25-27 בפברואר 2019 – נדנדה עולה יורדת

פורים בעוד פחות מחודש, ואנחנו כבר נכנסים לאוירה –

גם השנה מציעה מליסה "מפרי ידיה" – משלוח מנות מתוק – "מגילות אסתר" עשויות לדר משובח וטבעי, נטול תוספות. המגילות מגיעות במבחר טעמים ובאריזה כיד המלכה.

תוכלו להוסיף אותן להזמנתכם דרך מערכת ההזמנות. רק 10 ש"ח למגילה.

________________________________

לאחר הפסקה שעוררה בנו געגוע – סכריות הדבש הייחודיות של אורלי ושחר חוזרות אלינו – הן משהו מיוחד – סוכריות דבש טבעיות, של פעם, בעבודת יד, מדבש טהור. במבחר טעמים: טבעי, ג'ינג'ר וקפה.

הזמנות דרך מערכת ההזמנות שלנו.

______________________________________

נד-נד: רד, עלה, עלה ורד:

 

 

בשבועות האחרונים אנחנו מתחילים לחוות נדנדות מזג אויר, כמו החביבה הזאת כאן למעלה… אנחנו חשים אותה בעצמותנו ובפרקי האצבעות: הקור הגדול של החורף נשבר לעתים, ומדי פעם מפציעים כמה ימים שמשיים בהם אנחנו ממש מורידים את המעיל… אחריהם יגיעו שוב ימים קרים וגשומים ונתעטף בשכבות, וחוזר חלילה… חודש אדר מכיל בשמו את הנדנדה הזאת: הוא דומה למילה האכדית addaru שפירושה חושך של ימים גשומים בהם עננים מכסים את השמש, וגם למילה U'dar שהיא באוגרית – גבורה של התמודדות יומיומית עם מזג אויר לא פשוט. בארמית בבלית אידר הוא "גורן", מפני שמצד שני, בתקופה זאת, אחרי גשמי ברכה, ועם יותר ימי שמש, מתחילה התמלאות השיבולים ואפשר לראות באופק את הקציר – וזה הזמן להתחיל לנקות ולארגן את הגרנות לקראת קציר האביב. זה אדר – מצד אחד חשוך, מצד שני אביבי, ובתוך כל הנד-נד – מתגברים…

השדה שלנו גם הוא נמצא בין לבין – ומכיל בתוכו כבר את שתי העונות: יבולי החורף משתדלים לאסוף כל קרן שמש חמימה ולצמוח, אחרי התמודדות חורפית עם קור וברד והרבה גשם, שלפעמים מציף את החלקות. השדה עמוס בבני משפחת הכרוביים: ברוקולי, כרובית וכרוב, קייל וקולרבי, לצידם הסוככיים: השומר וסלרי העלים, וגם הכוסברה השמיר שיצאו מקיפאון החורף ואחותם הפטרוזיליה, שגם בקור הגדול הצליחה לצמוח. שורשים מתכרבלים באדמה, תחתיה קצת פחות קר, ומתעגלים או מתארכים: גזר, סלק, צנונים ולפתות, בצל, כרישה ותפוחי אדמה, סלרי ופטרוזיליה שורש. האפונה והפול הגבוהים מרימים עלים לשמיים ומחבקים כל קרן שמש, וגם לעגבניה בבתי הצמיחה קל יותר להאדים עם שמש פה ושם, אחרי תקופה בה ניסתה לעשות את הבלתי אפשרי ולהאדים כשבחוץ גשמים וסופה.

ובמקביל, ביניהם, בערוגות הסמוכות – נשתלו בשבועות האחרונים ראשוני הירקות האביביים, בני משפחת הדלועים: הקישואים, המלונים והדלעות, ובבתי הצמיחה – מלפפונים. השתילות שלנו מתחדשות בחודש פברואר, לאחר הפסקה של כמה שבועות בתקופה הקרה ביותר, וההתחדשות הזאת היא "הפיכת הדף" שלנו מהחורף לאביב. כמובן שהאביב עדיין לא כאן ממש, אלא רק באופק, אבל כמו השקדיות שפורחות לפני כולם, ומזכירות לנו, גם בתוך החורף להיישיר מבט אל העתיד ולצפות לפריחות וחנטה ופירות באביב ובקיץ, ברגע שאנחנו שותלים את הדלועים הראשונים של סוף החורף, משהו בחלל הפה כבר מרגיש את מתיקות המלון שייקטף בעוד כמה חודשים, בשמש מלאה וחמה.

עכשיו עדיין קר בשבילם בחוץ, ולכן, לאחר השתילה והזריעה אנחנו מכסים את הערוגות ביריעות פלסטיק שנמתחות על קשתות נמוכות ויוצרות מנהרות נמוכות וארוכות, בהן הטמפרטורה גבוהה בכמה מעלות מהאויר בחוץ. כשמזג האויר יתחמם יותר, בהמשך העונה, נוכל לפתוח להם חלונות ואחר כך להוריד לגמרי את הכיסוי.

