20-22 בדצמבר 2021 – יפה ללב וטוב לעיניים

בימים סוערים אלו זה הזמן לשוב ולהביע את הערכתנו הרבה לשליחים הנאמנים שלנו, שבשמש הקופחת או ברוח ובגשם העזים, נוסעים בדרכים וברחובות (בתנועה שהיא לפעמים בלתי אפשרית) ומביאים אליכם את שפע התוצרת של השדה. כשהם מניחים את הארגז הגדוש, הם ישמחו גם לאסוף חזרה את הארגז הריק מהמשלוח הקודם (עדיף ממש אם הוא יהיה מקופל ושטוח), ולהחזיר לנו אותו לשימוש חוזר. תודה גם לכם – לכל מי ששומר את הארגז הריק ומשאיר אותו לשליח לאיסוף חזרה, אנחנו מצליחים להשתמש מחדש בקרוב למחצית מהקרטונים! בחלק מהארגזים נעשה שימוש חוזר שלוש וארבע פעמים, מה שמביא לחסכון משמעותי בייצור נוסף של קרטונים חדשים. זה ממש משמח אותנו ואנחנו מודים לכם על חלקכם בכך!

כדי להקל עליכם על אחסון הקרטונים עד לבואו של השליח מקץ שבוע או שבועיים, אנחנו ממליצים לחתוך את פסי ההדבקה ולשטח את הקרטון. השליחים שלנו צילמו עבורכם סרטון קצר שמדגים כיצד לשטח את הארגז. תודה!

_______________________________

שמש חורפית

אחרי כמה וכמה שבועות חמים ולא ממש קרים, הנה השבוע מגיעים אלינו ימים סוערים וגשומים, נערכנו אליהם בהתאם – כיסינו את הירוקים בבד אגריל, חיזקנו את בתי הצמיחה שיעמדו איתן ברוחות, והשלמנו את השתילות לפני בוא הגשמים. בין מטחי הרטיבות אנחנו מקוים שתגיע מדי פעם גם שמש חורפית חביבה שקצת תייבש וקצת תחמם את הירקות. וגם הירוקים שלנו ממש ישמחו מהשמש, חברתם הטובה. לאחר ששתו בשמחה ממי המטר, העלים שותים בצמא גם את קרני השמש, מטמיעים אותה בגופם ומפיקים ממנה אנרגיה לצמיחה בריאה. לכבודם של הגשם והשמש ולכבודם של ירוקי הקור והחום חשבתי לספר ולדייק היום על התרדים אצלנו בשדה – האחד תרד של ממש, ממשפחת הסלקיים, והשני – תרד ניוזילנדי, ממשפחת צמחי חוף, שמתחפש לתרד…

נזכרתי שכדאי לכתוב עליהם כי מכיוון שאנחנו כאן בארצנו המזרח תיכונית רגילים לעונות חמות יותר מאשר קרות, ולכן, לתרד ניוזילנדי סתגלתן חום יותר מאשר לתרד חורפי, הזקוק לקרירות, עם בוא החורף אנחנו תמיד נתקלים בשאלה "מה זה" לגבי עלי התרד החורפי שהיו בארגזים בתקופה האחרונה, וכשאנחנו מסבירים שזה תרד, הבלבול מתבלבל עוד יותר: "אבל חשבתי שהתרד הוא העלים הירוקים הבשרניים על גבעול ארוך…??". אז ככה:

זה תרד:

spinach.jpg

מוצאו של התרד, בן משפחת הסלקיים, ממרכז אסיה- אפגניסטן, צפון הודו, אוזבקיסטן, או דרום מערב אסיה, אולי מפרס. שנים רבות הוא גודל במזרח התיכון, במרכז ובסין, מקור סיני מהמאה השביעית מכנה אותו "עשב התבלין של פרס". הוא נדד לאיזור סוריה וערב הסעודית ומשם לצפון אפריקה. במאה האחת עשרה הביאו אותו המוּרים הצפון-אפריקאים לספרד, והכירו אותו לאירופאים. כצמח ארצישראלי מצוי הוא מוזכר במשנה ובתלמוד כירק שנהוג לבשל ולהכין ממנו מרקים.

