15-17 בינואר 2018 – על מזל ותורשה

 אליעזר ורוז מ"שורשי ציון" לא מפסיקים לחדש – אנחנו עובדים יחד כבר מספר שנים, ובכל פעם הם מפתיעים במוצר חדש ומשמח – המוצרים שלהם טבעוניים, חיים (Raw), נטולי גלוטן ומתאימים לתזונת פליאו. בנוסף, המרכיבים העיקריים מונבטים כדי להפיק את מירב התזונה מן הגרעין.

הפרלינים והקינוחים המעולים שלהם מלווים אותנו במתיקות ובריאות כבר זמן רב. לפני כמה שבועות הם השיקו את טבלאות השוקולד שלהם – שוקולד נא, 75% קקאו, בטעמים שונים, וכבר יש טעמים חדשים: ג'ינג'ר וכורכום וקפה, שמצטרפים לטעמים הותיקים – פטל, צ'ילי, תפוז וטבעי.

השבוע הם מציגים את נבחרת העוגיות החדשה שלהם – טבעוניות, חיות (Raw), עשויות כוסמת מונבטת במגוון טעמים: לימון-קוקוס-צ'יה, חלבה, ג'ינג'ר-קינמון ודאבל שוקולד… יאמי!    מניסיון, מובטחת חוויה טעימה ובריאה, ותחושה של מזון שעשו אותו בעבודת יד, בתשומת לב ובאהבה רבה.

ניתן להוסיף לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________________________

בתום תקופת געגוע – אורלי ושחר חידשו את מלאי סכריות הדבש המצויינות שלהם. ניתן שוב להזמין סכריות דבש בעבודת יד בטעמים: אניס, ג'ינג'ר, קפה, מנטה או טבעי.

מעולה לכל גרונות החורף הדואבים…

ניתן להוסיף לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________________________

עדו מ"בית הלחם" מרחיב ומשפץ את המאפיה… ולוקח פסק זמן קצר לשם כך. השבוע תהיה האפיה האחרונה לעת עתה, ובעוד כחודש, עם תום השיפוצים, ישוב עדו לאפות את הלחם המעולה שלו וצפויים להתווסף למאפיה עוד מטעמים והפתעות.

מי שמעוניין להגדיל את ההזמנה שלו לשבוע זה, אנא עדכנו את המערכת או הודיעו לנו בהקדם.

________________________________________

בשבוע הבא זה קורה! ארגז הפירות החורפי שלנו יוצא לדרך!

צפויים להיות בו פירות עונתיים מבין הבאים: תפוזים, קלמנטינות, פומליות, אשכוליות, אבוקדו, בננות. מחירו 70 שקלים.

מיום שלישי השבוע ניתן יהיה להוסיף אותו להזמנת הירקות שלכם דרך מערכת ההזמנות, הוא נמצא תחת הלשונית: "ירקות ופירות ח'ביזה".

שיהיה חורף עסיסי ומתוק לכולנו!

___________________________________________

"והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח" (במדבר י"א ז)

עונת החורף משרה עלינו, החקלאים, תחושה של שחקני רולטה – שוב ושוב אנחנו מציצים באתרי התחזיות השונים ובודקים את "התוצאות" – האם עלינו בגורל? האם יבוא הגשם השבוע? כמה גשם ירד? האם הוא יתפזר על פני שעות רבות וירד מתון ועדין, או ישטוף בשעה את הקרקע בזעף? אני מוכרחה לומר שהתחושה היא קצת כשל מכורים להימורים, תחושה של תלות אמיתית ב"מזל", שלצערנו הרב בשנים האחרונות מקמץ למדי בברכותיו הרטובות. כמובן שניתן להסביר את כל הענין בהסברים מדעיים – התחממות גלובלית או מידבור או כל הסבר מלומד אחר. אבל התחושה שאנחנו נשארים איתה היא אותה תחושה שיש למהמרים כבדים – מחזיקים אצבעות, מבטיחים הבטחות, נושאים עיניים למרום ובעיקר מקוים לטיפות רבות של מזל…

גם בשדה יש לנו עשב תבלין – שמו "גורל" או "מזל", והדעות לגביו חלוקות בצורה נחרצת… – הכירו בבקשה את "גד השדה" – הלא הוא הכוסברה. השבוע אנחנו ממשיכים את טרילוגית עשבי התיבול שלנו עם העשב המיוחד והשנוי במחלוקת הזה.

