24-26 ביולי 2017 – אמא אדממה

 

בבוסתנים מבשילים פירות הקיץ וריחות מתוקים עומדים באויר החם. יחד איתם הולך ומבשיל פרי עונתי נוסף, שכבר הפך למסורת אצלנו – לוח "שנה בגינה" של אילנה המוכשרת. למי שלא מכיר אותו – זהו לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא בעצם מדריך חודשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית. לוח זה, נולד מהקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט בטבע והחקלאות בבית – חודש חדש מתחיל ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.

אילנה היא לקטית, בשלנית, גננית ומאיירת מוכשרת מאוד, ובלוח השנה היא זורעת יחד את כל אלה: הלוח מכיל מידע, רעיונות, מתכונים ושעשוע, מעוטרים בציורי יפיפיים בצבעי מים. לכם נשאר רק ללקט מדי חודש מה שתרצו מכל השפע הזה… הוא אמנם יוצא לאור כבר שלוש שנים, אך, כמדי שנה, גם לוח "שנה בגינה" השנה הוא חדש לגמרי: איורים חדשים, טיפים מרעננים, מתכונים שלא הכרתן, ונושאים חדשים שהתווספו ללוח כמו: גידול צמחים אנכי, קקטוסים וסקולנטים ועוד.

אצלנו במשפחה לוח "שנה בגינה" הוא דייר קבע כבר שלוש שנים, מלווה אותנו בצבעוניות ויופי מיום ליום, מכניס את החוץ הביתה, וגם מוציא אותנו החוצה, ומשנה משהו בקצב הקדחתני של החיים, מאפשר איזו האטה, תשומת לב, פניה הצידה לעיסוק חדש ומעניין בידיים. אנחנו ממליצים בחום!

השנה מתחדשת אילנה בשתי מהדורות ושתי שפות:
לוח שנה חדש לשנת תשע"ח מהדורת – "חברים בגינה" – עם תכנים, איורים ומתכונים חדשים.
ומהדורה מיוחדת ומתורגמת לאנגלית "מהדורת הקיפוד".

פרטים נוספים והצצה ללוח תוכלו למצוא באתר שנה בגינה.

המחירים:
לוח שנה בגינה: 75 שקלים
זוג לוחות: 140 שקלים
שלושה לוחות: 205 שקלים
חמישה לוחות: 340 שקלים
שמונה לוחות: 488 שקלים
עשרה לוחות: 600 שקלים

את ההזמנה ניתן לבצע במערכת ההזמנות (בקטגוריה "ירקות ח'ביזה"). הלוחות יגיעו אליכם במהלך חודש אוגוסט.

_____________________________________________

אלו ימים של שינויים…
פרידות

מנו, אופת הלחם הנהדרת שלנו, עוברת דירה לצפון הארץ, ואנחנו נאלצים להיפרד ממנה וממאפי ידיה הכשרוניות.
השבוע יהיה השבוע האחרון בו נוכל לשלוח מאפים מבית המאפה של מנו, נתגעגע מאוד!

כבר שוחחנו עם אופים אחרים מהאיזור ואנחנו מקוים שלקראת החגים נוכל לספר לכם על שיתוף פעולה משמח עם אופה מקומי חדש.

בינתיים, אנחנו רוצים להודות למנו בשמכם ובשמנו על שנים של שיתוף פעולה מעולה ומפרה, על מאפים משובחים, מקצועיות ויושרה אמיתית. מאחלים למנו, ליוני ולילדים מעבר נעים והתאקלמות טובה בקרית טבעון – ולמכריכם באיזור העמק – ספרו על האופה המופלאה שעוברת לקרבתם – שאחרים יוכלו גם הם ליהנות ממנה.
מנו, תודה רבה ואיחולי הצלחה להמשך מכולנו.

וגם מפגש מחודש –

גד"ש עין-חרוד קצר ברינה את החומוס שלו, והלל הביא לנו מלאי טרי טרי של חומוס אורגני מעולה ממש.
מי שלא ניסה – זו חויה אחרת לבשל עם החומוס הטרי והמקומי הזה שניזון מאדמת עמק יזרעאל , ספג את גשמי הברכה החורפיים והתייבש בשמש הקייצית הארצישראלית.
ממש שווה לנסות, אם כי בצירוף אזהרה – אין דרך חזרה – אחרי החומוס הזה לא תנסו אחרים…
____________________________________________

אמא אדממה

הסויה הירוקה, או האדממה, הוא אחד הגידולים שמלווה אותנו מהשנה הראשונה בח'ביזה. אני גידלתי אותו בהצלחה בקליפורניה, וחשבתי שיהיה קל ופשוט לגדל אותו גם כאן. אך מסתבר שנכונו לנו עוד כמה שנות לימוד עד שנצליח לגדל אותה בהצלחה בארץ הקודש – בשנים הראשונות הבאנו זרעים מארה"ב, וזרענו אותם בחודשי הקיץ החמים, כפי שנהגתי לעשות בארצות הברית. ההצלחה היתה מסויימת אך לא מדהימה. התרמילים היו ירוקים ויפים, אבל התמלאו רק חלקית מאוד בפולים העגולים, שלמענם אנחנו עושים את המאמץ. חלק לא קטן של התרמילים נשאר ירוק, שעיר, שטוח וריק…

