עלון 169, 17-19 בספטמבר, ה’-ז’ תשרי (עלון ראשון לשנת) התשס”ח

שינויים במשלוחים:
  • בשבוע שלפני חג הסוכות יוקדם משלוח יום רביעי ויתבצע ביום שלישי, 25 בספטמבר.
  • בחג הסוכות, בשבוע הראשון של אוקטובר, אנחנו לוקחים הפסקה במשלוחים, והם יחודשו לאחר החג.
יום פתוח בח’ביזה:
  • ביום שלישי בחול המועד סוכות, 2 באוקטובר, יתקיים, כמנהג המסורת, היום הפתוח של ח’ביזה. השעות הן 10:00-15:00. אנחנו מקוים שגם בת-עמי תגיע, הישר משדה התעופה. כולכם מוזמנים מאוד לפגוש ולהיפגש, לסייר, לטעום ולנשום.
שלום שלום ושנה טובה ומבורכת לכולנו, השיחה הראשונה של אלון ושלי בשנה החדשה היתה אופטימית ומלאת תקוה. אני מצידי מלאת געגועים לשדה, לאנשים, לירקות ולדבר הנוסף הזה, החמקמק, שעושה את ח’ביזה למה שהיא עבורי, מקום מיוחד ומשמעותי, אי של טוב וחסד בתוך העולם המבולבל, העמוס והלפעמים קשה שלנו. אלון מצידו מנסה להעביר לי כמה שיותר במדויק ובצורה חיה את אויר השדה. הוא מתאר בפרוטרוט איך הכל נראה, כאבא גאה הוא מתעכב לשבח גידולים שנבטו היטב או שמתפתחים כהלכה, ולהביע צער סלחני כלפי אלו שלא עלו יפה, מונה את המלאכות הרבות שנעשות השבוע בחלקה ומסביר למה בחר בדרך זו או אחרת לפתור בעיה מסוימת. מה שעושה אותי, כמובן, למגועגעת כפליים. וכשתאריך הביקור מתקרב, קשה לי לחכות עוד יותר. עוד מעט ממש, בעוד שבועיים וקצת, יספק לי היום הפתוח תירוץ להגיע הישר משדה התעופה לשדה שלנו, להריח את הריחות, להזין עיני במראות, לפגוש שוב את העובדים שאני מכירה ומוקירה וגם את אלה שהצטרפו בינתיים, ולנעוץ שיני בעגבנית תמר עסיסית (מאלה שסגרנו להם את המים ביולי) או בפלפל של סוף עונה. תאמינו לי, אין הרבה דברים טובים מיום סתו שטוף שמש אצלינו בחלקה. בואו לנסות בעצמכם, אני מבטיחה שלא תתאכזבו. השבוע עשינו נסיון ראשון לקטוף בטטות. מדובר על המחזור שנשתל ביוני, ומתחיל להבשיל עכשיו. בדרך כלל אנחנו מנסים לקטוף כדי לראות מה המצב ולהחליט האם הגיעה הנערה לפירקה. המילה “קטיף” היא אולי מטעה בהקשר של בטטות. הבטטה היא שורש הגדל עמוק באדמה ואנחנו יותר “חופרים” אותה החוצה ולא ממש קוטפים. בחפירה הראשונית שבוצעה השבוע גילינו שעוד כדאי לחכות: בקרקעית כל צמח יש אמנם כמה בטטות גדולות, אך לצידן גם כאלה שרק התחילו להתפתח ויהנו מעוד שבועיים סבלניים באדמה. החלטנו שנמתין בינתיים. הבטטות המוכנות, שהגיעעו לגודל הרצוי, לא יסבלו משהותן באדמה, כל זמן שהאדמה לא מגיעה לטמפרטורות נמוכות מדי (אצלנו בשדה זה קורה רק לקראת ינואר-פברואר) הן יכולות להישמר בקרקע במצב טוב, בדיוק כאילו נקטפו ואוחסנו במחסן יבש ואפל. לעומתן, הסויה הירוקה, האדממה, בהחלט הגיעה לפירקה ואנחנו קוטפים ממנה במרץ ובשמחה ותגלו אותה בסלים. למי שרוצה לקרוא מידע ולמצוא מתכונים יש כאן. ועוד מתכון או שניים יש כאן. קטיף קטניות הוא תמיד שמחה רבה, אבל גם עבודה רבה מאוד. דמיינו לעצמכם ישיבה שפופה או רכינה נמוכה מעל שיח עמוס בתרמילים ירוקים הנתלשים אחד אחד לאורך ערוגה של 100 מטרים הנדמית כ1000… קלטתם את הרעיון. מדובר במלאכה רפטטיבית, עדינה ואינסופית. אלון כבר חשב על גיוס זמני של עובדים נוספים