עלון 190, 10-12 במרץ 2008, ג'-ה' אדר ב' תשס"ח

 הודעה:

מהשבוע הזה אנחנו עוברים לצורה טיפה שונה של ניהול החשבונות. כדי למעט בבירוקרטיה ולחסוך בניירת אנחנו מתחילים לרכז את החשבוניות השבועיות שלכם ולשלוח לכם במקומן חשבונית מס/קבלה חודשית. בתחילת כל חודש תקבלו את הפירוט על הארגזים שקיבלתם בחודש שעבר והתשלומים שביצעתם עבורם. מקוים שזה יקל את החיים האדמיניסטרטיביים ויהיה לשביעות רצון כולנו.

יוחאי, אלון ובת-עמי

 

משנכנס אדר מרבין בעיבודים… ושתילה… וזריעות… ועישוב…. בקיצור – האביב מגיע!

אחרי שבשבוע הבא בישרו לנו את האביב ביכורים בסל, הנה הגיע לו במרוצה השבוע הזה ואיתו המון עבודה ועוד סימני עבודה באופק. שטחים בשדה מתפנים כדי לקבל את פני הזרעים והשתילים החדשים, השמש מחממת בנועם וממריצה הכל: הקרקע מתייבשת קצת מרוויית החורף, הצמחים הותיקים תופסים תאוצה והזרעים והשתילים החדשים נקלטים בקלות במזג האויר האביבי.

התלתן שגדל בכשלושים ערוגות נקצר לאחרונה. הוא צמח לגובה, יפה וחזק, ושימח את העין והלב בירקרקות בריאה ורעננה, ממש לפני שנפתחו פרחיו קצרנו אותו. קצת חששנו מכניסת הטרקטור לשדה – זה היה עוד בתקופת הרטיבות הגשומה, מה גם שבין ג'ונגלי התלתן החורף ארוך יותר: רטוב וחשוך וקריר, אבל הטרקטור ונהגו המיומן גבי נסעו בבטחון בין הערוגות, קוצצים את הגבעולים הירוקים ומפזרים בשדה ניחוח ירוק של קציר טרי. בשל חיוניותו של התלתן היינו צריכים לעבור פעמיים עם המכסחת כדי לקצוץ את החלקה.  

התלתן הזה, למי ששכח או תוהה, לא נועד לארגזיכם (לא, אל דאגה, לא יהיו מתכוני תלתן השבוע…) אלא הוא מה שנקרא: "גידול כיסוי", "זבל ירוק" או "גידול מטייב". מטרתו היא לצמוח. סתם כך באגביות טבעית, בלי שנצפה ממנו לתנובת פירות. תוך כדי הוא עושה הרבה דברים טובים: הוא פועל בסימביוזה עם בקטריות ידידותיות בקרקע שקושרות חנקן, שאינו זמין בצורתו המקורית לצמחים, והופכות אותו זמין. [קשירת החנקן ניכרת בבועות קטנות שנוצרות על שורשי הצמח, במיוחד בקטניות, כך שאם צומחים לכם תלתן, אספסת, שעועית, אפונה, חילבה או כל קטנית אחרת בגינה הביתית או בפיסת אדמה מזדמנת, נחמד לעקור את הצמח ולהתבונן בבועות הקטנות שממוקמות על השורשים ולשמוח על פלאי הטבע].

חוץ מקשירת החנקן החשובה הוא גם ממלא בצפיפות את הקרקע בחלקה ובכך מסייע להתגבר על עשביה, מחפה את הקרקע החשופה שלא תיסחף בגשמי החורף ומסייע ליצורי הקרקע להנות ממחסה מקבע. כשאנחנו קוצרים אותו אנחנו מטמיעים אותו באדמה ונותנים לו להתפרק שם באיטיות. כל הירוק הירוק הזה מתקמפסט בתוך הרגבים ומוסיף להם בריאות חוזק ונחת.

הטמעת התלתן היא טיפול היופי והפינוק האחרון שעוברת החלקה הזו בשרשרת של מסלול הבראה משופר. זו חלקה בה היתה לנו בעיית עשביה קשה, ונדרשנו לעשות מעשה. ברוב הערוגות בה הסתיימו הגידולים כבר באפריל-מאי בשנה שעברה. בקיץ פץחנו את הקרקע בעזרת כפות אווז כדי לייבש את שורשי הכוסאב, עשב בר חזק ושורשי שהציק לנו שם מאוד. במהלך הקיץ החלקה נחה ובחורף זרענו בה את התלתן. חיוניותו העידה על פוריות נהדרת של הקרקע ובישרה עתיד מבטיח, כך אנחנו מקוים.