אחר כך ניסינו לנהוג בה כמו בדודנה הפול הירוק – קנינו זרעי סויה אורגנית בחנות, וניסינו לזרוע אותה, בתקווה שתניב תרמילים ירוקים ושמנמנים, התרמילים היו אמנם שמנמנים יותר, אבל הסויה התייבשה בקלות, ודי מהר קיבלו התרמילים גוון צהבהב יותר מירקרק, והפולים בתוכם הזדקנו קלות. אחרי לא מעט שנות נסיונות כבר די רפו ידינו, ולקחנו קצת הפסקה…

בשנה שעברה הציעו לנו מאחת מחברות הזרעים שמהן אנחנו קונים, לנסות זן מוצלח של אדממה, והחלטנו לנסות שוב, רק ערוגה או שתיים בתחילה. שינינו גם את מועד הזריעה. מתברר שהסויה מתאימה לזריעות מהאביב המוקדם ועד לסוף הקיץ-הסתו. בעבר זרענו אותה דווקא לצמיחה בחומו היוקד של הקיץ, היינו תחת הרושם שזה מה שהיא אוהבת – מה שמלמד שתמיד כדאי לבדוק מחדש הנחות ורושם שהתקבעו… בשנה שעברה עשינו נסיון זריעה לקראת סוף הקיץ, וראו זה פלא – האדממה שנזרעה בחציו השני של הקיץ, הצמיחה שיחים ירוקים חזקים ויפים, והניבה תרמילים ירוקים ושמנמנים.

השנה דבקנו בזן המוצלח, וכבר זרענו אותה זריעה אביבית מוקדמת (שהניבה יבול סביר, אבל לא פנטסטי), ואנחנו ממשיכים במספר זריעות עוקבות, עד לסוף הקיץ, כדי שנוכל ליהנות ממנה למשך זמן ארוך יותר. היא גידול יפיפה, ירוק ומלא חיים, דומה מאוד במראה לשעועית הירוקה, אבל עליה עגולים משל השעועית, ולא מחודדים בקצה. הנה:

soy-field

אנחנו נקטוף אותה עבורכם בצרורות – ועליכם המלאכה להפריד את התרמילים מהענפים – אבל זאת מלאכה שווה וכדאית ביותר. בתרבות הסינית היא הוכתרה כבר לפני כחמשת אלפים שנה כאחד מחמשת מיני הדגן המקודשים החיוניים לקיומה של התרבות הסינית (יחד עם האורז, החיטה, השעורה והדוחן). על ידי הקיסר האגדי שנג-נונג, החקלאי האלוהי, שנחשב כמי שהביא לסין את בשורת החקלאות. מקורה בצפון סין, מצמח בר ששמו Glycine ussuriensis, לפני שנים רבות, כנראה בסביבות המאה ה-11 לפנה"ס, החל תרבות הסויה ע"י הסינים, היא כנראה אחד היבולים הראשונים שגודלו ע"י האדם, כצמח לאוכל ולמרפא גם יחד. עד המאה הראשונה לספירה הגיעה הסויה למרכז סין ודרומה ולקוריאה. במאה ה-7 היא הייתה כבר גם ביפאן, אינדונזיה, פיליפינים, ויאטנם, תאילנד, מלזיה, בורמה, נפאל וצפון הודו. למערב היא הגיעה במאה ה18.

מדהים כמה עבר הגידול העתיק הזה, שמשרת את בני האדם כבר מהעת העתיקה. מגידולו בשדות סין לפני כחמשת אלפים שנה, בעיקר כדי שישמש כזבל ירוק ויטייב וישביח את הקרקע ליבולים הבאים אחריו, ועד לשימושים המאוד לא שגרתיים שעושים בו כיום בתעשיה לדבק, צבעים, סיבים סינתטיים, סבון, דיו, נרות, לכה, תחליף לגומי וכמובן – דלק. מהיותו זרע מקודש ומכובד ועד להיותו מהונדס, מתוייג ואסור באזיקי זכויות רושמי הפטנטים.

כמו התירס, כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלים יש סויה, מאז הינקות ממש (תחליפי חלב אם), החל בשמן הסויה הנפוץ כל כך, דרך הבשר והדגים (סויה משמשת כמרכיב בתערובות מאכל לבעלי חיים ודגים), דרך קמח סויה במאפים, חלבון סויה בתחליפי חלב, וסיבי סויה ולציטין סויה בכמעט כל מזון מעובד שזקוק להדבקה, התפחה ו"עיצוב". מוזר לומר שהמזון הזה מכיל סויה, כי הוא בעצם מכיל מרכיבים שונים מופרדים, מפורקים ומעובדים עד טיפת חלבונם האחרון. האם אפשר לקרוא לזה בסוף היום סויה? לא יודעת. זאת שאלה פילוסופית לימים הנוראים… לי זה נשמע יותר כחלקי גופות מפורקים וחסרי נשמה.

