עלי ח'ביזה #561, 15-17 בפברואר 2016, ו'-ח' אדר א' תשע"ו

משתדרגים…!

אנחנו שמחים ממש לבשר שהבשלנו לקראת שיפור נוסף בקשר אתכם… הפעם באגף החשבונות והחשבוניות. אני יודעת שחלק מכם נתקלתם בקשיים לפתוח את החשבוניות או באי בהירות לגבי הכפילות של שתי חשבוניות. בנוסף, המערכת שלנו עד כה לא היתה מאובטחת דיה כדי שתוכלו להכניס את פרטי כרטיס האשראי שלכם. היום אנחנו יוצאים לדרך חדשה…
המערכת שלנו השתדרגה והיא כעת מחוברת למערכת אישורית זהב של חברת קארדקום, מערכת מאובטחת שמצפינה את פרטי התשלום באחריות מלאה. בהמשך גם נעבור לתכנת חשבוניות שבה נוכל להוציא לכם חשבונית משולבת אחת שתכיל את כל קניות החודש (בכל דרגות המע"מ). החשבוניות גם אמורות להיפתח בדרך נוחה ובלי קשיים.

אנחנו עשינו צעד ראשון וכעת אנחנו זקוקים לכם – נודה לכם אם תיכנסו לחשבון שלכם במערכת ההזמנות (פרטים על השימוש במערכת ההזמנות כאן), לחצו על כפתור הפרטים האישיים, בתחתית העמוד מופיעה כעת השורה: הכנסת פרטי אשראי לחיוב חוזר: קישור לטופס מאובטח. לחצו על הקישור והזינו את פרטי כרטיס האשראי שלכם. בסיום הפעולה הכרטיס מוצפן ונשמר במערכת מאובטחת.
נותרו שבועיים עד לסוף החודש, נודה לכם מאוד אם תזינו את הפרטים בהקדם, כדי שנוכל לחייב את הכרטיסים במועד בסוף השבוע הבא.

לשאלות ותהיות או עזרה טכנית אתם מוזמנים לפנות אלינו, טלפונית או באימייל.
תודה רבה!

_______________________________

שמש חורפית

אחרי כמה וכמה שבועות סגריריים וקרים, הנה השבוע מגיעים אלינו ימים חמימים יותר, מוארים בשמש של חורף, שהיא נעימה ומשמחת, גם אם היא מופיעה רק לכמה שעות ואז נעלמת ואיתה שוב צונחות הטמפרטורות מטה. האדמה בשדות כבר רוויה ומושקית היטב, גם לעומק, והירקות מאוד שמחים להתפרקד קצת בשמש הנעימה, שהיא בדיוק במידה הנכונה לירקות חורף שכמותם.

מבחינתנו העיתוי מוצלח ביותר – לאחר הפוגה של כחודש פלוס בשתילות בשדה, תחילת ואמצע פברואר הוא בדיוק הזמן בו אנחנו שבים לשתול מחזורי חורף אחרונים של סלרי, שומר, קולרבי ועוד. ולצידם מתחילים בשתילות אביב – הקישואים הם הראשונים שנכנסים לאדמה, מכוסים ביריעות פלסטיק שקופות, כדי לחמם אותם ולהגן עליהם מהזמנים הקרים. שבוע כזה הוא אידיאלי לקליטתם הטובה בערוגות.

וגם הירוקים שלנו ממש שמחים מהשמש, חברתם הטובה. העלים שותים בצמא את קרניה, מטמיעים אותה בגופם ומפיקים ממנה אנרגיה לצמיחה בריאה. לכבודה ולכבודם ולכבוד חודש אדר א' חשבתי לספר ולדייק היום על התרדים אצלנו בשדה – האחד תרד של ממש, ממשפחת הסלקיים, והשני – תרד ניוזילנדי, ממשפחת צמחי חוף, שמתחפש לתרד… נזכרתי שכדאי לכתוב עליהם כי שוב ושוב נתקלנו בשאלת "מה זה" לגבי עלי התרד שהיו בארגזים בתקופה האחרונה, וכשהסברנו שזה תרד, הבאנו בלבול: "אבל חשבתי שהתרד הוא העלים הקטנים הירוקים על גבעול ארוך…??". אז ככה:

זה תרד:

spinach.jpg

מוצאו של התרד, בן משפחת הסלקיים, ממרכז אסיה- אפגניסטן, צפון הודו, אוזבקיסטן, או דרום מערב אסיה, אולי מפרס. שנים רבות הוא גודל במזרח התיכון, במרכז ובסין, מקור סיני מהמאה השביעית מכנה אותו "עשב התבלין של פרס". הוא נדד לאיזור סוריה וערב הסעודית ומשם לצפון אפריקה. במאה האחת עשרה הביאו אותו המוּרים הצפון-אפריקאים לספרד, והכירו אותו לאירופאים. כצמח ארצישראלי מצוי הוא מוזכר במשנה ובתלמוד כירק שנהוג לבשל ולהכין ממנו מרקים.

