18-20 במאי 2020 – אביב הגיע – חמסין/שרב/רוח קדים/שרקיה בא…

בוקרה פי'ל מישמיש
בשורות מפרי ידיה: לדר "משמש מקורי" חוזר! וכמו כל המוצרים, עשוי באהבה מפרי ישראלי ללא תוספות כלל (לא מים, לא סוכר, לא חומר משמר, לא צבע). רק טבע.
בין שאר הפירות, עונת המשמשים פתאומית ומהירה במיוחד. הביטוי בערבית בֻּכְּרָה פִי (א)לְמִשְׁמִשׁ (بُكرة في المشمش) מביע את הרעיון שהבלתי צפוי יכול להתממש ברגע – בוקר חדש ולפתע יש משמש.
אז ברוח שינויים מפתיעים לטובה, למשל חזרה ללימודים, החלמות מהירות, שלום בין אחים ועמים, מאחלים בוקרה פי'ל מישמיש, בתאבון ולבריאות במהרה בימינו. שנקום מחר בבוקר לעולם של ______ וללא ______ (שכל אחת תמלא לעצמה, שכל אחד ימלא לעצמו).
___________________________________

הפתעה מרגשת במיוחד בארגז

העלון שכתבתי בשבוע שעבר על ארגזי ח'ביזה הביא אתכם לשלוח אלינו עוד תמונות חביבות של ארגזי ח'ביזה (בעיקר עם חתולים חביבים…), אבל אחד האימיילים היה מרגש במיוחד – הילה, חברת ילדות שלי וחברת ח'ביזה שלחה לי את תמונות הארגזים האלה וכתבה:

אז הנה עוד שימוש – בחודשיים האחרונים אני חלק קטן במיזם חלוקת אוכל למי שצריך.
רוב המשלוחים נעשו בארגזים שלכם 🙂

כשביקשתי שתסביר קצת יותר היא סיפרה לי במה מדובר:

הצטרפתי ליוזמה שהתחילה מ-3 נשים מדהימות (עלמה בק, דניאל קנטור ולאה טוניק) שהתארגנו כדי לאסוף אוכל וחומרי גלם ממסעדות, בתי קפה וכל מיני משרדים וכו׳, שאחרת היה נזרק. ההיענות הייתה מאד גבוהה ומהר מאד המיזם הזה הפך למרכז נייד של איסוף וחלוקת ארגזי מזון ובהמשך לעוד כל מיני דברים לפי הצרכים שעלו (רהיטים, מקררים, ציוד ומזון לתינוקות ועוד).
די מהר נוצרו קשרים עם כמה עמותות שהתחילו להפנות אליהן אנשים בודדים ומשפחות – מניצולי שואה עד שורדות זנות וקהילות של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט.

זה מהמם לראות כמה אנשים נענו לקריאה שלהן להתנדב ולכמה אנשים ברחבי הארץ הן הצליחו להגיע. המרכזים הלוגיסטיים שלהם נודדים בין אולמות אירועים ומועדונים שתורמים להם חללים ומקררים. זה באמת מדהים לראות.

לחלק מהם הן הבינו שצריך לשלוח אוכל מבושל, ואני הצטרפתי לקבוצת המבשלות. אנחנו מבשלות פעמיים בשבוע, כל פעם למשפחה/בודד אחר ויש קבוצה מקבילה שמשנעת לאן שצריך. כדי לארוז את האוכל שאני מבשלת פניתי לחבר שיש לו בית קפה פה בשכונה הוא צייד אותי בערימה של קופסאות פלסטיק, והארגזים שלכם היו בול בגודל לארוז הכל 🙂

במקביל לכל זה הן פתחו קופה לאיסוף תרומות עם היענות ממש מרשימה והן קונות טונות של סחורה ישירות מחקלאים ומארגנות מתנדבים לקטיף בכל מיני מקומות.

הנה הקישור לאתר שהוקם כדי לרכז מידע ותרומות. זה באמת חתיכת דבר מדהים שהוקם בבזק ומפזר אהבה וחסד, וכל תרומה תעזור להגיע למי שצריך:
https://www.cultureofsolidarity.com

מוזמנים לתרום ולשתף!
_______________________________________
מתחמם…מתחמם… שרב!

בימים האחרונים אנחנו מתהלכים בשדות כאילו אנחנו נמצאים כל הזמן מול פתח הפליטה של מדחס חם מאוד. האויר סביב עומד וחם או נושב וחם או מתעופף בחוזקה וחם. הדגש הוא על חם. ממש חם. הטמפרטורות הגיעו אצלנו לסביבות קצת מתחת ארבעים מעלות, ואמורות עוד לטפס בימים הקרובים!

אנחנו מקפידים כמובן לשתות ולשתות ולשתות, לחבוש כובע, להתכסות ככל שניתן במכנסיים ושרוולים ארוכים ודקים כדי הגן על עצמנו מן השמש הקופחת. ולהיות בצל ככל שניתן. (בימים כאלה הכניסה לחדר הקירור היא כמו כניסה לעולם אחר, ההבדל בין טמפרטורה של 4 מעלות בתוכו ללהט שבחוץ הוא פשוט מדהים). בעיקר קשה לשרוד בחוץ כשבנוסף לטמפרטורות הגבוהות מגיעה השרקייה – או בעברית, רוח קדים – רוח מזרחית חמה מייבשת.

