21-23 במאי 2018 – ארץ חיטה

חידוש מלאי:

הדבש של תמיר חזר אלינו לאחר הפסקה קצרה, וגם מלאי סיידר התפוחים של תומר וחמוטל התחדש!

הוסיפו לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

________________________________________

מעברו השני של חג השבועות אנחנו ממשיכים את סיפורה של החיטה.

ב"פרק הקודם" סיפרנו על אם החיטה הקדומה שמצא אהרון אהרנסון ועל התפתחות החיטה המתורבתת בדרך של ברירה, וניסוי וטעיה על ידי חקלאיות וחקלאים לאורך השנים. השינוי הזה היה הכרחי כדי שהאדם יוכל לגדל חיטה, אבל הוא יצר מה שמכונה במדע: "צוואר בקבוק": משום שנבחרו רק זנים בעלי תכונה מסויימת, המתאימה לחקלאות, המגוון הביולוגי הלך והצטמצם. בדרך אבדו תכונות חשובות של חיטת הבר, עמידות רבה יותר בפני מחלות ויובש, וכן רמה תזונתית גבוהה יותר של גרגרי החיטה.

עוד כשמצא אהרונסון את חיטת הבר הוא חזה כי המחקר העוסק בה יהיה חשוב לא רק בשל הערך ההיסטורי שלו להבנת ההתפתחות התרבותית והחקלאית האנושית, או חקר הבוטניקה וצמחי הבר, אלא גם משום שהוא הבין את תופעת צוואר הבקבוק, וצפה שבעתיד נידרש לתכונות שאבדו בביות החיטה, ואותן נוכל למצוא בחיטת הבר.  כך כתב: "בדרך הבירור וההכלאה נוכל לקבל ממנו (מדגן הבר החדש, אם החיטה) זנים לאזורים חרֵבים מחד גיסא, ולאזורים רמים וקרים מאידך גיסא. (…) מחקרים אלה לא ישמשו רק את ההיסטוריה והבוטניקה. תהא בהם גם תועלת כלכלית, ומותר אולי לומר – חברתית. מטרתם להקל על ייצור של קצת יותר לחם ובמחיר זול יותר, במקומות שייצור הלחם קשה ויקר, ולאפשר את ייצור הלחם במקומות שם לא היה אפשרי כלל עד כה" (אהרן אהרנסון, "מחקרים חקלאיים ובוטניים בפלשתינה", 1910). בתחנת המחקר החקלאית שלו בעתלית הוא היה כנראה המדען הראשון בעולם שניסה להכליא צמחי תרבות עם אבותיהם מן הבר כדי להשביחם.

על אף צוואר הבקבוק אליו נקלעה, החיטה התגלתה כצמח סתגלן וגמיש מאוד, ובאלפי השנים שחלפו מאז ביותה, היא התפשטה לכמעט כל פינה בעולם, והצליחה להתאים את עצמה לתנאי שטח ואקלים שונים. חקלאים מסורתיים בכל העולם גידלו חיטה, באיזורים שונים ולעתים אף בכל כפר וכפר היו זני חיטה ייחודיים למקום, ותרבות, מסורת, טקסים וחגים נרקמו סביבה, וכמובן שהיא הולידה תרבות אוכל מפוארת.

 
      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל נעזוב רגע את "המהפכה החקלאית" ותרבות החיטה, שהתרחשו לפני כ10,000 שנה, ונקפוץ בזמן למאה שעברה, המאה העשרים, ול"מהפכה הירוקה". השנים הן שנים שאחרי שתי מלחמות עולם, מדינות העולם מנסות לאסוף את השברים ולהתאושש מאימת המלחמות. טראומות משנים של רעב ומחסור ונבואות שחורות על פיצוץ אוכלוסין ורעב עולמי מדאיגות מאוד ויוצרות חשש גדול מפני העתיד. במפעלי התחמושת יש המון אמוניה, חומר גלם בסיסי לייצור נשק וגם… דשן חקלאי סינטטי היכול להאיץ את צמיחת היבולים. זה נראה כמו פתרון מושלם, וכך, מפעלי התחמושת עושים "הסבה מקצועית" ועוברים לייצר דשנים סינטטיים לחקלאות מתקדמת. בשדות החיטה הדישון הסינטטי גרם לצמיחת שיבולים כבדות גרעינים. הזנים המסורתיים היו גבוהים והגבעולים לא הצליחו לשאת את משקל השיבולת, ונוצרה תופעה של רביצת השיבולים על הקרקע. זה יצר בעיית מחלות, רקבונות והקשה על הקציר. המדע התגייס למשימה, ופיתח, בעזרת הכלאת זני חיטה ננסיים שנמצאו ביפן וזנים עמידים למחלות, זנים חצי ננסיים, שיכלו לשאת זקוף את משקל השיבולת והיו בעלי כושר ייצור גרעינים גבוה (פחות אנרגיה בצמח הופנתה לצימוח הגבעול והעלים, ולכן הפיקה יותר גרעינים). המדען שמזוהה יותר מכל עם המהפכה הזו הוא אגרונום אמריקאי בשם נורמן בורלוג, שעבד במקסיקו, הודו, פקיסטן ובארצות מתפתחות נוספות, וזכה בפרס נובל לשלום על תרומתו למניעת רעב בעולם. ושוב, התחושה היתה שנמצא פתרון מעולה. win-win. העולם המערבי נכנס לשנים של בטחון תזונתי בתחום הדגן.

אבל זוכרים את צוואר הבקבוק הראשון? כאן נוצר, למעשה בקבוק שני שצווארו צר אף יותר מהראשון – גידול החיטה המסורתי הוחלף בגידול תעשייתי, ותוך כמחצית מאה הומר כמעט כל גידול החיטה בעולם לזנים דומים מאוד, בעלי מגוון גנטי צר. מצב כזה חושף את החיטה לפגיעות רבה יותר לכל מזיק, מחלה או שינוי אקלים קיצוני. אם יגיע משהו שפוגע בזן הנפוץ, הוא יתפשט במהירות וישמיד הכל, ולא תהיה אפשרות להתגונן על ידי ריבוי זנים בעלי תכונות שונות. הרעב הגדול באירלנד, טראומה חקלאית איומה של קריסת יבול תפוחי האדמה במדינה כולה בשל מחלת הכימשון, הוא תזכורת לסכנה של אחידות גנטית שכזאת.

