19-21 בספטמבר 2022 – כל שנה מתחילה בסימן שאלה

שינויים במועדי משלוח הארגזים בתקופת החגים:

בשבוע הבא:
ללקוחות יום ב'- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – וקיבלו הודעה על כך). לקוחות יום ד' מקבלים ארגזים ביום חמישי 29 בספטמבר,

בשבוע של יום כיפור:
לקוחות יום ב' יקבלו ארגזים כרגיל ביום שני 3 באוקטובר, ללקוחות יום ד' נשלח ירקות ביום חמישי 6 באוקטובר

בשבוע של חג הסוכות:
אין משלוחי ירקות

בשבוע בו מסתיים חג הסוכות וחל שמחת תורה
לקוחות יום ב' יקבלו ארגזים ביום שלישי 18 באוקטובר. לקוחות יום ד'- יקבלו ארגזים ביום רביעי 19 באוקטובר

שלחנו אימייל וגם סמס ספציפית לכל אחד מכם עם מועדי הארגזים שלכם, אם לא קיבלתם את ההודעות או משהו לא מובן, דברו איתנו.

בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ירקות, אבל ממש מקוים שתבואו לבקר אצלנו ליום פתוח, ביום חמישי, ג' חול המועד, י"ח תשרי, 13 באוקטובר, בין השעות 11:00-15:00.

שנה טובה וברוכה! שנת בריאות ורוגע!

_____________________________________________

כל שנה מתחילה בסימן שאלה, כתינוק המודד צעדיו.
כמו זריחה מתגלה, על כנרת כחולה, ופניה לשמי מערב.

כל שעה מתחילה בסימן שאלה, כמו הלב הפועם לו קצובות.
כמו גבעול ירקרק, שצומח בלאט, ופניו לפסגות הגבוהות.

זה נפלא ששנה מתחילה לה בשיר וברוח טובה,
כל שנה מתחילה בסימן שאלה, ואנחנו נמצא לה תשובה.

ניסן פרידמן ועמוס ברזל, להקת שיר

שנה חדשה עומדת בפתח. במסורת היהודית מתחילים לספור שנה חדשה בארבעה מועדים שונים (בניסן, באלול, בתשרי ובשבט). כל ראש שנה נועד למטרה אחרת, א בתשרי הוא ראש השנה שלנו – של הפלאחים המגדלים ירקות בשדה. את ההיגיון המושלם של התזמון הזה אנחנו מרגישים בגופנו, שלהט מחום בימות הקיץ הארוכים והמתישים, ועכשיו הוא מתרכך ומצטנן מעט, מתרפק על הירידה בעומס החום, ובשקיעה שהולכת ומגיעה מוקדם יותר, מקצרת את שעות האור בשדה. הסתו הוא הזמן בו מתחלפת השנה בשדה – יבולי הקיץ עומדים לקראת סיום, ושתילות הסתו כבר נכנסו לשדה וממתינות לממטרים ראשונים שיתנו את האות: אכן, השמיים משתנים לעיני החקלאים. ועם השינוי הזה, למרות כל האתגרים, באות גם התקוות – שתהיה השנה הזו ברוכה וגשומה ופוריה, מבריאה ומנחמת, מצמיחה ומחייה.

התקוות האלה מבוטאות באופן פיזי ממש בשולחן החג של ראש השנה, בברכות וסימני החג. אביי, האמוראי שהחליט לקחת אחריות על הקולינריה של ראש השנה, הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (לוביה), כרתי (כרישה) וסילקא (עלי סלק) ותמרי (תמרים)" (מסכת כריתות ו' א').

סימני ליל ראש השנה מבטאים את העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, שיש בו אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (מנגולד), מהקטניות (לוביה), ממשפחת הבצלים, (כרישה), ומהדלועים. וכמובן – מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הזו. בערב הזה, בו אנחנו חושבים על השנה שעברה (ומה היינו רוצים שלא ימשיך), ומצפים לשנה הבאה (ומה היינו רוצים שיהיה בה), הארוחה מציעה לנו לעצור בהווה, בעונה העכשווית, לאכול משהו שהוא מכאן ועכשיו, נקטף בשדה בימים אלה, ויחד עם כל מה שהיה ומה שיהיה, לחוות את מה שעכשיו מתגלגל לנו על הלשון, מתפצח בפה ומתלקלק בשפתיים, ולזכור שעם כל האתגר והקושי והחשש, יש מסביבנו כל כך הרבה צמיחה ושפע וטוב.

וכמסורת ח'ביזה – מדי שנה, אנחנו משתדלים לשים לכם בארגז את מירב ירקות הסימנים שיש בשדה – ויחד איתם לאחל – שתהיה שנה טובה וברוכה!

ברכות סימני הסל השבועי – לראש השנה תשפ"ג:

(שום:) שלא נחדל לשאול שאלות – להשתומם ולהתפלא, לתהות על שום מה, לתת שמות חדשים לדברים מוכרים.

(בטטה:) שיבואו לנו הפתעות מתוקות שצמחו והבשילו חבויות מן העין ויביאו איתן מלאות ושמחה.

(כרישה-כרתי:) משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… שתהיה לנו הסבלנות להתמודד עם אתגרים במתינות ובהתמדה, ובהבנה שכדי להגיע לבגרות בריאה ויציבה צריך לגדול לאט לאט.

(חציל:) שנצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפות הכהות שמסתירות לפעמים את הרכות הפנימית.

(דלעת-קרע:): שנסכים גם לפעמים לא לד(ל)עת, לא לשלוט במצב, לא לנהל את העניינים – להרפות ולתת לפיה טובה (או פאון טוב) להוביל אותנו לנשף הריקודים הגדול ולרקוד ולרקוד ולרקוד ולרקוד.

(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.

(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים, מתי להיות חריפים ועוקצניים ומתי מתוקים.

(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ביקורת מחלישה, תככים ומריבות, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.

(מלפפון:) שנפתח את החושים להרגיש במתיקות וברוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.

(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.

(עגבניות צ'רי:) שנדע להעריך גם את הפעוט והקטן ולזכור שלפעמים הדברים הקטנים ביותר מלאים בטוב ובמתוק בצורה מרוכזת ונהדרת.

