7-10 באוקטובר 2019 – בין כסה לעשור – חשבון נפש חקלאי

שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:

השבוע, בו חל יום כיפור:
*משלוחי יום שני כרגיל (ב7 באוקטובר).
*משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-10 באוקטובר.

בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 14-16 באוקטובר.

בשבוע של שמחת תורה:
*משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-22 באוקטובר.
*משלוח יום רביעי כרגיל (23 באוקטובר)

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה' 17 באוקטובר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

___________________________________

בתקופת החגים, מאפיית "איש של לחם" תוכל לאפות עבורכם כיכרות לחם רק למשלוחים של יום שני 7.10. (לא תהיה אפיית לחם השבוע בחמישי 10.10). עוגיות וקרקרים יש, וניתן להזמין ללא הגבלה.

עדו וקרול ישובו לשגרה ולאפיה שוטפת מיד לאחר חג הסוכות ושמחת תורה.

חגים שמחים!

____________________

הרהורים על השנה החולפת בח'ביזה – חלק א'

השנה הנכנסת היא זמן להתבוננות לאחור, מתוך מרחק מסויים ולאחר שאנחנו מבינים ויודעים דברים שלא יכולנו לראות או לדעת מתוך הרגע בו קרו. גם לאלון ולי זו הזדמנות לסכם לעצמנו לקחים ותובנות מהשנה שהסתיימה זה עתה, ואנחנו רוצים לחלוק אותן אתכם.

השנה החולפת מאופיינת מבחינתנו בהתקדמות ותנופה בח'ביזה – באופן כללי, אנחנו משתדלים לנסות דברים חדשים, וכמעט כל שנה מזמנים לעצמנו כמה התנסויות חדשות: זנים שלא גידלנו בעבר, שיטות עבודה ששמענו עליהן ואנחנו מחליטים לנסות, צורות גידול שונות מהרגיל ועוד. בדרך כלל אנחנו מנסים בקטן – בוחנים זן אחד בסבב אחד של גידול, בודקים שיט גידול בשטח קטן יחסית או לפרק זמן מוגבל, ואז בוחנים את הענין. השנה היינו בכמה תחומים כבר בשלב השני  – המשכנו וקידמנו מספר דברים שהתנסינו בהם ובדקנו אותם בשנים קודמות, ולאחר שראינו כי טוב, הצלחנו השנה להרחיב את ההיקף ולדייק את היישום.

למשל –

לאחר שהתנסינו לפני מספר שנים בגידול ירקות בחממה (ישנה ועזובה ששיפצנו בעמל רב), למדנו לאט וצעד-צעד את שיטות הגידול בתוך מבני צמיחה, והשלב הבא היה הקמת מספר מנהרות (מבנה קטן בהרבה מחממה), שנה לאחר מכן בנינו עוד מספר מנהרות, וכך יכולנו לגדל בעצמנו את המלפפונים והעגבניות לארגזים שלכם לאורך השנה. גילינו שיש יתרון מסויים גם לגידול ירקות אחרים בתוך מבני צמיחה במהלך החורף (ירוקים, סלק, כרובית וברוקולי היו חלק מהאורחים במנהרות שלנו). לאחר שתקנות חדשות חייבו אותנו לתחום את כל שטח השדה בגידור כלשהו (כדי ליצור חיץ בינו ובין שדות לא אורגנים סביב, מה שבעבר הופרד במרחקי חציצה בלבד), הקמנו השנה ארבע מנהרות צמיחה שמהוות גם גדר חוצצת – וכך הרווחנו מקום לצמיחה והפרדה גם יחד. המנהרות החדשות גבוהות מעט יותר מהקודמות, מה שמאפשר אוורור מיטבי, שהוא חשוב ביותר כשמגדלים בתוך מבני צמיחה. בינתיים עומד להסתיים סבב גידולים ראשון של עגבניות ומלפפונים במנהרות הצמיחה החדשות, ואנחנו מרוצים…

