15-17 באפריל 2019 – לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם, וּבֹא בְשָׁלוֹם טַל

בחול המועד אנחנו לא שולחים ארגזים, לכן לא יגיעו אליכם ירקות בשבוע הבא – ביום שני 22 באפריל וביום רביעי 24 באפריל.
אבל… אתם מוזמנים להגיע אלינו – ביום רביעי 24 באפריל אנחנו מזמינים אתכם ליום פתוח אצלנו בשדה – בין השעות 14:00-18:00!

נשלח לו"ז מפורט בשבוע הבא.

_______________________________

רבים ממגוון המוצרים המעולים שניתן להוסיף לארגז כשרים לפסח: דבש, שמן זית, תבלינים, תמרים, טחינא, סילאן, קרקרים ללא גלוטן, ואפילו חלק מן העוגיות של דני וגלית. אתם מוזמנים לברר איתנו!

________________________________

טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ –
בְּטַל.
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת / פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת / עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת –
בְּטַל.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה –
בְּטַל.

(מתוך הפיוט "טל תן לרצות", ר' אלעזר ביריבי קיליר, ארץ ישראל, המאה ה6-7)

יש שנים בהן תיקון הטל (תפילת הטל) נאמר מתוך לב חצוי. כאשר החורף חולף ללא גשמים רבים ומגיע חג הפסח, אנחנו מבינים שהחורף עבר ואיתו תמה עונת הגשמים והגיע שעתו של הטל ללחלח את הקרקע, ואנו מקבלים את פניו בהשלמה אך גם בחשש, ומקוים לטוב. לצערי, זאת החוויה היותר המוכרת לי משנותי כחקלאית – אכזבה ממשקעי החורף שנגמר, וקבלת פני האביב בתקוה אך גם בלב קצת כבד.

השנה השמחה גדולה. במשך החורף עלצנו וחייכנו עם כל מנת מטר נוספת שהגיעה בעיתה, בכמות טובה אך לא מוגזמת, במרווח נאה וטוב מהגשם הקודם, ונהנינו יחד עם האדמה מחורף מרווה, ברוך ונהדר. וכשהגיע האביב, אפילו קצת הספיק לנו, ואנחנו לגמרי מוכנים לעונה היבשה. השנה, בלב קליל ועולץ, נוכל בשמחה להיפרד מהגשם ולקבל את פניו של הטל: לך לשלום, גשם, ובוא בשלום, טל.

ואכן, זה רשמי – כבר יותר משלושה שבועות שהאביב כאן, וגם מזג האויר החל להתהפך עלינו ולהתל בנו בנדנדה אביבית כדי להוכיח שאכן כך הדבר.לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. אצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ ומסתיים ב21 ביוני.

יחסי הציבור של האביב ממתגים אותו כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה, עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין… או שלא? למען האמת, האביב בארץ אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי, אלא שכאן האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, בדיוק כמו בשבועות אלה, כך שבהחלט אפשר לשיר: "בשורת אביב לך הבאתי".

המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב". אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב". זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: "כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה" (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש"י: "…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…" (פירוש רש"י על שמות יג, ד).

יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה "אָב" במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו "איבי הנחל" (שיר השירים ו, יא) ו"עודנו באיבו" (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: "העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה".

גם רועי הצאן חגגו בפסח. אחרי מרעה משובח בחורף, מהירוק שצמח בעקבות גשמי הברכה, נולדו באביב טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ'עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ'עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.

בדיר של עיזה פזיזה, טל שחר

בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שיפיקו הדבורים במכוורות בעין חרוד וברמת הגולן.

 

גם בנחילי הדבורים בטבע, כל נחיל מוליד מתוכו נחיל חדש באביב. בתחילה הנחיל נמצא בשלב ה"התנחלות", לפני שהדבורים החדשות מוצאות את החלל הבא שלהם להתגשם בו ולהתחיל חיים חדשים. בשלב זה הן חשופות ופגיעות במיוחד, ולמרבה הצער, השלב הזה מתנגש עם נקיונות הפסח, בהם אנחנו מגיעים גם למקומות פחות נגישים בשגרה. לפעמים במהלך הנקיון מוצאים על קיר הבית, בפינה חבויה בגינה או בארגז התריס, נחיל דבורים צעיר. לא כולם שמחים לחיות בדו-קיום עם דבורים, ובדיוק בשל כך הוקם ארגון "מגן דבורים אדום", שמתנדביו הדבוראים מגיעים ועתיקים במיומנות את הנחיל למקום בטוח, מאפשרים לדבורים לחיות כהלכה ולהמשיך להוות נדבך מרכזי בקיום העולם. תוכלו ללמוד על הסיפור שלהם בכתבה הזאת.