(קישוא:) הקישוא האביבי נאלץ להיפרד מאיתנו בשיא הקיץ, אבל חוזר אלינו לביקור מחודש עם בוא הסתו – שנזכור את מחזוריות הטבע: לאחר תקופה של צמצום וקושי, באה תקופה מחודשת של צמיחה ושפע.

(חסה:) שנדע לחוס על החלש או הנזקק, ושנדע, מצד שני, למצוא לעצמנו מחסה כשאנחנו חלשים ונזקקים.

(עשבי תיבול:) שתמיד נשים לב לריחות: פריחה, פירות בשלים, עשב רענן ואדמה הרטובה מגשם. שנעצור לשאוף את הניחוח מלוא ריאות ונזכור להוקיר ולכבד את הנשימה שלנו, המובנת כל כך מאליה.

(במיה:) חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים – שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית.

(סויה ירוקה-אדממה:) שנדמה ונדמיין וניתן לראש ולמחשבה ולרגש לצאת מהסגירות בתרמיל (או בלב), ולמלא אותנו בדברים הנפלאים שהם מעבר למציאות.

(לוביה תאילנדית:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.

(פופקורן:) שתהיה שנה ובה הפתעות משמחות, משעשעות וטעימות – כמו כשגרעין תמים למראה מתפוצץ לו והופך לנשנוש שכיף לאכול יחד.

(ח'ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.

אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.

אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה, לבריאות, לחיים טובים ולשלום. שנה טובה!

מכל צוות ח'ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים:
אלון, בת-עמי, דרור, עינת, עדי, אליאור, גילי, אורין, מוחמד, מג'די, וינאיי, שר, נופדול, סם, סוויסאק, רונגסמון, יאנג, מליסה, רותי, אלון, חנה, איל, דוד, ליאור, טל, זיו, מתן, ברק, מלני ועליזה.

_________________________________

הירקות שמאחורי הברכות בסל החגיגי השבוע:

יום שני: סויה ירוקה (אדממה), בצל, פטרוזיליה/כוסברה, פופקורן, חצילים/קישואים/תפו"א, כרישה/שום, נתח דלעת/דלורית, בטטה, עגבניה, מלפפון, חסה/חסה בייבי.

בארגז הגדול גם: במיה/ עגבניות צ'רי/פלפל חריף, פלפל אדום/מנגולד, לוביה תאילנדית.

בארגז הפירות: מנגו, בננה, תפוח, רימון. בארגז הגדול גם: נקטרינה.

יום רביעי: פופקורן, בטטה, נתח דלעת/שום, פטרוזיליה/כוסברה, פלפל אדום, חסה/חסה בייבי, מלפפון, עגבניה, חצילים, כרישה, סויה ירוקה (אדממה). מתנה לכולם: מנגולד/בזיל

בארגז הגדול גם: במיה/קישואים/דלורית, בצל יבש/פלפל חריף, לוביה תאילנדית

בארגז הפירות: תפוח, מנגו/אגס/אבוקדו, ענבים/בננה/נקטרינה, רימון.

5 בספטמבר 2021 – שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה

שינויים במועדי משלוח הארגזים בתקופת החגים:

השבוע:
לקוחות יום ב' מקבלים ארגזים היום – ראשון 5 בספטמבר, ללקוחות יום ד'- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – וקיבלו הודעה על כך)

בשבוע של יום כיפור:
לקוחות יום ב' יקבלו ארגזים כרגיל ביום שני 13 בספטמבר, ללקוחות יום ד' נשלח ירקות ביום שלישי 14 בספטמבר

בשבוע בו מתחיל חג הסוכות:
לקוחות יום ב' יקבלו ארגזים ביום ראשון 19 בספטמבר, ללקוחות יום ד'- לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה (מלבד חלק קטן שכן – קיבלתם הודעה על כך)

בשבוע בו מסתיים חג הסוכות וחל שמחת תורה
לקוחות יום ב' לא נוכל לשלוח לכם ירקות בשבוע זה. לקוחות יום ד'- יקבלו ארגזים ביום רביעי 29 בספטמבר

שלחנו אימייל וגם סמס ספציפית לכל אחד מכם עם מועדי הארגזים שלכם, אם לא קיבלתם את ההודעות או משהו לא מובן, דברו איתנו.

בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ירקות, אבל ממש מקוים לחדש את המסורת ארוכת השנים שנקטעה בשנות הקורונה, ולארח אתכם אצלנו ליום פתוח, ביום שישי, ג' חול המועד, י"ח תשרי, 24 בספטמבר, בין השעות 10:00-13:00.

מקוים שלא יהיו הפתעות שיקלקלו את השמחה. נשלח הסבר ותזכורת לקראת חג הסוכות.

שנה טובה וברוכה! שנת בריאות ורוגע!

_____________________________________________

תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.

עברה חלפה שנה קשה,
שלום שלום לחדשה!

שנה טובה תביא ברכה
לכול: גם לי וגם לך.

שנה טובה תביא היום
לכל ארצי תביא שלום.

תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.

(מחבר/ת המילים לא ידוע/ה, הלחן של משה יעקבסון)

השנה אני רוצה לחזור על המילים של ראש השנה שעברה – בכל זאת, בתחושה פחות עגמומית מלפני שנה. אנחנו אמנם עדיין בתוך ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, אבל איכשהו, היא יותר מוכרת, אולי פחות מפחידה. אני מקוה. בתוך התקופה המאתגרת והארוכה שאנחנו נמצאים בה, העונות ממשיכות לנוע וגלגל השנה מסתובב, מזכיר לנו שגם בתוך קושי יש תנועה ומחזוריות, השתנות ומעגליות מנחמת, ושנה חדשה עומדת בפתח. במסורת היהודית מתחילים לספור שנה חדשה בארבעה מועדים שונים (בניסן, באלון, בתשרי ובשבט) כל ראש שנה נועד למטרה אחרת. א בתשרי הוא ראש השנה שלנו – של הפלאחים המגדלים ירקות בשדה. את ההגיון המושלם של התזמון הזה אנחנו מרגישים על גופנו, שלהט מחום בימות הקיץ הארוכים והמתישים, ועכשיו הוא מתרכך ומצטנן מעט, מתרפק על הירידה בעומס החום (כן, כן, יש ירידה, למרות שעדיין חם מהרגיל) ועל השקיעה שהולכת ומגיעה מוקדם יותר, הסתו הוא הזמן בו מתחלפת השנה בשדה – יבולי הקיץ עומדים לקראת סיום, ושתילות הסתו כבר נכנסו לשדה וממתינות לממטרים ראשונים שיתנו את האות: אכן, השמיים משתנים לעיני החקלאים. ועם השינוי הזה, למרות כל האתגרים, באות גם התקוות – שתהיה השנה הזו ברוכה וגשומה ופוריה, מבריאה ומנחמת, מצמיחה ומחייה.