לא רק השדה מרגיש את נדנדת ה"גם וגם" הזו, גם הטבע סביבנו כולו מתעורר לחיים, פרחים פורשים את שמלותיהם הצבעוניות לראווה, והמוני חרקים מסתחררים מהצבע והמתיקות המובטחת בו (על התמונות – תודות לאברהם, שעובד איתנו בשדה וגם מצלם סביב להנאתו – והנאתנו):

        

ואגב שבלולים… החסה שלנו נמצאת ממש בלב נדנדת אדר – בין רטיבות להתחממות. הרטיבות הרבה בעונה הזאת גורמת לפטריית הכשותית למצוא לה פונדק נעים בחסה שלנו – אתם רואים אותה בצהבהבות של קצוות העלים שמופיעה בעלים החיצוניים של החסה בחורף. ההתחממות בשבועות האלה מפריעה לכשותית ומיטיבה עם החסה, ולכן אנחנו מנהלים סוג של משא ומתן עדין עם איתני הטבע: מנסים לכסות את החסה בקור גדול או לפני ברד, כדי שלא תיפגע, ופותחים את הכיסוי ומאווררים אותה ברגע שהיא צמחה מעט או בימים בהם יבש, כדי שהפטריה תתייבש.

אבל השנה, עם התחממות העונה, החסה עמדה גם בפני אתגר נוסף – ערוגות החסה בשולי השדה, שלידן נמצא מטע זיתים (די נטוש), זכו לביקור של המוני שבלולים קטנטנים שהתעוררו מתרדמת החורף שלהם בין עשבי הבר בחלקת הזיתים, ונהרו בשמחה לזלול מהחסה שלנו… חלקכם זכה לפגוש אותם בתוך החסה בארגז… שמח! אנחנו נוותר על החסות בערוגות האלה, ונשאיר אותן לשבלולים, בעיקר גם משום שבערוגות אחרות בשדה כבר מוכנות לקטיף החסות הבאות (שנהנו גם הן מהתחממות העונה, ומיהרו לצמוח) – אותן לא ביקרו שבלולים רעבים – ונשמח לקטוף אותן, בריאות ושלמות, לארגזי הירקות.

מאחלים לכם חודש אדר שמח ומלא בכל הניגודים: חושך (כשתגיע עוד סופה ברוכה), גבורה והתגברות, והכנות בגורן לקראת האביב הקרב. שיהיה שבוע טוב!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: אפונת שלג או אפונת גינה, בצל לח, כרוב/ברוקולי, סלרי שורש/סלרי עלים, מלפפון, עגבניה, גזר, חסה, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, קייל/עלי חוביזה/עלי ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: פול ירוק.

בארגז הגדול גם: תפו"א, פטרוזיליה שורש/כרישה, שומר/סלק, קלרבי/פלפל.

בארגז הפירות גם: אבוקדו, בננה, תפוז אדום, תות שדה.

יום רביעי: תפו"א, בצל, עגבניה, כרוב/ברוקולי, גזר, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, קייל/עלי חוביזה/עלי ברוקולי, אפונת שלג או אפונת גינה, מלפפון, חסה. בארגזים קטנים בלבד: פול ירוק.

בארגז הגדול גם: פלפל/סלק, כרישה/פטרוזיליה שורש, סלרי עלים, שומר/קלרבי.

בארגז הפירות: אבוקדו, בננה, תפוז אדום, תות שדה.

28-30 במאי 2018 – צרות אביביות

בשל אתגרים לוגיסטיים של מחלבת "עיזה פזיזה", החל מהשבוע הבא תיסגר הזמנת מוצרי חלב העזים של המחלבה מוקדם יותר מסגירת ההזמנות הרגילות (לאנשי יום רביעי).
הזמנת מוצרי חלב עזים תתאפשר מעתה רק עד יום ראשון ב22:00 בלילה.
לא ניתן יהיה לרשום, לבטל או לשנות הזמנה לאחר מועד זה.
(השבוע עוד כרגיל).
מי מכם שמעוניין במוצרי חלב באופן קבוע – אנחנו ממליצים להוסיפם להזמנה הקבועה, וכך לא תהיו מוגבלים במועד הסגירה השונה.
הנה מחירון המוצרים הנוספים לארגז (ובתוכם גם מוצרי החלב)
תודה על שיתוף הפעולה
___________________________________
נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות
בכל שנה האביב הוא עונה של נדנדה קרקסית במזג האויר, אבל נראה שהשנה הזו היתה קיצונית מהרגיל: גשמים עזים, ולחילופין, חמסינים לוהטים, לפעמים בהפרש של כמה שעות בלבד. בתוך כל השינויים האלה מנסה השדה, כדרכו, לשמור על איזון והירקות שלנו משתדלים לשרוד, לגדול וללבלב. ימים ספורים לפני חג השבועות, כששרב רציני בפתח, התלבטנו, אלון ואני, מה עושים עם השתילים שמגיעים ממש למחרת. האם נכון לשתול אותם ולצפות מהם להתאקלמות ראשונה בשדה לפני החג, ממש לתוך ימים לוהטים ויבשים, או לחילופין, להשאיר אותם במגשי המשתלה, כשהם עדיין במקום מוכר, ולשתול בשדה רק אחרי ירידת הטמפרטורות לאחר החג.
החלטנו להקדים ולשתול אותם, מתוך המחשבה שבמגשי השתילה, כשברשותם ריבועי אדמה קטנטן, הם חשופים להתייבשות מהירה יותר מאשר בשדה, כשההשקיה האוטומטית מרטיבה שטח גדול יותר, השתילים מוגנים מפני הרוחות המייבשות בתוך מנהרה מוצלת. וכך, הצטיידנו בתקוה, וליתר בטחון גם פרשנו רשת צל שניה על מנהרת הגידול, שתלנו את העגבניות, הצ'רי, המלונים והתרד, ויצאנו לחופשת חג.
הרוחות של יום שישי היו מייבשות וחזקות, והשמש קפחה על השדה בשישי-שבת וראשון, חג השבועות, ובכל זאת כששבנו אחרי החג מצאנו שתילים קטנים וחזקים, שנקלטו יפה וחייכו אלינו בירוק רענן, שורות שורות, מהערוגות. אך מכיוון אחר, שלא צפינו (אם כי במבט לאחור, יש לנו כמובן הסברים…) – מי שסבל ונחרך בשרב של החג, היו דווקא הצמחים הבוגרים בשדה: העגבניות הותיקות המטפסות במנהרות הצמיחה, וערוגות התירס הראשונות שכבר פורחות בדרך להפריה. דווקא הם, הגבוהים, היו הראשונים שחטפו את הקרינה העזה ובעיקר את הרוחות המייבשות. בצמחי התירס ממש נחרך העלה הגבוה, ליד הפריחה, ובשיחי העגבניות הזקופים התייבשו ונצרבו קודקודי הצמיחה.
תירס בוגר צרוב מול עגבניה ותרד צעירים ומחייכים:
                        
