17-20 בספטמבר 2018 – וכך נולד הצבע הכתום

לקראת השנה החדשה – שינויים במועדי הארגזים בחגי תשרי:
השבוע:
♦ משלוחי יום שני כרגיל (ב17 בספטמבר).
♦ משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-20 בספטמבר. (לרמת-גן-גבעתיים – החלוקה ביום חמישי השבוע)
בשבוע הבא, חול המועד סוכות, אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 24 ו26 בספטמבר.
בשבוע של שמחת תורה:
♦ משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-2 באוקטובר.
♦ משלוח יום רביעי כרגיל (3 באוקטובר)
בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה (אנחת רווחה…)
מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.
יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה', 27 בספטמבר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
___________________________________
הזדמנות אחרונה להזמין את לוח השנה בגינה של אילנה:
רציתם ועדיין לא מצאתם לזה זמן? – זה הזמן! השנה כבר החלה, והלוחות הולכים ואוזלים…

הזמנות דרך מערכת ההזמנות שלנו, תחת "ירקות ופירות ח'ביזה"

_______________________________________________________

ג'ינג'ית עם אופי

אמנם בארגזים היא כבר מתארחת מזה כמה שבועות, אבל את דרכה אצלנו היא החלה כבר לפני כארבעה חודשים ויותר, ואנחנו ליוינו אותה, ועקבנו אחרי השלבים גם בעזרת המצלמה, אז ברוח הימים האלה, של פחות פטפטת ויותר שקט, השבוע – מסה בתמונות על ידידתנו הג'ינגית – הבטטה.

גידול בטטה הוא שיעור באמונה, בדמיון ובתקוה. והוא מתחיל כך –

בתחילת מאי קיבלנו חבילה מעודד ממושב ישע, וכשפתחנו אותה הנה מה שמצאנו:

חייכנו בחיבה לג'ורג'יה, הבטטה שלנו, ובשמחה רבה לקחנו את הייחורים ותקענו אותם בקרקע בתלוליות שהכנו להם מראש, במרווחים של 15 ס"מ. אחרי סיום השתילה נראתה החלקה כך:

ובמבט מקרוב זה נראה כך:

לאחר כמה ימים התחילו לצאת עלעלים קטנים מענפי הבטטות, ומקץ שבוע זה כבר נראה כך:

זוכרים את המקל העירום? הנה ראו כמה הוא יפה עכשיו:

השתילים הצעירים מתחילים גם לשלוח זרועות הצידה, בדרך לעתיד המזהיר שלהם:

שבועיים מאוחר יותר כבר נראה השדה כמו ימבטטות, צימוח צפוף וירוק וחזק של המוני עלים, ענפים ופרחים ששוזרים הכל לשטיח מרשים:

מבט מקרוב:

ועוד יותר קרוב: מבין העלים מציצים פרחים יפים, סגולים במרכז, אופיינים למשפחה, משפחת החבלבלים (לא חלבלוב, לא להתבלבל…). הבטטה היא הצמח הנאכל כמעט היחידי מתוך המשפחה הענפה הזאת הכוללת צמחי נוי ובר רבים כמו הלפופית והחבלבל.

בערוגה סמוכה מתפתל לו עשב בר דודן- חבלבל השדה, גם הוא שולח זרועות ומוציא פרחים לבנים ויפים (שאפשר להדביק אל האף אם מניחים אותם על האף ושואפים פנימה):

מתחת לכל השטיח הירוק הזה, בשקט ובהתמדה שולח הצמח שורשי אגירה, שמתעבים ומאחסנים בתוכם חומרי מזון לקראת החורף. בתום ארבעה חודשים אנחנו מתחילים לבדוק מה המצב. אם צריך סוגרים את המים מעט (מה שגורם לבטטות לגדול עוד קצת) ומתחילים להוציא את השורשים הכתומים החוצה.
בתאבון!

שבוע נעים של אמונה, דמיון ותקוה והרבה טעם טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: תרד ניוזילנדי/מנגולד/מיזונה/רוקט, בטטה/קישואים, בצל/שום, תירס, מלפפון, עגבניה, דלעת חתוכה, לוביה תאילנדית/במיה, חסה, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, פלפל.