התקוות האלה מבוטאות באופן פיזי ממש בשולחן החג של ראש השנה, בברכות וסימני החג. אביי, האמוראי שהחליט לקחת אחריות על הקולינריה של ראש השנה, הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (לוביה), כרתי (כרישה) וסילקא (עלי סלק) ותמרי (תמרים)" (מסכת כריתות ו' א').

סימני ליל ראש השנה מבטאים את העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, שיש בו אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (מנגולד), מהקטניות (לוביה), ממשפחת הבצלים, (כרישה), ומהדלועים. וכמובן – מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הזו. בערב הזה, בו, במיוחד השנה, אנחנו חושבים על השנה שעברה (ומה היינו רוצים שלא ימשיך), ומצפים לשנה הבאה (ומה היינו רוצים שיהיה בה), הארוחה מציעה לנו לעצור בהווה, בעונה העכשווית, לאכול משהו שהוא מכאן ועכשיו, נקטף בשדה בימים אלה, ויחד עם כל מה שהיה ומה שיהיה, לחוות את מה שעכשיו מתגלגל לנו על הלשון, מתפצח בפה ומתלקלק בשפתיים, ולזכור שעם כל האתגר והקושי והחשש, יש מסביבנו כל כך הרבה צמיחה ושפע וטוב.

כמדי שנה, אנחנו משתדלים לשים לכם בארגז את מירב ירקות הסימנים שיש בשדה – ויחד איתם לאחל – שתהיה שנה טובה וברוכה!

 

וכמסורת ח'ביזה – ברכות סימני הסל השבועי – לראש השנה תשפ"א:

(תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (התרד – הירוק המשגשג בימים של חום עז).

(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ביקורת מחלישה, תככים ומריבות, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.

(חסה:) שנחוס על מי שנמצאים השנה בחג לבד או בצמצום, רחוק מהחגיגיות המשפחתית המוכרת. שנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את השגרה הנאמנה של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים.

(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ולתקן. ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)

(בטטה:) שהכתום ישוב להיות צבע משמח ומלבב ולא אות לסכנה מתקרבת בהתחלפות מירוק לאדום. ושנראה זה את זה באור אנושי ומחבר (כמו הכתום המחבר אדום וצהוב) ולא בחלוקות למגזר זה או אחר.

(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות להתמודד לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבגרות בריאה ויציבה צריך לגדול לאט לאט ולעשות צעד ועוד צעד. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח).

(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפות הכהות שמסתירות את הרכות הפנימית.

(דלעת-קרע:) שיבוא סוף למגפה ונוכל לקרוע מעל פנינו את המסכות ממש לתמיד, ולא רק לזמן שאול עד שעת חצות בה אנחנו נהפכים חזרה לדלעת…

(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.

(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.

(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.

(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.

(עגבניות צ'רי:) שנדע להעריך גם את הפעוט והקטן ולזכור שלפעמים הדברים הקטנים ביותר מלאים בטוב ובמתוק בצורה מרוכזת ונהדרת.

(ריחן-בזיליקום:) שתמיד נשים לב לריחות הפריחה, הפירות הבשלים, העשב הרענן והאדמה הרטובה מגשם. שנעצור לשאוף את הריחות מלוא ריאות ונזכור להוקיר ולכבד את הנשימה שלנו, המובנת כל כך מאליה.

(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות, ונסרב לקולות "אנחנו" ו"הם" להוביל אותנו. (הכוסברה היא אולי הירק השנוי ביותר במחלוקת, ועדיין אפשר ביחד).

(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.

(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)

(סויה ירוקה-אדממה:) שנדמה ונדמיין וניתן לדמיון לצאת מהסגירות בתרמיל (או בלב), ולמלא אותנו בדברים הנפלאים שהם מעבר למציאות.

(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.

(תירס:) שתהיה שנה מתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.

(פופקורן:) שתהיה שנה ובה הפתעות – אבל רק משמחות ומשעשעות וטעימות – כמו כאלה שמופיעות פתאם מגרעין תמים למרעה והופכות לנשנוש שכיף לאכול יחד.

(ח'ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.

אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.

לתקווה באמת גדולה של כולנו, שבשנה הבאה תחלוף מגיפת הקורונה ונוכל לשוב לשגרת חיים ברוכה.

אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה, לבריאות, לחיים טובים ולשלום. שנה טובה!

מכל צוות ח'ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים:
אלון, בת-עמי, דרור, אסף, עינת, אלישבע, אורין, מוחמד, מג'די, וינאיי, מונטרי, נופדול, סוויסאק, רונגסמון, יאנג, סנטי, מליסה, רותי, אלון, חנה, איל, דוד, ליאור, ישראל, אלון, זיו, מתן, ברק, מלני ועליזה.

_________________________________

הירקות שמאחורי הברכות בסל החגיגי השבוע:

יום שני: פלפל, לוביה תאילנדית ארוכה/לוביה עיראקית קצרה, כוסברה/פטרוזיליה/בזיל, חציל/תפו"א, מלפפון, עגבניה, כרישה, חסה, נתח דלעת טריפולי/דלורית, בטטה, סויה.

בסל הגדול גם: בצל יבש/במיה, תירס/פופקורן/עגבניות צ'רי, תרד ניוזילנדי/מנגולד

בסל הפירות: מנגו, תפוח עץ זהוב, אגס, רימון. בארגז הגדול גם: בננה.