לצערי, גם בארצנו הקטנטונת קרה תהליך דומה. בתחילת המאה שעברה היתה כאן בארץ כמעט רק חקלאות מסורתית. רוב החיטה שגדלה כאן היתה חיטת הדורום המיועדת לפיתות, משום שזה היה הלחם המקומי. מאות זני חיטה שונים גודלו בכפרים הערביים, ולכל כפר או איזור היו מטחנת הקמח המקומית, תרבות האפיה שלו והמסורות החקלאיות האופייניות למיקרו האקלים ולקרקע האופיינית לו. באופן מצער, המתיישבים היהודים, שהגיעו מרקע של לימוד חקלאות ומדע, התייחסו לרוב בבוז לחקלאות המסורתית של הפלאחים הערבים. הם סברו שהם יודעים טוב יותר, ורצו להביא את הקידמה לחקלאות הישראלית. כך הובאו ארצה זנים מושבחים של חיטת לחם, שהניבו חיטה רכה יותר, ויבול גבוה יותר, משנות השבעים הגיעו גם הזנים החצי-ננסיים. זני המורשת המקומיים נזנחו ונזרקו, הזנים המיובאים קיבלו שמות עבריים, ותוך עשרות שנים בלבד נראה היה כי הלכה לאיבוד מסורת חקלאית עתיקת שנים ויקרה מפז.

ובכל זאת, במהלך השנים היו יחידי סגולה שהבינו את חשיבות איסוף ושמירת הזנים המסורתיים. הם עשו זאת בעצמם, ללא כל גיבוי או תמיכה מוסדית, וללא תנאים מתאימים. פרופ' משה (מוסיק) פלדמן ממכון ויצמן, פרופ' מרדכי כסלו מאוניברסיטת בר־אילן וד"ר יעקב מתתיה ממכון וולקני אספו בשנות ה70 וה80 של המאה העשרים עשרות דגימות זני מורשת של חיטה, הם עשו זאת מתוך תחושת שליחות וכמיטב יכולתם, אך ללא גוף מארגן, הזנים לא נשמרו בצורה מקצועית ולא הונבטו כל כמה שנים כדי לשמור על חיוניותם. בשנה האחרונה החל להתגבש פרוייקט הצלה ייחודי בשם "ארץ חיטה", שותפים לו ביזי גולדברג שחוקר עצמאית את החיטה והחוקרים פרופ' אבי לוי ממכון ויצמן, ד"ר רואי בן דוד ממכון וולקני וד"ר עינב מייזליש גתי, מנהלת בנק הגנים הלאומי במכון וולקני. במסגרת הפרוייקט קובצו, קוטלגו וזוהו הזנים שנאספו בארץ, ונאספו זני חיטה ארצישראלית נוספים שהתגלגלו לבנקי זרעים בעולם. בחממות המחקר במכון וולקני ובמכון ויצמן מגודלים הזנים שנשמרו, כדי להפיק זרעים חיוניים רעננים, ובמקביל מתנהל גם מחקר שמטרתו לאפיין גנטית ומורפולוגית את הזנים המסורתיים שנמצאו. זוכרים את אהרונסון? המטרה כאן, מלבד שימור המסורת, היא לייצר אוסף חיוני וחי של כמאה זני מורשת, שישמשו עוגן למחקר עתידי וטיפוח זנים.

מאמר מרתק על הנושא נכתב על ידי רונית ורד ב"הארץ" לפני כשנה.

דוגמה למחקר כזה הוא המיפוי הגנטי של החיטה שמתקיים במחקר החקלאי והבוטני בשנים האחרונות. בגרעיני חיטת הבר יש ערך תזונתי גבוה יותר מהחיטה התרבותית. הדבר נובע מתהליך טבעי המתרחש בסוף עונת הצמיחה, אז מת הצמח וחומרי המזון שהצטברו בעלים ובגבעולים עוברים לגרגרים, כדי להבטיח את המשכיות הדור הבא. התהליך הזה המתרחש בצורה יעילה ומהירה בחיטת הבר גורם לכמות חלבונים ומינרלים גבוהה יותר בגרעיניה. לפני כעשור גילה צוות של מדענים ישראלים וקליפורנים את הגן האחראי למהירות ויעילות התהליך הזה, והתקוה המדעית היא כי פענוח הרצף של הגן ותפקידו יאפשרו להעביר את התכונה החשובה גם לזנים תרבותיים.

באופן לא מפתיע אולי, הסיפור של החיטה מקפל בתוכו התפתחות ומסורת, קידמה ומורשת, ריצה קדימה, ופסיעה רגע לאחור. יש בו את התנועה הנוכחת בחיינו של מעגליות, בה בכל סיבוב אנחנו פוגשים את המוכר אבל מזוית אחרת. הוא מקפל בתוכו קהילתיות מגוונת וכוללת, עבודת אדמה מפרכת ושאיפה לקיום מכובד וצנוע. והוא מזכיר לנו שמגוון וריבוי הם המפתח, והכחשת העבר או השונה והתעלמות מהישגי מי שהיה לפנינו או זניחת תבונת האחר מביאות להצטמצמות, לצוואר בקבוק דק ומגביל והרה אסון.

התנועה הזאת נמצאת גם בטקס הביכורים המקראי, כשעומד האיכר עם פרי ביכוריו החדשים מהשנה הנוכחית, ודווקא ברגע הזה הוא נזכר באביו אברהם, בירידה למצרים, ביציאת מצרים וההגעה לארץ. ושוב מהעבר הוא חוזר להווה: "וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'". ולאחר שמניח האיכר את מנחת הביכורים לפני האל הוא יוצא לחגיגה הקהילתית, שכולם שותפים בה: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ–וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.".