 

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל החגיגי?

יום שני: סלק/קישואים, גזר, חסה, תפו"א, מלפפון, עגבניה, כרובית/כרוב, קייל/מנגולד, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, פול ירוק, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה.

בארגז הגדול גם: צנונית/לפת, שומר/קלרבי, שום טרי/כרישה.

בארגז הפירות: קלמנטינה, תפוז, בננה, תפוח עץ.

יום רביעי: תפו"א, כרוב/כרובית, עגבניה, גזר, סלק/קישוא, שומר/קלרבי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, מנגולד/קייל, מלפפון, חסה.

בארגז הגדול גם: שום ירוק/כרישה, פול ירוק, צנונית/לפת.

בארגז הפירות: קלמנטינה, תפוז, בננה, תפוח עץ.

26-28 במרץ 2018 – פסח אביבי, טעים ושמח!

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה2 באפריל ויום רביעי ה4 באפריל.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנחנו נשלח אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י"ט ניסן, 4.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת "איך להגיע אלינו".

נשמח לראות את כולכם!

________________________________________________________

משלוח תמרים חדש הגיע מסמר, ממש רגע לפני שנגמרו לנו התמרים שהגיעו בסתו – התחדשו כל הזנים: ברהי, דקל נור וזהידי, לכולם יש כשרות לפסח. אתם מוזמנים לארגן לכם חג מתוק ובריא דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________________

חוץ מהתמרים, יש עוד דברים טובים רבים כשרים לפסח מבין המוצרים של היצרנים השותפים: מיצים וסילאןמנאות סמדר, קרקר ירוק וקרקר ירקות, גראונולה תמר אגוזי מלך וגראונולה קקאו לוז ותותי עץ, עוגיות דאבל שוקולד ועוגיות ג'ינג'ר וקינמון, פאדג' לוז ובראוניס של "שורשי ציון", כל התבלינים המעולים של "ריח שדה",שמן זית ודבש מעין חרוד, וגם דבש של תמיר מרמת הגולן. המון טוב לשולחן החג שלכם או למתנות למי שאתם אוהבים במיוחד.

תמצאו הכל במערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________________________

על חמץ ומשפחות אחרות

לקראת חג המצות, ולכבוד הבשלת נציגי משפחת הקטניות האביביים הטעימים שלנו – האפונה לסוגיה, והפול, בואו נקדיש כמה מילים לבלבול הכללי השורר בעולם החמץ, הדגן והקטניות.

משפחת הדגניים היא משפחה בוטנית (שמה הלטיני Poaceae או Gramineae) ממשפחות הצמחים החשובות ביותר לכלכלה ולתרבות האנושית בשל מגוון השימושים והיומיומיות שלהם כגרעיני מאכל לאדם (מרכיבים כמעט כל פת לחם בתבל) ולבעלי חיים (כמספוא וכמרעה), כמקור לסוכר (קני סוכר ותירס), כחומרי בנין (במבוק באסיה) ולנוי (כל מדשאה מצויה). זו משפחה צעירה יחסית (בת 55-65 מיליון שנה) שמאופיינת בעשבים בעלי גבעולים חלולים (קנים) הבנויים בדרך כלל מפרקים-מפרקים, מה שמקנה להם יציבות רבה ויכולת להתכופף ולא להישבר. מכיוון שהם מופרים על ידי הרוח, אין להם צורך בפרח גנדרני וצבעוני למשיכת מאביקים, ולרוב יהיו הפרחים ירוקים-חומים-צהובים כצבע הצמח עצמו ולא יבלטו. הגרעינים – פירות הדגן מאורגנים לרוב בשיבולת.

גרעיני/גרגירי הדגניים הם חד פסיגיים (בעלי עלה זרע יחיד בגרעין, אפשר להדגים זאת בכך שהגרעין שלהם לא נבקע לחצי – חשבו למשל על גרעין תירס או אורז לעומת פול או אפונה). כמעט כולם ראויים למאכל, אבל רבים מהם קטנים כל כך שלא משתלם לגדלם. תכונה נוספת שלהם, בעייתית לחקלאות, היא שרובם מפיצים את זרעיהם על ידי פיצוץ השיבולת והעפת את הגרעינים לכל עבר, כמובן שזה מציב בעייה אמיתית למי שרוצה לקצור או ללקט אותם… במהלך השנים ברר וטיפח האדם את אותם הדגנים הלא נפיצים וניסה לפתח גרעינים גדולים יותר ויותר. התוצאה היא, למשל, החיטה, השעורה, התירס והאורז (לשם השוואה הביטו, למשל, על גרגירי אמרנת, ויש עוד קטנים מהם).