והירקות? בעצם במצב דומה מאוד – אנחנו מגבירים מאוד את כמויות ותדירות ההשקיה, מכסים את מי שצריך ברשתות צל, ועוברים בכל הערוגות מדי יום כדי לבדוק מה מצבם ולוודא שהם מחזיקים מעמד. רובם מתמודדים עם העומס בסדר. זה היתרון בגידול ירקות בעונתם – ירקות הקיץ, שכמעט כל השדה מלא עכשיו בהם, מותאמים להתמודדות עם מזג אויר חם מאוד. זה לא אומר שלא קשה להם, אבל עם התמיכה הנכונה (מים, מים, מים ולפעמים צל) – הם יעברו את זה בשלום. לשמחתנו, רוב הערוגות השתולות שלנו כרגע נמצאות בשדות שבתוך המושב, שמוגנים יותר מרוחות, ובשדות שמחות למושב, שם הרוחות המייבשות נושבות ביתר שאת, נמצאים הצמחים במבני צמיחה, בהם הם מוגנים למדי מרוחות.

לצמחים בעלי עלים גדולים יש מנגנון התמודדות מעניין, שעלול להרתיע אם לא מכירים אותם – צמחי משפחת הדלועים (בעיקר דלעות, קישואים) שומטים את עליהם הגדולים במהלך הימים החמים, ונראים כאילו הם נבולים ואומללים. בעצם המנגנון הזה מאפשר להם להפחית את שטח הפנים של העלה שחשוף באופן חזיתי לשמש, למנוע התאדות, ולהביא את הלחות לחלקים של הגבעול והשורש, שם הצמח פחות מאבד נוזלים. כשיורדות הטמפרטורות והקרינה, העלים שוב מזדקפים ומתמלאים, ובשעות הבוקר המוקדמות תוכלו לפגוש את הצמחים רעננים שוב.

אבל יש צמחים שכן סובלים מעקת החום ולא תמיד ניתן לראות זאת עליהם תוך כדי, אלא רק לאחר זמן (הוא שאמרנו, דומים לאנשים…). בפלפל ועגבניות, למשל, עלולה להתפתח בעיה כזו של "פוסט טראומה" – המתבטאת כתם שחור בתחתית הפרי, שמכונה "שחור פיטם" (Blossom End Rot). לעתים במצבי עקה לא מגיע סידן באופן סדיר לפירות הצעירים שעל הצמח, וכתוצאה ממחסור זה מתמוטטת הרקמה באיזור הפיטם (קצה הפרי) ומשחירה:

הסידן מסיס וזקוק למים כדי לעבור במערכות ההובלה של הצמח, וכמות הסידן שמגיעה לפירות קטנה יותר מזאת שמגיעה לעלים. לכן מחסור במים עלול לגרום לבעיה זאת, במיוחד בצמחים בעלי פירות צעירים. יש לנו מספר חממות שממש בשבועות אלו מתחילות להניב, ואנחנו בוחנים אותן ביתר תשומת לב ומשתדלים לוודא במיוחד אצלן לא יהיה מחסור במים בימים החמים האלה.

אבל לחום וליובש יש גם צד חיובי – הוירוסים והפטריות השונות מתקשים מאוד לשרוד בחום גבוה ובעיקר כשהוא מלווה ביובש, ולכן תקופה של חום ויובש, אם הירקות עוברים אותה בשלום, יכולה גם לסייע להם בהמשך, כשהצמיחה תמשיך ביתר התלהבות ובפחות מכשולים של מחלות עלים, פטריות ווירוסים. (הלוואי שזה יתברר כתקף גם לגבי הקורונה…).

אנחנו משתדלים להתעודד מהתקוה שטמונה בשמו של החמסין – שנגזר כנראה מהביטוי הקופטי "חֵמִי סִינֵה", כלומר "חום חולף". מקוים שנעבור את הימים האלה בלי בעיות מיוחדות ובלי תקלות, ושמצידו השני של השרב יצמחו לנו ירקות מחוזקים ועמידים, נטולי טראומות. מאחלים לכולכם שבוע מרענן וטוב. שתו הרבה מים ושמרו על עצמכם בצל.

ולפני סיום – רוצים למסור מכולנו ברכות ואיחולים לאורן שנשא לאישה את נירי, זוגתו, בארוע נעים ומרגש לפני כשבוע וקצת. מאחלים לכם שנים יפות וטובות של יחד משמח, מצמיח, מהנה ואוהב. מזל טוב!!!

ולמרות שאנחנו מרחוק – רמדאן כרים למוחמד, מג'די ועלי שהשנה, בעידן הקורונה, חוגגים את החודש בבית, אבל בסופו אנחנו מקוים שיוכלו לשוב לעבודה. אנחנו כבר מתגעגעים…

שיהיה שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה.
___________________________________

מה השבוע בסל?

הודעה בענין ארגזי פירות קיץ – עם בוא פירות הקיץ, הפירות משתנים, ומחירי פירות הקיץ הם לרוב יקרים יותר. לכן, מעתה ועד הסתו, ניתן להזמין ארגז פירות קייצי בעלות של 100 שקלים, או ארגז קטן יותר שמחירו 70 שקלים.

יום שני: קישואים, תפו"א, גזר, סלק, מלפפון, עגבניה/עגבניות צ'רי, דלעת/דלעת ערמונים/דלורית, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, פטרוזיליה, חסה, כוסברה/שמיר.

ובסל הגדול גם: בצל ירוק/שום, פקוס, שורש פטרוזיליה/כרוב.

בארגז הפירות: בננה, אפרסק, אגס. בארגז הגדול גם: שסק.

