עלי ח'ביזה #559, 1-3 בפברואר 2016, כ"ב-כ"ד שבט תשע"ו

אנחנו מזכירים שהחל מחודש פברואר משתנים מחירי הארגזים:
מחירו של סל ירקות קטן יעמוד על 90 שקלים,
סל ירקות גדול יעלה 115 שקלים.
עלות סל פירות קטן תהיה 60 שקלים,
מחירו של סל פירות גדול יהיה 90 שקלים,
וסל פירות משפחתי יישאר ללא שינוי, 140 שקלים.

____________________

השבוע מסתיים חודש ינואר, בסוף השבוע שעבר חייבנו את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, התשלומים מעודכנים בחשבונות שלכם במערכת ההזמנות, ואתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם, בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

________________________________

הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר, מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד…
(תהילים קמ"ז, פסוקים י"ז-י"ח)

בסוף השבוע שעבר ירדה קרה על השדה. הלילה שבין חמישי לשישי היה קפוא, ולא מעט צמחים נפגעו מהמים שקפאו עליהם והקפיאו אותם. מהי בעצם קרה? קרה, או כפור (frost באנגלית) נגרמת כתוצאה מאויר קר מאוד. אויר קר הוא צפוף יותר מאויר חם, ולכן הוא שוקע מטה ו"מתיישב" על הצמחים, בעיקר על אלו הנמוכים הקרובים לקרקע. כשהוא קר מאוד מאוד, הלחות על הצמחים ובמיוחד בתוך עורקי עליהם קופאת, ומכיוון שמים שקופאים מתרחבים, הם מפוצצים את צינורות ההובלה בצמח ופוגעים בו. בדרך כלל זה קורה ממש לפנות בוקר, כשהקור עז ביותר.

כמובן שיש צמחים רגישים יותר לקרה וישנם שעמידים לה יותר. משפחת הכרוביים, למשל, עמידה מאוד לכפור, ומתמודדת יפה גם עם טמפורטורות נמוכות. העלים שלה מכוסים מעטה שעווני שלא מאפשר למים לעמוד עליו וכך מתחמקים מכיסוי במים קפואים. עצים משירים את עליהם (או מגדלים עלים מחטניים שלא נותנים ללחות להצטבר עליהם) כדי למנוע נזק כבד בקרה. ירקות שורש טומנים את שורשיהם באדמה, שכמו שמיכה מגנה עליהם מפני הכפור.

ירקות העלים רגישים יותר, ולכן כשקרה ממשמשת ובאה, אנחנו מכסים אותם בבד שמגן עליהם מעט מהאויר הקפוא ומונע את הנזק. גם בקרה האחרונה, החסות, המנגולד, התרד שהיו בתוף מנהרות פלסטיק או תחת כיסוי בד עברו את הקושי בשלום, ושרדו יפה. לפעמים הם מתכסים במעטה דק של קרח, אבל כשעולה השמש הוא מפשיר ואם הוא לא ישב שם זמן רב מדי, הם מתאוששים וזוקפים קומתם בלא פגע.

frost potatoנזק כבד נגרם לתפוחי האדמה שלנו, אותם איננו מכסים. כדי להגן עליהם מהקיפאון העמדנו ממטרות שיתיזו עליהם מים, שיעלו את הטמפרטורה באויר, אבל לצערנו, לא ברור לנו למה, הממטרות לא פעלו בלילה הקריטי, ועליהם ממש נשרפו בכפור. הם אומללים כבר פעם שניה, כי גם בקרה הקודמת, לפני כחודשיים, נפגעו, אך התאוששו, ועכשיו שוב קפאו מכפור… יתכן שהם יתאוששו שוב, חלקים תת קרקעיים של הצמח שהיו מכוסים באדמה לא קפאו, ואולי ישובו וילבלבו, אבל הצמיחה תתעכב מאוד ויתכן שהם יתקשו להניב יפה. נחזיק להם אצבעות ונמתין בסבלנות.

 

גם אפונת השלג נפגעה. העלים שלה השחירו ועל תרמילי האפונה יש ניקודים לבנים. frost pea קטפנו אותה כדי להקל על הצמחים את ההתאוששות, ומשום שעל הצמח התרמילים ימשיכו להיפגע. לאחר הקטיף בחנו (וטעמנו) את התרמילים, היא נראית לנו במצב מתאים לחלוקה, ולכן תקבלו ממנה השבוע בארגזים. תנו לה ליטוף ונשנשו אותה באהבה יתרה ותוך יום-יומיים. לא כדאי לתת לה להמתין מספר ימים במקרר, כבר היה לה די קור בשבוע האחרון, וכדאי לאכול אותה בקרוב.

