עלי ח'ביזה #561, 15-17 בפברואר 2016, ו'-ח' אדר א' תשע"ו

משתדרגים…!

אנחנו שמחים ממש לבשר שהבשלנו לקראת שיפור נוסף בקשר אתכם… הפעם באגף החשבונות והחשבוניות. אני יודעת שחלק מכם נתקלתם בקשיים לפתוח את החשבוניות או באי בהירות לגבי הכפילות של שתי חשבוניות. בנוסף, המערכת שלנו עד כה לא היתה מאובטחת דיה כדי שתוכלו להכניס את פרטי כרטיס האשראי שלכם. היום אנחנו יוצאים לדרך חדשה…
המערכת שלנו השתדרגה והיא כעת מחוברת למערכת אישורית זהב של חברת קארדקום, מערכת מאובטחת שמצפינה את פרטי התשלום באחריות מלאה. בהמשך גם נעבור לתכנת חשבוניות שבה נוכל להוציא לכם חשבונית משולבת אחת שתכיל את כל קניות החודש (בכל דרגות המע"מ). החשבוניות גם אמורות להיפתח בדרך נוחה ובלי קשיים.

אנחנו עשינו צעד ראשון וכעת אנחנו זקוקים לכם – נודה לכם אם תיכנסו לחשבון שלכם במערכת ההזמנות (פרטים על השימוש במערכת ההזמנות כאן), לחצו על כפתור הפרטים האישיים, בתחתית העמוד מופיעה כעת השורה: הכנסת פרטי אשראי לחיוב חוזר: קישור לטופס מאובטח. לחצו על הקישור והזינו את פרטי כרטיס האשראי שלכם. בסיום הפעולה הכרטיס מוצפן ונשמר במערכת מאובטחת.
נותרו שבועיים עד לסוף החודש, נודה לכם מאוד אם תזינו את הפרטים בהקדם, כדי שנוכל לחייב את הכרטיסים במועד בסוף השבוע הבא.

לשאלות ותהיות או עזרה טכנית אתם מוזמנים לפנות אלינו, טלפונית או באימייל.
תודה רבה!

_______________________________

שמש חורפית

אחרי כמה וכמה שבועות סגריריים וקרים, הנה השבוע מגיעים אלינו ימים חמימים יותר, מוארים בשמש של חורף, שהיא נעימה ומשמחת, גם אם היא מופיעה רק לכמה שעות ואז נעלמת ואיתה שוב צונחות הטמפרטורות מטה. האדמה בשדות כבר רוויה ומושקית היטב, גם לעומק, והירקות מאוד שמחים להתפרקד קצת בשמש הנעימה, שהיא בדיוק במידה הנכונה לירקות חורף שכמותם.

מבחינתנו העיתוי מוצלח ביותר – לאחר הפוגה של כחודש פלוס בשתילות בשדה, תחילת ואמצע פברואר הוא בדיוק הזמן בו אנחנו שבים לשתול מחזורי חורף אחרונים של סלרי, שומר, קולרבי ועוד. ולצידם מתחילים בשתילות אביב – הקישואים הם הראשונים שנכנסים לאדמה, מכוסים ביריעות פלסטיק שקופות, כדי לחמם אותם ולהגן עליהם מהזמנים הקרים. שבוע כזה הוא אידיאלי לקליטתם הטובה בערוגות.

וגם הירוקים שלנו ממש שמחים מהשמש, חברתם הטובה. העלים שותים בצמא את קרניה, מטמיעים אותה בגופם ומפיקים ממנה אנרגיה לצמיחה בריאה. לכבודה ולכבודם ולכבוד חודש אדר א' חשבתי לספר ולדייק היום על התרדים אצלנו בשדה – האחד תרד של ממש, ממשפחת הסלקיים, והשני – תרד ניוזילנדי, ממשפחת צמחי חוף, שמתחפש לתרד… נזכרתי שכדאי לכתוב עליהם כי שוב ושוב נתקלנו בשאלת "מה זה" לגבי עלי התרד שהיו בארגזים בתקופה האחרונה, וכשהסברנו שזה תרד, הבאנו בלבול: "אבל חשבתי שהתרד הוא העלים הקטנים הירוקים על גבעול ארוך…??". אז ככה:

זה תרד:

spinach.jpg

מוצאו של התרד, בן משפחת הסלקיים, ממרכז אסיה- אפגניסטן, צפון הודו, אוזבקיסטן, או דרום מערב אסיה, אולי מפרס. שנים רבות הוא גודל במזרח התיכון, במרכז ובסין, מקור סיני מהמאה השביעית מכנה אותו "עשב התבלין של פרס". הוא נדד לאיזור סוריה וערב הסעודית ומשם לצפון אפריקה. במאה האחת עשרה הביאו אותו המוּרים הצפון-אפריקאים לספרד, והכירו אותו לאירופאים. כצמח ארצישראלי מצוי הוא מוזכר במשנה ובתלמוד כירק שנהוג לבשל ולהכין ממנו מרקים.

התרד הוא הזדמנות טובה לכמה הרהורים על כוחה של תרבות, כוחם של סיפורים צבעוניים ומסורות עממיות, ומולם על כוחו של המדע המדויק (?). כמו ירקות רבים, גם התרד החל את דרכו הקולינרית כעשב מרפא, ושימש לטיפול בעצירות ובבעיות עיכול. במסכת ברכות אומר רב חסדא: "תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים". תמיד זה מדהים אותי כיצד הרפואה העממית קולעת בול בלי שיהיו לה הכלים המדעיים לבחון את צמחי המרפא עליהם היא ממליצה. נסיון של שנים, יחד עם ידע המועבר מדור לדור ואולי גם קורט אינטואיציה או, מי יודע, אולי יכולות רוחניות, חברו להם יחד, כבר לפני שנים, והביאו עצות טובות ומועילות לבריאות. שכן, למרות שאני די בטוחה שרב חסדא לא נכנס מימיו למעבדת כימיה, ולא למד ביולוגיה או בוטניקה ב"פקולטה" ברחובות, בכל זאת הוא קלע בול. התרד הוא אחד המקורות העשירים ביותר לנוגד חמצון בשם לוטאין, שתורם לבריאות העין ועשוי גם לסייע בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים, למחלות לב ולסרטן. החומצה האוקסלית בו היא האחראית כנראה ליכולתו המסייעת להסדרת פעולת המעיים. (עוד על הסגולות הבריאותיות והמזינות של התרד בהמשך).

ההרהור השני בא לי מקריאה על התרד וחברו הטוב, פופאי המלח (Popeye) – דמות קומיקס חובבת תרד, כשפופאי נקלע לצרה הוא אוכל תרד מקופסת שימורים, וזוכה לכוח אדיר. מה שיפה בכל הסיפור הוא שפופאי יסודו ב… טעות הדפסה. במחקר משנת 1870, חלה טעות בהדפסת מיקום הנקודה העשרונית, וכך יוחסה לתרד תכולת ברזל גדולה פי 10 מערכה האמיתי. כאן מתגלה כוחו של הסיפור, המיתוס והמלח בעל העין האחת – אם תעשו סקר קצר בין ידידיכם מהם הירקות העשירים ביותר בברזל, סביר להניח שהתרד יהיה ביניהם. סיפור התרד והברזל מורכב אף יותר. התרד עשיר אמנם בברזל (לא בכמות של פי עשר, אך בכל זאת) וסידן, אולם יכולתנו לספוג את החומרים הללו מן התרד נמוכה ביותר, כי החומצה האוקסלית המצויה בתרד קושרת אותם ומונעת מהם להיספג בגוף.

