עלי ח'ביזה #447, 29-31 ביולי 2013, כ"ב-כ"ד אב תשע"ג

לאחר השבוע הבא יוצאת מנו, אופת הלחם שלנו, לחופשה בת שלושה שבועות (היא תיעדר בין ה11-30 באוגוסט). מי שמעוניין להגדיל את הזמנתו לשבוע הבא, מוזמן לעשות כן דרך מערכת ההזמנות באינטרנט או באימייל אלינו.

__________________________

יפתח ברקת, אופה, בשלן וחבר טוב מזמין בחום להצטרף אליו לסדנת בישול בתפריט קיצי טבעוני וססגוני שתשנה את חווית הבישול שלכם לתמיד…
הבישול עם יפתח מעורר השראה ומזכיר לנו מהי ת ז ו נ ה, מומלץ לכל מי שמתעניין במזון טבעי, בזמנים בהם מזון זה נהיה מצרך נדיר יותר ויותר.
יום ששי, ה-2.8, בין השעות 9:00-14:30, בת"א במתחם אלפסי (סמוך ליפו)
מס' המקומות מוגבל! הסדנה מסתיימת בסעודה משותפת.

חוץ מזה יפתח קיבל פניות רבות לסדנה נוספת לאפיית לחם-שאור באיזור ת"א
אם יש מי שמעוניין לארח בביתו דברו איתו (תנור אפיה ביתי רגיל וחלל מרווח)
הוא ישמח לקיים אותה באוגוסט.

____________________________________

השבוע מסתיים חודש, וביום שלישי אנחנו נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על הקניות של יולי. אנא עדכנו את השינויים והביטולים עד יום שלישי בבוקר. כיוונונים ועדכונים של אחרי יום שלישי יאוזנו בחשבון החודש הבא.

אנחנו מזכירים לכם שאתם יכולים לראות את החשבון שלכם באתר ההזמנות, בקלות ובפשטות – בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נשמח אם תבדקו שהחשבון אכן נכון ותעירו לנו אם יש צורך בתיקונים. בתחתית החשבון אמור להופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונודה לכם אם תצרו איתנו קשר. תודה!

הערה: כותרת החשבונית היא אחידה לכולם, וכוללת "ירקות, פירות, תמרים". אין זה אומר שחייבנו אתכם על משהו שלא קניתם – אם קיבלתם מאיתנו רק ירקות, חוייבתם רק על ירקות ולא על פירות או תמרים… תודה!

__________________________________________________

יפת עין, ליבבתיני!

היום הגיע אלינו שלום. את שלום אני מכירה כבר שנה פלוס, אבל איני יודעת את שם משפחתו. ברשימת אנשי הקשר שלי קוראים לו: "שלום במיה". בשנה שעברה הוא הופיע פתאם משומקום ושאל האם אנחנו מגדלים במיה. לאחר שנענה בחיוב ובדק בקפדנות ובהתלהבות את התרמילים, הוא ביקש לקנות ארגז שלם (כעשרה קילו), ויצא הביתה שמח וטוב לב. למרבה התדהמה, לאחר שבועיים הוא שוב היה אצלנו, וקנה עוד במיה… והפעם הוא הציץ גם על הלוביה התאילנדית, הציץ ונפגע. זאת היתה אהבה מביס ראשון.

השבוע הוא הופיע שוב, וכששאלתי אותו איך ידע שהבמיה והלוביה התאילנדית בדיוק החלו את מחול הקיץ שלהן, הוא ענה בפשטות: הרחתי. ואני האמנתי לו. ואכן – בשבועות האחרונים החלה הלוביה להבשיל בכמויות נאות, והכריזה באופן רשמי שהקיץ עומד בשיאו. הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול ושאר בני משפחת הפרפרניים שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש. וכמותם, גם לה יש שני מופעים: המופע הירוק, בו היא נאכלת בתרמילים ירוקים ארוכים, והמופע היבש, בו נאכלים הגרעינים היבשים בלבד.

אנחנו מגדלים שני זנים של לוביה: הלוביה ה"קצרה" הקלאסית (שהיא בכל זאת ארוכה יותר משעועית ירוקה), והלוביה התאילנדית הארוכה. השניה היא הראשונה להבשיל ולבקר אצלכם בארגזים, והיא גם עדיין הפחות מוכרת, ולה נקדיש את העלון השבוע.

באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה "שעועית באורך מטר" (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית ארוכה, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה מתאימים למאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע למטר אורך (אם כי בדרך כלל נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס"מ ועוביה כס"מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס (הפעילו את הדמיון) ובשל גמישותה, נחש ירוק ודקיק (לבעלי דמיון מפותח במיוחד). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה (לא מתוקה כמו שעועית ירוקה), המרקם דומה יותר ללוביה, פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.

היא זקוקה ליותר חום משעועית, ועומדת יפה בחודשים החמים (מה שאי אפשר לומר על השעועית הירוקה), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה כמו אפונה ירוקה. ההדליה היא על עמודים, שבינהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קויה מטפסים השתילים. והם עושים זאת במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות (הנה, הצלחתי לחשוב על שם נוסף…).

   

את השעועיות יש לקטוף בזהירות כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה. לעומת שעועית ירוקה או אפונה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית ואפונה), אך בניגוד להן, ניתן להמשיך ולקטוף אותה עד ירידת הטמפרטורות בחורף.

ניתן לקטוף אותה כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס"מ ובעובי של כס"מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת.

אנחנו מגדלים את הזן הירוק ובפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…

אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות. בסין מקפיצים אותה קלות בווק, היא בעצם השעועית המקורית בה משתמשים במתכוני שעועית מוקפצת. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C.

בחלק המתכונים השבוע תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.

שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית,
אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח'ביזה (המזיע ומנשנש גם יחד)

__________________________________________-

מה השבוע בסל?

יום שני: חסה, דלורית/דלעת, פלפל, עגבניה, חצילים, לוביה תאילנדית/במיה, עגבניות צ'רי, מלפפון, שמיר/רוקט, תירס, עירית שום – בארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: נענע, קייל/תרד ניו זילנדי, כרישה, צנונית

יום רביעי: בצל אדום לח, דלורית, מלפפון, עגבניות צ'רי, עירית שומית, רוקט/נענע, במיה/לוביה, חצילים, פלפל, עגבניות, תירס – בארגזים קטנים בלבד..
ובסל הגדול תוספת של: נתח דלעת, תרד ניו זילנדי, כרישה, תפו"א.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

________________________

רגע לפני מתכוני הלוביה, גלית ממשמר איילון שלחה לי מתכון למאפינס פשטידת תרד ודלעת יפנית:

1. מבשלים את הדלעת במים עד לרכוך, מסננים ומטבלים במלח, חותכים לקוביות קטנות, שמים בצד.
2. חולטים תרד, מסננים ושוטפים, קוצצים ומערבבים עם תבלינים ירוקים (מה שיש), 4 ביצים גביע שמנת (או חצי וחצי קוטג׳) ופרמג׳ן מגורד. מוסיפים 3 כפות קמח תופח מלח פלפל אגוז מוסקט.
3. שמים בתבניות מאפינס (חד פעמיות או סיליקון או מה שיש…) עד חצי הגובה, משבצים בדלעת וממלאים עד הסוף, מפזרים מלמעלה סומסום ואופים כ 20 דקות. טעים!