בסל הגדול גם: כרישה, עגבניות צ'רי/תפו"א, חצילים.

בארגז הפירות: בננה, תפוח, שזיף. ארגזים קטנים: אגס, ארגזים גדולים: אפרסק.

יום חמישי: חצילים/תפו"א/קישואים, תירס, עגבניה, חסה, דלעת חתוכה, פלפל, כרישה/שום, טאטסוי/מיזונה/רוקט, בטטה, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, מלפפון.

בסל הגדול גם: תרד ניוזילנדי/מנגולד, לוביה תאילנדית/במיה, בצל/עגבניות צ'רי

בארגז הפירות: בננה, אגס, אפרסק. ארגזים קטנים: שזיף, ארגזים גדולים: תפוח.

14-16 באוגוסט 2017 – כתום של שמחת החיים

השבוע יגיעו אלינו לוחות "שנה בגינה" ומהשבוע הבא נחלק אותם בארגזים למי שהזמין. אתם יכולים מעתה להוסיף את הזמנתכם ישירות במערכת (מי שכבר הזמין – רשום אצלנו ואנחנו נעדכן את הזמנתו):

בבוסתנים מבשילים פירות הקיץ וריחות מתוקים עומדים באויר החם. יחד איתם הולך ומבשיל פרי עונתי נוסף, שכבר הפך למסורת אצלנו – לוח "שנה בגינה" של אילנה המוכשרת. למי שלא מכיר אותו – זהו לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא בעצם מדריך חודשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית. לוח זה, נולד מהקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט בטבע והחקלאות בבית – חודש חדש מתחיל ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.

אילנה היא לקטית, בשלנית, גננית ומאיירת מוכשרת מאוד, ובלוח השנה היא זורעת יחד את כל אלה: הלוח מכיל מידע, רעיונות, מתכונים ושעשוע, מעוטרים בציורי יפיפיים בצבעי מים. לכם נשאר רק ללקט מדי חודש מה שתרצו מכל השפע הזה… הוא אמנם יוצא לאור כבר שלוש שנים, אך, כמדי שנה, גם לוח "שנה בגינה" השנה הוא חדש לגמרי: איורים חדשים, טיפים מרעננים, מתכונים שלא הכרתן, ונושאים חדשים שהתווספו ללוח כמו: גידול צמחים אנכי, קקטוסים וסקולנטים ועוד.

אצלנו במשפחה לוח "שנה בגינה" הוא דייר קבע כבר שלוש שנים, מלווה אותנו בצבעוניות ויופי מיום ליום, מכניס את החוץ הביתה, וגם מוציא אותנו החוצה, ומשנה משהו בקצב הקדחתני של החיים, מאפשר איזו האטה, תשומת לב, פניה הצידה לעיסוק חדש ומעניין בידיים. אנחנו ממליצים בחום!

השנה מתחדשת אילנה בשתי מהדורות ושתי שפות:
לוח שנה חדש לשנת תשע"ח מהדורת – "חברים בגינה" – עם תכנים, איורים ומתכונים חדשים.
ומהדורה מיוחדת ומתורגמת לאנגלית "מהדורת הקיפוד".

פרטים נוספים והצצה ללוח תוכלו למצוא באתר שנה בגינה.

המחירים:
לוח שנה בגינה: 75 שקלים
זוג לוחות: 140 שקלים
שלושה לוחות: 205 שקלים
חמישה לוחות: 340 שקלים
שמונה לוחות: 488 שקלים
עשרה לוחות: 600 שקלים

את ההזמנה ניתן לבצע במערכת ההזמנות (בקטגוריה "ירקות ח'ביזה"). הלוחות יגיעו אליכם החל מהשבוע הבא.