התרד הוא הזדמנות טובה לכמה הרהורים על כוחה של תרבות, כוחם של סיפורים צבעוניים ומסורות עממיות, ומולם על כוחו של המדע המדויק(?). כמו ירקות רבים, גם התרד החל את דרכו הקולינרית כעשב מרפא, ושימש לטיפול בעצירות ובבעיות עיכול. במסכת ברכות אומר רב חסדא: "תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים". תמיד זה מדהים אותי כיצד הרפואה העממית קולעת בול בלי שיהיו לה הכלים המדעיים לבחון את צמחי המרפא עליהם היא ממליצה. נסיון של שנים, יחד עם ידע המועבר מדור לדור ואולי גם קורט אינטואיציה או, מי יודע, אולי יכולות רוחניות, חברו להם יחד, כבר לפני שנים, והביאו עצות טובות ומועילות לבריאות. שכן, למרות שאני די בטוחה שרב חסדא לא נכנס מימיו למעבדת כימיה, ולא למד ביולוגיה או בוטניקה ב"פקולטה" ברחובות, בכל זאת הוא קלע בול. התרד הוא אחד המקורות העשירים ביותר לנוגד חמצון בשם לוטאין, שתורם לבריאות העין ועשוי גם לסייע בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים, למחלות לב ולסרטן. החומצה האוקסלית בו היא האחראית כנראה ליכולתו המסייעת להסדרת פעולת המעיים. (עוד על הסגולות הבריאותיות והמזינות של התרד בהמשך).

ההרהור השני בא לי מקריאה על התרד וחברו הטוב, פופאי המלח (Popeye) – דמות קומיקס חובבת תרד, כשפופאי נקלע לצרה הוא אוכל תרד מקופסת שימורים, וזוכה לכוח אדיר. מה שיפה בכל הסיפור הוא שפופאי יסודו ב… טעות הדפסה. במחקר משנת 1870, חלה טעות בהדפסת מיקום הנקודה העשרונית, וכך יוחסה לתרד תכולת ברזל גדולה פי 10 מערכה האמיתי. כאן מתגלה כוחו של הסיפור, המיתוס והמלח בעל העין האחת – אם תעשו סקר קצר בין ידידיכם מהם הירקות העשירים ביותר בברזל, סביר להניח שהתרד יהיה ביניהם. סיפור התרד והברזל מורכב אף יותר. התרד עשיר אמנם בברזל (לא בכמות של פי עשר, אך בכל זאת) וסידן, אולם יכולתנו לספוג את החומרים הללו מן התרד נמוכה ביותר, כי החומצה האוקסלית המצויה בתרד קושרת אותם ומונעת מהם להיספג בגוף.

אולם לתרד יתרונות אחרים. נוסף על הלוטאין, שהוזכר כבר, הוא עשיר בויטמין K, ויטמין A, ויטמין C, בטא-קרוטן וחומצה פולית. הוא עשיר בכלורופיל, שתרם להגנה מפני חומרים מסרטנים (למשל הגנה מסרטן ריאות). הוא מכיל קוורצטין, שהוא נוגד חמצון ונוגד דלקת, ואנזים מסוים בו מסייע להורדת לחץ דם. מיץ תרד הוא הטוב מבין מיצי הירקות למניעת היווצרות תאים סרטניים, והוא גם מרים את מצב הרוח – כי הוא פשוט ממש טעים!

בזני התרד המסורתיים ישנן שתי קבוצות של זני תרד: זנים בעלי זרעים קוצניים, שנחשבו לעמידים יותר לקור, וזנים בעלי זרעים חלקים, שמתמודדים טוב יותר עם טמפרטורות חמימות. זני המכלוא הקיימים כיום מתאימים לאקלימים שונים. חלוקה נוספת של סוגי התרד היא לפי צורת העלה: לזנים בעלי עלים מקומטים ומסולסלים, וזנים בעלי עלים שטוחים וחלקים, וישנם גם זני ביניים, בין חלק למקומט. בארץ צומח התרד גם בצורת הבר שלו, (לפעמים מכונה גם "סבנח"). תרד-בר גדל ממרכז הארץ וצפונה, בחורף ובאביב. עליו רכים ועדינים יותר, וגם טעמו מעודן יותר. בשווקים צפוניים אפשר למצוא אותו טרי, ובמסעדות גליליות הוא מככב עכשיו בתבשילים מחומרים מקומיים.:

לעומת שני אלה – התרד הניוזילנדי – בשמו העברי-רבועה שרועה, או בשמו המדעי: Tetragonia tetragonioides, אינו בן למשפחת הסלקיים, אלא שייך למשפחת החיעדיים (Aizoaceae), המתאפיינת בצמחים בשרניים ומשתרעים המחבבים חולות ודיונות, בעיקר בחופי ים, אך מסתדרים יפה גם באיזורים מדבריים. באוסטרליה וניו זילנד הוא גדל כבר אינספור שנים, והאבוריג'ינים והמאורים המקומיים ליקטו אותו והשתמשו בו למאכל. כשהגיעו האירופאים ליבשת, הם לימדו אותם אילו צמחים טובים לאכילה, וסייעו להם לשרוד בעזרת ידע מקומי זה, הצמחים והחיות המקומיים זכו לכינוי: Bush Tucker, מה שאנחנו קוראים "בלדי", ביניהם גם הטטרגוניה ידידתנו. וגם אלינו הוא היגר, כבר במאה שעברה, וניתן למצוא אותו צומח בר בחופי הים התיכון, בעיקר בשרון (מחדרה עד תל-אביב), וכך הוא נראה:

 

New_Zealand_Spinach

קפטן קוק, שהגיע לחוף המזרחי של אוסטרליה ב-1770, חשש מאוד (ובצדק) שמלחיו, הניזונים רק מאוכל משומר, יחלו בצפדינה, הנגרמת מחוסר בויטמין C, ובכל פעם שהגיע לחוף, חיפש עלים ירוקים טובים לאכילה לשיפור תזונתם. באוסטרליה מצא השף הבוטנאי שלו את הטטרגוניה, ולאחר שנהנו ממנה וממעלותיה התזונתיות, הם הביאו אותה איתם הביתה לאנגליה. האנגלים, חובבי עלים ירוקים, אימצו לחיקם את הצמח האקזוטי, ובתחילת המאה התשע עשרה הוא גודל באופן נרחב בגינות הירק האנגליות. אחר כך היתה תקופה בה נזנח הצמח, לטובת צמחי מכלוא וצמחים "מתקדמים" אחרים, אך בשנים האחרונות, ברוח טרנד הבלדי העולמי, הוא זוכה לעדנה, ושפים אוסטרלים, על סינריהם הלבנים, יוצאים ללקט אותו בטבע, או רוכשים אותו ממגדלי גורמה. גם באסיה, חובבת העלים הירוקים, הוא משמש כתחליף לעלים אסייתים במתכוני ירקות מוקפצים.

למרות שהוא כלל לא קרוב לתרד, מהצד הגנטי, הוא זכה לשמו בשל היותו תחליף לתרד. היתרון הגדול שלו הוא, שבניגוד לתרד הזקוק לקרירות, ותנאי חום קיצוניים מאתגרים את נביטתו, ומביאים אותו לפריחה מוקדמת, התרד הניו-זילנדי עמיד בחום. מצד שני, הוא רגיש לקור, וקרה תחסל אותו לחלוטין. התכונות המשלימות של השניים גרמו לתרד הניו-זילנדי לשמש תחליף מוצלח לתרד בעונת הקיץ, כשאי אפשר לגדל תרד רגיל, וגם בחורף ישראלי מצוי הוא שורד יפה. בישראל הצליחו לסבך את סיפור התחפושות עוד יותר, פלוס נגיעה אישית לח'ביזה שלנו: במלחמת השחרור, במצור על ירושלים, ניסו למצוא פתרונות תזונה לתושבים הנצורים, וצמח רעיון לנצל את ה'ח'ביזה', היא החלמית, הגדלה בר. תלמידי בתי הספר יצאו למבצע איסוף עלי ח'ביזה, העלים הקטופים הועברו לתנובה, שארזה אותם ושיווקה אותם כ'תרד ניו זילנדי'… טיול מסביב לעולם: ח'ביזה ירושלמית המשווקת כטטרגוניה ניו-זילנדית שאמורה להיות תחליף לתרד (שמוצאו איראני)…

ואיך הוא כתרד בתחפושת? טעמו המלוח קמעה מזכיר תרד, אך הוא לא ממש דומה לו במראה. העלים של החבר מניו-זילנד קטנים הרבה יותר ובשרניים יותר. הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, וגם להחליף מנגולד במתכונים מסויימים. המרקם הבשרני שלו מזכיר את מרקם המנגולד העבה יותר מאשר את המרקם של התרד, הדקיק יותר. הבשרניות של עליו גורמת לו לאבד פחות נפח בבישול, ולכן אם משתמשים בו כתחליף לתרד או מנגולד, אתם זקוקים למחצית מנפח העלים המצויין במתכון. כשאתם מבשלים אותו, הפרידו את העלים מן הגבעולים, הם קשים יותר ויקשו על בישול אחיד. לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא (לא מבושל). העלים שלו מכילים אנטיאוקסידנטים קרטנואידים, חומרים מזינים חשובים, אך בצורה הטרייה הם מופיעים כאוקסלטים, בצורה הקשה לגוף לעיכול, במיוחד אם אתם רגישים לה (למשל במצבים של אבנים במרה או בעיות כליות). חליטה קצרה במים (כמה דקות) ושטיפת העלים במים לאחר החליטה מסירה את רוב האוקסלטים מהעלים והופכת אותם קלים לעיכול.

בתקופה הזאת של השנה שניהם גדלים אצלנו במקביל, ולפעמים אתם מקבלים תרד חורפי (כך אנחנו מכנים אותו) ולפעמים תרד ניו-זילנדי – הזדמנות להכיר וליהנות מהדמות עצמה ומבבואתה המחופשת… מתכונים לשני החברים תוכלו למצוא באגף המתכונים באתר שלנו.