14-15-16 בספטמבר 2020 – שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה

שינויים במועדי משלוח הארגזים בתקופת החגים:

בשבוע שבין ראש השנה ויום כיפור:
משלוח יום שני עובר ליום שלישי 22/9.
יום רביעי כרגיל ב23/9

בשבוע שבין יום כיפור לסוכות:
משלוח יום שני עובר ליום שלישי 29/9 (לא תהיה אפיית לחם ביום זה, וכנראה גם לא נבטים)
יום רביעי כרגיל ב30/9

בשבוע של חול המועד סוכות אין משלוחים
לא יהיו ארגזים ביום שני 5/10 וביום רביעי 7/10

ניפגש "אחרי החגים"…

אם אתם רוצים להגדיל את הארגז לקראת החגים – נא כתבו לנו אימייל או צלצלו מבעוד מועד.

שנה טובה ומתוקה, ורק בריאות!
מכולנו בח'ביזה

_____________________________________________

רק השבוע – מאפיית "איש של לחם" מציעה לכבוד ראש השנה: לחם תמרים ואגוזים:
לחם שאור על בסיס קמח חיטה, עם מבחר אגוזים טבעיים: לוז, פקאן, מלך, ותמרים אורגנים.

תוכלו להוסיף אותו לחגיגה דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_______________________________________

אנחנו מזכירים שנשמח לקבל חזרה את ארגזי הקרטון הריקים לשימוש חוזר, והשליחים הנאמנים שלנו יודו לכם מאוד אם תשאירו אותם פתוחים ושטוחים. הם צילמו עבורכם סרטון קצר שמדגים כיצד לשטח את הארגז. תודה!

_____________________________________________

תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.

עברה חלפה שנה קשה,
שלום שלום לחדשה!

שנה טובה תביא ברכה
לכול: גם לי וגם לך.

שנה טובה תביא היום
לכל ארצי תביא שלום.

תכלה שנה ואנחתה,
תחל שנה ושמחתה.

(מחבר/ת המילים לא ידוע/ה, הלחן של משה יעקבסון)

וואו. איזו שנה עברה עלינו. מדי שנה לקראת ראש השנה אנחנו כותבים מילים חגיגיות ומברכים בלב מתרגש ושמח לקראת החג. השנה קשה יותר, יותר מחצי השנה החולפת בכל העולם, וגם בישראל, מתמודדים עם מגיפת הקורונה שעדיין לא נראה לה סוף, שינויי מזג אויר קיצוניים מביאים איתם צרות ואסונות, והתחושה הכללית היא של אתגר וקושי.

ובכל זאת – בתוך התקופה המאתגרת והארוכה שאנחנו נמצאים בה, העונות ממשיכות לנוע וגלגל השנה מסתובב, מזכיר לנו שגם בתוך קושי יש תנועה ומחזוריות, השתנות ומעגליות מנחמת, ושנה חדשה עומדת בפתח. במסורת היהודית מתחילים לספור שנה חדשה בארבעה מועדים שונים (בניסן, באלון, בתשרי ובשבט) כל ראש שנה נועד למטרה אחרת. א בתשרי הוא ראש השנה שלנו – של הפלאחים המגדלים ירקות בשדה. את ההגיון המושלם של התזמון הזה אנחנו מרגישים על גופנו, שלהט מחום בימות הקיץ הארוכים והמתישים, ועכשיו הוא מתרכך ומצטנן מעט, מתרפק על הירידה בעומס החום (כן, כן, יש ירידה, למרות שעדיין חם מהרגיל) ועל השקיעה שהולכת ומגיעה מוקדם יותר, הסתו הוא הזמן בו מתחלפת השנה בשדה – יבולי הקיץ עומדים לקראת סיום, ושתילות הסתו כבר נכנסו לשדה וממתינות לממטרים ראשונים שיתנו את האות: אכן, השמיים משתנים לעיני החקלאים. ועם השינוי הזה, למרות כל האתגרים, באות גם התקוות – שתהיה השנה הזו ברוכה וגשומה ופוריה, מבריאה ומנחמת, מצמיחה ומחייה.

התקוות האלה מבוטאות באופן פיזי ממש בשולחן החג של ראש השנה, בברכות וסימני החג. אביי, האמוראי שהחליט לקחת אחריות על הקולינריה של ראש השנה, הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (לוביה), כרתי (כרישה) וסילקא (עלי סלק) ותמרי (תמרים)" (מסכת כריתות ו' א').

סימני ליל ראש השנה מבטאים את העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, שיש בו אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (מנגולד), מהקטניות (לוביה), ממשפחת הבצלים, (כרישה), ומהדלועים. וכמובן – מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הזו. בערב הזה, בו, במיוחד השנה, אנחנו חושבים על השנה שעברה (ומה היינו רוצים שלא ימשיך), ומצפים לשנה הבאה (ומה היינו רוצים שיהיה בה), הארוחה מציעה לנו לעצור בהווה, בעונה העכשווית, לאכול משהו שהוא מכאן ועכשיו, נקטף בשדה בימים אלה, ויחד עם כל מה שהיה ומה שיהיה, לחוות את מה שעכשיו מתגלגל לנו על הלשון, מתפצח בפה ומתלקלק בשפתיים, ולזכור שעם כל האתגר והקושי והחשש, יש מסביבנו כל כך הרבה צמיחה ושפע וטוב.

שתהיה שנה טובה וברוכה!

וכמסורת ח'ביזה – ברכות סימני הסל השבועי – לראש השנה תשפ"א:

(תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (התרד – הירוק המשגשג בימים של חום עז).

(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ביקורת מחלישה, תככים ומריבות, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.

(חסה:) שנחוס ונחשוב על הסבים והסבתות שנמצאים השנה בחג לבד או בצמצום, רחוק מהחגיגיות המשפחתית המוכרת. שנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את השגרה הנאמנה של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים.

(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ולתקן. ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)

(בטטה:) שהכתום ישוב להיות צבע משמח ומלבב ולא אות לסכנה מתקרבת בהתחלפות מירוק לאדום. ושנראה זה את זה באור אנושי ומחבר (כמו הכתום המחבר אדום וצהוב) ולא בחלוקות למגזר זה או אחר.