הסויה שייכת למשפחת הקטניות או הפרפרניים. משפחה בהחלט מכובדת וחשובה בחקלאות, אליה שייכים גם האפונה, השעועית, הלוביה, הפול, החומוס ועוד. בגידול סויה יבשה ממתינים בדרך כלל כארבעה חודשים, עד שהצמח יבשיל במלואו, יתקשה ויתייבש ויפיק זרעים חומים, הנראים כך:

בשלב הזה הם ייקטפו ויתחילו במסעם האחרון בו יעברו פירוק, מיצוי, התפחה, התססה, טחינה, זיקוק ושאר מיני עינויים.

אבל הפולים הקטנים של הסויה שלנו נקטפים עוד בשלב הירוק, כשהם עדיין ראויים לשם "אדממה" – פולים על ענפים (Eda= ענף, Mame= שעועית, פולים):

edamame-bunch

פולי הסויה בצורתם הטבעית והמקורית, אוצרים בתוכם יתרונות בריאותיים הרבים: הם עשירים בחלבון (60% מהצריכה היומית המומלצת), הדומה בהרכבו לחלבון שיש בבשר. החלבון הזה אחראי לייצב את רמות הסוכר בדם ומסיייע להפחתת הסיכון לסכרת. כמו כן האדממה מכילה וויטמינים A , C ו- K, ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, אשלגן, וסידן. היא עשירה בסיבים תזונתיים (40% מהצריכה היומית המומלצת) שיכולים להתחבר לרעלים ולהוציא אותם מהגוף. היא מכילה לציטין המסייע באיזון כולסטרול בגוף, וידוע כבעל תכונות טובות במניעת טרשת העורקים. הלציטין הוא מרכיב חשוב גם בתהליך ההרזיה, שכן הוא מסייע בפירוק שומנים ותורם לירידה במשקל.

כמו כן מכילה האדממה גם כולין ואינוזיטול, רכיבים אשר משפרים את הזיכרון, ותורמים להעברת מסרים במערכת העצבים. חלבון הסויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה וטובה במניעת מחלות סרטן ומחלות לב. אדממה עשירה באיזופלבונים (Isoflavones), הצורה הצמחית של אסטרוגן. ויכולה לשפר סימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, סיכון מופחת למחלות לב ומניעת אובדן צפיפות מסת העצם, במיוחד בעמוד השדרה ובירכיים. ולבד מכל אלה, אדממה מכילה גם סוג של פפטיד (lunasin) שמצליח להפחית את הכולסטרול  בגוף: מצד אחד הוא מעכב את היצור של כולסטרול בגוף, ומצד שני הוא מסייע להוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL).

לאחר הגעתה לעולם המערבי, קיבלה הסויה מקום של כבוד בעולם מזון הבריאות, וכמו טרנדים רבים, הגיעה לדרגת הערצה ממש, כשהיא נחשבת "פצצת בריאות" ומשמשת נושא בבדיחות על כולסטרול וטופו. מיליארד סינים לא טועים! בשנים האחרונות החל להתפתח דיון בנושא, כשמצד אחד עומדים מצדדי הסויה מגובים בבריאותם הטובה של הסינים והיפאנים (ובהרבה מזומנים: למעלה מ-50% מהסויה בעולם מיוצרת בעידוד ושליטת חברות אמריקאיות, כ-70% מהמוצרים על המדפים מכילים סויה, גם בדרכים עקיפות), ומהצד השני תוהים מדענים אם כל כך הרבה הורמון, גם אם צמחי, אכן בריא, ומאשימים את הסויה בהגדלת הסיכוי לסוגים שונים של סרטן (כנגד אלה שהיא מונעת), שינויים בפעילות בלוטת התריס, פגיעה בפוריות ובפעילות המוחית אצל גברים, גרימת מומים מולדים, ואפילו בכך שילדות במערב מתחילות להתפתח בגיל צעיר, ההולך ויורד.

חלק מהאשמה מופנית כלפי ההנדסה הגנטית של רוב הסויה המגודלת בעולם (שרובה נועדה לחסן את הסויה בפני מדבירי עשבים שונים), וכתוצאה ממנה, הריסוס המוגבר. סברה אחרת היא שההתססה שעוברים רוב פולי הסויה במזרח בתהליך עיבודם למוצרים השונים (טמפה, טופו, מיסו וכו) משמידה הרבה מן החומרים הטבעיים המסוכנים בה והופכת אותה בטוחה יותר לשימוש, אך הממצאים אינם ברורים דיים כדי לקבוע בבירור.

ולי נותר שוב רק להרהר לי בשקט על הבעייתיות של הטוטליות, הקיצוניות, ההגזמה, המוחלטות, ולחלוק אתכם את ההנאה בנשנוש פולי סויה ירוקים, הפיצוחים היפאנים., והכל במידה.

מתכונים רבים לאדממה – באגף המתכונים שלנו

מאחלים מזל טוב למג'די שחגג השבוע יומולדת, וגם מצפה, יחד עם אשתו סאפה, ללידת בתו הבכורה. שיהיה במזל טוב ובשעה טובה!