רביעי: חסה, קישוא, עגבניה/עגבניות צ'רי, סלק, גזר, דלורית/דלעת ערמונים/פלפל, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, בצל ירוק /שום, תרד ניוזילנדי/קייל/מנגולד.

ובסל הגדול גם: שמיר, פקוס, שורש פטרוזיליה/סלרי.

בארגז הפירות: בננה, אפרסק, אגס/אבוקדו. בארגז הגדול גם: שסק/דובדבנים.

30 במרץ – 1 באפריל 2020 – ואף על פי כן, ולמרות הכל – אביב!

מועדי משלוחי הירקות בתקופת הפסח ויום העצמאות:
בחול המועד אנחנו לא שולחים ארגזים, לכן בשבועות הקרובים אלו מועדי המשלוחים:

בשבוע בו מתחיל פסח:
* משלוחי יום שני 6 באפריל – כרגיל
* משלוחי יום רביעי עוברים ליום שלישי 7 באפריל (מערכת ההזמנות תיסגר ביום שני בשעה 9:00)

בשבוע בו מסתיים פסח:
* לא יהיו משלוחים לאנשי יום שני
* משלוחי יום רביעי עוברים ליום חמישי 16 באפריל (מערכת ההזמנות תיסגר ביום שלישי בשעה 9:00)

בשבוע שמתחיל ב19 באפריל משלוחים כרגיל ב20 ו-22 באפריל

בשבוע של יום העצמאות:
* משלוחי יום שני 27 באפריל – כרגיל
* משלוחי יום רביעי עוברים ליום חמישי 30 באפריל (מערכת ההזמנות תיסגר ביום שלישי בשעה 9:00)

________________________________________

כמה הודעות – בתוך התקופה המאוד לא קלה שאנחנו נמצאים בה, העונות ממשיכות לנוע וגלגל השנה מסתובב, וחג החירות, האביב, הפסח – בפתח.אנחנו עובדים בעומס רב מאוד של עבודה, ורצינו לבקש מכם:

1. נכון לעכשיו הגענו עד קצה הקיבולת של השדה שלנו, ולא נוכל לצרף לקוחות חדשים – בבקשה שמרו את ההמלצה עלינו לידידיכם ולמשפחתכם לימים רגועים יותר.

2. בכל לשון של בקשה – נא עשו את השינויים בהזמנה שלכם עד מועד סגירת ההזמנות. אם אתם צריכים את הסיוע שלנו – נודה מאוד אם תפנו אלינו באימייל (עדיף) או בסמס ולא טלפונית, אנחנו מתקשים לעמוד בעומס.

3. כדי להפחית את המגע עם השליחים, כרגע לא נאסוף ארגזים ריקים לשימוש חוזר. מקוים לחזור לאיסוף כשנוכל.

4. מהחודש הבא אנחנו עוברים לחיוב כרטיסי האשראי שלכם מדי שבוע. אם למישהו זה יוצר בעיה, עדכנו אותנו.

____________________________________

לקראת החג רצינו להזכיר לכם שרבים ממגוון המוצרים המעולים שניתן להוסיף לארגז כשרים לפסח:

  • דבש מבית אבא (של תמיר מרמת הגולן) ודבש של מכוורת עין חרוד
  • שמן זית של חוות "טנא ירוק" ברותם ושמן זית של גד"ש עין חרוד
  • תמרים מקיבוץ סמר (מהזנים ברהי, דקל נור או זהידי) וגם תמרים מג'הול מקיבוץ נאות סמדר
  • טחינא* ייחודית שקיבוץ נתיב הל"ה
  • סילאן טהור מתמר מג'הול של נאות סמדר
  • קרקרים ללא גלוטן של "לב הטבע" (תפו"א, חומוס, אורז* ותירס*)
  • עוגיות ללא גלוטן של "דני וגלית"
  • מיץ וסיידר תפוחים ואגסים, חומץ תפוחים וריבות מ"המתססה"
  • שוקולדים, קינוחים וממרחי אגוזים מונבטים, קרקרים* וגראונולות* של "שורשי ציון"

* לאוכלי קטניות

_____________________________________________________

קהילה קיבוצית במיטבה - ציור של גליה רון
ציירה: גליה רון

השבוע אנחנו רוצים לשלוח לכם תמונה אביבית, חגיגית ושמחה –

להזכיר לנו שגם אם השנה, כשהאביב פורץ החוצה, אנחנו נאלצים להיות סגורים בבתים ורחוקים מחברים ומשפחה, המצב הזה זמני, והזמן, למרות הכל זורם, ואיתו גם יבוא השינוי, לטובה.
כל כך הרבה צבעוניות ויחד וחג יש בתמונה היפה הזאת, מאחלים לכם להרגיש את הצמיחה והשינוי והטוב גם בתקופה הזו.
מאחלים לכולנו ימים טובים, בריאות, חוסן ושמחה גם בתוך התקיעות הזמנית.
חודש ניסן שמח,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, אורין וכל צוות ח'ביזה
___________________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: דלעת/בצל יבש, תפו"א, גזר, פול ירוק, מלפפון, עגבניה, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, מנגולד/קייל/עלי חוביזה, פטרוזיליה/כוסברה, חסה, שום ירוק/כרישה.
בארגז הגדול גם: כרוב/כרובית, אפונה סינית/פלפל אדום, סלק/שומר.
בארגז הפירות: בננה, תפוח עץ זהוב, תפוז, פומלית/אשכולית אדומה.
יום רביעי: חסה, תפו"א, עגבניה, פול ירוק/אפונה, גזר, סלרי שורש, בצל יבש/נתח דלעת/קישואים, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, מלפפון, שום ירוק, מנגולד/קייל/עלי חוביזה
ובסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/כרישה, סלק אדום/שומר, כרוב/כרובית
בארגז הפירות: בננה, תפוח עץ זהוב/אדום, תפוז, אשכולית אדומה.