ועכשיו –

3 מתכוני לוביה זריזים של ארז קומרובסקי וגם לוביה בחלב קוקוס של הילה אלפרט

שני סלטים ופסטה עם לוביה של משק ברזילי

סלט, תבשיל וטאבולה לוביה מאתר המשק האורגני בקיבוץ המעפיל

לוביה עם פטה – אביטל סבג חורש

שלושה תבשילי לוביה – חוסאם עבאס

שני סלטים ותבשיל לוביה – מיכל וקסמן

עלון 251, 15-17 ביוני 2009, כ"ג-כ"ה סיון תשס"ט

השבוע אנחנו שמחים להציג בפניכם את רונה פולק ומחלבת יוטב הממקומת במושב נס הרים, ליד ירושלים. רונה היא גבנית חרוצה ונמרצת, אמא לארבעה ילדים (פעמיים תאומים!), בוגרת בי"ס לקולנוע ואומנות ובעלת רקע חקלאי בקיבוץ. בעשור האחרון החלה לגבן באופן פרטי בבית מחלב העיזים שגידלה בחצר. התגובות היו נפלאות והיצירה החדשה ריגשה, הרצון לשתף אנשים נוספים בגבינות המצויינות הביא את רונה להפוך את הגבנות לדרך חיים.
בארגז שלכם שבוע ובשבוע הבא תמצאו את הפלאייר של רונה ובו מידע על המחלבה והגבינות. מכיון שמדובר במוצרי חלב, רונה שוקדת על אריזת המוצרים באריזה סגורה לצד בקבוקי קרח לצינון המוצרים בזמן המשלוח. בשלב הראשון ניתן יהיה להזמין פריטים בודדים לטעימה, בהמשך מבקשת רונה לרכז את ההזמנות למינימום שלושה מוצרים. אתם יכולים לבחור בין מנוי (הזמנה קבועה מרונה) לבין הזמנה מדי פעם.
לשאלות, בקשות והזמנות ניתן לפנות לרונה בטלפון: 052-5503070 או במייל (עדיף): rona@yotav.co.il

וחידוש נוסף – בעקבות בקשות שלכם אנחנו רוצים להתחיל להציע בימי רביעי חלות מצויינות של לחם סלמאן. החלות הן מקמח מעורב ומעט מאוד שמרים, ניתן גם להזמין חלות צימוקים. תחילת אפיית החלות תלוייה בכמות מינימלית של מזמינים. מי שמעוניין מוזמן להתקשר ליעל ואלמוג: 02-5333274.

ולהזכירכם – ימי שישי בשדה שבו אלינו – עם פרוץ עונת השעועית ושאר הקטיפים, אנחנו שבים ומזמינים אתכם להצטרף לשעה קלה לימי שישי בשדה. בעונה הזאת יש להקדים אזהרה קלה – הימים הופכים חמים יותר ויותר, כדאי לבוא בשעות המוקדמות, וכמובן להצטייד בקרם הגנה, כובע, ומשקפי שמש. נשמח אם תיידעו אותנו מראש על בואכם, כדי שנוכל לקבל את פניכם. מחכים לכם!
____________________________________________________

תמונת מצב – חלק ב'

השבוע אני ממשיכה בסיור המצולם שלנו ומזמינה אתכם לפגוש את התרמילים הגדלים אצלנו בשדה, רובם ממשפחת הקטניות, אבל יש גם אחות של הח'ביזה. חכו ותראו:

זאת השעועית הירוקה הנהדרת שהגיעה אליכם לארגזים בשבועות האחרונים. כאן היא בבית גידולה הטבעי, מצטנעת בחן בין העלים הירוקים המקיפים אותה. שיחי השעועית הנמוכים עטורים בתקופה הזאת פרחים ושעועיות ונראים כמו עצי כריסמס קטנים עמוסי פיצ'יפקעס או לחילופין כמו כלה תימנית בחינה – כשמכל עבר תלויים עליהם קישוטים בדמות תרמילים ופרחים.

מי שהיה איתנו בקיץ שעבר יודע כי השעועית הירוקה הקצרה היא רק הסנונית המבשרת את הקיץ – שמביא איתו שלל זוגי שעועיות -מהקצרה ביותר ועד לארוכה ממש. כיום היא גם היחידה הגדלה על שיחים קטנים וקומפקטיים. שתי אחיותיה, הידועות גם בשמן לוביה, גדלות כשיח מטפס, ואנחנו מדלים אותן על רשתות המתוחות בין עמודים. כיום הן עדיין צעירות ורק מתחילות לטפס, אבל הן עושות זאת בזריזות מפתיעה ומיד מגיעות לראש הרשת.

הנה, למשל, הלוביה הקצרה שלנו (הקרויה בפינו "הלוביה של משה", על שם משה דגן, בעל הבית שלנו וחובב לוביה מושבע). כאן היא גדלה בשתי שורות בין עצי הקלמנטינות לעצי התאנה:

העלים שלה מחודדים יותר משל השעועית, והיא תניב תרמילים דקים וארוכים, בערך כ-20 ס"מ. השלישית בסדר הגודל ובאורך התרמילים היא השעועית/הלוביה התאילנדית – גם היא גדלה בטיפוס כמו הלוביה של משה, וגם היא מניבה תרמילים אורכים, אבל הפעם ממש ארוכים. באנגלית היא מכונה: yard-long bean, מה שמיתרגם למשהו כמו: "שעועית באורך מטר". וזו אינה הגזמה. כאן אנחנו קוטפים אותה באורך של כ50 ס"מ, אבל בסין ובתאילנד נותנים לשעועית הזאת להגיע לבשלות יתרה, וקוטפים אותה כשהיא כבר גידלה גרעינים שמנמנים ומתיקות. בשלב הזה היא בהחלט יכולה גם להגיע לאורך של כמעט מטר…

השנה יש התרגשות והתחדשות אצלנו בתחום השעועיות. בנוסף לשלוש החביבות האלה, עשינו העונה נסיון, שהוכתר בהצלחה, בשלושה זני שעועית חדשים: שעועית צהובה, שעועית ירוקה שטוחה (מה שנקרא באנגלית romano bean וכאן לפעמים שעועית הולנדית), ולוביה שיחית. הנה הנערות לפניכם:

השעועית הצהובה היא מהזן המטפס, אבל לא גבוה מדי. היא נראית דומה למדי לשעועית ירוקה, רק שצבעה צהוב חיוור. למרות מראה די דומה, השעועית הצהובה היא עדינה יותר מהירוקה, פחות מחוספסת וקשוחה וטעימה מאוד.