אולם לתרד יתרונות אחרים. נוסף על הלוטאים, שהוזכר כבר, הוא עשיר בויטמין K, ויטמין A, ויטמין C, בטא-קרוטן וחומצה פולית. הוא עשיר בכלורופיל, שתרם להגנה מפני חומרים מסרטנים (למשל הגנה מסרטן ריאות). הוא מכיל קוורצטין, שהוא נוגד חמצון ונוגד דלקת, ואנזים מסוים בו מסייע להורדת לחץ דם. מיץ תרד הוא הטוב מבין מיצי הירקות למניעת היווצרות תאים סרטניים.

בזני התרד המסורתיים ישנן שתי קבוצות של זני תרד: זנים בעלי זרעים קוצניים, שנחשבו לעמידים יותר לקור, וזנים בעלי זרעים חלקים, שמתמודדים טוב יותר עם טמפרטורות חמימות. זני המכלוא הקיימים כיום מתאימים לאקלימים שונים. חלוקה נוספת של סוגי התרד היא לפי צורת העלה: לזנים בעלי עלים מקומטים ומסולסלים, וזנים בעלי עלים שטוחים וחלקים, וישנם גם זני ביניים, בין חלק למקומט. בארץ צומח התרד גם בצורת הבר שלו. תרד-בר גדל ממרכז הארץ וצפונה, בחורף ובאביב. עליו רכים ועדינים יותר, וגם טעמו מעודן יותר. בשווקים צפוניים אפשר למצוא אותו טרי, ובמסעדות גליליות הוא מככב עכשיו בתבשילים מחומרים מקומיים.

וזה התרד הניוזילנדי:

New_Zealand_Spinach

שמו המדעי הוא טטרגוניה, וביתר דיוק: Tetragonia tetragonioides, והוא שייך למשפחת החיעדיים (Aizoaceae), המתאפיינת בצמחים בשרניים ומשתרעים המחבבים חולות ודיונות, בעיקר בחופי ים, אך מסתדרים יפה גם באיזורים מדבריים. באוסטרליה וניו זילנד הוא גדל כבר אינספור שנים, והאבוריג'ינים והמאורים המקומיים ליקטו אותו והשתמשו בו למאכל. כשהגיעו האירופאים ליבשת, הם לימדו אותם אילו צמחים טובים לאכילה, וסייעו להם לשרוד בעזרת ידע מקומי זה, הצמחים והחיות המקומיים זכו לכינוי: Bush Tucker, מה שאנחנו קוראים "בלדי", ביניהם גם הטטרגוניה ידידתנו.

קפטן קוק, שהגיע לחוף המזרחי של אוסטרליה ב-1770, חשש מאוד (ובצדק) שמלחיו, הניזונים רק מאוכל משומר, יחלו בצפדינה, הנגרמת מחוסר בויטמין C, ובכל פעם שהגיע לחוף, חיפש עלים ירוקים טובים לאכילה לשיפור תזונתם. באוסטרליה מצא השף הבוטנאי שלו את הטטרגוניה, ולאחר שנהנו ממנה וממעלותיה התזונתיות, הם הביאו אותה איתם הביתה לאנגליה. האנגלים, חובבי עלים ירוקים, אימצו לחיקם את הצמח האקזוטי, ובתחילת המאה התשע עשרה הוא גודל באופן נרחב בגינות הירק האנגליות. אחר כך היתה תקופה בה נזנח הצמח, לטובת צמחי מכלוא וצמחים "מתקדמים" אחרים, אך בשנים האחרונות, ברוח טרנד הבלדי העולמי, הוא זוכה לעדנה, ושפים אוסטרלים, על סינריהם הלבנים, יוצאים ללקט אותו בטבע, או רוכשים אותו ממגדלי גורמה. גם באסיה, חובבת העלים הירוקים, הוא משמש כתחליף לעלים אסייתים במתכוני ירקות מוקפצים.