השדה האביבי – באופק מימין בתי הצמיחה החדשים

השנה גם עשינו שוב חיטוי סולרי בארבע מנהרות צמיחה ותיקות. זו השנה השניה שאנחנו עובדים בשיטה זו, בה מתחחים את האדמה ומפזרים עליה קומפוסט, מרטיבים אותה, ואז מכסים ביריעת ניילון שקוף מתוחה ומהודקת בשוליים כדי ליצור ואקום מתחתיה, ולגרום לקרקע להתחמם. החימום הזה יוצר חיטוי שמחליש גורמי מחלות בנמצאים בקרקע ומגביר את המערכת החיסונית של האדמה. בשנה שעברה ניסינו בקטן: שתי מנהרות צמיחה בהן כיסינו את הקרקע לחודשיים בערך. הניסיון היה מוצלח ביותר, והשנה כבר התרחבנו לארבע מנהרות, בהן כוסתה הקרקע והונחה להתחמם כשלושה חודשים. השתילות החדשות בקרקע שטופלה בחיטוי הסולרי נקלטו בצורה טובה – אנחנו לא רואים בעיות של התמוטטות שתילים בשל פיתיום (פטריה המצויה לעתים באדמה וגורמת לגבעול של שתילים צעירים להתייבש בנקודה קרובה לקרקע ולמעשה קוטמת את השתיל האומלל) והשתילים החדשים צומחים יפה ובריאים. תוצאה מבורכת נוספת של החיטוי הסולרי היא חיזוק כללי של הקרקע. לעתים אנחנו נתקלים בתופעה שבתוך השדה יש אזורים חלשים יותר, קטע שבו הצמיחה נמוכה ומעוכבת, ואנחנו לא מבינים את הסיבה לכך – לאחר חיטוי הקרקע יש ממש תחושה של התחדשות והתחזקות, והצמיחה אחידה ויפה בכל המנהרה. איזה יופי!

לאור ההצלחה של החיטוי הסולרי החלטנו לנסות חיטוי בעוד חלקה, הקיץ הלוהט כבר היה בסופו, אבל החלטנו ליהנות גם מתוצאות חלקיות. החלקה כוסתה ביריעה שקופה בתחילת ספטמבר, ותישאר מכוסה למשך כחודש וחצי, אז נסיר אותה ונשתול גידולי סתו. אנחנו מנסים לבדוק האם גם לפרק זמן כזה ובשלהי הקיץ, יש משמעות, לתחושתנו התשובה תהיה חיובית והאדמה תתחדש במידה מסויימת גם במקרה הזה. אנחנו מחכים בציפיה לתוצאות…

השנה ניסינו מספר זנים חדשים, כמו חסה סלונובה, חסות קטנות ועדינות, יפות מאוד, אך פחות טעימות מהחסות המוכרות יותר, ומכיוון שכך וגם משום שעונת הקטיף שלהן מגיעה בתקופה בה ממילא יש שפע ירוקים שלפעמים קשה להכיל… החלטנו לא להמשיך בגידולן. התנסינו גם במספר שני תפוחי אדמה חדשים. בסוף החורף גידלנו ארבעה זנים: תפוחי אדמה צהבהבים מזן "ניקולה" ו"ויטאבלה", וזנים אדומים: "דזירה" ו"דלילה". את הניקולה והדזירה אנחנו מכירים ואוהבים כבר שנים, אבל ויטאבלה ודלילה היו נסיונות חדשים. גידול תפוחי האדמה השנה היה מאכזב למדי, הצמחים היו דלילים ממה שאנחנו רגילים (פחות גבעולים, אולי בגלל שהפקעות היו קטנות מהרגיל), והתפתחו פחות יפה מבדרך כלל. יתכן שגם הקור ומזג האויר הרטוב (המבורך בגדול, אבל פחות במקרה הזה) גרמו לצמחים להתפתח לאט ולסבול ממצוקה ועקה, חלקם נתקפו במחלות עלים שונות (ניקוד בקטרי) ותפוחי האדמה שהם הניבו יצאו בסופו של דבר קטנים למדי… במקרה של זני תפוחי האדמה אנחנו סבורים שהיתה בעייתיות גם במיקום בו הם נשתלו, בגודל הקטן של הפקעות-הזרעים ובעונה הגשומה מאוד. ואנחנו רוצים לנסות שוב!