(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות להתמודד לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבגרות בריאה ויציבה צריך לגדול לאט לאט ולעשות צעד ועוד צעד. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח).

(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפות הכהות שמסתירות את הרכות הפנימית.

(קישוא:) שלמרות הקושי נזכור את מחזוריות הטבע, את העובדה שגם לאחר תקופה בה צריך להצטמצם או לשמור על ריסון, באה תקופה מחודשת של צמיחה ושפע (הקישוא האביבי נאלץ להיפרד מאיתנו בשיא הקיץ, אבל חוזר אלינו לביקור מחודש עם בוא הסתו).

(דלעת-קרע:) שיבוא סוף למגפה ונוכל לקרוע מעל פנינו את המסכות ממש לתמיד, ולא רק לזמן שאול עד שעת חצות בה אנחנו נהפכים חזרה לדלעת…

(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.

(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.

(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.

(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.

(ריחן-בזיליקום:) שתמיד נשים לב לריחות הפריחה, הפירות הבשלים, העשב הרענן והאדמה הרטובה מגשם. שנעצור לשאוף את הריחות מלוא ריאות ונזכור להוקיר ולכבד את הנשימה שלנו, המובנת כל כך מאליה.

(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות, ונסרב לקולות "אנחנו" ו"הם" להוביל אותנו. (הכוסברה היא אולי הירק השנוי ביותר במחלוקת, ועדיין אפשר ביחד).

(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.

(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)

(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.

(תירס:) שתהיה שנה טובה ומתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.

(רימון:) שתהיינה ידינו מלאות משימות, יצירה, צמיחה ועשיה פוריה כגרעיני הרימון.

(ח'ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.

אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.

לתקווה באמת גדולה של כולנו, שבשנה הבאה תחלוף מגיפת הקורונה ונוכל לשוב לשגרת חיים ברוכה.

אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה, לבריאות, לחיים טובים ולשלום. שנה טובה!

מכל צוות ח'ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים: אלון, בת-עמי, דרור, אסף, אורין, יוחאי, מיה, מוחמד, מג'די, עלי, וינאיי, תום, הוט, מונטרי, נופדול, יונתן, מליסה, רותי, אלון, חנה, איל, דוד, לב, אלון, זיו, תמיר, מתן, ברק, מלני ועליזה.

_________________________________

הירקות שמאחורי הברכות בסל החגיגי השבוע:

יום שני: חסה, פלפל/תפו"א, תירס, כרישה, מלפפון, עגבניה, תרד ניוזילנדי/מנגולד, נתח דלעת/דלורית, כוסברה/פטרוזיליה, חצילים, לוביה תאילנדית/במיה, רימון.

בסל הגדול גם: בזיל, בטטה/קישוא, בצל יבש.

בסל הפירות: בננה, מנגו, תפוח עץ זהוב. בארגז הגדול גם: אפרסק. בארגז הקטן גם: אגס.

יום רביעי: חסה, כרישה, תפו"א, נתח דלעת/דלורית, חצילים, בזיל/מנגולד/תרד ניוזילנדי, מלפפון, עגבניה, בטטה, בצל יבש, רימונים. בארגזים קטנים: פלפל/במיה.

בסל הגדול גם: לוביה תאילנדית/במיה, כוסברה/פטרוזיליה, תירס, פלפל.

בסל הפירות: בננה, שזיף, תפוח עץ זהוב וירוק. בארגז הגדול גם: ענבים. בארגז הקטן גם: אגס.

7-10 באוקטובר 2019 – בין כסה לעשור – חשבון נפש חקלאי

שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:

השבוע, בו חל יום כיפור:
*משלוחי יום שני כרגיל (ב7 באוקטובר).
*משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-10 באוקטובר.

בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 14-16 באוקטובר.

בשבוע של שמחת תורה:
*משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-22 באוקטובר.
*משלוח יום רביעי כרגיל (23 באוקטובר)

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה' 17 באוקטובר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

___________________________________

בתקופת החגים, מאפיית "איש של לחם" תוכל לאפות עבורכם כיכרות לחם רק למשלוחים של יום שני 7.10. (לא תהיה אפיית לחם השבוע בחמישי 10.10). עוגיות וקרקרים יש, וניתן להזמין ללא הגבלה.

עדו וקרול ישובו לשגרה ולאפיה שוטפת מיד לאחר חג הסוכות ושמחת תורה.

חגים שמחים!

____________________

הרהורים על השנה החולפת בח'ביזה – חלק א'

השנה הנכנסת היא זמן להתבוננות לאחור, מתוך מרחק מסויים ולאחר שאנחנו מבינים ויודעים דברים שלא יכולנו לראות או לדעת מתוך הרגע בו קרו. גם לאלון ולי זו הזדמנות לסכם לעצמנו לקחים ותובנות מהשנה שהסתיימה זה עתה, ואנחנו רוצים לחלוק אותן אתכם.

השנה החולפת מאופיינת מבחינתנו בהתקדמות ותנופה בח'ביזה – באופן כללי, אנחנו משתדלים לנסות דברים חדשים, וכמעט כל שנה מזמנים לעצמנו כמה התנסויות חדשות: זנים שלא גידלנו בעבר, שיטות עבודה ששמענו עליהן ואנחנו מחליטים לנסות, צורות גידול שונות מהרגיל ועוד. בדרך כלל אנחנו מנסים בקטן – בוחנים זן אחד בסבב אחד של גידול, בודקים שיט גידול בשטח קטן יחסית או לפרק זמן מוגבל, ואז בוחנים את הענין. השנה היינו בכמה תחומים כבר בשלב השני  – המשכנו וקידמנו מספר דברים שהתנסינו בהם ובדקנו אותם בשנים קודמות, ולאחר שראינו כי טוב, הצלחנו השנה להרחיב את ההיקף ולדייק את היישום.