שניה היא השעועית הירוקה השטוחה,ש נראית כאילו לקחו שעועית ירוקה וגיהצו אותה, אבל בעדינות. הזן שלנו הוא זן תורכי, אבל הסוג הזה של השעועית נפוץ בכל אירופה, כפי שיעידו שאר שמותיה (הולנדית, רומנו=איטלקית). הנה היא:

 

והאחרונה החביבה מאוד והיפה מאוד היא הלוביה התאילנדית השיחית – סווט הביא לנו את הזרעים ששמר מהשנה שעברה, ואנחנו מתלהבים מאוד מהזן הזקוף הזה שעומד בכוחות עצמן ואינו זקוק לתמיכת הדליה (כלומר לשעות ארוכות של נעיצת עמודים ומתיחת רשתות). השיחים שולחים את פרחיהם הסגלגלים כלפי מעלה, כאילו בקצה ידיים מונפות בשמחה ובנצחון, ובעיתן מתחלפים הפרחים היפיפיים בתרמילי הלוביה הארוכים, המונפים גם הם מעלה, ולכן כל כך נוח וקל לקטוף אותם. כל מי שיצטרף לימי שישי בשבועות הקרובים ויהנה מקטיף שעועית ירוקה יעריך את התכונה המיוחדת הזאת של הזן החדש הזה. ותראו, תראו כמה שהיא יפה:

שלושת הזנים הללו גדלו אצלנו בחלקת ניסוי קטנטונת בקצה אחת הערוגות, ועתה משראינו כי טוב, אנחנו שומרים מהם זרעים כדי שתהיה לנו כמות לזריעה ממשית בשנה הבאה. וזה המקום לכמה מילים על שמירת זרעים (כבר כתבתי בפירוט בעבר, למי שמעוניין): נתחיל בעובדה מצמררת: פעם לא היתה קיימת חברת "הזרע". כן, כן, גם לא "זרעים גדרה", ואפילו חברת הזרעים האורגניים "ג'נסיס" לא היתה בנמצא. מה עשו חקלאים? שמרו זרעים. בכל שנה הם בחרו בצמחים המוצלחים בחלקה שלהם ובמקום לקטוף את המלפפונים / פלפלים / שעועית בשלב המתאים לאכילה, הם נתנו לפרי לגדול עד בגרות מלאה ולהצמיח בתוכו זרעים בוגרים. לאחר ייבוש הזרעים, [תהליך שקורה לעיתים באופן טבעי, על הצמח, ולעתים (כמו בפלפל, מלון או עגבניה) צריך לעשות זאת ידנית] היו החקלאים לוקחים קופסא קטנה ומניחים בה את הזרעים למשמרת עד לשנה הבאה, כשהם משתדלים מאוד להרחיק עליהם ממכרסמים, מפטריות ושאר צרות של זרעים קטנים.
היום רבים מהזנים בהם אנחנו משתמשים הם זני מכלוא, כלומר, כאלה שעברו הכלאה מלאכותית על ידי חברות הזרעים. אין המדובר בהנדסה גנטית, זה דומה יותר להפרייה חוץ גופית. בדרך כלל זה נעשה כדי ליצור זני עמידים למחלות שונות או בעלי טעם, צורה, מרקם רצויים. התוצאה היא זרעים שאינם יציבים, כלומר, אם נזרע אותם הם לא ידמו לירק ממנו נלקחו אלא לאבא או אמא שלו – לאחד מהזנים שמהם הוכלא. לכן חלק מהירקות בשדה אינם רלבנטיים לנו לשמירת זרעים. מאלו שכן, אנחנו משתדלים לשמור זרעים בכל שנה, וכבר יש לנו נסיון רב והצלחה בעיקר במשפחת הדלועים (פקוס, דלעות שונות) והקטניות (הלוביות והשעועית). אם הכל יתקדם כמקווה, נוכל בשנה הבאה לגוון לכם את הארגזים במבחר מרשים של שעועיות טריות. תענוג.

התרמיל האחרון שרציתי לתת לו כבוד כאן היום הוא הבמיה, דודניתה של הח'ביזה (החלמית המצויה), בת למשפחת החלמיתיים, המצטיינת בפרחים שיש בהם באמת יופי מלכותי ועוצר נשימה. היא עדיין בחיתוליה ואני לא יכולה להביא לכם תמונה שלה פורחת, אבל רק כדי לסבר את העין "גנבתי" תמונה מאחת השנים הקודמות אצלנו. הנה היא במלוא הדרה, במצבה התינוקי היום, ובקריצת עין לעתיד:

עד כאן להשבוע, יש עוד כמה חברים לפגוש בשבוע הבא…

שבוע טוב, שמרו על עצמכם בקיץ הלוהט ושתו הרבה,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

_________________________________

ומה השבוע בסל?

יום שני: כרישה, חסה, גזר, עגבניות, תרד ניו-זילנדי, נענע, קישואים, מלפפונים+פקוסים, תפו"א, שעועית ירוקה, שמיר/כוסברה.
ובסל הגדול תוספת של: פרי הספגטי, מנגולד, חצילים/עגבניות צ'רי

ארגז פירות: משמשים, תפוחים, בננות, שזיפים ובארגז הגדול תוספת של: פטל

יום רביעי: מלפפונים+פקוס, תפו"א, כרישה, קישואים, סלרי עלים, עגבניות, פטרוזיליה/כוסברה, חסה, נענע, תירס(!!!), שעועית ירוקה.
ובסל הגדול תוספת של: גזר, בזיל, פרי ספגטי/חצילים, תרד

ארגז פירות: קטן: שקדים ירוקים, שזיפים, תפוחים/ענבים. גדול: תוספת תפוחים/ ענבים ובננות
__________________________________

מתכונים של שעועיות מכל הסוגים:
לכבוד השעועית הירוקה הנהדרת ובמבט לעתיד לשאר סוגי השעועיות הצפויות, הנה לפניכם השבוע מתכוני שעועית טריה:

אורז פראי עם שעועית ירוקה, שומשום וסויה מעכבר העיר

שעועית טריה עם אגוזי קשיו ולימון – דליה פון לרנר מYnet

סלט שעועית ירוקה מאתר "טעמים"

שעועית ירוקה בפטריות, טופו וג'ינג'ר – פיליס גלזר מYnet

עלון 151, 7-9 במאי 2007, י"ט-כ"א אייר תשס"ז

מחכים לחיים

השבועות האחרונים אצלינו בשדה עומדים בסימן ציפיה דרוכה לחיים. חיים הוא חקלאי ותיק מהאיזור שלנו שכיום משמש כקבלן של עבודות חקלאיות רציניות הדורשות כלים חקלאיים לא שגרתיים, במקרה שלנו "משתת" ו"ארגז" (כלים המשמשים לעיבוד עמוק של הקרקע, במקום החריש המוכר). כשסוף סוף יגיע היום המיוחל והטרקטור של חיים אכן יגיע אלינו, ארחיב את הדיבור על העיבוד החקלאי של שדות אורגניים בשונה משדות בעיבוד "רגיל". לצערי גם השבוע האחרון עבר עלינו בציפיה שלא התממשה. בתקופת אביב שכזאת חיים עמוס מאוד וכל פעם נאלץ לדחות את המועד שקבענו ואנחנו נאלצנו להתאכזב ולהמשיך להמתין.

