עלי ח'ביזה #616, 3-5 באפריל 2017, ז'-ט' ניסן תשע"ז

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

  • בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה10 באפריל ויום רביעי ה12 באפריל.
  • בשבוע של סוף החג – משלוחי יום שני יתקיימו ביום שלישי, 18 באפריל. משלוחי יום רביעי כרגיל

לכל מי שמקבל פעם בשבועיים נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים

מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, י"ז ניסן, 13.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר בלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

נשמח לראות את כולכם! חג שמח!

____________________________________

פסח כאן – נעמי שמר

ריח שיבולים ירוקות ועוגות אגוז מתוקות
ריח ניקיון, שתי יונים ויון
זה סימן שפסח כאן

צליל של חזרות מקהלה, קול חתן וקול כלה
רוח ממדבר, והסתיו עבר
זה סימן שפסח כאן

יוצאים בחודש האביב
הבן שואל האב מקשיב
וקול התור ושיר מזמור ואור גדול סביב

השמיים כבר אחרים, זמן לקרוא בשיר השירים
בגד חג חדש ומצה בדבש
זה סימן שפסח כאן

בוא ונערוך ת'שולחן ונשים גם אפיקומן
וארבע כוסות, ארבע קושיות
זה סימן שפסח כאן

הנה ביצוע חביב ונוסטלגי של ילדי בי"ס לאמנויות (השיר שלנו בדקה 17)

pesach plate

אז פסח עדיין לא כאן, אבל ממש עוד מעט, ובדרך כלל כשחושבים על פסח מבחינה קולינרית אין שם בשורה מלהיבה במיוחד – אצל רבים הוא נתפס כחג שיש בו הרבה מצות והרבה בשר, ותלוי בארץ המוצא, גם הרבה אורז או הרבה תפוחי אדמה… אבל כשמסתכלים על סימני הסדר ועל טקסי המתאבנים הקטנים שלפני פרוץ הסעודה בליל הסדר, מגלים שירקות רבים וגם פירות לוקחים חלק בחגיגה. השבוע נפנה אליהם את הזרקור.

הראשון בהם, הפותח את האוכל והתאבון הוא הכרפס. אפשר לאכול בעצם כל ירק, ויש מנהגים שונים: סלרי, פטרוזיליה, צנון, תפו"א או בצל. כל הירקות האלה מצויים בעונה עכשיו (יחד עם עוד רבים וטובים), ומכיוון שכך, כל אחד מהם הוא אפשרות טובה לנשנוש. את הירק טובלים במי מלח, שמספקים טעם וגם ענין וסקרנות. אכילת ירק בתחילת הערב היא מתאבן שקצת מרגיע את הבטן המקרקרת ומאפשר להמשיך בדיוני ההגדה ובסיפורים שעוד יבואו לפני הארוחה. זהו גם סממן של חירות ושל שפע, אוכלים מתאבנים משום שיש הרבה לאכול, ויש פנאי ונינוחות לשבת יחד ולדבר תוך כדי הארוחה.

veggie plate

ה"ניגוב" הבא הוא של המרור, ובו כלולים שאר ירקות קערת הסדר – המרור, החזרת והחרוסת. המרור הוא בדרך כלל חסה. כיום בזני התרבות שלה היא כבר לא מרירה, לפעמים אפילו מתוקה, אבל זני הבר – חסת המצפן וחסת הבר בהחלט מרירים ומספקים הסבר לבחירה בה לסמל המרירות. מיני מרור אחרים היו גם עולש, חרחבינה (כנראה קוץ סגול) ותמכה (עלים מרירים כלשהם), וגם חזרת. היום אנחנו לרוב מתפנקים בחסה, שמתיאורי שאר האפשרויות נשמעת לי החביבה ביותר. לחסה מוסיפים לפעמים חזרת חריפה. אולי כדי לחתור שוב למרירות או בגלל שחריף גם הוא מהטעמים החזקים והקשים יותר. מבחינתי כחובבת חריפות, התיבול בחזרת הוא משובח וחביב, ונחמד שהעלים פוגשים שורש והמתיקות חריפות, והאף מצטרף בדרך כלל לחגיגה כשעוצמתה של החזרת עולה פנימה לתוכו…

בשלב ראשון אוכלים את המרור לבדו, אבל בסבב השני שלו מוסיפים טעם נוסף למרור והחריף – חרוסת מתוקה. חרוסת עשויה מפירות ואגוזים, והיא בעצם מעדן טבעי משובח. לפעמים היא נוזלית יותר, דומה לסילאן, לפעמים היא ממרחית כמו פסטו ויש גם שדומה יותר לסלט קצוץ. בעונה הזאת עוד לא היו פירות טריים, אז השתמשו בפירות מיובשים: דבלים, תמרים, אגוזים ושקדים. היום מוסיפים לרוב גם תפוחים ושאר מתוקים.