ויש עוד חידושים שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד יתממשו: בשתילות גידולי הסתו שתלנו כמה זנים חדשים שאנחנו שמחים לנסות: קייל מסולסל מסוג וינטרבור ומנגולד צבעוני – שמוציא עלים ירוקים כהים בעלי שדרה בצבעים שונים: צהוב, ורדרד, ירקרק… הם יגיעו אליכם לארגזים בהמשך העונה!

ההרהורים שלנו לא הסתיימו, בעיקר רצינו לספר לכם עוד על החורף הגשום שעברנו השנה, אבל נדחה את סיפורי הגשם שלנו לעלון הבא, לאחר חג הסוכות.

ולקראת יום כיפור המתקרב, עוד משהו שכתבתי לכם בעבר ואני מביאה שוב:

לפני כמה שנים בתקופה הזאת הכיר לי חבר את "הוידוי המשלים" – חלופה/השלמה לוידוי הסטנדרטי "אשמנו, בגדנו" שמונה 22 חטאים, אחד לכל אות מהא"ב. הוידוי המשלים נסמך על קטע יפה מדברי הרב קוק: כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בוידוי העוונות… גם כן בוידוי המצוות, למען ישמח בהם בלבבו, ויחזק ארחות חייו בדרך ה'. (הרב קוק, עין אי"ה, מסכת מעשר שני פרק ז משנה י).

בוידוי המשלים, שכתב הרב בנימין הולצמן, רב קיבוץ מעלה גלבוע, זוכה כל אות למילה חיובית של חיים ועשיה. והוא לא היחיד. גם פרופ' ורד נעם, חוקרת ומורה לתלמוד, כתבה וידוי למבוגרים שבו הרבה חמלה, קבלה, והתבוננות עצמית אנושית ובריאה. הקריאה בוידויים היפים האלה עשתה לי חשק לכתוב וידוי חקלאי-ח'ביזאי, וידוי שיצעד גם הוא לפי אותיות הא"ב. יצא לי משהו לא כל כך מהוקצע ומנוסח, קצת סלט, אבל אולי זה מה שמתאים לחקלאי ירקות… בואו ננסה:

אהבנו את האדמה
בחרנו זרעים ושתילים
גזמנו
דיללנו
הרחנו את הגשם, ואם לא ירד די מטר – השקינו
וידאנו שהאדמה לחה דיה
זרענו
חרצנו תלם
טעמנו
ישבנו לנוח
כפפנו גו
למדנו איך להתמודד (ולפעמים להשלים) עם מזיק חדש
מיינו את התוצרת
ניגבנו זיעה
סיפרנו לכם על הירקות, וענינו לשאלות "מה זה התירס הקשה הזה שקיבלנו" או "מה עושים עם הדייקון???"
עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו עישבנו….
פיזרנו קומפוסט
צחקנו
קטפנו
רשמנו "מה השבוע בסל"
שלחנו אליכם ירקות
תודות לאל, לאדמה, למטר ולחמה, ותודה לכם, על התמיכה והאהבה.

לקראת סיום, בשמחה גדולה אנחנו שולחים ברכת מזל טוב לסאפה ומג'די, שחובקים בת שניה, אחות לסאלמה, וברכות גם לדוד המאושר עלי וכמובן לסבא הגאה מוחמד. מזל טוב גדול מכולנו!

שתהיה שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
___________________________________________

מה השבוע בסל?

יש לנו שפע של ירוקים, לכן השבוע תקבלו בסל 12-15 ירקות, בתוכם צרור ירוקים מתנה – בתיאבון ולבריאות!

יום שני: פלפל אדום, בטטה, חצילים/תפו"א, מלפפון, עגבניות צ'רי/עגבניה, לוביה תאילנדית, נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, תרד ניזילנדי, מנגולד. מתנה נוספת: מיזונה/רוקט/טאטסוי.

בארגז הגדול גם: תירס/צנונית/סלק, לוביה עיראקית/במיה, כרישה.

בארגז הפירות: בננה, רימון, תפוח עץ זהוב. בארגזים קטנים גם: קובו. בארגזים גדולים גם: פומלית וקיווי.