לאחר סוף השבוע רווי האסונות, אנחנו רוצים לאחל שיעבור המשך השבוע הזה בשלוה ובטחון, ימים רגועים לכולנו,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
_____________________________

מה השבוע בסל?

השרב של לפני כמה שבועות "שרף" (ממש) את שיחי המלפפונים. גם אצלנו קרס מחזור שתילה אחד, ואנחנו במחסור מלפפונים, וגם בשוק בכלל יש כמות מעטה של מלפפונים מכרגיל. המחסור מורגש בכל מקום, אבל בשוק האורגני הוא חריף יותר, ואנחנו מתקשים להשיג מלפפונים לקניה להשלמה לארגזים. זאת הסיבה שכמויות המלפפונים קטנות יותר ממה שאתם רגילים. אנחנו מקוים ששיחי המלפפונים של השתילות הבאות יצמחו במהירות ויבשילו בקרוב מלפפונים קייציים עסיסיים ורבים, כך שנוכל לחזור לכמויות הרגילות.

יום שני: כוסברה/שמיר, דלעת יפנית, לוביה תאילנדית /במיה, מלפפון, קישואים, עגבניה, תירס, חצילים, סויה ירודה (אדממה), מלון, חסה/תרד ניוזילנדי, נענע – מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה/פטרוזיליה שורש, תפו"א/דלעת, עגבניות צ'רי.

יום רביעי:  קישואים, מלפפון/פלפל/בצל, עגבנייה, דלעת יפנית, עגבניות צ'רי/במיה, פטרוזיליה/שמיר, מלון/תפו"א, אדממה (סויה ירוקה)/לוביה תאילנדית, חצילים, חסה/תרד ניוזילנדי, תירס. נענע – מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: נתח דלעת/דלורית, פטרוזיליה שורש/כרישה, כוסברה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

26-28 ביוני 2017 – והימים, ימי ראשית הקיץ, ימי ראשית…

בשבוע שעבר, ב22 ביוני, החל הקיץ באופן רשמי. זכינו בעוד כמה ימי חסד לא חמים נורא, והשבוע כבר מתחילים השרבים הלוהטים.

הימים האלה הם אכן ימים של ראשית – ראשית הקיץ, שכבר מיתדפק לנו על הדלת, מקמיל את צמחי תפוחי האדמה שעמדו ירוקים ויפים עד לפני שבועות ספורים, ומבשר לנו שכדאי מאוד להוציא את הערוגות האחרונות מן הקרקע. מאיץ בצמחי התירס הזקופים להמריא מעלה, לפרוח, להיאבק ולהפרות ולהוציא קלחים צהובים מתוקים מתוקים. מבשיל את המלפפונים והפקוסים בקצב קייצי וזריז, מאדים את העגבניות, ומצד שני – גם גורם להתפשטות מהירה של הוירוסים בקישואים, שהקשישים שבהם כבר מתחילים להבשיל בעיוותים שונים המרמזים: הוירוסים כבר כאן. (רק כדי להבהיר ולהסיר חשש: מדובר בוירוסים של צמחים, לא של בני אדם).

עץ השסק שליד בית האריזה סיים מזמן להניב, הפירות שנשארו עליו כבר התייבשו ונצרבו על הענפים. הענבים שמכסים את הסככה שליד המשרד כבר רובצים באשכולות כבדים ועמוסים, קורצים אלינו מלמעלה, ואנחנו ממתינים להתמלאותם והתרככותם.

באמצע היום כבר חם לנו מאוד. הקלקרים מתרוקנים במהירות ואנחנו מקפידים להזכיר זה לזה לשתות. כולנו עובדים כבר בזרועות מכוסות מפני הקרינה העזה, ומזה כמה שבועות אנחנו מפעילים בבית האריזה, מאווררים ומצנן שמורידים את הטמפרטורה בחלל החדר. עדיין לא חם נורא, אנחנו יודעים, ומעריכים בקול רם את הקיץ המתון וההדרגתי שיש לנו השנה. ובכל זאת, הגוף, שאינו רגיל לשאת את מעמסת החום ועדיין זוכר את תפנוקי החורף והאביב הקרירים, צריך להתרגל מחדש לעול הקייצי, ולכן דווקא עכשיו קשה יותר מאשר בשיא להט העונה, כשהגוף כבר מורגל.

התקופה הזאת מלאה ראשיות, והארגזים מתחילים להשתנות. אחרי שתקופה ארוכה כמעט לא היו שינויים משבוע לשבוע, וברשימת האריזה על הלוח אצלנו הייתי משנה רק פריט או שניים, הגיעו בשבועות האחרונים שעבר התירס (קבלו אותו בתשואות), דלעת הערמונים ודלעות נוספות, החצילים, המלון והאבטיח ואפילו הסויה והחלו במייקאובר הקייצי. מלבדם מבשילות גם העגבניות שלנו, הבמיה, ובקרוב גם דלעות נוספות, פלפלים, שעועית תאילנדית ולוביה ועוד ועוד משמחי לב קייציים.

