25-27 בינואר 2021 – עוֹד יָגִיל כָּל לֵבַב, עוֹד תַּצְמִיחַ כָּל יַד – ט"ו בִשְׁבָט

two בשבט – מבצע "מפרי ידיה לכבוד חג האילנות:
לכבוד ט"ו בשבט ולהמתקת הסגר במתוקים מן הטבע, מליסה "מפרי ידיה" מציעה מבצע two בשבט: 2+1 על הלדר או הפירות המיובשים הנהדרים שהיא מכינה.
*מוגבל ל2 ללקוח, עד גמר המלאי.

____________________________________________

ועוד מתיקות: סוגים חדשים של עוגיות מדני וגלית – למבחר המרשים של עוגיות ומקלונים ושאר הפתעות, מצטרפות עוגיות כוסמין שוקולדצ'יפס ועוגיות כוסמין שטרודל תפוחים. טבעוניות וללא המתקה מלאכותית. בתאבון!

הוסיפו לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו

_______________________________________

שיר לט"ו בשבט / לאה גולדברג

אוֹר הַבֹּקֶר עַל כֹּתֶל חַדְרֵנוּ רוֹקֵד
מְסַפֵר כִּי הֵנֵץ וּפָרַח הַשָּׁקֵד;
מִדַּפֵּק עַל חַלּוֹן הֶעָנָף הַלָּבָן:
אַל תִּישַׁן, אַל תִּישַׁן.
צֵא לְחוֹרֵשׁ וּרְאֵה: הָאִילָן מְקֻשָּׁט,
כְּיַלְדָּה שֶׁלָּבְשָׁה אֶת שִׂמְלַת הַשַּׁבָּת,
וְכָל פֶּרַח פָּרַח, וְכָל נֶבֶט נָבַט-
ט"ו בִשְׁבָט, ט"ו בִשְׁבָט, ט"ו בִשְׁבָט!
אֲדָמָה יְרֻקָּה רֵיחָנִית וּדְשֵׁנָה,
מְבָרֶכֶת אוֹתָנוּ בִּרְכַּת הַשָּׁנָה-
לֹא לָרִיק הֶעָמָל וְיִשְׂמַח הַשּׁוֹתֵל:
אִילָנוֹת מִזְדַּקְּרִים עַל כָּל תֵּל.

וְהַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת בִירַק הַפֹארוֹת;
מַבְטִיחָה לַשְּׁמָמָה פֹּה יִהְיוּ יְעָרוֹת,
עוֹד יָגִיל כָּל לֵבַב, עוֹד תַּצְמִיחַ כָּל יַד
ט"ו בִשְׁבָט, ט"ו בִּשְׁבָט, ט"ו בִּשְׁבָט!

השנה, יותר מתמיד, אני מרגישה שהתחדשות הטבע משמחת אותי. המקצב הקבוע של העונות מזכיר שלמרות הכאוס המתחולל בעולמם של בני האדם (בשל וירוס זריז בשם קורונה, אבל לא רק בשלו), הטבע ממשיך בזרימה קבועה של חורף-אביב-קיץ-סתו, והזרימה הזאת נותנת תקווה שיבוא סוף לכאוס ולערעור בו אנחנו נמצאים כעת, וגם בקרב בני האנוש נחזור לאיזון, לצמיחה ולהתחדשות.

ט"ו בשבט הוא חג מאוד ישראלי-מזרח תיכוני, במובן הזה שכבר בשבט מתחיל הטבע להתעורר. החג היפה הזה הוא מאוד מקומי, תלוי באקלימה של הארץ הזו, בחמימות שכבר מורגשת באויר. תשאלו את האירופאים שרועדים עכשיו מקור או את הצפון אמריקאים שמנסים לחמם את ידיהם הקפואות בחומו של חג האהבה החורפי. גם המקסיקנים, אצלם התחזית נעה בין "חם מאוד" ל"חם נורא" כל השנה, או התאילנדים, שההבדל העונתי שלהם הוא בין "יבש" ל"רטוב", לא ממש יבינו את העליצות כשאנחנו מגלים עוד כמה פרחים על השקדיה, כשעדיין כל כך קר וחורפי בחוץ. זה בהחלט חג ישראלי, מקומי, של הרצועה הדקיקה והאהובה הזו בין הים ההר והמדבר.

ההתעוררות הזו בטבע וההבטחה המתוקה שהיא צופנת בתוכה, יחד עם החשש והחרדה האם ההבטחה הזאת אכן תתממש, הפכו את טו בשבט ליום שהתפייטו עליו, התפללו בו תפילות מיוחדות וחגגו בו את שמחת ההודיה על השפע שמעניק האל דרך הטבע המקומי, בסעודה טובה של פירות הארץ, תירושה ומגדניה הטבעיים.

יש משהו קסום באכילת פירות כדי לחגוג את העץ ממנו באו. בנגיסה עסיסית בפרי טמון ההווה המתוק והמרווה, אבל יש בו גם זכרונות של מה שבעברו: הגשם והשמש שליטפו את העץ, שהשקו את שורשיו, והביאו להצצת הניצנים מן הענפים, חיות הבר שהתחככו בגזעו, שטיפסו עליו, הציפורים שבנו קינים בין ענפיו, הזמזום העליז של הדבורים, הזבובים ושאר המאביקים שסבבו בין פרחיו והעבירו אבקה מפרח לפרח, והחנטה, הרגע המופלא בו הופכת ההאבקה להפריה ונוצר עוברון פרי חדש. ובאמצע כל המתיקות והעסיס של הפרי הפתייני וקל הדעת הזה נמצא הגלעין, לב ליבו הקשה והרציני, שבו טמון העתיד – העץ הבא, על ענפיו, עליו, פרחיו ופירותיו, השמש, הרוח, המטר, הנדנדה שתיתלה על ענפיו, בית העץ שיבנה בנוף צמרתו, וכמובן, כל החבורה העליזה של בעלי החיים שעתידה ללוות אותו.

השנה, יותר מתמיד, שווה להניח בצד את הציניות והמחסומים, ואחרי שסעדתם מפירות הארץ, לצאת ולומר תודה לעצים שמגדלים אותם. זאת היתה שנה נטולת חיבוקים, סבא וסבתא היו צריכים ללמוד להתאפק ולא לחבק את הנכדים, שמצידם שמרו על סבא וסבתא ודאגו להם כל כך, אבל דרך הזום או ממרחק. למדנו להתחבר דרך נגיעה קלה במרפק ולתת חיבוקים וירטואלים או מרחוק, וכולנו ממש מחכים ליום שבו נוכל לשוב ולחבק את היקרים לנו. אני מדמיינת שזה יהיה חיבוק שנתקשה להפסיק. אבל, לשמחתנו, אנחנו עדיין יכולים לחבק עצים. כן, כן, ברצינות.

