1-3 בינואר 2018 – שתהיה שנה מתובלת היטב

השבוע אני רוצה לפתוח את השנה החדשה ברגל שמחה ובבקשה, ולספר לכם על מקום מיוחד במינו – חוות קיימא חוקוק. בחווה, השוכנת בקיבוץ חוקוק מעל הכנרת, ופועלת במודל שפותח בחוות ׳קיימא׳ בבית זית, מועסקים בני נוער שנשרו מהמסגרות הרגילות אך בחרו, למרות הכל, לנסות לתת שוב אמון ולבנות קשרים ותקוה – למצוא משמעות ותוכן אחר ושונה ללימוד והתפתחות: עבודה בחקלאות. הנערים והנערות מועסקים בשכר ומפעילים את החווה. הם מגדלים יחד ירקות עונתיים אורגנים ומשווקים אותם לנקודות חלוקה ברחבי הגליל. העובדים הצעירים זוכים להתנסות בעולם התעסוקה, לקחת אחריות וליזום בסביבה מכבדת, בטוחה ומעצימה.

כולם מרוויחים: בני הנוער שהעבודה בחווה מספקת להם מקום של השתייכות, צמיחה ומשמעות. צוות החווה, שזוכה לעסוק במה שהם אוהבים ומאמינים. תושבי האזור הנהנים מירקות בריאים, טריים ומקומיים. המערכת האקולוגית שנשמרת. הקהילה המקומית הזוכה לגיוון אנושי וביולוגי. המבקרים והמתנדבים הרבים הנהנים מהשהות בחווה, מהסדנאות ומהעבודה בטבע. וגם אנחנו, הקהילה המרוחקת מעט, שזוכה שבתוך האיכס ששורר לפעמים מסביב – פורח עוד פרוייקט מקסים של טוב ועשיה בונה ומטפחת.

הם פועלים כבר שנה וחצי, ובימים אלו הם יצאו לקמפיין מימון המונים כדי שיוכלו סוף סוף להפטר מחוב שהם סוחבים מאז ההקמה על ההוצאות שנדרשו לתשתיות הראשוניות. סגירת החוב תאפשר את המשך הקיום והצמיחה שלהם ושל כל המעגלים הקשורים בהם. מפצירה מאוד להכנס ולקרוא עליהם, להכיר אותם מעט, לתרום לפי יכולתכם ולהפיץ הלאה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=2241

____________________________________

יחד עם העלים הירוקים הגדולים והקטנים בארגזי החורף, זוהי גם שעתם היפה של עשבי התיבול. בכל שבוע אנחנו משתדלים לשים לכם לפחות אחד מהשילוש הקדוש אך הכלל לא נדוש: פטרוזיליה, כוסברה או שמיר. הם אמנם גדלים כמעט לכל אורך השנה (הפטרוזיליה היא השורדנית משלושתם בענין) אבל אי אפשר להשוות כוסברה מתעלפת של קיץ לזו שופעת החיות של החורף או פטרוזיליה קטנה ועיקשת של חום לזו המלבלבת ברכות ובקלות בחורף. בעלונים הקרובים ננסה לתת לכם הצצה ולחדש לכם משהו על העשבים האלה, המוכרים כל כך, המשומשים כל כך, המלווים אותנו מאז ומתמיד, אבל אולי יש עוד משהו אחד או שניים לומר עליהם… אז הנה מגיע הראשון…

הנה מה טוב ומה נעים – שבת ריחני

ובכן, מסתבר, שלפעמים גם המוכר והפשוט אינו מה שחשבנו: עשב תיבול תמים, ריחני ומועיל מאוד לכאבי בטן, לכאבי שיניים, להרגעה ולהנקה, קיבל לצערו את שמו של השמיר – קוץ שתלטני במיוחד. שמו הנכון של העשב הוא "שבת ריחני".