20-22 במאי 2019 – הדבורה, ידידתו הטובה של החקלאי

חדש מגד"ש עין חרוד – קמח טף אורגני – באריזות של קילו או חצי קילו.

כבר מספר שנים שאנחנו עובדים בשותפות עם גד"ש קיבוץ עין חרוד מאוחד, אחד מענפי גידולי השדה האורגנים הותיקים והמוצלחים בארץ. קיבוץ עין חרוד שוכן בעמק יזרעאל, ומאז, קרוב ל98 שנה (!) הם מעבדים את אדמת העמק הפוריה. כבר כמעט עשרים שנה חלק גדול מהמשק הוא אורגני, ובשדות הם מגדלים גידולי שדה (חיטה, חומוס, טף ועוד), ומטעי שקדים וזיתים. לצד השדות שצומחים ופורחים, מטפחת מכוורת עין חרוד הותיקה דבורים כבר למעלה מ95 שנה, ומייצרת דבש טהור, נטול סוכר וללא חימום.

במערכת ההזמנות שלנו אתם יכולים להוסיף לארגז ממוצרי הגד"ש האורגני והמכוורת המעולים: שמן זית אורגני, חומוס אורגני, דבש טבעי, זרעי טף אורגנים, ועכשיו, כאמור – גם קמח טף אורגני!
*(השקדים אזלו לעונה זו, יתחדשו בסתיו).
שווה לפרגן לעצמכם דרישת שלום נעימה, בריאה וטעימה מעמק יזרעאל היפיפה.

___________________________________________

הוא חוזר! פסטיבל ציורי גירים השביעי יוצא לדרך
יום רביעי 22 במאי מ 10:00 עד 18:00
יום שלם של ציורים, משחקים, סיפורים וכל מה שקשור לגירים.
יום של מפגשים מפתיעים עם אמני רחוב בנגינה ובציור, יום של ציור משותף של מבוגרים וילדים, כשרונים בציור וכשרונים בתחומים שאינם ציור.
יום של לימוד הרבה דברים חשובים: שיתוף פעולה, יוזמה, יצירתיות, פירגון, קבלת עצמי ועוד ועוד.
בואו!!! יהיה מקסים!

_____________________________________________

זמזום הדבורה

היום ביקר אצלנו מיכאל, איש דבורי הבומבוס מקיבוץ יד מרדכי, ויחד פיזרנו כוורות במנהרות ובחממות בהן גדלות עגבניות. חשבתי שזו הזדמנות נהדרת לספר לכם על ההאבקה שאנחנו עושים בבתי הצמיחה, בעזרת דבורי הבומבוס – סיפור שמגיע בתזמון מתאים לכבוד בתי הצמיחה החדשים ולכבוד האביב החביב (סוף סוף שבו הטמרפטורות להיות אביביות ולא חמסין, לפחות לכמה ימים…).

כשאנחנו מגדלים צמח בשדה הפתוח – אנחנו מאפשרים לטבע לקחת את העניינים לידיים – לרוב נוצר איזון מבחינת חרקים מזיקים וחרקים מועילים (שטורפים את המזיקים), ובנוסף – האבקת הצמחים והפרייתם – והשלמת התהליך מפרח לפרי – נעשית באופן טבעי ופשוט – בעזרת הרוח או בעזרת החרקים הרבים שמעופפים ומזמזמים להם במרחב הפתוח של הערוגות. עד כאן הכל פשוט וקל… מצויין.
אבל… לפעמים יש בעיית מזיקים שהטבע לא מצליח לפתור בעצמו, והאיזון משתבש בצורה קיצונית, שכבר די בלתי אפשרי לתקן בשטח הפתוח. דוגמא לגידול שכזה הוא העגבניה – בשטח הפתוח היא נתקפת בוירוסים שונים (צהבון האמיר, הכמילה) שמועברים אליה על ידי כנימת עש הטבק ועל ידי תריפס קליפורני. גם זחלי עש הטוטה אבסולוטה (שם חמוד למזיק מבאס ביותר) עושים שמות בעגבניות, ואקריות למיניהן מאיימות עליהן – בקיצור – יש שותפים רבים שחומדים את העגבניות שלכם… לכן, לאחר שנים של גידול עגבניות בשטח פתוח, התחלנו בנסיון לגדל אותן בבית צמיחה, המכוסה ברשת מש צפופה ומגן עליהן (במידה רבה) משלל האויבים שהזכרתי.

אבל… כדי שפרח העגבניה הנחמד יהפוך לפרי האדמדם שאנחנו רוצים לחתוך בסלט, צריכה להתרחש האבקה, כלומר – העברת אבקה מאבקני הפרח לשחלות שלו. פרח העגבניה, שהוא חסר צוף לחלוטין, הוא פרח דו-מיני: בפרח אחד יש חלקים זכריים ונקביים: גם אבקנים וגם עלי. לפרח העגבניה יש חיבה יתירה לשישיות: יש לו 6 עלי כותרת צהובים ו6 אבקנים שיוצרים יחד את "קונוס האבקנים" סביב עמוד העלי, שלרוב חבוי בתוכו (אם כי לפעמים עמוד העלי גבוה מהקונוס ומציץ מתוכו). בקצה האבקנים פתחים קטנים לשחרור גרגרי האבקה הקטנים. 