בתוך המשפחה המכובדת הזו ישנה תת משפחה "יהודית" משהו שקרוייה בפינו: "חמשת מיני דגן". אלו דגנים השייכים בתוך משפחת הדגניים ל"שבט החיטה" (תת-משפחת הסיסניים), שהמיוחד לה הוא היכולת שלה להחמיץ ולתפוח. זה קורה בגלל או בזכות (תלוי את מי שואלים) הגלוטן – שם כולל למספר חלבונים האופיניים למיני הדגן השונים. יחודו הוא היותו בלתי מסיס במים. מקור השם "גלוטן" קשור למילה הלטינית gluttire שפירושה "לבלוע", ויש לכך סיבה: הגלוטן משנה את המבנה המרחבי שלו כשמוסיפים מים ולשים את העיסה, כך שהבצק מקבל חוזק מכני ויכולת לאצור בתוכו גז (הנוצר ע"י שמרים ואנזימים). בפעולת הלישה, מתפתח הגלוטן ויוצר מבנה תלת-מימדי של רשת סיבים דקים ואלסטיים, שתפקידה הוא "לכלוא" ו"להחזיק" את הגזים ואדי המים המתהווים בתוך חללי הבצק בזמן התפיחה ואחר כך האפיה. למי שרוצה להרחיב מדעית וגסטרונומית אפשר כאן וכאן. לקבוצה הזאת יש דינים מיוחדים ביהדות, הכוללים, מלבד ענייני פסח, גם את "ברכת המוציא" לפני אכילתם ו"ברכת המזון" לאחריה ואת מצוות הפרשת החלה.

wheat barley rye Spelt

ארבעת מיני הדגן המשמשים אותנו כיום לאכילה ושייכים לשבט החיטה הגלוטני הם (בתמונות למעלה מימין לשמאל): חיטה, שעורה, שיפון וכוסמין (לא לטעות: לא מדובר בכוסמת [שהיא כלל לא דגן], אלא בדגן כוסמין, מה שקרוי באנגלית spelt).

ארבעה??? אבל אנחנו מדברים על חמישה מיני דגן! ומה עם שיבולת שועל? אז זהו, שלא בטוח. שיבולת השועל או הקוואקר המוכר לנו היום אינו מכיל גלוטן, אינו מחמיץ ואינו מתנפח. פרופסור יהודה פליקס זיהה את שיבולת השועל של חמשת מיני דגן עם זן של שעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת שועל היא הקוואקר מכיוון שבקוואקר אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד. מנגד טוענים חוקרים אחרים (ד"ר משה זקס, פרופ' מרדכי כסלו, פרופ' זהר עמר) כי שיבולת שועל גודלה בכמויות קטנות ובערבוב בשדות שעורה וחיטה, ולמרות שהיא נטולת גלוטן, היא מחמיצה, ולכן נכללה בחמשת מיני הדגן המקראיים והזיהוי המקובל הוא נכון.

המשפחה השניה שלנו היום, משפחת הקטניות, היא משפחה תרמילאית היקרה ללב החקלאים מאוד גם היא. לא ארחיב כאן בשבחיה, אני בטוחה שעוד ימצא לכך העלון המתאים, רק אציין שאין בינה ובין הדגניים שום דמיון בוטני. ובעצם, כשאנחנו שואלים: אוכל או לא אוכל קטניות בפסח? אנחנו בכלל לא מתכוונים למשפחת הקטניות אלא לקטגורית הקטניות האשכנזית הפסחית, קבוצה מגוונת ומוזרה במקצת הכוללת אורז, דוחן, ותירס (ממשפחת הדגניים), אפונה, חומוס, חילבה, סויה, עדשים, פול, שעועית, ותמרינד הודי (שהם אכן קטניות), גרעיני חמניות, חרדל, כוסמת, קימל ושומשום (השייכים למשפחות בוטאניות שונות ומגוונות). בקיצור, תחת כותרת 'איסור אכילת קטניות' נכללים כל מיני הזרעים שנאכלים ללא בשר פרי מעליהם.

