עלי ח'ביזה #534 20-22 ביולי 2015, ד'-ו' אב תשע"ה

בשל חופשת קיץ, החודש אנחנו מחייבים את הכרטיסים מעט מוקדם, כבר בסוף השבוע הזה. החיוב יכלול רק את הארגזים של שלושת השבועות ביולי עד כה. השבוע האחרון של יולי יצטרף לחיוב בסוף אוגוסט.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

______________________________________

ביום ראשון הבא יחול צום תשעה באב. כדי לאפשר לצוות המשרד שלנו ולצוות המשלוחנים להתארגן לקראת יום הקטיף לפני הצום, מערכת ההזמנות תיסגר לשינויים (לאנשי יום שני בלבד) כבר ביום חמישי בערב. אנא עשו את העדכונים הנדרשים לכם עד חמישי בשעה 21:00.

__________________________________

שעועית משעשעת ולוביה מלבבת

"אמר רבי יונה:
למה נקרא שמה שעועית?
שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מיעים"

(תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א)

לכבוד הפרידה מהשעועית הירוקה והצהובה, ולכבוד קטיף השעועית השטוחה והלוביה התאילנדית, נדבר השבוע קצת בנפלאות המשפחה הענפה והמסועפת הזאת של השעועיות. אצלנו בשדה יש נציגים רבים מן המשפחה הזאת, משפחת הקטניות, ותת-המשפחה של הפרפרניים. הם מופיעים בשדה בתקופות שונות של השנה, מהסתו דרך החורף, האביב ואפילו לאורך כל הקיץ הישראלי הלוהט. כי, כמו שקורה במשפחות רבות, יש לבני המשפחה העדפות שונות, יכולות הסתגלות אחרות, וגם מראה מגוון ו"כושר גופני" ייחודי.

יש האוהבות קרירות סתוית (אפונה), ויש שמעדיפים ממש את כפור החורף (פול), אחרים ילבלבו בחמימות האביבית (שעועית ירוקה וצהובה) ויש גם חובבות חמסינים ויובש (הלוביות למיניהן והסויה). חלקן מטפסות, חלקן גדלות בשיחים גוציים, ואחרים מיתמרים על צמחים גבוהים וזקופים. כולם שייכים למשפחת הקטניות ולתת-משפחת הפרפרניים (על שם פרחיהם המזכירים צורת פרפר), אך בתוך תת-המשפחה הם מתפצלים לסוגים ולמינים שונים.

הנה לדוגמה שני פרחים פרפרניים:

   

כדי להבין על מה מדובר, בואו נאמר כמה מילים על "עצי המשפחה" הבוטאניים – הטקסונומיה, דרכה ממויין עולם הטבע. זה הולך ככה:

 Scientific_classification_he

הפרפרניים שלנו שייכים לממלכת הצומח, למערכת בעלי הפרחים (המקסימים עד מאוד, יש לומר), למחלקת הדו-פסיגיים (כשהזרע נובט צצים מן הקרקע שני עלעלים קטנים, ששכנו קודם לכן בתוך הזרע הקשה), לסדרת הקטניתאים, וכאמור למשפחת הקטניות ולתת-משפחת הפרפרניים. מעניין לדעת כי למשפחת הקטניות שייכות עוד שתי תת-משפחות, האחת היא המימוסיים, שעץ השיטה הוא אחד מחבריה, והשניה היא הקסאלפיניים, שהחרוב, כליל החורש והתמרהינדי הם מנציגיה הבולטים. כשמביטים בפירות העצים האלה, מבינים את הקשר המשפחתי: פירותיהם הם תרמילים שבתוכם גדלים הזרעים הקשים, בדיוק כמו הפרפרניים.

נחזור לפרפרניים. בתוך המשפחה הזו יש כאמור סוגים שונים, המחלקים את ידידינו בשדה לקבוצות שונות: ישנן השעועיות – Phaseolus (הירוקה, הצהובה והשטוחה), ולצידן הלוביות – Vigna (הקצרות, שאצלנו גדלות על שיחים וגם  זו הארוכה כשרוך ומטפסת), ועוד מעט תופיע גם הסויה – Glycine (בצורתה הטריה, האדממה). חוץ מהם יש נציגות לאפונים – Pisum (אפונת הגינה השמנמנה ואפונת השלג), וכמובן מקום של כבוד שמור לסוג בקיה – Vicia שנציגו אצלנו הוא הפול. ישנם כמובן סוגים נוספים רבים, אליהם שייכים החומוס, העדשים, התלתן, האספספת ועוד.