המלונים בשדה מבשילים בקצב מהיר, עסיסי ומתוק ובניחוח משכר, וכבר ביקרו אצלכם בארגז. בימי הקטיף מתמלא בית האריזה בריח מלונים (בלי דבק אורנים).השנה אנחנו מגדלים מלוני אננס – מאורכים, שבשרם כתום.

גם אבטיחים ראשונים הבשילו – איך יודעים? שואלים את העורבים. הציפורים הנבונות האלה הן הראשונות לסמן לנו כי האבטיחים מתוקים וטובים: באבטיח שאינו בשל עדיין לא יגעו, ובאלה המתוקים הם נועצים מקור. מכיון שכך, מיהרנו וכיסינו את ערוגת האבטיח ברשת כנגד ציפורים כדי למנוע מהם חגיגת אבטיחים, והם מתחילים להגיע אליכם לארגזים (האבטיחים, לא העורבים).

החצילים מבשילים גם הם, בנחת האופיינית לירק הדשן הזה. אנחנו שותלים את החצילים בסוף חודש מרץ, כשהחורף עדיין לגמרי שולט. החבר'ה הקייציים האמיצים נכנסים לקרקע ומנסים לגדול ולצמוח למרות הטמפרטורות שעדיין נמוכות. מאז השתנה מזג האויר והפך קייצי ממש, והחצילים הודו לו בעגלגלות והרכות הראויה. איזה תענוג לחזור ולקטוף חצילי קיץ שספגו את חום השמש אל תוך בשרם הרך ומודים לה בברק הסגול-שחור שלהם ובחלקלקות המדהימה של עורם. גם בצלחת תרגישו קיץ, ברוך הבא, אדון חציל!

העגבניות שלנו התחילו להבשיל בקצב מהיר – ולבית האריזה נאספים ארגזים אדומים אדומים. גם עגבניות הצ'רי הראשונות נקטפו היום, הן עדיין גדולות יחסית לעגבניות צ'רי, אבל מתוקות מתוקות כמו הקטנות. איזו הרגשה טובה! הקיץ מאפשר להן להבשיל בקלות. את עגבניות הקיץ אנחנו קוטפים אדומות ובשלות כדי שיגיעו למתיקות המירבית, ולכן לפעמים הן רכות יותר מהעגבניות שלהן אתם רגילים בחורף. אל תתבעסו – תהנו.

השנה זרענו שישה סוגי דלעות, והן מבשילות לפי הגודל: דלעות הערמונים הקטנות (acorn בלעז) הן הראשונות, אחריהן כבר מבשילות דלעות אמורו בכתום חזק, והדלוריות הקרמיות. כמה דלעות פרובנס ראשונות כבר שינו את צבען ומוכנות לקטיף, וגם זן חדש שאנחנו מנסים השנה – דלעות כתומות עגולות וחמודות בעלות זרעים ירוקים אכילים (אבל רובן צריכות עוד זמן בנחת בערוגה). על כולן נספר לכם בבוא העת.

השבוע אנחנו מתחילים לקטוף עוד דלעת חדשה ומעניינת שאנחנו מגדלים השנה לראשונה – יש לה שם שנשמע נחמד יותר באנגלית – Mashed potatoes (בתרגום לעברית – פירה…) – היא לבנה לבנה, גם מבפנים וגם מבחוץ, ויש לה טעם עדין, לא מאוד מתוק, שמשתלב מצויין דווקא עם תיבולים מלוחים, ומרקם מיוחד ממש, באמת מזכיר פירה… ככה היא נראית:

הדלעות הגדולות שלנו, הטריפוליטאיות, זקוקות לעוד זמן, ואנחנו נותנים להן את כל הזמן לו יזדקקו (עד חצות כמובן, אז הן יהפכן לכרכרות…).

השנה אנחנו מוסיפים לירקות תחילת הקיץ גם את הסויה הירוקה – הידועה גם בשם "אדממה". בדרך כלל אנחנו מגדלים אותה בשלהי הקיץ, לתקופה קצרצרה בלבד. השנה אנחנו עושים נסיון וזרענו אותה מוקדם, כבר בתחילת מאי. הזריעות הראשונות התמודדו עדיין עם מזג אויר אביבי, ולא חום קייצי ומוחלט כמו שהיא רגילה, אבל הזמן חלף והסויה הניבה תרמילים שהתמלאו בגרעינים שמנמנים. בשבוע שעבר התחלנו לקטוף צרורות מהתרמילים הירוקים והטעימים האלה. זרענו ממנה מחזורים נוספים כדי לבדוק את התמודדותה בשלבים שונים של העונה, ובסוף העונה נבדוק איך צלח הניסוי המוקדם. כדיירת קייצית, הסויה תמשיך איתנו עד בוא הסתו.

עוד ראשית משמחת ביותר התרחשה אצלנו בשבוע שעבר – ליוחאי, השליח הנאמן שלנו בירושלים, ואורין, רעייתו, נולדה בת מתוקה. יוחאי ואורין גם היו מי שקידמו בברכה רבים, כשערכו את שיחת הטלפון הראשונה אליכם לקבל את פניכם לקהילת ח'ביזה. כעת אנחנו שמחים לקבל את יעלה הקטנטנה בברכה ובאהבה! חיבוקים ליוחאי, אורין, לביא ויעלה!