זה גורלם של מגדלים זעירים שכמונו. זה לא פשוט למצוא מישהו שיתרצה אפילו להגיע ולעבד חלקה קטנה כשלנו. העברת טרקטור כבד ואיטי משדה לשדה היא סיפור רציני, ואנחנו הקטנים "לא שווים" את הטרחה לרבים מהקבלנים. ולכן, למרות ההתבעסות הכרוכה בציפיה ואכזבה, אנחנו ממשיכים לנג'ס ולצפות ולקבוע מועד חדש שוב ושוב ולקוות שבשבוע הבא נוכל לספר לכם שחלקו השני של השדה עבר את העיבוד הראשוני ואולי אפילו כבר את תיחוח הערוגות ואנחנו יוצאים לדרך עם שתילות וזריעות ראשונות בקרקע הבתולית שלו.

ובינתיים, כשנוקפים הימים ואנחנו נוכחים לדעת שהגיע מועד נוסף של זריעות, אנחנו מפזרים קומפוסט ומתחחים עוד 4-5 ערוגות מן השטח שקיוינו להשאיר למנוחה בעונה הקרובה, ובכל זאת זורעים גם אותן. בשטח מסוים בקצה השדה יש לנו בעיה מתמשכת שעומדת לפנינו ומחמירה עם הזמן, של זרעים ונבטים שנאכלים על ידי מזיקים. מדובר בעיקר בזרעי הדלועים: מלפפונים (פקוסים), קישואים, אבל אולי גם זריעות הבמיה נפגעו מאותה הסיבה. לפעמים הזרעים עצמם הם שנאכלים, לפעמים הם מצליחים לנבוט ונקטמים כנבטים. כמובן שלא כל הערוגה נאכלת, אבל לעתים הנזק די חמור. ערוגות הפקוסים השנה הניבו בינתיים אכזבה גדולה בשל נביטות קלושות בלבד. אנחנו לא בטוחים מיהו בדיוק המזיק, יש לנו השערות שאלו אולי ערצבים או צרצרים שחורים, שפועלים בתוך הקרקע ואוכלים זרעים ונבטים, ואולי אלו זחלי האגרוטיס שזוחלים על פני האדמה ומנתקים את צוואר השורש של הנבטים, כך או כך ברור שהגענו באיזור הזה לחוסר איזון ולבעית מזיקים שקשורה לדעתנו לחולשת הקרקע בחלק הזה של השדה. זהו חלק נמוך בשדה, שמתקשה להתנקז ולכן הוא רטוב יותר ומאוורר פחות ומועד ליותר בעיות.

אנחנו מנסים לפתור את המצב העכשווי על ידי "כיבוי שריפות" כגון שתילת שתילים בוגרים יותר באיזורים שהנביטה גרועה (כך עשינו עם קישואים) וננסה אולי לכסות את הזרעים בקנקלים קטומי תחתית שננעץ בקרקע לעומק מסוים כדי שיצרו מחסום פיזי למזיק, יהיה מי שיהיה. אבל כל הטכניקות האלה אינן מטפלות בבעיה מהשורש, שהוא חולשת הקרקע והפרת האיזון הטבעי בשל כך. הפתרון הנכון והמניעתי יהיה אכן מנוחת השטח לתקופת מה ולאחריה גידול מטייב, בעל שורשים עמוקים, שיחזק את אוורור הקרקע וישפר את הניקוז בה. ולכן חשוב לנו כל כך להתחיל לעבד את החלק השני של השדה, שישחרר את הלחץ מן החלקות החלשות יותר של השדה הראשון שלנו, שמעובד שוב ושוב (גם אם ברוטציה של מחזורי זרעים) כבר 4 שנים כמעט.

בניגוד לקושי שאנחנו חווים עם זריעות הדלועים, הקטניות, השעועיות, בעלות הזרעים הקשים נבטו מצויין וצומחות יפה. מערכת ההדליה שלהן כבר עומדת על תילה וממתינה לצמחים שיגדלו דיים כדי לטפס עליה. הדליה היא שיטה של סיפוק תמיכה פיזית (ולפעמים גם עיצוב של ממש) לצמח כדי לסייע לו לעמוד זקוף / לטפס מעלה וכך להקל על העבודות החקלאיות להן אנחנו נדרשים, במקרה שלנו בעיקר קטיף. הדלית האפונה בחורף והשעועית בקיץ נעשית בעזרת רשת פלסטיק בעלת ריבועים גדולים למדי, הנמתחת בין עמודים הנעוצים בקרקע. בדומה לרשתות צל, הרשת הזו אינה חד פעמית, אנחנו מנקים אותה לאחר האפונה החורפית ופורסים אותה שוב באביב לכבוד השעועיות. הריבועים מספקים לקטניות נקודות אחיזה בהן יכול הצמח להיתפס וכך לטפס מעלה ולהיתלות אנכית על הרשת. כשאנחנו רואים שצמח מתקשה, אנחנו מסייעים לו למצוא את דרכו…

השבוע התחלנו גם להכין את ההדליה לעגבניות הצ'רי ולפלפלים שלנו, שנשתלו ולא נזרעו ונקלטו יפה בקרקע. בשנים הקודמות לא הדלינו פלפלים, אבל שמנו לב שבזכות רשתות הצל הצמחים גדלים מאוד וממש משתרעים על הקרקע, ואנחנו נאלצים להרים אותם ולהפוך אותם כדי לקטוף את הפלפלים, ולכן החלטנו להדלות אותם השנה. זה אמנם פרוייקט רציני, אבל הוא שווה את המאמץ, במיוחד בשגרת קטיפים מתמשכת וקבועה כמו שלנו. העגבניות והפלפלים מודלים בשיטה הנקראת "הדליה ספרדית", בה, בדומה למקרה הקטניות, ננעצים בקרקע עמודים גבוהים לאורך הערוגה, ולרוחבם נמתחים חוטים במאוזן, משני צידי העמוד, כל 10 ס"מ בערך, והצמח מוחזק בין שני החוטים האלה, שגורמים לו לעמוד זקוף. אנחנו לא גוזמים את נוף הצמח או מעצבים אותו, אלא רק מספקים לו את התמיכה לעמוד זקוף.

ההדליה הזו מתאימה לשטחים פתוחים כמו אצלינו, והיא דורשת פחות עבודה משיטה אחרת, הנהוגה בחממות ומכונה "הדליה הולנדית" או הדלית V. בהדליה ההולנדית גוזמים את הצמח ומעצבים אותו לכדי שני ענפים מרכזיים (מכאן הV). הצמח המעוצב מוחזק כלפי מעלה על ידי חוטים מאונכים שתלויים מתקרת החממה. בשיטוט קצר מצאתי תמונות המדגימות את שתי השיטות, למי שהמלל המופרז רק בלבל אותו. שתי התמונות צולמו בחממה, אבל תוכלו בקלות להבין את המקבילה הספרדית בשדה הפתוח. בצד הימני מודגמת הדליה ספרדית, כמו שאנחנו עושים, ובצד השמאלי תוכלו להרשם מההדליה ההולנדית:

treliss peppers.jpg ולמי שזה קטן לו מדי (לא הצלחתי להגדיל ולשמור על רזולוציה נאותה) הנה המקור: http://edis.ifas.ufl.edu/EDISImagePage?imageID=111903828&dlNumber=HS228&tag=FIGURE%208&credits=Elio%20Jovicich

כמו כולנו בימים האחרונים, גם הירקות בשדה מרגישים היטב את עומס החום, ובימים האחרונים התחלנו בכיסוי הצמחים הרגישים ברשתות צל. בינתיים מדובר על ערוגות החסה, הרגישה במיוחד, וכן הערוגות הפוסט-חורפיות של הקייל והמנגולד, שאנחנו מנסים להמשיך ולקטוף מהם עלים ירוקים עם שרידי קרירות חורפית, כל זמן שעוד אפשר.