גד היא מילה נרדפת למזל, גם למזל הטוב (ולכן לאה מעניקה לבנה שם זה) אך גם לגורל הנחתך לשני הכיוונים – לטוב או לרע. זהו שמו של האל השמי החורץ גורלות (ומשמעות המילה כנראה קשורה ל"חצייה" או "חריצה" במובן של חריצת גורל). ואכן, גם במובן זה הכוסברה מתאימה, שכן היא ירק פאטאלי במיוחד – כמעט כל דיון על כוסברה מתחיל במשפט כגון: "העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלה שמשוגעים על כוסברה, ואלו שמתעבים אותה". וכמו במזונות רבים, החיבה או התיעוב מתחילים עוד לפני הביס הראשון – ומופנים בעיקר לריח של העלים.

מקורו של הניחוח הייחודי לכוסברה הוא במולקולות ריח עוצמתיות ממשפחת האלדהידים, חלקן בעלות ריח רענן וחלקן בעלות ריח סבוני. חלק מהחוטמים מזהים את הריח שלהם כרענן וירוק ובאפים אחרים הוא מתפרש כמסריח, סבוני, מלוכלך ודוחה. עד עכשיו הסברה היתה שמדובר בהעדפה נרכשת, שתלויה אולי בחוויות ילדות או במפגש ראשוני כזה או אחר עם הכוסברה, ובעיקר עם הריח שלה, אבל מחקר שהצליב בין החיבה/סלידה לכוסברה לבין נתונים גנטיים מצא שמדובר בהעדפה מולדת, התלויה בהימצאותו של גן מסויים שאחראי ליצירת קולטני הריח לתרכובות האלדהידים. אנשים בעלי קולטנים מסויימים יקלטו היטב את הריחות החיוביים של הכוסברה ולכן יזהו אותה כרעננה ומזמינה, אחרים בעלי קולטנים שונים לא יריחו את הריח הרענן, והריחות השליליים ייקלטו אצלם בעוצמה, הם יזהו אותה כסכנה ממש ולכן ירתעו ממנה כמו מרעל. אך למרות הנטייה המולדת, יש סיכוי לשינוי – לגנים יש רק השפעה חלקית על סלידה מכוסברה, וגם מי שנולד עם נטיה לסלידה מכוסברה, יכול לשנות זאת.

מי שנתן לכוסברה את שמה העברי השתייך כנראה לקבוצת המצדדים בה. המן שאכלו בני ישראל בסיני מתואר "כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש". בתרגום יונתן לארמית זוהה הזרע שנתן למן את צורתו כזרע כוסברה ומכאן גזרו את שמו של הצמח "גד השדה" (צבעו של המן היה כאמור לבן ולא חום בהיר כצבע זרעי הכוסברה). שמה העממי והנפוץ יותר, כוסברה, בא מהעברית במשנה (כוסבר), הארמית (כוסברא) והערבית (כוסברה), שירשו אותו כנראה מן הסנסקריט (קוסטומבארי, או קוסטומבורו). השם הלועזי שלה, קוריאנדר, מקורו במילה היוונית לפשפש – koriannon – כנראה בשל הדמיון בריח…

האגדות הקשורות במן הפלאי מספרות עליו שכשהיו איש או אישה טועמים אותו היה טעמו מתאים למה שרצו לטעום באותו הרגע, למאכל האהוב עליהם. האסוציאציה לכוסברה תיראה אולי מוזרה לחלק מכם, אך היא אכן עשב תיבול רבגוני מאוד. מצד אחד היא מוסיפה עוקץ לסלטים ותבשילים שונים, ומצד שני ממתנת ומרגיעה את עוצמת התבלינים החריפים, ולכן גם נפוצה מאוד המטבחים האסייאתים והדרום-אמריקאים המרבים בתבלון חריף. זרעי כוסברה כמרכיב במעדן פלאי וקסום נמצא גם בממתק כריסמס ידוע – sugarplum – שהתחיל את דרכו כזרעי כוסברה מצופים סוכר.

הכוסברה שייכת, כאמור, למשפחת הסוככיים – אחות לשמיר, הגזר, השומר וכדומה. המשפחה מכונה כך כי פריחתה ערוכה במעין סוכך (שמשיה) – מהענף המרכזי יוצאים מספר ענפונים קטנים ומהם מתפצלים עוד תת ענפונים ויוצרים מעין סכך. היא צמח חד שנתי, ובניגוד לפטרוזיליה הדו-שנתית, שניתן לקצור אותה פעמים רבות לפני שהיא פורחת, הכוסברה מאפשרת רק מספר קצירים מוגבל (1-3, תלוי בעונה) ואז היא מעלה עמוד פריחה. בחורף התהליך הזה איטי יותר, ובקיץ לפעמים לא מספיקים לקצור אותה אפילו פעם אחת לפני שהיא פורחת.