פרח העגבניה שייך לקבוצה קטנה (כ8% מהצמחים מכוסי הזרע) שמואבקים ב"האבקת זמזום" (תרגום של המונח Buzz Pollination): גרגרי האבקה הקטנים והיבשים שלו משתחררים דרך פתחי קונוס האבקנים כתוצאה מניעור הפרח (על-ידי הרוח או על ידי חרקים), בכל ניעור משתחרר חלק קטן מהאבקה שבמאבק – דמיינו לעצמכם ניעור מלחיה על הסלט – זה משהו דומה. האבקה נשפכת לתוך קונוס האבקנים ונוחתת על הצלקת שבראש עמוד העלי. הפרח פתוח בדרך כלל במשך כשלושה ימים, והאבקה מתחילה להשתחרר כיממה מהפתיחה, כך שיש לפרח חלון הזדמנויות של כיומיים "למצוא את הזמזום שלו", להיות מופרה ולהפוך לפרי.

וכאן נכנסת לתמונה (בזמזום עליז) דבורת הבומבוס – דבורי הבומבוס, הBUMBLEBEES, שייכות לסוג Bombus במשפחת הדבוריים (Apidae), בישראל יש שלושה מינים ששוכנים בהרים הקרירים בצפון הארץ: בחרמון, בגליל ובכרמל. המין הנפוץ ביותר בישראל, בומבוס האדמה, נפוץ בכל רחבי אירופה ואסיה ואלינו הגיע, כנראה מלבנון. ראשה של דבורת בומבוס האדמה קטן יחסית, וגופה מכוסה בשערות שחורות ובשני פסים של שערות צהובות-חומות, אחורי הבטן מכוסה בשערות לבנות. זהו המין העיקרי שבויית בעולם ומשמש, מאז שנות ה90 של המאה העשרים, כ"עוזר חקלאי" להאבקת גידולים בבתי צמיחה.

הנה הצצה על הגברת המקסימה:

דבורי הבומבוס, כמו דודניותיהן דבורי-הדבש, הן יצורות חברתיות. כדבורים חברתיות הן חיות במושבה בה יש חלוקת תפקידים בין הדבורים שאחראיות על הרביה – הזכרים והמלכות, לבין המון העם – הדבורים העמלות. אך לעומת דבורי-הדבש, הן די פרימיטיביות: המושבות שלהן, השלב החברתי, מתקיימות רק חלק מהשנה, באביב ובקיץ – בתקופת הפריחה. בחורף קיימות רק המלכות בחוסר פעילות, נמות את שנת- החורף במקומות מסתור. באביב מתעוררת המלכה, שהזדווגה והופרתה לפני שנרדמה, ומתחילה לאסוף צוף ואבקה ולחפש מיקום מתאים ליסוד קן. היא מטילה ביצים, אוספת מזון, מחממת ומזינה את הזחלים הבוקעים מהן עד להתגלמותם, ושוב מטילה ביצים. כשהדבורים העמלות הראשונות בוקעות מהגלמים מתחילה המושבה את חייה: העמלות יוצאות לאסוף מזון ומטפלות בוולדות, והמלכה מתפנה להטיל עוד ביצים ולנוח. כעת המושבה גדלה באופן מואץ, ויכולה להגיע למאות דבורים, רובן יהיו עמלות שיוצאות לרעות בין הפרחים כדי לאסוף מזון, וכך גם מאביקות אותם. בסוף הקיץ או לקראת הסתיו נוצר מחזור אחרון של וולדות, והפעם מהסוג המתרבה (מלכות וזכרים), העמלות שנותרו מתות יחד עם המלכה הזקנה, המלכות הצעירות מזדווגות ומתחילות לאגור גוף שומן גדול לקראת שנת החורף, ומחזור חיי המושבה מסתיים.

בסוף שנות השמונים של המאה שעברה הגיעו באירופה לביות מלא של דבורי-הבומבוס, שאפשר לגדל אותן בתנאים מלאכותיים לאורך כל חודשי השנה, ולא רק באביב ובקיץ. ההתקדמות הזאת היתה המפתח להכנסת השימוש בדבורי בומבוס כמאביקות חקלאיות בבתי צמיחה, ותוך ארבע שנים החליפו דבורי הבומבוס את ההאבקה הידנית בכל בתי הצמיחה של עגבניות בעולם המערבי.

כשדבורת בומבוס עמלה יוצאת למרעה ופוגשת פרח עגבניה, היא מסוגלת לנער אותו בעזרת מנגנון ההרעדה/הזמזום (buzz pollination) בו היא מתמחה (בת דודתה, דבורת הדבש, לא יודעת לעשות כן). היא פועלת יעילה ומוצלחת למדי: בשערות על גופה נתפסת כמות אבקה גדולה, תנועתה המהירה והתזזיתיות בה היא מסתובבת בין הצמחים מאפשרים האבקה רבה. היא פעילה גם בטמפרטורות נמוכות ובתנאי סגריר (שהרי היא מגיעה מאירופה הקרירה), ואינה סובלת מקלסטרופוביה: מקומות סגורים בחממות ומנהרות לא מפריעים לפעילותה, יריעות מסננות קרינה לא פוגעות בכושר ההתמצאות שלה. הנה סרט יפיפה המדגים כיצד מבצעת דבורת בומבוס האבקת זמזום.