כשלמדה על מנהגי ליל הסדר השנה, תהתה שחר בתי למה טובלים מרור בחרוסת? כשחקרנו את הענין מצאנו שיש שמסבירים שזה נועד להפיג את מרירות המרור. ואחרים כורכים את מרירות העבדות במצרים עם החרוסת, שמסמלת את הטיט איתו בנו בפרך. שחר חשבה שטובלים אותם יחד בשביל לטעום את כל הסיפור יחדיו, המר עם המתוק, הפחד עם הסוף הטוב, המצוקה עם השמחה. 
פירוש יפה אחר מצאנו של ר' אברהם אליהו כי טוב שאומר, שליל הסדר מורכב מעירוב של שיעבוד וגאולה, והמרור והחרוסת הם שילוב של מר ומתוק. לומר לנו שמר ומתוק תלויים גם בנו, באיך שאנחנו רואים את הדברים. אפשר לראות את העולם כמו בני ישראל במדבר – את המרור (הקושי) בתוך החרוסת (הטוב והמתוק), ואפשר לראות את העולם, כמו פוליאנה, לראות את החרוסת (המתיקות) בתוך המרור (הקושי). (פוליאנה היא תוספת של שחר, כמובן, לא של הפרשן המקורי…).

hillel-sandwich

ליל הסדר הוא ערב עמוס. המון טעמים גרים בו יחד: מלוח, מתוק, מר וחריף. צבעים שונים, מרקמים רבים, רצונות מגוונים… הרבה בלאגן, קצת כמו ארגז ח'ביזה…

מאחלים לכם חג שמח וטוב, שתהנו מכל הטעמים, ותהנו מהסדר וגם מאי הסדר, מהאביב המשוגע העובר עלינו, ומהתחדשות ברוכה.

חג שמח ואביבי מכולנו בח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל החגיגי

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, תפו"א, חסה/חסה מסולסלת, מלפפון, כרובית/ברוקולי, עגבנייה, כרוב, כרישה/בצל לח, אפונת שלג/אפונת גינה/פול, גזר. בארגזים קטנים בלבד: סלק.

ובסל הגדול תוספת של: קולרבי/שומר, תרד /מנגולד/עלי ברוקולי, עגבניות צ'רי/ קישואים/לפת לבנה, סלרי שורש/שום ירוק

יום רביעי:  אפונה סינית/אפונת גינה/פול, כרובית, מלפפון, עגבנייה, גזר, חסה/חסה מסולסלת, כרוב, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, סלק, כרישה/בצל לח/שום ירוק, מיזונה/ תרד ניוזילנדי- מתנה. בארגזים קטנים בלבד: תפו"א.

ובסל הגדול תוספת של: לפת לבנה/עגבניות צ'רי, מנגולד/עליי ברוקולי, ברוקולי/ארטישוק, קלרבי/דייקון.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #520, 30 במרץ-1 באפריל 2015, י'-י"ב ניסן תשע"ה – חג אביב שמח!

הודעות לקראת חג האביבשינוי מועדי משלוח בפסח:

בשבוע הבא, בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום שני ה6 באפריל ויום רביעי ה8 באפריל.

—-

היום הפתוח שלנו יתקיים ביום רביעי, 8 באפריל, י"ט ניסן. השנה אנחנו נלהבים לארח את טלאור שתדריך סיור ליקוט ואחריו בישולים של מה שנלקט. תהיה פעילות יצירה לילדים, יהיו סיורים בשדה בין הירקות לגדולים ולקטנים, וכמובן, כמיטב המסורת, להקת "הייזל היל" תנגן לנו כמו תמיד מוזיקה שמשמחת את הלב ומקפיצה את הרגליים.

בשבוע הבא נשלח פירוט לגבי לוח הזמנים, אבל בינתיים רשמו לפניכם את התאריך – כולכם מוזמנים!

__________________________________

בשורת אביב

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:
מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.

עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר –
וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:
לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים, אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!
הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה.

(חיים נחמן ביאליק)

זה כבר זה רשמי – האביב כבר כאן. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. זה אומר שאצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ ומסתיים ב21 ביוני. האביב ידוע כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה. זו עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין. בארץ, למען האמת, האביב אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. אלא מה, כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי. אלא שפה האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, ואת זה יש לנו כאן למכביר בשבועות האחרונים, כך שבהחלט אפשר לשיר: "בשורת אביב לך הבאתי".

המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב". אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב". זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: "כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה" (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש"י: "…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…" (פירוש רש"י על שמות יג, ד).

יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה "אָב" במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש  אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו "איבי הנחל" (שיר השירים ו, יא) ו"עודנו באיבו" (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: "העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה".

בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מרגישים את התקרבות עונת הדבש – מלאי הדבש שלנו מהעונה שעברה הולך ומצטמצם, ואם הזמנתם קילו דבש לאחרונה שמעתם שנשאר לנו רק מגוון חלקי ביותר. ויחד עם דניאלה ותמיר אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שהם יפיקו מהכוורות שלהם במגוון הטעמים הנהדר, בעוד כחודש וחצי-חודשיים.

גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ'עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ'עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. תיאור יפה של הטקס הקדום ושל חידושו בתנועה הציונית המתחדשת נמצא במצגת הזו של מכון שיטים. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל החגיגי?

יום שני: כרישה, פול/אפונת גינה, קייל/מנגולד, עגבנייה, קלרבי/כרוב/כרובית, גזר, מלפפון, פטרוזיליה/כוסברה, חסה, סלק אדום, בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש/סלרי עלים

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, אפונה סינית, שום ירוק, ארטישוק/קישואים.

יום רביעי: סלק, כרישה, קייל/מנגולד, עגבנייה, פול, חסה, מלפפון, גזר, סלרי שורש/סלרי עלים, פטרוזיליה/שמיר, ארטישוק/קישואים.

ובסל הגדול תוספת של: שום טרי, כרוב/כרובית/קלרבי, אפונה סינית /אפונה גינה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה 429, 11-13 במרץ 2013, כ"ט אדר-ב' ניסן תשע"ג

התחדשות—
חודש ניסן מגיע, האביב כבר פה – משוגע, תזזיתי, מבלבל. השבוע צפויים לנו כמה ימי שרב ממש (35 מעלות!), ובאופק סגרירי וגשום… זה זמן התחדשות ושינוי.
אליקו, לקוח ח'ביזה וחבר, שלח לי סרטון הדרכה לתרגול אצבעות קצר – התחדשות של כמה דקות תוך כדי היום הגדוש בפעילות…
מאחלים לכם ימי אביב נעימים מלאי הפתעות ורעננות.
_________________________________________________________________

הודעות לקראת חג האביב:

שינוי מועדי משלוח בפסח:
• בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום רביעי ה27 במרץ ויום שני ה1 באפריל.
• משלוח יום שני שלפני החג עובר ליום ראשון 24 במרץ

מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, 28 במרץ, י"ז ניסן, בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת הלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
_________________________________

לקראת חג הפסח מציע אסף נוב מ"מנחת הארץ" מצות שמורות רכות, עשויות בעבודת יד מחיטת ארץ ישראל אורגנית. המצות בהשגחה של הרב שמואל אליהו והרב עזרא שיינברג מצפת.
המחיר: 110 שקלים לקילו

מי שמעוניין בפרטים נוספים יכול לפנות טלפונית לאסף: 052-6493837
_______________________________________

וברוח חגיגית זו – מליסה מודיעה על מבצע הלדר ה-500 – לרגל התקרבותנו למכירת לדר מספר 500, היא החליטה להעניקו חינם למי שזוכה להזמינו באקראי. אנחנו לא מגלים איזה טעם הוא הנבחר. הלדר המיוחס יהיה מסומן בהתאם… בהצלחה!

__________________________________

בשבועיים הקרובים צפוי מחסור זמני בהחלט בתמר ברהי. אנחנו מצפים למשלוח שיגיע מסמר, כנראה בסוף השבוע הבא. אל דאגה, הוא עוד ישוב, ובקרוב, בינתיים נא התאזרו בסבלנות.  תודה

_____________________

ולמי שעדיין לא מכיר את מערכת ההזמנות האינטרנטית שלנו – זה הזמן לבדוק אותה. אנחנו מעדכנים בה את המחירים, את המלאי (כמיטב יכולתנו), ומוצגים בה המוצרים הרבים והשונים אותם ניתן לרכוש מיצרנים ישראלים קטנים ואיכותיים.

במערכת אתם יכולים לעקוב אחרי ההזמנות והחשבון שלכם, כך שאם אינכם מבינים את החשבונית האחרונה או החיוב בדו"ח האשראי, אתם מוזמנים לבדוק את הפירוט במערכת ההזמנות.

