18-20 ביוני 2018 – ריח מלונים

 

אליעזר ורוז מ"שורשי ציון" הכינו אריזות יפות לטבלאות השוקולדים המעולות שלהם.

גודל החפיסה קטן קצת, ואיתו ירד גם המחיר. טבלאות השוקולד שלהם עשויות מ75% קקאו נא אורגני מומס בטמפרטורה נמוכה, שהוא מקור מעולה למגנזיום, ומומתקות בסוכר קנים לא מעובד. טעים ובריא. דרך מערכת ההזמנות שלנו תוכלו לבחור בין שישה טעמים מיוחדים: טבעי, ג'ינג'ר וכורכום, קפה, צ'ילי מקסיקני, תפוז ופטל.

 

וגם – חיכיתם חיכיתם, והוא בא:

חומץ התפוחים המהולל של תומר וחמוטל חזר! חיכינו לו בסבלנות מרובה (טוב, קצת גם בחוסר סבלנות כבר), לקח לו זמן לתסוס ולהחמיץ – והנה הוא שב אלינו.

מי שמכיר מן הסתם ימהר להזמין, ומי שלא – זה הזמן להכיר את החומץ המעולה והטבעי הזה שמכינים תומר וחמוטל מתפוחים עודפים מהמטע של קיבוץ צובה.

דרך מערכת ההזמנות שלנו

_____________________________________________________________

מי יתנני במדבר מלון… עסיסי ומתוק (הנביא ירמיהו בעיבוד ח'ביזאי)

ביום רביעי שעבר, בשעת האריזה, ירד אצלנו בשדה גשם שוטף. שאון הטיפות על גג הפח שלנו היה מחריש אזנים ולכחצי שעה הרגשנו כאילו החורף חזר. כמובן ששעה אחר כך התבהרו השמיים, ויומיים אחר כך השרב הגיע במלוא עוזו והזכיר לנו שאמצע יוני, אבל לרגע שוב התהפך מזג האויר ובלבל אותנו כהוגן. ובכל זאת – רוב רובם של הירקות בשדה וגם בארגז שלכם מדברים כבר "קייצית": קישואים, פקוס, דלעות שונות, מלונים, חצילים, שום, עגבניות צ'רי, תירס שקפץ לביקור ראשון בשבוע שעבר, והשבוע גם אבטיח ולוביה תאילנדית שעושים גיחה ראשונה לארגז.

בינתיים אנחנו בח'ביזה דבקים בזהותנו כפלאחים, עובדי אדמה, מגדלי ירקות. היה לנו רגע או שניים שחשבנו לטעת מטע קטן של עצי פרי, אבל בינתיים החלטנו לדבוק בקרוב לקרקע, ולהרכיב ארגז פירות מתוצרת בוסתני הפירות האורגנים שמגדלים חקלאים אחרים בארץ. ובכל זאת אנחנו לא מוותרים על זוג פירות שהפכו כבר אורחי קבע בארגזי הקיץ שלנו, וזאת משום שהם גדלים בהשתרעות נינוחה בשדה הפתוח, לא על עץ ולא על שיח – הלא הם המלון והאבטיח. משניהם מקדים המלון את אחיו הקשוח, ועליו נספר היום.

נזכיר שהם שייכים למשפחת הדלועים, חמולת קיץ מפוארת, דודנים לשאר בני המשפחה המשתרעים שלהם – הדלעת והקישואים, המלפפון והפקוס. זה האחרון, למרות שהוא מתנהג כתחליף מלפפון, הוא בעצם מלון שנקטף לפני הבשלתו (ולכל מי שעדיין חושב שאנחנו שולחים לו שתי שקיות קישואים לאחרונה, אני ממליצה להעיף מבט בעלון לפני כמה שבועות שהוקדש לו). וטוב שכך, כי הפקוס, בניגוד לאחיו, לא יצבור מתיקות ככל שיתבגר, אבל המלונים דווקא כן. לקראת הבשלתם עולה רמת הסוכר בפירות, והם הופכים נחשקים, לא רק לנו, לצערנו, אלא גם לציפורים ולעכברים והחולדים שיודעים לאתר מצויין מלון בשל ועסיסי ומתעקשים לחלוק איתנו מדי פעם…

אנחנו משתדלים להכניס את המלונים לשדה מלונים מוקדם ככל האפשר. חלק מהם נזרעים ואחרים נשתלים כדי להרויח עוד קצת זמן ופחות עישוב. עוד בחודש מרץ, קצת אחרי קרוביהם המלפפונים, הפקוסים, הדלעות והדלעת, ויחד עם הדלעות הקטנות, אנחנו זורעים ושותלים סבב ראשון של מלונים. אחריו יבואו סבבים נוספים, כמובן, כדי שנוכל לקטוף לאורך זמן מן המתוק המתוק הזה.

בתחילת הגידול המלון מכוסה בבד לבן ודק, המכונה אגריל, שמאפשר לצמח לגדול בשלוה בלי להידבק בוירוסים ומחלות המגיעים מחרקים שונים. בשלה שהצמח מגיע לפריחה אנחנו צריכים, כמובן, להסיר את ההינומה הלבנה ולאפשר לכלה הנאוה להתמודד עם העולם שבחוץ – כי עם כל הסכנות האורבות ממחלות ווירוסים, ישנו גם המפגש הצפוי עם חרקים מאביקים, שבלעדיו לא יהיו האבקה והפריה ולא יהיו פירות מתוקים.