למשל –

לאחר שהתנסינו לפני מספר שנים בגידול ירקות בחממה (ישנה ועזובה ששיפצנו בעמל רב), למדנו לאט וצעד-צעד את שיטות הגידול בתוך מבני צמיחה, והשלב הבא היה הקמת מספר מנהרות (מבנה קטן בהרבה מחממה), שנה לאחר מכן בנינו עוד מספר מנהרות, וכך יכולנו לגדל בעצמנו את המלפפונים והעגבניות לארגזים שלכם לאורך השנה. גילינו שיש יתרון מסויים גם לגידול ירקות אחרים בתוך מבני צמיחה במהלך החורף (ירוקים, סלק, כרובית וברוקולי היו חלק מהאורחים במנהרות שלנו). לאחר שתקנות חדשות חייבו אותנו לתחום את כל שטח השדה בגידור כלשהו (כדי ליצור חיץ בינו ובין שדות לא אורגנים סביב, מה שבעבר הופרד במרחקי חציצה בלבד), הקמנו השנה ארבע מנהרות צמיחה שמהוות גם גדר חוצצת – וכך הרווחנו מקום לצמיחה והפרדה גם יחד. המנהרות החדשות גבוהות מעט יותר מהקודמות, מה שמאפשר אוורור מיטבי, שהוא חשוב ביותר כשמגדלים בתוך מבני צמיחה. בינתיים עומד להסתיים סבב גידולים ראשון של עגבניות ומלפפונים במנהרות הצמיחה החדשות, ואנחנו מרוצים…

השדה האביבי – באופק מימין בתי הצמיחה החדשים

השנה גם עשינו שוב חיטוי סולרי בארבע מנהרות צמיחה ותיקות. זו השנה השניה שאנחנו עובדים בשיטה זו, בה מתחחים את האדמה ומפזרים עליה קומפוסט, מרטיבים אותה, ואז מכסים ביריעת ניילון שקוף מתוחה ומהודקת בשוליים כדי ליצור ואקום מתחתיה, ולגרום לקרקע להתחמם. החימום הזה יוצר חיטוי שמחליש גורמי מחלות בנמצאים בקרקע ומגביר את המערכת החיסונית של האדמה. בשנה שעברה ניסינו בקטן: שתי מנהרות צמיחה בהן כיסינו את הקרקע לחודשיים בערך. הניסיון היה מוצלח ביותר, והשנה כבר התרחבנו לארבע מנהרות, בהן כוסתה הקרקע והונחה להתחמם כשלושה חודשים. השתילות החדשות בקרקע שטופלה בחיטוי הסולרי נקלטו בצורה טובה – אנחנו לא רואים בעיות של התמוטטות שתילים בשל פיתיום (פטריה המצויה לעתים באדמה וגורמת לגבעול של שתילים צעירים להתייבש בנקודה קרובה לקרקע ולמעשה קוטמת את השתיל האומלל) והשתילים החדשים צומחים יפה ובריאים. תוצאה מבורכת נוספת של החיטוי הסולרי היא חיזוק כללי של הקרקע. לעתים אנחנו נתקלים בתופעה שבתוך השדה יש אזורים חלשים יותר, קטע שבו הצמיחה נמוכה ומעוכבת, ואנחנו לא מבינים את הסיבה לכך – לאחר חיטוי הקרקע יש ממש תחושה של התחדשות והתחזקות, והצמיחה אחידה ויפה בכל המנהרה. איזה יופי!

לאור ההצלחה של החיטוי הסולרי החלטנו לנסות חיטוי בעוד חלקה, הקיץ הלוהט כבר היה בסופו, אבל החלטנו ליהנות גם מתוצאות חלקיות. החלקה כוסתה ביריעה שקופה בתחילת ספטמבר, ותישאר מכוסה למשך כחודש וחצי, אז נסיר אותה ונשתול גידולי סתו. אנחנו מנסים לבדוק האם גם לפרק זמן כזה ובשלהי הקיץ, יש משמעות, לתחושתנו התשובה תהיה חיובית והאדמה תתחדש במידה מסויימת גם במקרה הזה. אנחנו מחכים בציפיה לתוצאות…

השנה ניסינו מספר זנים חדשים, כמו חסה סלונובה, חסות קטנות ועדינות, יפות מאוד, אך פחות טעימות מהחסות המוכרות יותר, ומכיוון שכך וגם משום שעונת הקטיף שלהן מגיעה בתקופה בה ממילא יש שפע ירוקים שלפעמים קשה להכיל… החלטנו לא להמשיך בגידולן. התנסינו גם במספר שני תפוחי אדמה חדשים. בסוף החורף גידלנו ארבעה זנים: תפוחי אדמה צהבהבים מזן "ניקולה" ו"ויטאבלה", וזנים אדומים: "דזירה" ו"דלילה". את הניקולה והדזירה אנחנו מכירים ואוהבים כבר שנים, אבל ויטאבלה ודלילה היו נסיונות חדשים. גידול תפוחי האדמה השנה היה מאכזב למדי, הצמחים היו דלילים ממה שאנחנו רגילים (פחות גבעולים, אולי בגלל שהפקעות היו קטנות מהרגיל), והתפתחו פחות יפה מבדרך כלל. יתכן שגם הקור ומזג האויר הרטוב (המבורך בגדול, אבל פחות במקרה הזה) גרמו לצמחים להתפתח לאט ולסבול ממצוקה ועקה, חלקם נתקפו במחלות עלים שונות (ניקוד בקטרי) ותפוחי האדמה שהם הניבו יצאו בסופו של דבר קטנים למדי… במקרה של זני תפוחי האדמה אנחנו סבורים שהיתה בעייתיות גם במיקום בו הם נשתלו, בגודל הקטן של הפקעות-הזרעים ובעונה הגשומה מאוד. ואנחנו רוצים לנסות שוב!

ויש עוד חידושים שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד יתממשו: בשתילות גידולי הסתו שתלנו כמה זנים חדשים שאנחנו שמחים לנסות: קייל מסולסל מסוג וינטרבור ומנגולד צבעוני – שמוציא עלים ירוקים כהים בעלי שדרה בצבעים שונים: צהוב, ורדרד, ירקרק… הם יגיעו אליכם לארגזים בהמשך העונה!

ההרהורים שלנו לא הסתיימו, בעיקר רצינו לספר לכם עוד על החורף הגשום שעברנו השנה, אבל נדחה את סיפורי הגשם שלנו לעלון הבא, לאחר חג הסוכות.