______________________________________

השבוע קיבלתי אימייל משעשע ובו קובץ הלכות פסח, הנה קטע הפתיחה שלנו להיום: "…ושמעתי שרבים מבני אשכנז מתמזרחים בנפול פחד הקטניות עליהם, ונאחזים בדודה רחוקה מ"דרום צרפת" כדי לזכות ולאכול פנכת אורז בפסח. ושמעתי כי יש הדורשים שיתכנסו פוסקי אשכנז כדי לבטל דין קטניות, אלא שעסוקים גדולי הדור בדין אקונומיקה כשרה לְפֶּסַח, אך עשויה להכיל שאריות לפתית (לאלרגנים), ואין פנאי בידם להתעסק בזוטות. ומכל מקום – המחמיר תבוא עליו ברכה, כאותו אחד שנמנע מאכילת מצה שרויה, קטניות, לפתית, וביצים עם חותמת, וזכה שמת בשביעי של פֶּסַח מרעב… "

לקראת בואו הקרב של חג האביב, ולכבוד הבשלת נציגי משפחת הקטניות האביביים הטעימים שלנו – האפונה לסוגיה, והפול, בואו נקדיש כמה מילים לבלבול הכללי השורר בעולם החמץ, הדגן והקטניות. משפחת הדגניים היא משפחה בוטנית (שמה הלטיני Poaceae או Gramineae) ממשפחות הצמחים החשובות ביותר לכלכלה ולתרבות האנושית בשל מגוון השימושים והיומיומיות שלהם כגרעיני מאכל לאדם (מרכיבים כמעט כל פת לחם בתבל) ולבעלי חיים (כמספוא וכמרעה), כמקור לסוכר (קני סוכר ותירס), כחומרי בנין (במבוק באסיה) ולנוי (כל מדשאה מצויה). זו משפחה צעירה יחסית (בת 55-65 מיליון שנה) שמאופיינת בעשבים בעלי גבעולים חלולים (קנים) הבנויים בדרך כלל מפרקים-מפרקים, מה שמקנה להם יציבות רבה ויכולת להתכופף ולא להישבר. מכיוון שהם מופרים על ידי הרוח, אין להם צורך בפרח גנדרני וצבעוני למשיכת מאביקים, ולרוב יהיו הפרחים ירוקים-חומים-צהובים כצבע הצמח עצמו ולא יבלטו לנו. הגרעינים – פירות הדגן מאורגנים לרוב בשיבולת.

גרעיני/גרגירי הדגניים הם חד פסיגיים (בעלי עלה זרע יחיד בגרעין, אפשר להדגים זאת בכך שהגרעין שלהם לא נבקע לחצי – חשבו למשל על גרעין תירס או אורז לעומת פול או אפונה). כמעט כולם ראויים למאכל, אבל רבים מהם קטנים כל כך שלא משתלם לגדלם. תכונה נוספת שלהם, בעייתית לחקלאות, היא שרובם מפיצים את זרעיהם על ידי פיצוץ השיבולת והעפת את הגרעינים לכל עבר, כמובן שזה מציב בעייה אמיתית למי שרוצה לקצור או ללקט אותם… במהלך השנים ברר וטיפח האדם את אותם הדגנים הלא נפיצים וניסה לפתח גרעינים גדולים יותר ויותר. התוצאה היא, למשל, החיטה, השעורה, התירס והאורז (לשם השוואה הביטו, למשל, על גרגירי אמרנת, ויש עוד קטנים מהם).

בתוך המשפחה המכובדת הזו ישנה תת משפחה "יהודית" משהו שקרוייה בפינו: "חמשת מיני דגן". אלו דגנים השייכים בתוך משפחת הדגניים ל"שבט החיטה" (תת-משפחת הסיסניים), שהמיוחד לה הוא היכולת שלה להחמיץ ולתפוח. זה קורה בגלל או בזכות (תלוי את מי שואלים) הגלוטן – שם כולל למספר חלבונים האופיניים למיני הדגן השונים. יחודו הוא היותו בלתי מסיס במים. מקור השם "גלוטן" קשור למילה הלטינית gluttire שפירושה "לבלוע", ויש לכך סיבה: הגלוטן משנה את המבנה המרחבי שלו כשמוסיפים מים ולשים את העיסה, כך שהבצק מקבל חוזק מכני ויכולת לאצור בתוכו גז (הנוצר ע"י שמרים ואנזימים). בפעולת הלישה, מתפתח הגלוטן ויוצר מבנה תלת-מימדי של רשת סיבים דקים ואלסטיים, שתפקידה הוא "לכלוא" ו"להחזיק" את הגזים ואדי המים המתהווים בתוך חללי הבצק בזמן התפיחה ואחר כך האפיה. למי שרוצה להרחיב מדעית וגסטרונומית אפשר כאן וכאן. לקבוצה הזאת יש דינים מיוחדים ביהדות, הכוללים, מלבד ענייני פסח, גם את "ברכת המוציא" לפני אכילתם ו"ברכת המזון" לאחריה ואת מצוות הפרשת החלה.