אז לכבוד ט"ו בשבט, ממליצה ממש לצאת לסיבוב, אפילו בטווח הקרוב לבית, למצוא עץ שמזמין חיבוק, ופשוט לפרוש סביבו את הידיים, להרגיש את החספוס בגזע, את היציבות (ואולי גם התנועה הקלה שלו ברוח), להביט למעלה על הצמרת שלו (היא בשלכת? או ירוקה ונעה בעדינות?), ופשוט להתמסר לחיבוק-חיבור הזה. רשות הטבע והגנים הכינה מדריך משעשע בענין, מוזמנים להנות ממנו: (הנה הקישור, למי שלא מצליח לראות את הסרטון:  https://www.youtube.com/watch?v=CI0xYZ4o1as)

מאחלים לכם שתמצאו פנאי השבוע לצאת החוצה לירוק המלבלב המנוקד בפרחים שנמצא סביבנו, ט"ו בשבט שמח!

אלון, בת-עמי, דרור וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קייל/מנגולד/תרד/טאטסוי, חסה/מיזונה/רוקט, סלק/לפת, כרובית/כרוב, מלפפון, עגבניה, שומר/תפו"א, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי, גזר, בצל/כרישה. בארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש.

בארגז הגדול גם: סלרי עלים או שורש, דייקון/צנונית, פול ירוק/אפונת שלג או אפונת גינה, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר.

בארגז הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז/פומלית, קלמנטינה

יום רביעי: מיזונה/חסה, קייל/מנגולד/תרד/טאטסוי, שומר/תפו"א, סלרי עלים או שורש, בצל, גזר, מלפפון, עגבניה, אפונת שלג או גינה/פול ירוק/ ארטישוק ירושלמי, כרובית/כרוב/ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש.

בארגז הגדול גם: פטרוזיליה/רוקט/כוסברה, כרישה, סלק, דייקון/לפת/צנונית.

בארגז הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז/פומלית, קלמנטינה

10-12 בפברואר 2020 – טו בשבט הגיע, קרררר לאילנות…

אח לרוח, אילני, ולשמש הזורחת.
צמרתו מעל גני הוא מרכין עמוס תפרחת.
וקושב אלי בלי ניד: רע נאמן, ידיד.

כל שומע לי יצחק: איזה מין ידיד ורע?
מסוקס הוא מצולק, את שנותיו אין איש יודע!
יבוסם להם הצחוק!
ואני גזעו אחבוק, ואלחש לו:
רע טוב, הוי, למדני-נא, רב כח,
ראש אחר סופה לזקוף, וכמוך שוב לפרוח,
ולבלב, לבלב בלי קץ. הוי, למדני נא, העץ!

בנימין טנא

_______________________________

השיר המתוק הזה נראה לי מתאים במיוחד בימים האלה של ט"ו בשבט בלב קור קיצוני וסופה. גם אנחנו מקוים שאת הסופה, ובעיקר את הקור של הימים הקרובים נעבור בשלום. הירקות הרגישים יותר (בעיקר העלים ירוקים) מכוסים בשדה ביריעות בד, וחלקם שתולים בבית הרשת או במנהרות הפלסטיק שמגנות עליהם מברד, אבל אנחנו בהחלט רועדים, ולא רק מקור, אלא גם מחשש שמא תגיע אלינו קרה בימים הקרובים. תחזיקו איתנו אצבעות, נדווח מצידה השני של הסערה…

ט"ו בשבט, חג האילנות, החל לכאורה את דרכו כמועד בירוקרטי למדי, של קביעת תחילת השנה למיסוי (תרומות ומעשרות) של פירות האילן. מכיוון שנותנים בכל שנה מעשר מהיבול, ועצים הם רב שנתיים, היה צורך להחליט מאיזה תאריך ועד איזה תאריך נספרת השנה של פירות העץ, וחמישה עשר בשבט זכה בכבוד.

חודש שבט נבחר משום שבתקופה הזאת מתחילה התחדשות הפריון בעצים. שמו של החודש נובע מהמילה "שבט" = ענף, כי בו משתוללים ומצליפים ענפי העצים בכוחן של הרוחות העזות, כורעים תחת המוני טיפות, ולפעמים אף תחת כובדו של שלג, מתגמשים או נשברים, נפגעים לעתים במכת ברק. המשמעות הנוספת של "שבט" היא הפן הרך של המילה, והניגון העדין של הזמורות – לפי המסורת הסתיים המבול בחודש שבט, והיונה ששלח נח הביאה לו ענף זית צעיר, גמיש ורענן של עץ מתחדש. בתוך כל הכאוס החורפי הזה, ענפי האילנות מתחילים כעת את צמיחתם המחודשת: בעקבות הגשמים שירדו עד כה ועם התארכות היום, צומחים ענפים צעירים, מתנפחות בהם נקודות ההנצה ומתחילים לבלוב וצמיחה של עלים חדשים ושל פרחים, לקראת צמיחת הפירות.

אצלנו בח'ביזה אמנם לא גדלים כמעט עצים, אבל גם אנחנו מגדלים פירות. העבודה היומיומית בשדה מזכה אותנו בהתבוננות קרובה במעגל השלם שעושה הטבע מזרעים שנובטים וגדלים ועד פריחה, חנטה והבשלה. כיף להתבונן בצורות השונות של פריחה והאבקה בצמחים – בפרחי הזכר והנקבה בדלועים, ברוח שמפרה את פרחי התירס, בתרמילי האפונה הקטנים החבויים בתוך הפרח הפרפרני שלה ובחריצות דבורי הבומבוס שמפרות את העגבניות בבתי הצמיחה… אנחנו אמנם גן ירק, אבל אם יש אצלנו בשדה פריחה והפריה שמביאות לפרי מלא זרעים, מה בעצם אנחנו מגדלים כאן? פירות או ירקות? שאלה שנראית אולי לא חשובה אם בסופו של דבר זה עסיסי וטעים, אבל תתפלאו לשמוע שהיא הגיעה עד לדיון בבית המשפט העליון…

מילולית, משמשת המלה "פרי" כדי לציין סוגי תנובה שונים: "פרי בטן" הוא צאצא, "פרי הבהמה" הוא ולדות הצאן והבקר, ואפילו השקעה כלכלית נבונה מניבה פירות. אבל ההגדרה הבוטאנית של פרי ברורה וחד-משמעית: פרי הוא איבר של הצמח המתפתח מן השחלה אחרי ההפריה והמכיל את הזרעים.