התרד הוא הזדמנות טובה לכמה הרהורים על כוחה של תרבות, כוחם של סיפורים צבעוניים ומסורות עממיות, ומולם על כוחו של המדע המדויק (?). כמו ירקות רבים, גם התרד החל את דרכו הקולינרית כעשב מרפא, ושימש לטיפול בעצירות ובבעיות עיכול. במסכת ברכות אומר רב חסדא: "תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים". תמיד זה מדהים אותי כיצד הרפואה העממית קולעת בול בלי שיהיו לה הכלים המדעיים לבחון את צמחי המרפא עליהם היא ממליצה. נסיון של שנים, יחד עם ידע המועבר מדור לדור ואולי גם קורט אינטואיציה או, מי יודע, אולי יכולות רוחניות, חברו להם יחד, כבר לפני שנים, והביאו עצות טובות ומועילות לבריאות. שכן, למרות שאני די בטוחה שרב חסדא לא נכנס מימיו למעבדת כימיה, ולא למד ביולוגיה או בוטניקה ב"פקולטה" ברחובות, בכל זאת הוא קלע בול. התרד הוא אחד המקורות העשירים ביותר לנוגד חמצון בשם לוטאין, שתורם לבריאות העין ועשוי גם לסייע בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים, למחלות לב ולסרטן. החומצה האוקסלית בו היא האחראית כנראה ליכולתו המסייעת להסדרת פעולת המעיים. (עוד על הסגולות הבריאותיות והמזינות של התרד בהמשך).

ההרהור השני בא לי מקריאה על התרד וחברו הטוב, פופאי המלח (Popeye) – דמות קומיקס חובבת תרד, כשפופאי נקלע לצרה הוא אוכל תרד מקופסת שימורים, וזוכה לכוח אדיר. מה שיפה בכל הסיפור הוא שפופאי יסודו ב… טעות הדפסה. במחקר משנת 1870, חלה טעות בהדפסת מיקום הנקודה העשרונית, וכך יוחסה לתרד תכולת ברזל גדולה פי 10 מערכה האמיתי. כאן מתגלה כוחו של הסיפור, המיתוס והמלח בעל העין האחת – אם תעשו סקר קצר בין ידידיכם מהם הירקות העשירים ביותר בברזל, סביר להניח שהתרד יהיה ביניהם. סיפור התרד והברזל מורכב אף יותר. התרד עשיר אמנם בברזל (לא בכמות של פי עשר, אך בכל זאת) וסידן, אולם יכולתנו לספוג את החומרים הללו מן התרד נמוכה ביותר, כי החומצה האוקסלית המצויה בתרד קושרת אותם ומונעת מהם להיספג בגוף.

אולם לתרד יתרונות אחרים. נוסף על הלוטאים, שהוזכר כבר, הוא עשיר בויטמין K, ויטמין A, ויטמין C, בטא-קרוטן וחומצה פולית. הוא עשיר בכלורופיל, שתרם להגנה מפני חומרים מסרטנים (למשל הגנה מסרטן ריאות). הוא מכיל קוורצטין, שהוא נוגד חמצון ונוגד דלקת, ואנזים מסוים בו מסייע להורדת לחץ דם. מיץ תרד הוא הטוב מבין מיצי הירקות למניעת היווצרות תאים סרטניים.

בזני התרד המסורתיים ישנן שתי קבוצות של זני תרד: זנים בעלי זרעים קוצניים, שנחשבו לעמידים יותר לקור, וזנים בעלי זרעים חלקים, שמתמודדים טוב יותר עם טמפרטורות חמימות. זני המכלוא הקיימים כיום מתאימים לאקלימים שונים. חלוקה נוספת של סוגי התרד היא לפי צורת העלה: לזנים בעלי עלים מקומטים ומסולסלים, וזנים בעלי עלים שטוחים וחלקים, וישנם גם זני ביניים, בין חלק למקומט. בארץ צומח התרד גם בצורת הבר שלו. תרד-בר גדל ממרכז הארץ וצפונה, בחורף ובאביב. עליו רכים ועדינים יותר, וגם טעמו מעודן יותר. בשווקים צפוניים אפשר למצוא אותו טרי, ובמסעדות גליליות הוא מככב עכשיו בתבשילים מחומרים מקומיים.