יום חמישי: בטטה, לוביה תאילנדית, עגבניות, חצילים, פלפל, נתח דלעת, פטרוזיליה/שמיר, מנגולד, מלפפון, חסה/רוקט/מיזונה, טאסוי/תרד ניוזילנדי, מתנה – כוסברה.

בארגז הגדול גם: כרישה, לוביה/במיה, צנונית/סלק/תפו"א.

בארגז הפירות: רימון, תפוח, קובו. בארגזים קטנים גם: בננה. בארגזים גדולים גם: קיווי

5-7 באוגוסט 2019 – היא באה השמש

סגירה מוקדמת של מערכת ההזמנות ליום שני הקרוב
ביום ראשון בשבוע הבא חל צום תשעה באב.
בעקבות כך, תיסגר מערכת ההזמנות ליום שני הבא ביום חמישי השבוע, 8.8 בשעה 22:00.

מודים לכם על שיתוף הפעולה.

____________________________________________________________________

בשבוע שעבר הזכרתי שכיסינו את הקרקע בפלסטיק במנהרות הצמיחה כי אנחנו עושים שם חיטוי סולרי. השבוע ארחיב מעט על התחום המרתק הזה.

למה בכלל לחטא את הקרקע? מאותה סיבה שאנחנו שוטפים את הידיים במים ובסבון – כדי למנוע מעבר והדבקה של וירוסים, פטריות וחיידקים. גם בקרקע מצויים פתוגנים (מחוללי מחלות) שמזיקים לצמחים, אחד המפורסמים בהם הוא הפטריה שגרמה למחלת הכימשון בתפוחי האדמה האיריים בשנת 1845, השמידה את היבול והביאה לתקופת הרעב הגדול באירלנד. גם אצלנו בח'ביזה אנחנו פוגשים מחלות קרקע כל שנה. למזלנו הרב, הן אינן מגיעות לקנה מידה רחב, וכמובן שאינן גורמות לאסונות דוגמת רעב תפוחי האדמה באירלנד. לעתים הבעיה מתבטאת בגידול לא אחיד לאורך הערוגה – בחלקים מסויימים של הערוגה הצמחים נהדרים, ובחלקים אחרים – יש משהו שמעכב את צמיחתם. במקרים כאלה, אנחנו מנסים להחזיר את הקרקע לאיזון והתחדשות האורגניזמים המועילים הפועלים בה – על ידי חיטוי קרקע.

חיטוי קרקע הוא בחירה בדרך של מניעה מראש – הרעיון הוא לנקות את הקרקע מגורמים מחוללי מחלות ומעכבי צמיחה לפני הזריעה כדי למנוע את פעילותם על הצמחים שעתידים להישתל בחלקה. ישנן מספר דרכים לחטא את הקרקע: שיטה ראשונית שפותחה בסוף המאה ה19 בידי חוקרים גרמנים היא חימום וחיטוי הקרקע בעזרת קיטור. אחריה פותחה השיטה הכימית בה מחוטאת הקרקע בחומר כימי נדיף, המוכר והעוצמתי (והמאוד רעיל) ביניהם הוא המתיל ברומיד. שיטת החיטוי הכימית היתה הנפוצה והמקובלת ביותר בשטחי גידול נרחבים בעולם עד לפני כ15 שנה, ונראה היה שהוא חיוני ולא יהיה לו תחליף.

אבל החיטוי הכימי הוא גם בעייתי מאוד, בלשון המעטה. הבעייתיות המיידית ברורה – החומרים הללו רעילים מאוד, לאדם, לקרקע, לבעלי החיים והחרקים בסביבה, מתיל ברומיד גם פוגע בשכבת האוזון ובעקבות כך נאסר השימוש בו. אבל לחיטוי כימי יש חסרונות נוספים: מכיון שחומרי החיטוי רעילים מאוד ואינם בררניים בקשר למי ומה הם מחטאים, הם פגעו גם באויבים הטבעיים של הפתוגנים, הרסו את המרקם המיקרובקטריאלי החיובי בקרקע והפרו את שיווי המשקל הביולוגי באדמה, מה שגרם למפגע אקולוגי לקרקע ולסביבה. פגיעה באיזון יכולה לשמש כחרב פיפיות, כי ברגע שהושמדו "החיילים הטובים" אין לקרקע ולצמחים בה אמצעי הגנה כנגד מחלות או בעיות שיגיעו לאחר החיטוי.