קצת פחות מחודשיים לוקח למלונים הראשונים לקרוץ לנו בעגלגלות ירוקה מן הערוגה, ומקץ כמה שבועות, חודשיים ומשהו אחרי השתילה והזריעה הם כבר משנים את צבעם, מתרככים מעט מבפנים, מתמלאים עסיס מתוק וניתקים בקלות מן הצמח. מלונים, מתחילים להבשיל כ30 יום לאחר הפריחה, כשרמת הסוכר והpH עולות. הסוכרים המרכיבים את מוצקי הפרי הם פרוקטוז, גלוקוז וסוכרוז, ואליהם מתלווים כ90% מים. אנחנו רוצים לקטוף אותם, כמובן, בשיא בשלותם, לאחר שכמות הסוכר בהם הגיעה למקסימום, והם מתוקים ועסיסיים. מלונים שנקטפים בוסר יהפכו עם הזמן לעסיסיים ורכים יותר, אך לא יוכלו להיות טעימים ומתוקים. למלונים אין מאגר פחמימות, בעצם רוב רובן של הפחמימות בהם הוא סוכרים, ולא עמילן, ולכן אין להם מה להמיר לסוכר אם נקטפו. מה שקוטפים הוא מה שיש. וכך במהלך השנים התפתחו שיטות שונות ומשונות לקביעת בשלות הפרי. בין השיטות המדעיות יותר נמצאים הרפרקטומטר, מכשיר למדידת רמות סוכר, וNMRI (Nuclear Magnetic Resonance Imaging). אבל אנחנו, הפלאחים הפשוטים, פשוט מריחים (מממ… זה מריח כמו פרי בשל), מסתכלים (וגם הצבע כבר התחלך מירוק לצהוב), ממששים (לוחצים על בסיס הפרי, במקום שבו היה הפרח), ומנסים לקטוף (מתלש בקלות, מצויין. אם לא – כנראה דרוש לו עוד זמן). אנחנו מגלגלים אותם בזהירות לערימות ארוכות לצידה של הערוגה ועוברים עם מריצה כדי לאסוף את החבורה לקצה הערוגה, שם נסדר אותם בארגזים נמוכים (הם לא אוהבים לשבת בקומות) וניקח אותם להדיף ריחות משכרים בבית האריזה.

השנה אנחנו מגדלים שני זני מלון, מטיפוס אננס: מלון ארוך, אליפטי ועסיסי, שאילן היוחסין שלו ארוך וותיק ומקומי: הוא פותח מזן המלון הבלאדי שגדל כאן בארץ שנים רבות. החקלאים המקומיים כינו אותו פשוט "שמאם" (מלון) או לפעמים על שם דודנו – בטיחי אספר (אבטיח צהוב). כאמור, אנחנו מגדלים שני זנים: ריימונד – שבשרו קרמי ובהיר, והדסון – שתוכו כתום עז. האחד מבכיר, כלומר, מתאים לתחילת העונה, והשני מאפיל, כלומר, מתאים גם להמשך ולסוף העונה. הזריזים, המבכירים כבר נקטפו ונשלחו אליכם לפני כמה שבועות. מהמאוחרים יותר יש שנזרעו ונשתלו אפילו במאי, ואלו מתחילים להבשיל עכשיו.

 

ההיסטוריה של המלונים מתחילה באפריקה, שם עדיין מוצאים זנים רבים של מלוני בר. לא ידוע מתי, היכן ואיך בויתו המלונים, אך כנראה בחרו ושמרו הלקטים של אותה תקופה את זרעי המלונים המתוקים ביותר. הם כבר היו בשפע במצרים לפני למעלה מ4000 שנה, ומילניום מאוחר יותר הגיעו, בנתיבי מסחר, לטורקיה, איראן, אפגניסטן, הודו, דרום מרכז רוסיה, סין ויפאן. הם מתוארים בתמונות (ציור קבורה מצרי מלפני 2400 שנה) ובכתובים, למשל ב"מסעות גילגמש", לפני 2000 שנה, שם אוכל גילגמש מלונים ארומאטיים. לאירופה הם הגיעו כנראה בסביבות התקופות היוונית והרומית. המורים הביאו אותם מצפון אפריקה לספרד בתקופת שלטונם שם. בארץ הוא ידוע מתקופת המשנה, הוא מוזכר בה בשם "מלפפון"… המלונים הללו היו קטנים מאוד יחסית לאלו שאנחנו אוכלים היום, גודלם היה כשל תפוז.

קצת על ההסטוריה של המלונים בארץ, על זנים שונים וגם מתכונים מפתיעים למלון תוכלו למצוא בכתבה הנחמדה הזאת של הבשלנית והכותבת עופרי זוטא.

מלונים נאכלים בצורות שונות בתרבויות שונות: במזרח הרחוק מבשלים מלונים ואוכלים אותם כמו ירקות אחרים, אבל אלו זנים אחרים מהמלונים המתוקים המוכרים לנו. אחד הזנים האוריינטליים הוא מלון צ'אקיאינג שגדל מתאילנד עד דרום סין. זן זה של מלון מוחמץ ונשמר כך למשך מספר חודשים. במזרח התיכון, במרכז ודרום אמריקה ובסין אוכלים כחטיף גרעיני מלונים מיובשים. במקסיקו עושים מהמלון מיץ מרענן ועדין בטעמו agua fresca, כלומר – מים טריים. ביפן מכינים ממלון משקה אחר, "מידורי": ליקר מלון כבד ומתוק בטעמו, המופק ע"י השריית מלונים באלכוהול למשך כחודש(!). גם באכילת המלון חי, בצורה המוכרת לנו, מגוונים אנשים בתיבול לפי טעמם: מלח ופלפל, אבקת ג'ינג'ר או מיץ לימון.

אלכימאים בימי הביניים טענו שהמלון מעודד זרימת דם ומתאים למזגים איטיים ורגזניים. נאמר עליו כי הוא מקל כאבי אבנים בכליות ומנקה את העור. ברפואה הסינית נחשב המלון כמזון קר המשפיע על הלב והקיבה, מעודד בהשתנה, מקל על עצירות, משפיע על מחלת כבד, מסייע להקלת שיעול, מוריד חום ומפחית צמא. מומלץ לאכול אותו בנפרד, כארוחה בפני עצמה.

מבחינה תזונתית המלון עשיר בוויטמין C (בחצי מלון 117 מ"ג, כמעט כפול מהתצרוכת היומית המומלצת) ובוויטמין A=בטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון שעוזרים להגן על התאים מהנזק של הרדיקלים החופשיים. בנוסף, בחצי מלון 853 מ"ג של אשלגן (כמעט כפול מאשר בבננה), שעוזר להורדת לחץ דם ולכאבי שרירים.

איך לאחסן מלון?
· מלון בשל יישמר במקרר שבועיים.
· מלונים רגישים לגז אתילן, המופרש מפירות בשלים, ויכולים להתקלקל מהגז המופרש מחבריהם או מפירות אחרים. אם יש לכם מספר מלונים שברצונכם לאכול לאורך זמן, שימו אותם במקום פתוח ואחסנו רק את אלה שרכים מספיק. אל תאחסנו אותם ליד תפוחים.

מאחלים לכולנו שבוע מתוק ומלא טוב, מרווה, מרענן ומלא עסיס,

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

______________________________

מה מלווה את המלון השבוע בסל?