וזה התרד הניוזילנדי:

New_Zealand_Spinach

שמו המדעי הוא טטרגוניה, וביתר דיוק: Tetragonia tetragonioides, והוא שייך למשפחת החיעדיים (Aizoaceae), המתאפיינת בצמחים בשרניים ומשתרעים המחבבים חולות ודיונות, בעיקר בחופי ים, אך מסתדרים יפה גם באיזורים מדבריים. באוסטרליה וניו זילנד הוא גדל כבר אינספור שנים, והאבוריג'ינים והמאורים המקומיים ליקטו אותו והשתמשו בו למאכל. כשהגיעו האירופאים ליבשת, הם לימדו אותם אילו צמחים טובים לאכילה, וסייעו להם לשרוד בעזרת ידע מקומי זה, הצמחים והחיות המקומיים זכו לכינוי: Bush Tucker, מה שאנחנו קוראים "בלדי", ביניהם גם הטטרגוניה ידידתנו.

קפטן קוק, שהגיע לחוף המזרחי של אוסטרליה ב-1770, חשש מאוד (ובצדק) שמלחיו, הניזונים רק מאוכל משומר, יחלו בצפדינה, הנגרמת מחוסר בויטמין C, ובכל פעם שהגיע לחוף, חיפש עלים ירוקים טובים לאכילה לשיפור תזונתם. באוסטרליה מצא השף הבוטנאי שלו את הטטרגוניה, ולאחר שנהנו ממנה וממעלותיה התזונתיות, הם הביאו אותה איתם הביתה לאנגליה. האנגלים, חובבי עלים ירוקים, אימצו לחיקם את הצמח האקזוטי, ובתחילת המאה התשע עשרה הוא גודל באופן נרחב בגינות הירק האנגליות. אחר כך היתה תקופה בה נזנח הצמח, לטובת צמחי מכלוא וצמחים "מתקדמים" אחרים, אך בשנים האחרונות, ברוח טרנד הבלדי העולמי, הוא זוכה לעדנה, ושפים אוסטרלים, על סינריהם הלבנים, יוצאים ללקט אותו בטבע, או רוכשים אותו ממגדלי גורמה. גם באסיה, חובבת העלים הירוקים, הוא משמש כתחליף לעלים אסייתים במתכוני ירקות מוקפצים.

למרות שהוא כלל לא קרוב לתרד, מהצד הגנטי, הוא זכה לשמו בשל היותו תחליף לתרד. היתרון הגדול שלו הוא, שבניגוד לתרד הזקוק לקרירות, ותנאי חום קיצוניים מאתגרים את נביטתו, ומביאים אותו לפריחה מוקדמת, התרד הניו-זילנדי עמיד בחום. מצד שני, הוא רגיש לקור, וקרה תחסל אותו לחלוטין. התכונות המשלימות של השניים גרמו לתרד הניו-זילנדי לשמש תחליף מוצלח לתרד בעונת הקיץ, כשאי אפשר לגדל תרד רגיל, וגם בחורף ישראלי מצוי הוא שורד יפה. בישראל הצליחו לסבך את סיפור התחפושות עוד יותר, פלוס נגיעה אישית לח'ביזה שלנו: במלחמת השחרור, במצור על ירושלים, ניסו למצוא פתרונות תזונה לתושבים הנצורים, וצמח רעיון לנצל את ה'ח'ביזה', היא החלמית, הגדלה בר. תלמידי בתי הספר יצאו למבצע איסוף עלי ח'ביזה, העלים הקטופים הועברו לתנובה, שארזה אותם ושיווקה אותם כ'תרד ניו זילנדי'… טיול מסביב לעולם: ח'ביזה ירושלמית המשווקת כטטרגוניה ניו-זילנדית שאמורה להיות תחליף לתרד (שמוצאו איראני)…