לקטיף מרוכז של האדממה. אבל, למזלנו הטוב, זכינו בעובד חכם ומנוסה, סווט, שלימד אותנו כיצד לקטוף אדממה בקלות ובחן, את התוצאות תגלו בארגזים. אז ככה: תרמילי הסויה גדלים במבנה מרוכז של אשכולות בחלקו התחתון של הצמח, זה יתרון גדול המקל על הקטיף, פשוט עוקרים את הצמח כולו מן האדמה, גוזמים בזריזות את העלים העליונים ונשארים עם גבעול הצמח ועליו אשכולות התרמילים. בחישוב זריז מצאנו כי כשני אשכולות הם הכמות הרצויה לארגזים, וכך אנחנו יכולים לקטוף את הכמות הנדרשת על פי מספר הצמחים, בלי שנזדקק להערכות לא מדוייקות של משקל. השבוע בסלים גם מככב פרי הספגטי, קיבצתי מתכונים עבורו בסוף העלון, ותוכלו לקרוא עליו בעלון עתיק מלפני שלוש שנים כמעט, כאן. בערוגות השכנות, לצד הקטיפים הממשיכים ומתחילים, נקלטות יפה שתילות הסתו הראשונות: הכרובית, שנהנתה מ”סל קליטה” בצורת רשת צל בשבוע הראשון, הברוקולי והכרובים שנהנים מהמטרה של מתזים המצננים אותם בחום של שלהי הקיץ. גם הזרעים שנטמנו באדמה נובטים יפה: בין השאר כבר מציצים רוקט, שמיר וכוסברה, סלק, לפת ואפונה סינית. ח’ביזה כבר מורכבת מקהילה של כ-250 לקוחות יציבים, ואנחנו זורעים ושותלים חלקות משמעותיות. בשבועיים הללו של מחזור שתילות וזריעות ראשון של סתו כבר התמלאו להם בזריזות כשלושה וחצי-כמעט ארבעה דונמים. אח, המראה הזה של חלקות צעירות העושות את צעדיהן הראשונים הוא תמיד מרחיב את הנפש. העונה הזו של סוף קיץ היא תקופה של מלאכות מגוונות משלוש פנים: מצד אחד אנחנו עוסקים במרץ בקטיפים אינטנסיביים של סוף קיץ: פלפלים, במיה, עגבניות, חצילים, מלונים, דלעות, שעועית תאילנדית ועוד ועוד. לצד הקטיפים מהערוגות המניבות ממתינות הערוגות שכבר סיימו את תפקידן וצריכות לעבור ניקוי ארגון וסידור מחדש כדי להכינן לשתילות וזריעות חדשות, או לחילופין, גידולים מטייבים ומנוחה. וכצלע שלישית נמצאות הערוגות שכבר נוקו או נחו והן מוכנות לשתילות וזריעות חדשות, ולמלאכות המתלוות להתחלות חדשות: דילול נביטות צפופות, עישובים בחלקות של צמחים צעירים וכדומה. נעים לעבור את ההתחלפות הזו, האחיזה הזו בעבר, ומצד שני, ההתקדמות לעתיד, דוקא בתקופה הזו של חגי תשרי, יחד עם לוח השנה, המחדש ומתחדש גם הוא. שנה חדשה היא תמיד גם כר פורה לחלומות ודמיונות מה יהיה השנה, מה נעשה בה, איך נחדש, ולאן אנחנו רוצים להגיע. אני ביליתי את תחילת השנה הזו בשבוע לימודים אינטנסיבי במטע-כרם-פרדס משולב וייחודי, שגרם לי להתרגשות רבה וחלומות מתוקים בהקיץ על עתידה של ח’ביזה. מדובר בחלקת קרקע שהיתה שייכת למדריך החקלאי לענייני פירות ומטעים של מחוז סונומה בקליפורניה. כדי ללמוד על מידת התאמתם של זנים שונים ופירות שונים לאקלים, לקרקע ולסביבה המקומית, הוא התנסה בעצמו ושתל למעלה ממאה זנים שונים של עצי פרי ושיחי מאכל. סיור במטע מוביל מיד למסע חושני של טעימות המשכר ביופיו, ריחותיו וטעמיו: תפוחים, ענבים, אגסים, שזיפים, משמשים, אפרסקים, נקטרינות, מנדרינות, קיוי, אפרסמונים, שסק, תאנים, רימון, אוכמניות ופטל, מכל אחד מהם יש נציגות לכמות נכבדה של זנים שונים (למשל, מעל ל-50 סוגי ענבי מאכל), שתולים בערבוביה מקסימה