ההסבר לכך הוא שדווקא הצמחים הבוגרים והגדולים יותר זקוקים ליותר אנרגיה ויותר מים לקיומם היומיומי, בדומה לאנשים בוגרים וגדולי מימדים, מול תינוקות או ילדים קטנים שזקוקים לפחות קלוריות ביום, ולכן דווקא הם היו בעקה רבה יותר. גם גובהם השפיע – יותר שטח פנים היה חשוף להתעללות של השמש והרוח, ולכן דווקא הם, ולא השתילים הצעירים והנמוכים, נפגעו. הצד השני והמעודד הוא שלצמחים הבוגרים יש גם כוחות רבים: עלה צרוב אחד אינו מחסל צמח תירס שלם, העגבניות הן שיח חזק ביותר ואנחנו מצפים שיפצו על קודקודי הצמיחה הכמושים ויפרצו בצמיחה מחודשת. אולי המשבר הזה יגרום לעיכוב קל, אבל הצמיחה תימשך.
השרב והגשם המתחלפים גרמו גם להתפתחות מחלות עלים ופטריות בערוגות המלונים והפקוס. המשפחה הדלועית הזאת רגישה במיוחד למצבי חום ולחות יחד, שגורמים למחלות להתפתח בקלות. המלונים שלנו סבלו גל ראשון והתאוששו, גל שני וקצת פחות ובגל השלישי ויתרו חלק מהערוגות – השיחים התייבשו לפני שהמלונים הספיקו להבשיל, וכשבדקנו את הפירות הם היו חסרי טעם – המתיקות לא הספיקה להתפתח בהם. בצער תיחחנו את הערוגה כשבתוכה פירות יפים, אך לא מתוקים…
הצד השני של החום הוא זירוז ההבשלה, וגם היא דרמטית במיוחד במשפחת הדלועים: ערוגות דלעת הערמונים והדלוריות הבשילו השנה במהירות גדולה מכרגיל וכבר לפני כשבועיים התחלנו בקטיפי הדלעות הקטנות החביבות האלה. גם סבב המלונים הבא הקדים והבשיל, ולכן למרות הצער על המלונים שפספסנו, מלונים חביבים היו בשבוע שעבר ויהיו גם השבוע בסלים, לפחות אצל חלקכם.
השבוע אנחנו ממשיכים בשתילות: למלונים, העגבניות והתרד שנשתלו לפני החג יצטרפו גם חסות, מלפפונים ופלפלים. וכבר נזרעו עוד תירס, קישואים, לוביה תאילנדית ארוכה ואדממה-סויה ירוקה. כך שהשדה, ובעקבותיו גם הארגז, כבר כמעט לחלוטין קייצי. בשבועות האחרונים נפרדנו מהכרוב, שורש הפטרוזיליה, והסלרי, נותרו אמנם עוד ערוגות בודדות של גזר וסלק, אבל הם נציגי החורף האחרונים בהחלט. ובמקומם – נצבע הארגז בצבעי קיץ: מלונים, קישואים, דלעות ערמונים ודלוריות, פקוס, שעועית ירוקה, וממש בקרוב גם אבטיחים!
למרות שגם השבוע חוזים לנו החזאים כמה ממטרים קלים (אולי) – נדנדת האביב הקרקסית של השנה כבר מאטה את הקצב ולאט לאט פוחתות תנועות הקיצון שלה מצד לצד. אולי עוד נתגעגע לטירוף הזה כשיגיע מזג האויר היציב הקייצי של שמיים תכולים בהירים ושמש עזה יום אחר יום, אבל לעת עתה אנחנו מברכים על הרגיעה, ומאחלים רוגע וקצת שלווה ושקט גם מחוץ לשדה.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ורגוע, ורמדאן כרים,
מכולנו כאן בח'ביזה – אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל הצוות.
______________________________
מה השבוע בסל הקייצי?
יום שני: דלורית/דלעת ערמונים, חסה, מלפפון, סלק, עגבניה, תפו"א, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, קישואים, שום/בצל יבש, פטרוזיליה, מלון/גזר.
בסל הגדול גם: שעועית ירוקה, פקוס, כוסברה/שמיר.
ובסל הפירות: בננה, שזיף נקטרינה, מלון. ולגדולים גם: דובדבן.
יום רביעי: שום/בצל, דלורית, עגבניה, חסה, סלק, פטרוזיליה, מלפפון, קישואים, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, תפו"א, פקוס.