יום שני: מלון/אבטיח, דלעת ערמונים/דלורית/אמורו, חסה, מלפפון+פקוס, סלק, עגבניה, תפו"א, תרד ניוזילנדי/מנגולד, קישואים, פטרוזיליה/כוסברה. בארגזים קטנים בלבד: שום/כרישה.

בארגז הגדול גם: בצל יבש/חציל, דלעת נאפולי, עגבניות צ'רי/לוביה תאילנדית, תירס.

בארגז הפירות: בננה, נקטרינה, אבוקדו, תפוח עץ.

יום רביעי: שום/כרישה, חסה, עגבניה, דלעת נאפולי/דלורית, עגבניות צ'רי/לוביה תאילנדית, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, קישואים, תירס, תפו"א, מלון/אבטיח.

בארגז הגדול גם:  חצילים/בצל יבש/פקוס, תרד ניוזילנדי/מנגולד, דלעת אמורו/דלעת ערמונים.

בארגז הפירות: בננה, מנגו, ענבים, תפוח עץ.

26-28 ביוני 2017 – והימים, ימי ראשית הקיץ, ימי ראשית…

בשבוע שעבר, ב22 ביוני, החל הקיץ באופן רשמי. זכינו בעוד כמה ימי חסד לא חמים נורא, והשבוע כבר מתחילים השרבים הלוהטים.

הימים האלה הם אכן ימים של ראשית – ראשית הקיץ, שכבר מיתדפק לנו על הדלת, מקמיל את צמחי תפוחי האדמה שעמדו ירוקים ויפים עד לפני שבועות ספורים, ומבשר לנו שכדאי מאוד להוציא את הערוגות האחרונות מן הקרקע. מאיץ בצמחי התירס הזקופים להמריא מעלה, לפרוח, להיאבק ולהפרות ולהוציא קלחים צהובים מתוקים מתוקים. מבשיל את המלפפונים והפקוסים בקצב קייצי וזריז, מאדים את העגבניות, ומצד שני – גם גורם להתפשטות מהירה של הוירוסים בקישואים, שהקשישים שבהם כבר מתחילים להבשיל בעיוותים שונים המרמזים: הוירוסים כבר כאן. (רק כדי להבהיר ולהסיר חשש: מדובר בוירוסים של צמחים, לא של בני אדם).

עץ השסק שליד בית האריזה סיים מזמן להניב, הפירות שנשארו עליו כבר התייבשו ונצרבו על הענפים. הענבים שמכסים את הסככה שליד המשרד כבר רובצים באשכולות כבדים ועמוסים, קורצים אלינו מלמעלה, ואנחנו ממתינים להתמלאותם והתרככותם.

באמצע היום כבר חם לנו מאוד. הקלקרים מתרוקנים במהירות ואנחנו מקפידים להזכיר זה לזה לשתות. כולנו עובדים כבר בזרועות מכוסות מפני הקרינה העזה, ומזה כמה שבועות אנחנו מפעילים בבית האריזה, מאווררים ומצנן שמורידים את הטמפרטורה בחלל החדר. עדיין לא חם נורא, אנחנו יודעים, ומעריכים בקול רם את הקיץ המתון וההדרגתי שיש לנו השנה. ובכל זאת, הגוף, שאינו רגיל לשאת את מעמסת החום ועדיין זוכר את תפנוקי החורף והאביב הקרירים, צריך להתרגל מחדש לעול הקייצי, ולכן דווקא עכשיו קשה יותר מאשר בשיא להט העונה, כשהגוף כבר מורגל.

התקופה הזאת מלאה ראשיות, והארגזים מתחילים להשתנות. אחרי שתקופה ארוכה כמעט לא היו שינויים משבוע לשבוע, וברשימת האריזה על הלוח אצלנו הייתי משנה רק פריט או שניים, הגיעו בשבועות האחרונים שעבר התירס (קבלו אותו בתשואות), דלעת הערמונים ודלעות נוספות, החצילים, המלון והאבטיח ואפילו הסויה והחלו במייקאובר הקייצי. מלבדם מבשילות גם העגבניות שלנו, הבמיה, ובקרוב גם דלעות נוספות, פלפלים, שעועית תאילנדית ולוביה ועוד ועוד משמחי לב קייציים.

המלונים בשדה מבשילים בקצב מהיר, עסיסי ומתוק ובניחוח משכר, וכבר ביקרו אצלכם בארגז. בימי הקטיף מתמלא בית האריזה בריח מלונים (בלי דבק אורנים).השנה אנחנו מגדלים מלוני אננס – מאורכים, שבשרם כתום.

גם אבטיחים ראשונים הבשילו – איך יודעים? שואלים את העורבים. הציפורים הנבונות האלה הן הראשונות לסמן לנו כי האבטיחים מתוקים וטובים: באבטיח שאינו בשל עדיין לא יגעו, ובאלה המתוקים הם נועצים מקור. מכיון שכך, מיהרנו וכיסינו את ערוגת האבטיח ברשת כנגד ציפורים כדי למנוע מהם חגיגת אבטיחים, והם מתחילים להגיע אליכם לארגזים (האבטיחים, לא העורבים).

החצילים מבשילים גם הם, בנחת האופיינית לירק הדשן הזה. אנחנו שותלים את החצילים בסוף חודש מרץ, כשהחורף עדיין לגמרי שולט. החבר'ה הקייציים האמיצים נכנסים לקרקע ומנסים לגדול ולצמוח למרות הטמפרטורות שעדיין נמוכות. מאז השתנה מזג האויר והפך קייצי ממש, והחצילים הודו לו בעגלגלות והרכות הראויה. איזה תענוג לחזור ולקטוף חצילי קיץ שספגו את חום השמש אל תוך בשרם הרך ומודים לה בברק הסגול-שחור שלהם ובחלקלקות המדהימה של עורם. גם בצלחת תרגישו קיץ, ברוך הבא, אדון חציל!

העגבניות שלנו התחילו להבשיל בקצב מהיר – ולבית האריזה נאספים ארגזים אדומים אדומים. גם עגבניות הצ'רי הראשונות נקטפו היום, הן עדיין גדולות יחסית לעגבניות צ'רי, אבל מתוקות מתוקות כמו הקטנות. איזו הרגשה טובה! הקיץ מאפשר להן להבשיל בקלות. את עגבניות הקיץ אנחנו קוטפים אדומות ובשלות כדי שיגיעו למתיקות המירבית, ולכן לפעמים הן רכות יותר מהעגבניות שלהן אתם רגילים בחורף. אל תתבעסו – תהנו.