כפי שניתן לראות בתמונה, עגבניה היא פרי שבפירות. גם מלפפון, פלפל, חציל, דלעת ואבוקדו הם פירות לפי ההגדרה הבוטאנית, כך גם תרמילי האפונה (למרות שגרגרי האפונה עצמם הם זרעים), ו… גם גרגרי התירס הם פירות.

תות שדה ותאנה, לעומת זאת, אינם פירות מבחינה בוטאנית. בשרו האדום של התות הוא המצעית של הפרח שהתנפחה. הפירות שלו הן האגוזיות – הנקודות הקטנות שנמצאות על שטח הפנים של התות. גם לתאנה יש סיפור דומה – התאנה היא תפרחת בשרנית סגורה, שבתוכה פרחים קטנים רבים. הפרי האמיתי הוא הגרגרים הקטנים בתוך החלק שאנחנו אוכלים.

לירק אין הגדרה בוטאנית, זוהי הגדרה קולינארית לחלק האכיל של צמח שאנחנו מגדלים. זה כולל שורשים (כמו גזר וסלק), עלים (כמו כרוב, מנגולד או קייל), גבעולים (כמו תפוח-אדמה, שומר או קולרבי), ניצני פרחים (כמו כרובית וברוקולי), זרעים (כמו תירס ואפונה) וכמובן, גם פירות, כמו העגבניה, המלפפון, הפלפל, הדלעת, החציל וכו', שלמרות היותם פירות, מבחינה קולינארית הם ירקות.

ועכשיו לסוגיה המשפטית: ב1887 הובאה העגבניה בפני בית המשפט העליון של ארה"ב. באותה תקופה הוטלו על ירקות מיובאים מכסי מגן, ואילו פירות מיובאים היו פטורים מהמס. בית המשפט נדרש לדון בשאלה האם העגבניה היא פרי או ירק. אם היא ירק, הרי שעל העגבניות המיובאות צריך להיות מכס כמו על ירקות מיובאים אחרים, ואם היא פרי, היא פטורה ממנו. בדיון הוצגו דעותיהם המלומדות של מילונאים וירקנים שונים, שאכן אישרו כי העגבניה היא פרי… אבל גם ירק… בית המשפט פסק: "מבחינה בוטאנית, עגבניות נחשבות פרי, בדיוק כמו מלפפונים, קישואים, שעועית ואפונה. אולם, בשפתם המקובלת של האנשים, מוכרים או צרכנים, כל אלה הינם ירקות הגדלים בגינות ירק, נאכלים מבושלים או חיים, וכמו תפוחי אדמה, גזר, לפת, סלק, כרובית, כרוב, סלרי וחסה, מוגשים בדרך כלל בארוחת הערב במרק, לצד דגים או בשר המרכיבים את החלק המרכזי של הארוחה, ולא כמו פירות, כקינוח".

ט"ו בשבט שלנו לא מסתבך בדקויות האלה – ובלי להפחית מערכם של ירקות שהם פירות חד שנתיים, הוא חוגג את פירות האילן, הרב שנתיים, שיתחילו לצמוח עוד מעט על אילנות שעומדים במקומם, בעלי גזעים מסוקסים ולעתים מצולקים, ברוח ובגשם, בשמש, שנה אחר שנה. מהם אנחנו מנסים ללמוד ללבלב אחרי תקופות מאתגרות, ולהמשיך להניב פירות.

גם השנה אנחנו מזכירים לעצמנו, שלמרות שממש קר, אנחנו לא באירופה… ופירות טריים מתנובת הארץ נמצאים בשפע על המדפים, ולכן ממש מגוחך לאכול בחג הישראלי הזה פירות מיובשים מיובאים, ואת המנהג שתיקן בעל הספר "חמדת ימים": "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בערב היום הזה, ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן…" נוכל לעשות בשמחה ובמתיקות ליד שולחן גדוש בפירות ישראלים מתוקים ועסיסיים.

חג שמח לכולנו, וברכה מיוחדת לעצי הפרי,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/טאטסוי, ברוקולי, בצל לח/כרישה/בצל ירוק, מלפפון, עגבניה, סלרי עלים/שורש, גזר, פטרוזיליה/כוסברה/מיזונה/רוקט, חסה, כרובית. בארגזים קטנים בלבד: דייקון/שומר.

בארגז הגדול גם: סלק, כרוב, ארטישוק ירושלמי, אפונה/פול ירוק.

בסל הפירות: קלמנטינה, בננה, פומלית, אבוקדו.

יום רביעי: שומר/דייקון, סלרי עלים/שורש/פטרוזיליה שורש, עגבניה, פול ירוק/אפונה, גזר, כרובית/כרוב/תפו"א, מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/טאטסוי.

בארגז הגדול גם: כרישה/בצל ירוק/בצל לח, כוסברה/פטרוזיליה, סלק/ארטישוק ירושלמי. מתנה: פרחי ברוקולי קטנים בשקית

בסל הפירות: קלמנטינה/תפוז, בננה, פומלית, אבוקדו.

21-23 בינואר 2019 – ט"ו בשבט שמח!

ט"ו בשבט הגיע!

לכבוד ט"ו בשבט שתי הצעות משמחות:

קרול ועדו ממאפיית "איש של לחם" מציעים השבוע לחם חגיגי ומיוחד" לחם ט"ו בשבט – לחם שאור חגיגי מקמח חיטה 70% אורגנית בתוספת אגוזים ופירות יבשים. להזמנה השבוע לכבוד החג!

מליסה, אשת הפירות היבשים "מפרי ידיה" יוצאת גם היא השבוע במבצע חגיגי ומתוק – הזמינו 2 פרי מיובש או לדר אחד, וקבלו טעימת פרי מעורב במתנה (אחד ללקוח, עד גמר המלאי).

 

הזמנות דרך מערכת ההזמנות שלנו. חג שמח!

_______________________________________________

יום זה מפינו / ר' משה חלואה

יוֹם זֶה מִפִּינוּ אַל יֻשְׁבַּת אֶפְצְחָה בּוֹ שִׁירִים וּרְנָנוֹת
גָּדוֹל הוּא לָנוּ יוֹם ט"וּ בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת

מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ אֶבְחָרָה לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּמוֹרָא
לְהַצִּילָם הָאֵל מִצָּרָה וְגַם מִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּת

שַׂבַּע הוֹד אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבְךָ תְּמַלֵּא גְבוּלוֹ
יִשְׂבְּעוּ עֲנָוִים וְיֹאכְלוּ מְגָדִים וּפְרִי מַעֲדַנּוֹת

הַשָּׁנָה הַזֹאת חִישׁ תְּעַטֵּר אָכֹל וְשַׂבַּע וְהוֹתֵר
וּבְצֵל כְּנָפְךָ אֶסָּתֵר אֲשֶׁר לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת

חִטִּים וּשְׂעוֹרִים גַּם גְּפָנִים תְּאֵנִים זֵיתִים וְרִמּוֹנִים
יִהְיוּ דְּשֵׁנִים רַעֲנַנִּים וּמִכָּל טוּב יִהְיוּ מְבֻנּוֹת

השנה אנחנו זוכים לחגוג ט"ו בשבט בשבוע שמשי ונעים – אחרי הגשמים המבורכים שירדו עלינו, מגיעה הפסקונת של כשבועיים יבשים מגשם ושטופי שמש חמימה (אנחנו מצפים לה – חוזים כ20 מעלות באיזורנו, נחמד למדי). תזמון מושלם. הפוגה כזאת מאפשרת לרגבי האדמה לספוג קצת חמימות, למים לחלחל בנחת לעומק האדמה ולשלוליות והבוץ שנוצרו בשדה להתייבש. הקרקע חוזרת למרקם המאוורר שלה, אחרי תקופה של צמיגות בוצית מלאה מים ואטומה לאוויר.