השבוע אנחנו מתחילים להוציא ולשים בסלים גזרים צעירים מזריעות פברואר. אלו גזרים קטנים יחסית, אבל אנחנו מוציאים אותם צעירים משום שלמדנו מן הנסיון שעם התחממות מזג האויר והתקרבות הקיץ "האמיתי" הם מתחילים לסבול מעקה וכתוצאה מכך, ממזיקים. ולכן במקום גזרים גדולים ומחוררים אנחנו מעדיפים לחלק לכם גזרים קטנים יותר, אבל צעירים ורעננים ועדין במלוא תפארתם. צירפתי השבוע במיוחד מתכונים לגזר צעיר. בתאבון.

 

ולסיום, לפני פרידה, רציתי להפיץ למי שמתעניין, מידע שהגיע לידי על סדרת סדנאות בנושא צמחי מרפא ורפואה עממית. המנחה היא ליאת, חברה ולקוחה ותיקה, אישה מנוסה, שיודעת המון וגם איך להעביר את המידע בנועם. הסדנאות מתקיימות בירושלים. להלן הפרטים:

צמחי מרפא  – רפואה עממית
"הרפואה העממית היתה בידי העם ולא בידי א/נשי המקצוע, וכל אשה שידעה לבשל ידעה גם כיצד לטפל בבעיות פשוטות – חום, כאב בטן, פצעים… הכירה את הצמחים שגדלו באזור, איך מזהים אותם, איך מגדלים אותם, איך משתמשים בהם – הכל מתוך הנסיון האישי ונסיונם של קרובים."
(מתוך: גל מ. ראן, רפואת צמחים קלינית)

ארבע סדנאות היכרות עם עולם צמחי המרפא:
1.  איך ניגשים לזה? – מעט היסטוריה, פילוסופיה של רפואות מסורתיות, עקרונות באבחון.
2. סיור להיכרות עם צמחים – בגינה ובבר, איך מגדלים צמחי מרפא בגינה ובאדנית?
3. צמחי המרפא – היכרות עם 10 צמחים חשובים.
4. סדנא מעשית – הכנת מיצויים מצמחים, מיצויים שילדים מוכנים לבלוע.

כל סדנא תארך שעתיים
עלות 4 סדנאות: 280 ₪ (המחיר כולל חומרים לסדנא המעשית)
הסדנאות יתקיימו בימי שני בשעות 18:00-20:00,
בתאריכים  28.05, 04.06, 11.06, 18.06
הסיור יתקיים בשעות מוקדמות יותר.
(תינוקות צמודים לאמהות מוזמנים להגיע)

הסדנאות יתקיימו בבית "פרפרים בבטן", במושבה הגרמנית, ירושלים.
(ניתן להתארגן בקבוצה ולהזמין סדנאות למקומות נוספים)

לפרטים:
ליאת טאוב   02-6426479   0544-488588   liataub@netvision.net.il

 

ועד לשבוע הבא, שיביא עמו, אנחנו מקוים, בשורות על אדמה חדשה המוכנה לזריעה, שבוע טוב, ותזכורת לשים לב ולשתות הרבה, להגן על עצמנו ולהישאר צוננים ככל האפשר, בימים החמים האלה,

אלון, בת-עמי וצוות "ח'ביזה"

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים  – השלמה , גזר מהשדה – זהו קטיף ראשון (שהוא גם דילול ) לכן הגזרים יצאו קטנים , – פטרוזיליה , מנגולד , סלק אדום , לפת , שום יבש , קישואים – זוקיני – השלמה , תפו"א – השלמה , קלרבי , חסה ירוקה.

ובסל הגדול תוספת של:

תרד ינוזילנדי , סלרי עלים , בצל ירוק , ברוקולי או כרובית , שומר (קטן מה שיצא מחיסול הערוגה ובמקום לזרוק שמנו לכם בסלים)

יום רביעי:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים  – השלמה , גזר מהשדה – זהו קטיף ראשון (שהוא גם דילול ) לכן הגזרים יצאו קטנים , – פטרוזיליה , מנגולד , כרוב לבן , שום יבש , קישואים – זוקיני – השלמה , תפו"א – השלמה , קלרבי , חסה ירוקה.

ובסל הגדול תוספת של:

בצל ירוק , לפת , סלק אדום

 

מתכונים:

חזרת כתומה מאתר "על השולחן":
http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=107&ArticleID=9150&RecipesCategoryID=300

 

וקצת באיחור, אבל טעים כל השנה – ריבת גזר מרוקאית למימונה של וואן, מפורום תפוז, אוסף המימונה: (מובא בגוף ראשון כלשון הפורום, לא כחוויה אישית שלי)

  • המרכיבים:

500 גר' גזר גמדי , או גזר רגיל חתוך למקלות
500 גר' סוכר דק
20 מ"ל קוניאק
מיץ מתפוז שלם
מיץ מלימון שלם, אחרי כשלושת רבעי השעה לסחוט מיץ מחצי לימון לסיר.
1 מקל קינמון כ- 10 ס"מ אורך
כחצי מקל וניל חצוי
1 תפוח עץ ירוק לרבעים על חרצניו וקליפתו
חצי כפית  אבקת קינמון או יותר, לפי הטעם.
כ- 5-6 מסמרי ציפורן
רבע כפית אבקת ג'ינג'ר לא חובה

  • אופן ההכנה:

– בסיר (לא אלומיניום, נירוסטה זה טוב) להניח גזר, תפוח, תבלינים, לפזר סוכר, לצקת מעל קוניאק, ומיץ מתפוז. ולהניח להגרת נוזלים.
– להביא הכל לרתיחה , תוך כדי בחישה, להחליש אש, ולשמור שיהיה כל הזמן בעבוע, גם אם מדי פעם צריך להגביר את חוזק הלהבה, ושוב להחלישה.
– בישלתי שעה ורבע. והיה מוכן.
– אפשר, אם רוצים, להוסיף כשני חופנים גדולים של חתיכות משמש מיובש. מוסיף טעם וחמצמצות לגזר. לא חובה.
– הריבה הזו היא יותר קונפיטורה לאכילה כממתק, לכן הנוזל צריך להיות לא מאד סמיך. לא לבשל יותר מדי, אחרת יהיה קראמל. וכשיתקרר יהיה קשה להפריד בין מקלות הגזר.
– מגישים  בערב המימונה עם תה חם, או עם כוסית ערק, וכל השנה זוללים את השאר, שנהדר להוסיף לתבשילי עוף ובשר, או לקומפוט.