באנגלית נגזר שמו של השבת הריחני, Dill, ממילה נורדית עתיקה,  Dile / Dilla, שפירושה להרגיע ולהשקיט, כנראה משום שמי שבת ריחני שימשו ברפואה העממית לסייע לתינוקות להירדם, ולהקל על כאבי החניכיים בזמן צמיחת השיניים הראשונות. לפעמים הכינו האמהות ביסקוויטים עם שבת ריחני להרגעת החניכיים של התינוק בזמן בקיעת השיניים. תה שבת ריחני מקל על כאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכמו כן משפר את תנובת החלב בנשים מניקות. אני אוהבת את השם העברי "שבת" כי הוא נראה לי מתאים לאותה האוירה – אחרי שעות של החזקת התינוק על הידיים, נענוע, שירי ערש, מילות חיבה ועידוד, בזכות איכויותיו המרגיעות של תה של שבת ריחני, אפשר קצת … לשבת… משחק מילים תלמודי קושר אותו ליום השַׁבָּת: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנינא: מפני מה תבשיל של שַׁבָּת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושֶׁבֶת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף… " (שבת קי"ט).

השם "שמיר" שייך לצמח בר קוצני, ויחד עם השית (שמיר ושית) משמש בתנ"ך כסמל לשדה חקלאי שהפך לשממה ועשבי בר השתלטו עליו. המורה וחוקר הטבע אמוץ כהן סבור כי השמיר הוא צמח הסירה הקוצנית הנפוץ והמוכר מחלקות חקלאיות עזובות בארץ. גם בשפה השתרש והשתלט השם שמיר במקום "שבת ריחני", כנראה בגלל הדמיון החיצוני והמשפחתי בין השבת לשומר (fennel), ולשמיר האחר, שמיר הבר, ניתן השם "שמיר קוצני" כדי להבדילם. גם אני אשתמש כאן בעלון במילה "שמיר" כדי שלא לבלבל.

מוצאו של השמיר מדרום אירופה (אגן הים התיכון) ורוסיה. הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, אליה, אנחנו כבר יודעים, שייכים גם עשבי תיבול נוספים: פטרוזיליה, כוסברה, סלרי וכן ירקות שורש כגון גזר, פרסניפ (גזר לבן) וגם, כאמור, השומר. גבעולו של השמיר מסועף, עליו דמויי נוצה. הוא פורח בפריחה המזכירה סוכך-מטריה מרובה-קרניים, הנישא בקצות הענפים, ומכאן שם משפחתו. לאחר הפריחה ניתן לאסוף את הזרעים, וגם הם משמשים לתיבול ולמרפא.

השמיר הוא צמח שתורבת כנראה כבר מזמן. אבותינו תיבלו בו תבשילים וכבושים, ועשו שימוש בכל חלקיו, כפי שמפורט בתלמוד: "השבת מתעשר זרע וירק וזירין" (עבודה זרה ז ע"ב) – כלומר – יש לעשר את כל חלקי הצמח השמישים: הזרע, הירק ועוקצי הפרחים. אותה הרבגוניות נמשכת גם היום, ועליו הירוקים של השמיר משמשים כתבלין בתעשיית הכבושים, לקישוט ולתיבול מרקים, גבינות, סלטים ומאכלי-ים. זרעיו משמשים כתבלין לדברי מאפה, לתפוחי-אדמה לירקות, עוגות, רטבים וליקרים. בהודו משמשת אבקת הזרעים כאחד ממרכיבי הקארי.

ריחו העז הוא אולי גם הסיבה לכך שהשמיר שימש ביעילות כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד החובה של כל מכשפ/ה מתחיל/ה. למטרה שונה מאוד הוא שימש גם כמשקה מעורר אהבה, פיתגורס כתב כי החזקת צרור שמיר ביד שמאל מונעת התקפי אפילפסיה (אולי משום שהתקפים אלו נתפסו כאחיזה על ידי שדים). אצל היוונים נחשב השמיר כסמל לעושר ורווחה, וכדי להפגין לראווה את עושרם היו היוונים מבעירים שמן שהועשר בשמיר.

עשבי התיבול ממשפחת הסוככיים, ובתוכם השמיר, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הם חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר. מחקרים נוספים גם הסבירו ואוששו את סגולותיו של השמיר כמרגיע את מערכת העיכול: מצאו כי הוא עתיר תרכובות קוטלות חיידקים ובעל השפעה מגנה על רירית הקיבה.