ובסל הגדול גם: מלון/גזר, חציל/פלפל, כוסברה/שמיר.

ובסל הפירות: משמש, נקטרינה, מלון. לקטנים: בננה, לגדולים: דובדבן.

30 באפריל – 2 במאי 2018 – את הגשם תן רק בעתו

חידושים והפתעות:

התחדש מלאי סֻכָּרִיּוֹת הדבש המעולות של אורלי ושחר – סוכריות של פעם בעבודת יד – בטעמים: טבעי, ג'ינג'ר, אניס, מנטה וקפה. הוסיפו לארגז דרך מערכת ההזמנות.

מוצר חדש ממטבחם היצירתי של אליעזר ורוז מ"שורשי ציון": צ'יפס קייל: צ'יפסים פריכים וטעימים, עשויים קייל, קשיו, פלפל אדום, לימון, כורכום, שמיר ומלח ים. קלוי בטמפרטורה נמוכה לשמירה על הויטמינים. קראנצ'י ובריא! וחוץ מצ'יפס שורשי ציון מכינים גם קרקרים מעולים, גראונולה מכוסמת, עוגיות משובחות, פרלינים ושוקולדים טעימימימים – והכל טבעוני, ללא גלוטן וללא סוכר. מיוחד במינו, כדאי להכיר. ההזמנה דרך מערכת ההזמנות.

מקיבוץ נאות סמדר בערבה הגיע אלינו מלאי חדש – אפשר שוב להזמין סילאן מתמר מג'הול בבקבוק לחיץ ומיץ אשכוליות (שהיו חסרים לתקופה והתחדשו), בנוסף לשאר המוצרים המעולים שלהם: סילאן בצנצנת, חטיפי בריאות מפירות ללא גלוטן, מיץ ענבים ונקטרים של שזיפים ואפרסקים. כרגיל, ההזמנה דרך מערכת ההזמנות.

אנחנו מרחיבים את נבחרת התבלינים שלנו מאבני הריחיים של "ריח שדה", ומתחדשים בזעתר, בהרט ואגוז מוסקט שמצטרפים לרשימה המכובדת של תבלינים הנטחנים באבן ריחיים במפעל הקטן של אסף בנתיבות – האיכות מעולה, למי שלא ניסה עדיין – מומלץ ביותר להכיר! מלבד שלושת החדשים תוכלו למצוא משל אסף במערכת ההזמנות שלנו גם פלפל גרוס, פפריקה מתוקה, כמון, קארי, כורכום, חוואייג', קינמון ותבלים פיצה בריא!

__________________________________

אביב הפכפך

השבועות האחרונים מנדנדים אותנו בין ימים סוערים לימים בהירים, בין אור בהיר ומסנוור לשמיים חשוכים וכהים, בין חום מייבש לגשם אדיר וסוחף. זה האביב המוכר לנו כהפכפך ובלתי יציב, אנחנו יודעים, אבל נראה שבשנים האחרונות האביב מתנדנד גבוה יותר ויותר בנדנדת מזג האויר: התנודות קיצוניות יותר, השינויים מפתיעים יותר וגם מאוחרים ממש.

כשירדו עלינו ממטרים בשבת-ראשון בשבוע שעבר חייכנו לעצמנו ואמרנו: "מלקוש". אחר כך הגיעו הממטרים החזקים של רביעי-חמישי. ליבנו התהפך עם הבשורות על האבידות בנפש: נער ונערה ביום רביעי, ועוד עשרה נערות ונער בחמישי ואדם נוסף עדיין נעדר. ושוב אמרנו לעצמנו" "מלקוש". אבל השבוע התחזיות שוב מתעתעות, ואין לדעת – יבוא גשם בימים שלישי-רביעי? או לא?

הליכה בשדה היום לא מסגירה את המטחים שירדו כאן ברביעי ובחמישי – אז חשכו השמיים, ממש כך, כאילו כבה האור, וגשמים עזים ירדו על השדות. שלוליות עצומות ניקוו בשבילים והאדמה היתה ספוגה מים כמו באמצע החורף. והיום, יומיים אחרי, לאחר שמש אביבית שייבשה את המים במהירות – החום חזר לשלוט וקשה להאמין שלפני כמה ימים היה רטוב כל כך. ואנחנו כבר מתכנתים מחדש את שעוני המים להתחיל שוב בהשקיה שהפסקנו באופן זמני.

הסערות הקיצוניות דווקא באביב (אם כי גם בחורף הן יותר דרמטיות בשנים האחרונות) קשורות כנראה להתחממות הגלובלית שאנחנו חווים בעשורים האחרונים. הטמפרטורות הגבוהות גורמות להתאדות רבה יותר מהרגיל, ולהצטברות אדים באטמוספירה האוצרים בתוכם אנרגיה רבה, אלו מביאים לעננות כבדה ולגשמים חזקים ופתאומיים מהרגיל. התחממות כדור הארץ מביאה גם לקיצוניות שגדלה והולכת בין אוויר קר לאוויר חם, והמפגש בין זרמי אוויר בטמפרטורות קיצוניות גורם לתנועות אויר דרמטיות ועלול להביא לרוחות חזקות ולגשמים עוצמתיים.