ואיך הוא כתרד בתחפושת? טעמו המלוח קמעה מזכיר תרד, אך הוא לא ממש דומה לו במראה. העלים של החבר מניו-זילנד קטנים הרבה יותר ובשרניים יותר. הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, וגם להחליף מנגולד במתכונים מסויימים. המרקם הבשרני שלו מזכיר את מרקם המנגולד העבה יותר מאשר את המרקם של התרד, הדקיק יותר. הבשרניות של עליו גורמת לו לאבד פחות נפח בבישול, ולכן אם משתמשים בו כתחליף לתרד או מנגולד, אתם זקוקים למחצית מנפח העלים המצויין במתכון. כשאתם מבשלים אותו, הפרידו את העלים מן הגבעולים, הם קשים יותר ויקשו על בישול אחיד. לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא (לא מבושל). העלים שלו מכילים אנטיאוקסידנטים קרטנואידים, חומרים מזינים חשובים, אך בצורה הטרייה הם מופיעים כאוקסלטים, בצורה הקשה לגוף לעיכול, במיוחד אם אתם רגישים לה (למשל במצבים של אבנים במרה או בעיות כליות). חליטה קצרה במים (כמה דקות) ושטיפת העלים במים לאחר החליטה מסירה את רוב האוקסלטים מהעלים והופכת אותם קלים לעיכול.

בתקופה הזאת של השנה שניהם גדלים אצלנו במקביל, ולפעמים אתם מקבלים תרד חורפי (כך אנחנו מכנים אותו) ולפעמים תרד ניו-זילנדי – הזדמנות להכיר וליהנות מהדמות עצמה ומבבואתה המחופשת… מתכונים לשני החברים תוכלו למצוא באגף המתכונים באתר שלנו.

בברכת הורה תרד! ושבוע שמשי וטוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
__________________________________

מה השבוע בסל?

חלק מהעגבניות השבוע נראות פחות טוב מבשבועות שעברו. הן טעימות וטובות, אבל רצינו להסביר לכם למה הן נראות חיוורות. שיחי העגבניות נפגעו בקרה וספגו זעזוע, העלווה שלהם נפגעה, אבל הצמחים עדיין חזקים וצומחים ומניבים פירות. הרבה פירות. כדי לסייע לצמחים להתאושש קטמנו אותם מלמעלה, ואנחנו מצפים להתחדשות שלהם מצידי הגבעולים. בנוסף, באין עלווה, על מנת להגן על הפירות מפגיעת קרינה, פרשנו רשת צל על מנהרת הצמיחה בה גדלות העגבניות. רשת הצל אמנם מגנה מפגיעה, אבל גורמת להאדמה לא אחידה של הפרי. אנא קבלו אותה בהבנה ובשמחה, תנו בה ביס, היא טעימה ומרווה. תודה.

יום שני: ברוקולי, שמיר/כוסברה/נענע, עגבניה, חסה, תרד/קייל/מנגולד, מלפפון/מלפפון הולנדי ארוך, גזר, בצל יבש, תפו"א, צנונית/צנון סגול ארוך/דייקון (צנון לבן ארוך)/סלק, בארגזים קטנים בלבד: כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: עלי בייבי, סלרי שורש, כרובית, כרוב.

יום רביעי: בצל יבש, מלפפון, שמיר/נענע/כוסברה/פטרוזיליה, תרד/ קייל/מנגולד, עגבניה, פלפל/גזר, חסה, תפו"א, ברוקולי, עליי בייבי, בארגזים קטנים בלבד: סלק אדום/סלרי שורש.

ובסל הגדול תוספת של: פול/אפונה, כרישה, צנונית/צנון/לפת לבנה, כרוב.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #546, 26-28 באוקטובר 2015, י"ג-ט"ו חשוון תשע"ו

בסוף השבוע הזה נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות אוקטובר, ונעדכן את החשבון שלכם באתר ההזמנות שלנו.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

_______________________________________

wheatקמח הכוסמין האורגני חוזר! החל מהשבוע אנחנו חוזרים לכוסמין אורגני של מנחת הארץ במחירים שפויים… יש כוסמין מלא (18 ש"ח) וכוסמין 70%, בו מנופה 30% מהסובין (21 ש"ח).
לא נמשיך להציע כוסמין לא אורגני, כדי למנוע בלבולים וטעויות.

שיהיה לכולנו לבריאות ולשפע.

_________________________________________

ירוק בעיניים

התחזית הבטיחה לנו גשם מקומי, ואכן כבר בשעות הבוקר כיסו עננים כהים את השמיים, רוח מלאת מרץ פיזרה עלים יבשים מהגפן והניעה גל ירוק בערוגות. כמה דקות אחר כך כבר שטף הגשם את השדה. אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם – בקרוב ניפרד מהלוביה, הבמיה, הפלפל והחצילים, התירס נותן את אקורד הסיום שלו השבוע ובשבוע הבא. וממול – משפחת הכרוביים שלחה נציג ראשון (קולרבי), הסלק, הצנונים והלפת מתחילים לדלג לבית האריזה, הגזר והשומר כמעט מוכנים.