ימי הראשית האלה הם גם ימים של סוף – בשבוע שעבר יצאו תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים לחופשה, והשבוע מסתיימת שנת הלימודים גם בבית הספר היסודי ובגנים. לכל התלמידים שעבדו קשה כל השנה ויוצאים למנוחה ובילויים – מאחלים לכם חופשה נעימה, רגועה, משוחררת ומלאת כיף.

שבוע טוב מכולנו כאן, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_____________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה, דלעת ערמונים/שעועית ירוקה, חסה, פקוס/מלפפון, קישואים, עגבניה, סויה, חצילים, תפו"א, מלון/אבטיח, תירס.

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, דלורית/דלעת אמורו, סלק.

יום רביעי: קישוא, פקוס/מלפפון, מלון/אבטיח, תירס, תפו"א, חצילים/שעועית, חסה,  פטרוזיליה/כוסברה, דלעת ערמונים/דלעת לבנה, עגבניה. תרד ניוזילנדי/מנגולד לקטנים.

ובסל הגדול תוספת של: סלק, דלעת אמורו, שורש פטרוזיליה, אדממה (סויה ירוקה)/עגבניות צ'רי.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

עלי ח'ביזה #594, 10-13 באוקטובר 2016, ח'-י"א בתשרי תשע"ז

לקראת השנה החדשה – שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:

השבוע:
– משלוח יום שני כרגיל (10 באוקטובר).
– משלוח יום רביעי עובר ליום חמישי 13 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לחמישי זה) ביום שני 10/10 ב9:00.

בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן
לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 17 ו19 באוקטובר.

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה:
– משלוח יום שני עובר ליום שלישי 25 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לשלישי זה) ביום ראשון 23/10 ב9:00.
– משלוח יום רביעי כרגיל (26 באוקטובר).

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה', 20 באוקטובר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

_______________________________________________

9-sep-end-cornהשמיים משתנים… ואיתם הארגזים

הסתו לגמרי כאן. בבקרים, בתחילת יום העבודה, ושוב לפנות ערב, עם סיומו, אנחנו בחולצות ארוכות. קטיף ירוקים בערוגות בבוקר מזמן ידיים נוטפות ונעליים רטובות עד הקרסול – העלים רטובים רטובים מטל. השמיים התכולים מאופק עד אופק מתחילים לקבל עיטורים של עננים ושל צפורים נודדות שחוצות את הרקיע, והערוגות הצעירות השתולות בשתילים חדשים מתמלאות בעשבים כשרק מסובבים את הראש… בפרדס ההדרים הקטן של משה, ליד המשרד שלנו, מוריקים בעגלגלות תפוזים וקלמנטינות, פומלות ולימונים, מתחילים להראות לחי צהובה…

לוח השנה העברי צועד יד ביד עם מקצב העונות. התחלפות השנה החדשה מתחדשת בעונה בה הכל מתחייה, לאחר קיץ ארוך, לוהט ומצמית. המון התחלות חדשות צצות בשדה – שתילים שעושים את דרכם הראשונה בהתבססות בקרקע הסתוית, שולחים שורש, שורדים רוח עזה של אחר צהרים סתוי או יום שרב פתאומי, ומתעקשים להתאקלם בדירה החדשה אליה הוכנסו. נבטים ירוקים ורכים שבוקעים מהזרעים שנטמנו באדמה בשבועות האחרונים, מציצים לצד המוני נביטות זרות – חלקן של גידולי העונה הקודמת באותה הערוגה, ואחרים של עשבי בר שזו שעת הכושר שלהם. לפעמים כשמביטים על ערוגה ברגעים הראשונים זו מלאכת ניחוש משעשעת להבין מה שייך לערוגה ומה לא, מה להשאיר ומה לעשב – מי לצמיחה ומי לעישוב, מי לחיים ומי למוות – ימים נוראים…

המקדימים מבין ירקות הסתו כבר כאן – הבטטה החלה להיאסף, בשבוע שעבר הצטרף הקייל, והשבוע הסלק, הצנוניות והקישוא וממש בקרוב הגזר. עוד ירק שהשנה עשה הסבה לסתו היא הסויה הירוקה שתבקר אצלכם בארגזים בשבועות הקרובים. זאת תהיה גיחה קצרה בלבד, מכיוון שהגידול השנה היה בכמות נסיונית. לאחר כמה שנים מוצלחות של גידול אדממה בתחילת דרכנו, באו כמה שנים פחות טובות, אולי בשל הזן ואולי בשל התזמון, וגם בעקבות קושי במציאת זרעים טובים, די החלטנו לזנוח את הגידול הזה. אבל משהו דגדג בזכרון…