השנה זרענו שישה סוגי דלעות, והן מבשילות לפי הגודל: דלעות הערמונים הקטנות (acorn בלעז) הן הראשונות, אחריהן כבר מבשילות דלעות אמורו בכתום חזק, והדלוריות הקרמיות. כמה דלעות פרובנס ראשונות כבר שינו את צבען ומוכנות לקטיף, וגם זן חדש שאנחנו מנסים השנה – דלעות כתומות עגולות וחמודות בעלות זרעים ירוקים אכילים (אבל רובן צריכות עוד זמן בנחת בערוגה). על כולן נספר לכם בבוא העת.

השבוע אנחנו מתחילים לקטוף עוד דלעת חדשה ומעניינת שאנחנו מגדלים השנה לראשונה – יש לה שם שנשמע נחמד יותר באנגלית – Mashed potatoes (בתרגום לעברית – פירה…) – היא לבנה לבנה, גם מבפנים וגם מבחוץ, ויש לה טעם עדין, לא מאוד מתוק, שמשתלב מצויין דווקא עם תיבולים מלוחים, ומרקם מיוחד ממש, באמת מזכיר פירה… ככה היא נראית:

הדלעות הגדולות שלנו, הטריפוליטאיות, זקוקות לעוד זמן, ואנחנו נותנים להן את כל הזמן לו יזדקקו (עד חצות כמובן, אז הן יהפכן לכרכרות…).

השנה אנחנו מוסיפים לירקות תחילת הקיץ גם את הסויה הירוקה – הידועה גם בשם "אדממה". בדרך כלל אנחנו מגדלים אותה בשלהי הקיץ, לתקופה קצרצרה בלבד. השנה אנחנו עושים נסיון וזרענו אותה מוקדם, כבר בתחילת מאי. הזריעות הראשונות התמודדו עדיין עם מזג אויר אביבי, ולא חום קייצי ומוחלט כמו שהיא רגילה, אבל הזמן חלף והסויה הניבה תרמילים שהתמלאו בגרעינים שמנמנים. בשבוע שעבר התחלנו לקטוף צרורות מהתרמילים הירוקים והטעימים האלה. זרענו ממנה מחזורים נוספים כדי לבדוק את התמודדותה בשלבים שונים של העונה, ובסוף העונה נבדוק איך צלח הניסוי המוקדם. כדיירת קייצית, הסויה תמשיך איתנו עד בוא הסתו.

עוד ראשית משמחת ביותר התרחשה אצלנו בשבוע שעבר – ליוחאי, השליח הנאמן שלנו בירושלים, ואורין, רעייתו, נולדה בת מתוקה. יוחאי ואורין גם היו מי שקידמו בברכה רבים, כשערכו את שיחת הטלפון הראשונה אליכם לקבל את פניכם לקהילת ח'ביזה. כעת אנחנו שמחים לקבל את יעלה הקטנטנה בברכה ובאהבה! חיבוקים ליוחאי, אורין, לביא ויעלה!

ימי הראשית האלה הם גם ימים של סוף – בשבוע שעבר יצאו תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים לחופשה, והשבוע מסתיימת שנת הלימודים גם בבית הספר היסודי ובגנים. לכל התלמידים שעבדו קשה כל השנה ויוצאים למנוחה ובילויים – מאחלים לכם חופשה נעימה, רגועה, משוחררת ומלאת כיף.

שבוע טוב מכולנו כאן, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_____________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה, דלעת ערמונים/שעועית ירוקה, חסה, פקוס/מלפפון, קישואים, עגבניה, סויה, חצילים, תפו"א, מלון/אבטיח, תירס.

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, דלורית/דלעת אמורו, סלק.

יום רביעי: קישוא, פקוס/מלפפון, מלון/אבטיח, תירס, תפו"א, חצילים/שעועית, חסה,  פטרוזיליה/כוסברה, דלעת ערמונים/דלעת לבנה, עגבניה. תרד ניוזילנדי/מנגולד לקטנים.

ובסל הגדול תוספת של: סלק, דלעת אמורו, שורש פטרוזיליה, אדממה (סויה ירוקה)/עגבניות צ'רי.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

עלי ח'ביזה #576, 6-8 ביוני 2016, כ"ט אייר- ב' סיון תשע"ו – חודש טוב!

בשבוע שעבר חייבנו את הכרטיסים שלכם על ארגזי חודש מאי. בשל טעות קטנה, ארגזי ה30/5 לא נכללו בחשבון, הם יצטרפו לחשבון בסוף יוני.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שלחשבונית שני חלקים: חלק אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), והשני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים"). שימו לב, החשבונית כוללת את כל קניות החודש, למרות שהכמות הרשומה בה (1) מבלבלת.

___________________________________________

אליעזר מ"שורשי ציון" שלח לי הזמנה מפתה עבורכם:
shorshei zion fermentation

למדו כל הסודות ליצירת מזון טעים ומלא חיים. מלא פרוביוטיקה!
אוכל פרוביוטי מחזק את מערכות החיסון והעיכול, ועוזר לניקוי רעלים.

מפגש 1: כרוב כבוש, קימצ'י, חמוצים 15.6.
מפגש 2: קמבוצ'ה, קפיר, גבינות ויוגורט אגוזים 22.6.
17:30 – 20:30 בבית שמש – רחוב הצבע 3.

250 שח למפגש אחד, 450 לשניהם.
חומרי גלם אורגניים כלולים במחיר, ובסיום הסדנאות יהיו בידיכם 2-3 צנצנות של ירקות כבושים.

להרשמה Shoresheitzion@gmail.com

פרטים תוכלו למצוא גם בפייסבוק.