אני יודעת בודאות שמגיע החורף גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי כמו בחורף – שלל עלים ירוקים צומחים בשמחה בין רגבי ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים העונתי של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

טאט סוי:

מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ'וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים.

טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג'ינג'ר, שומשום וגם מתוק של פירות.

ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו'.

הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.

 

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

רוקט

קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה.

עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות.

הנה מתכון ששלחה לי רותם, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו "רוקט" או "ארוגולה" באינטרנט.

 

קייל

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

 

מיזונה

ירוקה ממשפחת החרדלים, בעברית מכנים אותה חרדל יפני או כרוב רַפַּה. המיזונה היא צמח בעל עלים ארוכים ודקים שלהם קצוות משוננים, טעמם עדין ומתקתק מעט. הצמח תורבת ביפן עוד מהעת העתיקה, אבל המקור הקדום שלה הוא כנראה סין.

טעמם של עלי המיזונה נייטרלי ולכן הם טובים גם כתוספת דקורטיבית וכמצע למנות ראשונות ועיקריות וגם כעשב תיבול נפלא לסלט. לכן מככבת לעיתים קרובות בתערובות בייבי למיניהן (גם שלנו), אבל גם עומדת בפני עצמה וגם, הפלא ופלא, ניתנת להקפצה בקלות.

מתכוני מיזונה מאיריס זו'רלט, Ynet

 

חרדל ירוק/כרוב סיני

tokyo bekana

צמח מרפא וטעם. עלי החרדל הם בין המאכלים הכי בריאים שאפשר לאכול, מסייעים בסילוק רעלים מהגוף, מכילים חומרים אנטי-דלקתיים, עשירים מאד בוויטמיני B, מינרלים וברזל.
הוא משמש כמרפא לצינון, דלקת ריאות, כמפחית ליחה. בתור מנקה דרכי נשימה, הוא מועיל במצבי צרידות בתוספת דבש.

יש זנים רבים של עלי חרדל, חלקם חריפים מאוד, חלקם עדינים למדי בטעמם. יש עלים מחוספסים, חלקים, קשיחים, רכים, ירוקים וסגולים. בעבר גידלנו את הזן "אוסאקה" הסגול והחריף. השנה עשינו נסיון בזן חדש, tokyo bekana, שעליו ירוקים חיוורים, דומים לחסה, וטעמו כמעט לא חריף. הוא מעולה בסלט, בכריך, אבל גם בהקפצה ואפילו בממולאים.

הנה כמה מתכונים עבורם מאגף המתכונים שלנו

 

על עלי הבייבי, העלעלים, כתבנו בהרחבה לפני כמה שבועות, אתם מוזמנים לשוב ולהציץ בעלון ההוא.

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע רקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, טא-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות ומצד שני אין התייבשות.

כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים לעוד מנות נדיבות של מים משמים. עכשיו, משחלף ז' בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר מזמן חזרו הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא!

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_________________________________

מה השבוע בסל?

העגבניות שלנו מתחילות להניב, מקוים שבקרוב נוכל לשוב לשים לכולכם מהן.

יום שני: חסה, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר/נענע, דלעת, לוביה תאילנדית/ במיה/ארטישוק ירושלמי, כרישה/בצל ירוק, מנגולד/קייל/עלי חרדל, מלפפון, בטטה, עליי בייבי/מיזונה/טטסוי, תירס, לפת לבנה/סלק אדום

ובסל הגדול תוספת של: רוקט, עגבנייה/קולרבי, חציל

יום רביעי: בטטה, מלפפון, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה/נענע, מנגולד/תרד ניו זילנדי/קייל, תפו"א/גזר /עגבנייה, חסה, ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית/במיה, פקצ'וי/טטסוי/מיזונה/רוקט, דלעת, תירס, בארגזים קטנים בלבד:  לפת לבנה/סלק אדום

ובסל הגדול תוספת של: פלפל ירוק/חצילים, כרישה/בצל ירוק, חרדל ירוק, קולרבי/צנונית.

יום רביעי: הרשימה מתפרסמת באתר ביום רביעי אחרי הצהרים בתום אריזת הארגזים. כדי לראות אותה, עליכם לחזור למייל הזה ביום רביעי אחרי 16:00, ללחוץ על הקישור (מספר העלון) ולהגיע דרכו לאתר שלנו, שם תמצאו את הפירוט לרביעי.