ט"ו בשבט, חג האילנות, החל לכאורה את דרכו כמועד בירוקרטי למדי, של קביעת תחילת השנה למיסוי (תרומות ומעשרות) של פירות האילן. מכיוון שנותנים בכל שנה מעשר מהיבול, היה צורך להחליט מאיזה תאריך ועד איזה תאריך נספרת השנה, וחמישה עשר בשבט זכה בכבוד. אלא שההסבר הזה הוא רזה וסתמי מדי, ומפספס את החיבור, התלות וההשתקפות בין האדם והטבע בכלל, והעצים בפרט.

חודש שבט נבחר משום שבתקופה הזאת מתחילה התחדשות הפריון בעצים. שמו של החודש נובע מהמילה "שבט" = ענף, כי בו משתוללים ומצליפים ענפי העצים בכוחן של הרוחות העזות, כורעים תחת המוני טיפות, ולפעמים אף תחת כובדו של שלג, מתגמשים או נשברים, נפגעים לעתים במכת ברק. המשמעות הנוספת של "שבט" היא הפן הרך של המילה, והניגון העדין של הזמורות – לפי המסורת הסתיים המבול בחודש שבט, והיונה ששלח נח הביאה לו ענף זית צעיר, גמיש ורענן של עץ מתחדש. בתוך כל הכאוס החורפי הזה, ענפי האילנות מתחילים כעת את צמיחתם המחודשת: בעקבות הגשמים שירדו עד כה ועם התארכות היום, צומחים ענפים צעירים, מתנפחות בהם נקודות ההנצה ומתחילים לבלוב וצמיחה של עלים חדשים ושל פרחים, לקראת צמיחת הפירות.

ואיך פרי נולד? כמו תינוק…

כל פרי מתפתח מפרח (בדרך כלל, בעקבות הפריה). אחרי ההפריה משתנה הפרח: עלי הכותרת, האבקנים והעלי נובלים, והתאים המופרים מתחלקים וגדלים ומתפתחים לעובר, לזרע. תאי העובר מתמיינים לרקמות ולאיברים של הזרע (שורשון ונצרון ובמרכז ואנדוספרם – רקמה אוגרת מזון). החנטה היא השלב הראשון של התהוות פרי. החל מהחנטה מגיעים מים וחומרי מזון רבים אל התאים, ואלו מתחלקים נמרצות וגדלים. השחלה גדלה, דפנותיה מתעבות והגבעול סביבה הופך עסיסי וגדל בזמן שהזרעים מתפתחים בה. בדרך כלל אפשר לראות את השאריות של עלי הגביע של הפרח המיובש בקצה הפרי. זהו שלב רגיש במיוחד לשינויי טמפרטורה קיצוניים, לרוחות וגשמים עזים, שכן חנטים רבים עלולים לנשור מהצמח.

כשמסתיים שלב הגדילה של הפרי, מתחילה ההבשלה, בה הוא משתנים גודלו, צורתו, ריחו, צבעו, טעמו והמרקם והרכות שלו. הפרי הוא האיבר שמכיל את הזרעים ועוטף אותם בשכבה עסיסית ובקליפה. יש לו חשיבות עצומה להמשכיות הצמח, כי בו שוכן ה"עובר" של הצמח, הוא מגן עליו ומסייע להפצת הזרע ולקליטתו בקרקע.

ההתעוררות הזו בטבע וההבטחה המתוקה שהיא צופנת בתוכה, יחד עם החשש והחרדה האם ההבטחה הזאת אכן תתממש, הפכו את טו בשבט ליום שהתפייטו עליו, התפללו בו תפילות מיוחדות וחגגו בו את שמחת ההודיה על השפע שמעניק האל דרך הטבע המקומי, בסעודה טובה של פירות הארץ, תירושה ומגדניה הטבעיים.

יש משהו קסום באכילת פירות כדי לחגוג את העץ ממנו באו. בנגיסה עסיסית בפרי טמון ההווה המתוק והמרווה, אבל יש בו גם זכרונות של מה שבעברו: הגשם והשמש שליטפו את העץ, שהשקו את שורשיו, והביאו להצצת הניצנים מן הענפים, חיות הבר שהתחככו בגזעו, שטיפסו עליו, הציפורים שבנו קינים בין ענפיו, הזמזום העליז של הדבורים, הזבובים ושאר המאביקים שסבבו בין פרחיו והעבירו אבקה מפרח לפרח, והחנטה, הרגע המופלא בו הופכת ההאבקה להפריה ונוצר עוברון פרי חדש. ובאמצע כל המתיקות והעסיס של הפרי הפתייני וקל הדעת הזה נמצא הגלעין, לב ליבו הקשה והרציני, שבו טמון העתיד – העץ הבא, על ענפיו, עליו, פרחיו ופירותיו, השמש, הרוח, המטר, הנדנדה שתיתלה על ענפיו, בית העץ שיבנה בנוף צמרתו, וכמובן, כל החבורה העליזה של בעלי החיים שעתידה ללוות אותו.

זוהי גם עונת ההמלטות בעדרי העזים והכבשים. דוקא עכשיו, כשקר כל-כך, יוצאים לאויר העולם טלאים וטליות, גדיים וגדיות צעירים, כי העולם סביבם מלא בירק למאכל. מבט אחד על הערוגות של ח'ביזה ממחיש את התפרצות הירוק הזה (ואיתו הצורך בעישובים תכופים…). עשבי בר למאכל מכל הסוגים ממהרים לנבוט ולצמוח.