כשאנחנו מביאים כוורת חדשה לבית הצמיחה אנחנו תולים ארגז פלסטיק על חוטי ההדליה (כדי למנוע הגעת נמלים), ובתוכו מניחים את הכוורת החדשה. בתוך הכוורת, על טהרת המין הנשי, שוכנות מלכה אחת, גלמים, ולדות (זחלים) וביצים, וכמה עשרות דבורי בומבוס עמלות כבר מתעופפות בזמזום עירני ומחכות שנפתח להן את הפתח הקטן בכוורת והן יוכלו לצאת החוצה ולהתחיל לתזז בין הפרחים. בעונת האביב החמה או בקיץ אנחנו מקפידים לתלות את הכוורת כמה שיותר נמוך ובתוך שורת הצמחים (כדי שיצלו עליה), ואנחנו מניחים קלקר מבודד על גג הכוורת, כדי להקל על הידידות האירופאיות את עומס החום. פרחי עגבנייה אינם מייצרים צוף, והדבורים זקוקות לו כדי להתקיים, ולכן הכוורת מגיעה מצוידת במלאי תחליף-צוף (מי סוכר בדרך כלל) בכמות שתספיק לכל תקופת פעילותה בהאבקה.

כך היא נראית מבפנים:

מדהים ויפיפה, נכון?

נסיים בתודה מעומק הלב לצוות הפועלות העמלות מצוות דבורה בומבוס – תודה על תזוזה בלתי פוסקת, על עבודה ללא לאות, על דבקות במטרה (ובאבקה) ועל זמזום נעים ברקע.

שבוע מזמזם, רוחש פעילות, צמיחה, פריחה, הפריה וקהילתיות,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים, סלק, חסה, גזר, מלפפון, עגבניה, תפו"א, בצל/שום, כרוב, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה.

בסל הגדול גם: פקוס/עגבניות צ'רי, כרישה, פטרוזיליה שורש.

בארגז הפירות: תפוח עץ, בננה, נקטרינה, מלון.

יום רביעי: עגבניות צ'רי, תפו"א, עגבניה, גזר, סלק, קישוא, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, שום/בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, מלפפון, חסה.

בסל הגדול גם: כרישה/פטרוזיליה שורש, דלורית/פקוס, כרוב.

בארגז הפירות: תפוח עץ, בננה, אפרסק, מלון.

13-15 במאי 2019 – קצר פה כל כך האביב

מיץ הענבים של "מחול הכרמים" שב אלינו!
לאחר הפסקה של שבועות ארוכים, קיבלנו מלאי חדש של מיץ ענבים טבעי, סחוט מענבים אדומים וירוקים בכרמים באיזור זכרון יעקב.
ניתן להזמין אותו דרך מערכת ההזמנות שלנו

_______________________________________________

יש רגע קצר בין אדר לניסן, שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים שיכור ומבושם –
איך שיופי יכול לרפא!

נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות –
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת –
קצר פה כל כך האביב.

(דוד גרוסמן/יהודה פוליקר)

השנה, בזכות החורף הגשום, האביב טיפה'לה התארך לנו – בשבוע שעבר עוד נהנינו מימים קרירים מעט, ובחוץ יש עוד פריחות יפות בסגול, כחול, כתום, ורוד, אדום, צהוב, לבן… הצמחים מצליחים עדיין לשתות מהמים המצויים עמוק בקרקע מגשמי החורף אבל ממהרים לפרוח ברגע האחרון ולא לפספס את חלון ההזדמנויות לייצר זרעים לקראת השנה הבאה. אבל… השבוע מזג האויר כבר מתהפך לצידו הגבוה של מד הטמפרטורות, וצפויים לנו ימים חמים-חמים, אפילו קצת שרב בתחילת השבוע ואחריו פשוט חם.

בזכות הקרירות המאוחרת שתלנו עוד סיבוב אחרון של כרוב וכרובית, מהם אתם מקבלים בשבועות האחרונים (בדרך כלל קטיף הכרובית והברוקולי מסתיים בהכי מאוחר באפריל). אך בעונה הזאת בני משפחת הכרוביים נראים כמו אירופאים בקיץ במזרח התיכון – קצת בהלם וקצת מחוץ למקומם הטבעי בלוח השנה… הם מתמודדים עם החום, במיוחד כי הם יודעים שזה ממש הסוף, ובפעם הבאה ניפגש שוב בקרירות הסתוית, אבל הם קטנים יותר והכרוביות לפעמים מקבלות גוון סגלגל מעט. תנו להם כבוד והערכה על שרידותם, וזה הזמן גם להיפרד מהם לשלום – עד סוף הסתיו…

השדה שלנו הופך קייצי ממש – הגזר, השומר, הקולורבי, שורשי סלרי, משפחת הצנוניים והלפת, האפונה והפול – כולם כבר סיימו את דרכם החורפית בשדה ויצאו לחופשה עד לסתו או לחורף הבא. ערוגות אחרונות ממש של סלרי עלים, פטרוזיליה שורש וסלק מחזיקות מעמד, אבל עד סוף החודש גם מהם ניפרד. את מקומם בשדה הפתוח תפסו שתילות רבות של תרד ניוזילנדי, שהוא הירוק העמיד-קיץ שלנו, קישואים וזוקיני בשלל צורות וצבעים, דלעות ממספר סוגים, מלונים, אבטיחים, פקוס, שעועית, במיה ולוביה, חצילים, פלפל, עגבניות צ'רי, תירס, תפוחי אדמה אביביים וממש השבוע שתלנו גם בטטות!