וכל זאת למה? מסורת האיסור היא מסורת יהודית אירופאית עתיקה, בת למעלה מ700 שנה, אך טעמיה ברורים פחות. אפשר לסכם אותה בארבע סיבות עיקריות, ושלושתן אינן נובעות מאיסור אלוהי, אלא בעיקר מטעמי חששות והיסוסים.

* בקהילות היהודים האשכנזיות נהגו לבשל את הקטניות והרבנים לא סמכו על הנשים המבשלות שאם יבשלו אורז במהלך הפסח לא יטעו ויבשלו גם גריסים.
* מכיוון שישנן מינים של קטניות שניתן לעשות מהן קמח, חששו הרבנים שמא יהיו יהודים שירשו לעצמם להשתמש גם בקמח חמץ. אמנם בתקופות קדומות יותר לא חששו כי המסורת הייתה ברורה ויציבה, אך ברגע שהיהודים יצאו לגלות חששו הרבנים שחוסר הבקיאות במסורת יביא לטעויות. הפעם לא האישה אשמה…
* הדמיון והקרבה הפיזית בין הדגן לקטניות: בשני המקרים מדובר בגרגירים שנשמרים באותם מחסנים לתקופות ארוכות יחסית, והיה חשש שהקטניות הכשרות יתערבו בגרגירי החיטה והשעורה, מה שיוביל לבישול חמץ בפסח. גם העגלות בהן הובילו את הקטניות למכירה היו עמוסות לרוב גם בדגן, מה שהוביל להתערבבות.
* גם הגידול בשדות קשור לכך: במהלך ימי הביניים המוקדמים עברו החקלאים באירופה למחזור זרעים תלת-שנתי: כל שדה נזרע שנה אחת בדגן, שנה שנייה בקטניות ובשנה השלישית הובר (נשאר ריק לשנה). שיטת גידול זו הביאה בוודאי לצמיחה לא מתוכננת של מעט דגן בתוך שדה הקטניות, שמן הסתם נכנסה לשקי הקטניות.

בעקבות כל החששות האלה קבעו הרבנים ש – better safe than sorry (ביידיש זה נשמע יותר טוב), ואסרו בכלל על אכילת קטניות, אליהן הצטרפו שאר הדגנים והזרעונים והגרעינים והגרגירים ומה לא. סדר פסח? מבחינה בוטאנית פסח מביא בעיקר בלאגן…

מקוים שאתם מוצאים לכם רגעי הפוגה, התרעננות, אביביות ושמחה לקראת ימי החג הבאים עלינו לטובה,
שבוע טוב וחג שמח!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/תרד, גזר, חסה, מלפפון, אפונת שלג או גינה/ארטישוק ירושלמי, עגבניה, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, שום ירוק, סלק, כרישה. בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש/פטרוזיליה שורש.

ובארגז הגדול גם: כרוב, פול ירוק, תפו"א, בצל יבש.

יום רביעי: סלק, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, עגבניה, חסה, מנגולד/קייל/תרד, בצל יבש, גזר, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, כרישה, תפו"א/אפונת גינה או אפונת שלג.

ובארגז הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/כרוב, פול ירוק, שום טרי.

19-21 במרץ 2018 – איך יודעים שבא אביב?

 

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה2 באפריל ויום רביעי ה4 באפריל.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנחנו נשלח אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י"ט ניסן, 4.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת "איך להגיע אלינו".

נשמח לראות את כולכם!

___________________________________________

לכבוד חג המצות הטוחנים של "מנחת הארץ" מציעים מצות שמורות בעבודת יד:

מצות כוסמין מלא – מצות פריכות (15-16 יח') או מצות רכות (לאפות) (6-7 יח') – 1 ק"ג – 190 ש"ח
מצות פריכות 1/2 ק"ג – 105 ש"ח
שמורות משעת קצירה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

מצות חיטת ארץ ישראל מלאה אורגנית – מצות פריכות (15-16 יח'), ומצות רכות (לאפות) (6-7 יח') – 1 ק"ג – 140 ש"ח
מצות פריכות 1/2 ק"ג- 85 ש"ח
שמורות משעת קצירה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

חדש ייחודי ובלעדי למנחת הארץ: מצות שיבולת שועל מלאה אורגנית – מצות פריכות – 1/2 ק"ג (7-8 יח') – 125 ש"ח
שמורות משעת טחינה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

בהשגחת בד״ץ ברכת אליהו בראשות הרב שמואל אליהו, בד״ץ הליכות עולם בראשות הרב יצחק כהן ובהשגחת הרב גרוס.