שיהיה לכולנו שבוע טוב של אחרי ביכורים, והמשך עונה של שפע ונדיבות.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה.

___________________________________

מה השבוע בטנא?

יום שני: גזר, דלעת ערמונים, חסה, מלפפון/פקוס, סלק, עגבניה, תפו"א, מנגולד/קייל, קישואים, שום, כוסברה/פטרוזיליה.

ובסל הגדול גם: בצל, מלון/כרוב, פלפל/שעועית ירוקה

יום רביעי: שום, דלעת ערמונים/דלורית, עגבניה, חסה, סלק, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, קישואים, גזר, תפו"א, שעועית.

ובסל הגדול גם: בצל, מנגולד/קייל, פקוס/מלון/פלפל.

14-16 במאי 2018 – עלון שבועות – חג הקציר

בשבוע הבא, לאחר חג השבועות, משלוחי הארגזים כרגיל ביום שני וביום רביעי.
אבל, כדי שנוכל להכין את יום שני בזמן – מערכת ההזמנות תיסגר לשינויים למסלולי יום שני ביום חמישי השבוע, 17/5 בשעה 20:00.
אנא, חסכו מאיתנו שינויים לאחר מועד זה.
תודה על שיתוף הפעולה!

____________________________________

לצוות שלנו הצטרפה גל מכפר בן נון, ולאחר אריזת הארגזים בשבוע שעבר, קיבלנו ממנה את הקומיקס החביב הזה, להנאתכם:

_________________________________________

שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ
מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב.
וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ,
הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.
עוּרוּ, הוֹי, עוּרוּ, שׁוּרוּ, בְּנֵי כְּפָרִים!
קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים!
קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל,
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר

שְׂדֵה שְׂעוֹרִים תַּמָּה זֵר חַג עוֹטֶרֶת,
שֶׁפַע יְבוּל וּבְרָכָה.
לִקְרַאת בּוֹא הַקּוֹצְרִים בְּזֹהַר מַזְהֶרֶת,
חֶרֶשׁ לָעֹמֶר מְחַכָּה.
הָבוּ, הָנִיפוּ, נִירוּ לָכֶם נִיר.
חַג לַקָּמָה, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר.
קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל,
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר.

מילים ולחן: מתיתיהו שלם, לכבוד חג הקציר של קיבוץ רמת יוחנן

wheat fieldלכבוד חג השבועות ביקשו בגן של ילדתי לשלוח עם הילדים טנא חגיגי, וכאמא מסורה פצחתי מיד במלאכה: בקצה החצר, כך זכרתי, צמחו כל החורף שיבולי חיטה יפיפיות, שכבר שמתי עליהן עיני לשימוש בשבועות. יצאתי לחצר ומצאתי שיבולים זהובות אם כי שדופות משהו, וכאשר ניסיתי לקטוף אותן גיליתי למה: כל טלטול קטן של השיבולת הבשלה גרם לה להתפרק ולהתפזר לכל עבר. שום דבר לא עבד, גם בקציר זהיר, נשארתי עם גבעול שהבהב ושיבולת ריקה. זכרתי את השיבולים החזקות והנאות שהיו מעטרות את חדר האוכל בקיבוץ לקראת חג הקציר, ומצד אחד, זה אכן אכזב את האמא המסורה שבי, אבל מאידך – לימד אותי את חכמתה של חיטת הבר בחצר שלי, כמו גם את סבלנותם ומסירותם של החקלאים הראשונים שבייתו אותה לפני למעלה מ10,000 שנים.

החקלאות היא תופעה חדשה יחסית בתולדות האנושות, ראשיתה לפני כעשרת אלפים שנה, כשהאדם עבר מליקוט מזון מהטבע לגידול מכוון של צמחים ובעלי חיים שביית מהבר. תקופה זו היתה מפנה עצום בהתפתחות האדם, שהביא להתיישבות קבע, לפיתוח כתב ומבנה מדיני. בלי להפריז ניתן לומר כי זהו ערש התרבות שלנו. החיטה היא אחד הגידולים הראשונים שלמד האדם לביית ולגדל בעצמו. הוא ברר את החיטה מן הבר והפכה לגידול חקלאי, לצמח תרבות. חיטת הבר, אם החיטה, היא המוצא לכל סוגי החיטים התרבותיות שאנו מגדלים, ועדיין נפוצה בשטחים נרחבים של ארץ ישראל וסביבתה. אנו מכירים הרבה צמחי תרבות שאותם גידל האדם ועדיין קיימים גם בצורת הבר שלהם: שזיף בר ושזיף תרבותי, או גזר בר וגזר תרבותי, שומר בר ושומר תרבותי, וגם חיטת בר וחיטה תרבותית. החיטה גדלה בר בגליל העליון, בגליל התחתון, באזור הכרמל, בגלבוע, בשומרון וביהודה. איזור תפוצתה משתרע מצפון לארץ ישראל והלבנון עד לפרס המערבית ועירק.

את אם החיטה גילה אהרון אהרונסון, בן למשפחת אהרונסון ממייסדי זכרון יעקב, שהיה אגרונום, בוטנאי וגיאולוג. בשנת 1906, יצא אהרן אהרנסון לחפש את חיטת הבר. היה זה מסע בעקבות צמח מיובש אחד, שנקטף במורדות החרמון ונשמר באוניברסיטה בגרמניה במשך כ-50 שנה בלי שנודע מקורו. לאחר חיפושים רבים הוא מצא את השיבולת הראשונה של חיטת הבר על צלע ההר בראש פינה, ובהמשך הוא מצא את הצמח באזורים נוספים בארץ ישראל. אהרונסון היה מופתע למדי מכך שחיטת הבר דומה ממש לחיטה התרבותית, וכך הוא כתב ביומנו: "היסוסי התעוררו בעיקר למראה ההתפתחות הנאה של השיבולים והגרגירים. לא תיארתי לי כלל את אבטיפוס החיטה דומה כל כך לחיטים התרבותיות שלנו ומניב גרגירים העשויים להשביע את רצונו של חקלאי מודרני. ולאמיתו של דבר הרי אלמלא כן, לא היה האדם הפרהיסטורי מבחין בה, בחיטה זו, ומכל מקום לא היה מקדים כל כך לייחס לה חשיבות כה מרובה".