בבתי הצמיחה שלנו (שעכשיו, בקיץ, הסרנו את יריעות הפלסטיק מהם, והם מכוסים ברשתות מש צפופות, מעליהן אנחנו פורשים גם רשת צל) שתלנו עגבניות, מלפפונים ופלפלים. אלו זקוקים להגנה מפני מזיקים שמחסלים אותם בחוץ (וגם לבתי הצמיחה הם מגיעים בסופו של דבר) ולכן בשנים האחרונות אנחנו מגדלים אותם בעיקר בתוך בתי רשת בהם הם מוגנים מהסביבה החיצונית. פלפלים אנחנו מגדלים גם בתוך בתי הצמיחה וגם בשדה הפתוח, ומבין העגבניות – עגבניות הצ'רי, העמידות יותר, מקבלות גם הן שורות בשדה הפתוח, ואחיותיהן, העגבניות הגדולות והרגישות יותר, נשתלות בבתי הצמיחה.

ממש בשבוע שעבר השלמנו בניה של שני בתי צמיחה חדשים – בקצה השדה – המשמשים בתפקיד כפול – כבתי צמיחה לגידול ירקות, וכ"גדר" החוצצת בין השדה השכן לבין השדה שלנו. בשנה שעברה השתנתה הרגולציה של משרד החקלאות ולאחר 15 שנה בהן עבדנו בשיתוף פעולה עם החקלאי המגדל בשכנות לנו, מתוך הסכמה כתובה בקשר למשטר הריסוסים שיתבצע בקרבת השדה האורגני (הסכם שעבד מצויין וכובד על ידי שנינו, כשאנחנו "מוותרים" על כמה ערוגות בשולי השדה כדי ליצור מרווח מהריסוס, והוא מרסס רק בגובה נמוך, בימים נטולי רוח ובמרחק מאיתנו) – משרד החקלאות קבע כללים חדשים לפיהם הסכמים הדדיים בין חקלאים אינם קבילים עוד, ויש ליצור הפרדה מכנית של גדר כלשהי בינינו ובין השדות החקלאיים סביבנו. מצד אחד הקמנו גדר, ומהצד השני החלטנו להקים בתי צמיחה שישמשו כגדר, ויחד עם זאת נוכל להשתמש בהם לגידול. אז ברוכים הבאים, מברוק וצמיחה מוצלחת…

השדה האביבי שלנו – באופק מימין בתי הצמיחה החדשים

לאחר חודשים ארוכים בהם מערכת ההשקייה שבתה, והביטה בהשתאות בגשמים הרבים הרוחצים את הצמחים, נספגים בקרקע ומשקים אותה לרוויה, חזרנו להפעיל את מערכת הטפטוף, והצמחים מקבלים את מנת המים הנדרשת (שהולכת וגדלה עם עליית הטמפרטורות) מהטפטפות הזעירות שפרושות לאורך הצינורות. כדי לצמצם את התאדות המים החשובים, חלק מהערוגות מחופות ביריעות פלסטיק כהה (העשוי מעמילן תירס ומתכלה בסוף העונה), ששומר על הלחות מתחתיו ומונע "בריחה" של המים לאויר. על חלק מהערוגות , במיוחד ערוגות של גידולים רגישים לחום, כמו עשבי תיבול וירוקים, אנחנו נפרוס רשתות צל מלמעלה כדי להקל עליהם את עומס החום שבוא יבוא.

חצילים שתולים מעל לחיפוי קרקע מתכלה (עשוי תירס)

בשבוע שעבר, בחפיפה לחודש אייר, החל חודש הרמאדן, ומוחמד, מג'די ועלי צמים כעת מדי יום במשך כל שעות האור. הם עובדים אמנם יום מקוצר, ומשתדלים, במיוחד בימי השרב, לשמור על עצמם בעבודה בבית האריזה ולא בשמש בחוץ, אך עדיין, עול הצום על עובדי אדמה הוא לא פשוט, ויחד איתם, אנחנו מקוים למעבר מתון לקיץ, לפחות בשלושת השבועות הקרובים, עד שיסתיים הצום. זאת גם הזדמנות להודות לשאר עובדי השדה שלנו, רובם מתאילנד, שלוקחים על עצמם משימות רבות יותר בחודש זה.

מאחלים לכולנו שבועות שקטים, התרגלות רגועה לחום, ורמאדן כרים לכל הצמים,
שבוע טוב
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים, גזר, חסה, סלק, מלפפון, עגבניה, תפו"א, כרישה/בצל, סלרי עלים, תרד ניוזילנדי /קייל, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה.

בארגז הגדול גם: כרוב/כרובית, מנגולד, שום/פטרוזיליה שורש.

בארגז הפירות: בננה, תפוח עץ, שסק, נקטרינה.

יום רביעי: סלרי עלים/פטרוזיליה שורש, תפו"א, עגבניה, מלון/עגבניות צ'רי, סלק/גזר, קישוא, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, כרישה/בצל יבש, מנגולד/תרד ניוזילנדי, מלפפון, חסה.

בארגז הגדול גם: שום, כרוב/כרובית, קייל

בארגז הפירות: בננה, תפוח עץ, שסק, נקטרינה/אפרסק.