________________________________________________________

מי יתנני במדבר מלון… עסיסי ומתוק (הנביא ירמיהו בעיבוד ח'ביזאי)

כבר כמה שבועות שפירות מתוקים ועגולים מתחילים להציץ בארגזים – אז השבוע עלון שכולו מתיקות וקיץ – על הפירות שבשבילם כמעט נסבל לעבור ימי קיץ חמים כמו אלו שעוברים עלינו, או לפחות אם בלתי נסבל, אפשר תמיד להתנחם בהם – המלונים…

בינתיים אנחנו בח'ביזה דבקים בזהותנו כפלאחים, עובדי אדמה, מגדלי ירקות. היה לנו רגע או שניים שחשבנו לטעת מטע קטן של עצי פרי, אבל בינתיים החלטנו לדבוק בקרוב לקרקע, ולהשאיר לחילף מ"מלוא הטנא" את אגף בוסתני הפירות. ובכל זאת אנחנו לא מוותרים על זוג פירות שהפכו כבר אורחי קבע בארגזי הקיץ שלנו, וזאת משום שהם גדלים בהשתרעות נינוחה בשדה הפתוח, לא על עץ ולא על שיח – הלא הם המלון והאבטיח. משניהם מקדים המלון את אחיו הקשוח, ועליו נספר היום.

נזכיר שהם שייכים למשפחת הדלועים, חמולת קיץ מפוארת, דודנים לשאר בני המשפחה המשתרעים שלהם – הדלעת והקישואים, המלפפון והפקוס (ולכל מי שעדיין חושב שאנחנו שולחים לו שתי שקיות קישואים לאחרונה, אני ממליצה להעיף מבט בעלון לפני כמה שבועות שהוקדש לו). זה האחרון, למרות שהוא מתנהג כתחליף מלפפון, הוא בעצם מלון שנקטף לפני הבשלתו, וטוב שכך, כי הפקוס, בניגוד לאחיו, לא יצבור מתיקות ככל שיתבגר, אבל המלונים דווקא כן. לקראת הבשלתם עולה רמת הסוכר בפירות, והם הופכים נחשקים, לא רק לנו, לצערנו, אלא גם לציפורים ולעכברים שיודעים לאתר מצויין מלון בשל ועסיסי ומתעקשים לחלוק איתנו מדי פעם…

אנחנו משתדלים להכניס את המלונים לאדמה מוקדם ככל האפשר. חלק מהם נזרעים ואחרים נשתלים כדי להרויח עוד קצת זמן ופחות עישוב. המלונים הראשונים נשתלו ונזרעו כבר בתחילת פברואר ושוב בתחילת מרץ, מכיוון שעוד היה חורף ממש, כיסינו אותם ביריעות פלסטיק מלמעלה, כדי שיהיה להם חמים ונעים, והם יצליחו לצמוח ולהתחזק בחממונת הקטנה שהיתה להם תחת הפלסטיק. המלונים הראשונים נקטפים ונשלחו אליכם לפני כמה שבועות. אחריהם באו סבבים נוספים, כמובן, כדי שנוכל לקטוף לאורך זמן מן המתוק המתוק הזה.

בתחילת הגידול המלון מכוסה בבד לבן ודק, המכונה אגריל, שמאפשר לצמח לגדול בשלוה בלי להידבק בוירוסים ומחלות המגיעים מחרקים שונים. בשלב שהצמח מגיע לפריחה אנחנו צריכים, כמובן, להסיר את ההינומה הלבנה ולאפשר לכלה הנאוה להתמודד עם העולם שבחוץ – כי עם כל הסכנות האורבות ממחלות ווירוסים, ישנו גם המפגש הצפוי עם חרקים מאביקים, שבלעדיו לא יהיו האבקה והפריה ולא יהיו פירות מתוקים.

קצת פחות מחודשיים לוקח למלונים הראשונים לקרוץ לנו בעגלגלות ירוקה מן הערוגה, ומקץ כמה שבועות, חודשיים ומשהו עד שלושה אחרי השתילה והזריעה הם כבר משנים את צבעם, מתרככים מעט מבפנים, מתמלאים עסיס מתוק וניתקים בקלות מן הצמח. מלונים, מתחילים להבשיל כ30 יום לאחר הפריחה, כשרמות הסוכר והpH עולות, ואל הסוכרים המרכיבים את מוצקי הפרי מתלווים כ90% מים. אנחנו רוצים לקטוף אותם, כמובן, בשיא בשלותם, לאחר שכמות הסוכר בהם הגיעה למקסימום, והם מתוקים ועסיסיים. מלונים שנקטפים בוסר יהפכו עם הזמן לעסיסיים ורכים יותר, אך לא יוכלו להיות טעימים ומתוקים. למלונים אין מאגר פחמימות, בעצם רוב רובן של הפחמימות בהם הוא סוכרים, ולא עמילן, ולכן אין להם מה להמיר לסוכר אם נקטפו. מה שקוטפים הוא מה שיש.

כך, במהלך השנים התפתחו שיטות שונות ומשונות לקביעת בשלות הפרי. בין השיטות המדעיות יותר נמצאים הרפרקטומטר, מכשיר למדידת רמות סוכר, וNMRI (Nuclear Magnetic Resonance Imaging). אבל אנחנו, הפלאחים הפשוטים, פשוט מריחים (מממ… זה מריח כמו פרי בשל), מסתכלים (וגם הצבע כבר התחלף מירוק לצהוב), ממששים (לוחצים על בסיס הפרי, במקום שבו היה הפרח), ומנסים לקטוף (נתלש בקלות, מצויין. אם לא – כנראה דרוש לו עוד זמן). אנחנו מגלגלים אותם בזהירות לערימות ארוכות לצידה של הערוגה ועוברים עם מריצה כדי לאסוף את החבורה לקצה הערוגה, שם נסדר אותם בארגזים נמוכים (הם לא אוהבים לשבת בקומות) וניקח אותם להדיף ריחות משכרים בבית האריזה.

לצערנו, לא רק אנחנו חושקים בעסיסיים האלה, ומדי שנה יש לנו מאבק עיקש בעורבים שמנסים את מזלם בניקור ונשנוש מן המלונים המתוקים שלנו. לכן עם ההבשלה אנחנו מכסים אותם ברשמת ציפורים שחורה שאמורה למנוע מהעופות הגרגרניים להגיע לפירות שלנו לפנינו. השנה נוסף לנו מתחרה (נכון יותר מתחרים רבים) מלמטה – עכברי השדה גילו את האוצר, כרסמו חורים בחלק מהמלונים שלנו וזללו בתאוה את תוכם המתוק. זו צרה חדשה מבחינתנו, עד כה לא היו לנו בעיות עם עכברים. יתכן שזה משום שעד כה הצליחו ציפורי הטרף לשמור על העכברים אצלנו בכמות נמוכה וסבירה, אך משהו השתבש והעופות הדורסים לא מצליחים השנה לאכול מספיק עכברים ולמנוע מהם להגיע למלונים שלנו.