ולקראת יום כיפור המתקרב, עוד משהו שכתבתי לכם בעבר ואני מביאה שוב:

לפני כמה שנים בתקופה הזאת הכיר לי חבר את "הוידוי המשלים" – חלופה/השלמה לוידוי הסטנדרטי "אשמנו, בגדנו" שמונה 22 חטאים, אחד לכל אות מהא"ב. הוידוי המשלים נסמך על קטע יפה מדברי הרב קוק: כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בוידוי העוונות… גם כן בוידוי המצוות, למען ישמח בהם בלבבו, ויחזק ארחות חייו בדרך ה'. (הרב קוק, עין אי"ה, מסכת מעשר שני פרק ז משנה י).

בוידוי המשלים, שכתב הרב בנימין הולצמן, רב קיבוץ מעלה גלבוע, זוכה כל אות למילה חיובית של חיים ועשיה. והוא לא היחיד. גם פרופ' ורד נעם, חוקרת ומורה לתלמוד, כתבה וידוי למבוגרים שבו הרבה חמלה, קבלה, והתבוננות עצמית אנושית ובריאה. הקריאה בוידויים היפים האלה עשתה לי חשק לכתוב וידוי חקלאי-ח'ביזאי, וידוי שיצעד גם הוא לפי אותיות הא"ב. יצא לי משהו לא כל כך מהוקצע ומנוסח, קצת סלט, אבל אולי זה מה שמתאים לחקלאי ירקות… בואו ננסה:

אהבנו את האדמה
בחרנו זרעים ושתילים
גזמנו
דיללנו
הרחנו את הגשם, ואם לא ירד די מטר – השקינו
וידאנו שהאדמה לחה דיה
זרענו
חרצנו תלם
טעמנו
ישבנו לנוח
כפפנו גו
למדנו איך להתמודד (ולפעמים להשלים) עם מזיק חדש
מיינו את התוצרת
ניגבנו זיעה
סיפרנו לכם על הירקות, וענינו לשאלות "מה זה התירס הקשה הזה שקיבלנו" או "מה עושים עם הדייקון???"
עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו….
פיזרנו קומפוסט
צחקנו
קטפנו
רשמנו "מה השבוע בסל"
שלחנו אליכם ירקות
תודות לאל, לאדמה, למטר ולחמה, ותודה לכם, על התמיכה והאהבה.

לקראת סיום, בשמחה גדולה אנחנו שולחים ברכת מזל טוב לסאפה ומג'די, שחובקים בת שניה, אחות לסאלמה, וברכות גם לדוד המאושר עלי וכמובן לסבא הגאה מוחמד. מזל טוב גדול מכולנו!

שתהיה שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
___________________________________________

מה השבוע בסל?

יש לנו שפע של ירוקים, לכן השבוע תקבלו בסל 12-15 ירקות, בתוכם צרור ירוקים מתנה – בתיאבון ולבריאות!

יום שני: פלפל אדום, בטטה, חצילים/תפו"א, מלפפון, עגבניות צ'רי/עגבניה, לוביה תאילנדית, נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, תרד ניזילנדי, מנגולד. מתנה נוספת: מיזונה/רוקט/טאטסוי.

בארגז הגדול גם: תירס/צנונית/סלק, לוביה עיראקית/במיה, כרישה.

בארגז הפירות: בננה, רימון, תפוח עץ זהוב. בארגזים קטנים גם: קובו. בארגזים גדולים גם: פומלית וקיווי.

יום חמישי: בטטה, לוביה תאילנדית, עגבניות, חצילים, פלפל, נתח דלעת, פטרוזיליה/שמיר, מנגולד, מלפפון, חסה/רוקט/מיזונה, טאסוי/תרד ניוזילנדי, מתנה – כוסברה.

בארגז הגדול גם: כרישה, לוביה/במיה, צנונית/סלק/תפו"א.

בארגז הפירות: רימון, תפוח, קובו. בארגזים קטנים גם: בננה. בארגזים גדולים גם: קיווי

23-25 בספטמבר 2019 – לקראת ראש השנה תש"פ

לקראת השנה החדשה – שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:

בשבוע של ראש השנה:
*משלוח יום שני לא יתקיים (לחלקכם לא נוכל לשלוח ארגז ירקות בשבוע זה).
משלוחים לרחובות, נס ציונה, ראשל"צ, מזכרת בתיה, גוש עציון, ירושלים, כפר בן נון וחלק משכונות תל אביב יעברו ליום חמישי ה-3 באוקטובר. שלחנו הודעה באימייל ובסמס למסלולי יום שני שיקבלו ארגז ביום חמישי בשבוע הבא.
*משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-3 באוקטובר.

בשבוע של יום כיפור:
*משלוחי יום שני כרגיל (ב7 באוקטובר).
*משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-10 באוקטובר.

בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 14-16 באוקטובר.

בשבוע של שמחת תורה:
*משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-22 באוקטובר.
*משלוח יום רביעי כרגיל (23 באוקטובר)

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה' 17 באוקטובר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

___________________________________

בתקופת החגים, מאפיית "איש של לחם" תוכל לאפות עבורכם כיכרות לחם רק למשלוחים של יום שני 7.10. (לא תהיה אפיית לחם ב3.10 וב10.10). עוגיות וקרקרים יש, וניתן להזמין מהם ללא הגבלת תאריכים.

עדו וקרול ישובו לשגרה ולאפיה שוטפת מיד לאחר חג הסוכות ושמחת תורה.

חגים שמחים!

______________________________________

ראש השנה / שרה לוי תנאי

שָׁנָה עוֹבְרָה, שָׁנָה חוֹלְפָה – צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם!
הִנֵּה בָּאָה הַחֲדָשָׁה – בּוֹאֵךְ לְשָׁלוֹם!

הַאִם נוֹשֵׂאת אַתְּ הַבְּרָכָה, שָׁנָה טוֹבָה?
הַאִם נוּכַל פֹּה לַעֲמֹל בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה?

שָׁלוֹם אָבִיא הַיּוֹם, שָׁלוֹם לְכָל אָדָם,
שָׁלוֹם לָאֲדָמָה, שָׁלוֹם גַּם לָעוֹלָם.