בברכת הורה תרד! ושבוע סוער וטוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה
__________________________________

מה השבוע בסל?

  • השבוע אנחנו שולחים לחלק מכם בצל לח – זה בצל טרי שנקטף ממש עכשיו, ואנחנו לא מייבשים את עליו הירוקים, אלא שולחים לכם אותו בצרור רענן, כדי שתוכלו להשתמש גם בעלים הירוקים שלו (כמו בצל ירוק) וגם בפקעת הבצלית (כמו בצל יבש).
  • בימים הקרים האלה הפלפלים כבר מתקשים להאדים, והגיע הזמן לקטיף אחרון – השבוע יהיו בארגזים פלפלים ירוקים באופן חד פעמי – הם מתוקים וטעימים, תהנו מהם!

– בתאבון!

יום שני: קולרבי/סלק, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה, פלפל ירוק, כרוב/כרובית, חסה, דייקון/לפת/בצל לח עם עלים, מלפפון, עגבניה, גזר, פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/שורש. מתנה לכולם: תרד ניוזילנדי/תרד חורפי

ובסל הגדול תוספת של: שומר/חצילים, מנגולד, בטטה/דלעת, קייל/רוקט/טאטסוי

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום, אבוקדו, קלמנטינה/תפוז אדום, תפוז כתום/פומלית, בננה.

יום רביעי: כרוב/כרובית/ ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה או אפונת שלג, גזר/נתח דלעת, תרד/טאטסוי/רוקט, לפת/דייקון, שמיר/פטרוזיליה/כוסברה, קולרבי/סלק, פלפל ירוק/חצילים, מלפפון, עגבניה, חסה, ברוקולי/בטטה.

ובסל הגדול תוספת של: שומר/בצל לח, מנגולד/קייל, סלרי שורש או סלרי עלים.

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום, אבוקדו, קלמנטינה, תפוז אדום/תפוז כתום, בננה.

8-10 בנובמבר 2021 – הסתיו שלי כולו ירוק

הסתיו שלי הוא שיר אחר – יוסף נצר/חיים ברקני

שיר על הסתיו – מנגינתו עצבות וחרוזיו שלכת ובדידות.
כזה הסתיו בעט המשורר, אבל הסתיו שלי נוגן בי שיר אחר:
הסתיו שלי, הסתיו שלי כולו ירוק, הסתיו שלי הוא ריח פרדסים מתוק,
והוא פריחה, פריחה פראית במורדות, והוא צמיחה, צמיחה רכה על פני שדות.
אפילו הגולן המקומט, הסב, זוכה לחודש של ירקות רכה בסתיו.
הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים: סתווים שלי הם אחרים.
הסתיו שלי הוא נכדים, אשר עולים בגשם-סתיו כמו עשבים.
והוא פריחה, פריחה יודעת את זמנה, והוא צמיחה, צמיחה שיש עמה בינה.
וזה הנחל, שאומר כולו "אכזב!", הנה הוא מתעורר ומפכה בסתיו.
הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים: סתווים שלי הם אחרים.

אנחנו ממתינים בהשתוקקות גדולה לגשם. חג הסוכות חלף, הסוכות פורקו, ולמרות שירדו עלינו כבר כמה ממטרים יפים, הם היו מתאבן בלבד לקראת הגשם הצפוי, ואנחנו מחכים ממש למנה העיקרית… נדנדת הסתו כאן – הימים משתנים תכופות בין חום ולחות פתאומיים ליום מתון ובקרים קרירים. השמיים כבר לעתים מעוננים ויפים וכבר לא רק כחולים בהירים-בהירים, ומדי פעם עוברת רוח שמסיעה את העננים מפה לשם, מעיפה עלים ומברישה את ערוגות העלים הירוקים בשדה. אבל הטיפות עצמן עוד לא החלו להגיע באופן סדיר. אנחנו שולחים להן קריאות מכן – בואו, עננים, הבו גשם לגנים!

אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם, את המקל במירוץ השליחים של העונות הם מעבירים לגידולי החורף – הגזר, הסלק, הקולרבי, השומר, הצנונים והלפת, הכרוב, הכרובית והברוקולי שמדלגים כבר לבית האריזה.

אני יודעת בודאות שהסתו בעיצומו גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי בחורף מגוון עלים ירוקים צומחים בשמחה בשדות ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. השנה גם הרחבנו את מנעד הצבעים של הירוקים לקשת צבעים של ירוק, אז זה אפילו עוד יותר מבלבל… השבוע מצטרף לחגיגה גם התרד החורפי, אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים העונתי של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

   

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים. השנה אנחנו מגדלים גם זן צבעוני בשם: bright light שהגבעולים שלו בשלל צבעים ועליו מקורזלים יותר.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

טאט סוי:

    טאטסוי

מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ'וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים. השנה גידלנו שני זני טאטסוי בשני צבעים: הירוק האהוב והמוכר, וגם זן אדום יפה וטעים.

טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג'ינג'ר, שומשום וגם מתוק של פירות.

ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו'.

הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

תרד חורפי:

לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.

הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ"ירוק"). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.

גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.

הנה מקבץ הצעות לדוגמא

 

רוקט

קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה.

עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות.

סלט נהדר לרוקט והסלק שגם הוא התחיל לבקר בארגז השבוע, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו "רוקט" או "ארוגולה" באינטרנט.

 

קייל

   

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב. לאחר שנים ארוכות בהן גידלנו רק זן אחד של קייל (הקייל הרוסי האדום, משמאל) בשנים האחרונות הוספנו זן שני – הקייל המסולסל. הוא  מגיע בירוק בהיר יותר, והוא מוצלח ממש.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

 

מיזונה

 

ירוקה ממשפחת החרדלים, בעברית מכנים אותה חרדל יפני או כרוב רַפַּה. המיזונה היא צמח בעל עלים ארוכים ודקים שלהם קצוות משוננים. הצמח תורבת ביפן עוד מהעת העתיקה, אבל המקור הקדום שלה הוא כנראה סין.

טעמם של עלי המיזונה הירוקה נייטרלי ולכן הם טובים גם כתוספת דקורטיבית וכמצע למנות ראשונות ועיקריות וגם כעשב תיבול נפלא לסלט. אחותה, המיזונה האדומה חריפה ומתאימה יותר, כמו הרוקט, להוספת חריפות וענין לסלט או לבישול. לכן היא מככבת לעיתים קרובות בתערובות בייבי למיניהן, אבל גם עומדת בפני עצמה וגם, הפלא ופלא, ניתנת להקפצה בקלות.

מתכוני מיזונה מאיריס זו'רלט, Ynet

 

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע ריקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, קייל, טאט-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות, ומצד שני אין התייבשות.

אגב, המלצות נוספות איך לאחסן את הירקות השונים תוכלו למצוא תחת "כלים שימושיים" באתר שלנו כאן.

כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים לעוד מנות נדיבות של מים משמים. עכשיו, כשעוד יומיים חולף ז' בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר שבים הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא!

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com. גם קבוצת הפייסבוק המתוקה של לקוחות ח'ביזה היא מקור מצויין למידע ועצות, כדאי להשתמש בה.

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, וכל צוות ח'ביזה

_____________________________________

מה השבוע בסל הירוק?

יום שני: קולרבי/כרוב/גזר, פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, פלפל, מנגולד/קייל /תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, כרובית/חציל, חסה, לפת/דייקון/שומר/צנונית/סלק, מלפפון, עגבניה, נתח דלעת. בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/בצל ירוק.

בסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית ארוכה/במיה/לוביה עיראקית קצרה, בטטה, רוקט/עלי בייבי/טאטסוי, ברוקולי.

ארגז פירות: רימון, בננה, תפוח עץ ירוק או אדום, אבוקדו, פומלית/תפוז/קלמנטינה.

יום רביעי: נתח דלעת/גזר, בטטה, מנגולד/תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, ברוקולי/סלק, כרובית/כרוב, פלפל/תפו"א/חציל, לפת/צנונית/שומר/דייקון, מלפפון, עגבניה, חסה, פטרוזיליה/שמיר.

בסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/לוביה עיראקית קצרה/במיה/לוביה תאילנדית ארוכה, סלרי עלים/בצל ירוק, טאטסוי/קייל.

ארגז פירות: רימון, בננה, תפוח עץ ירוק או אדום, אבוקדו, פומלית/תפוז/קלמנטינה.

4-6 בנובמבר 2019 – הסתיו שלי כולו ירוק

לקראת הסתו תמר הברהי המופלא של קיבוץ סמר במבצע –

ארגז 5 קילו – 130 שקלים
אריזות של חצי קילו – 13 שקלים

 

וגם – ל"שורשי ציון" יש טעמים חדשים של שוקולדים טבעיים מעולים: מקסיקני (72%), לוז (67%) ו100% קקאו. אלו מצטרפים לטעמים האהובים של פטל, תפוז, קפה ג'ינג'ר וכורכום ושוקולד 85%. כולם עשויים קקאו נא משובח.

שיהיה סתו מתוק ומזין.