שלחו לנו הזמנות בהקדם דרך האימייל, עד סוף השבוע הקרוב (22/3).

________________________________________________________

משלוח תמרים חדש הגיע מסמר, ממש רגע לפני שנגמרו לנו התמרים שהגיעו בסתו – התחדשו כל הזנים: ברהי, דקל נור וזהידי, לכולם יש כשרות לפסח. אתם מוזמנים לארגן לכם חג מתוק ובריא דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________________

חוץ מהתמרים, יש עוד דברים טובים רבים כשרים לפסח מבין המוצרים של היצרנים השותפים: מיצים וסילאן מנאות סמדר, קרקר ירוק וקרקר ירקות, גראונולה תמר אגוזי מלך וגראונולה קקאו לוז ותותי עץ, עוגיות דאבל שוקולד ועוגיות ג'ינג'ר וקינמון, פאדג' לוז ובראוניס של "שורשי ציון", כל התבלינים המעולים של "ריח שדה", שמן זית ודבש מעין חרוד, וגם דבש של תמיר מרמת הגולן. המון טוב לשולחן החג שלכם או למתנות למי שאתם אוהבים במיוחד.

תמצאו הכל במערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________________________

האביב בפתח

השבוע ביום שלישי מגיע האביב באופן רשמי. מאז סוף דצמבר, בו צויין היום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר, הלכו הלילות והתקצרו וביום שלישי ה20 במרץ בשש וקצת בערב יחול האקווינוקס – יום השוויון – בו היום והלילה שווים באורכם, זהו היום המסמן את תחילת האביב מבחינה אסטרונומית (משמעות המילה equinox בלטינית היא "לילות שווים").

ארבע עונות השנה נובעות בעצם מנטייתו האלכסונית הקלה של ציר כדור הארץ (המכוון לנקודה בחלל, אי שם באזור הכוכב הצפוני). הנטיה הקלה הזאת גורמת לכך שבמשך חצי שנה מקבל חצי הכדור הדרומי יותר שמש מאשר החצי הצפוני, ובחצי השנה האחר, זוכה ההמיספירה הצפונית ליותר שמש. בצהרי יום קייצי בחצי הכדור הצפוני (בו שוכנת ישראל), השמש גבוהה בשמים, ובימים חורפיים היא זורחת ושוקעת בקשת נמוכה ולכן עושה מסלול קצר יותר בשמיים. לכן בקיץ אנחנו נהנים משעות אור ארוכות – במהלכן השמש זורחת, עולה גבוה גבוה ולבסוף שוקעת, ובחורף היא מבלה פחות זמן ברקיע, נעלמת מוקדם, ומשאירה ללילה לבלות איתנו את מירב השעות.

שתי נקודות השוויון בין אורך היום והלילה הן בסתיו ובאביב, בשני ימים אלו השמש נמצאת בקו ישר (מאונך) מעל ציר כדור הארץ, השמש זורחת בדיוק במזרח, חולפת דרך השמיים, ובדיוק 12 שעות אחרי כן שוקעת במערב, וכמעט בכל מקום על פני כדור הארץ יש כ-12 שעות אור ו-12 שעות חושך. בחצי הכדור הצפוני, ב22-23 בספטמבר, יום השוויון הסתווי, מתחיל הסתו, ב21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה, מתחיל החורף. ב20-21 במרץ, יום השוויון האביבי, מתחיל האביב, וב21 ביוני, היום הארוך בשנה ביותר, מתחיל הקיץ. הנה הסבר נחמד ומעניין על ימי השוויון, שמסביר למה יום השוויון דווקא אינו בדיוק מה שחשבנו (אבל הוא עדיין די דומה)…

יום תחילת האביב הוא יום עמוס משמעויות בתרבויות העתיקות, ונועדה לו גם ארכיטקטורה מדוייקת: בני המאיה חגגו אותו בהקרבת קרבנות ליד הפירמידה הגדולה של צ'יצ'ן איצה במקסיקו באמריקה, שהוצבה בזוית מסויימת כך שביום השוויון נראו קרני השמש כנחש אור היורד מראש גרם המדרגות העליון ועד לתחתית גרם המדרגות התחתון. ובצד אחר של העולם, הספינקס במצרים האפריקאית עמד כך שפניו מביטות לנקודת זריחת השמש ביום השוויון. היה זה נסיון לתפוס באבן את הרגע הבודד ואת ההתחלפות ותנועת האור גם יחד.