שָׁנָה טוֹבָה, הֲיִי בְּרָכָה!

בעוד ימים כשבוע ניפרד לשלום משנת תשע"ט, ושנת תש"פ תזרום פנימה בנחת. לשולחנות החג ישבו משפחות הדורות ונרגשות, לחגוג יחד את כניסת השנה החדשה. במסורת היהודית השנה מתחילה בעצם ארבע פעמים… או מדויק יותר לומר – בזמנים שונים במהלך מעגל העונות מתחילות זו אחר זו ארבעה שנים שונות, לכל אחת ראש שנה משלה. ראשי השנה מפורטים בפתיחת מסכת ראש השנה:

"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. (רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.)
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

בניסן מתחיל מחזור החגים, ושנות כהונת המלכים נספרות ממנו, אלול מסמן את ספירת השנה לענייני גידול בעלי חיים (בעיקר צאן), שבט הוא התאריך הקובע לאנשי המטעים והפרדסים, ותשרי הוא ראש השנה שלנו – של הפלאחים המגדלים ירקות בשדה. את ההגיון המושלם של התזמון הזה אנחנו מרגישים על גופנו, שלהט מחום בימות הקיץ הארוכים והמתישים, ועכשיו הוא מתרכך ומצטנן מעט, מתרפק על הירידה בעומס החום ועל השקיעה שהולכת ומגיעה מוקדם יותר, הסתו הוא הזמן בו מתחלפת השנה בשדה – יבולי הקיץ עומדים לקראת סיום, ושתילות הסתו כבר נכנסו לשדה וממתינות לממטרים ראשונים שיתנו את האות: אכן, השמיים משתנים לעיני החקלאים. ועם השינוי הזה באות גם התקוות – שתהיה השנה הזו ברוכה וגשומה ופוריה.

התקוות האלה מבוטאות באופן פיזי ממש בשולחן החג של ראש השנה, בברכות וסימני החג. אביי, האמוראי שהחליט לקחת אחריות על הקולינריה של ראש השנה, הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: במסכת כריתות ו' א': "אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (לוביה), כרתי (כרישה) וסילקא (עלי סלק) ותמרי (תמרים)". במקום אחר ערך אותו כנראה מישהו שהיה בדיאטה רצינית והרשה לעצמו להתענג רק על מראה שולחן החג: במסכת הוריות י"ב ע"א נכתב: "יהא רגיל איניש למחזי", כלומר לראותם בלבד…

סימני שולחן החג יפים בעיני, לאו דוקא בגלל הברכות הקשורות אליהם (כל הקללות והנאצות לשונאינו ולאויבינו לא ממש מתיישבות אצלי עם אוירת אופטימיות ותקווה של ראש השנה), אלא בשל העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, המשלב אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (המנגולד), מהקטניות (הלוביה), ממשפחת הבצלים, (את הנסיכה – הכרישה), ומהדלועים – מלכי הקיץ הבלתי מעורערים. וכמובן מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הברוכה הזו.

ובתוך הערב הזה, בו אנחנו חושבים על השנה שעברה (ומה היינו רוצים שלא ימשיך), ומצפים לשנה הבאה (ומה היינו רוצים שיהיה בה), הסעודה העונתית מציעה לנו לעצור בהווה, לאכול משהו שהוא ממש כאן ועכשיו, נקטף בשדה בימים אלה, ויחד עם כל מה שהיה ומה שיהיה, לחוות את מה שעכשיו מתגלגל לנו על הלשון, מתפצח בפה ומתלקלק בשפתיים.

שתהיה שנה טובה וברוכה!

וכמסורת ח'ביזה – ברכות סימני הסל השבועי –

(חסה:) שנלמד לקבל את השינויים העוברים גם על השגרתי, המוכר, הצפוי ביותר – גוונים, מרקם, טעמים. ושנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את נאמנותו של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים.

(תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (של חום עז).

(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ספקות עצמיים וביקורת מחלישה, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.

(תערובת עלים לסלט:) שנדע ליהנות מהמגוון, מהשוני, מהססגוניות הרבגונית של כולם יחד בארץ הזאת.

(דלעת-קרע:) שנקרע שקיות זרעים רבות שתוכנן יטמן בשדה, שנרוקן מגשי שתילים רבים שישתלו בערוגות ושצמיחה והשתרשות יהיו מנת חלקנו.

(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)

 

(בטטה:) שיבואו לנו הפתעות מתוקות שצמחו והבשילו חבויות מן העין ויביאו איתן מלאות ושמחה.

(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות לצמוח לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבשלות צריך לגדול לאט לאט. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח)

(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפה הכהה המסתירה.

(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.

(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.

(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.

(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות.

(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.

(שמיר:) שנדע לשמור על מה שיש סביבנו.

 

(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)

(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב, להתלהב.

(תירס:) שתהיה שנה טובה ומתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.

(ח'ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.

אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.

ומלבד המטר הרטוב, אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה. שנה טובה!

מכל צוות ח'ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים: אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי, מוחמד, מג'די, עלי, וינאיי, תום, הוט, מונטרי, אסף, יובל, דפנה, מליסה, רותי, אלון, איל, דוד, אלון, זיו, דוד, מלני ועליזה.

____________________________

מה השבוע בסל לחג?

יום שני: תפו"א, בטטה, חצילים, מלפפון, עגבניות צ'רי/עגבניה, לוביה תאילנדית/לוביה עיראקית, נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, כרישה. ארגזים קטנים בלבד: תירס.

בארגז הגדול גם: במיה, תרד ניוזילנדי/מנגולד, פלפל, עלי בייבי.

בארגז הפירות: רימון, מנגו, תפוח עץ, בננה. בארגז הגדול גם: קובו.

יום רביעי: בטטה, לוביה תאילנדית, עגבניות צ'רי/עגבניה, פלפל אדום, תירס, נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, מלפפון, מנגולד/תרד ניוזילנדי. בארגזים קטנים בלבד: עלי בייבי.

בארגז הגדול גם: תפו"א, במיה/לוביה עיראקית, כרישה, חצילים.

בארגז הפירות: רימון, מנגו, תפוח עץ, בננה. בארגז הגדול גם: קובו.