______________________________________________

דרישת שלום מאמא אדמה

בשבועות האחרונים התחלנו לאסוף פקעות כתומות ויפות לבית האריזה – בטטות. ולמרות שהחום בשיאו, בהן טמונה הבטחה סתוית – הבטטות מבשרות שהקיץ קרב אל קיצו, ועוד מעט יתחילו משבים של סתיו. זה לא שהקרירות ממש מעבר לפינה, אבל, כן, אי שם באופק אנחנו מתחילים לראות נצנוץ כתום סתוי, בקצה מנהרת הקיץ הלוהטת מחכה בריזה רעננה… הן מתחילות להיאסף כעת, וילוו אותנו לסתו וגם לתחילת החורף. כתומות ומשמחות לב.

הבטטות גם שבות לחבר אותנו לאדמה, אחרי קיץ שבו אכלנו בעיקר פירות (עגבניות, מלפפונים, פלפלים, קישואים, דלעות, מלונים, אבטיחים, תירס) ותרמילים (במיה, לוביה תאילנדית, סויה) – מלאי עסיס וגרעינים, שגדלו תלויים על שיח קשורים בחוטי הדליה או משתרעים על הקרקע, מגיעות הפקעות ומחזירות אותנו אל תוך הקרקע, לשורש, ליציבות, לברכה הטמונה ברגבי האדמה, שלמרות החום הכבד מעל לה, תמיד נותרים קרירים מתחת.

בעברית, המילה "כָּתֹם" נגזרת מן המילה "כֶּתֶם", במשמעות "זהב", בשל הצבע הזהוב שנולד כשהצבע האדום והצבע הצהוב פגשו זה את זה ונפלו לבור עמוק… וההמשך ידוע. בשבילי הכתום בהחלט ראוי לשמו המלכותי והמוזהב, והשילוב של התקררות מזג האויר וחמימות הגוון הכתום הם איזון מושלם לעונה המקסימה הזו.

השבוע אנחנו מקדישים את העלון לבטטה השורשית הנחמדת, שבניגוד לרוב השורשים, גדלה דווקא בקיץ ולא בחורף, חובבת חום ושונאת קור (ראו בהמשך). היא נאספת עכשיו מן האדמה, אבל את המסע החלה לפני כחמישה חודשים, אז קיבלנו מעודד ממושב ישע צרורות צרורות של זרדים ירוקים, ממש מקלות, רובם נטולי עלים, קשורים יחד בחוט. אנחנו לקחנו את המקלות/זרדים (ייחורים) האלה ונעצנו אותם בתלוליות האדמה הלחות שהכנו, ואז הלכנו צעד אחד לאחור והתבוננו שוב, כמדי שנה, במראה המוזר של המוני מקלות נעוצים בתלוליות חומות של אדמה. חקלאות נראית לפעמים כמו התנהגות משונה ביותר.

לאחר כמה ימים התחילו המקלות ללבלב, עלים ירוקים צמחו מהם והם נראו כקמים לתחיה, לאחר כמה שבועות כבר נפרש על פני הערוגה פס ירוק אחיד של צמחים, ולאחר כחודשיים כל החלקה היתה כבר מרבד אחד צפוף ומסובך של ענפים ועלים ופרחים לילכיים. ומתחת לכל התסבוכת הירוקה הזאת צמחו להם במהלך ארבעה-חמישה חודשים, שורשים שמנמנים וכתומים, מתוקים ומשביעים – בטטות. לפני מספר שנים הכנתי לכם עלון מצולם על דרכה של הבטטה ממקל עירום לשורש החבוי תחת שטיח צפוף, הנה הוא לפניכם.

מקורן של הבטטות באיזור הטרופי של דרום ומרכז אמריקה, השרידים הקדומים ביותר נמצאו בפרו. משם היא התפשטה לשאר מרכז ודרום אמריקה והגיעה גם עד לפולינזיה, לא ברור בדיוק איך. ישנן השערות שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה על ידי ציפורים או סירות שנטרפו ונסחפו. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, זאת משום שזרעי בטטה יכולים לנבוט לאחר שהיה במי ים. קולומבוס פגש אותה בקובה, הביא אותה לאירופה ומשם היא התפשטה עם מסעות הכיבוש האירופאים לאפריקה, הודו ואסיה.