wheat barley rye Spelt

ארבעת מיני הדגן המשמשים אותנו כיום לאכילה ושייכים לשבט החיטה הגלוטני הם (בתמונות למעלה מימין לשמאל): חיטה, שעורה, שיפון וכוסמין (לא לטעות, לא מדובר בכוסמת [שהיא כלל לא דגן], אלא במין החיטה שנעשה טרנדי בשנים האחרונות, מה שקרוי באנגלית spelt). ארבעה??? אבל אנחנו מדברים על חמישה מיני דגן! ומה עם שיבולת השועל, הידועה בכינוייה החביב "קוואקר"? אז זהו, שלא. שיבולת השועל או הקוואקר המוכר לנו היום אינו מכיל גלוטן, אינו מחמיץ ואינו מתנפח. פרופסור יהודה פליקס זיהה את שיבולת השועל עם זן של שעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת שועל היא סוג הדגן הנמצא בקוואקר מכיוון שבקוואקר אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד. אלא שכאן אנחנו נכנסים לשדה (מוקשים) אחר, כלל לא בוטני והרבה יותר מסובך הנקרא: שינוי מנהג ישראל, שאשוב אליו בסוף העלון.

המשפחה השניה שלנו היום, משפחת הקטניות, היא משפחה תרמילאית היקרה ללב החקלאים מאוד גם היא. לא ארחיב כאן בשבחיה, אני בטוחה שעוד ימצא לכך העלון המתאים, רק אציין שאין בינה ובין הדגניים שום דמיון בוטני (טוב, זו הגזמה, שניהם כמובן שייכים לממלכת הצמחים). ובעצם, כשאנחנו שואלים: אוכל או לא אוכל קטניות בפסח? אנחנו בכלל לא מתכוונים למשפחת הקטניות אלא לקטגורית הקטניות האשכנזית הפסחית, קבוצה מגוונת ומוזרה במקצת הכוללת אורז, דוחן, ותירס (ממשפחת הדגניים), אפונה, חומוס, חילבה, סויה, עדשים, פול, שעועית, ותמרינד הודי (שהם אכן קטניות), גרעיני חמניות, חרדל, כוסמת, קימל ושומשום (השייכים למשפחות בוטאניות שונות ומגוונות). בקיצור, תחת כותרת 'איסור אכילת קטניות' נכללים כל מיני הזרעים שנאכלים ללא בשר פרי מעליהם.

וכל זאת למה? מסורת האיסור היא מסורת יהודית אירופאית עתיקה, בת למעלה מ700 שנה, אך טעמיה ברורים פחות. במאמר בוואלה לפשוטי עם כמוני מצאתי את הסיכום המוצלח הבא: שלוש סיבות עיקריות, ושלושתן אינן נובעות מאיסור אלוהי, אלא בעיקר מטעמי חששות והיסוסים.

* בקהילות היהודים האשכנזיות נהגו לבשל את הקטניות והרבנים לא סמכו על הנשים המבשלות שאם יבשלו אורז במהלך הפסח לא יטעו ויבשלו גם גריסים.
* מכיוון שישנן מינים של קטניות שניתן לעשות גם מהן קמח, חששו הרבנים שמא יהיו יהודים שירשו לעצמם להשתמש גם בקמח חמץ. אמנם בתקופות קדומות יותר לא חששו כי המסורת הייתה ברורה ויציבה, אך ברגע שהיהודים יצאו לגלות חששו הרבנים שחוסר הבקיאות במסורת יביא לטעויות. הפעם זו לא האישה אשמה…
* הדמיון והקרבה הפיזית בין הדגן לקטניות. בשני המקרים מדובר בגרגירים שנשמרים באותם מחסנים לתקופות ארוכות יחסית, והיה חשש שהקטניות הכשרות יתערבו בגרגירי החיטה והשעורה, מה שיוביל לבישול חמץ בפסח. גם העגלות בהן הובילו את הקטניות למכירה היו עמוסות לרוב גם בדגן, מה שהוביל להתערבבות.
* ואני רוצה להוסיף משלי שגם הגידול בשדות קשור לכך: במהלך ימי הביניים המוקדמים עברו החקלאים באירופה למחזור זרעים תלת-שנתי: כל שדה נזרע שנה אחת בדגן, שנה שנייה בקטניות ובשנה השלישית הובר. שיטת גידול זו הביאה בוודאי לצמיחה לא מתוכננת של מעט דגן בתוך שדה הקטניות, שמן הסתם נכנסה לשקי הקטניות.