הנה תמונה של שתיהן, חיטת הבר מימין, התרבותית משמאל, שפטו בעצמכם:


wheat wild and domestic

אבל אם חיטת הבר כה משביעת רצון למה צריך לביית אותה? למה לא ללקט אותה בר בשדה? חיטת הבר דומה מאוד במראה לחיטה התרבותית, אבל עדיין יש ביניהן הבדלים קריטיים: לחיטה הגדלה בטבע יש תכונות שהן יתרונות לצמח הבר, אבל תכונות אלה הן חיסרון לאדם ולחקלאי: לאחר שהגרגירים של חיטת הבר מתמלאים ומבשילים, ציר השיבולת (הגבעול שבמרכזה) נשבר, והיא מתפרקת ליחידות קטנות. לצמח הבר זוהי מעלה: היחידות הקטנות מתפזרות בשטח, נופלות בין רגבי הקרקע, ולפחות חלק מהן שורדות במשך הקיץ ויכולות לנבוט בעונת הגשמים הבאה. אבל דמיינו את תסכולו של הלקט או הלקטת הקדמונים (או האמא המשקיענית של היום…) שקטפו שיבולים של חיטת הבר, ולקחו אותם הביתה. עד שהגיעו אל המשפחה, השיבולים נשברו והתפרקו, ובידיהם נשאר רק גבעול יבש וחסר גרגירים… תכונה שניה המבדילה את חיטת הבר מן החיטה התרבותית היא שגרגיריה עטופים בקליפה נוקשה ובעטיפות נוספות שצמודות אליהם, וקשה מאוד לקלף אותם ולהפרידם. כך הגרגירים מוגנים יותר מחום ומיובש, וכן מפגיעות ומאכילה על-ידי בעלי-חיים. אך הלקטת שאספה את הגרגירים והביאה אותם אל מגוריה, נאלצה לעמול שעות ארוכות על הפרדת הגרעינים מן המוץ (הקליפות הלא אכילות), או לטחון אותם יחד, וכך גם לאכול אותם.

האדם ביקש לפתח חיטה שתתאים לצרכיו, ולכן הוא בחר וזרע רק זרעים מן השיבולים, שזרעיהם נשארו צמודים אל מקומם זמן ארוך. במשך שנים רבות של בחירה ושל זריעה, קיבל החקלאי זנים חדשים, שלהם גרעינים המופרדים מהצמח רק באמצעות נענוע, הכאה וחבטה, כלומר, באמצעות הפעולה שאנו מכנים: "דיש", בשעת הדיש גם נפרדים הגרגרים בקלות מהמוץ. השם המדעי של החיטה הוא Triticum מהמלה Tritum שפירושה ברומית – נדושה. כך הפך האדם את עשב הבר לחיטה תרבותית. 

לחיטה התרבותית ישנם יתרונות חקלאיים נוספים, שבזכותם הפכה לגידול החשוב ביותר לתזונת האדם: חיטת הבר מצוייה באיזורים מצומצמים במזרח הקרוב, ולמזלנו גם בארץ ישראל, ואילו את החיטה התרבותית הצליח האדם לגדל על פני שטחים נרחבים של כל היבשות: אירופה, אסיה, אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית ואוסטרליה. יש גם הבדל גדול מאוד בין רמת היבול של חיטה תרבותית וחיטת הבר: חיטה תרבותית נותנת יבול גדול מאוד, כי בכל שיבולת יש גרגירים רבים והם גדולים מאוד. אילו חיטת הלחם התרבותית הייתה גדלה בטבע, כצמח בר, היא לא הייתה שורדת: השיבולים היו נופלות על האדמה בלי להתפרק, והזרעים לא היו מתפזרים ונחבאים בין הרגבים. במצב כזה, הסיכויים גדולים שבעלי-חיים (עכברים, נמלים ומזיקים אחרים של החיטה) ימצאו בקלות את השיבולים, ויאכלו את כל הגרגירים. חיטת התרבות מצליחה להתקיים רק בזכות העובדה שהאדם מגדל אותה בשדות מעובדים, משקה ומדשן את הקרקע, מרחיק את המזיקים וקוצר ודש אותה.

ביות החיטה היה צעד ראשון, בשבוע הבא אמשיך ואספר על "המהפכה הירוקה" והמשך הרפתקאות החיטה מחיטת הבר לחיטה שאנחנו מכירים היום, ובינתיים נסיים בתקוה וברכה ליבול טוב, לשפע ולשלוה:

במאמר מלא פנינים וחכמה כרגיל כותב ניסים קריספיל על החיטה: "הקמה הזהובה הנעה ברוח, שלאדם בן ימינו היא סמל השקט והשלווה, נחשבה בימי הביניים כמחביאה בחובה פחדים ורוחות רעות. קציר החיטה ביטא מלחמה באותה רוח רעה. האלומה שנקצרה אחרונה שימשה נושא לפולחנים רבים בתרבויות שונות. בכמה מכפרי הפלחים בארץ נוהגים לארוג את שיבולי האלומה האחרונה בחוטי צמר צבעוניים ולכנותה ברכת-אל-חסידה (ברכת הקציר). נוהגים גם לתלות אותה על ממגורות החיטה, או על קירות הבית, כסגולה לברכה ונגד עין הרע".

בתקוה לשבוע שקט וטוב, וחג קציר נעים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
_________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: תרד ניוזילנדי, מלון, חסה, מלפפון/פקוס, סלק, עגבניה, תפו"א, מנגולד/קייל, קישואים, כרוב/בצל יבש, כוסברה/פטרוזיליה.

ובסל הגדול גם: כרישה/שום, פטרוזיליה שורש, דלעת ערמונים.