בשנות השבעים של המאה העשרים (המחקר הראשוני פורסם ב1976) פותחה בארץ שיטה חלופית על ידי פרופ' יעקב קטן ושותפיו – חיטוי בעזרת חימום הקרקע על ידי קרני השמש. הרעיון הוא שהטמפרטורות הגבוהות אליהן מגיעה הקרקע קוטלות אורגניזמים מחוללי מחלות ומנקות את הקרקע מבעיות עתידיות. גם זרעי עשבים נהרסים מהחימום ולכן זו שיטה המשמשת ביעילות גם לניקוי השטח מראש מכמות גדולה של זרעי עשב, והתחלה "ברגל ימין", עם פחות עשביה פונציאלית. החיטוי הסולרי עדין יותר כלפי הפעילות הביולוגית בקרקע. הטמפרטורות אליהן מגיעה הקרקע בחיטוי סולרי (40-45 מעלות) לא משמידות את כל הפתוגנים ובודאי שלא ממיתות את הפעילות הביולוגית בקרקע. פיתוח נוסף של השיטה בו מצניעים קומפוסט בקרקע לפני החיטוי תורם דווקא להגברת הפעילות המיקרוביאלית בה.

אז איך עושים חיטוי סולרי?

  • קודם כל מחכים לעונה המתאימה, כלומר, הקיץ (ובעיקר יולי-אוגוסט). אז מכינים את הקרקע כאילו לזריעה ושתילה: מנקים את שיירי הגידול הקודם, מתחחים את האדמה ומוסיפים לה קומפוסט ומכינים ערוגות.
  • השלב השני הוא הרטבה, בדרך כלל עושים זאת בממטרות. ההרטבה מוליכה את החום לעומק ומעודדת פעילות ביולוגית. הקרקע צריכה להיות רטובה לעומק של 70 ס"מ!
  • אחרי ההרטבה מכסים את הקרקע ביריעת ניילון שקוף, כדי לגרום לה להתחמם. פרישת היריעה היא מלאכה שצריכה להיעשות מוקדם מאוד בבוקר, כשעדין אין רוח ולא חם וכשאנחנו מצויידים בכל הסבלנות והדיוק הנדרשים. היריעה נפרשת מתוחה ומהודקת על הקרקע, ומכוסה באדמה בשוליים מכל הצדדים כדי ליצור ואקום מתחתיה.
  • ואז מחכים. מומלץ להשאיר את היריעה על הקרקע למשך ארבעה-שישה שבועות.

מה שקורה בקרקע במהלך הזמן הזה הוא התחממות שלה מעט מעל לטמפרטורה בחוץ והצטברות של חומרים נדיפים בואקום שמתחת לחיפוי. אלו חומרים שמופרשים באופן טבעי מהקומפוסט שעורבב בקרקע, אך בשל החיפוי לא מתנדפים אלא מצטברים בקרקע ברמות גבוהות מהרגיל, וגורמים לחיסול פתוגנים. התוצאה היא היחלשות של פתוגנים והשריית "תנגודת קרקע" – בעצם הגברת המערכת החיסונית של הקרקע. בניגוד לחיטויים אחרים לא נוצר בחיטוי הסולרי "ריק ביולוגי" ואין הפרה גסה של שיווי המשקל הביולוגי בקרקע. כמובן שיש זעזוע ויש שינוי מהמצב הקודם, אך במקומו נוצרת בקרקע היערכות מיקרוביאלית אחרת, ועדיין מאוזנת למדי.

בפעם הראשונה שהתנסינו בו, לפני שמונה שנים, לא ממש הלך לנו, לאחר כשבוע של קרקע מכוסה, גילינו שנוח, כלבנו החביב אך הפרוע, החליט כנראה להשתמש בחלקה המחופה כמגרש ריצה, וסימני רגליו חוררו את הניילון לאורך הערוגות… התאכזבנו למדי, אבל לאחר עוד מספר נסיונות, למדנו קצת יותר וזו כבר השנה השלישית שאנחנו מחטאים את בתי הצמיחה בחיטוי סולרי. אנחנו עושים שימוש חוזר בפלסטיק שהורדנו מגגות המנהרות, הוא לא שקוף לגמרי, כי הוא משומש, אך אנחנו מעדיפים לעשות שימוש חוזר, גם במחיר טמפרטורה קצת פחות גבוהה בחיטוי.