________________________________

הסתיו שלי הוא שיר אחר – יוסף נצר/חיים ברקני

שיר על הסתיו – מנגינתו עצבות וחרוזיו שלכת ובדידות.
כזה הסתיו בעט המשורר, אבל הסתיו שלי נוגן בי שיר אחר:
הסתיו שלי, הסתיו שלי כולו ירוק, הסתיו שלי הוא ריח פרדסים מתוק,
והוא פריחה, פריחה פראית במורדות, והוא צמיחה, צמיחה רכה על פני שדות.
אפילו הגולן המקומט, הסב, זוכה לחודש של ירקות רכה בסתיו.
הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים: סתווים שלי הם אחרים.
הסתיו שלי הוא נכדים, אשר עולים בגשם-סתיו כמו עשבים.
והוא פריחה, פריחה יודעת את זמנה, והוא צמיחה, צמיחה שיש עמה בינה.
וזה הנחל, שאומר כולו "אכזב!", הנה הוא מתעורר ומפכה בסתיו.
הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים: סתווים שלי הם אחרים.

אנחנו ממתינים בהשתוקקות גדולה לגשם. חג הסוכות חלף, הסוכות פורקו, ולמרות שירדו עלינו כבר כמה ממטרים יפים, הם היו מתאבן בלבד לקראת הגשם הצפוי, ואנחנו מחכים ממש למנה העיקרית… נדנדת הסתו כאן – הימים משתנים תכופות בין חום ולחות פתאומיים ליום מתון ובקרים קרירים. השמיים כבר לעתים מעוננים ויפים וכבר לא רק כחולים בהירים-בהירים, ומדי פעם עוברת רוח שמסיעה את העננים מפה לשם, מעיפה עלים ומברישה את ערוגות העלים הירוקים בשדה. אבל הטיפות עצמן עוד לא החלו להגיע באופן סדיר. אנחנו שולחים להן קריאות מכן – בואו, עננים, הבו גשם לגנים!

אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם, את המקל במירוץ השליחים של העונות הם מעבירים לגידולי החורף – הגזר, הסלק, הקולרבי, השומר, הצנונים והלפת שמדלגים כבר לבית האריזה.

אני יודעת בודאות שהסתו בעיצומו גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי בחורף מגוון עלים ירוקים צומחים בשמחה בשדות ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. השנה גם הרחבנו את מנעד הצבעים של הירוקים לקשת צבעים של ירוק, אז זה אפילו עוד יותר מבלבל… אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים העונתי של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

   

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים. השנה אנחנו מגדלים גם זן צבעוני בשם: bright light שהגבעולים שלו בשלל צבעים ועליו מקורזלים יותר.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

טאט סוי:

    טאטסוי

מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ'וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים. השנה גידלנו שני זני טאטסוי בשני צבעים: הירוק האהוב והמוכר, וגם זן אדום יפה וטעים.

טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג'ינג'ר, שומשום וגם מתוק של פירות.

ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו'.

הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

תרד חורפי:

לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.

הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ"ירוק"). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.

גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.

הנה מקבץ הצעות לדוגמא

 

רוקט

קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה.

עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות.

סלט נהדר לרוקט והסלק שגם הוא התחיל לבקר בארגז השבוע, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו "רוקט" או "ארוגולה" באינטרנט.

 

קייל

   

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב. לאחר שנים ארוכות בהן גידלנו רק זן אחד של קייל (הקייל הרוסי האדום, משמאל) השנה החלטנו לנסות זן נוסף – הקייל המסולסל. הוא  מגיע בירוק בהיר יותר, ובינתיים נראה שהוא מוצלח ממש.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

 

מיזונה

 

ירוקה ממשפחת החרדלים, בעברית מכנים אותה חרדל יפני או כרוב רַפַּה. המיזונה היא צמח בעל עלים ארוכים ודקים שלהם קצוות משוננים. הצמח תורבת ביפן עוד מהעת העתיקה, אבל המקור הקדום שלה הוא כנראה סין.

טעמם של עלי המיזונה הירוקה נייטרלי ולכן הם טובים גם כתוספת דקורטיבית וכמצע למנות ראשונות ועיקריות וגם כעשב תיבול נפלא לסלט. אחותה, המיזונה האדומה חריפה ומתאימה יותר, כמו הרוקט, להוספת חריפות וענין לסלט או לבישול. לכן היא מככבת לעיתים קרובות בתערובות בייבי למיניהן, אבל גם עומדת בפני עצמה וגם, הפלא ופלא, ניתנת להקפצה בקלות.

מתכוני מיזונה מאיריס זו'רלט, Ynet

 

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע ריקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, קייל, טאט-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות, ומצד שני אין התייבשות.

אגב, המלצות נוספות איך לאחסן את הירקות השונים תוכלו למצוא תחת "כלים שימושיים" באתר שלנו כאן.

כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים לעוד מנות נדיבות של מים משמים. עכשיו, כשעוד יומיים חולף ז' בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר שבים הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא!

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com. גם קבוצת הפייסבוק המתוקה של לקוחות ח'ביזה היא מקור מצויין למידע ועצות, כדאי להשתמש בה.