יום רביעי: פטרוזיליה שורש/שום/כרוב, מנגולד, עגבניה, חסה, סלק, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון/פקוס, קישואים, בצל יבש, תפו"א, תרד ניוזילנדי/קייל.

ובסל הגדול גם: גזר, מלון, דלעת ערמונים.

28 במאי- 1 ביוני – חג ביכורים שמח!

ביום חמישי השבוע מתקיים היום הפתוח שלנו! הגעגוע נמתח מאז שנאלצנו לדחות אותו בחול המועד פסח, ועכשיו אנחנו ממש מחכים לראות אתכם.

בואו לבקר אותנו – ביום חמישי, אסרו חג שבועות, 1.6.2017, בין השעות 15:00-19:00.

ברוח החג – תהיה פינת יצירה בשיבולים,
ונכין פיתות על הסאג'.
יהיה שולחן ירקות וסלט לנשנושים ופטפוט,
ובבית האריזה תהיה מכירת ירקות, פירות ושאר מוצרים.
נצא לסיורים בשדה ההולך והופך קייצי לחלוטין – מדי שעה עגולה.
וכמובן – להקת הייזל היל הנפלאה תגיע להנעים את הזמן בניגונים בין 17:30-19:00.

כולנו כאן בח'ביזה נשמח מאוד לפגוש אתכם!

הוראות הגעה ליום הפתוח ולשוק התוצרת תוכלו למצוא כאן.

________________________________________

אם נבצר מכם להגיע ליום הפתוח, ואתם בירושלים ביום חמישי – אתם מוזמנים למפגש החלפת זרעים ירושלמי שמתקיים בחמישי הזה במוזיאון הטבע בירושלים. הנה הפרטים.

______________________________________________

הקרובים מביאים התאנים והענבים,
והרחוקים – מביאים גרוגרות וצמוקים.
והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו.
החליל מכה לפניהם – עד שמגיעים קרוב לירושלים.
הגיעו קרוב לירושלים – שלחו לפניהם, ועטרו את בכוריהם.
הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם.
לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים.
וכל בעלי אמניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם:
"אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום!"

(משנה, ביכורים, ג,ג.)

 

בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על ביכורים אנחנו מדמיינים הליכה נינוחה בין שורות העצים או הצמחים, קטיף מפה ומשם מראשית היבולים, צרירת הכל בטנא, ומשם הצטרפות לשיירת הביכורים החגיגית. ואכן, טקס הבאת הביכורים הוא מאורע חגיגי ומרשים במיוחד, אך דווקא משום כך, במקרים רבים הוא דווקא לא היה בסמוך לקטיף.
מי שהיה מגיע מקרוב היה כמובן שמח במאורע החגיגי, אך לרחוקים, לאנשי הפריפריה, זו היתה התרגשות מיוחדת ומאמץ נכבד ללכת בדרך הארוכה לירושלים, ולהביא את פרי גנם. כדי לכבד דווקא את הבאים מרחוק, ולאפשר להם להרגיש חשובים לא פחות, ואולי אף יותר, מנחת הביכורים היתה מקובלת ומעולה גם אם היו אלו פירות טריים, אותם יכלו להביא המתגוררים במרחק סביר, אך גם פירות מיובשים היו מצויינים.
לא היה צורך לארגן מסע במהירות, ולכן היה אפשר להשקיע בקישוט התהלוכה המכובדת העולה לירושלים. שור, חליל, עטרה של זית – כל אלה צעדו בדרך המפרכת בחום הקיץ (שהרי ביכורים מביאים בין שבועות לבין סוכות), ובסלים נחו להם בשלווה הגרוגרות (תאנים מיובשות), הצימוקים, התמרים, שמן הזית המשובח, הרימונים והתמרים.

לכבוד חג הביכורים, שנותן כבוד לתוצרת הטרייה ומתייחס באותה רצינות לשימור ואחסון התוצרת, ולכבוד הקיץ הבא עלינו לטובה וללהט – רצינו להזכיר לכם את מדריך אחסון הירקות שהכנו עבורכם. הנה הוא כאן לפניכם בקישור הזה, והוא נמצא גם באגף המתכונים שלנו, ובקרוב יהיה במקום נוח וזמין באתר המחודש שלנו (טליה ואנוכי עובדות עליו במרץ).

ובהמשך למקום שאנחנו נותנים לאחסון תוצרת, אנחנו מביאים היום בעלון הסבר מחכים ששלח לי הלל מעין חרוד, שמגדל זיתים ואוצר שמן זית. הלל כתב על שמירת איכות שמן הזית לאחר האצירה – כדאי לקרוא:

כמה מילים על איכות שמן זית בכלל ועל איכות שמן הזית האורגני עין חרוד בפרט:

המדד העיקרי לאיכות שמן זית עד היום הוא המדד של "חמיצות" שמבטא את אחוז חומצות השומן החופשיות שבשמן, זהו מדד שנמדד בקלות בבדיקות כימיות. הגבול העליון של חמיצות לצורך סיווג "כתית מעולה" הוא 0.8%. החמיצות של השמן משתנה ועולה עם הזמן, אבל תלויה במידה רבה בהקפדה על שמירת השמן. הכללים המרכזיים לשמירה נכונה על השמן הם: מניעת מגע עם אויר, למניעת התחמצנות. מניעת חדירת אור אל השמן ושמירה על טמפרטורה עד 20 מעלות צלסיוס. בנוסף, מומלץ להפריד את השמן מהמשקעים שנותרים בו לאחר עצירת השמן, שהם למעשה חלקיקים מוצקים של הזית.