למרבה המזל, לחקלאים רבים, בעיקר בשדות דגנים, יש בעיית עכברים מתמשכת ולכן גם נמצא פתרון אקולוגי מוצלח למדי – קוראים לתנשמות לתגבורת. התנשמת היא דורסת לילה שניזונה בעיקר ממכרסמים. היא מסוגלת לאכול בלילה אחד 10 מכרסמים, וזוג תנשמות יכול לאכול 2,000-6000 מכרסמים בשנה. הם חובבי צאצאים – זוג תנשמות מגדל עד 13 גוזלים, וביחד כל המשפחה העליזה והרעבה יכולה בהחלט לנקות את השטח מחולדות ומעכברים. כדי לקרוא לה להגיע אלינו צריך להציע לה פתרון למצוקת הדיור, ולבנות לה ארגז קינון מתאים, ו…זהו בעצם. העמדת תיבות הקינון תמשוך את הזוגות הצעירים לשדה, האוכל, כידוע, זמין ובשפע – ואנחנו מקוים שבשנה הבאה (ואולי אולי אפילו כבר השנה) לא תפגוש שוב בבעיית מכרסמים בשדה.

מי שמעוניין להעמיק בסיפור המעניין של התנשמת כמדבירה ביולוגית טבעית ושיתוף הפעולה שלה עם החקלאים בישראל, מוזמן לעיין כאן

כבר מספר שנים שאנחנו מגדלים שני טיפוסים של מלונים, שניהם ישראליים, פרי פיתוחים מקומיים, ולכן יש להם גם שמות עבריים: מלון אננס הוא המלון הארוך, האליפטי, שתוכו כתום, ומלון גליה הוא הכדורי הירוק מבפנים. ממלון האננס אנחנו שותלים שני זנים, דומים זה לזה (שמם הדסון ויניב).

מלון אננס:

מלון גליה:

ההיסטוריה של המלונים מתחילה באפריקה, שם עדיין מוצאים זנים רבים של מלוני בר. לא ידוע מתי, היכן ואיך בויתו המלונים, אך כנראה בחרו ושמרו הלקטים של אותה תקופה את זרעי המלונים המתוקים ביותר. הם כבר היו בשפע במצרים לפני למעלה מ4000 שנה, ומילניום מאוחר יותר הגיעו, בנתיבי מסחר, לטורקיה, איראן, אפגניסטן, הודו, דרום מרכז רוסיה, סין ויפאן. הם מתוארים בתמונות (ציור קבורה מצרי מלפני 2400 שנה) ובכתובים, למשל, ב"מסעות גילגמש", לפני 2000 שנה, שם אוכל גילגמש מלונים ארומאטיים. לאירופה הם הגיעו כנראה בסביבות התקופות היוונית והרומית. המורים הביאו אותם מצפון אפריקה לספרד בתקופת שלטונם שם. בארץ ידוע המלון מתקופת המשנה, הוא מוזכר בה בשם "מלפפון"… המלונים הללו היו קטנים מאוד יחסית לאלו שאנחנו אוכלים היום, גודלם היה כשל תפוז.

מלונים נאכלים בצורות שונות בתרבויות שונות: במזרח הרחוק מבשלים מלונים ואוכלים אותם כמו ירקות אחרים, אבל אלו זנים אחרים מהמלונים המתוקים המוכרים לנו. אחד הזנים האוריינטליים הוא מלון צ'אקיאינג שגדל מתאילנד עד דרום סין. זן זה של מלון מוחמץ ונשמר כך למשך מספר חודשים. במזרח התיכון, במרכז ודרום אמריקה ובסין אוכלים גרעיני מלונים מיובשים כחטיף. במקסיקו עושים מהמלון מיץ מרענן ועדין בטעמו agua fresca, כלומר – מים טריים. ביפן מכינים ממלון משקה אחר, "מידורי": ליקר מלון כבד ומתוק בטעמו, המופק ע"י השריית מלונים באלכוהול למשך כחודש(!). גם באכילת המלון חי, בצורה המוכרת לנו, מגוונים אנשים בתיבול לפי טעמם: מלח ופלפל, אבקת ג'ינג'ר או מיץ לימון.

אלכימאים בימי הביניים טענו שהמלון מעודד זרימת דם ומתאים למזגים איטיים ורגזניים. נאמר עליו כי הוא מקל כאבי אבנים בכליות ומנקה את העור. ברפואה הסינית נחשב המלון כמזון קר המשפיע על הלב והקיבה, מעודד השתנה, מקל על עצירות, משפיע על מחלת כבד, מסייע להקלת שיעול, מוריד חום ומפחית צמא. מומלץ לאכול אותו בנפרד, כארוחה בפני עצמה.

מבחינה תזונתית המלון עשיר בוויטמין C (בחצי מלון 117 מ"ג, כמעט כפול מהתצרוכת היומית המומלצת) ובוויטמין A=בטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון שעוזרים להגן על התאים מהנזק של הרדיקלים החופשיים. בנוסף, בחצי מלון 853 מ"ג של אשלגן (כמעט כפול מאשר בבננה), שעוזר להורדת לחץ דם ולכאבי שרירים.

מאחלים לכולנו שבוע מתוק ומלא טוב, מרווה, מרענן ומלא עסיס,
השבוע מתחיל חודש הרמאדן. מאחלים למוחמד, מג'די ועלי, חודש טוב, צום קל וימי קיץ נסבלים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

______________________________

מה מלווה את המלון השבוע בסל?

יום שני: חסה ירוקה, פטרוזיליה, עגבניות, מלפפון/פקוס, גזר, סלק אדום, חצילים/קישואים, תרד, תפו"א, בארגזים קטנים בלבד: מלון/דלעת ערמונים, בארגזים קטנים בלבד: שום.

ובסל הגדול תוספת של: בצל יבש, דלורית/דלעת פרובנס, שעועית צהובה/ירוקה, פטרוזיליה שורש/בצל ירוק, מנגולד

יום רביעי: פטרוזיליה, תרד, עגבנייה, חסה ירוקה, בצל יבש, תפו"א, גזר, סלק, מלון/דלעת ערמונים/שעועית, מלפפון/פקוס, בארגזים קטנים בלבד: שום.