העונה הזאת היא עונת השעועיות והלוביות ובהן נתמקד השבוע. יש להן הרבה מן המשותף, ויש בינהן דמיון רב. השעועית העתיקה שהיתה גדלה בארץ ישראל היא דוקא הלוביה. בזמן המשנה היתה השעועית המצויה (הירוקה/צהובה) עדיין מצויה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. כשרבי יונה אומר על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל"ממלאת ומשביעה". הפועל "שעה" בארמית קשור ל"טיח" – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דברי רבי יונה הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים… למרות ההסבר הזה והצדדים האחרים של השתיים, נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: "יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו".

לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים יפיפה (הזנים חסרים בתרשים המיון שלנו, הם האחרונים, מתחת למין). אפילו אצלנו בשדה אנחנו מארחים גם את השעועית הירוקה וגם את אחותה הצהובה, שתיהן גדלות על שיחים, ואת הלוביה הבלאדילוביה תאילנדית שהביא לנו מוחמד (היא היא בעלת העין השחורה, וגדלה על שיחים), שהביא לנו סווט (בעלת זרעים חומים-אדמדמים, גם היא גדלה בצורת שיח), הלוביה "של משה" – גם היא קצרה אך מטפסת (וזרעיה חומים), והלוביה התאילנדית הארוכה (הידועה גם כשעועית אפסרגוס או כשעועית באורך מטר – Yard long bean, בעלת הזרעים השחורים), שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה בדרך כלל משני צידי הפלפלים, כדי למתוח על עמודיה את רשתות הצל עבורם.

זרעי השעועית והלוביה, כמו ששמתם לב, באים במגוון של צבעים. התרמילים שלהן לפעמים מאוד דומים, אך ישנם כמובן עוד זנים רבים שאין אצלנו בשדה, כמו שעועיות אדומות מנומרות, שעועיות ירוקות בהירות, ואפילו סגולות ממש. הכנתי לכם גלרית תמונות (ואני מבטיחה שלא צבעתי אף אחת מהן…):

 BeanRoyalBurgundy4   green and yellow  romanobeans    bean_italian_rose   beans seeds

התכונה המטפסת של השעועית הביאה אותה למקום של כבוד בחקלאות האמריקאית הקדומה כאחת מ"שלוש האחיות". פעמים רבות מוצאים ארכיאולוגים באתרי חקלאות פרואנית ומקסיקנית עתיקים שרידי זרעי שעועית יחד עם שרידי תירס ודלעת. השעועית נזרעה שם יחד עם התירס והדלעת, כאשר צמחי התירס משמשים כעמודי הדליה לשעועית המטפסת, הדלעת מכסה את הקרקע כחיפוי, מונעת עשביה ובריחת לחות, והשעועית "קושרת חנקן" (הסבר בהמשך) ומספקת הזנה לשתי אחיותיה:

 3sisters

הסברים איך להכין ערוגה כזאת אצלכם בגינה (ואפילו בגינון במיכלים במרפסת) תוכלו למצוא (בשפת המקור, באנגלית…) כאן וכאן.