למרות שהוא כלל לא קרוב לתרד, מהצד הגנטי, הוא זכה לשמו בשל היותו תחליף לתרד. היתרון הגדול שלו הוא, שבניגוד לתרד הזקוק לקרירות, ותנאי חום קיצוניים מאתגרים את נביטתו, ומביאים אותו לפריחה מוקדמת, התרד הניו-זילנדי עמיד בחום. מצד שני, הוא רגיש לקור, וקרה תחסל אותו לחלוטין. התכונות המשלימות של השניים גרמו לתרד הניו-זילנדי לשמש תחליף מוצלח לתרד בעונת הקיץ, כשאי אפשר לגדל תרד רגיל, וגם בחורף ישראלי מצוי הוא שורד יפה. בישראל הצליחו לסבך את סיפור התחפושות עוד יותר, פלוס נגיעה אישית לח'ביזה שלנו: במלחמת השחרור, במצור על ירושלים, ניסו למצוא פתרונות תזונה לתושבים הנצורים, וצמח רעיון לנצל את ה'ח'ביזה', היא החלמית, הגדלה בר. תלמידי בתי הספר יצאו למבצע איסוף עלי ח'ביזה, העלים הקטופים הועברו לתנובה, שארזה אותם ושיווקה אותם כ'תרד ניו זילנדי'… טיול מסביב לעולם: ח'ביזה ירושלמית המשווקת כטטרגוניה ניו-זילנדית שאמורה להיות תחליף לתרד (שמוצאו איראני)…

ואיך הוא כתרד בתחפושת? טעמו המלוח קמעה מזכיר תרד, אך הוא לא ממש דומה לו במראה. העלים של החבר מניו-זילנד קטנים הרבה יותר ובשרניים יותר. הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, וגם להחליף מנגולד במתכונים מסויימים. המרקם הבשרני שלו מזכיר את מרקם המנגולד העבה יותר מאשר את המרקם של התרד, הדקיק יותר. הבשרניות של עליו גורמת לו לאבד פחות נפח בבישול, ולכן אם משתמשים בו כתחליף לתרד או מנגולד, אתם זקוקים למחצית מנפח העלים המצויין במתכון. כשאתם מבשלים אותו, הפרידו את העלים מן הגבעולים, הם קשים יותר ויקשו על בישול אחיד. לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא (לא מבושל). העלים שלו מכילים אנטיאוקסידנטים קרטנואידים, חומרים מזינים חשובים, אך בצורה הטרייה הם מופיעים כאוקסלטים, בצורה הקשה לגוף לעיכול, במיוחד אם אתם רגישים לה (למשל במצבים של אבנים במרה או בעיות כליות). חליטה קצרה במים (כמה דקות) ושטיפת העלים במים לאחר החליטה מסירה את רוב האוקסלטים מהעלים והופכת אותם קלים לעיכול.

בתקופה הזאת של השנה שניהם גדלים אצלנו במקביל, ולפעמים אתם מקבלים תרד חורפי (כך אנחנו מכנים אותו) ולפעמים תרד ניו-זילנדי – הזדמנות להכיר וליהנות מהדמות עצמה ומבבואתה המחופשת… מתכונים לשני החברים תוכלו למצוא באגף המתכונים באתר שלנו.

בברכת הורה תרד! ושבוע שמשי וטוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
__________________________________

מה השבוע בסל?

חלק מהעגבניות השבוע נראות פחות טוב מבשבועות שעברו. הן טעימות וטובות, אבל רצינו להסביר לכם למה הן נראות חיוורות. שיחי העגבניות נפגעו בקרה וספגו זעזוע, העלווה שלהם נפגעה, אבל הצמחים עדיין חזקים וצומחים ומניבים פירות. הרבה פירות. כדי לסייע לצמחים להתאושש קטמנו אותם מלמעלה, ואנחנו מצפים להתחדשות שלהם מצידי הגבעולים. בנוסף, באין עלווה, על מנת להגן על הפירות מפגיעת קרינה, פרשנו רשת צל על מנהרת הצמיחה בה גדלות העגבניות. רשת הצל אמנם מגנה מפגיעה, אבל גורמת להאדמה לא אחידה של הפרי. אנא קבלו אותה בהבנה ובשמחה, תנו בה ביס, היא טעימה ומרווה. תודה.