 

יש לנו בשדה שני סוגים של מבני צמיחה, בהם אנחנו מגדלים במקום מוגן יחסית גידולים שרגישים מאוד לקור: עגבניות ומלפפונים. הגידולים בשני סוגי המבנים הגיבו אחרת לקרה: בחממה הגבוהה והמאווררת הצליח כנראה האוורור להפחית את הכפור, אולי גם הגובה תרם, והעגבניות, עלי הבייבי והסלק השתולים בה עברו את הקרה בשלום יחסית. לעומתה, המנהרות, הנמוכות  והצרות יותר כלאו כנראה את הקור העז. החסות שהיו באחת המנהרות לא נפגעו, אבל שיחי המלפפונים שלנו שהיו בשתיים אחרות, ממש נפגעו מהקרה.

frost cucmber     frost cucmber2

בשל הדאגה, ביום חמישי, לפני ליל הכפור, קטפנו את כל המלפפונים שהיו על השיחים (120 קילו) ואחסנו אותם בבית האריזה. לשמחתנו, למרות הלילה הקפוא (בית האריזה שלנו אינו מבודד), הם נשמרו היטב. השיחים שעמדו בשדה סבלו מאוד והיום הצלחנו לקטוף רק כמות מזערית של מלפפונים. נחכה ונראה מה יהיה איתם בהמשך.

הפסוק הדי מפחיד מתהילים בו פתחתי: הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר, מפורש לעתים בדרך מלאת עידוד שהיינו שמחים לאמץ ולקוות לה. השאלה היא מה פירוש הדימויים בפסוק – מה משמעות המשלת שלג – כצמר, וכפור – כאפר? הרעיון הוא לא להתמקד בנזק ובקושי ובפגיעה שהביא מזג האויר הקשה, אלא לבחור להתבונן במשאבים שיש לנו להתמודד עם כל אלה ולהתגונן בפניהם. ההסבר הוא שמדובר כאן בהעמדת הכוחות שיש לנו בפנים מול השלג והכפור בחוץ – כי לפי כמות הצמר שיש צמר בבית, כך האל מוריד שלג – הנותן שלג, כצמר, ובעוצמה שבתנור יש עצי הסקה (ואפר מבעירתם), כך האל נותן כפור – כפור כאפר יפזר.

כך, למרות האתגר והקושי, ולמרות שאכן יש נזקים משמעותיים מן הקרה הזאת, עדיין יש לנו אפשרות לרכוש ירקות אורגניים טובים מחקלאים אחרים (ולכן צפויים יותר ירקות מהשלמות השבוע ובשבועות הקרובים). יש לנו אורך רוח ויכולת להמתין ולראות איך מתאוששים הצמחים בשבועות הבאים, ויש לנו צמחים רבים שצלחו את הכפור בשלום. לשמחתנו הרבה אנחנו מגדלים גן ירק משולב, שבו ירקות מגוונים, עונתיים, שמתאימים להתמודדות עם הקור החורפי, וכאשר גידול אחד מצליח פחות, גידול אחר מצליח יותר ומפצה על כך.

מאחלים לכולנו שבוע של הפשרה והתאוששות, שבוע של הנאה מקרני שמש מאירות (גם אם עדיין קר למדי), ושל איסוף כוחות וצמיחה מחודשת,

שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
___________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: ברוקולי/כרוב/כרובית, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר/נענע, עגבניות, חסה, תרד/מנגולד, מלפפון/פלפל, גזר, בצל יבש, תפו"א, שומר/קלרבי, בארגזים קטנים: אפונה/סלק/לפת.

ובסל הגדול תוספת של: כרישה, קייל/עלי חרדל, עליי בייבי, סלרי שורש/סלרי עלים

יום רביעי: בצל יבש, מלפפון/פלפל, פטרוזיליה/נענע/שמיר, תרד/ קייל, עגבנייה, גזר, חסה, תפו"א, סלק/קולרבי/שומר, בארגזים קטנים: סלרי עלים/שורש, בארגזים קטנים: ברוקולי/כרובית/כרוב

ובסל הגדול תוספת של: עלי בייבי, מנגולד, כרישה, כרוב, ברוקולי.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה 460, 16-18 בדצמבר 2013, י"ג-ט"ו טבת תשע"ד

למה מה? קרה!!!

אנחנו בהחלט בחודש טבת, שאת שמו (הבבלי) קיבל מן השורש "טבוע" – כי טובעים בו בבוץ. ואנחנו אכן טובעים בבוץ. מאז יום רביעי האחרון ירדו בשדה למעלה מ200 מ"מ של מים וקרח. זה אומר מאוד מאוד רטוב. עד כה השדות עומדים יפה בעומס המטר, בינתיים המים נספגים היטב, ולא מצאנו סחף קרקע או הצפות בשדה. וזה מאוד משמח.