אחרי קציר התלתן פוזר עליו קומפוסט והקרקע הרווייה במים נפתחה בעזרת כפות אווז כדי להאיץ מעט את התייבשותה. לאחר כשבוע שמשי ביצענו בחלקה תיחוח ראשון – שמטמיע את התלתן בקרקע (או במילים פשוטות: מערבב אותו באדמה). עכשיו אנחנו מניחים אותו לנפשו לשבועיים בערך, כדי שיתפרק ויתקמפסט לו בשמש המחממת וכדי שהאדמה תמשיך ותאבד מרטיבותה עד ללחות הרצויה לתיחוח סופי. לאחר תיחוח נוסף הקרקע תשב עוד כשבוע ואז אנחנו מקוים שתהיה מוכנה ומזומנה לצאת איתנו לדרך חדשה. אנחנו מייעדים את החלקה הזו לזריעות סוף מרץ שיכללו כבר גידולי קיץ: עגבניות, חצילים, שעועית, תירס וחמניות.

אבל הזריעות והשתילות האביביות לא ממתינות עד אז, השבוע כבר נכנסו לשדה הרבה אורחים חדשים: ברגבים הלחים והחמימים משמש אביבית נמרצת נזרעו סלק, לפת וצנונית, ונשתל מחזור הכרוביים האחרון: כרוב, כרובית, קולרבי, ברוקולי ובנוסף להם גם חסות (שזה אינו מחזורן האחרון, כי הן נשתלות כל השנה).

גם הגידולים בשדה, כאמור, נהנים מזריקת העידוד החמימה ומזרזים את צמיחתם. תוכלו לפגוש את התוצאות בארגזים בדמות הברוקולי והכרובית הגדולים והיפים, השום הירוק ששוב בארגז (למתכונים ראו גם בשבוע שעבר), התרד והחסה, הסלרי והפטרוזיליה שעליהם הרעננים נהנים מאוד מתקופת הביניים החמימה אך לא לוהטת, הקצרה כל כך אצלנו במזרח התיכון. 

גם אנחנו נהנים ממנה, מקוים שגם אתם,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל?

קודם כל, אלון סיפר שיש שלא מזהים את התרד החביב שלנו ותוהים מיהם ומהם העלים הירוקים האלה – אז הנה תמונת תרד מחייך לדוגמה ולהבהרה:spinach.jpg

 ולרשימות:

יום שני:

 מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , ברוקולי , גזר , אפונה , כרובית, שום ירוק , תרד , פטרוזיליה,חסה , סלרי עלים

ובסל הגדול תוספת של:

עגבניות , בצל ירוק , קלרבי או כרוב

יום רביעי:

 מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , ברוקולי , גזר , כרוב ,עגבניות – השלמה, שומר , תרד , פטרוזיליה,חסה , סלרי עלים

ובסל הגדול תוספת של:

כרובית , שום ירוק , נענע

מתכונים אביביים לאדר:

טלי באה לעזור לנו בשדה והוסיפה מתכון שאילתרה מארגז ההפתעות וקצר הצלחה מרובה בקרב החברים: את החוביזה של השבוע שעבר ניתן להחליף בתרד מהשבוע:
 
קציצות ירק (גירסה צמחונית ובשרית):
 
חופן עלי חוביזה (הצרור שהתקבל בארגז ללא ענפים)ו
חופן עלי סלרי
חופן פטרוזיליה
שורשי פטרוזיליה (כ-4 קטנים מקולפים) קצוצים קטנטן
בצל אחד גדול
שתי ביצים
שלוש כפות פירורי לחם (לא חובה)
 
לגירסה הצמחונית, שקדים לא קלויים לתוך פנים הקציצה כדי שלא ישרף בטיגון
לגירסה הבשרית, רבע קילו בשר טחון
 
לקצוץ את הירקות יחסית גס
לערבב את כל החומרים
לקָבֵּב לקציצות גדולות
לטגן בשמן/זית טיגון קצר

 

ועוד מתכון משלכם – של רוני בן אפרת למרק סלרי, תפוחי אדמה וקלחי תירס:

המתכון הזה הוא בסיס ואפשר להחליף את הירקות.
לארבע מנות
שמים בסיר לחץ כשני תפוחי אדמה חתוכים באופן גס. בעיקר מעלי הסלרי עם קצת מהענפים. גרעיני תירס משני קלחים.
והנה הפטנט – הוסיפו לבישול גם את הקלחים (ואח"כ הוציאו אותם). הבישול שלהם מוסיף טעם מדהים למרק.
(אפשר להוסיף כראסה, כרובית, כל הירקות שהולכים טוב אח"כ על בסיס חלב (או חלב קוקוס).
מבשלים עם מים רק עד כיסוי הירקות, מלח פלפל גרוס, ואבקת מרק בצל או פטריות בסיר לחץ כחצי שעה או עד שהירקות רכים.
מי שאוהב מרק יותר מעובה יכול להוסיף שלוש כפות קווקר בזמן בישול הירקות.
(אפשר להשאיר כך וללכת לעבודה)
בערב, חוזרים מוסיפים מעט חמאה, חלב או חלק קוקוס.