היא בת למשפחת החבלבלים (Convolvulaceae) המכובדת, אליה שייכים גם עשב הבר חבלבל השדה, הכשות הטפילה והלפופית (morning glory) היפה המצויה בטבע ובגינות. שמה הרשמי של הבטטה הוא "לפופית נאכלת" והוא מתאים לה, כי היא בין הבודדים מהמשפחה הזו שמשמשת למאכל, והיחידה המגודלת מסחרית למאכל. תופעה נדירה בהחלט. כמו רבים אחרים במשפחתה היא משתרגת ומתפתלת ושולחת זרועות ענפים לכל עבר. אם תתנו לה, היא גם תטפס על הגדר הקרובה ותכסה אותה בעלווה של עלים ירוקים דמויי לב ואחר כך גם בפרחים יפים וסימטריים בצבעים סגולים בהירים, הנפתחים בשעות הבוקר ונסגרים בצהרים מול השמש העזה.

שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע.

כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור.

זו גם הסיבה לכך שלא כדאי לאחסן בטטות במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה ייפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, לא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. (זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור וכדאי לאחסנו בחשיכה). טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…)

את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר.

טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא מלא בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה.

למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק "אנטי-סוכרתי" המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ"ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות.

לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק.

אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסות במים כדי למנוע השחרה. רעיונות לשימושים סתויים בבטטות תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו.

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

איזה עוד צבעים מלוים את הכתומה השבוע בארגז?

יום שני: פטרוזיליה, דלעת אמורו/דלעת לבנה, לוביה תאילנדית, פלפל, חצילים, עגבניות, תירס, בצל יבש, דלעת חתוכה/דלורית, כרישה/שום, בטטה/קישוא. נענע – מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/מנגולד, עגבניות צ'רי, תפו"א.

יום רביעי: דלעת חתוכה/דלורית, פלפל, עגבניות, דלעת אמורו/דלעת לבנה, כרישה/שום, פטרוזיליה, תירס, בטטה, חצילים/קישואים, בצל ירוק/בצל יבש. בארגזים קטנים: במיה/לוביה תאילנדית. נענע-מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/מנגולד, עגבניות צ'רי/תפו"א, במיה ולוביה תאילנדית.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

ריבת בטטה – DULCE DE BATATA CASERO

ריבת בטטה – DULCE DE BATATA CASERO (תודה לסוזי)

מצרכים:
1/2 קילו בטטות
1/2 קילו סוכר
מעט וניל
כף גלטין

  • הכנה:
  • לבשל עם וניל את הבטטות עם קליפתן עד שהן רכות, לקלף ולמעוך במזלג, עד לקבלת מחית רכה. לשים בסיר, להוסיף סוכר, עוד וניל ואת הג'לטין.
  • לבשל בחום בינוני ולבחוש כל הזמן עם כף עץ. כעבור 10-15 דקות, כשנעשה סמיך, לכבות את האש.
  • לשמן קלות את המיכל הרצוי בשמן חמניות (יכול להיות מזכוכית , או מתכת או פלסטיק) ולשפוך לתוכו את הריבה. להמתין שיתקרר לפחות 8 שעות, ולשמור במקרר.
  • אפשר לפרוס קוביות או פרושות.

בארגנטינה זה הקינוח המסורתי, ומשלבים פרוסת ריבה ולשים על פרושת גבינה צהובה.

מרק ירקות סתוי עשיר ומשמח של ורדה

מרק ירקות סתוי עשיר ומשמח של ורדה

מרכיבים:
2 שיני שום
1 בצל גדול… להזהיב בסיר עם טיפה שמן זית
4 גזרים חתוכים
1 בטטה גדולה קוביות בינוניות
3 גבעולי כרישה טבעות
2 לפתות רבעי דיסקיות
6-8 כוסות מים
1 כוס עדשים כתומות ששרו חצי שעה במים

כפית כוסברה טחונה
כפית זרעי חרדל
כמון
כורכום
2-3 עלי דפנה
חוויאג, למרק
כף פפריקה מתוקה
קומץ זעפרן טורקי
מלח קומץ
פלפל שחור טחון קצת

3 כפות קוואקר

שירתח, שיתבשל 20-40 דקות שיתרככו הירקות

לאכול או כך, או לרסק למרק קרם