ביום חמישי האחרון לקראת הערב ירד ברד שהיכה בירקות. כשיש ברד הסובלים העיקריים בצמח הם העלים, ולכן את התוצאות תראו בעיקר בעלים הירוקים שבהם אנחנו קוטפים ואוכלים בדיוק את החלק הנפגע. הקרה שירדה על עמק איילון במוצאי שבת בלילה התווספה לפגיעות הברד. כשעברנו ביום ראשון בחלקות החלטנו לוותר כרגע על קטיף החסה, שעליה הרכים והבהירים נקרעו מהברד ועברו טראומה נוספת מקיפאון הקרה. החלטנו כן לקטוף את המנגולד והתרד ואת הקייל והרוקט, שעליהם אמנם מעוטרים במכות הברד, אבל הם טובים לאכילה קצוצים בסלט או, כמובן, בבישול.

הדרך להגן על ירקות העלים מפני ברד ומפני קרה מתונה יחסית היא כיסוי הצמחים בבד דקיק שיוצר שכבה מגנה מהברד ומבודדת מהקרה. אלא שבשל הגשמים הרבים של השבוע שעבר לא הספקנו לכסות את כל ערוגות העלים ורק היום הגענו להמשיך במלאכה (ועוד יש לנו דרך עד שנסיים לכסות את כולם). קרות נוספות צפויות בלילות הקרובים, השבוע הזה צפוי להיות בהיר מאוד. מה שאומר שבלילה אין הגנה של עננים מפני הקור המקפיא של העונה, אבל ביום השמש מצליחה להפשיר את הקרח ולחמם את הצמחים, וזה בהחלט מחייה אותם ונותן לכוחות החיים שלהם הזדמנות לחזק את הצמח ולאושש אותו. אנחנו מקוים שהעלים יעברו את הימים האלה בשלום ובנזקים מעטים ככל האפשר.

מי שנשרף לגמרי מהקרה היו עלי הבטטות. למזלנו הם אינן חלק מהרפרטואר בסל, ועל פי האסיף של היום נראה כי השורשים הכתומים נותרו ללא פגע תחת מעטה ההגנה של האדמה שמעליהם. כשיש קרה קצרה כמו זו של הלילה האחרון, ובבוקר השמש מחממת שוב את הקרקע, האדמה עצמה לא קופאת ומצליחה להיות שכבה מבודדת לבטטות. הבטטות לא אוהבות קור. הן מעדיפות טמפרטורה של מעל 10 מעלות, ולכן עדיף בעונה הזו להשאיר אותן בקרקע ולהוציא אותן בהדרגה רק לפי הצורך. טמפרטורת האויר יורדת בלילה את ה10 מעלות, אבל מתחת לאדמה הקור פחות מורגש.

גם עלי תפוחי האדמה שזרועים בשדה ספגו פגיעה. בשלב זה הצמחים כבר פיתחו שורשים מסועפים אך עדיין לא התחילו לגדל תפוחי אדמה. אנחנו צריכים לתת לצמחים עוד זמן ולראות הם הם מתאוששים בכוח השורשים שלהם, שגם הם, כאמור, מוגנים מתחת לקרקע, והאם עלים חדשים צומחים, כאלה שבכוחם יהיה לבצע את הפוטוסינטיזה ולשמש כמנוע המחודש של הצמח. אנחנו מאוד מקוים שכן.

בשבוע שכזה אנחנו מבקשים מכם לקבל בברכה ובאהבה את הירקות שיגיעו בסליכם, לתת להם בית חם, ולזכור שכמונו, הישראלים, גם הם עברו בשבוע האחרון סופה וטראומת מזג אויר לא קלה, וכמו חלקנו שהיו מנותקים מחשמל, מים או לחילופין, מוצפים במים, גם הם עברו אי אילו התמודדויות. אמצו אותם אל חיקכם ואל חיככם, והכירו להם תודה.

אנחנו רוצים להודות לכל מי שדאג לנו ולירקות, ששלח לנו מילות אהבה ועידוד – חיממתם את ליבנו.

שיעבור על כולנו שבוע של שקט טוב ומיטיב, מאושש, מנחם ומשקם.
שבוע טוב! אלון, בת-עמי, דרור ומאיה וכל צוות ח'ביזה המבצבץ בשדות.

________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר, בטטה, שומר/קלרבי/סלק אדום, עגבנייה, מנגולד/קייל, ברוקולי/שעועית הילדה, כרישה/בצל ירוק, מלפפון/פלפל אדום, רוקט/תרד, כרוב/כרובית, דייקון/לפת/צנונית – בארגזים קטנים בלבד

ובסל הגדול תוספת של: גזר, סלרי עלים, ארטישוק ירושלמי, צנונית/כוסברה

יום רביעי: תרד, רוקט/קייל, מלפפון/פלפל, כרובית/ כרוב, כוסברה/שמיר, בטטה, גזר/ברוקולי, שומר/קלרבי/סלק, צנונית /דייקון/לפת, כרישה/בצל ירוק, עגבניות.

ובסל הגדול תוספת של: ארטישוק ירושלמי/דלעת, פטרוזיליה, סלרי עלים

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא (עד בוקר היום שלפני המשלוח אליכם) את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

__________________________________

מתכונים לעלים שנפגעו בקרה, אבל הם עדיין נפלאים לאכילה:

מטבל תרד-אבוקדו ששלחה לי ענבר חברתי והבטיחה שהילדים ממש שמחים למרוח אותו בכריך לבית הספר

פסטה ברוטב תרד ואגוזים – מתוך הבלוג "דברים בעלמה"

תבשיל מנגולד וחומוס מהקדירה של ששת

מרק מנגולד (מהבלוג: אז מה את עושה כל היום?)