מוצאה של הכוסברה מאגן הים התיכון, אך כיום היא כבר אזרחית של כבוד כמעט בכל מטבחי העולם. בפרס, בגרוזיה ובמדינות הקווקז התבשילים מלאי כוסברה, במרוקו במדינות ערב זהו ירק פופולרי, וכך גם באזורים מסוימים באפריקה. וכמובן – בהודו, סין ותאילנד הכוסברה חוגגת, ובמקסיקו לא תמצאו כמעט אף תבשיל שאינו משלב בתוכו כוסברה.

צמח הכוסברה הוא מן הצמחים השימושיים שניתן להשתמש בכל חלקיהם – בעלים, בזרעים (שנקראים בלעז קוריאנדר), בענפים, ואפילו בשורש. השימוש בשורש, שיכול לשמש כתחליף לשום, נפוץ בעיקר במטבח התאילנדי, אך בעבר השתמשו בו לפעמים בתור המרור בצלחת הסדר – במקום שורש החזרת. העלים הם החלק המוכר יותר, והם בעלי הטעם והריח הדומיננטיים, המהווים את סלע המחלוקת בין שונאי הכוסברה לאוהביה. הגרגירים לעומתם, עזים פחות, מתוקים יותר וארומאטיים מאוד, ומהווים תבלין מצוין לכבישה ובישול ארוך.

מי שלא אוהב המון כוסברה, יכול להשתמש בה לתיבול שמן, היא עדינה יותר בדרך זו:
מכניסים 2 כוסות עלי כוסברה לצנצנת, מחממים קלות שמן צמחי (קנולה, חמניות, חריע, זית) ומוסיפים לצנצנת, סוגרים היטב את המכסה ומחכים שבועיים. לאחר שבועיים ניתן להוציא את גבעולי הכוסברה או להשאירם בשמן, לפי הטעם. (אם רוצים להשאיר אותם בשמן ניתן לקצוץ אותם מראש דק דק)

חייליו של יוליוס קיסר השתמשו בזרעי כוסברה ועליה לשימור בשר. חוקרים מודרניים מצאו למה זה עבד: הכוסברה מכילה חומרים נוגדי חמצון, שמונעים קלקול של שומן מן החי. יש בה גם חומרים שמונעים התפתחות תולעים, בקטריות ופטריות שמקלקלות את הבשר.
הכוסברה מוכרת בארץ כבר זמן ארוך מאוד – היא נזכרת בספרות התלמודית פעמים רבות וניכר שהיתה נפוצה ומקובלת מאוד כבר בימי המשנה והגמרא. הנה רק ציטוט אחד לשכנוע אמהות ואבות לעתיד, ממסכת כתובות, שם נכתב כי כל האוכלת כוסברה יהיו לה בנים שמנים ובריאים… גם בספר המעשיות אלף לילה ולילה מסופר על סוחר שהיה חשוך ילדים במשך 40 שנה ונרפא ע"י שיקוי שכלל כוסברה… מי יודע?

לא מצאתי סימוכים מדעיים לסגולות של כוסברה בתחום הילודה, אך בתחום העיכול אין ספק שיש לה מקום של כבוד. ברפואה העממית היא מוכרת כמקלה על נדודי שינה וחרדה. וכמו כן ידועה הכוסברה כמסייעת מאוד לעיכול – הוספת כוסברה לתבשיל קטניות (מרק אפונה, תבשילי שום ושעועית) תקל על הגזים שעלולות לייצר האחרונות. ברפואה משמשים זרעי הצמח כמרכיב בתכשירים משלשלים ולריפוי תחלואי קיבה (בעיות עיכול, גזים ומניעת עוויתות בדרכי העיכול): חולטים 5 כפות זרעים בליטר מים רותחים, ממתיקים בדבש, משהים כ- 5 דקות, ושותים כתה רפואי 1-3 כוסות ביום.