כדי לשמור על איכות השמן האורגני שלנו ברמה הגבוהה ביותר, אנחנו נוקטים בפעולות הבאות:

  • הזיתים נשלחים לבית הבד באותו יום שבו נמסקו והשמן מופק (נעצר) מהם באותו לילה.
  • לאחר שהשמן מגיע אלינו מבית הבד, אנחנו משאירים אותו כשבועיים שלושה לשקיעת המשקעים שמרחפים בתוכו, ורק אז מעבירים את השמן הצלול למיכלים מיוחדים.
  • השמן נשמר במיכלים "תמיד מלאים" שבהם מותקן מכסה פנימי הצף על השמן ואוטם כל אפשרות חדירת אויר.
  • אנחנו שומרים את המכלים באולם ממוזג ששומר על הטמפרטורה הרצויה.
  • בתהליך האריזה של השמן אנחנו מקפידים על ניקיון.

חשוב להבין – הכיתוב על התווית שלנו: "חמיצות פחות מ- 0.8%" משמעו שהשמן עומד בסטנדרט של "כתית מעולה". איננו מפיקים תוויות לעיתים קרובות ולכן התווית לא משתנה לפי החמיצות העדכנית, למרות שלרוב היא נמוכה יותר. לדוגמה, בשנתיים האחרונות החמיצות של השמן שלנו הייתה כ 0.3%, ועדיין התווית היתה "פחות מ 0.8%". אני מודע לכך שיש יצרנים שכותבים על השמן "חמיצות פחות מ 0.5%", אבל בדיקות שנערכו בתקשורת הראו שלצערי פעמים רבות אין קשר בין מה שכתוב על הבקבוק לבין תוצאות בדיקת השמן בתוכו.

השנה נכנס לתוקף חוק חדש לפיקוח על שמן זית. החידוש העיקרי מבחינת היצרנים הוא המבחן האורגנולפטי, הבודק את איכות שמן הזית ע"י טעימה של בודקים מקצועיים. למבחן זה יש קריטריונים ברורים שהטועמים המקצועיים יודעים לסווג, כדי שהשמן יסווג כ"כתית מעולה" עליו להיות חופשי מפגמים. בבדיקות שנערכו השנה, טרם כניסת החוק לתוקפו, ב60% מהשמנים שנבדקו נמצאו פגמים שהיו מונעים מהם את הסיווג "כתית מעולה". השמן שלנו, שמן זית אורגני-עין חרוד, נמצא חופשי מפגמים ולכן סווג "כתית מעולה". החוק יכנס לתוקפו המעשי רק בתחילת השנה הבאה, כדי לתת ליצרנים זמן להסתגל אליו.

אנחנו, כיצרנים קטנים של שמן זית אורגני, רוצים לשמור על אמינות ועל קשר עם הלקוחות ולכן נשמח להציג בפני כל המעוניין את בדיקות השמן שלנו. מי שחשוב לו לדעת בדיוק מהי חמיצות השמן יכול לפנות אלי, ואשלח לו את תוצאות הבדיקות הכימיות והאורגנולפטית.

סעיף נוסף שקיים בחוק החדש דורש מהיצרנים והמשווקים לציין על הבקבוק את מקור השמן, כדי שיהיה ברור ללקוח אם השמן הוא באמת ישראלי, או שהוא מיובא ורק נארז בארץ. כמובן שהשמן שלנו הוא ישראלי, אנחנו מוכרים רק את השמן מזיתים אורגנים שגידלנו בעצמנו בעין חרוד.

חג ביכורים שמח לכולם!!!                        הלל פרג, עין חרוד                   v-prag@einharodm.org.il

——

גם אנחנו מצטרפים לברכתו של הלל, ומאחלים לכם חג ביכורים שמח ונעים. בואו לבקר אותנו ביום הפתוח שלנו בחמישי הזה, מזג האויר צפוי לעמוד לצידנו הפעם…

השבוע מתחיל חודש הרמאדן, נאחל למוחמד, עלי ומג'די חודש טוב וצום שיעבור בקלות, ובמזג אויר נעים יחסית.

ימים טובים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

__________________________________

איזה כיף שחג הביכורים מגיע בדיוק בזמן – עם התחדשות העונה ותחילת ירקות הקיץ, אליהם התגעגענו כל החורף… מבקרים-מבכרים בסלנו – פקוס ומלון, דלעת ערמונים ושעועית ירוקה, פטרוזיליה שורש (חורפית אבל ברוכה) ותפוחי אדמה ועגבניות משלנו מקטיפים ראשונים של סופאביב – חג שמח!

טיפ אחסון קטן: לפעמים המלפפונים מגיעים אליכם עם הפרח המיובש הצמוד עדיין לקצוות. כדאי להוציא את הפרח מהשקית או הקופסה בה אתם מאחסנים את המלפפונים – הוא עלול להירקב ולקלקל את המלפפונים.

מה השבוע בסל הביכורים שלנו?

יום שני: פטרוזיליה/נענע, מנגולד/תרד ניוזילנדי, חסה, מלפפון+פקוס, קישואים, עגבנייה/ עגבניות צ'רי, בצל יבש, תפו"א, גזר, בארגזים קטנים בלבד: שום.

ובסל הגדול תוספת של: שעועית ירוקה/פטרוזיליה שורש, כרישה, מלון, כרוב/דלעת ערמונים

יום רביעי: בצל יבש, קישואים, מלפפון/פקוס, עגבנייה/עגבניות צ'רי, גזר, חסה, פטרוזיליה, סלק, תפו"א, בארגזים קטנים בלבד: שום, תרד/מנגולד.

ובסל הגדול תוספת של: מלון /דלורית/דלעת ערמונים, כוסברה/נענע, כרישה, שעועית ירוקה, פטרוזיליה שורש.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #526, 25-27 במאי 2015, ז'-ט' סיון תשע"ה

השבוע מסתיים חודש מאי, בסוף השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, ונשתדל לעדכן את התשלום עד תחילת השבוע הבא.

חיוב החודש הזה כולל גם קניות שערכתם אצלנו ביום הפתוח. אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

__________________________

חג שמח!

השבוע לכבוד חג הביכורים, הקציר ושמחת היבולים, שוטפים את העיניים בצבעוניות מרשימה ומלבבת מקישורים ששלחו לי כמה מכם, ממש בתזמון מדויק לומר "חג שמח"!