(אני כותבת כל זאת בזהירות רבה, משום שכמו סערות מזג האויר, עולם המטאורולוגיה והמדע סוער וגועש סביב דעות שונות בנושא ההתחממות הגלובלית, ואני בהבנתי הצנועה, קטונתי מלהכריע).

לפעמים שואלים אותי האם הגשמים המפתיעים והמאוחרים האלו מזיקים לחקלאות? התשובה היא: תלוי איזו חקלאות…

מגדלי החיטה סביבנו נמצאים במצב מורכב: מי שקצר מוקדם את הדגנים (בדרך כלל למאכל בעלי חיים) ומיהר והכניס את החבילות הקצורות למקום מחסה, ניצל. מי שלא הספיק – ותבואתו פזורה עדיין בתלוליות בשדה, או אסופה לחבילות אך נשארה בחוץ (לעתים מוכרחים להשאיר אותה בחוץ כדי לייבשה סופית), יש חשש לא קטן שחלק גדול מן השיבולים שנרטבו ירקבו. גם שדות חיטה שלא נקצרו עדיין עלולים להינזק אם השיבולים התכופפו בשל הרוחות וכובד הגשמים ויהיה קושי לקצור אותן.

אבל הסובלים העיקריים הם מטעי הפירות: הברד פוצע את הפירות, שמרקיבים בשל הפציעות, הרוחות החזקות גורמות לפירות לנשור מהעץ טרם הבשלתם המלאה ולהינזק. ולפעמים גם רק כמות גדולה מאוד של גשם, אפילו בלי ברד, יכולה להיות הרסנית: הפירות שמקבלים השקיה רבה בשלב הכמעט בשל מתנפחים במהירות, אך קליפתם לא מצליחה לגדול באותו הקצב, ומתבקעת. הסובלים העיקריים הם זני הפירות המקדימים של העצים הנשירים: הדובדבנים, הנקטרינות, האפרסקים, השקדים, התפוחים והשזיפים.

דווקא מטעי הפירות האורגנים נוטים להיפגע פחות, משום שהם לרוב מכוסים במבנה רשת למניעת חרקים מזיקים. מכיוון שהחקלאות האורגנית נמנעת מריסוסים כימיים, הדרך הנפוצה להגן על עצי פרי מפגיעת זבובי פירות, ציפורים ושאר צרות היא פתרון מכני: כיסוי עצים ברשת מש צפופה (בדומה לבית הרשת שלנו או לבד האגריל שאנחנו פורשים על הגידולים). במזג אויר סוער – ברד, רוחות וגשמים עזים הרשת לפעמים נקרעת וזקוקה לתיקון, אבל לרוב מספקת הגנה משמעותית לפירות הרגישים שתחתיה.

ומה בקשר אלינו? בשדה הירקות? התשובה היא שלרוב הגשמים האלה מבורכים מבחינתנו (כל עוד הם לא ברד), גם אם הם מאוחרים ובאים במרוכז. אמנם, השילוב בין רטוב לחמים הוא שילוב מאתגר מבחינת מחלות עלים ופטריות, אבל מכיוון שתוך יום-יומיים נעשה כל כך חם, אנחנו בדרך כלל רואים את המחלה, ולאחר זמן קצר את נסיגתה כי הלחות מתייבשת מהר. ראינו זאת השנה בערוגות המלונים המוקדמות שלנו, שהגשמים של תחילת אפריל הציתו בהם את מחלת הכשותית, אבל לאחר כמה ימי יובש, ראינו אותה דועכת ואת הצמחים מתאוששים. הצד החיובי של הגשמים האלה הוא כמובן שהם מרעננים את הירקות ומעניקים להם עוד השקיה מכובדת ומשב לחות לפני בוא החום הגדול איתו ניאלץ כולנו להתמודד בעוד כמה שבועות ועד הסתו.

אז בפתחו של עוד שבוע בלתי צפוי ומתנדנד, רוצים לאחל לכולנו שיעברו עלינו ימים רגועים (בין אם יהיו גשומים או שטופי שמש), שנתמודד עם הבלאגן והבלבול של מזג האויר, ושננשום עמוק את המטר ואת השמש גם יחד.

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/תרד ניוזילנדי, בצל יבש, חסה, מלפפון/פקוס, כרישה, עגבניה, תפו"א, כרוב/שומר, קישואים, כוסברה/פטרוזיליה, בארגזים קטנים בלבד: סלק.

ובסל הגדול גם: קייל, כרובית, סלרי עלים/פטרוזיליה שורש, שום

יום רביעי: בצל, פטרוזיליה שורש/סלרי עלים, עגבניה, חסה, מנגולד, כוסברה/פטרוזיליה, מלפפון/פקוס, קישואים, כרישה, תפו"א, כרוב/כרובית/גזר/שומר.

ובסל הגדול גם: סלק, קייל/תרד ניוזילנדי, שום.

16-17-18 באפריל 2018 – אבל מי סופר?