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_____________________________________

מה השבוע בסל הירוק?

יום שני: מנגולד/תרד ניוזלנדי/קייל/טאטסוי, פלפל אדום, בטטה, חצילים, מלפפון, עגבניה/עגבניות צ'רי, כרובית/כרוב/ארטישוק ירושלמי, נתח דלעת/גזר, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, צנונית/דייקון/לפת. ומתנה: מיזונה.

בסל הגדול גם: לוביה תאילנדית/לוביה עיראקית, בצל ירוק/רוקט, סלק/קולרבי/שומר.

ארגז פירות: רימון, תפוח עץ, פומלית, תפוז.

יום רביעי: בטטה, כרובית/כרוב, פלפל אדום, חצילים, גזר, לוביה תאילנדית/לוביה עיראקית/במיה/ארטישוק ירושלמי, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, מלפפון, לפת/צנונית/דייקון, מנגולד/תרד ניוזילנדי/קייל/טאט סוי, מתנה – מיזונה.

בסל הגדול גם: סלק/שומר/קולרבי, נתח דלעת, בצל ירוק

ארגז פירות: רימון/אבוקדו, תפוח עץ, פומלית, תפוז.

6-8 בנובמבר 2017 – סתו ירוק

לחם פלא פלאים

השבוע אנחנו שמחים להציג לכם מוצר חדש ומיוחד שתוכלו להוסיף לארגז הירקות – לחם פלא – לחם שאור העשוי מדגנים וקטניות ללא גלוטן. בארגזים תוכלו למצוא גלויה שמספרת מעט על הלחמים הללו. אחרי שנים של ניהול בארגונים גדולים ויעוץ החליטה שירלי רוכל ממושב חגלה לשנות כיוון, הנה הסיפור שלה:

בעזרת ייעוץ מאישה חכמה הגעתי לתובנה: עכשיו הגיע תורי לעשות טוב לאנשים מסביבי. והחלטתי שאפתח לחם שהוא חלבון: משביע, טעים וללא נקיפות מצפון. הצורך היה ברור חד וממוקד: לפתח ולשווק מוצר מזון נדרש, במחיר הוגן, מזין וטעים. הדרך, מאידך, לא הייתה פשוטה וכרוכה באין סוף שעות קריאה ולמידת ערכים ותועלות תזונתיות, מחקר על אנתרופולוגיה ותזונת עמים שונים בעולם מהודו ועד כוש. וכמובן, כמובן חודשים ארוכים של ניסיונות ורקיחות. אז אני מאוד מתרגשת ומשתפת גם אתכם ולחם פלא יוצא למכירה. מתחילים בקטן. נגדל בהדרגה. מתוך כוונה להיות עסק אחראי חברתית וסביבתית, הוגן ושיעשה לכם טוב (כי מזון הוא כלי משמעותי לתחזוק גוף רענן ונפש מאוזנת).

לחמי הפלא הטעימים והמשביעים של שירלי מכילים חלבון ממקור צמחי, מותפחים בעזרת שאור (מחמצת), ונעשים בעבודת יד, ללא שמרים, ללא תוספת סוכר וללא שמן.
אז מה הפלא? הפלא הוא שהם מכילים רק דגנים מלאים ללא גלוטן, קיטניות מונבטות ופשתן, גרוסים ונלושים באבן ריחיים ומותססים בדרכים מסורתיות. כל אלו יוצרים לחם מזין, עשיר בחלבון מלא ממקור צמחי וסיבים תזונתיים בעלי אינדקס גליקמי נמוך.
הדגנים בהם הם משתמשים: אורז, קינואה, טף, דוחן, אמרנט ודורה אינם מכילים גלוטן. דגנים אלו, הפשתן הטחון, הכוסמת והקטניות מושרים ומונבטים שעות ארוכות במים בכדי לאפשר ניצול מרבי של הערכים התזונתיים  בהם הם עשירים. לחם פלא הוא מזון קרוב ביותר למצבו הטבעי של חומר הגלם הצמחי ולכן מעניק איכות תזונתית גבוהה במיוחד.
כך הם נאמנים לסגנון האפייה ולטכניקות ייצור הלחמים המסורתיות מהודו, אפריקה ודרום אמריקה ומצליחים לייצר לחם חדשני המתאים לדפוס האכילה המערבי העכשווי של כולנו.
הלחמים עשירים באחוזים גבוהים של מים, מה שמאפשר מרקם פריך מבחוץ (קראסט) ותוך בשרני דחוס ומשביע. תהליך ההתפחה הארוך, מאפשר ביטוי חזק יותר לטעם הלחם.
לחם פלא טבעוני, מיוצר בסביבה נקייה מהאלרגנים העיקריים המוכרים ע"י ארגון הבריאות העולמי. הלחמים מגיעים מהקפאה, ויש לאחסן אותם גם אצלכם בקירור או הקפאה. הם מושלמים לכריכים ולטוסטים.