השנה הציעו לנו מאחת מחברות הזרעים שמהן אנחנו קונים, לנסות זן מוצלח של אדממה, והחלטנו לנסות שוב, רק ערוגה או שתיים לעת עתה. שינינו גם את מועד הזריעה. מתברר שהסויה דומה יותר לשעועית הירוקה ומתאימה לזריעות אביב מוקדם-תחילת קיץ או סוף קיץ-סתו. בעבר זרענו אותה דווקא לצמיחה בחומו היוקד של הקיץ, היינו תחת הרושם שזה מה שהיא אוהבת – מה שמלמד שתמיד כדאי לבדוק מחדש הנחות ורושם שהתקבעו… וראו זה פלא – האדממה שנזרעה בחציו השני של הקיץ, הצמיחה שיחים ירוקים חזקים ויפים, ומניבה עכשיו תרמילים ירוקים ושמנמנים.

soy-field

אנחנו נקטוף אותה עבורכם בצרורות – ועליכם המלאכה להפריד את התרמילים מהענפים – אבל זאת מלאכה שווה וכדאית ביותר. בתרבות הסינית היא הוכתרה כבר לפני כחמשת אלפים שנה כאחד מחמשת מיני הדגן המקודשים החיוניים לקיומה של התרבות הסינית (יחד עם האורז, החיטה, השעורה והדוחן). על ידי הקיסר האגדי שנג-נונג, החקלאי האלוהי, שנחשב כמי שהביא לסין את בשורת החקלאות. מקורה בצפון סין, מצמח בר ששמו Glycine ussuriensis, לפני שנים רבות, כנראה בסביבות המאה ה-11 לפנה"ס, החל תרבות הסויה ע"י הסינים, היא כנראה אחד היבולים הראשונים שגודלו ע"י האדם, כצמח לאוכל ולמרפא גם יחד. עד המאה הראשונה לספירה הגיעה הסויה למרכז סין ודרומה ולקוריאה. במאה ה-7 היא הייתה כבר גם ביפאן, אינדונזיה, פיליפינים, ויאטנם, תאילנד, מלזיה, בורמה, נפאל וצפון הודו. למערב היא הגיעה במאה ה18.

מדהים כמה עבר הגידול העתיק הזה, שמשרת את בני האדם כבר מהעת העתיקה. מגידולו בשדות סין לפני כחמשת אלפים שנה, בעיקר כדי שישמש כזבל ירוק ויטייב וישביח את הקרקע ליבולים הבאים אחריו, ועד לשימושים המאוד לא שגרתיים שעושים בו כיום בתעשיה לדבק, צבעים, סיבים סינתטיים, סבון, דיו, נרות, לכה, תחליף לגומי וכמובן – דלק. מהיותו זרע מקודש ומכובד ועד להיותו מהונדס, מתוייג ואסור באזיקי זכויות רושמי הפטנטים.

כמו התירס, כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלים יש סויה, מאז הינקות ממש (תחליפי חלב אם), החל בשמן הסויה הנפוץ כל כך, דרך הבשר והדגים (סויה משמשת כמרכיב בתערובות מאכל לבעלי חיים ודגים), דרך קמח סויה במאפים, חלבון סויה בתחליפי חלב, וסיבי סויה ולציטין סויה בכמעט כל מזון מעובד שזקוק להדבקה, התפחה ו"עיצוב". מוזר לומר שהמזון הזה מכיל סויה, כי הוא בעצם מכיל מרכיבים שונים מופרדים, מפורקים ומעובדים עד טיפת חלבונם האחרון. האם אפשר לקרוא לזה בסוף היום סויה? לא יודעת. זאת שאלה פילוסופית לימים הנוראים… לי זה נשמע יותר כחלקי גופות מפורקים וחסרי נשמה.

אבל הכל מתחיל בשדות ירוקים. מרחבים עצומים ממש בהם גדלים המוני צמחים ירוקים ויפים מאוד. הסויה שייכת למשפחת הקטניות או הפרפרניים. משפחה בהחלט מכובדת וחשובה בחקלאות, אליה שייכים גם האפונה, השעועית, הלוביה, הפול, החומוס ועוד. בדרך כלל ממתינים כארבעה חודשים, עד שהצמח יבשיל במלואו, יתקשה ויתייבש ויפיק זרעים חומים, הנראים כך:

בשלב הזה הם ייקטפו ויתחילו במסעם האחרון בו יעברו פירוק, מיצוי, התפחה, התססה, טחינה, זיקוק ושאר מיני עינויים. גם אצלנו בשדה יגיעו חלק מהצמחים למצב הזה, אבל לשם מטרה הפוכה בדיוק – כדי לשמור את הזרעים, ולהפיק מהם זרעים לשנה הבאה שייטמנו באדמה ויפיקו עוד צמחים ירוקים, משמחי לב ומטייבי קרקע. במקום התחכום בעיבוד, לשמר את הפשטות, במקום הפירוק לשמר את שלמות הצמחים.