עיקר השימוש ברפואה הוא בשמן האתרי שמכילים פירות הצמח. בשמן העיקרי, לינלול (או בשמו האחר, קוריאנדרול), משתמשים ליצירת כמוסות ויטמין A ולתכשירים לטיפול בעצירות ולניקוי קיבה (למשל לפני תצלומי רנטגן וניתוחים). אותה התכונה שהסבירה את הצלחת החיילים הרומאים בשימור הבשר היא כנראה זו שמסייעת לקטול תולעי מעיים, חיידקים ופטריות טפיליות (למשל E coli הידוע לשמצה). מחקרים עדכניים מצאו שתוך כדי הסדרת פעילות הקיבה הכוסברה גם נקשרת לרעלים בגוף ולוקחת איתה אותם החוצה, והיא יעילה בניקוי הגוף ממתכות רעילות כמו כספית, עופרת ואלומיניום.

סגולה נוספת של הכוסברה הידועה לרפואה העממית מזה שנים היא כמסייעת לטיפול בסכרת, עכשיו יש לכך גם סימוכין מדעיים. במחקרים נמצא כי הכוסברה מגבירה שחרור אינסולין וכמו כן יש לה פעולה המדמה אינסולין. היא גם נחקרה והוכחה כהיפוליפידמית, כלומר, מפחיתה את כמות השומנים בדם ובכך מסייעת להפחתת הכוסלטרול הרע ולסיוע במניעת מחלות כלי דם.

טיפים ועצות לאחסון:
* כדי לשמור צרור טרי של עלי כוסברה רענן אל תרטיבו את העלים, הכניסו את הצרור לקופסת פלסטיק אטומה ושמרו במקרר למשך שבוע ויותר. שטפו רק ממש לפני השימוש.
* תבלין של עלי כוסברה יבשים קצוצים הוא אמנם חסר ריח, אבל גם טעמו חסר- השתמשו בעלים טריים.
* עלי כוסברה וזרעי כוסברה אינם יכולים לשמש תחליפים זה לזה במתכונים שונים – יש להם טעם שונה!
* כשמוסיפים כוסברה לתבשיל – כדאי לעשות זאת ממש בסוף. בישול ממושך מקהה את הטעם (אלא אם כן אתם דווקא מעוניינים להקהות את הטעם…)
* מי שרוצה להוסיף כוסברה לתפריט, אבל לא יכול להסתדר עם הריח – פסטו כוסברה או כל כתישה של העלים מפרקת את האלדהידים ומשחררת את הכוסברה מהריח החזק.

למקרא התכונות החשובות והטובות האלו בהן התברך גד השדה, יכול מי שאוהב כוסברה פשוט למולל לו עלה, לשאוף פנימה את הריח המוכר ולהוסיף את ידידתו לכל סלט או תבשיל, ואולי גם כמה מן הסולדים יחליטו לנסות ולשים גם בצלחתם קצת מן המן הטוב הזה.

שנרבה בשמחה, בריאות וגשמי ברכה!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, פול/אפונת גינה או שלג, בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד, עגבניה, סלרי עלים/שורש, חסה/רוקט/מיזונה, סלק/לפת/דייקון, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי. בארגזים קטנים בלבד: גזר.

ובסל הגדול גם: קייל/טאטסוי, כרוב, פלפל אדום/ירוק/חציל, שומר/קלרבי.

יום רביעי: גזר/סלק, חסה/רוקט/מיזונה, עגבניה, בצל יבש, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, מלפפון, שומר, מנגולד/תרד/קייל, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי, פול/אפונת גינה או שלג, סלרי עלים/שורש.

ובסל הגדול גם: חציל/פלפל, דייקון/לפת/צנונית, כרוב/כרובית/קלרבי.

סלט כרוב אסייתי – Farmer John's Cookbook: The Real Dirt on Vegetables

סלט כרוב אסייתי:

2 כוסות כרוב קצוץ (כחצי ראש כרוב קטן)
1/3 כוס גזר מגורר
1/2 כוס בצל אדום קצוץ
2 כפות נענע קצוצה
2 כפות כוסברה קצוצה
2 כפות חומץ אורז
2 כפות שמן בוטנים
כף יין אורז (מירין או סאקי)
2 כפיות דבש
כפית (ועוד קצת) שמן שומשום קלוי
מלח
פלפל שחור גרוס

– מערבבים את הכרוב, הגזר, הבצל, הנענע והכוסברה בקערה גדולה.
– מערבבים בקערה קטנה את החומץ, שמן הבוטנים, יין האורז, הדבש ושמן השומשום. שופכים את הרוטב על הסלט, מערבבים. מתבלים במלח ופלפל.
– להכניס למקרר לשעה לפני ההגשה.