קצת תרופות סבתא:

  • להכנת משרת שמיר: חולטים את עלי השמיר הירוקים, או מבשלים 5 כפיות גדושות זרעים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח.
  • להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול ולעידוד יצירת החלב אצל היולדת, לרענון הנשימה ולהקלה על שיעול.: ממתיקים בדבש ושותים 2-3 כוסות ביום. תינוקות הסובלים מכאבי בטן יש להשקות ב-5 כפיות מהמרתח ביום.
  • להפגת ריח רע מהפה: מגרגרים את המרתח מספר פעמים ביום.
  • לדלקות עיניים: טובלים תחבושת בד במשרה בעודה חמה ומניחים על העין.

השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים, ובמיוחד: אשלגן, בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A). חומצה פולית,  ויטמין C.

טיפים לשימוש בשמיר:

  • השמיר הגדל בהודו הוא מזן שונה מעט,v שגרעיניו גדולים יותר אך טעמם עז פחות, לכן כשמכינים מתכון הודי מומלץ להפחית את כמות זרעי השמיר הנדרשת בכ-30%-50%.
  • כדי להכין חומץ מתובל בשמיר, יש להשתמש בחומץ עדין (חומץ תפוחים למשל), להכניס לתוכו צרור שמיר, שן שום, ואפשר גם פלפל שחור, ולהניח למשך כמה שבועות במקום מוצל וקריר.

מתכונים מיוחדים לשמיר תמצאו באגף המתכונים שלנו.

תחזית מזג האויר מאחלת לנו סוג של גשם לפרקים היום, אינשללה שיבוא. מקוים שתתחיל לכולנו שנה אזרחית גשומה ומגשימה, ריחנית מפריחה, מתובלת בחיוך ונטולת כאבי בטן, שיניים ולב, שבוע טוב!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה.

________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר, סלרי עלים/שורש, בטטה/גזר/חציל, מלפפון, קייל/מנגולד, עגבניה, כרובית, פלפל אדום/ירוק, חסה, ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: סלק. ולכולם – מתנה: רוקט/מיזונה /טאטסוי.

ובסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה או שלג/עגבניות צ'רי, תרד, קלרבי, לפת לבנה/צנונית.

יום רביעי: חציל/גזר, חסה, עגבניה, פלפל אדום או ירוק/בטטה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב, קייל/מנגולד, ברוקולי, מלפפון, לפת לבנה/דייקון/צנונית, סלרי עלים/שורש. בארגזים קטנים בלבד: קלרבי/שומר. ולכולם מתנה: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: בצל יבש/בצל ירוק, תרד, סלק, ארטישוק ירושלמי/אפונת שלג או גינה/ עגבניות צ'רי

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #506, 15-17 בדצמבר 2014, כ"ג-כ"ה בכסלו תשע"ה – חנוכה שמח!

השבוע שלנו התחיל בחצי יום ראשון רטוב רטוב רטוב ומלא מלא בוץ. מהלילה ועד עד שעות הבוקר המאוחרות השמיים הרעיפו עלינו גשמי ברכה טובים, והשדות והשבילים (והירקות) נמלאו בוץ, אחר כך יצאה השמש והאירה לנו וקצת חיממה, אבל כובעי הצמק שלנו נשארו על הראש, והנעליים והמגפיים סרבו להיפרד מהבוץ השוקולדי הדביק… אז נפתח בתודה לחסדי השמיים והלוואי שימשיך כך החורף הגשום הזה.

השבוע אנחנו ממשיכים בטרילוגיית עשבי התבלין שלנו, והפעם –

הנה מה טוב ומה נעים – שבת ריחני

ובכן, מסתבר, שלפעמים גם המוכר והפשוט אינו מה שחשבנו: עשב תיבול תמים, ריחני ומועיל מאוד לכאבי בטן, לכאבי שיניים, להרגעה ולהנקה, קיבל לצערו את שמו של השמיר – קוץ שתלטני במיוחד. שמו הנכון של העשב הוא "שבת ריחני".