באופן לא מפתיע אולי, יום השוויון האביבי ותחילת האביב נחגגים גם היום במסורות ובחגים לא מאוד שונים בתרבויות מגוונות: חג הפסח שלנו, חג הפסחא הנוצרי, "היגן" (מילולית: החוף האחר")- חג התחלפות העונות הבודהיסטי ביפן ו"נורוז" (מילולית: יום חדש) – ראש השנה הפרסי. המשותף לכל החגים האלה הוא שהם עמוסים במשמעויות של מפגש ומעבר בין עולמות, השתנות ואיזון פנימי, התחדשות והיפתחות אל החיים ואל אפשרויות הצמיחה שלנו בהם. התחושה שעולה מן החגים השונים היא שזוהי השעה בה הגבול בין ניגודים דק למדי, ולכן היא מציעה רגע של עצירה מן המרוץ התמידי של החיים, פקיחת עיניים בצורה אולי חדשה ושונה,אפשרות להתפתחות ושינוי ודרך חדשה וגם מציאת איזון ושלווה, לפני שמתחילה הריצה המחודשת אל הקיץ.

גם בשדה התקופה הזו היא תקופה של מפגש ותנועה: גידולי חורף מסתופפים לצד גידולי קיץ, דישון, עישוב, שתילה וזריעה וקטיף מתערבבים להם כולם יחד ויוצרים עונה עמוסה למדי של עבודה. קשה לומר שיש פנאי לעצור במרוץ, אבל השינויים שעובר השדה בהתחלפותו לקראת העונה החמה בהחלט מזמנים לנו הרבה התבוננות ופקיחת עיניים, מחשבות על מה שהיה ותכנונים למה שיהיה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו חקלאי הדגן מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). בסתו הם זרעו בדמעה ובחשש את הדגנים, כעת השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה להבשלת גידולי עונה שלמה, גידולים שהקהילה תלויה בהם למחייתה, גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

__________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כרובית/כרוב, גזר, פול, מלפפון, אפונת שלג או גינה/ארטישוק ירושלמי, עגבניה, תפו"א, כוסברה/פטרוזיליה, סלק, כרישה. בארגזים קטנים בלבד: קלרבי/צנונית.

ובסל הגדול גם: חסה אדומה, קייל /מנגולד/תרד, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, שום ירוק/בצל ירוק/בצל יבש.

יום רביעי: סלק, תפו"א, עגבנייה, שום טרי, פול, כרוב, גזר, פלפל/מלפפון, כרישה, ארטישוק/אפונת שלג או גינה. בארגזים קטנים בלבד: כוסברה/פטרוזיליה

ובסל הגדול גם: קלרבי, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, בצל ירוק/בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד/חסה.

עלי ח'ביזה #616, 3-5 באפריל 2017, ז'-ט' ניסן תשע"ז

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

  • בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה10 באפריל ויום רביעי ה12 באפריל.
  • בשבוע של סוף החג – משלוחי יום שני יתקיימו ביום שלישי, 18 באפריל. משלוחי יום רביעי כרגיל

לכל מי שמקבל פעם בשבועיים נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים

מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, י"ז ניסן, 13.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר בלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

נשמח לראות את כולכם! חג שמח!

____________________________________

פסח כאן – נעמי שמר

ריח שיבולים ירוקות ועוגות אגוז מתוקות
ריח ניקיון, שתי יונים ויון
זה סימן שפסח כאן

צליל של חזרות מקהלה, קול חתן וקול כלה
רוח ממדבר, והסתיו עבר
זה סימן שפסח כאן

יוצאים בחודש האביב
הבן שואל האב מקשיב
וקול התור ושיר מזמור ואור גדול סביב

השמיים כבר אחרים, זמן לקרוא בשיר השירים
בגד חג חדש ומצה בדבש
זה סימן שפסח כאן

בוא ונערוך ת'שולחן ונשים גם אפיקומן
וארבע כוסות, ארבע קושיות
זה סימן שפסח כאן

הנה ביצוע חביב ונוסטלגי של ילדי בי"ס לאמנויות (השיר שלנו בדקה 17)

pesach plate

אז פסח עדיין לא כאן, אבל ממש עוד מעט, ובדרך כלל כשחושבים על פסח מבחינה קולינרית אין שם בשורה מלהיבה במיוחד – אצל רבים הוא נתפס כחג שיש בו הרבה מצות והרבה בשר, ותלוי בארץ המוצא, גם הרבה אורז או הרבה תפוחי אדמה… אבל כשמסתכלים על סימני הסדר ועל טקסי המתאבנים הקטנים שלפני פרוץ הסעודה בליל הסדר, מגלים שירקות רבים וגם פירות לוקחים חלק בחגיגה. השבוע נפנה אליהם את הזרקור.