בזמן האחרון התחיל להתפתח דיון בפורום על כמות החסה בסלים. אנחנו רוצים לעודד אתכם להגיב ולספר לנו האם זה יותר מדי חסה בשבילכם, אבל בינתיים הנה מתכונים למרקי חסה כמוצא לחסות מיותרות:

מרק חסה ואפונה סינית של חיים כהן:
http://www.mevashlim.com/Recipe/379266.asp

וגרסא דומה אך שונה של רלי שולמן ממסעדת אלגונקווין:
http://www.foodis.co.il/printrecip.asp?sec=5&recpid=572

בתאבון!

 

 

עלון 63, 20-22 ביוני 2005

תזכורת:
היום הפתוח שלנו לעונת אביב/קיץ זו יתקיים בעוד שבועיים, יום שישי האחד ביולי, בין השעות 10:00-15:00
נשמח לראות את כולכם!!

לא העצלן למד

השבוע שוב זו אני, בת-עמי, שכותבת אליכם, שמחה על ההזדמנות להרהר קצת בכתיבה.
לאחר למעלה משנה וחצי של התנסויות שונות שנצברו בעבודתנו בשדה יש כבר לקחים רבים שהצטברו ושאנחנו מנסים ליישם. ובכל פעם שאנחנו מבחינים במשהו חדש בשדה ממנו אנחנו לומדים, אני מרגישה שוב כמה, לעומת הלימוד הנרכש מספרים (ויסלח לי שבוע הספר) או משיעור מסודר או מעצה טובה, כמה חשוב ומשמעותי הוא הלימוד מהתנסות עצמית, מכך ששאת/ה עצמך הילכת בשבילים, התכופפת, עישבת, עדרת, שתלת, קטפת (או לא) ועכשיו את/ה צופה בשינויים ולומד/ת.
בשבוע שעבר באתי לבקר ולעשב מעט, והיה כיף לראות כמה טוב נראה השדה (כדאי לבוא ליום הפתוח) – הערוגות עמוסות בצמחים בשלבי גידול שונים, הכל ירוק ומתחיל גם לקבל עיטורי צבע פה ושם מעגבניה או קישוא שמבשילים, מפרחי הקטניות ומהפלסטיק הצהוב המחפה את האדמה… בסיבוב שערכתי בשדה הופתעתי ושמחתי לגלות כמה הוא נקי מעשבים יחסית לשנה שעברה. זו היתה הפתעה משמחת כל כך בעיקר משום שבקיץ שעבר, למרות כל שאיפותינו הנשגבות, לא עלה בידינו (פשוטו כמשמעו) לשמור את החלקה נקיה מעשבים. במיוחד תרמו לכך 9 ערוגות בצל, שהפכו לג'ונגל קטן, למרות מספר עישובים ואין ספור תחינות לאלוהי העשבים. כשהגעתי לשדה ביום הראשון של חוביזה, עוד לפני הבראשית, גדלו בו עשבים שהגיעו עד למעלה ממתניי, שמילאו אותי בתחושת אתגר ושמחה כי הוכיחו לי עד כמה פוריה האדמה, אך התמונה הזו, חזרה והכתה בי במהלך עישובים בלתי פוסקים לאורך השנה שעברה, כשנשזרת בה המחשבה על סיזיפוס המגלגל את האבן במעלה ההר… ובכל זאת – כנראה שזה המקום להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולשמוח בעבודת העישוב שכן נעשתה, והיתה כנראה משמעותית, בנוסף לאלון והצוות שהמשיכו לתחזק את השדה בצורה טובה במהלך החורף. כי השדה נראה הרבה יותר טוב, מה שממלא אותנו תקוה גם להמשך.
יגענו, עישבנו, ומצאנו – נאמין (ונמשיך לעשב…)
לקח אחר שלמדדנו וניכר מאוד בסיבוב בשדה, הוא דווקא ממה שלא עשינו. בתקופת אוגוסט בשנה שעברה כבר היו סימני השאלה מרחפים סביבי. ידעתי שאני אסע לארצות הברית, ולא ידעתי עדיין מה יעלה בגורל השדה. וכך למרות העצה שניתנה לי לזרוע דוחן על חלקת הבצל הפנויה (סוף סוף), כגידול כיסוי לקיץ, לטיוב הקרקע, לא הצלחתי ליישם זאת, ועם המעבר ביני ובין אלון, גם בתקופת החורף לא זרענו גידולי כיסוי חורפיים. בהתבוננות בשדה כיום אפשר לראות את ההבדל בין חלקו האחד של השדה, עליו צמחו גידולי כיסוי בחורף שעבר, ובין חלקו השני, שמעולם לא טויב ב"זבל ירוק" (תוצר גידולי הכיסוי). החלק שטויב פורה הרבה יותר, למרות שכבר עברה למעלה משנה מאז. ההשוואה נותנת לנו תמריץ לא להזניח את התחום הזה, ולזרוע גידולי כיסוי, כל אימת שיתאפשר לנו, לפני העונה המתאימה.
העובדה שלפעמים, במיוחד בחקלאות, להיות סבלניים, צריך "לקחת את הזמן" ולהתבונן בדברים ממרחק של שנה, נותנת לי סוג של רוגע לתת ל"חוביזה" את הזמן הדרוש לה להפוך לחווה יציבה, פוריה, מניבה ומשגשגת, מהסוג שאנחנו, חקלאים מתחילים, מתבוננים בהן בקנאה מסוימת. ואני מקווה ומאמינה שיהיו לנו ולכם הסבלנות והמרץ להמשיך וללכת לאט לאט, צעד אחר צעד, עשב אחר עשב ונטע אחר נטע, בדרך המשותפת, האיטית והמבשילה במועדה, בה אנו הולכים.