בעקבות כל החששות האלה קבעו הרבנים ש – better safe than sorry (ביידיש זה נשמע יותר טוב), ואסרו בכלל על אכילת קטניות, אליהן הצטרפו שאר הדגנים והזרעונים והגרעינים והגרגירים ומה לא. סדר פסח? מבחינה בוטאנית פסח מביא בעיקר בלאגן…

מקוים שאתם מוצאים לכם רגעי הפוגה, התרעננות, אביביות ושמחה בתוך ימי קדם החג הבאים עלינו לטובה,
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, יערה ועל צוות ח'ביזה
___________________________________

מה השבוע בסל האביבי, לצד האפונה והפול?

יום שני: חסה, כרישה / שום ירוק, אפונה, עגבניה, סלק אדום, גזר, שומר/דייקון/אפונת גינה, מלפפונים, ברוקולי, כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב לבן/כרוב אדום.

ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, פול, קייל אדום

יום רביעי: סלק אדום, ברוקולי/כרוב, מלפפונים, פטרוזיליה, אפונה סינית, חסה, פול, סלרי עלים, שום ירוק, גזר, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: דייקון, קייל, כרובית/תפו"א

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

_____________________________________________

מתכוני אפונה ופול:

אפונה ירוקה ושומר – תודה לנעמי מתל-אביב:

– 1  ק"ג אפונה טריה או קפואה (אני משתמשת רק בקפואה, את הטרייה אני אוכלת).
– 3 ראשי שומר.
– 1 בצל חתוך לרצועות קטנות.
– 1.5 כוסות מים.
– 1/4 כוס שמן זית.
– 1/2 כפית כורכום
– 1/2 כפית פלפל
– 1/2 כפית מלח
– אפשרות 1/2 ק"ג תערובת לכדורי בשר.

אפונה טרייה להוציא מתרמילים.
שומר – לחתוך גבעולים ולחלק לשמונה פלחים.
לטגן בצל , להוסיף תבלינים ולערבב. לסדר על הבצל את פלחי השומר,
ואת האפונה. להוסיף מים ולבשל שעה שעה וחצי ברתיחה עדינה מכוסה.
אם רוצים כדורי בשר, אז כאשר המים רותחים,
להניח על הירקות את כדורי הבשר.
תבשיל עדין, מעולה עם אורז לבן.

שאר המתכונים השבוע לקוחים מעלונים קודמים על הקטניות הללו בהם אספנו מתכונים רבים:

מתכוני אפונה ירוקה מעלון 102

מתכוני אפונה ירוקה מעלון 223

מתכוני פול מעלון 100

מתכוני פול מעלון 281

עלי ח'ביזה 384, 2-4 באפריל 2012, י'-י"ב ניסן תשע"ב

שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום שני ה9 באפריל ויום רביעי ה11 באפריל.

מי שמקבל ארגז פעם בשבועיים, שימו לב שאנחנו "מתעלמים" מהשבוע של פסח, ולכן לכולכם יהיה דילוג של שלושה שבועות במשלוח. אם אתם מקבלים ארגז פעם בשבועיים, וזה יוצא השבוע,2/4 באפריל, הארגז הבא שלכם יהיה רק בעוד שלושה שבועות, ב23/25 באפריל. אם אתם רוצים לעדכן את מועדי המשלוח בצורה שונה כדי למנוע פער כזה, צרו איתי קשר בהקדם.

יום פתוח:
כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום שלישי, 10 באפריל, י"ח ניסן, בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.

אתמול בערב בישר לי הווארד שהנגנים המעולים של "הייזל היל" (Hazel Hill String Band) הלהקה הנהדרת, שמלווה אותנו כבר כמה שנים, יוכלו להגיע ולשמח את ליבנו ביום הפתוח! איזה כיף!

ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת הלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח מכולנו!

________________________

אביב

המושג אביב במקרא מתאר גיל מסויים של התבואה בתחילת הבשלתה לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב", וזהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים. בספר שמות כתוב כי מכת הברד הכתה את הפשתה והשעורה אך לא את החטה והכסמת "…כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה"ׁ(שמות ט, לא).

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. תיאור יפה של הטקס הקדום ושל חידושו בתנועה הציונית המתחדשת נמצא במצגת הזו של מכון שיטים.

הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אצלנו בח'ביזה מביא חג האביב השנה קציר של תבואה חדשה מסוג שונה מהרגיל – ממש בימי אלו אנחנו חונכים ביראה את מערכת ההזמנות הממחושבת החדשה שלנו. כשחזרתי לניהול הלקוחות לפני כארבע שנים היו לח'ביזה כ300 לקוחות, היום (בלי עין הרע) המספר הזה כמעט הוכפל, ועדיין נשארנו אלון ואני לנהל את העניינים בזוג, כשאנחנו משתאים כמה מהר חולפות שעות העבודה ואיך פתאם לא מספיקים את מה שהיינו מספיקים בעבר… גם מורכבות העבודה השתנתה – נוספות מוצרים רבים ומצויינים שאפשר להוסיף לארגזים, מה שמשמח מאוד מצד החך, ומוסיף מלאכה מצד הניהול.

בקיצור, כנראה גם שיבולי ניהול החשבונות בח'ביזה הגיעו לשלב ה"אביב", הן התבגרו והתקשו דיין וצריכות התייחסות אחרת מאשר בתקופה הצעירה והרכה שלהן. יותר מדי פעמים השנה יכולתי לזמזם לעצמי: "ויהי בחצי הלילה", והגיע הזמן למצוא פתרון…

כבר מספר שנים אני "מתאמנת" להיות חקלאית, ובחששות לזרעים שנטמנים בקרקע ושל שתילים רכים בלילות קרה אני מנוסה ואפילו מצליחה להתמודד בהצלחה, לתת אמון בטבע ובמזג האויר ובמי/מה שמניע אותם ולהאמין שיהיה טוב. אבל עם אלי המחשבים עוד אין לי קשרים הדוקים, והשבועות האחרונים גורמים לי ללא מעט אתגרים בתחום האמונה בעולם המחשוב וביכולתו להתחשב בי ולא לשלוח לעברי מכות מצרים ומזיקים כמו הודעות שגיאה ותקלות חישוב.

אני באמת משתדלת לשיר לעצמי מדי יום: "אילו עדכנה המערכת חשבונות ולא הוציאה דוחות שליחויות – דיינו", ואכן מתלהבת מאוד מהמטלות שנחסכו מאיתנו עד כה. אנחנו עדיין פוסעים צעד צעד, המערכת ואני ועמיר המתכנת והיוצר (שמוכן תמיד לסייע ולפתור בעיות, ולהסביר הכל, כשהוא משתמש בשלל ביטויים שנשמעים לי סינית מדוברת), אבל מקוים שלא יקח לנו ארבעים שנה להגיע לארץ המובטחת, שלחו לנו את ברכותיכם ותקוותיכם.

ועכשיו לתכל'ס: בימים אלו אנחנו שולחים לכם במייל את החשבון החודשי המפורט שלכם מחודש מרץ. לחלקכם הוא נשלח שלוש פעמים, אני מתנצלת. כמובן שחוייבתם רק פעם אחת. כמה הערות חשובות:

  • אם היו לכם "זנבות" מהחודש הקודם, בין אם לחובה ובין אם לזכות, הן לא נכללות בפירוט, שמתחיל מאפס, ולכן לחלק קטן מכם היה החיוב החודש קצת שונה מהחשבון, אם יש לכם שאלות, פנו אלי.
  • מהחודש הזה חיוב הירקות והפירות יתבצע במשותף, בחשבונית אחת, ללא מע"מ, וחיוב המשלוחים ישאר בנפרד, בחשבונית נפרדת הכוללת מע"מ. חיוב המוצרים הנוספים יתבצע מעתה גם הוא בסוף כל חודש.
  • כדי שנוכל לשלוח לכולכם חשבון כזה, אנחנו זקוקים לכתובת אימייל מעודכנת, אם אינכם מקבלים את החשבוניות וההודעות שלנו לאימייל העדכני שלכם, זה משום שהוא אינו מעודכן אצלנו – צרו איתנו בבקשה קשר ועדכנו אותנו. האימייל שלנו: csa@chubeza.com
  • והכי חשוב: אודה לכם מאוד אם תעברו על החשבון ותוודאו שהוא תקין ומובן, משוב מכם יסייע לנו לגלות טעויות, אם ישנן, ולשפר את המערכת.

תודה רבה רבה, על כל התמיכה והסבלנות גם בימים עמוסים מאוד שלנו, מאחלים לכולכם חג חרות אביבי ושמח, גדוש משפחתיות חמימה, פריחות וטבע, אוכל טעים והרבה נשימה.

נשמח מאוד לראות אתכם ביום הפתוח שלנו בשבוע הבא!

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

____________________

מה השבוע בסל?