הראשון בהם, הפותח את האוכל והתאבון הוא הכרפס. אפשר לאכול בעצם כל ירק, ויש מנהגים שונים: סלרי, פטרוזיליה, צנון, תפו"א או בצל. כל הירקות האלה מצויים בעונה עכשיו (יחד עם עוד רבים וטובים), ומכיוון שכך, כל אחד מהם הוא אפשרות טובה לנשנוש. את הירק טובלים במי מלח, שמספקים טעם וגם ענין וסקרנות. אכילת ירק בתחילת הערב היא מתאבן שקצת מרגיע את הבטן המקרקרת ומאפשר להמשיך בדיוני ההגדה ובסיפורים שעוד יבואו לפני הארוחה. זהו גם סממן של חירות ושל שפע, אוכלים מתאבנים משום שיש הרבה לאכול, ויש פנאי ונינוחות לשבת יחד ולדבר תוך כדי הארוחה.

veggie plate

ה"ניגוב" הבא הוא של המרור, ובו כלולים שאר ירקות קערת הסדר – המרור, החזרת והחרוסת. המרור הוא בדרך כלל חסה. כיום בזני התרבות שלה היא כבר לא מרירה, לפעמים אפילו מתוקה, אבל זני הבר – חסת המצפן וחסת הבר בהחלט מרירים ומספקים הסבר לבחירה בה לסמל המרירות. מיני מרור אחרים היו גם עולש, חרחבינה (כנראה קוץ סגול) ותמכה (עלים מרירים כלשהם), וגם חזרת. היום אנחנו לרוב מתפנקים בחסה, שמתיאורי שאר האפשרויות נשמעת לי החביבה ביותר. לחסה מוסיפים לפעמים חזרת חריפה. אולי כדי לחתור שוב למרירות או בגלל שחריף גם הוא מהטעמים החזקים והקשים יותר. מבחינתי כחובבת חריפות, התיבול בחזרת הוא משובח וחביב, ונחמד שהעלים פוגשים שורש והמתיקות חריפות, והאף מצטרף בדרך כלל לחגיגה כשעוצמתה של החזרת עולה פנימה לתוכו…

בשלב ראשון אוכלים את המרור לבדו, אבל בסבב השני שלו מוסיפים טעם נוסף למרור והחריף – חרוסת מתוקה. חרוסת עשויה מפירות ואגוזים, והיא בעצם מעדן טבעי משובח. לפעמים היא נוזלית יותר, דומה לסילאן, לפעמים היא ממרחית כמו פסטו ויש גם שדומה יותר לסלט קצוץ. בעונה הזאת עוד לא היו פירות טריים, אז השתמשו בפירות מיובשים: דבלים, תמרים, אגוזים ושקדים. היום מוסיפים לרוב גם תפוחים ושאר מתוקים.

כשלמדה על מנהגי ליל הסדר השנה, תהתה שחר בתי למה טובלים מרור בחרוסת? כשחקרנו את הענין מצאנו שיש שמסבירים שזה נועד להפיג את מרירות המרור. ואחרים כורכים את מרירות העבדות במצרים עם החרוסת, שמסמלת את הטיט איתו בנו בפרך. שחר חשבה שטובלים אותם יחד בשביל לטעום את כל הסיפור יחדיו, המר עם המתוק, הפחד עם הסוף הטוב, המצוקה עם השמחה. 
פירוש יפה אחר מצאנו של ר' אברהם אליהו כי טוב שאומר, שליל הסדר מורכב מעירוב של שיעבוד וגאולה, והמרור והחרוסת הם שילוב של מר ומתוק. לומר לנו שמר ומתוק תלויים גם בנו, באיך שאנחנו רואים את הדברים. אפשר לראות את העולם כמו בני ישראל במדבר – את המרור (הקושי) בתוך החרוסת (הטוב והמתוק), ואפשר לראות את העולם, כמו פוליאנה, לראות את החרוסת (המתיקות) בתוך המרור (הקושי). (פוליאנה היא תוספת של שחר, כמובן, לא של הפרשן המקורי…).

hillel-sandwich

ליל הסדר הוא ערב עמוס. המון טעמים גרים בו יחד: מלוח, מתוק, מר וחריף. צבעים שונים, מרקמים רבים, רצונות מגוונים… הרבה בלאגן, קצת כמו ארגז ח'ביזה…

מאחלים לכם חג שמח וטוב, שתהנו מכל הטעמים, ותהנו מהסדר וגם מאי הסדר, מהאביב המשוגע העובר עלינו, ומהתחדשות ברוכה.