אבל רוב הפולים הקטנים של הסויה שלנו נקטפים עוד בשלב הירוק, כשהם עדיין ראויים לשם "אדממה" – פולים על ענפים (Eda= ענף, Mame= שעועית, פולים):

edamame-bunch

פולי הסויה בצורתם הטבעית והמקורית, אוצרים בתוכם יתרונות בריאותיים הרבים: הם עשירים בחלבון (60% מהצריכה היומית המומלצת), הדומה בהרכבו לחלבון שיש בבשר. החלבון הזה אחראי לייצב את רמות הסוכר בדם ומסיייע להפחתת הסיכון לסכרת. כמו כן האדממה מכילה וויטמינים A , C ו- K, ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, אשלגן, וסידן. היא עשירה בסיבים תזונתיים (40% מהצריכה היומית המומלצת) שיכולים להתחבר לרעלים ולהוציא אותם מהגוף. היא מכילה לציטין המסייע באיזון כולסטרול בגוף, וידוע כבעל תכונות טובות במניעת טרשת העורקים. הלציטין הוא מרכיב חשוב גם בתהליך ההרזיה, שכן הוא מסייע בפירוק שומנים ותורם לירידה במשקל.

כמו כן מכילה האדממה גם כולין ואינוזיטול, רכיבים אשר משפרים את הזיכרון, ותורמים להעברת מסרים במערכת העצבים. חלבון הסויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה וטובה במניעת מחלות סרטן ומחלות לב. אדממה עשירה באיזופלבונים (Isoflavones), הצורה הצמחית של אסטרוגן. ויכולה לשפר סימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, סיכון מופחת למחלות לב ומניעת אובדן צפיפות מסת העצם, במיוחד בעמוד השדרה ובירכיים. ולבד מכל אלה, אדממה מכילה גם סוג של פפטיד (lunasin) שמצליח להפחית את הכולסטרול  בגוף: מצד אחד הוא מעכב את היצור של כולסטרול בגוף, ומצד שני הוא מסייע להוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL).

לאחר הגעתה לעולם המערבי, קיבלה הסויה מקום של כבוד בעולם מזון הבריאות, וכמו טרנדים רבים, הגיעה לדרגת הערצה ממש, כשהיא נחשבת "פצצת בריאות" ומשמשת נושא בבדיחות על כולסטרול וטופו. מיליארד סינים לא טועים! בשנים האחרונות החל להתפתח דיון בנושא, כשמצד אחד עומדים מצדדי הסויה מגובים בבריאותם הטובה של הסינים והיפאנים (ובהרבה מזומנים: למעלה מ-50% מהסויה בעולם מיוצרת בעידוד ושליטת חברות אמריקאיות, כ-70% מהמוצרים על המדפים מכילים סויה, גם בדרכים עקיפות), ומהצד השני תוהים מדענים אם כל כך הרבה הורמון, גם אם צמחי, אכן בריא, ומאשימים את הסויה בהגדלת הסיכוי לסוגים שונים של סרטן (כנגד אלה שהיא מונעת), שינויים בפעילות בלוטת התריס, פגיעה בפוריות ובפעילות המוחית אצל גברים, גרימת מומים מולדים, ואפילו בכך שילדות במערב מתחילות להתפתח בגיל צעיר, ההולך ויורד.

חלק מהאשמה מופנית כלפי ההנדסה הגנטית של רוב הסויה המגודלת בעולם (שרובה נועדה לחסן את הסויה בפני מדבירי עשבים שונים), וכתוצאה ממנה, הריסוס המוגבר. סברה אחרת היא שההתססה שעוברים רוב פולי הסויה במזרח בתהליך עיבודם למוצרים השונים (טמפה, טופו, מיסו וכו) משמידה הרבה מן החומרים הטבעיים המסוכנים בה והופכת אותה בטוחה יותר לשימוש, אך הממצאים אינם ברורים דיים כדי לקבוע בבירור.

ולי נותר שוב רק להרהר לי בשקט על הבעייתיות של הטוטליות, הקיצוניות, ההגזמה, המוחלטות, ולחלוק אתכם את ההנאה בנשנוש פולי סויה ירוקים, הפיצוחים היפאנים., והכל במידה.

מתכונים רבים לאדממה – באגף המתכונים שלנו

לקראת סיום יש לנו חוב ישן שהתפספס בין עומסי החגים – לאחל מעומק ליבנו מזל טוב והרבה ברכות למג'די, שנשא לאישה את סאפה, בחירת ליבו, לפני כשבועיים. מאחלים לכם שנים ארוכות של חיים טובים יחד. אהבה ושותפות.

שיעבור המשך השבוע הזה בשלום ושלוה, ימים נוראים רגועים לכולנו,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר/נענע, קייל/בזיל, סויה ירוקה (אדממה)/דלעת, תפו"א/בטטה, מלפפון, תירס, תרד ניוזילנדי/מנגולד, פלפל, חסה, לוביה/במיה/לוביה תאילנדית, עגבניות.

ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק/כרישה/בצל יבש, סלק/קישואים, חציל

יום חמישי: סויה/דלעת, תפו"א/בצל, חסה, כוסברה/שמיר/נענע, סלק/קישואים/בטטה, חציל/פלפל, תירס, קייל/תרד ניוזילנדי, מנגולד/בזיל, מלפפונים, עגבניות.

ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק/כרישה, לוביה תאילנדית/לוביה/צנוניות, במיה/עגבניות צ'רי

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)