החג היפה הזה הוא מאוד מקומי, תלוי באקלימה של הארץ הזו, בחמימות שכבר מורגשת באויר. תשאלו את האירופאים שרועדים עכשיו מקור או את הצפון אמריקאים שמנסים לחמם את ידיהם הקפואות בחומו של חג האהבה החורפי. גם המקסיקנים, אצלם התחזית נעה בין "חם מאוד" ל"חם נורא" כל השנה, או התאילנדים, שההבדל העונתי שלהם הוא בין "יבש" ל"רטוב", לא ממש יבינו את העליצות של הבנות שלי כשהן מגלות מרבץ רקפות או עוד שקדיה פורחת במסלול שלנו לגן ולבית הספר. זה בהחלט חג ישראלי, מקומי, של הרצועה הדקיקה והאהובה הזו בין הים ההר והמדבר.

 

 

 

 

 

 

 

בשנות השמונים של המאה ה-19, עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ, התעוררו צורך ורצון למצוא תוכן חדש ליום הזה, אולי לומר: עכשיו, כשאנחנו כאן, לא מספיק לאכול מפירות הארץ שהשאירו לנו אבותינו (ושגידלו עבורנו הפלאחים הערביים), צריך גם לטעת פירות חדשים. בט'ו בשבט בשנת תר"ן (1890) יצא המורה והסופר זאב יעבץ בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון-יעקב לנטיעה חגיגית, וכך קבע לראשונה אופי חדש לט'ו בשבט – חג נטיעות, ולא רק ראש השנה למעשרות האילן. בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים והגננות באורח רשמי על ט'ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את התאריך הזה, וכך אנחנו מכירים את ט'ו בשבט כיום נטיעה.

אלא שעם השנים הידלדלה והתרפטה משהו משמעות "רון בלב ואת ביד" של היום ונימה של ציניות וזלזול החלה מלווה את הנטיעות החגיגיות, שפעמים רבות לא בא בעקבותם יער, אלא טקס נטיעות חדש בשנה הבאה, בדיוק באותו המקום. כותב על כך עזריה אלון: "במבט לאחור אנחנו יכולים להאשים את עצמנו, את הקרן הקיימת ואת מועצת המורים למען הקרן הקיימת בכך שט'ו בשבט לא נהיה חג לאילנות, ככתוב בשיר, אלא חג הנטיעות. בואו ונחפש בכל הפירסומים והשירים מילה על מה שיקרה לשתיל אחרי שנטענו אותו, ועל המחויבות שלנו לעץ לאחר שעזבנו את אתר הנטיעות" (זוכרים את סלאח שבתי?).

וכך, כשנתבקש תוכן חדש לחג, הציעה אותו החברה להגנת הטבע, ביזמתו של אחד מפעיליה הראשונים – אברהם בומי תורן, איש קיבוץ מעברות: ט'ו בשבט – חג הטבע. יום זה, שכבר אבותינו ראו בו ראשית מעבר מן החורף הקר לראשית של צמיחה מחודשת, מתבטא בטבע כראשית של פריחה רבתי, לבלוב העצים, פריחת השקד, התעוררות של מיני ציפורים לקינון ולרביית ולשלל תופעות אחרות. היציאה אל הטבע, פגישה עם המתרחש בו, הפכו להיות תוכן חדש לחג. משמעות נוספת קיבל החג הזה עם הקמפיין המוצלח של שנות השבעים להצלת פרחי הבר של הארץ, עם השתרשות הכלל שלא לפגוע בפרחי הבר הנדירים, לא לקטוף ולא לעקור אותם.

בשנים האחרונות, אולי כי אנחנו הולכים ומתנתקים מן הטבע, הבניה מואצת, והירוק המתפרץ הולך ונאטם בבטון ורק מעט ממנו מצליח לפרוץ במגרש נטוש או בין חריצי המדרכות, הולך ט"ו בשבט והופך להיות חג איכות הסביבה במובן הרחב, ובעיקר חג המיחזור ובו הרבה לימוד וחינוך בדבר צמצום הנזקים שאנחנו גורמים לסביבה. לא שזה לא טוב, זה כמובן אחלה ויצירתי ומעניין ותורם, אבל לי בלב קצת צובטת ההתרחקות הזאת מזכרונות הילדות שלי: הליכה במגפיים ובמעיל לאתר הנטיעות, נעיצת האצבעות באדמה הקפואה, הפשטת השתיל ממעיל הפלסטיק השחור שלו והנחתו בגומה שחפר לי אבא במעדר גדול. נכון, אחר כך חשוב לדאוג לעץ הזה, להמשיך לשמור עליו ולטפח אותו, אבל חבל להיבהל מהמחוייבות הזאת, כי מפסידים הרבה. מפסידים גם את החוייה החושנית שיש בנטיעה ובנגיעה באדמה, וגם את החיים שהיא מזמנת לנו, לצד הצמח הנטוע.

מאחלים לכם שתמצאו פנאי השבוע לצאת החוצה לירוק המלבלב המנוקד בפרחים שנמצא סביבנו, ואולי אפילו להוסיף נטיעה משלכם, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, אורין וכל צוות ח'ביזה

_______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: בצל ירוק /בצל לח, חסה, ברוקולי/כרוב, לפת/סלק/קלרבי, מלפפון, עגבנייה, גזר, כרובית, מנגולד/קייל/עלי ברוקולי/מיזונה, תפו"א, פול/אפונת שלג או אפונת גינה/ארטישוק ירושלמי.

בארגז הגדול גם: סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, שומר/דייקון/צנון, כוסברה/פטרוזיליה.

ובסל הפירות החגיגי: בננה, אבוקדו, קלמנטינה, פומלית, תפוז.

יום רביעי: תפו"א, פטרוזיליה שורש/סלרי שורש, עגבניה, ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה או אפונת שלג, גזר, חסה, לפת/קלרבי/סלק, קייל/מנגולד/עלי ברוקולי/מיזונה, ברוקולי/כרוב/כרובית, מלפפון, בצל ירוק/בצל לח.

בארגז הגדול גם: פלפל, שומר/צנון, פטרוזיליה.

ובסל הפירות החגיגי: בננה, אבוקדו, לימון, פומלית, תפוז.

עלי ח'ביזה #610, 13-15 בפברואר 2017, י"ז-י"ט שבט תשע"ז – ט"ו בשבט שמח!