ועוד אחד אדום של פסקל-פרץ רובין

עלון 184, 21-23 בינואר 2008, י"ד-ט"ז שבט, עלון ט"ו בשבט תשס"ח

נֶבֶט

אֶל פְּנֵי עֲרוּגָה גָחַנְתִּי לִרְאוֹת,
אֶל פְּנֵי עֲרוּגָה בַּגָּן:
צְבָא אַחִים קְטַנִּים, נִבְטֵי אִילָנוֹת,
לֵב בּוֹטֵחַ וְשֶׁכֶם סַבְלָן.

עָלֹה וְעָלֹה בְּקַשְׁיוּת זַכָּה;
שְׂדֵה הַקְּרָב מִתְרַפֵּט וְנָע;
עוֹד מְעַט וְשִׁכְבַת הֶעָפָר הַדַּקָּה
תֵּרָתַע מִפְּנֵיהֶם, תִּכָּנַע.

מְקַדְּשֵׁי נְהָרָה בְּמַחְשָׁךְ עָגוּם,
גְבוּרַתְכֶם הַצְּנוּעָה הַזֹּאת –
לַלֵּאֶה, לַכּוֹפֵר, לְדַל-אֵין-מְאוּם –
נִחוּמִים בָּהּ וְצַו בָּהּ, וְאוֹת.

רחל, כסלו, תרצ"א

חג שמח לאילנות ולאחינו הפרדסנים ואנשי המטעים, ט"ו בשבט שמח לכולנו!

יום הולדת הוא יום של מעבר – ממי שהיינו בשנה שעברה למי שנהיה בשנה הבאה, מביטים לאחור, נזכרים ברגעים שרק חלפו, ונושאים מבט לפנים – למה שעומד לקרות. ואצלנו בשדה המצב מתאים ממש לחגיגת יום הולדת פלוס ההרהורים המתבקשים – מן העבר האחד: החורף שרובץ עלינו והפתיע אותנו עם קרה פתאומית ומקפיאה בשבוע שעבר, ומן העבר השני: האביב שבאופק שאנחנו כבר מתארגנים אליו מעשית בשטח. הקרות אכן נגמרו: 3-4 לילות קפואים של ממש, רק עכשיו אנחנו קולטים כמה היה קר, אולי משום שגם עכשיו קר, קר מאוד, והמוח מתקשה להבין כמה עוד יותר קר היה לפני שבוע. חקלאים רבים איבדו את כל עבודתם והשקעתם וזה ממש עצוב. קרות כאלה הן נדירות בשלב הזה של החורף ולכן בלתי צפויות כי בדרך כלל הטמפרטורות בארץ לא מגיעות לרמות כאללה נמוכות בתחילת ינואר. מה שקורה בקָרָה (או בשמה האחר: כּפוֹר) הוא שנוצר כיסוי של קרח כתוצאה מקפיאת אדי המים (הלחות) באויר. זה קורה בראשי ההרים ובעמקים בלילה כשאוויר קר "גולש" מן ההרים למטה. הקרה עשויה לגרום לקפיאתם של צמחים. כשהמים בתאי הצמח יורדים לטמפרטורה של מתחת ל-4 מעלות צלזיוס הם מתרחבים, נימי הצמח מתפוצצים וגורמים למותו של הצמח.

לשמחתנו, אצלנו בשדה ניכרים נזקים מעטים בלבד. האפונה הסינית הותיקה ממנה אנחנו קוטפים כעת היא הנפגעת העיקרית. התרמילים שהיו על הצמחים קפאו ונהרסו. השבוע קטפנו אותם רק כדי להשליכם על הקרקע, במסורת מעפר באו ולעפר ישובו: שיחזרו לאדמה ויזינו אותה. חלק מן הפרחים נראים גם הם פגועים וקמולים, קשה לנו להעריך את הנזק בשלב הזה. האפונה החדשה, לעומתה, נראית כאילו לא התרגשה מן הכפור ואנחנו מקוים שמשיך ותצמח כרגיל ותוציא עלים, פרחים ותרמילים ירוקים.

נפגעת נוספת פוטנציאלית היא הצנונית – עלי הצנוניות נראים חומים וקמוטים- כמו עברו טראומה, קשה לנו לדעת בשלב הזה כמה יתאוששו, וכמובן שצמיחת שורשיהם, כלומר, הצנוניות, תהיה תלויה בכמה יוכלו העלים להתאושש ולנשום ולהעביר לשורשים חומרי מזון מעיבוד קרני השמש. גם השומר הותיק נפגע – לאחר 3 לילות ו3 ימים של קפאון והפשרה – עלים נשברו. השומר עצמו, שהגיע זמנו להקטף, אכן נקטף ולא נראה שנפגע – הוא טעים ומוצלח, צמחי שומר צעירים יותר וקטנים יותר צוברים הרבה פחות מים, משום ששטח הפנים שלהם קטן במיוחד ולכן לא התיישב עליהם הכפור ונראה שלא הושפעו.