ובסל הגדול תוספת של:

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #504 1-3 בדצמבר 2014, ט'-י"א כסליו תשע"ה

התמרים של סמר כאן!!!

ממש רגע לפני שהעלון נשלח אליכם – הגיעו אלינו תמרים חדשים דנדשים מהערבה מקיבוץ סמר – המתוקים מתוקים מגיעים בשלושה זנים: זהידי, דקל נור וברהי.

אתם מוזמנים להוסיף אותם לארגז שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.

____________________________________

ירוק בעיניים, בלב, ובבטן…

הגשמים הרבים של השבוע שעבר הרוו את הקרקע בכמויות יפות ממש. מקיבוץ גזר הסמוך לנו מסרה לנו מליסה (בשם לי סיגל) את נתוני המדידה, ונראה שבשבוע שעבר ירדו כ120 מ"מ גשם בחמישה ימים (רובם בימים שלישי-רביעי). מיום שישי כבר התבהרו השמיים, אבל האדמה ממשיכה להיות בוצית והטל מהלילה ממשיך לספק מנות יפות של רטיבות לצמחים (ולשולי המכנסיים שלנו…). ויחד עם המטר הנפלא, ימי השמש היפים הצפויים השבוע עתידים לתת תנופה נוספת לגידולי החורף שממלאים בשפע מלבב את הארגזים. אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם – בקרוב ניפרד מהלוביה והחצילים, לתירס ולפלפלים כבר אמרנו שלום אחרון, ולמולם משפחת הכרוביים נכנסת לתמונה והמון שורשים מתוקים, חריפים, עסיסיים בשלל צבעים, וגם…

אני יודעת בודאות שמגיע החורף גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי כמו בחורף – שלל עלים ירוקים צומחים בשמחה בין רגבי ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק, הלפת, השומר כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים כבר כתבנו על חלק מהעלים הירוקים לפני כחודש וקצת – והנה לפניכם חלק שני של מורה הנבוכים של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

תרד חורפי:

לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.

הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ"ירוק"). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.

גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.

הנה מקבץ הצעות לדוגמא

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

קייל

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע רקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, טאט-סוי, עלי חרדל, קייל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות ומצד שני אין התייבשות.

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

_______________________________

יום שני: נתח דלעת, קולורבי, קייל/תרד, עגבנייה, שומר/ דייקון/לפת, כרוב/ברוקולי, פטרוזיליה/ שמיר/כוסברה, מלפפון, מנגולד/טאטסוי/רוקט, בצל ירוק/כרישה, ארגזים קטנים בלבד – סלק.

ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, חסה מסולסלת/מיזונה, חצילים/ארטישוק ירושלמי, בטטה.

יום רביעי: נתח דלעת, קולורבי, תרד חורפי או תרד ניוזילנדי, עגבנייה, שומר/ דייקון, כרוב/ברוקולי/כרובית, פטרוזיליה/ שמיר/כוסברה, מלפפון, בצל ירוק/כרישה, בטטה/ארטישוק ירושלמי, סלק..

ובסל הגדול תוספת של: קייל/מנגולד/טאטסוי, מיזונה/רוקט, סלרי עלים.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה 483, 23-25 ביוני 2014, כ"ה-כ"ז סיון תשע"ד

קיץ ירוק

לא רבים הם העלים הירוקים המצליחים לשרוד ולשגשג בקיץ הישראלי. לעומת שפע העלים בחורף, בקיץ אנחנו מסתפקים בעיקר בחסות (מזנים מותאמים לקיץ, הרבה פחות מוצלחות מהחסות החורפיות), פטרוזיליה (ומדי פעם כוסברה ושמיר, אך הם מופיעים לרגע ונעלמים די מהר), עירית שומית, מנגולד ותרד ניו-זילנדי.

זה האחרון הוא אורח ירוק קייצי שכבר שנים מספר מגיע לח'ביזה בחודשי הקיץ. יש לו גם שמות רבים אחרים, המרמזים גם הם על מוצאו: 'תרד ים' (Sea Spinach), 'הכרוב של קוק' (Cook's Cabbage – הכוונה לקפטן קוק), 'עלי דינגו' (Warrigal Greens – הוא כלב הבר האוסטרלי), ו'תרד מפרץ בוטאני' (Botany Bay Spinach – מפרץ ידוע בסידני, אוסטרליה). בשפה המאורית (השפה הניו זילנדית הילידית) הוא מכונה: 'Kokihi', ובדרום אפריקה קוראים לו 'עשב דיונה' (Duneweed). בעברית שמו התקני הוא: 'רבועה שרועה'.