Ein Harodלאחר מחסור זמני קיבלנו מלאי חדש של שמן זית אורגני מקיבוץ עין חרוד – שמן משובח מזן ברנע – ניתן להזמין פח של ליטר או של שני ליטרים במערכת ההזמנות שלנו.

shoreshei zionאנחנו מזכירים לכם שהשבוע ובשבוע הבא הקרקרים של שורשי ציון במבצע שווה – 24 שקלים (במקום 27) לחבילת קרקרים עבודת יד, טולי גלוטן וללא סוכר העשויים מזרעים מונבטים וירקות אורגניים ומיובשים בחום נמוך (פחות מ46 מעלות) כדי לשמר את ערכיהם התזונתיים. הזמינו דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________

נפתח בתודה גדולה – למשה, יעל, בת-חן, אורי, זהר ואריאל שהגיעו ביום שישי האחרון להתגייס לעישוב בשדה – נהנינו מיום שמש חביב ומלטף ומחברה נעימה ומשובחת. פגשנו סרפדים, גדילנים, חיפושיות, הרחנו הרבה ירוק. היה כיף ומועיל ביותר – הפולים והבצל הירוק נושמים עכשיו לרווחה ומצטרפים גם הם לתודות ולשמחה שלנו.
למי שפספס – מקוים שתהיה לנו הזדמנות נוספת באביב להזמין אתכם למסיבה שכזאת.

shkediya1

השקדיה הכי יפה בארץ (דודו ברק וטוני אנטונל הלפמן)

השקדייה הכי יפה בארץ, פורחת שוב בעמק איילון,
היא מלכתי שלי, היא המוכתרת, ברכת הדרך לי היא, לשלום.
בתפארתה ניצבת היא מנגד, בשמלתה שאין באף בוטיק,
ובפריה אוצרת דבש ומגד, נחיל דבורים מפריחתה ממתיק.
השקדייה הכי יפה בארץ, הכי ורודה, הכי, הכי שלי.
השקדייה הכי יפה בארץ, בט"ו בשבט פורחת בשבילי.
השקדייה הכי יפה בארץ, נוצרת סיפוריה בליבה.
בחורף עצובה היא וסוערת, חיים שלמים יוצרת בקרבה.
שמלת תשבץ רוקמת בין בדיה, בשש,כרפס,קטיפה וארגמן.
הנה בגשם באו דמעותיה, למחות את מגעה של יד הזמן.

shkediya4בתזמון מדויק עם ט"ו בשבט פורחים במלוא יופיים מטעי השקדים שסביב לנו בעמק איילון. ביום שישי ראיתי מבקרים רבים שבאו לנשום אויר צח, ליהנות משמש חורפית ולחייך בצל העצים המהודרים, שזכו לשמם בשל שקדנותם וחריצותם למהר ולפרוח. פריחתו של השקד בולטת מאוד, גם כי היא מוקדמת והוא בין הראשונים שמוסיפים צבע לירוק החורפי (יחד עם כליל החורש למשל), אך גם משום שהוא פורח לפני שעליו מלבלבים, ולכן כולו לבן-ורוד. איזה יופי של חג אילנות שמח!

(הקרדיט על התמונות היפיפיות לחנה, צלמת הבית שלנו…)

shkediya3

אולי בשל ט"ו בשבט והלבלוב שהוא מביא איתו ולכבוד האביביות של השבוע האחרון, הגיע לכיווננו מכם מקבץ של מילים ותמונות שנגעו בנו ורצינו לשתף את כולכם בהן. אז השבוע, מכל מיני פינות, מחשבות על טבע, על החיים, על צמיחה, סימנים של לבלוב וירוק, והרבה יופי – מכם – דרכנו – בחזרה אליכם.

ראשונה חביבה רוני שכנתנו מכפר בן נון, בשלנית וגננית שבעיני היא גם סוג של אמנית – של אוכל ושל מילים ומחשבות נכוחות – בעלת הבלוג "כף עץ". חלקכם פגשתם אותה ביום הפתוח שלנו, כשהנחתה סדנת בישול עונתי טעימה ויפה.

רוני שלחה לי הגיגים על בישול עונתי, ומתכון מעולה לממרח סלק מיוחד במינו. פנו לכם שעה שקטה, הכינו את ממרח הסלק, ועם פרוסת לחם מרוחה בטוב הזה שבו לקרוא את המחשבות היפות והפשוטות שרוניי כתבה על אוכל, טבע ואנשים. פנקו את עצמכם במזון לגוף ולנפש. חג שמח!

—–

עמיקם מירושלים, שסיפר לי כבר לפני זמן מה על עיסוקו בקליגרפיה, נענה לבקשתי ושלח לי-לכם שי לחג – פלקט קליגרפי עדין ומקסים ברוח האביב, הארץ, השפע. תראו איזה יופי:

Calligraphy tavor

מי שמעוניין ליצור קשר עם עמיקם או להזמין עותקים מעבודות קליגרפיה מרהיבות שהוא יוצר, יכול לעשות כן דרך האימייל: ammitav@gmail.com או לכתובת: עמיקם תבור, ת.ד. 11475, ירושלים. 9111602.

—-

מחשבות מדוייקות וחכמות ומצחיקות-עצובות (לפעמים) מסוג שונה שלח לי לירן מתל אביב. אני הנהנתי לאורך כל הקריאה, וגם חייכתי לעצמי על הדימויים הלא שגרתיים. מצאתי במילים של לירן נחמה ונגיעה בלב (כדאי לקפוץ גם קצת אחורה לקריאת הרשימה הקודמת שלו), והתרגשתי ממה שכתב עלינו. כך כתב לי לירן:

החורף בשלביו האחרונים, מחירי סוף עונה על תנורי החימום, שתילות של מלון וקישוא בשדות, השמש בשמים מאירה דקה אחת נוספת בכל יום עד לשיאה בסוף חודש יוני. ב- 3 לפברואר (היום) היא תשקע בשעה 17:15 ולמחרת ב- 4 לפברואר תשקע ב- 17:16. לפני חודש בדיוק שקעה לה ב – 16:48 ובעוד חודש תשקע ב – 17:40. שינויים קלים ומשמעותיים למי שמחפש עוד דקה בחוץ… מצורפת מהדורה טרייה מהשדה…

הנה הם שלושה מימדי הצמיחה מהזוית של לירן. פן אישי ומיוחד על ט"ו בשבט. תפרגנו לעצמכם פנאי לקריאה.

ואחרונים חביבים מאוד – בת-חן ואורי מגבעתיים, שאחרי שסיפרו לי על גינת המרפסת שלהם הייתי חייבת הצצה – שלחו לי את התמונות המקסימות והמשמחות האלה – לפני כמה שבועות הם הזמינו דרכנו ערכת שתילים של משתלת "דרך השתיל", זוכרים? ובתוך משטח ישן וכורסה שאיבדה את הריפוד הם הצמיחו גינת ירק מלבלבת וכל כך יפה וירוקה – תראו איזה שפע וכמה חיים מביאה פיסת החקלאות העירונית-הביתית הזאת למרפסת אורבנית בגבעתיים, לי זה העלה חיוך גדול, ואוירה חגיגית במיוחד לט"ו בשבט:

bat-hen gina3  bat-hen gina1 bat-hen gina2bat-hen gina6

ברכה גדולה לנו שאתם חולקים איתנו את השפע הזה של כשרון, פוריות, נכונות, חריצות ורגש. מאחלים לעצמנו ולכם עוד חגי ט"ו בשבט רבים של יחד שופע כזה, של שותפות קהילתית נאמנה וטובה לה אנחנו זוכים אתכם.