האחרון בסדרת הפגיעות הוא הפול. מחזור פול אחד נזרע בתחילת אוקטובר ועכשיו כבר היה גבוה, כמטר ועשרים, כל שיח הצמיח כ-10-12 ענפים חזקים וגדולים ורבים מהם נשברו מהקרה ומתו. עדיין, משיחים רבים נשארו ענף אחד או שניים, והם ממשיכים להחיות את הצמח ומעודדים לבלובים מחודשים ונוספים מחלקים תחתונים של השיח. אנחנו מתבוננים בהתרחשות בהשתאות והערכה לכוחות הצמיחה של הגידול החזק הזה ומחכים לראות מה תהיינה התוצאות מבחינת פריחה והנבת תרמילים. המחזור שנפגע הוא המחזור המוקדם של הפול, המחזור השני נזרע רק עכשיו, בינואר, וכמובן שלא נפגע בכלל כי רק החל לנבוט. אנחנו זורעים שני מחזורי פול כדי ליצור מרווח של כחודש בין זמני הקטיף. מחזור הפול הסתוי הוא פול מהסוג הגדול, הקפריסאי, המחזור השני הוא פול מצרי, מזרעים ששמר מוחמד, כדי לשמח אתכם במגוון זנים בסלים ולכן אנחנו מקוים שהפול יתאושש ונוכל למלא בסלים כמויות יפות משני הזנים. מעניין לראות שכמו אצלנו – הצמחים המבוגרים יותר הם הרגישים יותר ונפגעים יותר במצבי עקה כאלה, אנחנו מכירים זאת מנסיוננו בתחום של מחלות ומזיקים וטמפרטורות חמות מאוד, ועכשיו הוספנו לרפרטואר גם קרה.

עד כאן החלק של המבט לעבר. מן הצד השני אנחנו מביטים לעתיד, לחודש הבא, בו אנחנו חוזרים לזרוע ולשתול לכבוד האביב שבמרחק. מחר (שלישי) צפוי גשם ולקראתו ניקינו שטחים גדולים והכנו אותם לעיבוד. היום (שני) הגיע גבי לפתוח את האדמה בכפות אווז ולתחח אותה בערוגות לפני הגשם. חות מהשתילות האביביות של גידולי הכרוביים (כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי) והשורשים והעלים השונים, אנחנו מתעתדים להכניס לאדמת ח'ביזה השנה גם שני גידולים משמחים חדשים-ישנים: תפוחי אדמה אביביים, שלא שתלנו כבר כמה שנים. בעצם, השנה היחידה בה זרענו תפוחי אדמה אביביים, הנזרעים בעצם בחורף (ינואר-פברואר) ונקטפים בקיץ (מאי-יוני בערך) היתה השנה הראשונה שלנו. הנה אנחנו, צעירים ויפים, בביכורי שתילות תפוחי האדמה שלנו, שהיו, אם אני לא טועה, רק שתי ערוגות: 

first potatoes planting 006.jpg first potatoes planting 007.jpg

בשנה השניה זרענו תפוחי אדמה סתוויים (הנזרעים בסתו ונקטפים בחורף) אלא שהם נתקפו בכמשון וההמלצה שקיבלנו, לרסס אותם בנחושת, חומר אורגני המותר לשימוש אך רעיל למדי, לא התקבלה על דעתנו ובמקום זאת קטפנו את תפוחי האדמה מוקדם יחסית והתוצאה היתה יבול מופחת. זה די ריפה את ידינו ובמשך כמה שנים לא זרענו שוב תפוחי אדמה, עד השנה. עכשיו אנחנו חוזרים לנסות דוקא את המועד האביבי, המוצלח יותר, כך אנחנו מקוים. בעקבות הקרה נפגעו שטחי תפוחי אדמה רבים והזרעים הזמינים בשוק נחטפו במהירות הבזק. מה שאנחנו מצאנו הוא זרעים אביביים ללא שם (הפתקית אבדה…) שלא נמכרו עדיין, ואותם אנחנו מתכוונים לזרוע בארבע ערוגות, כמחצית הדונם, בתחילת פברואר.

הגידול השני שאנחנו מקדמים בברכה הוא החומוס הירוק, גידול לא שגרתי בשדות ישראל, מקובל יותר אצל החקלאים הערבים הפלשתינאים. את הזרעים השגנו דרך מוחמד ואנחנו מתכוונים לזרוע אותם ברגע שהערוגות יהיו מוכנות, אולי כבר בסוף ינואר. החומוס הזה נקטף בתרמילים ירוקים, בדומה לפול הירוק ומשתמשים בו בצורה קלויה או בבישול, די דומה לפול. אנחנו מקוים להבשלה באיזור אפריל-מאי ומבטיחים שאין צורך להיבהל, אנחנו נחפש עבורכם מתכונים וטיפים כיצד להשתמש בו.

