצוצה
2 כפות צנוברים קלויים
● ההכנה:
– מחממים תנור לחום בינוני (180 צ.).
– שוטפים את הבטטות ופורסים בקליפתן לפרוסות בעובי 1.5 ס”מ.
– שמים בקערה, מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים.
– מעבירים לתבנית בשכבה אחת, אופים כ-30 דקות עד שהבטטות יזהיבו. מוציאים מהתנור ומצננים.
– שמים בקערה את עלי הרוקט. שמים בצנצנת את מרכיבי הרוטב ומנערים היטב. יוצקים על העלים ומערבבים. מעבירים את העלים לצלחת הגשה, מסדרים מעל את פרוסות הבטטה.
– מפזרים מעל את הגבינה המפוררת ומגישים עם בגט טרי.