 

 גזר מזוגג בכמון , מתכון של ג´ואל רובישון, מתוך האתר של אורי אלדר: http://www.web4u.co.il/code_menu/main.asp?innerPageID=664&cat_id=830&pID=335

  • המרכיבים:

800 גרם גזרים צעירים קטנים
מלח
שן שום קצוצה
כ-2 כפות סוכר
1 כפית גדושה גרגירי כמון
2 כפות שמן זית עדין
5 גבעולי פטרוזיליה
1-2 גבעולי סלרי
3 גבעולי טימין
2 גבעולי כוסברה
כף חמאה
 מיץ מ-3 תפוזים

  • אופן ההכנה:
  1. מקלפים את הגזרים, חותכים אותם לטבעות דקות ומכניסים לקערה. זורים עליהם מעט מלח, שום, סוכר, גרגירי כמון ושמן זית ומערבבים.
  2. קושרים בחוט את הפטרוזיליה עם הסלרי, הטימין והכוסברה ומניחים בסיר רחב. מכניסים לסיר את תערובת הגזר ומוסיפים מים שיגיעו עד חצי מגובה הגזרים.
  3. ממיסים את החמאה במחבת. מספיגים מגבת נייר בחמאה ומכסים בה היטב את הגזר. בעזרת סכין חדה דוקרים את הנייר במספר מקומות ומיישרים כך שהמגבת תכסה היטב את הגזרים. מעמידים על האש, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית כ-25 דקות.
  4. מסירים את מגבת הנייר וצרור העשבים. מוסיפים את מיץ התפוזים, מביאים לרתיחה, מערבבים וממשיכים לבשל בסבנות על אש נמוכה עד שהנוזלים מתאדים. מערבבים כדי ששמן הזית, הסוכר ומיץ התפוזים שהסמיכו בתחתית הסיר יזגגו את טבעות הגזר.

 

חלבת גזר – מתוך פורום מתכונים.נט, המתכון במקור מעתון "לאשה":

  • החומרים:

900 גרם גזר טרי שטוף ומגורר דק
175 גרם חמאה
2 כוסות חלב
300 גרם סוכר חום
3 כפות שקדים לבנים קלויים קלות
3 כפות צימוקים
חמישית כפית הל טחון

  • ההכנה:
  1. ממיסים חצי מכמות החמאה בסיר ומוסיפים את הגזר המגורד. מבשלים ללא מכסה במשך 10 דקות על להבה בינונית. בוחשים מדי פעם כדי להבטיח בישול אחיד ללא חריכה. מוסיפים חלב, סוכר, צימוקים, שקדים ואת החמאה הנותרת. מבשלים במשך 15-25דקות, עד שהתערובת מתקשה ונוצר גוש במרכז הסיר. מעבירים לכלי הגשה.
  2. ברגע שהתערובת מתקררת מעט, צרים כדור עגול, מקשטים בהל טחון ומאחסנים במקרר עד להגשה.

עלון 119, 21-23 באוגוסט 2006

כך הולכים הקוטפים – חלק ב'

בשבוע שעבר התחלתי לספר מחוויית הקטיף בשדה המתפקע מיבולים, והשבוע אנחנו ממשיכים בטיול. הפעם אנחנו עוברים לאגף המוטוריקה העדינה, עם התרמילים השונים המנקדים את השיחים, ונתחיל בזו שמביטה על כולם מלמעלה:

הגברת הענוגה, במיה. למרות שהבמיה מתגנדרת בשם "אצבעות הגברת" (Lady fingers) אל הקוטפים היא כלל וכלל לא מתנהגת כליידי: ענפי השיח ועליו מכילים שמן אתרי וכל התחככות בו גורמת לגירוד די נוראי. לכן במיה קוטפים רק עם שרוול ארוך וכפפות, ובמיה קוטפים הרבה, לעתים תכופות ולאורך זמן. אנחנו עוברים על ערוגת הבמיה כל יומיים, כדי שלא נמצא עצמנו עומדים מול גברת ששכחה לחלוטין לגזור ציפורניים, ומלאכת הקטיף היא מלאכה הגוזלת זמן, יש לחפש את התרמילים בין עלוות השיח המסועפת והסבוכה, ולקטוף תרמיל תרמיל, טיפול אישי ביותר. הצדדים הנחמדים בקטיף במיה הוא קודם כל יופיים של הפרחים. הבמיה שייכת למשפחת החלמתיים (כמו הח'וביזה) והיא בעלת פרחים גדולים ויפייפיים צהבהבים בעלי מרכז סגול עז. ולמרות שהיא גבירה, הבמיה היא גם אחד הגידולים היחידים שלא מכריחים אותנו לכרוע בפניהם ברך – השיחים מתארכים במהירות ומגיעים אפילו לגובה של שלושה מטרים! בשלב מסויים היא כבר גבוהה מאיתנו, ואנחנו מכופפים את ענפיה הגמישים כלפי מטה כדי להגיע לתרמילים שעליהם.

התרמילאית הותיקה שלנו היא כמובן השעועית הירוקה. אולי שמה ניתן לה כי לקטוף אותה זה עסק של שעועועועועועות… גם בקטיף שעועית אינן מנוס מלעבור על השיח ולקטוף אחד אחד אחד אחד כל תרמיל ותרמיל, בשלב מסויים הענין הופך למדיטטיבי משהו, בין שיחי השעועית גם מתפתחים בדרך כלל דיונים ברומו של עולם (פוליטיקה, אמונה, מערכות יחסים, גידול ילדים ומה נאכל בצהרים) לפעמים בלהט הויכוח אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שבעצם אנחנו כאן, בחום הלוהט, אוחזים בדליים וכורעים בישיבה שפופה כי אנחנו באמצע קטיף שעועית, שעועית? אה, כן, התרמילים הירוקים שמול הפרצוף שלנו, טוב, חוזרים לעבודה… הישיבה השפופה אמורה לגבי שיחי השעועית, אנחנו מגדלים בח'וביזה גם שעועית מטפסת, בהדליה. את האחרונה קצת יותר קל לקטוף, כי לא צריך להתכופף. לשני סוגי השעועית גם דפוסי תנובה שונים: שעועית השיח (בדומה לעגבניות השיח) מבשילה בבת אחת. בדרך כלל אנחנו מוציאים ממנה שני קטיפים, ובקטיף האחרון אנחנו פשוט תולשים את השיח כולו ומפשיטים אותו מתרמיליו האחרונים. שעועית ההדליה (שוב, בדומה לעגבניות ההדליה, הבלתי מסיימות) מבשילה לאורך זמן ובהדרגה. יש לה שבוע-שבועיים של תנובת שיא, אך גם לפניו ואחריו היא מניבה כמות יפה, אם כי ממוצעת. לפעמים, אחרי שבועות השיא של תנובת השעועית, בהם אנחנו קוטפים וקוטפים וקוטפים וזה פשוט לא נגמר, אנחנו נושמים לרווחה כשהכמות פוחתת ושוב אפשר להציץ מדי פעם ימינה ושמאלה, להביט בשמיים ולעשות עוד משהו מלבד התבוננות מרוכזת בשיחי שעועית במשך שבוע שלם…