כל השמות האלה מספרים עליו: הוא צמח משתרע הגדל בעיקר לאורך חוף הים, מוצאו מאוסטרליה וניו זילנד, שם הוא היה בשימוש נרחב על ידי הילידים המקומיים, וקפטן קוק הוא זה שהביא אותו לעולם האירופאי. אבל לפני שנעשה פה סלט תרד… בואו נתחיל מההתחלה:

שמו המדעי הוא טטרגוניה, וביתר דיוק: Tetragonia tetragonioides, והוא שייך למשפחת החיעדיים (Aizoaceae), המתאפיינת בצמחים בשרניים המחבבים צמיחה לאורך חופים – בחולות ודיונות, ומסתדרים יפה גם באיזורים מדבריים. באוסטרליה וניו זילנד הוא גדל כבר אינספור שנים, והאבוריג'ינים והמאורים המקומיים ליקטו אותו והשתמשו בו למאכל. כשהגיעו האירופאים ליבשת, הם לימדו אותם אילו צמחים טובים לאכילה, וסייעו להם לשרוד בעזרת ידע מקומי זה, הצמחים והחיות המקומיים זכו לכינוי: Bush Tucker, בעצם מה שאנחנו קוראים "בלדי", ביניהם גם הטטרגוניה ידידתנו.

קפטן קוק, שהגיע לחוף המזרחי של אוסטרליה ב-1770, חשש מאוד (ובצדק) שמלחיו, הניזונים רק מאוכל משומר, יחלו בצפדינה, מחלה הנגרמת מחוסר בויטמין C, ולכן בכל פעם שהגיע לחוף, חיפש עלים ירוקים טובים לאכילה כדי לשפר את הדיאטה שלהם. באוסטרליה מצא השף הבוטנאי שלו את הטטרגוניה, ולאחר שנהנו ממנה ומהמעלות התזונתיות שלה, הם גם הביאו אותה איתם הביתה לאנגליה.

האנגלים, שחיבבו מאוד עלים ירוקים, שמחו לאמץ לחיקם את הצמח האקזוטי, ובתחילת המאה התשע עשרה הוא גודל באופן נרחב בגינות הירק האנגליות. אחר כך היתה תקופה בה נזנח הצמח, לטובת צמחי מכלוא וצמחים "מתקדמים" אחרים, אך בשנים האחרונות, ברוח טרנד הבלדי העולמי, הוא זוכה לעדנה, ושפים אוסטרלים, על סינריהם הלבנים, יוצאים ללקט אותו בטבע, או רוכשים אותו ממגדלי גורמה. גם באסיה, חובבת העלים הירוקים, אימצו אותו בשמחה, והוא מגודל במזרח אסיה ומשמש כתחליף לעלים אסייתים במתכוני ירקות מוקפצים.

כך הוא צומח – שרוע ומתפשט:

למרות שהוא כלל לא קרוב לתרד, מהצד הגנטי, הוא זכה לשבץ אותו בשמו בשל השימוש בו כתחליף לתרד. היתרון הגדול שלו הוא, שבניגוד לתרד הזקוק לקרירות, ותנאי חום קיצוניים גורמים לו לא לנבוט, ואף מביאים אותו לפרוח בטרם עת, התרד הניו-זילנדי עמיד בחום. מצד שני, הוא רגיש לקור, וקרה תחסל אותו לחלוטין. התכונות המשלימות של השניים גרמו לתרד הניו-זילנדי לשמש תחליף מוצלח לתרד בעונת הקיץ, כשאי אפשר לגדל תרד רגיל.