חג שמח ואביבי מכולנו בח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל החגיגי

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, תפו"א, חסה/חסה מסולסלת, מלפפון, כרובית/ברוקולי, עגבנייה, כרוב, כרישה/בצל לח, אפונת שלג/אפונת גינה/פול, גזר. בארגזים קטנים בלבד: סלק.

ובסל הגדול תוספת של: קולרבי/שומר, תרד /מנגולד/עלי ברוקולי, עגבניות צ'רי/ קישואים/לפת לבנה, סלרי שורש/שום ירוק

יום רביעי:  אפונה סינית/אפונת גינה/פול, כרובית, מלפפון, עגבנייה, גזר, חסה/חסה מסולסלת, כרוב, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, סלק, כרישה/בצל לח/שום ירוק, מיזונה/ תרד ניוזילנדי- מתנה. בארגזים קטנים בלבד: תפו"א.

ובסל הגדול תוספת של: לפת לבנה/עגבניות צ'רי, מנגולד/עליי ברוקולי, ברוקולי/ארטישוק, קלרבי/דייקון.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #520, 30 במרץ-1 באפריל 2015, י'-י"ב ניסן תשע"ה – חג אביב שמח!

הודעות לקראת חג האביבשינוי מועדי משלוח בפסח:

בשבוע הבא, בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום שני ה6 באפריל ויום רביעי ה8 באפריל.

—-

היום הפתוח שלנו יתקיים ביום רביעי, 8 באפריל, י"ט ניסן. השנה אנחנו נלהבים לארח את טלאור שתדריך סיור ליקוט ואחריו בישולים של מה שנלקט. תהיה פעילות יצירה לילדים, יהיו סיורים בשדה בין הירקות לגדולים ולקטנים, וכמובן, כמיטב המסורת, להקת "הייזל היל" תנגן לנו כמו תמיד מוזיקה שמשמחת את הלב ומקפיצה את הרגליים.

בשבוע הבא נשלח פירוט לגבי לוח הזמנים, אבל בינתיים רשמו לפניכם את התאריך – כולכם מוזמנים!

__________________________________

בשורת אביב

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:
מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.

עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר –
וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:
לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים, אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!
הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה.

(חיים נחמן ביאליק)

זה כבר זה רשמי – האביב כבר כאן. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. זה אומר שאצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ ומסתיים ב21 ביוני. האביב ידוע כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה. זו עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין. בארץ, למען האמת, האביב אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. אלא מה, כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי. אלא שפה האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, ואת זה יש לנו כאן למכביר בשבועות האחרונים, כך שבהחלט אפשר לשיר: "בשורת אביב לך הבאתי".

המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב". אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב". זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: "כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה" (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש"י: "…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…" (פירוש רש"י על שמות יג, ד).

יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה "אָב" במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש  אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו "איבי הנחל" (שיר השירים ו, יא) ו"עודנו באיבו" (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: "העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה".

בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מרגישים את התקרבות עונת הדבש – מלאי הדבש שלנו מהעונה שעברה הולך ומצטמצם, ואם הזמנתם קילו דבש לאחרונה שמעתם שנשאר לנו רק מגוון חלקי ביותר. ויחד עם דניאלה ותמיר אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שהם יפיקו מהכוורות שלהם במגוון הטעמים הנהדר, בעוד כחודש וחצי-חודשיים.

גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ'עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ'עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. תיאור יפה של הטקס הקדום ושל חידושו בתנועה הציונית המתחדשת נמצא במצגת הזו של מכון שיטים. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל החגיגי?

יום שני: כרישה, פול/אפונת גינה, קייל/מנגולד, עגבנייה, קלרבי/כרוב/כרובית, גזר, מלפפון, פטרוזיליה/כוסברה, חסה, סלק אדום, בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש/סלרי עלים

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, אפונה סינית, שום ירוק, ארטישוק/קישואים.

יום רביעי: סלק, כרישה, קייל/מנגולד, עגבנייה, פול, חסה, מלפפון, גזר, סלרי שורש/סלרי עלים, פטרוזיליה/שמיר, ארטישוק/קישואים.

ובסל הגדול תוספת של: שום טרי, כרוב/כרובית/קלרבי, אפונה סינית /אפונה גינה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)