האחרונה החביבה מתרמילאות העת הזאת היא השעועית התאילנדית, אחותה הקרובה של הלוביה, והיא מזמנת לקוטפים חוויה שמזכירה אכן ביקור בג'ונגלים של צפון תאילנד: השעועית התאילנדית מגודלת בהדליה, זרענו שתי שורות בערוגה, כשביניהן כשישים ס"מ. צמחי השעועית מאוד מאושרים אצלנו וגדלים מעל ומעבר לגובה ההדליה, כשנגמר להם העמוד הם מתחילים להתפרס לעבר העמוד של השורה השניה, וכך נוצרת מעין סוכה טבעית של סבך צמחי שעועית. היה נחמד אם הסוכה הזאת היתה בגובה אדם, אך העמודים נמוכים ולכן כדי להיכנס לסוכת השעועית המאולתרת צריך לרדת לארבע ולהתחיל לזחול במסלול מכשולים סבוך, תוך פינוי ענפים והשתחלות אקרובטית משהו. אנחנו מדברים כאן על מבוך של ממש: אם תצליחו לסובב את הראש ולהביט למעלה – לא תוכלו לראות את השמיים, בימים לוהטים זה דווקא לא נורא גרוע להיות מוגנים בתוך הצל הסבוך הזה… אם בקטיף במיה מרויחים הגבוהים שיכולים להגיע גבוה אל התרמילים שמתנשאים מעל, כאן אלו הצפלונים הקטנים והרזים שמצליחים לזחול ביתר קלות בתוך הג'ונגל התאילנדי. כמובן שחוץ מקטיף בסבך המרכזי בין שתי השורות, אנחנו קוטפים ביתר נוחות את שני צדדיה החיצוניים של הערוגה. אנחנו מחפשים את הנחשים הארוכים שצבעם ירוק כהה כהה, כמעט שחור, וקוטפים את אלו שהגיעו לעובי של עיפרון. בסין משאירים אותה לפעמים להבשיל עוד הרבה יותר – כמעט עד ייבוש, לשם שימוש בזרעיה, ואז היא יכולה להגיע אפילו עד לאורך של מטר! אצלנו, בעובי של עפרון זה משהו יותר כמו 30 ס"מ.

ועכשיו, במעבר חד אני רוצה לעבור מכל אותם תרמילים קטנים, שנקטפים אחד אחד וממלאים את הדליים ממש ממש לאט, שמדיפים ריח ירוק וטרי של ירקות, להיפך המוחלט: לכדורים שמנמנים וכבדים, שנקטפים כשריחם מסחרר את החושים במתיקות, שכל אחד מהם שוקל כמו חצי דלי תרמילים, הלא הם המלונים החביבים שלנו. פעמיים בשבוע אנחנו עוברים בערוגות ונושמים את הריח המשכר של מלוני גליה בשלים, מבין העלים מבצבצים מלונים ירקרקים, שיישארו להמשיך ולהבשיל, וגם כאלה שכבר שינו את צבעם והפכו צהובים. לאלה האחרונים אנחנו מפנים את תשומת ליבנו, לוחצים בעדינות על הטוסיק (הנקודה בדיוק מצידו השני של החיבור לצמח), ומוודאים שהיא גמישה. אני אוהבת קטיף מלונים, חביבה עלי מלאכת הבילוש הזעירה שמתבצעת כדי לוודא שהמלון אכן בשיא מתיקותו ובשלותו: הצבע המשתנה, גמישות הקצה, הריח החזק. אבל הסימן החשוב ביותר בקטיף מלונים הוא היענות המלון עצמו לקטיף. כשמנחים עובדים לפני קטיף של מלוני גליה (זה יכול להיות שונה לגבי סוגי מלונים אחרים), הכי חשוב לומר להם: לא בכוח. כאשר רמת הסוכר בפרי מגיעה לשיא, מתפתחת שכבת חיץ בין הגבעול והפרי, שמונעת מחומרי מזון נוספים להיכנס למלון. אם המלון בשל ומוכן הוא יישמט בקלות מן הצמח. אם משיכה קטנה בלבד אינה מספיקה – המלון עדיין אינו מוכן, הוא עדיין יונק את תזונתו מהצמח, וזקוק לו. עזבו אותו לנפשו, תנו לו עוד כמה ימים, כשהוא יהיה מוכן להיפרד, הוא יעשה זאת בקלות, וכולנו נהנה מזה שהיינו סבלניים.

בקטיפי המלונים האחרונים בעונה אנחנו נתקלים לפעמים בפייחת על הצמח. פייחת היא מחלת עלים, אשר כשמה כן היא, מפייחת את הצמח ומותירה אותו כאילו פגש אגזוז של משאית ענקית במיוחד. המחלה מועברת על ידי כנימת עש הטבק, וגורמת לעלים ולמלונים להשחיר ולפעמים לנבול או להרקיב. כשקוטפים את המלונים ונוגעים בעלים, יורד הפיח גם על האצבעות, שמשחירות,כאילו הרגע החלפנו פנצ'ר בגלגל. המחלה מתבטאת בעיקר בסוף העונה, כשהצמחים כבר זקנים וחלשים יותר. בשלב כזה אנחנו גם כבר לא מטפלים בה, ופשוט קוטפים את הפירות הבשלים כמה שיותר מהר, ונותנים לצמחים לסיים את חייהם מושחרים מעט.

בכל הקטיפים שלנו לפעמים אנחנו מוצאים גם ירקות שאינם ראויים לשיווק: פלפלים שנכוו בשמש, עגבניות מחוררות על ידי ציפור, שעועיות מבוגרות מדי או תירס מלא נמלים. כשמוצאים מלון שישב על האדמה, במקום על חיפוי הפלסטיק, הוא בדרך כלל קצת רקוב מלמטה. הישיבה על קרקע רטובה מרככת את הקליפה, ומאפשרת לשוכני קרקע למיניהם להגיע לבשר ולגרום לרקבון מסויים. לפעמים גם נמלים חוגגות על הפירצה הבלתי צפויה. כשמוצאים מלון כזה הרגשות חצויים: מצד אחד כמובן שזה מאכזב לגלות מלון שנראה נהדר, להרים אותו וחוש באותו איזור רך ומרקיב בצד השני. מאידך, מציאת מלון כזה פירושה – קינוח נהדר ומרענן בארוחת הצהרים… והיא גם חוסכת דיון מייגע אך מסעיר בנושא מעל ערוגת השעועית…

כך שלפעמים זה לא כל כך נעים, אבל גם לא כל כך נורא לפגוש מלון (חצי) רקוב…

שבוע טוב

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

עגבניות – שלנו + השלמה , מלפפונים – השלמה, קישואים , צ'רי , דלורית , בצל ירוק, חסה – השלמה , גזר – השלמה , תפו"א – השלמה , בזיליקום , ענבים – מליאורה פוקר .