חג שמח לכולנו, לעצים, לצמחים, לרמשים, לבעלי הכנף, ולהולכים על ארבע ושתיים,
שבוע טוב, חורפי-אביבי מעורב שכזה,
מכולנו בח'ביזה – אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה.

_____________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר, חסה/עלי בייבי/רוקט, כרישה/בצל לח, מלפפון, כרובית, ברוקולי, עגבניה, ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול, תפו"א, קולרבי, גזר/סלק

ובסל הגדול תוספת של: סלרי שורש, שומר, כרוב.

יום רביעי: כרובית, חסה, מלפפון, עגבניה, סלק/שומר, תפו"א/סלרי שורש, פטרוזיליה /שמיר/כוסברה, ברוקולי, קולרבי, פול/אפונה/ארטישוק ירושלמי, כרישה/בצל לח.

ובסל הגדול תוספת של: תרד/עלי ברוקולי/רוקט, כרוב לבן/אדום, גזר

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #558, 25-27 בינואר 2016, ט"ו-י"ז שבט תשע"ו

מתנצלים על טיוטת העלון שנשלחה אתמול באמצע הכתיבה…

____________________

תודות רבות לכל מי שהגיב והשיב, פרגן ותמך וחייך לעברנו מתוך האימיילים, הסמסים והשיחות שהיו בינינו בקשר להעלאת המחירים.  ולסיכום, אלו השינויים הצפויים:
החל מחודש פברואר יעמוד מחירו של סל ירקות קטן על 90 שקלים,
סל ירקות גדול יעלה 115 שקלים.
עלות סל פירות קטן תהיה 60 שקלים,
מחירו של סל פירות גדול יהיה 90 שקלים,
וסל פירות משפחתי יישאר ללא שינוי, 140 שקלים.

עלות דמי המשלוח לא משתנה.

___________________________________________

לכבוד הקור הגדול של החורף העומד בפתחנו, אנחנו מתחדשים במוצרים חדשים ובמבצעים חדשים למוצרים ישנים – שישביעו אתכם בטוב וישמחו את הבטן והלב בימים בקפואים האלה –

shoreshei zionאליעזר מ"שורשי ציון" בישר לנו על מוצר חדש: פיצוחים מונבטים. שקדים, פקאנים, אגוזי מלך, ואגוזי קשיו שהוא מנביט, וניתן להזמין באריזות של 100 גרם או 350 גרם.

את הפיצוחים הבריאים האלה אפשר לנשנש כמו שהם, כחטיף בריא וטעים, להוסיף לסלטים, פירות, גרנולה, או להשתמש בהם כחומר גלם בכל מתכון.

תהליך ההכנה כל הזרעים, השקדים והאגוזים עוברים השריה במים מטוהרים למשך 12-24 שעות, כדי להתחיל הנבטה, בה משתחררת החומצה הפיטית (שאינה נחוצה) וכל ערכי הנבט מתעוררים לחיים.
לאחר מכן מייבשים את הפיצוחים המונבטים בחום נמוך שלא עולה על 46 מעלות, למשך כ24-36 שעות [זו אינה קליה!], מה שמשמר אותם, ונותן להם מרקם וטעם פריכים.

למה זרעים מונבטים? ההנבטה "מעירה" את הזרעים ומשחרר את חומרי ההזנה האצורים בהם, היא מפעילה את האנזימים ומנטרלת חומצות קשות לעיכול הנמצאות בכל הזרעים והדגנים.
תהליך זה מסייע לעיכול ומאפשר ספיגה של חומרי הזנה חיוניים.
הנבטה מפחיתה את השומן במזון ב 50% ומפחיתה את הקלוריות ב- 25%, ומצד שני מעלה את החלבון עד ל- 30%!

למה לאכול אוכל חי (raw)? חימום של אוכל בחום נמוך של עד 46 מעלות (צלזיוס) שומר על האנזימים הטבעיים שלו ועל חומרי ההזנה שלו. אכילת אוכל חי מאפשרת עיכול קל, ספיגה של חומרי הזנה ותורמת לחוזק ולאנרגיה של כל הגוף.

ניתן להוסיף את הפיצוחים ושאר המוצרים הייחודיים של "שורשי ציון" דרך מערכת ההזמנות שלנו
____________________________________

levhateva3אנחנו עובדים עם אסף וזוהר מ"לב הארץ" כבר כמה שנים טובות. הסיפור שלהם מתאים במיוחד למזג אויר חורפי… כשחברת המזון הקטנה בה עבדו נמכרה באופן מפתיע
לאחת החברות הגדולות בארץ, הם הבינו שכדי להגשים חלום
צריך לצעוד קדימה גם שיש ערפל…

כשבליבם מטרה לייצר מוצר איכותי, טעים ובריא, וגם לספק עבודה לתושבי הצפון, הם החלו לגייס את הכסף. במאמצים גדולים, ובעזרת משפחה וחברים, הוקם לבסוף מפעל קטן לייצור קרקרים, מפעל שהחל מהגשמת חלום וממשיך, וזה לא מובן מאליו, לשמור על יציבות ואף לשגשג בזכות המחוייבות והמסירות של זהר ואסף והצוות שאיתם. היום מייצר המפעל מגוון של קרקרים מעולים לשוק המקומי, ולאחרונה גם לחו"ל, והם לא מפסיקים להתמקצע, להשתפר, להיות יצירתיים ועקשנים (ואנשים טובים).

הקרקרים האורגניים של זוהר ואסף עשויים ממרכיבים פשוטים, בריאים ונקיים: קמח, דגנים וזרעים, ללא סוכר, שאר תוספות "משפרות" וחומרים משמרים. ל"לב הטבע" יש קרקרים בשלושה טעמים: חיטה, שיפון וכוסמין. מלבד האיכות והבריאות הגלומים בהם וטעמם המצויין, בעיני, גם העובדה שהקרקרים האלה מיוצרים במפעל בצפון היא משמעותית. המפעל מעסיק תושבים ובני נוער מהאזור ומאפשר גם לבעלי מוגבלויות לבוא ולהתנסות בעבודה כשלב לקראת השתלבות בשוק העבודה החופשי.

בחודש הקרוב הם מציעים מבצע על הקרקרים המשובחים – חבילה אחת ב-17 שקלים ושתיים ב-22!

למי שעוד לא מכיר – כדאי ממש לטעום ולהתאהב. ולמי שמכיר – זאת הזדמנות להתפנק עם הקרקרים האהובים במחיר ממש מצויין.