ובסל הגדול תוספת של: קישואים/חצילים, מנגולד, דלעת פרובנס/דלורית, בצל ירוק.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה 532, 6-8 ביולי 2015, י"ט-כ"א בתמוז תשע"ה

בשבוע שעבר חייבנו את כרטיסי האשראי שלכם על קניות חודש יוני. אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

____________________________

מנו, אופת הלחם המצויינת שלנו ממשוב תעוז, מוסיפה עוד סוגים למגוון לחמי השאור האורגניים שהיא מציעה, ועכשיו תוכלו להזמין גם לחם חיטה, כוסמין או שלושה קמחים בתוספת גרעינים. מנסיון אני יכולה לומר שהתוספת משדרגת מאוד את הלחם הממילא מעולה של מנו. שווה.

מחירי הכיכרות ושאר המאפים של מנו (ויש רבים) מפורטים במערכת ההזמנות שלנו – ואפשר להוסיף אותם משם להזמנה שלכם. אם עוד לא הצצתם במערכת ההזמנות – זה הזמן לעשות כן!

בתאבון ולבריאות

___________________________________

מי יתנני במדבר מלון… עסיסי ומתוק (הנביא ירמיהו בעיבוד ח'ביזאי)

חשבתי לכתוב השבוע עלון שכולו מתיקות וקיץ – על הפירות שבשבילם כמעט נסבל לעבור ימי קיץ חמים כמו אלו שעוברים עלינו, או לפחות אם בלתי נסבל, אפשר תמיד להתנחם בהם – המלונים…

בינתיים אנחנו בח'ביזה דבקים בזהותנו כפלאחים, עובדי אדמה, מגדלי ירקות. היה לנו רגע או שניים שחשבנו לטעת מטע קטן של עצי פרי, אבל בינתיים החלטנו לדבוק בקרוב לקרקע, ולהשאיר לחילף מ"מלוא הטנא" את אגף בוסתני הפירות. ובכל זאת אנחנו לא מוותרים על זוג פירות שהפכו כבר אורחי קבע בארגזי הקיץ שלנו, וזאת משום שהם גדלים בהשתרעות נינוחה בשדה הפתוח, לא על עץ ולא על שיח – הלא הם המלון והאבטיח. משניהם מקדים המלון את אחיו הקשוח, ועליו נספר היום.

נזכיר שהם שייכים למשפחת הדלועים, חמולת קיץ מפוארת, דודנים לשאר בני המשפחה המשתרעים שלהם – הדלעת והקישואים, המלפפון והפקוס. זה האחרון, למרות שהוא מתנהג כתחליף מלפפון, הוא בעצם מלון שנקטף לפני הבשלתו (ולכל מי שעדיין חושב שאנחנו שולחים לו שתי שקיות קישואים לאחרונה, אני ממליצה להעיף מבט בעלון לפני כמה שבועות שהוקדש לו). וטוב שכך, כי הפקוס, בניגוד לאחיו, לא יצבור מתיקות ככל שיתבגר, אבל המלונים דווקא כן. לקראת הבשלתם עולה רמת הסוכר בפירות, והם הופכים נחשקים, לא רק לנו, לצערנו, אלא גם לציפורים שיודעות לאתר מצויין מלון בשל ועסיסי ומתעקשות לחלוק איתנו מדי פעם…

אנחנו משתדלים להכניס את המלונים לשדה מלונים מוקדם ככל האפשר. חלק מהם נזרעים ואחרים נשתלים כדי להרויח עוד קצת זמן ופחות עישוב. עוד בחודש מרץ, קצת אחרי קרוביהם המלפפונים, הפקוסים, הדלעות והדלעת, ויחד עם הדלעות הקטנות, אנחנו זורעים ושותלים סבב ראשון של מלונים. אחריו יבואו סבבים נוספים, כמובן, כדי שנוכל לקטוף לאורך זמן מן המתוק המתוק הזה.

בתחילת הגידול המלון מכוסה בבד לבן ודק, המכונה אגריל, שמאפשר לצמח לגדול בשלוה בלי להידבק בוירוסים ומחלות המגיעים מחרקים שונים. בשלה שהצמח מגיע לפריחה אנחנו צריכים, כמובן, להסיר את ההינומה הלבנה ולאפשר לכלה הנאוה להתמודד עם העולם שבחוץ – כי עם כל הסכנות האורבות ממחלות ווירוסים, ישנו גם המפגש הצפוי עם חרקים מאביקים, שבלעדיו לא יהיו האבקה והפריה ולא יהיו פירות מתוקים.

קצת פחות מחודשיים לוקח למלונים הראשונים לקרוץ לנו בעגלגלות ירוקה מן הערוגה, ומקץ כמה שבועות, חודשיים ומשהו אחרי השתילה והזריעה הם כבר משנים את צבעם, מתרככים מעט מבפנים, מתמלאים עסיס מתוק וניתקים בקלות מן הצמח. מלונים, מתחילים להבשיל כ30 יום לאחר הפריחה, כשרמת הסוכר והpH עולות. הסוכרים המרכיבים את מוצקי הפרי הם פרוקטוז, גלוקוז וסוכרוז, ואליהם מתלווים כ90% מים. אנחנו רוצים לקטוף אותם, כמובן, בשיא בשלותם, לאחר שכמות הסוכר בהם הגיעה למקסימום, והם מתוקים ועסיסיים. מלונים שנקטפים בוסר יהפכו עם הזמן לעסיסיים ורכים יותר, אך לא יוכלו להיות טעימים ומתוקים. למלונים אין מאגר פחמימות, בעצם רוב רובן של הפחמימות בהם הוא סוכרים, ולא עמילן, ולכן אין להם מה להמיר לסוכר אם נקטפו. מה שקוטפים הוא מה שיש. וכך במהלך השנים התפתחו שיטות שונות ומשונות לקביעת בשלות הפרי. בין השיטות המדעיות יותר נמצאים הרפרקטומטר, מכשיר למדידת רמות סוכר, וNMRI (Nuclear Magnetic Resonance Imaging). אבל אנחנו, הפלאחים הפשוטים, פשוט מריחים (מממ… זה מריח כמו פרי בשל), מסתכלים (וגם הצבע כבר התחלך מירוק לצהוב), ממששים (לוחצים על בסיס הפרי, במקום שבו היה הפרח), ומנסים לקטוף (מתלש בקלות, מצויין. אם לא – כנראה דרוש לו עוד זמן). אנחנו מגלגלים אותם בזהירות לערימות ארוכות לצידה של הערוגה ועוברים עם מריצה כדי לאסוף את החבורה לקצה הערוגה, שם נסדר אותם בארגזים נמוכים (הם לא אוהבים לשבת בקומות) וניקח אותם להדיף ריחות משכרים בבית האריזה.