ובסל הגדול תוספת של:

מלון , שעועית תאילנדית , חצילים

יום רביעי:

עגבניות – שלנו + השלמה , מלפפונים – השלמה, חצילים , דלורית , בצל ירוק, חסה – שלנו +השלמה , גזר – השלמה , תפו"א – השלמה , במיה אדומה , ענבים – השלמה מליאורה +שדה אליהו

ובסל הגדול תוספת של:

שעועית תאילנדית + לוביה, קישואים , מלון

 

מתכוני שעועית ומיובשים: מתכוני במיה נוספים בעלוני הבמיה: 22, 73

אטריות סובה עם שעועית לוביה טריה מתוך האתר "לבית"

  • המרכיבים:

חבילת אטריות סובה
חצי ק"ג שעועית ירוקה / תאילנדית
חצי אצבע ג'ינג'ר טרי
שלוש שיני שום
חבילת טופו אורגני
רבע כוס רוטב סויה
2 כפות שמן זית
1 גזר מגורד
חבילה של פטריות שמפניון
בצל גדול
חופן עלי כוסברה
4 עלי בזליקום
כפית קארי
רבע כפית כמון
רבע כפית פלפל שחור גרוס

  • אופן ההכנה:
  1. לבשל את הפסטה בהתאם להוראות היצרן
  2. לנקות את הלוביה ולחצות לשניים
  3. לחתוך את הטופו לקוביות ולהשרות ברוטב סויה שעה
  4. להכין מחבת גדולה או ווק ולהוסיף שמן זית
  5. לחתוך את הבצל לרצועות ולהתחיל להקפיץ בווק
  6. כשהבצל מתרכך להוסיף את הטופו והתבלינים, לאחר שהטופו משחים להוסיף את הלוביה ויתר הירקות ולהקפיץ בווק למשך מספר דקות
  7. להעביר לאש קטנה לכסות, ולהמשיך לבשל למשך חמש דקות
  8. להוסיף את יתר התבלינים ואת האטריות לערבב ולהגיש

עוף עם שעועית תאילנדית ואגוזי מלך מתוך http://recipes.bhg.com

  • המרכיבים:

350 גרם חזה עוף
2 כפות רוטב הויסין
1 כף רוטב סויה
1 כף מים
1/2 כפית סוכר
225 גרם שעועית תאילנדית או שעועית ירוקה טרייה, פיסות של 10 ס"מ
1 כף שמן
3 שיני שום כתושות
בצל בינוני, פרוס דק
1/2 כוס אגוזי מלך שבורים גס
2 כוסות אורז מבושל וחם

  • אופן ההכנה:
  1. חותכים את העוף לחתיכות של 2-3 ס"מ
  2. בקערה קטנה מערבבים: רוטב הויסין, רוטב סויה, מים וסוכר, מניחים בצד
  3. מבשלים את השעועית בסיר קטן עם מכסה כ3-5 דקות לשעועית תאילנדית וכ10 דקות לשעועית ירוקה, עד שמתרככת, מסננים ומניחים בצד
  4. שמים שמן בווק או במחבת גדולה, ומחממים אותו על אש בינונית-גבוהה (לאורך ההקפצה מוסיפים שמן לפי הצורך), מקפיצים את השום במשך כ15 שניות, מוסיפים בצל ומקפיצים כ3 דקות, מוציאים את תערובת הבצל מהווק.
  5. מוסיפים את אגוזי המלך לווק החם, מקפיצים במשך כ2-3 דקות, או עד שהם מזהיבים, מוציאים מהווק
  6. מוסיפים את העוף לווק החם, מקפיצים 3-4 דקות, או עד שלא נשארו חלקים ורודים, מחזירים את תערובת הבצל ואת אגוזי המלך לווק, מוסיפים את השעועית.מערבבים את הרוטב ומוסיפים אותו לווק, מערבבים את התערובת בווק כדי לכסתה ברוטב מכל הצדדים, מבשלים תוך ערבוב במשך דקה-שתיים, עד שהכל חם לגמרי
  7. מגישים מיד לצד האורז

ושני מתכונים לשימוש בעגבניות והפלפלים המיובשים שהכנתם לפני שבועיים…

סלט במיה קאריבי מתוך הספר: "Faye Levy's International Vegetable Cookbook"

  • המרכיבים:

2 כפות שמן
250 גרם במיה טרייה, שטופה ויבשה, מנוקה מקצוות
מלח
פלפל שחור גרוס
1/4 כוס מים
כף מיץ לימון (או ליים) טרי
שן שום קצוצה דק
קמצוץ פלפל אנגלי
1/4 כפית רוטב חריף, קאריבי או אחר
כף כוסברה קצוצה
חופן עגבניות מיובשות

  • אופן ההכנה:
  1. מחממים כף שמן במחבת, מוסיפים את הבמיה ומטגנים קלות 2 דקות, מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים מים, מכסים ומבשלים על אש נמוכה כ-7 דקות, או עד שהבמיה קצת רכה (אם יש צורך מוסיפים עוד מים), מעבירים את הבמיה לצלחת הגשה
  2. מערבבים את כף השמן הנותרת, מיץ לימון, שום, פלפל אנגלי, רוטב חריף, מח ופלפל, שופכים על הבמיה, ומפזרים מעל כוסברה ועגבניות מיובשות

תבשיל סלמון וזיתים / אריק חכימי מתוך Ynet

  • המרכיבים:

פילה סלמון פרוס ל 6-8 מנות
1 כף מלח 
1/2 1 לימונים סחוטים 
600 גרם זיתים סוריים כבושים, מגולענים
1/2 כוס שמן זית 
6 שיני שום קלופות וקצוצות גס
1 גמבה אדומה, חתוכה לרצועות דקות
2 פלפלים אדומים מיובשים חריפים או מתוקים, (לפי הטעם) חתוכים גס
1 לימון קלוף וחתוך לפרוסות דקות
1/2 כפית כורכום 
1/4 כפית פלפל שחור גרוס טרי
1/4 כפית אגוז מוסקט 
עלים מצרור גדול של כוסברה קצוצים דק

  • אופן ההכנה
  1. שמים את הדג בכלי. מערבבים את המלח ומיץ מלימון אחד עם כ 2 כוסות מים ויוצקים על הדג. מכסים ומאחסנים במקרר למשך הלילה.
  2. מבשלים את הזיתים במים ובמיץ מחצי לימון 20 דקות ומסננים.
  3. מחממים את השמן בסיר רחב. מוסיפים את השום ומטגנים כמה שניות על להבה נמוכה. מוסיפים את הגמבה, הפלפלים המיובשים והלימון ומטגנים מספר דקות בלי שיזהיבו. מוסיפים את הזיתים ומטגנים תוך ערבוב כ 10 דקות.
  4. יוצקים לסיר מים רותחים עד לגובה פני הזיתים, מוסיפים את התבלינים ומחצית מהכוסברה ומערבבים היטב. מוסיפים את נתחי הדג ומפזרים עליהם את שארית הכוסברה. מכסים ומבשלים כחצי שעה על להבה נמוכה, עד שרוב הנוזלים נספגים.
  5. מגישים בכלי אובלי מרכזי או מחלקים לצלחות הגשה: מחלקים את הזיתים לצלחות, מניחים נתח דג בכל צלחת ויוצקים מעט מנוזלי הבישול.