זני השעועית המטפסים וזני השיח התפתחו כנראה במקביל ובנפרד, על ידי מגדלים שונים באזורים שונים. הזנים השיחיים שהתפתחו בפרו מכילים גן הגורם להם לצימוח ננסי על ידי הגבלת מספר פרקי הענף, והפיכת הרקמות הצמחיות (ענפים, עלים) לרקמות רבייה (פרחים ותרמילים). ההסבר לכך הוא שבפרו היה גידול התירס מוגבל, ולכן זן מטפס היה מעמיס על האיכרים עול נוסף בשל הצורך לתמוך בצמחים המטפסים (ותאמינו לנו, כמי שמתנסים מדי שנה בנעיצת עמודים ופרישת רשתות להדליה אנחנו מבינים אותם מאוד). לפיכך האיכרים בפרו בחרו כנראה לגדל זרעים של צמחים שגדלו בצורת שיח, ואלו הזנים שהתפתחו שם. במקסיקו, לעומת זאת, בחרו האיכרים לגדל זנים שנטו לטפס, מכיוון שהשעועית הייתה מגודלת בסמוך לתירס, ששימש עמוד הדליה טבעי וחסך עבודה נוספת לאיכר.
את זני השעועית המטפסים הנציחה האגדה הידועה על ג'ק והשעועית הענקית, שבה מטפס הנער העני על צמח שעועית ענק שזרע מזרעי פלא, יוצא למסע של חיפוש אחר זהותו וגילוי עצמי, מוצא את אושרו ועושרו ומנצח את "הרעים". השעועית היא אכן צמח פלא, וזאת במובן נוסף – בהיותה בת למשפחת הקטניות יש לה תכונות רבות המסייעות לטיוב האדמה: בסימביוזה עם בקטריה מסוימת היא מסוגלת לקשור חנקן מן האטמוספרה ולאחסנו באדמה בצורה זמינה לגידולים שגדלים אִתה או אחריה, שורשיה הארוכים נאחזים בקרקע ומסייעים למנוע סחף, ובשל תכונות אלו היא קלה מאוד לגידול, תיאחז גם באדמות קשות ביותר ודלות מאוד. בדרום אמריקה הופכות הסגולות הללו את הצמח המקומי ל"שווה זהב". שעועית מזן mucuna נזרעת בברזיל, בניקרגואה, בגואטמלה, בהונדורס ועוד, בחוות קטנות של איכרים מקומיים, על שיפועי ההרים הסלעיים, כ"גידול כיסוי". הצמחים נקצרים ומושארים במקומם בעודם ירוקים, ובתוך החומר האורגני שלהם נזרעים הגידולים הבאים (בעיקר תירס). התוצאה היא הכפלה ואף שילוש של כמויות התירס שמניב השדה בדרך כלל, וטיוב האדמה גם לשנים הבאות. אכן שעועית פלאים.
השעועית היא ירק בעל ערך תזונתי גבוה למדי. היא עשירה בחלבונים (השעועית הירוקה יותר מהשעועית הצהובה), בברזל, בוויטמין A ו-C, בחומצה פולית ובסיבים תזונתיים.

שעועית אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה.
כמאמר השיר הידוע של דודו אלהרר:
פסוליה – זה יום מנוחה
פסוליה – לכל ידוע
פסוליה, לי ולך
פסוליה, הלך עוד שבוע.
לחם שחור, דיסה דלילה, מרק צח, ביצה קשה
והעיקר … פסוליה.
קפה או תה, אותו הצבע, אותו הטעם, לפעמים לבן
וביום השבת … פסוליה.
אורז או פירה דומים מאוד, מנות קטנות, חצי עגבניה
ובשבתות – פסוליה.
מרגרינה בשפע, וגם מים, שימורי ריבה פעם ביומיים
ובסוף השבוע … פסוליה.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, עשיר בשעשועי לב וליבובים,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
__________________________________

מה מתלבב השבוע בסל?

יום שני:חצילים, מלון/פלפל אדום, חסה, דלעת פרובנס/דלעת נאפולי/דלורית, עגבנייה, דלעת ספגטי /דלעת יפנית, תירס, שעועית שטוחה/לוביה תאילנדית, מלפפון /פקוס, עגבניות צ'רי, בארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש/בצל ירוק/כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: כוסברה/פטרוזיליה, בצל יבש, במיה, קישואים

יום רביעי: פלפל אדום, מלפפון/פקוס, חסה, עגבנייה, עגבניות צ'רי, שעועית/לוביה תאילנדית, כוסברה/נענע/פטרוזיליה, מלון/חצילים, דלעת ספגטי, תירס, בארגזים קטנים בלבד: בצל ירוק/עירית שום.