כבר מספר שנים שאנחנו מגדלים שני טיפוסים של מלונים, שניהם ישראליים, פרי פיתוחים מקומיים, ולכן יש להם גם שמות עבריים: מלון אננס הוא המלון הארוך, האליפטי, שתוכו כתום, ומלון גליה הוא הכדורי הירוק מבפנים. לכל אחד מהם לפחות שני זנים – האחד מבכיר, כלומר, מתאים לתחילת העונה, והשני מאפיל, כלומר, מתאים להמשך ולסוף העונה. הזריזים, המבכירים כבר נקטפו ונשלחו אליכם לפני כמה שבועות. מהמאוחרים יותר יש שנזרעו ונשתלו אפילו במאי, ואלו מתחילים להבשיל עכשיו.

מלון אננס:

מלון גליה:

ההיסטוריה של המלונים מתחילה באפריקה, שם עדיין מוצאים זנים רבים של מלוני בר. לא ידוע מתי, היכן ואיך בויתו המלונים, אך כנראה בחרו ושמרו הלקטים של אותה תקופה את זרעי המלונים המתוקים ביותר. הם כבר היו בשפע במצרים לפני למעלה מ4000 שנה, ומילניום מאוחר יותר הגיעו, בנתיבי מסחר, לטורקיה, איראן, אפגניסטן, הודו, דרום מרכז רוסיה, סין ויפאן. הם מתוארים בתמונות (ציור קבורה מצרי מלפני 2400 שנה) ובכתובים, למשל ב"מסעות גילגמש", לפני 2000 שנה, שם אוכל גילגמש מלונים ארומאטיים. לאירופה הם הגיעו כנראה בסביבות התקופות היוונית והרומית. המורים הביאו אותם מצפון אפריקה לספרד בתקופת שלטונם שם. בארץ הוא ידוע מתקופת המשנה, הוא מוזכר בה בשם "מלפפון"… המלונים הללו היו קטנים מאוד יחסית לאלו שאנחנו אוכלים היום, גודלם היה כשל תפוז.

מלונים נאכלים בצורות שונות בתרבויות שונות: במזרח הרחוק מבשלים מלונים ואוכלים אותם כמו ירקות אחרים, אבל אלו זנים אחרים מהמלונים המתוקים המוכרים לנו. אחד הזנים האוריינטליים הוא מלון צ'אקיאינג שגדל מתאילנד עד דרום סין. זן זה של מלון מוחמץ ונשמר כך למשך מספר חודשים. במזרח התיכון, במרכז ודרום אמריקה ובסין אוכלים כחטיף גרעיני מלונים מיובשים. במקסיקו עושים מהמלון מיץ מרענן ועדין בטעמו agua fresca, כלומר – מים טריים. ביפן מכינים ממלון משקה אחר, "מידורי": ליקר מלון כבד ומתוק בטעמו, המופק ע"י השריית מלונים באלכוהול למשך כחודש(!). גם באכילת המלון חי, בצורה המוכרת לנו, מגוונים אנשים בתיבול לפי טעמם: מלח ופלפל, אבקת ג'ינג'ר או מיץ לימון.

אלכימאים בימי הביניים טענו שהמלון מעודד זרימת דם ומתאים למזגים איטיים ורגזניים. נאמר עליו כי הוא מקל כאבי אבנים בכליות ומנקה את העור. ברפואה הסינית נחשב המלון כמזון קר המשפיע על הלב והקיבה, מעודד בהשתנה, מקל על עצירות, משפיע על מחלת כבד, מסייע להקלת שיעול, מוריד חום ומפחית צמא. מומלץ לאכול אותו בנפרד, כארוחה בפני עצמה.

מבחינה תזונתית המלון עשיר בוויטמין C (בחצי מלון 117 מ"ג, כמעט כפול מהתצרוכת היומית המומלצת) ובוויטמין A=בטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון שעוזרים להגן על התאים מהנזק של הרדיקלים החופשיים. בנוסף, בחצי מלון 853 מ"ג של אשלגן (כמעט כפול מאשר בבננה), שעוזר להורדת לחץ דם ולכאבי שרירים.

איך לאחסן מלון?
· כדי לרכך את המלון תנו לו לשבת בטמפרטורת החדר יומיים-ארבעה, עד שהוא רך למאכל, ואז קררו אותו לפני שתזללו…
· מלון בשל יישמר במקרר שבועיים.
· מלונים רגישים לגז אתילן, המופרש מפירות בשלים, ויכולים להתקלקל מהגז המופרש מחבריהם או מפירות אחרים. אם יש לכם מספר מלונים שברצונכם לאכול לאורך זמן, שימו אותם במקום פתוח ואחסנו רק את אלה שרכים מספיק. אל תאחסנו אותם ליד תפוחים.

מאחלים לכולנו שבוע מתוק ומלא טוב, מרווה, מרענן ומלא עסיס,

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

______________________________

מה מלווה את המלון השבוע בסל?

יום שני: חצילים, בצל ירוק /בצל יבש/עירית שום, תרד/מנגולד, צ'רי/שעועית /לוביה תאילנדית, עגבנייה, דלעת יפנית/קבוצ'ה, תירס, אבטיח/מלון, מלפפון /פקוס, פטרוזיליה/כוסברה, נענע – מתנה, בארגזים קטנים בלבד: דלורית/דלעת.

בסל הגדול תוספת של: תפו"א, פטרוזיליה שורש, חסה, קישואים

יום רביעי: בצל יבש/בצל ירוק/עירית שום, מלפפון/פקוס, תרד/מנגולד/חסה, עגבנייה, קבוצ'ה/דלעת יפנית/דלעת ערמונים, עגבניות צ'רי/קישואים, מלון/במיה, דלעת/דלורית, פטרוזיליה/כוסברה, פטרוזיליה שורש, נענע-מתנה, בארגזים קטנים: חצילים/תפו"א.

ובסל הגדול תוספת של: תירס/אבטיח, תפו"א, שעועית תאילנדית /שעועית הילדה, חצילים

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)