יום שני: תפו"א, חסה, כרוב או כרובית, סלרי עלים, טפונת גינה, עגבניות, מלפפון הולנדי, גזר, סלק, כוסברה, פול ירוק.
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, פלפל אדום, פטרוזיליה שורש

יום רביעי: קייל או מנגולד, חסה, אפונת גינה או אפונה מתוקה, פטרוזיליה או כוסברה, סלק אדום, פול, מלפפון הולנדי או רגיל, גזר, עגבניות, סלרי עלים או שורש, תפו"א..
ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, כרוב או כרובית או ברוקולי, פלפל אדום

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר וגם שמן זית. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

הערה: שימו לב שאנחנו מעדכנים את הטופס לפי המלאי הקיים אצלנו, אז אם שמרתם אצלכם במחשב עותק, יתכן שהוא לא מעודכן. אתם רוצים לראות את הרשימה המעודכנת ביותר, פתחו את הטופס דרך הקישור.

_________________

ושוב, חג שמח!

עלי ח'ביזה 339, 11-13 באפריל 2011, ז'-ט' בניסן תשע"א – פסח

הודעות לקראת חג האביב:

שינוי מועדי משלוח בפסח:
בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על רביעי (20.4) ושני (25.4) ולכן:
– מי שמקבל ארגז ביום שני יקבל ארגזים בתאריכים הבאים: יום ראשון 17.4, יום שני 2.5
– מי שמקבל ארגז בימי רביעי יקבל ארגזים בתאריכים הבאים: 13.4, 27.4
– מי שמקבל ארגז פעם בשבועיים, שימו לב שאנחנו "מתעלמים" מהשבוע של פסח, ולכן לכולכם יהיה דילוג של שלושה שבועות במשלוח. אם אתם רוצים לעדכן את מועדי המשלוח בצורה שונה כדי למנוע פער כזה, צרו איתי קשר בהקדם.
מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החג, צרו איתי קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

כמסורת ח'ביזה פעמיים בשנה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, 21 באפריל, י"ז ניסן (ב' חול המועד), על השעות נודיע בהמשך.

______________________________________

אביב הגיע – פסח בא!

(תודה לנטע שלי שחיכתה בסבלנות שאמא שלה תסיים לכתוב, ועזרה השבוע לבחור את התמונות לעלון)

כבר כמה שבועות זה רשמי – האביב כבר כאן. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. זה אומר שאצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ ומסתיים ב21 ביוני. האביב ידוע כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה. זו עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין. בארץ, למען האמת, האביב אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. אלא מה, כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי. אלא שפה האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, ואת זה יש לנו כאן למכביר בשבועות האחרונים, כך שבהחלט אפשר לשיר: "בשורת אביב לך הבאתי".

המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב". אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב". זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: "כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה" (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש"י: "…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…" (פירוש רש"י על שמות יג, ד).

יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה "אָב" במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש  אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו "איבי הנחל" (שיר השירים ו, יא) ו"עודנו באיבו" (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: "העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה". 

בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מרגישים את התקרבות עונת הדבש – מלאי הדבש שלנו מהעונה שעברה הולך ומצטמצם, ואם הזמנתם קילו דבש לאחרונה שמעתם שנשאר לנו רק מגוון חלקי ביותר. ויחד עם דניאלה ותמיר אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שהם יפיקו מהכוורות שלהם במגוון הטעמים הנהדר, בעוד כחודש וחצי-חודשיים.

גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ'עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ'עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. תיאור יפה של הטקס הקדום ושל חידושו בתנועה הציונית המתחדשת נמצא במצגת הזו של מכון שיטים. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, מליסה, בת-עמי ושאר אנשי הצוות שלנו: סווט, פום, סוסו, מוחמד, אלון, תמיר, אורן, סבא אברהם, איציק, יוחאי, דרור, אלי ועמית.

________________________________________

מה בסל השבוע?

יום שני: חסה  אדומה, מנגולד, פטרוזיליה, כרוב, קלרבי, עגבניות, מלפפונים, גזר, כוסברה, סלק אדום, אפונה – רק לקטנים.
ובסל הגדול תוספת של: סלרי שורש, קישואים, שום ירוק, פול ירוק

יום רביעי: הרשימה מתפרסמת באתר ביום רביעי אחרי הצהרים בתום אריזת הארגזים. כדי לראות אותה, עליכם לחזור למייל הזה ביום רביעי אחרי 16:00, ללחוץ על הקישור (מספר העלון) ולהגיע דרכו לאתר שלנו, שם תמצאו את הפירוט לרביעי.
ובסל הגדול תוספת של:

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, לחם נבוט, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

______________________________________

ניפגש לאחר הפסח עם מתכונים