שני אמנים הולנדים החליטו לחתוך מיני מזון חי – ירקות, פירות ואפילו דגים ובשר – לקוביות מדוייקות של 2.5 ס"מ – הם סידרו אותם לתצוגה מלאת צבע ודיוק:

תמונות נוספות של המיצג המעניין והטעים הזה בתקריבים שונים יש כאן

וגם האמנית בריטני רייט מזמינה אתכם למטבח שלה, בו במקום לבשל היא משחקת באוכל ומסדרת אותו לתמונות מחזור מקסימות:

והנה הקישור לעוד תמונות ב"מטבח שלה"

ואחרונה חביבה, תמונת הגזרים האהובה עלי, שמוכיחה כי האדם גזר השדה, וגם גזרים, כמו בני אדם, באים במגוון צבעים. איזה יופי!

חג יבולים שמח מכולנו, שבוע טוב!

___________________________________

מה השבוע בסל?

אנחנו מזכירים לכם להוריד את העלים היפים מצרורות הגזר שאתם מקבלים ולשמור את הגזרים במקרר בלי עלים (עדיף בתוך קופסה אטומה) – כדי שהגזרים לא יתרככו

יום שני: קישואים, בצל יבש, מנגולד, עגבנייה, תפו"א, גזר עם עלים, מלפפון /פקוס, פטרוזיליה/כוסברה/נענע , חסה, כרישה, בארגזים קטנים בלבד: תרד

 ובסל הגדול תוספת של: שום/עירית שום, דלורית, פטרוזיליה שורש, סלק

יום רביעי: כרישה/עירית שום,מלון/דלורית, תרד ניוזילנדי, עגבנייה, חסה, קישואים, מלפפון/פקוס, גזר, נענע/פטרוזיליה/כוסברה, תפו"א, בארגזים קטנים בלבד: מנגולד.

ובסל הגדול תוספת של: סלק , פטרוזיליה שורש , בצל יבש/שום , כרוב.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה 345 – חג ביכורים שמח – 6-9 ביוני 2011, ד'-ז' סיון תשע"א

הזמנות לאפיה הדו-שבועית של יפתח מתקבלות השבוע. נא העבירו לנו בקשות עד יום שישי הקרוב. יפתח מסיים את אפיית הכיכרות ביום רביעי הבא, והם יחולקו בארגזים של ה-15 וה-20 ביוני. את הלחמים של יפתח אפשר להזמין דרך טופס ההזמנות שלנו או דרך המייל/הטלפון.

______________________________________

לקראת חג הביכורים ועם בוא הקיץ, דני וגלית, אנשי הגרנולה והעוגיות שלנו, משיקים סדרה חדשה של מוצרים ללא תוספת סוכר: עוגיות כוסמין, ריבועי גרנולה ופצפוצי גרנולה. ולכבוד ההשקה הם מציעים מבצע לחודש יוני על כל המוצרים – חדשים וותיקים: כל סוגי העוגיות המעולות-20₪, גרנולה באריזה רגילה-17₪, גרנולה באריזה משפחתית-26₪. ובמקום שאני אכביר שבחים על הגרנולה והמאפים המשובחים שלהם, אני נותנת את רשות הדיבור ליערה מבישולוג. השבוע ובשבוע הבא תמצאו בארגזים את הפלאיירים שלהם. ניתן להזמין  דרך טופס ההזמנות שלנו, באימייל או בטלפון.

____________________________

את השבוע שלי התחלתי בקטיף מלפפונים, ונזכרתי שהבטחתי שהשבוע אקדיש עוד כמה מילים לתסמונת HUS. זוהי מחלת המעיים בה נדבקו אנשים רבים באירופה בשבוע שעבר, הנגרמת מזן אלים ורעיל במיוחד של חיידקי E-Coli. לאחר בהלה ראשונית ויריית האשמות למספר כיוונים, כרגע לא ברור מהו מקור הזיהום, ההערכה כרגע היא שהמקור לזיהום הוא ירקות טריים או מוצרי חלב. הבנתי בנושא הזה מוגבלת, אבל מצאתי מידע מועיל ובהיר מפי מבינים בתחום. בינתיים כדאי קודם כל לנשום עמוק, לשבת במנוחה, לשטוף מלפפון (או פלפל או עגבניה) במים, ולתת בהם ביס. בתאבון.

______________________________

שדינו וגנינו הבשילו יבולים,
כרמינו, מקשותנו ביכרו פרי הילולים.
תאנים, תפוחים, ענבים ושקדים.
פנו דרך לנו, ביכורים איתנו,
הך בתוף, חלל בחליל!

לוין קיפניס

בשבוע החולף נהנינו בבית מחגיגת ביכורים מוקדמת משל ח'ביזה: מלונים מעולים, חצילים ראשונים, עגבניה אדומה אחת (שנטרפה כולה על ידי טליה בת התשעה חודשים שלא נאותה לחלוק אותה עם איש מבני הבית). איזה כיף. יש אושר מיוחד בביכורי היבול. לא תמיד אלו הפירות הגדולים ביותר (החצילים שלנו הבשילו בגודל בינוני בלבד והחלטנו להקל על השיחים ולקטוף סבב ראשון מוקדם) או היפים ביותר (לעגבניה שטליה טרפה היה "טוסיק" שחור), אבל מכיוון שהם הראשונים וציפינו להם זמן ארוך, הם טעימים ואהובים במיוחד.

השנה זרענו (מלבד הבמיה הארוכה המוכרת ואהובה, גם) במיה מוקדמת – משל מוחמד – במיה מהסוג הקטן. שקית ראשונה נקטפה בשבוע שעבר. מוחמד הביט בה ברחמים ואמר שלא היה מוכר את הבמיה הזו אפילו בשקל – קטיף ראשון פירושו, כמו שאמרנו, לאו דווקא קטיף יפה ומוצלח במיוחד. הבמיות הראשונות הללו היו גדולות מדי לטעמו של המבקר שלנו… אבל השמחה שהשקית הזו מילאה אותנו היתה שמחה אמיתית של ביכורים.