ובסל הגדול תוספת של: קישואים, דלעת/דלורית, בצל יבש, במיה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

סלט אדממה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

סלט אדממה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

  • המרכיבים:

250 גרם אדממה
1 כוס שעועית ירוקה חצוייה ומאודה
500 גרם תפוחי אדמה קטנים, עדיף אדומים
חופן שעועית ירוקה או צהובה
1 ביצה קשה, מפוררת
1 גבעול סלרי קצוץ דק
לרוטב:
1 כף טרגון טרי קצוץ
1 כף פטרוזיליה קצוצה
רבע כוס בצל אדום קצוץ דק
1 שן שום גדולה כתושה
2 כפות חומץ
4 כפות שמן קנולה אקטיב
מלח ופלפל

  • ההכנה:

-שמים את האדממה בסיר מלא מים רותחים מומלחים קצות וחולטים 2-3 דקות. מוציאים מהמים בעזרת כף מחוררת.
-מוציאים את האדממה מן התרמיל על ידי לחיצה  קלה. שמים את הפולים בצד.
-באותם מים, חולטים את השעועית רק עד ריכוך (לא רך מדי). אם משתמשים בשעועית ירוקה שלמה, יש לחלוט רק דקה או שתיים.
-מסננים היטב ומוסיפים לאדממה.
-מבשלים את התפודים במיקרוגל או מאדים אותם עד שמוכנים, כ- 15 דקות.
-מסננים היטב. פורסים לפרוסות עבות שמים בקערה, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים בעודם חמימים עם האדממה.
-בקערה קטנה, מערבבים את כל החומרים לרוטב ויוצקים על הסלט.
-טועמים ומתבלים לפי הטעם.

רצועות סויה, שעועית ירוקה ושקדים ברוטב טריאקי (*מתוך אתר הצמחונות הישראלי)

המרכיבים:
כוס פתיתי סויה יבשים
1/4 בקבוק מרינדת טריאקי
כוס שעועית ירוקה טרייה
1/2 כוס שקדים (לא קלויים)
2 בצלים שמן לטיגון
1/3 כוס שבבי שום מיובשים

אופן ההכנה:
1. מבשלים במים את פתיתי הסויה במשך שעה, מסירים מהאש ומסננים.
2. מניחים את הפתיתים המבושלים בקערה ומשרים במרינדה המוכנה למשך שש שעות.
3. בינתיים קוטמים את קצוות השעועית, ומבשלים במים במשך כ-20 דקות, עד להתרככות השעועית. מסננים ומוסיפים לקערת פתיתי הסויה.
4. יוצקים מעל השקדים מים רותחים, ממתינים מספר דקות, מסננים ומקלפים את השקדים
5. ההשריה במים מסייעת להיפרדות הקליפה מן השקד. מוסיפים את השקדים לקערת הפתיתים.
6. עם תום שעות ההשריה, קוצצים בצל ומטגנים במחבת עמוקה עד להזהבה. מוסיפים את תערובת פתיתי הסויה, השעועית והשקדים.
7. מוסיפים את שבבי השום, מערבבים, מכסים את המחבת, ולאחר כ-7 דקות (עד להתרככות שבבי השום) מסירים מהאש. מגישים חם.

בתאבון!

שעועית צהובה בעשבי תיבול (*מתוך אתר הצמחונות הישראלי)

המרכיבים:
חצי ק"ג שעועית צהובה
1 כף שמן זית
2 כפות בצל קצוץ
2 כפות שמיר קצוץ
חצי כפית אורגנו יבש
2 כפות מיץ לימון
3 כפות פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה:
1. רוחצים את השעועית, מסירים את הקצוות, וחותכים את התרמילים לשניים.
2. מניחים את השעועית החתוכה בסיר גדול ומכסים במים. מביאים לרתיחה ומבשלים כשמונה דקות, עד שהשעועית מתרככת מעט, אך נשארת פריכה. מסננים ושוטפים במים.
3. מחממים את השמן במחבת ומטגנים את הבצל עד להפיכתו לשקוף.
4. מוסיפים למחבת את השעועית ומערבבים. מוסיפים את מיץ הלימון ואת עשבי התיבול.
5. מערבבים ומחממים היטב.
* מגישים חם.

בתאבון!

שעועית ירוקה בתחמיץ

המרכיבים:
שעועית ירוקה
חומץ בלסמי או לימון טרי סחוט
מעט חרדל דיז'ון
שום כתוש
מלח ופלפל
מעט מים
מעט שמן זית
פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה:
1. להרתיח את השעועית 3-2 דקות, לסנן ולשטוף, להשרות במים קרים מאוד (זה ישמור על הצבע הירוק ועל פריכות השעועית).
2. לערבב את כל חומרי התחמיץ.
3. לשפוך על השעועית ולשמור במקרר.
* להגיש קר.

בתאבון!