נשמח לראות את כולכם ביום הפתוח שלנו, בעוד כשבועיים.

אלון, בת-עמי וצוות ח'וביזה

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – שלנו + השלמה
קישוא ירוק ,ירוק בהיר וצהוב
גזר
תפו"א – השלמה
עגבניית צ'רי – השלמה
בצל ירוק- השלמה
חסה
סלק אדום + העלים (ניתן להשתמש בהם כמו במנגולד)
רוקט
חצילים
אבוקדו 

ובסל הגדול תוספת של
פטרוזיליה
תרד – השלמה
כרוב  

 

מתכונים:

צ‘יפס סלק בשמן זית  מתוך "על השולחן"
• המרכיבים
סלק
שמן זית 

• ההכנה
– מחממים שמן זית בסיר.
– מקלפים סלק, פורסים לרוחב לדיסקים דקים.  מייבשים על נייר סופג.
– מטגנים עד להשחרה קלה. מעבירים לנייר סופג,
– ממליחים ומגישים עם 1/2 לימון. הולך טוב עם רשאד

 

עלי הסלק יפים ועסיסיים – כדאי להשתמש בהם!!
כוסמת עם עלי סלק מתכון של אודטה
• המרכיבים
2 כוסות כוסמת   
4 כפות שמן  
200 גרם בצל (1 גדול ) קצוץ   
10 עלי סלק קצוצים לרצועות של כ-ס"מ  
4 כוסות מים רותחים   
3 שיני שום גדולות, טריות וקצוצות   
2 כפיות מחוקות מלח   
1 כפית מחוקה פפריקה מתוקה   
1/2 כפית מחוקה כמון   
1/2 כפית מחוקה פלפל שחור גרוס     

• ההכנה
– שוטפים את הכוסמת במים קרים ומסננים. 
– בסיר בינוני מטגנים בשמן זית את הבצל ואת רצועות עלי הסלק. 
– כשהבצל מזהיב טיפה, מוסיפים לסיר את הכוסמת, המים הרותחים, השום והתבלינים.   
– מרתיחים הכול רק דקה, מנמיכים את האש, מכסים במכסה ומבשלים על אש קטנה 30 דקות. מכבים את האש.  
– לא פותחים את המכסה עוד 10 דקות מתום הבישול. 

 

מגדל ירקות וגבינה – מועצת הירקות
• המרכיבים
(כמות למגדל אחד, *פרוסות בעובי ½-1 ס"מ)
2 פרוסות רוחב של חציל בינוני
4 פרוסות רוחב של קישוא
1 פרוסת רוחב של בצל
3 פרוסות רוחב של עגבניה מוצקה
6 עלי בזיליקום
שמן זית להברשה
מלח, פלפל שחור גרוס ומעט אורגנו
למילוי: כף ריקוטה, כף גבינה בולגרית מפוררת ומעט עלי טימין טריים, 20 גרם מוצרלה מגוררת. 