את לחמי הפלא אפשר להוסיף החל מיום שני הבא דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_______________________

הנה הם באים – השדים הירוקים

אנחנו ממתינים בהשתוקקות גדולה לגשם. בשבוע-שבועיים האחרונים זכינו לכמה ממטרים מקומיים, שהיו מתאבן ראוי לקראת הגשם הצפוי, ואנחנו מחכים ממש למנה העיקרית… השמיים כבר הפכו מעוננים ויפים, ורוח מסיעה את הענננים במרץ, מעיפה עלים ומברישה את ערוגות העלים הירוקים בשדה. אבל הטיפות עצמן עוד לא החלו להגיע באופן סדיר. אנחנו שולחים להן קריאות מכן – בואו, עננים, הבו גשם לשדותי.

אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם – בקרוב ניפרד מהלוביה, הבמיה, החצילים והדלעת. התירס נותן את אקורד הסיום שלו השבוע ובשבוע הבא. את המקל במרוץ השליחים של העונות הם מעבירים לגידולי החורף – הסלק, הגזר, הצנונים והלפת, הקולרבי והשומר שמדלגים כבר לבית האריזה, גם הסלרי והכרוב כבר כמעט מוכנים. הכרובית והברוקולי מגדלים עלים ענקיים ומתחילים להכין את עצמם לגידול ניצני הפרחים בהם אנחנו חפצים לצלחתנו.

אני יודעת בודאות שמתקרב החורף גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: "מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????". כי בחורף מגוון עלים ירוקים צומחים בשמחה בשדות ח'ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים העונתי של ירוקי ח'ביזה בחורף:

מנגולד=סלק עלים:

הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים.

הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.

הנה המון מתכונים אפשריים

 

טאט סוי:

מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ'וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים.

טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג'ינג'ר, שומשום וגם מתוק של פירות.

ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו'.

הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.

 

תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

 

תרד חורפי:

לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.

הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ"ירוק"). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.

גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.

הנה מקבץ הצעות לדוגמא

 

רוקט

קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה.

עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות.

הנה מתכון ששלחה לי רותם, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו "רוקט" או "ארוגולה" באינטרנט.

 

קייל

עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב.

בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ'יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!

מתכוני קייל ומילות הלל כאן

 

מיזונה

     

ירוקה ממשפחת החרדלים, בעברית מכנים אותה חרדל יפני או כרוב רַפַּה. המיזונה היא צמח בעל עלים ארוכים ודקים שלהם קצוות משוננים, טעמם עדין ומתקתק מעט. הצמח תורבת ביפן עוד מהעת העתיקה, אבל המקור הקדום שלה הוא כנראה סין.

טעמם של עלי המיזונה הירוקה נייטרלי ולכן הם טובים גם כתוספת דקורטיבית וכמצע למנות ראשונות ועיקריות וגם כעשב תיבול נפלא לסלט. אחותה, המיזונה האדומה חריפה ומתאימה יותר כמו הרוקט להוספת חריפות וענין לסלט או לבישול. לכן מככבת לעיתים קרובות בתערובות בייבי למיניהן, אבל גם עומדת בפני עצמה וגם, הפלא ופלא, ניתנת להקפצה בקלות.

מתכוני מיזונה מאיריס זו'רלט, Ynet

 

עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע רקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, קייל, טאט-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות ומצד שני אין התייבשות.

כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים לעוד מנות נדיבות של מים משמים. עכשיו, משחלף ז' בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר מזמן חזרו הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא!

עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com. גם קבוצת הפייסבוק המתוקה של לקוחות ח'ביזה היא מקור מצויין למידע ועצות, כדאי להשתמש בה.

שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_____________________________________

מה השבוע בסל הירוק?

יום שני: כוסברה/שמיר, תירס, חסה, מלפפון, עגבנייה/צ'רי, תרד ניוזילנדי/תרד תורכי, צנונית/דייקון/צנון, ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית/במיה, בטטה, פלפל/חציל. בארגזים קטנים בלבד: רוקט/טאטסוי.

ובסל הגדול תוספת של: סלק/לפת, בצל יבש, מנגולד/קייל, קלרבי/שומר.

יום רביעי: פלפל/חציל, תירס/גזר, חסה, עגבניה, תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, שמיר/כוסברה, צנון/צנונית/דייקון, ארטישוק ירושלמי/סלק, בטטה, מלפפון, מנגולד/קייל.

ובסל הגדול תוספת של: טאטסוי/רוקט/מיזונה, קלרבי/שומר, כרישה/בצל יבש.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)