מזכירים לכם שהשבוע, בשל אתגרי תנועה ועומסים ביום הזיכרון, המשלוחים משתנים מעט:

משלוחי יום שני כרגיל, ללא שינוי.

משלוחי יום רביעי יוקדמו ליום שלישי, 17 באפריל. חוץ מ: רמת גן וגבעתיים – אליכם נגיע ביום רביעי כרגיל.

____________________________________________

אל השדות יצאו קוצרים, ובשיר יכונו
פני שחר לקבל,
פני שמש על הרים.
לכה דודי, נצא בשיר אשר ירונו,
לכה דודי, נלינה בכפרים.

שלי, שלי הוא זה השיר, אשר ירונו,
כן, הוא קיים, שירי, שיר השירים.

(נתן אלתרמן וסשה ארגוב, מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר")

התקופה הזו בין פסח לשבועות, תקופת ספירת העומר, היא תקופה מעניינת של מעבר: אנחנו סופרים את הימים והשבועות שחולפים בין מועד אחד למשנהו, ותוך כך מתחלפת לה עונת האביב בעונת הקיץ.

בעבר היו ימי ספירת העומר הימים בין תחילת קציר השעורים, הדגן המוקדם יותר, אותו החלו לקצור למחרת חג ראשון של פסח, לתחילת קציר החיטים המאחרות להתמלא ולהבשיל, לקראת שבועות. הלחם שאפו מקמח שעורה היה לחם גס וקשה (בדרך כלל השעורה שימשה בעיקר למאכל בעלי חיים) יותר, והחקלאים ובני משפחותיהם באמת ספרו את הימים עד מועד קציר החיטים ואיתו האפשרות לאפות פת חיטה קלילה ונעימה יותר למאכל. לא פלא שהם ספרו את הימים לקראת הפיתות הרכות…

          

ביום שלישי שעבר ירד אצלנו גשם שוטף. מגדלי החציר והחיטה סביבנו מיהרו לקצור את השדות בימים שלפני, לאסוף למקום יבש את החציר והקש הקצורים. התקופה הזאת, תקופת ספירת העומר, בין תחילת קציר השעורים בפסח לבין תחילת קציר החיטים בשבועות היא תקופה של כמעט להגיע לסוף, לקציר ברינה, היא השלב שבו היבול כבר כמעט על קו הסיום, ולכן עלול ללכת לטמיון רגע לפני ההצלחה, ולכן היא מלאה בציפיה דרוכה שיש בה חשש וחרדה לא קטנים. רוחות שרב, גשמי זעף בלתי צפויים, מכת מזיקים פתאומית – כל אלה עלולים לגזול מהחקלאי העמל את פירות עמלו ברגע שלפני אנחת הרווחה ושמחת ההישג. לכן תמיד היתה התקופה הזו תקופה של המתנה ותפילה, של הנמכת ראש זהירה בפני האל, האדמה, מזג האויר.

בחברות חקלאיות חזקות התרבו בימים כאלה שיתופי הפעולה ומחוות של עזרה הדדית. החקלאים ידעו שהסיכוי הגדול שלהם לעבור תקופות קשות, להצליח במעשיהם ולהתגבר על קשיי הגידול הוא בהתאגדות יחד – בעבודה משותפת בשדות, בהשאלת כלי עבודה זה לזה, בסיוע לחקלאי שסבל מצרה זו או אחרת. במציאת דרך ביניים ופתרונות פשרה בסכסוכים ביניהם, במקום מאבקי כוח שיחבלו בעבודה הקשה ויחריבו בסופו של דבר את יבול כולם.

בארצנו הקטנה והשסועה הפכה התקופה הזו לתקופה של ימי זיכרון וימי חג לאומיים: יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, יום העצמאות ואחריו ל"ג בעומר. הימים האלה מזמנים גם הם אפשרות להתקרבות ולשותפות חברית וטובה. במקום סכסוכים ומריבות על כיבודים ואגו, ובמקום התקפדות מאויימת פנימה, אפשר לבחור בדרך של ביחד, ומתן מקום ופתחון פה דווקא לרעך ורעותך. ומתוך כוחו של שיתוף הפעולה לפתוח את הלב גם לאחר. הלוואי.

גם אצלנו בח'ביזה תקופת המעבר הזו בין העונות היא זמן ספירה: אנחנו סופרים את ירקות החורף ההולכים ומתמעטים בארגזים: עוד שתי ערוגות ברוקולי, עוד אחת, עוד שני מחזורי שומר, שניים, אחד, עוד חמישה שבועות של גזר, ארבעה, שלושה, שניים, אחד… עוד 500 כרוביות, 400, 200, 50… וסבב קולרבי אחרון…

מן העבר השני מתחילים להם אט אט ירקות הקיץ ובהם הספירה הפוכה, ובדרך כלל מתגברת במהירות: עשרה קילו קישואים, שמונים קילו, והנה – 300 קילו, די יבול לכל הארגזים. תפוחי האשמה האביביים מתחילים לצאת מהקרקע שמנים ומעופרים באדמה לחה, וממש בקרוב יתווספו אליהם עוד כמה ידידים אביביים: השעועית הירוקה, המלונים, הפקוס…

כמעט בכל שנה עונות המעבר הן עונות שיש בהן דלדול של ירקות מוכנים לקטיף בשדה. השדה אמנם גדוש בירקות שתולים, גם ירקות חורף עוד נותרו בו, וכמובן שירקות קיץ רבים, כמעט כולם, כבר זרועים ושתולים, נובטים, צומחים, פורחים – כל אחד בשלב שלו. אבל השנה הצמיחה האביבית איטית מהרגיל.