חג השבועות חל בפתח עונת הקציר והקטיף של פירות הארץ – מדפי הפירות, שהיו מאוכלסים בעונת החורף בעיקר בתפוזים ופירות הדר ותפוחים (מקירור), מתחילים עם בוא חודש מאי להתגוון ולהתעשר בפירות מכל הסוגים והטעמים: השסק שפותח את המצעד במאי, הדובדבן שמגיע ממש עתה, המלונים והאבטיחים שגם הם מראשוני העונה, התאנים שהראשונות בהן מתחילות כעת ואחריהם עוד ועוד מן השפע הטעים והמשמח שיש לארץ הזו להציע.

חג הביכורים קיבל את שמו משום שבו היו מביאים בזמן המקדש את קרבן שתי הלחם, שהוא מנחת הביכורים מהחיטה הראשונה המבשילה בתקופה זו בשנה. ביום זה הייתה נפתחה רשמית גם תקופת הבאת הביכורים, במהלכה היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמותיהם לבית המקדש, תקופה שנמשכה עד חנוכה בשנה הבאה, שסימן את סוף עונת הפירות. כמובן שהפירות הבשילו בזמנים שונים, ולא כולם בחג השבועות. חלקם כבר הבשילו קודם לכן, ואז ייבשו אותם או מכרו אותם ואת הסכום שקיבלו עבורם העלו לירושלים וקנו בו מנחה חלופית, חלקם יבשילו בהמשך, ואז יגיעו זמנם, אבל מחג הביכורים ניתן האות להתחיל לחגוג את העושר ואת שמחת ההבשלה והקטיף.

השמחה בפרי ראשון שהבשיל לא מתחילה בהבשלה. כל שלב בהתפתחות מביא סיפוק והנאה. כבר כשמבצבצים הנבטים מתוך הקרקע הם טומנים הבטחה למה שיבוא. גילוי של פרחים על הצמח מביא איתו עוד קפיצה קטנה בלב, וכשלאחר כמה שבועות עושים סיבוב נוסך בשדה ומבחינים בפרי ראשון שמתחיל להתנפח מתוך שחלות מופרות מרגישים שוב התרחבות של שמחה ופליאה.וכמובן שהביס הראשון בפרי הבשל – אין דומה לו.

קצת (הרבה) כמו ילד, לא? (וסליחה על ההשוואה החבוטה, אבל זה מה שמסתובב בראש של אמא-חקלאית) השמחה לא מתחילה כשהילד מתחיל כתה א' (כמו נטע בשנה הבאה) – ההתרגשות והפליאה מתחילים כבר מהבהוב האולטראסאונד הראשון, ואחר כך בעוצמות גדולות כשהעוללית גחה מן הבטן, ושוב, בהתהפכות ראשונה, זחילה ראשונה, ישיבה, עמידה, הליכה… בפעם הראשונה שהקטנה אומרת "אבא, אמא". כשהיא אוחזת בצבע ומציירת ציור מופת ראשון, כשהיא בונה מגדל ממש בעצמה (ומפרקת אותו בתרועות שמחה רגע אחר כך). וכן, גם כשהיא הולכת לכתה א', וגם אחר-כך (אני משערת, עוד אין לי נסיון) בהמשך הדרך.

זה מה שיפה בצמיחה – הבשלות / התוצאה נהדרת ורצויה, אבל גם הדרך, התהליך, הבינתיים – הוא מפליא ויפה ושווה חגיגות משלו.

נטע וטנא בתחילת הדרך (של שניהם…):

לכבוד שבועות גם אנחנו בח'ביזה חוגגים ביכורים – ביכורי השעועית הירוקה החלו וכבר נהניתם ממנה, המלפפונים והפקוסים שלנו מניבים יפה, ואנחנו נזקקים רק להשלמה קלה של מלפפון (אם קיבלתם מלפפונים פחות אחידי מראה אבל מתוקים מתוקים – אלו שלנו!), הריחן (בזיל/בזיליקום) גם הוא שימח והפיץ את ריחו העז ברוב הארגזים בשבועות האחרונים. החצילים ביקרו בארגזים הגדולים ברביעי האחרון ויבקרו גם היום, ואיתם המלונים, מהם קטפנו כמות משמעותית ראשונה אתמול, אבל עוד רבים מהם כמעט כמעט מבשילים וזקוקים רק לעוד כמה ימי קיץ להצליח להתנתק מהשיח – אם לא קיבלתם היום, אל דאגה – תקבלו בקרוב.

גם הבמיה הקטנה מתחילה, כאמור, ואתמול קטפנו את ראשונות דלעות הערמונים שלנו (Acorn winter squash) – קטנטנות וחמודות. אנחנו מחכים להאדמת העגבניות. בינתיים הן מאדימות אחת פה אחת שם (בדיוק בקצב שטליה יכולה לאכול), אנחנו ממתינים להבשלה קבוצתית. בקרוב אצלכם.

חג ביכורים שמח ושופע לכולנו ולכל יושבי הארץ הזאת,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

__________________________________

מה השבוע בטנא?

יום שני: חסה ערבית או אמריקאית, מנגולד, פטרוזיליה, פלפל אדום, תפו"א אדום, כרישה, עגבניות, מלפפונים או פקוסים, שעועית ירוקה, קישואים, סלק.
ובסל הגדול תוספת של: בזיל, מלון, בצל ירוק.

יום חמישי: סלק אדום, קישואים, מלפפונים או פקוסים, מנגולד, עגבניות, כרישה, פטרוזיליה, שעועית ירוקה, חסה ערבית, בזיליקום או תרד ניו-זילנדי, תפו"א אדום.
ובסל הגדול תוספת של: חצילים, מלון, בצל ירוק

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, לחם נבוט, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

____________________________

מתכוני ירקות וגבינות:

מאפה ים תיכוני של גבינות וירקות

טרין גבינות וירקות

ירקות קלויים עם גבינת חלומי

סלט מנגולד, קשקבל וגרנולה

סלט ירוק עם סלק וגבינה בולגרית

סלט בולגרית פסטו