ומפתיעה. הפירות השונים מבשילים במועדים שונים: ראשון מגיע השסק, אחריו האפרסקים והשזיפים, כל אלה כבר היו הסטוריה כשאני הייתי שם בשבוע שעבר. העונה הזאת היא עונת השיא של התפוחים והאגסים, וגם, כמובן, הענבים לסוגיהם השונים (חלקם מקדימים להבשיל והסתיימו, ואחרים עוד ממתינים על הגפנים לעליית רמת הסוכר שתביא להבשלתם. האפרסמונים והקיוי כבר מתעגלים על העצים או המטפס המשתרג (בהתאמה), אך יש להם עוד זמן מה עד להבשלתם. גם המנדרינות נותנות את ריחן אך לא מוכנות עדיין. בהליכה רגועה של ערביים בכרם קשה להפסיק לדגום את הזנים השונים, מגורענים ונטולי גרעינים, מתוקים עד רמת סירופ מחליא משהו, מחביאים בתוכם טעמים טרופיים או חמצמצות עדינה. תצוגה מדהימה של רבגוניות ועושר חקלאי. אני, כמובן, חשבתי הרבה על ח’ביזה, וכמה מתאים מטע-כרם-פרדס שכזה לצורת גידול כשלנו, בה מתחלפים בסל זנים וסוגים שונים של פירות, בזה אחר זה, ומספקים לחברי הקהילה אפשרות ליהנות ממגוון יפיפה ומרגש של יבולים מתוקים מתנובת עצים שיחים ומטפסים. לכבוד השנה החדשה אני מזמינה אתכם להצטרף אלי ולחלום על חלקת גן העדן הרב-שנתית העתידית של ח’ביזה, אולי קצת יותר בנטיה לאיזור ההר, לשם מנת הקור הדרושה, אולי בלוויית עצי אגוז ושקד ואפילו כמה זיתים… הכל מותר בחלומות, וכמו שאנחנו בח’ביזה כבר יודעים, חלומות, גם אם הם נראים משוגעים ומוגזמים בעיני אחרים, לפעמים גם מתגשמים. שנת התגשמות חלומות ואומץ לחלום חלומות נוספים, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה ומה השבוע בסל? יום שני: עגבניות תמר , תפו”א – השלמה , בטטות – יבול ראשון מהשדה , נענע , בצל ירוק , פרי הספגטי – לבשל במים או לאפות בתנור עד שהוא מתרכך , להוציא את הפנים עם מזלג להתכין רוטב כמו של ספגטי או לתבל בשמן מלח ופלפל ובתאבון , חצילים , קישואים , במיה אדומה , תירס , פולי סויה – (אדממה) – להפריד מהגבעול לבשל כ 5 דקולת במים עם מלח , עד שהתרמילים מתחילים להיפתח קצת ולאכול את הפנים בלי התרמילים. ובסל הגדול תוספת של: פלפל אדום , שעועית תאילנדית או לוביה , בזיליקום יום רביעי: עגבניות תמר , תפו”א – השלמה , בטטות – השלמה , נענע , בצל ירוק , פלפל אדום , חצילים , שעועית ירוקה , חסה , תירס , פולי סויה – (אדממה) – להפריד מהגבעול לבשל כ 5 דקולת במים עם מלח , עד שהתרמילים מתחילים להיפתח קצת ולאכול את הפנים בלי התרמילים. ובסל הגדול תוספת של: קישואים , במיה אדומה , בזיליקום מתכונים לשנה החדשה: אדממה מוקפצים עם חזה אווז מעושן, ירקות שורש ועגבניות טריות – מתכון של איילת אור, שפית מסעדת OM, מאתר MSN http://food.msn.co.il/msnFood/News/Consumer/200610/2006100316342.htm פרי הספגטי עם חציל פרסלד של ג’וליה צ’יילדס, מהפינה של פיליס גלזר באתר Ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3409145,00.html ומבלוג-מתכונים חביב שמצאתי של בשלנית בשם שרון: בטטות אפויות בצ’ילי מתוק – מתכון של אסתי דולב-דז’ובסקי http://improvcook.blogspot.com/2004/09/blog-post_16.html ממרח בטטות וטחינה, מאתר “טבע הריפוי” החביב עלי: http://naturemed.co.il/hc/spr/spr_22.html
Top