לאחר תום תקופת החיטוי הסולארי, נסיר את יריעות הפלסטיק, ניתן לקרקע להתאושש ולמיקרואורגניזמים החיוביים בה לחזור לפעילותם הברוכה ונתחיל בזריעות ושתילות סתו. (כן, כן, הסתו באופק!).

שיהיה לכולנו שבוע טוב, מלא שמש ובריזה,
אלון, בת-עמי, דרור אורין ויוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: דלעת אמורו, חסה, תירס, חצילים, מלפפון, עגבניה, לוביה תאילנדית, דלעת נאפולי/דלורית, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי, פלפל/קישוא.

בארגז הגדול גם: בצל/בצל ירוק, תרד ניו-זילנדי, במיה.

בארגז הפירות: סברס, מנגו, תפוח. בארגזים קטנים: בננה, בארגזים גדולים: שזיף.

יום רביעי: תירס, קישוא/במיה, עגבניה, חציל/תפו"א, פלפל, דלעת נאפולי, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי, מלפפון, חסה, לוביה תאילנדית.

בארגז הגדול גם: תרד ניוזילנדי, דלעת אמורו/דלורית, בצל/בצל ירוק.

בארגז הפירות: שזיף, תפוח, ענבים. ארגזים קטנים: בננה. ארגזים גדולים: סברס.

עלי ח'ביזה 357, 5-7 בספטמבר 2011, ו'-ח' אלול תשע"א

היא באה השמש

הסתו כבר בפתח. כמובן שעדיין חם והשמש עדיין עומדת במרום, אבל היא מצליחה ללהט כבר פחות שעות, וכשהיא יורדת נושבת אצלנו רוח קרירה ומפיגה את חום היום. השילוב הזה בין קיץ לסתו יוצר את עונת המעבר הזו. הצמחים נושמים קצת לרווחה, החסות זוקפות ראשן, הרוקט, הכוסברה והשמיר מעזים לצמוח. הקייל והטאטסוי שנשתלו זה מכבר עושים את צעדיהם הראשונים בשדה, מתפלאים על השמש העדיין קייצית, אבל תולים תקוותם בסתו שיגיע עוד מעט.

מבט בלוח השתילות שלנו מגלה את הערבוב הזה בין קיץ לסתו: בשבועיים האחרונים זרענו ושתלנו: תירס, דייקון, רוקט, כוסברה, שמיר, שעועית ירוקה, גזר, סלק, לפת ואפונה, ברוקולי, כרוב, טאטסוי וקייל. אליהם יצטרפו בשבועיים הבאים: חרדל, תרד, כרובית, שומר, קולרבי, חסה חורפית ושום. הבטטות בשדה, אחרונות יבולי הקיץ (או ראשונות יבולי הסתו, תלוי איך מסתכלים) משמינות להן תחת האדמה ובעוד כחודש נתחיל לבדוק מה מצבן ולסדר לכם "דייטים" כתומים, טעימים ובריאים איתן.

את שלהי הקיץ ניסינו לנצל השנה לניסוי ראשוני אצלנו של חיטוי סולרי. למה בכלל לחטא את הקרקע? מאותה סיבה שאנחנו שוטפים את הידיים במים ובסבון – כדי למנוע מעבר והדבקה של וירוסים, פטריות וחיידקים. גם בקרקע מצויים פתוגנים (מחוללי מחלות) שמזיקים לצמחים, אחד המפורסמים בהם הוא הפטריה שגרמה למחלת הכימשון בתפוחי האדמה האיריים בשנת 1845, השמידה את היבול והביאה לתקופת הרעב הגדול באירלנד. כמליון אנשים מתו מרעב, מספר דומה של אנשים רעבים היגר לארה"ב. גם אצלנו בח'ביזה אנחנו פוגשים מחלות קרקע כל שנה. למזלנו הרב הן אינן מגיעות לקנה מידה רחב וכמובן שאינן גורמות לאסונות דוגמת רעב תפוחי האדמה באירלנד. ובכל זאת, כדאי לטפל בהן.