באנגלית נגזר שמו של השבת הריחני, Dill, ממילה נורדית עתיקה,  Dile / Dilla, שפירושה להרגיע ולהשקיט, כנראה משום שמי שבת ריחני שימשו ברפואה העממית לסייע לתינוקות להירדם, ולהקל על כאבי החניכיים בזמן צמיחת השיניים הראשונות. לפעמים הכינו האמהות ביסקוויטים עם שבת ריחני להרגעת החניכיים של התינוק בזמן בקיעת השיניים. תה שבת ריחני מקל על כאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכמו כן משפר את תנובת החלב בנשים מניקות. אני אוהבת את השם העברי "שבת" כי הוא נראה לי מתאים לאותה האוירה – אחרי שעות של החזקת התינוק על הידיים, נענוע, שירי ערש, מילות חיבה ועידוד, בזכות איכויותיו המרגיעות של תה של שבת ריחני, אפשר קצת … לשבת… משחק מילים תלמודי קושר אותו ליום השַׁבָּת: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנינא: מפני מה תבשיל של שַׁבָּת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושֶׁבֶת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף… " (שבת קי"ט).

השם "שמיר" שייך לצמח בר קוצני, ויחד עם השית (שמיר ושית) משמש בתנ"ך כסמל לשדה חקלאי שהפך לשממה ועשבי בר השתלטו עליו. המורה וחוקר הטבע אמוץ כהן סבור כי השמיר הוא צמח הסירה הקוצנית הנפוץ והמוכר מחלקות חקלאיות עזובות בארץ. גם בשפה השתרש והשתלט השם שמיר במקום "שבת ריחני", כנראה בגלל הדמיון החיצוני והמשפחתי בין השבת לשומר (fennel), ולשמיר האחר, שמיר הבר, ניתן השם "שמיר קוצני" כדי להבדילם. גם אני אשתמש כאן בעלון במילה "שמיר" כדי שלא לבלבל.

מוצאו של השמיר מדרום אירופה (אגן הים התיכון) ורוסיה. הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, אליה, אנחנו כבר יודעים, שייכים גם עשבי תיבול נוספים: פטרוזיליה, כוסברה, סלרי וכן ירקות שורש כגון גזר, פרסניפ (גזר לבן) וגם, כאמור, השומר. גבעולו של השמיר מסועף, עליו דמויי נוצה. הוא פורח בפריחה המזכירה סוכך-מטריה מרובה-קרניים, הנישא בקצות הענפים, ומכאן שם משפחתו. לאחר הפריחה ניתן לאסוף את הזרעים, וגם הם משמשים לתיבול ולמרפא.

השמיר הוא צמח שתורבת כנראה כבר מזמן. אבותינו תיבלו בו תבשילים וכבושים, ועשו שימוש בכל חלקיו, כפי שמפורט בתלמוד: "השבת מתעשר זרע וירק וזירין" (עבודה זרה ז ע"ב) – כלומר – יש לעשר את כל חלקי הצמח השמישים: הזרע, הירק ועוקצי הפרחים. אותה הרבגוניות נמשכת גם היום, ועליו הירוקים של השמיר משמשים כתבלין בתעשיית הכבושים, לקישוט ולתיבול מרקים, גבינות, סלטים ומאכלי-ים. זרעיו משמשים כתבלין לדברי מאפה, לתפוחי-אדמה לירקות, עוגות, רטבים וליקרים. בהודו משמשת אבקת הזרעים כאחד ממרכיבי הקארי.

ריחו העז הוא אולי גם הסיבה לכך שהשמיר שימש ביעילות כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד החובה של כל מכשפ/ה מתחיל/ה. למטרה שונה מאוד הוא שימש גם כמשקה מעורר אהבה, פיתגורס כתב כי החזקת צרור שמיר ביד שמאל מונעת התקפי אפילפסיה (אולי משום שהתקפים אלו נתפסו כאחיזה על ידי שדים). אצל היוונים נחשב השמיר כסמל לעושר ורווחה, וכדי להפגין לראווה את עושרם היו היוונים מבעירים שמן שהועשר בשמיר.