15-17 באפריל 2019 – לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם, וּבֹא בְשָׁלוֹם טַל

בחול המועד אנחנו לא שולחים ארגזים, לכן לא יגיעו אליכם ירקות בשבוע הבא – ביום שני 22 באפריל וביום רביעי 24 באפריל.
אבל… אתם מוזמנים להגיע אלינו – ביום רביעי 24 באפריל אנחנו מזמינים אתכם ליום פתוח אצלנו בשדה – בין השעות 14:00-18:00!

נשלח לו"ז מפורט בשבוע הבא.

_______________________________

רבים ממגוון המוצרים המעולים שניתן להוסיף לארגז כשרים לפסח: דבש, שמן זית, תבלינים, תמרים, טחינא, סילאן, קרקרים ללא גלוטן, ואפילו חלק מן העוגיות של דני וגלית. אתם מוזמנים לברר איתנו!

________________________________

טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ –
בְּטַל.
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת / פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת / עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת –
בְּטַל.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה –
בְּטַל.

(מתוך הפיוט "טל תן לרצות", ר' אלעזר ביריבי קיליר, ארץ ישראל, המאה ה6-7)

יש שנים בהן תיקון הטל (תפילת הטל) נאמר מתוך לב חצוי. כאשר החורף חולף ללא גשמים רבים ומגיע חג הפסח, אנחנו מבינים שהחורף עבר ואיתו תמה עונת הגשמים והגיע שעתו של הטל ללחלח את הקרקע, ואנו מקבלים את פניו בהשלמה אך גם בחשש, ומקוים לטוב. לצערי, זאת החוויה היותר המוכרת לי משנותי כחקלאית – אכזבה ממשקעי החורף שנגמר, וקבלת פני האביב בתקוה אך גם בלב קצת כבד.

השנה השמחה גדולה. במשך החורף עלצנו וחייכנו עם כל מנת מטר נוספת שהגיעה בעיתה, בכמות טובה אך לא מוגזמת, במרווח נאה וטוב מהגשם הקודם, ונהנינו יחד עם האדמה מחורף מרווה, ברוך ונהדר. וכשהגיע האביב, אפילו קצת הספיק לנו, ואנחנו לגמרי מוכנים לעונה היבשה. השנה, בלב קליל ועולץ, נוכל בשמחה להיפרד מהגשם ולקבל את פניו של הטל: לך לשלום, גשם, ובוא בשלום, טל.

ואכן, זה רשמי – כבר יותר משלושה שבועות שהאביב כאן, וגם מזג האויר החל להתהפך עלינו ולהתל בנו בנדנדה אביבית כדי להוכיח שאכן כך הדבר.לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. אצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ ומסתיים ב21 ביוני.

יחסי הציבור של האביב ממתגים אותו כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה, עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין… או שלא? למען האמת, האביב בארץ אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי, אלא שכאן האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, בדיוק כמו בשבועות אלה, כך שבהחלט אפשר לשיר: "בשורת אביב לך הבאתי".

המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב". אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב". זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: "כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה" (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש"י: "…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…" (פירוש רש"י על שמות יג, ד).

יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה "אָב" במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו "איבי הנחל" (שיר השירים ו, יא) ו"עודנו באיבו" (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: "העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה".

גם רועי הצאן חגגו בפסח. אחרי מרעה משובח בחורף, מהירוק שצמח בעקבות גשמי הברכה, נולדו באביב טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ'עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ'עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.

בדיר של עיזה פזיזה, טל שחר

בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שיפיקו הדבורים במכוורות בעין חרוד וברמת הגולן.

 

גם בנחילי הדבורים בטבע, כל נחיל מוליד מתוכו נחיל חדש באביב. בתחילה הנחיל נמצא בשלב ה"התנחלות", לפני שהדבורים החדשות מוצאות את החלל הבא שלהם להתגשם בו ולהתחיל חיים חדשים. בשלב זה הן חשופות ופגיעות במיוחד, ולמרבה הצער, השלב הזה מתנגש עם נקיונות הפסח, בהם אנחנו מגיעים גם למקומות פחות נגישים בשגרה. לפעמים במהלך הנקיון מוצאים על קיר הבית, בפינה חבויה בגינה או בארגז התריס, נחיל דבורים צעיר. לא כולם שמחים לחיות בדו-קיום עם דבורים, ובדיוק בשל כך הוקם ארגון "מגן דבורים אדום", שמתנדביו הדבוראים מגיעים ועתיקים במיומנות את הנחיל למקום בטוח, מאפשרים לדבורים לחיות כהלכה ולהמשיך להוות נדבך מרכזי בקיום העולם. תוכלו ללמוד על הסיפור שלהם בכתבה הזאת.

 

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל החגיגי?

יום שני: סלק/קישואים, גזר, חסה, תפו"א, מלפפון, עגבניה, כרובית/כרוב, קייל/מנגולד, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, פול ירוק, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה.

בארגז הגדול גם: צנונית/לפת, שומר/קלרבי, שום טרי/כרישה.

בארגז הפירות: קלמנטינה, תפוז, בננה, תפוח עץ.

יום רביעי: תפו"א, כרוב/כרובית, עגבניה, גזר, סלק/קישוא, שומר/קלרבי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, מנגולד/קייל, מלפפון, חסה.

בארגז הגדול גם: שום ירוק/כרישה, פול ירוק, צנונית/לפת.

בארגז הפירות: קלמנטינה, תפוז, בננה, תפוח עץ.