האביב המתון משמח אותנו מאוד כשאנחנו עובדים בשדה, כשאנחנו נהנים מכל שעה חמימה (בניגוד לאפשרות האחרת של "לוהטת") ומימי אובך שמקלים על קרינת החמה. בעומק, האדמה עדיין רוויה מים חורפיים, מה שמקל על הירקות החדשים, לאחר סיוע קצר בתקופת ההתאקלמות שלהם בקרקע, להעמיק שורשים ולהגיע לגשמי החורף האגורים בה. נאחל לירקות שלנו צמיחה בקצב הנכון להם, תוך תיאום ואיזון עם מזג האוויר, החרקים, קרני השמש ושאר המרכיבים של הקונצרט האביבי. צמיחה שתביא איתה בריאות ויכולת התמודדות עם אתגרי הקיץ הקרב. אנחנו נשמח מאוד לבואם, בעיתו, ובטוחים שגם אתם תשמחו איתנו.

שיהיה שבוע טוב, של דברים בעיתם, של סבלנות לתת להם את הזמן לפעול בקצב שלהם, שיהיה שבוע של יחד, מבט בעיני האחר ומגע של חסד.

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל, גזר, חסה, מלפפון, בצל יבש, עגבניה, פטרוזיליה שורש, שומר/קלרבי, קישואים, סלק, תפו"א.

ובסל הגדול גם: כרישה, סלרי עלים/סלרי שורש, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה.

יום שלישי/רביעיסלק, סלרי שורש/סלרי עלים, עגבניה, חסה, מנגולד/קייל, בצל יבש, גזר, מלפפון, קישואים, שומר/קלרבי, תפו"א.

ובסל הגדול גםכרישה, פטרוזיליה שורש, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה

19-21 במרץ 2018 – איך יודעים שבא אביב?

 

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה2 באפריל ויום רביעי ה4 באפריל.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנחנו נשלח אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י"ט ניסן, 4.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת "איך להגיע אלינו".

נשמח לראות את כולכם!

___________________________________________

לכבוד חג המצות הטוחנים של "מנחת הארץ" מציעים מצות שמורות בעבודת יד:

מצות כוסמין מלא – מצות פריכות (15-16 יח') או מצות רכות (לאפות) (6-7 יח') – 1 ק"ג – 190 ש"ח
מצות פריכות 1/2 ק"ג – 105 ש"ח
שמורות משעת קצירה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

מצות חיטת ארץ ישראל מלאה אורגנית – מצות פריכות (15-16 יח'), ומצות רכות (לאפות) (6-7 יח') – 1 ק"ג – 140 ש"ח
מצות פריכות 1/2 ק"ג- 85 ש"ח
שמורות משעת קצירה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

חדש ייחודי ובלעדי למנחת הארץ: מצות שיבולת שועל מלאה אורגנית – מצות פריכות – 1/2 ק"ג (7-8 יח') – 125 ש"ח
שמורות משעת טחינה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

בהשגחת בד״ץ ברכת אליהו בראשות הרב שמואל אליהו, בד״ץ הליכות עולם בראשות הרב יצחק כהן ובהשגחת הרב גרוס.

שלחו לנו הזמנות בהקדם דרך האימייל, עד סוף השבוע הקרוב (22/3).

________________________________________________________

משלוח תמרים חדש הגיע מסמר, ממש רגע לפני שנגמרו לנו התמרים שהגיעו בסתו – התחדשו כל הזנים: ברהי, דקל נור וזהידי, לכולם יש כשרות לפסח. אתם מוזמנים לארגן לכם חג מתוק ובריא דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________________

חוץ מהתמרים, יש עוד דברים טובים רבים כשרים לפסח מבין המוצרים של היצרנים השותפים: מיצים וסילאן מנאות סמדר, קרקר ירוק וקרקר ירקות, גראונולה תמר אגוזי מלך וגראונולה קקאו לוז ותותי עץ, עוגיות דאבל שוקולד ועוגיות ג'ינג'ר וקינמון, פאדג' לוז ובראוניס של "שורשי ציון", כל התבלינים המעולים של "ריח שדה", שמן זית ודבש מעין חרוד, וגם דבש של תמיר מרמת הגולן. המון טוב לשולחן החג שלכם או למתנות למי שאתם אוהבים במיוחד.

תמצאו הכל במערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________________________

האביב בפתח

השבוע ביום שלישי מגיע האביב באופן רשמי. מאז סוף דצמבר, בו צויין היום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר, הלכו הלילות והתקצרו וביום שלישי ה20 במרץ בשש וקצת בערב יחול האקווינוקס – יום השוויון – בו היום והלילה שווים באורכם, זהו היום המסמן את תחילת האביב מבחינה אסטרונומית (משמעות המילה equinox בלטינית היא "לילות שווים").