עשבי התיבול ממשפחת הסוככיים, ובתוכם השמיר, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הם חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר. מחקרים נוספים גם הסבירו ואוששו את סגולותיו של השמיר כמרגיע את מערכת העיכול: מצאו כי הוא עתיר תרכובות קוטלות חיידקים ובעל השפעה מגנה על רירית הקיבה.

קצת תרופות סבתא:

  • להכנת משרת שמיר: חולטים את עלי השמיר הירוקים, או מבשלים 5 כפיות גדושות זרעים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח.
  • להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול ולעידוד יצירת החלב אצל היולדת, לרענון הנשימה ולהקלה על שיעול.: ממתיקים בדבש ושותים 2-3 כוסות ביום. תינוקות הסובלים מכאבי בטן יש להשקות ב-5 כפיות מהמרתח ביום.
  • להפגת ריח רע מהפה: מגרגרים את המרתח מספר פעמים ביום.
  • לדלקות עיניים: טובלים תחבושת בד במשרה בעודה חמה ומניחים על העין.

השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים, ובמיוחד: אשלגן, בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A). חומצה פולית,  ויטמין C.

טיפים לשימוש בשמיר:

  • השמיר הגדל בהודו הוא מזן שונה מעט,v שגרעיניו גדולים יותר אך טעמם עז פחות, לכן כשמכינים מתכון הודי מומלץ להפחית את כמות זרעי השמיר הנדרשת בכ-30%-50%.
  • כדי להכין חומץ מתובל בשמיר, יש להשתמש בחומץ עדין (חומץ תפוחים למשל), להכניס לתוכו צרור שמיר, שן שום, ואפשר גם פלפל שחור, ולהניח למשך כמה שבועות במקום מוצל וקריר.

מתכונים מיוחדים לשמיר תמצאו באגף המתכונים ההולך ומתמלא שלנו.

תחזית מזג האויר מאחלת לנו עוד קצת טפטופים מחר ובשישי, וגשם נוסף לקראת סוף חג החנוכה, אינשללה שיבוא. ועד אז – שיהיה לכולנו חג חנוכה מואר בשמש שלאחר הגשם, ריחני מפריחה, מתובל בחיוך ונטול כאבי בטן, שיניים ולב, שבוע טוב!
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה.

________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: בטטה/דלעת, גזר, קייל/מנגולד/תרד, עגבנייה, שומר/קולרבי, כרובית, פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, מלפפון, סלרי עלים/שורש, חסה/רוקט/עלי בייבי, בצל ירוק/כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: סלק, כרוב, צנונית/דייקון, ארטישוק ירושלמי/ברוקולי.

יום רביעי: כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, קייל/מנגולד/תרד, מלפפון, שומר/קולורבי, עגבניות, כרובית/כרוב, גזר, סלרי עלים/שורש, בטטה/דלעת, בצל ירוק/כרישה, חסה/רוקט.

ובסל הגדול תוספת של: צנונית/דייקון, סלק/חציל, ברוקולי/ארטישוק

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

_____________________________________________

ולכבוד חנוכה במסגרת ההזדהות שלנו עם חנה-זלדה (ועם רבי קלמן העייף), החלטנו לשלוח לכם השבוע הצעות להכנת לביבות ממה שיש בארגז בחורף, שלא תצטרכו למהר לשוק… חג שמח וטעים!

מתכוני לביבות מירקות הסל

לביבות לפת מאתר "מבשלים"

לביבות בטטה אפויות מהבלוג "אוכל ודברים טובים"

לביבות בטטה מהבלוג "בצק אלים"

לביבות סלק סגולות מהבלוג "משהו טוב"

לביבות סלק וטופו אפויות של בעז פלדבאום

לביבות כרובית מאתר ynet

לביבות תרד וגבינה – איילת בן יוסף

לביבות ארטישוק ירושלמי – מאתר mako

לביבות קולרבי של השף ציון