אצלנו בישראל הצליחו לסבך את סיפור התחליפים אפילו עוד יותר, ויש לו נגיעה אישית לח'ביזה שלנו: בתקופת המצור בירושלים ניסו לעודד את התושבים לשתול ירקות על הגגות ולהשתמש במי השופכין להשקיה. אז צמח גם הרעיון לנצל את ה'ח'ביזה' היא החלמית. תלמידי בית הספר אורגנו ויצאו למבצעים של איסוף עלי החלמית . העלים הקטופים הועברו לתנובה, שארזה אותם ושיווקה אותם כ'תרד ניו זילנדי'… טיול מסביב לעולם: ח'ביזה ירושלמית המשווקת כטטרגוניה ניו-זילנדית שאמורה להיות תחליף לתרד (שמוצאו איראני)…

אם אתם חפצים לגדל אותו, ולצעוד בדרכם של רבבות גננים ברחבי העולם, שאימצו אותו לחיק אדמתם, כדאי לדעת כמה דברים: קודם כל, הוא גדל בקלות ובהתלהבות ואינו מפונק כלל, הוא בחירה טובה. מרוב שמחת הצמיחה שלו, בחלקים שונים בניו זילנד ובארצות הברית הוא הפך ממש לעשב בר שחקלאים מנסים לבער משדותיהם, אבל בדרך כלל הוא ידידותי מאוד. כמו שאופייני לצמחי בלדי רבים, הוא צמח חזק ואין לו הרבה מזיקים או מחלות, גם זה עושה אותו תחליף מוצלח לתרד הרגיש. הזרעים שלו נובטים לאט מאוד, בשל קליפת זרע לא קלה לחדירה (זכרו שהוא רגיל לגדול באיזורים לחים בהמיספירה הדרומית, ושם הבעיה של הזרעים היתה איך לא להירקב מהר מדי לפני הנביטה…). הדרך הטובה לסייע לו לנבוט היא להשרות את הזרעים במים קרים למשך 24 שעות לפני הזריעה, או במים חמים למשך 3 שעות.

טעמו המלוח קמעה מזכיר מאוד תרד, ולכן הוא תחליף מתאים, אך הוא לא דומה לו כלל במראה. נכון, הוא ירוק, ואוכלים את עליו, אך כאן מסתיים הדמיון. העלים של החבר מניו-זילנד קטנים הרבה יותר, בשרניים יותר, ובדרך-כלל משוננים בקצה, כצורת מעויין / יהלום. הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, וגם להחליף לעתים מנגולד במתכונים מסויימים. המרקם הבשרני שלו מזכיר את מרקם המנגולד העבה יותר מאשר את המרקם של התרד, הדקיק יותר. הבשרניות של עליו גורמת לו לאבד פחות נפח בבישול, ולכן אם משתמשים בו כתחליף לתרד או מנגולד, אתם זקוקים למחצית מנפח העלים המצויין במתכון. (אבל שימו לב כי המתכונים באגף המתכונים הם מתכונים אוסטרליים המותאמים במיוחד לטטרגוניה, הכמויות שם מדויקות לתרד הניו-זילנדי ואין צורך להתאימן).

כשאתם מבשלים אותו, הפרידו את העלים מן הגבעולים, אלו האחרונים קשים יותר ויקשו על בישול אחיד. לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא (לא מבושל). העלים שלו מכילים אנטיאוקסידנטים קרטנואידים, חומרים מזינים חשובים, אך בצורה הטרייה הם מופיעים כאוקסלטים, בצורה הקשה לגוף לעיכול, במיוחד אם אתם רגישים לה (למשל במצבים של אבנים במרה או בעיות כליות). חליטה קצרה במים (כמה דקות) ושטיפת העלים במים לאחר החליטה מסירה את רוב האוקסלטים מהעלים והופכת אותם קלים לעיכול.

אז נכון שהוא תחליף לתרד הרגיל, אבל אל תוותרו עליו רק כי הוא נראה שונה ופחות מוכר, כדאי לנסות אותו. הוא מצויין ומזין ואחד הירוקים היחידים שמצליחים לשמח את ארגזנו בעלים בקיץ הישראלי. בתאבון!

שיעבור על כולנו שבוע קייצי נעים ושלו,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וצוות ח'ביזה

__________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: תרד ניו-זילנדי, תפו"א אדום, חסה, עגבניות, אבטיח, דלעת ערמונים, מרווה/טימין, מלפפונים, בצל ירוק/עירית, קישואים. בארגזים קטנים: חציל/פקוס.

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי/פלפל בהיר, תירס!!!

יום רביעי: פטרוזיליה שורש/פטרוזיליה/שמיר, תפו"א אדום, חסה, עגבניות, אבטיח, דלעת ערמונים, מרווה/טימין, מלפפונים, קישואים. חציל/דלעת ספגטי, תירס/פקוס.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניו זילנדי/מנגולד, בצל ירוק/עירית, עגבניות צ'רי/פלפל בהיר.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן

________________________________

מתכונים – באגף המתכונים שלנו, וגם – כל מתכון שאתם אוהבים עם תרד או מנגולד.