ארבע עונות השנה נובעות בעצם מנטייתו האלכסונית הקלה של ציר כדור הארץ (המכוון לנקודה בחלל, אי שם באזור הכוכב הצפוני). הנטיה הקלה הזאת גורמת לכך שבמשך חצי שנה מקבל חצי הכדור הדרומי יותר שמש מאשר החצי הצפוני, ובחצי השנה האחר, זוכה ההמיספירה הצפונית ליותר שמש. בצהרי יום קייצי בחצי הכדור הצפוני (בו שוכנת ישראל), השמש גבוהה בשמים, ובימים חורפיים היא זורחת ושוקעת בקשת נמוכה ולכן עושה מסלול קצר יותר בשמיים. לכן בקיץ אנחנו נהנים משעות אור ארוכות – במהלכן השמש זורחת, עולה גבוה גבוה ולבסוף שוקעת, ובחורף היא מבלה פחות זמן ברקיע, נעלמת מוקדם, ומשאירה ללילה לבלות איתנו את מירב השעות.

שתי נקודות השוויון בין אורך היום והלילה הן בסתיו ובאביב, בשני ימים אלו השמש נמצאת בקו ישר (מאונך) מעל ציר כדור הארץ, השמש זורחת בדיוק במזרח, חולפת דרך השמיים, ובדיוק 12 שעות אחרי כן שוקעת במערב, וכמעט בכל מקום על פני כדור הארץ יש כ-12 שעות אור ו-12 שעות חושך. בחצי הכדור הצפוני, ב22-23 בספטמבר, יום השוויון הסתווי, מתחיל הסתו, ב21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה, מתחיל החורף. ב20-21 במרץ, יום השוויון האביבי, מתחיל האביב, וב21 ביוני, היום הארוך בשנה ביותר, מתחיל הקיץ. הנה הסבר נחמד ומעניין על ימי השוויון, שמסביר למה יום השוויון דווקא אינו בדיוק מה שחשבנו (אבל הוא עדיין די דומה)…

יום תחילת האביב הוא יום עמוס משמעויות בתרבויות העתיקות, ונועדה לו גם ארכיטקטורה מדוייקת: בני המאיה חגגו אותו בהקרבת קרבנות ליד הפירמידה הגדולה של צ'יצ'ן איצה במקסיקו באמריקה, שהוצבה בזוית מסויימת כך שביום השוויון נראו קרני השמש כנחש אור היורד מראש גרם המדרגות העליון ועד לתחתית גרם המדרגות התחתון. ובצד אחר של העולם, הספינקס במצרים האפריקאית עמד כך שפניו מביטות לנקודת זריחת השמש ביום השוויון. היה זה נסיון לתפוס באבן את הרגע הבודד ואת ההתחלפות ותנועת האור גם יחד.

באופן לא מפתיע אולי, יום השוויון האביבי ותחילת האביב נחגגים גם היום במסורות ובחגים לא מאוד שונים בתרבויות מגוונות: חג הפסח שלנו, חג הפסחא הנוצרי, "היגן" (מילולית: החוף האחר")- חג התחלפות העונות הבודהיסטי ביפן ו"נורוז" (מילולית: יום חדש) – ראש השנה הפרסי. המשותף לכל החגים האלה הוא שהם עמוסים במשמעויות של מפגש ומעבר בין עולמות, השתנות ואיזון פנימי, התחדשות והיפתחות אל החיים ואל אפשרויות הצמיחה שלנו בהם. התחושה שעולה מן החגים השונים היא שזוהי השעה בה הגבול בין ניגודים דק למדי, ולכן היא מציעה רגע של עצירה מן המרוץ התמידי של החיים, פקיחת עיניים בצורה אולי חדשה ושונה,אפשרות להתפתחות ושינוי ודרך חדשה וגם מציאת איזון ושלווה, לפני שמתחילה הריצה המחודשת אל הקיץ.

גם בשדה התקופה הזו היא תקופה של מפגש ותנועה: גידולי חורף מסתופפים לצד גידולי קיץ, דישון, עישוב, שתילה וזריעה וקטיף מתערבבים להם כולם יחד ויוצרים עונה עמוסה למדי של עבודה. קשה לומר שיש פנאי לעצור במרוץ, אבל השינויים שעובר השדה בהתחלפותו לקראת העונה החמה בהחלט מזמנים לנו הרבה התבוננות ופקיחת עיניים, מחשבות על מה שהיה ותכנונים למה שיהיה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו חקלאי הדגן מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). בסתו הם זרעו בדמעה ובחשש את הדגנים, כעת השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה להבשלת גידולי עונה שלמה, גידולים שהקהילה תלויה בהם למחייתה, גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

__________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כרובית/כרוב, גזר, פול, מלפפון, אפונת שלג או גינה/ארטישוק ירושלמי, עגבניה, תפו"א, כוסברה/פטרוזיליה, סלק, כרישה. בארגזים קטנים בלבד: קלרבי/צנונית.

ובסל הגדול גם: חסה אדומה, קייל /מנגולד/תרד, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, שום ירוק/בצל ירוק/בצל יבש.

יום רביעי: סלק, תפו"א, עגבנייה, שום טרי, פול, כרוב, גזר, פלפל/מלפפון, כרישה, ארטישוק/אפונת שלג או גינה. בארגזים קטנים בלבד: כוסברה/פטרוזיליה

ובסל הגדול גם: קלרבי, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, בצל ירוק/בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד/חסה.