• ההכנה
– מברישים את כל הירקות משני הצדדים בשמן זית, מתבלים ומסדרים על תבנית אפיה
– מדליים את הגריל בחום בינוני גבוה (200-220 מעלות) וממקמים את הירקות 7-10 ס"מ מהגריל
– את העגבניות הופכים כעבור 3-5 דקות, מוציאים ושומרים בצד.
– את הקשואים והבצל הופכים כעבור 10 דקות, ל-10 דקות נוספות, מוציאים ושומרים,
– את החצילים צולים כ-15 דקות מכל צד, מברישים בשמן נוסף אם צריך.
– בתבנית משומנת מניחים את פרוסות הירקות אחד מעל השני, מפזרים ביניהם את שכבות הגבינות, מחזקים עם 2 קיסמים או עם ענפי רוזמרין
– אופים בתנור מחומם ל-200 מעלות כ-10 דקות, עד שהמוצרלה נמסה
– מגישים מיד

 

סלט גזר וקישואים עם שומשום – מועצת הירקות
• המרכיבים
2 גזרים
2 קישואים
¼ כוס שומשום
לרוטב: ¼ כוס שמן זית
¼ כוס מיץ לימון
1 כפית דבש
2 שיני שום כתושות
1 כפית ג'ינג'ר מגורר
מלח ופלפל שחור גרוס 

• ההכנה
– קולפים את הגזרים והקישואים.
– מסירים מהם רצועות בקולפן. מתקבלות רצועות דקות מאוד ומסולסלות מעט.
– קולים את השומשום במחבת חמה ויבשה
– שמים את כל חומרי הרוטב בצנצנת סגורה היטב, ומנערים לערבוב.
– מניחים את הירקות בקערה, מפזרים עליהם את השומשום, יוצקים את הרוטב, מערבבים בעדינות ומגישים.

עלון 40, 3/5 בינואר 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

 

ענין של זמן…
השבוע אנחנו מהרהרים בזמן – השנים מתחלפות – שנת 2004 יוצאת ממש עכשיו, ושנת 2005 נכנסת – בשבוע שעבר כתבתי על הגידול המשולב של מיני ירקות שונים זה לצד זה, השבוע רציתי להתבונן בגידול משולב מנקודת מבט של זמן. גידול משולב יכול להיות גם גידול של ירקות שונים זה אחר זה או זה לפני זה (תלוי איך מסתכלים על הענין כמובן…).
גידולי כיסוי, למשל, הם סוג של גידול משולב בזמן. גידולי כיסוי הם בדרך כלל דגנים או קטניות שנזרעים על שטח כדי להעשיר את הקרקע, למנוע התפשטות עשבים ולכסות את הקרקע ולהגן עליה. בדרך כלל לא מחכים לשלב שניתן יהיה לקטוף את היבול – אלא קוצרים את הגידול כשהוא עדיין ירוק ובשלב הפריחה, ומצניעים את הירוק הקצור בקרקע כדי להעשיר אותה. בחורף שעבר, למשל, היה החלק הלא מעובד של השדה זרוע בחילבה, שנקצרה בסוף החורף ועליה גדלו חלק מגידולי הקיץ. גם השיטה של "מחזור זרעים" היא בעצם גידול משולב על פני זמן. הרעיון הוא שכל צמח לוקח מן האדמה חומרים מסויימים ומחזיר אליה חומרים אחרים, ולכן, כדי לא לסחוט מהאדמה מרכיב מסוים שוב ושוב, מגדלים סוגים שונים של צמחים זה אחר זה: שורשים אחרי עלים, דלועים אחרי כרוביים, עגבניות אחרי קטניות וכו'…
בשבוע שעבר זרענו סיבוב שני של אפונה. החורף הזה החלטנו להדלות את האפונה, לאחר ייסורי קטיף בשנה שעברה. האפונה המודלית, כמו המלפפונים המודלים, תהיה קלה יותר לקטיף, שכן בתרמילים יהיו תלויים במרווח ולא יהיה צורף להתכופף נמוך כל כך ולחפש היכן הם מתחבאים.
**מילה על הדליה, למי שלא מכיר את המושג: הדליה היא בעצם הרמה-העמדה של הצמח כדי שיעמוד זקוף. עושים זאת על ידי הכנת מערכת תמיכה לצמח. ישנן שיטות שונות של הדליה שתלויות בגודל הצמח, הרגלי הצמיחה שלו (מטפס/לא), מקום הגידול (שטח פתוח/חממה) ועוד. אנחנו ב"חוביזה" מדלים חלק מהעגבניות שלנו, מלפפונים, ועכשיו גם אפונה**
בשלב ראשון הדלינו את האפונה הותיקה יותר, שנזרעה כבר לפני חודשיים, וכבר נבטה וצומחת יפה, בדרך דומה מאוד להדליית המלפפונים: נעצנו באדמה עמודים במרחק מה זה מזה, וביניהם מתחנו חוטים, עליהם תטפס האפונה במהלך צמיחתה. את הסיבוב השני של האפונה זרענו בערוגות בהן היה בקיץ האחרון מלפפון, ולפניו, באביב, כרוביים. בחירת הערוגות האלה דוקא לזריעת אפונה היא משמעותית, שכן הכרוביים האביביים גזלו מן האדמה משאבים רבים (כרוביים הם גידול שדרושה לו כמות גדולה של חנקן כדי לצמוח יפה), ולאפונה, השייכת למשפחת הקטניות, תכונה של החזרת החנקן הזה לאדמה. זריעת האפונה לאחר המלפפונים העלתה רעיון במוחו של אלון והחלטנו להתנסות באספקט נוסף של הגידול המשולב בזמן. החלטנו אלא להוציא את עמודי ההדליה שתמכו במלפפונים, לא להסיר את החוטים ששימשו רשת תמיכה למלפפונים, ולמען האמת, אפילו לא לפנות את צמחי המלפפונים. הצמחים עצמם כבר יבשים, כמובן, אך נראה לנו כי הם ישמשו רשת מוצלחת לאפונה לטפס עליה, וזה מה שאנחנו מתכוונים לבדוק בהתנסות הזו… נשמח לספר לכם על תוצאות הניסוי בהמשך.