את החומוס הזה אנחנו זורעים לצד פול, אפונה ושעועית בחלקת קטניות באיזור הבא המיועד למנוחה. זוהי חלקה שעוד מעט, בסביבות יוני, יגיע זמנה לנוח בסבב השמיטות האורגני שלנו, בו בכל עונה נח חלק אחר של השדה כדי שיחדש כוחותיו. כדי לפנק את הקרקע עוד לפני המנוחה המיוחלת החלטנו לזרוע בערוגה הזו קטניות מסוגים שונים, הידועות כגידול מטייב, גידול הקושר חנקן והופך אותו זמין לצמחים וכך מעשיר את הקרקע ומשבח אתת פוריותה. כך הקטניות האלה גם יבשילו פחות או יותר יחד, באביב, ויסיימו את הקטיף בזמן קרוב, מה שיאפשר לנו לתת לחלקה לנוח בקיץ.

זהו, עד כאן עדכון יומולדת, עכשיו אנחנו מתכוונים לשים זר על הראש, להתיישב על כסא המסיבה ולהרים את עצמנו 4 פעמים ואחד לשנה הבאה, וכמובן לרוץ לזלול את העוגה. יומולדת שמח לגננים, חקלאים וכל שאר טובלי האצבעות באדמה, שבוע טוב ומלבלב,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות – השלמה- כדאי לשמור אותם מחוץ למקרר שימשיכו להאדים , פלפל – השלמה , גזר – השלמה , סלרי עלים – לקטנים , חסה , ברוקולי , בצל ירוק , שומר , תתסואי – עלי חרדל לסלט ולהקפצה , סלק אדום , קלרבי .

ובסל הגדול תוספת של:

פטרוזיליה , כרוב אדום , סלרי שורש , בטטות

יום רביעי:

 עגבניות – השלמה- כדאי לשמור אותם מחוץ למקרר שימשיכו להאדים , פלפל – השלמה , גזר – השלמה , סלרי שורש , חסה , כרובית , תפו"א – השלמה , צנוניות או שומר , מנגולדו – עלי סלק , תפוזים – השלמה, כרישה .

ובסל הגדול תוספת של:

ברוקולי , בצל ירוק , סלק אדום

מתכונים:

ירקות שורש ברוטב ערמונים וקדרת ירקות שורש מהירה בכתבה על קדרות חורף צמחוניות מYnet:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3346505,00.html

עלי חסה אמריקאית ממלואים בסלט תאילנדי – מתוך על השולחן:
http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=122&ArticleID=6284&RecipesCategoryID=319

קובה סלק מתוך Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3488974,00.html

עלון 183, 14-16 בינואר 2008, ז'-ט' בשבט תשס"ח

רגע  לפני העלון להשבוע – מילת הסבר: בשבוע שעבר כנראה שכחתי ללחוץ על הכפתור הנכון והעלון נשאר גנוז כטיוטה ולא התפרסם. העליתי אותו היום לאתר ואפשר לקרוא אותו ולהגיב עליו כאן.

סליחה ותודה,

בת-עמי

 

בגלל מה שקרה:

השבוע, כמובן, יוקדש עלוננו לקרה שעברה על ארצנו הקטנטונת בלילות האחרונים ולאילו שעוד צפויות לנו בלילות הבאים, ובהקשר הזה, לגידול עונתי. כל מי שהיה בחוץ בלילות האחרונים הרגיש בודאי בקור החודר גם מבעד לשכבות של "גידולים מוגנים" שכמונו: בגדים, סוודר, מעיל וכו'. על אחת כמה וכמה שהוא משפיע על גידולי השדה שלנו העומדים חשופים כמעט לאיתני הטבע. ולכן, כשהגענו לשדה ביום שני השבוע, פרפר לנו הלב לא מעט, במיוחד לאחר שבדרך שמענו ברדיו על נזקי קרה קשים בכל רחבי הארץ.