הזמנות דרך מערכת ההזמנות שלנו

_______________________________________

מאמין שאני אלון בסלע,
גם אם סופה תכני, אגבור עליה.
כשאני דומע, אני זורע.
העצב הוא הנפש,
אני הטבע.

מאמין באדם ובשמיים,
גם בעץ ובים,
אני קיים.

כל עוד אני קיים, אזכור לדעת,
האושר הוא אדם,
בו יש לגעת.

(אלון בסלע, אבישי כהן)

השיר הנפלא הזה עלה במחשבתי בימים האלה של ט"ו בשבט בלב סערה וקור. גם אנחנו מקוים שאת הסופה שמגיעה היום נעבור בשלום. הירקות הרגישים יותר מכוסים בשדה ביריעות בד, חלקם שתולים בבית הרשת או במנהרות הפלסטיק שמגנות עליהם מברד, אבל אנחנו בהחלט רועדים, ולא רק מקור, מהקרה שעתידה להגיע בשבוע הקרוב. תחזיקו איתנו אצבעות, נדווח מצידה השני של הסערה…

ט"ו בשבט, חג האילנות, החל לכאורה את דרכו כמועד בירוקרטי למדי, של קביעת תחילת השנה למיסוי (תרומות ומעשרות) של פירות האילן. מכיוון שנותנים בכל שנה מעשר מהיבול, היה צורך להחליט מאיזה תאריך ועד איזה תאריך נספרת השנה, וחמישה עשר בשבט זכה בכבוד. אלא שההסבר הזה הוא רזה וסתמי מדי, ומפספס את החיבור, התלות וההשתקפות בין האדם והטבע בכלל, והעצים בפרט.

חודש שבט נבחר משום שבתקופה הזאת מתחילה התחדשות הפריון בעצים. שמו של החודש נובע מהמילה "שבט" = ענף, כי בו משתוללים ומצליפים ענפי העצים בכוחן של הרוחות העזות, כורעים תחת המוני טיפות, ולפעמים אף תחת כובדו של שלג, מתגמשים או נשברים, נפגעים לעתים במכת ברק, ובתוך כל הכאוס הזה, גם מתארכים, מוסיפים ענפים צעירים – זמורות רכות וירוקות, מתנפחות בהם נקודות ההנצה ומתחילים לבלוב וצמיחה של עלים חדשים ושל פרחים, לקראת צמיחת הפירות .

ואיך פרי נולד? כמו תינוק…

כל פרי מתפתח מפרח (בדרך כלל, בעקבות הפריה). אחרי ההפריה משתנה הפרח: עלי הכותרת, האבקנים והעלי נובלים, והתאים המופרים מתחלקים וגדלים ומתפתחים לעובר, לזרע. תאי העובר מתמיינים לרקמות ולאיברים של הזרע (שורשון ונצרון ובמרכז ואנדוספרם – רקמה אוגרת מזון). החנטה היא השלב הראשון של התהוות פרי. החל מהחנטה מגיעים מים וחומרי מזון רבים אל התאים, ואלו מתחלקים נמרצות וגדלים. השחלה גדלה, דפנותיה מתעבות והגבעול סביבה הופך עסיסי וגדל בזמן שהזרעים מתפתחים בה. בדרך כלל אפשר לראות את השאריות של עלי הגביע של הפרח המיובש בקצה הפרי. זהו השלב רגיש במיוחד לשינויי טמפרטורה קיצוניים, לרוחות וגשמים עזים, שכן חנטים רבים עלולים לנשור מהצמח.

כשמסתיים שלב הגדילה של הפרי, מתחילה ההבשלה, בה הוא משתנים גודלו, צורתו, ריחו, צבעו, טעמו והמרקם והרכות שלו. הפרי הוא האיבר שמכיל את הזרעים ועוטף אותם בשכבה עסיסית ובקליפה. יש לו חשיבות עצומה להמשכיות הצמח, כי בו שוכן ה"עובר" של הצמח, הוא מגן עליו ומסייע להפצת הזרע ולקליטתו בקרקע.

בתאריך המציין את אמצע חודש שבט בחרו חכמי המשנה כדי לקבוע את מועד תחילת שנת מעשרות האילן. מהתבוננות קרובה בטבע הם הבחינו שעד שבט כבר ירדה כמות נאה מגשמי העונה ומעתה, עם התארכות שעות האור והתקרבות האביב, מתחילה החנטה בעצים. תחילת הפיכת הפרחים המופרים לפירות. ההתעוררות הזו בטבע וההבטחה המתוקה שהיא צופנת בתוכה, יחד עם החשש והחרדה האם ההבטחה הזאת אכן תתממש, הפכו את טו בשבט ליום שהתפייטו עליו, התפללו בו תפילות מיוחדות וחגגו בו את שמחת ההודיה על השפע שמעניק האל דרך הטבע המקומי, בסעודה טובה של פירות הארץ, תירושה ומגדניה הטבעיים.

אני מאוד אוהבת את השיר של אבישי כהן בו פתחתי, כי הוא מצליח לבטא מקסים את הקיום האילני – את הבטחון והרוגע שביציבות העצית, הנטועה (ולא תקועה…), המקבלת, המכילה ניגודים, הנוכחת. הברכה שלי לט"ו בשבט השנה היא שנדע ליהנות מההתחדשות וההשתנות והתנועתיות הרבה בעונה הזאת: לפקוח עיניים, לנשום ריחות, להקשיב לרחשים, ובמקביל נדע גם פשוט לשלוח שורשים וזמורות ולהיות.

ט"ו בשבט שמח לכולנו, שנעבור בשלום את אתגר הסופה הקרבה,
שולחים לכם הרבה חום, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, וכל צוות ח'ביזה.
_________________________________

מה השבוע בסל לכבוד חג האילנות וגם הסופה?

יום שני: ברוקולי, פטרוזיליה/כוסברה/נענע, עגבניות, חסה, קייל/תרד/מנגולד, מלפפונים, סלק/כרוב, בצל יבש/כרישה, תפו"א/פלפל אדום, סלרי עלים/שורש, בארגזים קטנים בלבד: צנון/צנונית/לפת.

ובסל הגדול תוספת של: שומר, עלי בייבי/עלי חרדל, כרובית, אפונה סינית/גזר

 

יום רביעי: בצל יבש/כרישה, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה/נענע, מנגולד/ קייל/עלי חרדל, עגבנייה, גזר, חסה, ברוקולי/כרובית/כרוב, תפו"א, סלרי עלים/שורש, בארגזים קטנים: סלק/שומר/צנון/לפת

ובסל הגדול תוספת של: עלי בייבי, תרד/תרד ניוזילנדי, פול/אפונה/פלפל, סלק.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)