שוב נוכחנו השבוע כי הטבע חזק מכולנו. למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית והתחושה שהאדם מסוגל לשלוט יותר ויותר, בסופו של דבר ברגע אחד מתברר שאיתני הטבע זכו לשמם בצדק, הם איתנים, עוצמתיים, ולפעמים, כמו השבוע, יכולים להיות הרסניים מאוד. לאנשים כמוני שאוהבים ומכבדים את הטבע ומרגישים באיזשהו מקום אחוה איתו, זו תחושה קשה. לי זה תמיד מחזיר את ההרגשה שאנחנו פה בסך הכל אורחים על הכדור הזה, חלק ממכלול גדול הרבה יותר של הטבע, ובודאי שאיני מרגישה שאנחנו מוקד העניינים או החזקים כאן. עוצמת ההרס והאבדן של רעידת האדמה ונחשולי המים גורמת לי ברגע הראשון להרגיש קטנה מאוד וחסרת אונים, אבל ככל שהזמן עובר אני מתמקדת פחות בעצמי ובחוסר האונים שלי ויותר מרגישה פשוט את היותי חלק מהמכלול הגדול של מרחב וזמן של חיים בעולם הזה.
בישראל, לעומת זאת, מזג האויר היה חמים ושמשי מכרגיל, מה שנותן דחיפה מסויימת לצמחים ומסייע להם להתקדם. אנחנו כבר יכולים לראות התחלה של ברוקולי בין עלי הצמחים, וגם הכרובים מתחילים לסגור את עליהם וליצור ראשי כרוב. בקרוב מאוד, אנחנו מקוים, תפגשו בהם בארגזים שלכם.

מקוים לימים וזמנים טובים
אלון, בת-עמי וצוות חֻ'בֵּיזָה

 

ומה השבוע בסל?

 

הלאה הפולניות – משחקים באוכל

במהלך איסוף החומר לעלון על הצנונים בשבוע שעבר נתקלתי בפסטיבל די מדהים שנערך כל שנה באוחאקה (Oaxaca) במקסיקו. הארוע נקרא "ליל הצנונים" (Noche de los Rabanos) ונערך בתקופה הזו, בה גדלים הצנונים, ב23 בדצמבר בכיכר העיר. הסיבה לחגיגת הפסטיבל, שהחל כנראה במאה ה-19, לאחר שהכירו להם הכובשים הספרדים את הירק הזה, היא גאוותם של התושבים המקומיים בצנוני הענק שגדלו באדמתם, שהשתלבה יפה עם מטרה תיירותית-שיווקית. הצנונים באיזור ומשמשים לתצוגה בפסטיבל, גדולים בצורה יוצאת דופן ומאופיינים בעיוותים ועקמומיות כתוצאה מהאדמה הסלעית באיזור. התכונות הללו מנוצלות היטב למטרה אמנותית: בעזרת כשרון ומעוף הופכים הצנונים לדמויות שונות: צוחקים, בוכים, מזעיפים גבות. הנה כמה דוגמאות. הכל הכל עשוי מצנונים:

 radish_god.jpg              radish_musician.jpg            radish_tehuanas.jpg
הסיבה שבגללה קפצו התמונות האלו ונדבקו בי היא מסיבת יומההולדת האחרונה שארגנו לי שלוש חברותי (הזנוחות משהו בשנה האחרונה כתוצאה מנישואי הטריים ל"חוביזה"…). לכבוד היותי בת שלושים ואחת הן החליטו לארגן לי שיעור בגילוף ירקות, והזמינו מדריכה שגילפה פרחים וקישוטים מהפלפלים, הסלקים, הכרישה והגזר שהבאתי מהשדה. לקראת החורף חשבתי שאפשר לנצל את הרעיון הזה לפעילות בתוך הבית כשגשום בחוץ. הדוגמאות כאן הן רק בסיס כדי לתת לדמיונכם הפרוע והפורה ללכת לכיוונים נוספים, עם ירקות נוספים ועיצובים שונים.

vegi sculp.JPG
מתוך: כיופים טעימים עם ילדים / אסנת סדן / מאתר 2eat:
חומרים : מלפפונים, צנוניות, תבלין ציפורן (לא טחון), גזר, וקיסמי שיניים
הכנה מראש: שוטפים את הירקות (אין צורך לקלוף). מלפפונים חותכים לרוחב ל-2-3 גלילים. צנוניות קטנות יכולות להשאר שלמות (ישמשו לראשים) לא כדאי לקצוץ את השורש – הוא יכול לשמש כאף או כזנב. העלים הקטנים שיוצאים מהצנונית יכולים לשמש כשערות. צנוניות אחרות אפשר לפרוס לעיגולים, ולחצאי עיגולים. גזר אפשר לפרוס לעיגולים. כמו כן אפשר לחתוך גזר לרוחב לשניים וכל חלק לחתוך לרבעים לאורך – כך מתקבלים מעין מוטות.
מכונית לדוגמה: לוקחים גליל של מלפפון ומשכיבים אותו על משטח העבודה. נועצים לרוחבו שני קיסמים – אחד בכל קצה, אלו הצירים. דואגים שהקיסם יבלוט מהצדדים. מצמידים לכל קצה של קיסם עיגול של צנונית או גזר. כעת יש לנו מכונית. להכנת הנהג לוקחים צנונית שלמה ומצמידים אותה, בעזרת חצי קיסם, לחלק העליון של המכונית. דואגים שהשורש יהיה מלפנים – מעין אף ארוך, והעלים מאחור יהיו שערות. מצמידים שני מקלות ציפורן מצידי האף – כעיניים.

גילוף ירקות ופירות כקישוט לארוחה הוא מנהג בעל מסורת ארוכה ומפוארת בתאילנד. קישוטים נוספים, מסובכים יותר ומסובכים פחות, מצנונים ושאר ירקות ופירות ניתן למצוא באתרים הבאים:
http://www.geocities.co.jp/PowderRoom-Lavender/1724/p2e/index2e.htm
http://www.yummytaste.com/ingeneral/carving.htm

טיפי טיפה – טיפים לפיסול בירקות:

 כדאי להשתמש בסכינים בעלי להב פלדת אל-חלד או ברונזה, להבי מתכת רגילים יגרמו לחימצון הירק ולכן לשינוי הצבע בנקודת החיתוך.
 לאחר הגילוף מניחים את הירק המעוצב בקערת מי קרח כדי לגרום ל"עלי הכותרת" המגולפים להיפתח. אולם, אין להשאיר את הירק המגולף במים לאורך זמן, כדי שלא ירקב.
 את העיצובים המוכנים כדאי לשמור במקרר בתוך קערה או מגש, ובמקרה הצורך לרענן אותם בהתזת מעט מים עליהם לפני ההגשה.

בהצלחה!!!
 
עוד מתכוני צנונים וירקות חורף אחרים:

סלט צנון מיוחד מתאילנד. מאתר "מתכונים.נט"
 המרכיבים
1 צנון גדול/צנוניות מגורדות בכמות מקבילה
3-4 כוסות מים
כפית מלח
1 בצל בינוני, קצוץ דק
מלח ופלפל לפי הטעם
מיץ לימון טרי (עדיף ליים, אך גם לימון בסדר)
3-4 כפות חלב קוקוס  

 ההכנה
 מגרדים את הצנון על פומפיה, בחורים הגדולים
 שמים את הצנון המגורד בקערה ושופכים עליו את המים והמלח, מניחים בצד למשך רבע שעה לפחות
 מסננים את הצנון וסוחטים ממנו את עודפי המים ומניחים בקערת הגשה
 מוסיפים את הבצל הקצוץ דק, את המלח והפלפל (להזהר עם המלח, כי הצנון כבר היה שרוי במי מלח), מוסיפים את חלב הקוקוס ומערבבים
 מוסיפים מיץ לימון לפי הטעם, טועמים ומתקנים תיבול, ואוכלים מיד.