יום שני: ברוקולי, שמיר/כוסברה/נענע, עגבניה, חסה, תרד/קייל/מנגולד, מלפפון/מלפפון הולנדי ארוך, גזר, בצל יבש, תפו"א, צנונית/צנון סגול ארוך/דייקון (צנון לבן ארוך)/סלק, בארגזים קטנים בלבד: כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: עלי בייבי, סלרי שורש, כרובית, כרוב.

יום רביעי: בצל יבש, מלפפון, שמיר/נענע/כוסברה/פטרוזיליה, תרד/ קייל/מנגולד, עגבניה, פלפל/גזר, חסה, תפו"א, ברוקולי, עליי בייבי, בארגזים קטנים בלבד: סלק אדום/סלרי שורש.

ובסל הגדול תוספת של: פול/אפונה, כרישה, צנונית/צנון/לפת לבנה, כרוב.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #504 1-3 בדצמבר 2014, ט'-י"א כסליו תשע"ה

התמרים של סמר כאן!!!

ממש רגע לפני שהעלון נשלח אליכם – הגיעו אלינו תמרים חדשים דנדשים מהערבה מקיבוץ סמר – המתוקים מתוקים מגיעים בשלושה זנים: זהידי, דקל נור וברהי.

אתם מוזמנים להוסיף אותם לארגז שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.

____________________________________

ירוק בעיניים, בלב, ובבטן…

הגשמים הרבים של השבוע שעבר הרוו את הקרקע בכמויות יפות ממש. מקיבוץ גזר הסמוך לנו מסרה לנו מליסה (בשם לי סיגל) את נתוני המדידה, ונראה שבשבוע שעבר ירדו כ120 מ"מ גשם בחמישה ימים (רובם בימים שלישי-רביעי). מיום שישי כבר התבהרו השמיים, אבל האדמה ממשיכה להיות בוצית והטל מהלילה ממשיך לספק מנות יפות של רטיבות לצמחים (ולשולי המכנסיים שלנו…). ויחד עם המטר הנפלא, ימי השמש היפים הצפויים השבוע עתידים לתת תנופה נוספת לגידולי החורף שממלאים בשפע מלבב את הארגזים. אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם – בקרוב ניפרד מהלוביה והחצילים, לתירס ולפלפלים כבר אמרנו שלום אחרון, ולמולם משפחת הכרוביים נכנסת לתמונה והמון שורשים מתוקים, חריפים, עסיסיים בשלל צבעים, וגם…

אני יודעת בודאות שמגיע החורף גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי כמו בחורף – שלל עלים ירוקים צומחים בשמחה בין רגבי ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק, הלפת, השומר כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים כבר כתבנו על חלק מהעלים הירוקים לפני כחודש וקצת – והנה לפניכם חלק שני של מורה הנבוכים של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

תרד חורפי:

לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.

הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ"ירוק"). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.

גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.

הנה מקבץ הצעות לדוגמא

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

קייל

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע רקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, טאט-סוי, עלי חרדל, קייל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות ומצד שני אין התייבשות.

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

_______________________________

יום שני: נתח דלעת, קולורבי, קייל/תרד, עגבנייה, שומר/ דייקון/לפת, כרוב/ברוקולי, פטרוזיליה/ שמיר/כוסברה, מלפפון, מנגולד/טאטסוי/רוקט, בצל ירוק/כרישה, ארגזים קטנים בלבד – סלק.

ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, חסה מסולסלת/מיזונה, חצילים/ארטישוק ירושלמי, בטטה.

יום רביעי: נתח דלעת, קולורבי, תרד חורפי או תרד ניוזילנדי, עגבנייה, שומר/ דייקון, כרוב/ברוקולי/כרובית, פטרוזיליה/ שמיר/כוסברה, מלפפון, בצל ירוק/כרישה, בטטה/ארטישוק ירושלמי, סלק..

ובסל הגדול תוספת של: קייל/מנגולד/טאטסוי, מיזונה/רוקט, סלרי עלים.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)