למען האמת, גידולים רבים בשדה אינם חשופים לחלוטין: הירקות העליים מכוסים ביריעות ניילון או בבד לא-ארוג (סינטטי) בשם "אגריל" המספקים להם הגנה מסוימת. ובכל זאת, כשהרמנו את הכיסויים ביום שני בבוקר גילינו ירקות קפואים: העלים היו נפולים ועטויי קרח ואומללים למראה. החלטנו להמתין ולהעריך את הנזק כשהיום יתחמם, ולשמחתנו, כשהשמש עלתה וחיממה והקרח הפשיר, גילינו ירקות חזקים ועמידים שלא נפגעו מהקפאון. ישנם נזקים מסוימים בכל זאת – החסות, העדינות יותר, אולי נפגעו מעט, קשה להעריך עדיין את הנזק, וגם צפויות קרות נוספות בלילות הבאים, אז אנחנו עדיין לא בשלב של סיכומים בענין, אך לפי המצב כרגע, עצם העובדה שהחסות מחוברות לקרקע כנראה מחזק אותן ושומר עליהן ולכן, בניגוד לחסה במקרר קר מדי, אולי מוכרת לכם החוויה של חסה קפואה שמידלדלת ומתרפטת, החסות בשדה נראות בינתיים שורדות יפה. באפונה, שעברה, לשמחתנו קטיף רציני של כ 30 ק"ג תרמילים ביום ראשון, טרום הקרה, ניכרת פגיעה מסוימת: האפונה עומדת חשופה בשדה, אפילו מוגבהת – שכן היא מודלית על עמודים – ונראה שהתרמילים שעל השיח קפאו במהלך הלילה. קשה עוד לדעת האם ומה יהיו הנזקים לאחר כמה לילות קפאון, נוכל לדווח לכם בהמשך.

החוויה הזו של קרות רציניות בתחילת החורף ושל האיתנות המרשימה של הירקות שלנו, מחזקת בנו את ההבנה, שאנחנו כבר יודעים בראש ובהגיון, אבל הפעם לומדים גם מהנסיון, עד כמה נכון ומתאים לגדל גידולים על פי עונתם. נזקי הקרה בארץ בלילות האחרונים פגעו בקישואים, בבננות וגם בעץ הפפאיה שעומד ליד מחסן האריזה שלנו. בין לילה התקמטו-נשברו ונשרפו כל עליו. התיאורים של חקלאי קישואים ששמעתי היו דומים: שדה ירוק שהפך שחור. כל הגידולים הללו הם כמובן גידולים רגישים לקור. הגנים של הפפאיה והבננות הטרופיות לא מכירים טמפרטורות נמוכות, וגם הקישואים רגילים לצמוח במולדתם בדרום ארה"ב ומרכז אמריקה, כמו גם אצלנו בשדה, בעונה החמה. בארץ, באיזורים חמים כמו הדרום או הבקעה, מצליחים לגדל גידולי קיץ גם בחורף, אפילו בשטחים פתוחים. השבוע נסעתי דרך בקעת יריחו וזה היה מוזר לראות חצילים וקישואים ואפילו תירס גדלים להם בשדות חורפיים. בדרך כלל אין קרות בשלב הזה של העונה, והמחירים לירקות מחוץ לעונה הם, כמובן, גבוהים ומשתלמים, ולכן חקלאים מגדלים אותם דוקא עכשיו, אלא שבסיטואציה הזו יש סיכון מקצועי – כי כמו עכשיו – במקרים של טמפרטורות קיצוניות – הגידולים הללו סובלים ונפגעים.

גידולי החורף בשדה שלנו, בניגוד לכך, מותאמים לשרוד תנאים קרים וחורפיים עוד הרבה יותר מחורף ארצישראלי, גם כשהמעלות נושקות לאפס מצד המינוס. גזר, תפוחי אדמה וכרוב גדלים בהרי האנדים הפרואנים, בצפון גרמניה ובאיידהו ומיין בארה"ב בעונת החורף, כך שקצת קפאון של עמק איילון לא ממש מפחיד אותם. לכל ירק יש אסטרטגיה משלו כדי לצלוח בשלום את החורף: ירקות השורש מתכסים בשמיכת אדמה המגנה עליהם ושומרת על חומם. כשהם טמונים עמוק באדמה, כמו דובים בשנת חורף, הם אינם מוטרדים כלל מהקור הגדול שבחוץ, ולהיפך: מעלות נמוכות מיטבות עימם – טעמם משתבח ומתיקותם עולה. משפחת הכרוביים טיפחה לעצמה עלים עבים וקשים ומרקם עלים חלק, שכמו נמרח בשמן ודוחה הצטברות מים, וטיפות הגשם מחליקות עליהם וכך לא מצטברת עליו רטיבות שתביא לרקבון או תקפא בקרה. וכאמור, ירקות העלים, בסיוע של הגנה מעטה מניילון או בד אגריל, גם הם מתאוששים מהר מהקפאון הלילי.

החוויה הזו גם מוכיחה לנו, שוב, כמה חכמה יש בגידול משולב. הנה, האפונה שלנו לא מרוצה מאוד, ויתכן שנפגעה, לפחות חלקית, ואנחנו עומדים להפסיד יבולים, ועדיין, כששוחחנו על כך, אלון ואני, היינו שנינו רגועים ולא מודאגים. זה משום שהאפונה החביבה, למרות שהיא חשובה לנו ואהובה עלינו, היא רק אחת ממגוון ההיצע של השדה שלנו ורק משבצת אחת בפסיפס הגידולים של ח'ביזה. בניגוד למגדלי קישואים בדרום, שאיבדו עשרות ומאות דונמים בלילה אחד, אנחנו עדיין נהנים מחיוכם של הגזר, המנגולד, הטאט-סוי והברוקולי, כמו גם הרבה ירקות נוספים, ולכן עם כל הבעסה בנזקי האפונה, הכל עדיין יציב ורגוע אצלנו בשדה ואצלכם בארגזים.