 

 סלט גזר, תפוז וצנון:
 המרכיבים
4 גזרים
6 צנונים (או דייקון באורך 10 ס"מ)
חופן עלי כוסברה
חופן עלי נענע
2 תפוזים
½ כפית קינמון
½ כפית סוכר
מיץ מחצי לימון
כפית מי פריחת הדרים
מלח 

 ההכנה
 פורסים את הגזרים והצנונים לפרוסות דקיקות ומניחים בקערה גדולה
 מוסיפים עלי נענע וכוברה קצוצים
 מקלפים את התפוזים, ומעל קערה נוספת (כדי לאסוף את הנוזלים מהתפוז) מוציאים את פנים הפלחים ומוסיפים לקערת הסלט
 בקערה בה נאסף מיץ התפוזים מערבבים קינמון, סוכר, מיץ לימון, מי פריחת הדרים ומלח לפי הטעם. מערבבים עד שהסוכר והמלח נמסו והרוטב אחיד.
 שופכים את הרוטב מעל הסלט ומערבבים בעדינות
 אפשר להגיש מיד, או לתת לרוטב להיספג שעה-שעתיים

 

מרק שעועית, דייקון ותרד:
(מתכון הודי לפי אסכולת ה"ayurveda" גישה הודית עתיקה לבריאות וחיוניות גוף ונפש, הרבה גם דרך אוכל) (במתכון המקורי משתמשים בשעועית סינית מסוג mung, אני התאמתי את המתכון ושיניתי לשעועית יבשה כלשהי)
 המרכיבים
כוס שעועית יבשה
כוס דייקון מקולף, חתוך לקוביות של ס"מ
כוס עלי תרד טריים חתוכים
ס"מ שורש ג'ינג'ר טרי קצוץ
כפית מיץ לימון טרי
כף חמאה
כפית זרעי כמון שלמים
כף עלי כוסברה טריים
תערובת תבלינים טחונים: כוסברה, כורכום, כמון ושומר
מלח 

 ההכנה
 שוטפים את השעועית, ומניחים לה להתייבש מעט
 קולים את השעועית היבשה בסיר גדול, תוך בחישה מתמדת, כ- 6-8 דקות
 מוסיפים מים לבישול השעועית, מביאים לרתיחה ומבשלים את השעועית עד שמתרככת. כשמדי פעם מנקים את הקצף שנוצר על המים.
 בינתיים מאדים את הדייקון.
 מוסיפים מים כדי להגיע למרק בדרגת הסמיכות המועדפת
 מוסיפים את הדייקון, התרד, הג'ינג'ר, המלח, מיץ הלימון ותערובת התיבול
 מניחים להתבשל על אש נמוכה כ-5 דקות
 במחבת נוספת – ממיסים את החמאה ומטגנים את זרעי הכמון, מוסיפים אותם למרק החם
 מערבבים ומגישים חם מעוטר בעלי כוסברה קצוצים

 

מרק דייקון ותפוחי אדמה מוקרם:
 המרכיבים
450 גרם דייקון, קלוף וחתוך לקוביות
350 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות
4 כוסות ציר מרק עוף / מרק ירקות
¼ כוס שמנת מתוקה (60 מ"ל)
מלח ופלפל לפי הטעם
עלי שמיר טריים, קצוצים 

 ההכנה
 בקערה קטנה משאירים כ-2/3 כוס מתוך כמות הדייקון, מכסים במים כדי למנוע השחרה, ומניחים בצד.
 שמים בסיר את שאר קוביות הדיקון, את תפוחי האדמה וציר המרק, מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה על אש גבוהה.
 מנמיכים את האש וממשיכים לבשל כשהסיר מכוסה, עד שהירקות רכים מאוד, כ-20 דקות
 מועכים את הירקות במחחה, בלנדר או מעבד מזון, ומחזירים לסיר
 מוסיפים את השמנת המתוקה, מלח ופלפל ומרתיחים קלות
 לפני ההגשה מוסיפים את הדייקון הטרי שנשמר בצד ומקשטים בעלי שמיר