מלבד התבוננות בהשפעות הקרה והרהורים על גידולים עונתיים וגידולים משולבים, הימים האלה, הקרים מאוד אך יבשים ממטר, עוברים עלינו הכנת שטח לקראת שתילות פברואר. בחודשים הקרים הללו של החורף אנחנו נמנעים מלשתול, וקרה כמו זו של עכשיו ממחישה לנו שוב כמה השיקול הזה נכון, אבל בעוד כמה שבועות אנחנו מתעתדים להתחיל מחזור שתילות חדש, של גידולים חורפיים שיבשילו בתחילת האביב, ושבועות יבשים כמו עכשיו הם הזדמנות מצויינת להכין את השטח: לנקות את הערוגות מגידולים שסיימו, לפזר קומפוסט ולתחח לקראת השתילות הבאות.

ולמרות שקר כל כך, אנחנו משתדלים להיות חקלאים מאורגנים ולחשוב כבר מחשבות לוהטות על גידולי העונה החמה. כבר עכשיו צריך לערוך תכנונים ולהזמין מהמשתלה שתילים לעוד כמה חודשים, שכן זה הזמן לטמון את זרעי משפחת הסולנים (עגבניות, חצילים, פלפלים) במגשי השתילה במשתלה, ולהתחיל לטפח אותם כדי שבתחילת אפריל הם יהיו מוכנים לשתילה בשדה. זה קצת מוזר להתעסק עכשיו בגידולים הללו ולחשוב על הדליית עגבניות או קטיף פלפלים בחולצה קצרה וזיעה נוטפת, אבל זה הלו"ז במעגל השנה של החקלאי, ואולי זה טוב, כי כך אנחנו נזכרים כמה קשה אנחנו עתידים לעבוד בקיץ וזוכרים שכדאי מאוד לקחת עכשיו עוד נשימה, להתיישב ולשתות כוס תה רותח ומתוק ולאגור כוחות לקראת העונה הבאה.

ולפני פרידה, כמה מילים בקשר למכתב מהשבוע שעבר: קודם כל רצינו להודות לכל מי שהגיב. שמחנו לראות שאתם לא שומרים על אדישות מצדכם, ולקבל כמות יפה של תגובות, עדוד, הערות והצעות. שמענו מכם בכל הערוצים: דרך תגובות לעלון, דרך הפורום, בשיחה פנים אל פנים, באי מייל ובטלפון, וזה היה לנו נהדר. אנחנו עדיין ממתינים לשמוע מעוד אנשים, ובעוד שבוע-שבועיים נקבל החלטה סופית ונמסור לכם עליה. הנסיון הזה מלמד אותנו שאנחנו רוצים להשתפר בתחום הזה של תקשורת דו-סטרית אתכם, ובעוד כמה חודשים, כשאני (בת-עמי) שבה סופסוף לעבודה מלאה יותר בח'ביזה, זה אחד התחומים שאנחנו רוצים לקדם, כדי לחזק ולטפח את הקהילה שלנו וכדי לענות טוב יותר על צרכיכם מבחינת הירקות בסל ועניינים אחרים. תודה על האמון ועל התמיכה, אנחנו מעריכים זאת מאוד.

שבוע טוב, ממליצים בחום שתתחבקו הרבה… ושיהיה נעים וחמים.

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
 

 

ומה בסל השבוע?

יום שני:

 מלפפונים – השלמה , עגבניות – השלמה , ברוקולי , גזר ,שומר , צנוניות , אפונה – השבוע לקטנים בלבד , בטטה , פטרוזיליה , תרד , בצל ירוק 

ובסל הגדול תוספת של:

קלרבי , כרישה , עלי חרדל, חסה אמריקאית

יום רביעי:

מלפפונים – השלמה , עגבניות – השלמה , ברוקולי , גזר ,שומר , פלפל אדום – השלמה ,  קלרבי , בטטה , סלרי עלים , תרד , בצל ירוק 

ובסל הגדול תוספת של:

כרוב לבן או אדום , סלק אדום , פטרוזיליה

 

מתכונים לקרות קרות:

שני מרקי חורף מהבלוג של חיליק, את האפונה היבשה במתכון אפשר בהחלט להחליף באפונה ירוקה:
http://www.foodblog.co.il/article.asp?aid=732

מרק גזר ותפוז:
http://48.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1060333

מרק שומר קטיפתי של השף צחי בן שבת:
http://www.norcat.co.il/Index.asp?ArticleID=119&CategoryID=95

מרק שומר מסרדיניה – על השולחן:
http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=107&ArticleID=7393&RecipesCategoryID=317

מרק קולרבי, תפוח אדמה, קשיו וחלב קוקוס, של אביגיל ביסר, על השולחן:
http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=107&ArticleID=5932&RecipesCategoryID=317