חיטוי קרקע הוא בחירה בדרך של מניעה מראש – הרעיון הוא לנקות את הקרקע מגורמים מחוללי מחלות לפני הזריעה כדי למנוע את התקפותיהם על הצמח. ישנן מספר דרכים לחטא את הקרקע: שיטה ראשונית שפותחה בסוף המאה ה19 בידי חוקרים גרמנים היא חימום וחיטוי הקרקע בעזרת קיטור. אחריה פותחה השיטה הכימית בה מחוטאת הקרקע בחומר כימי נדיף, המוכר והעוצמתי (והמאוד רעיל) ביניהם הוא המתיל ברומיד. שיטת החיטוי הכימית היתה הנפוצה והמקובלת ביותר בשטחי גידול נרחבים בעולם, ונראה היה שהוא חיוני ולא יהיה לו תחליף.

אבל החיטוי הכימי הוא גם בעייתי מאוד, בלשון המעטה. הבעייתיות המיידית ברורה – החומרים הללו רעילים מאוד, לאדם, לקרקע, לבעלי החיים והחרקים בסביבה. אבל יש לו חסרונות נוספים: מכיון שחומרי החיטוי רעילים מאוד ואינם בררניים בקשר למי ומה הם מחטאים, הם פגעו גם באויבים הטבעיים של הפתוגנים, הרסו את המרקם המיקרובקטריאלי החיובי בקרקע והפרו בכך את שיווי המשקל הביולוגי באדמה, מה שגרם למפגע אקולוגי לקרקע ולסביבה. פגיעה באיזון יכולה לשמש כחרב פיפיות, כי ברגע שהושמדו "החיילים הטובים" אין לקרקע ולצמחים בה אמצעי הגנה כנגד מחלות או בעיות שיגיעו לאחר החיטוי.

בשנות השבעים של המאה העשרים (1976 היא השנה המדוייקת בה פורסם המחקר הראשוני) פותחה בארץ שיטה חלופית על ידי פרופ' יעקב קטן ושותפיו – חיטוי בעזרת חימום הקרקע על ידי קרני השמש. הרעיון הוא שהטמפרטורות הגבוהות אליהן מגיעה הקרקע קוטלות אורגניזמים מחוללי מחלות ומנקות את הקרקע מבעיות עתידיות. גם זרעי עשבים נהרסים מהחימום ולכן זו שיטה המשמשת ביעילות גם לניקוי השטח מראש מכמות גדולה של זרעי עשב, והתחלה "ברגל ימין", עם פחות עשביה פונציאלית. החסרון הוא שזו שיטה עוצמתית ולכן גם במידה מסויימת אלימה כלפי היצורים בקרקע, וחרקים ולעיתים גם אורגניזמים חיוביים נפגעים, ולכן עד כה נמנענו משימוש בשיטה הזו.

אלא שמחלות פטרייתיות חוזרות ונשנות של השום, הבצל ושאר גידולים הביאו אותנו לחשוב על כך מחדש, וכמו כן למדנו שהחשש שלנו מפגיעה במרקם הביולוגי והמיקרובקטריאלי של יצורי הקרקע אולי מוגזמת. ממחקרים שנעשו על חיטוי סולרי מתברר שהטמפרטורות אליהן מגיעה הקרקע (40-45 מעלות) לא משמידות את כל הפתוגנים ובודאי שלא ממיתות את הפעילות הביולוגית בקרקע. פיתוח נוסף של השיטה בו מצניעים קומפוסט בקרקע לפני החיטוי תורם דווקא להגברת הפעילות המיקרוביאלית בה. למדנו והחלטנו לנסות.

אז איך עושים חיטוי סולרי?

  • קודם כל מחכים לעונה המתאימה, כלומר, הקיץ (ובעיקר יולי-אוגוסט). אז מכינים את הקרקע כאילו לזריעה ושתילה: מנקים את שיירי הגידול הקודם, מתחחים את האדמה ומוסיפים לה קומפוסט ומכינים ערוגות.
  • השלב השני הוא הרטבה, בדרך כלל עושים זאת בממטרות. ההרטבה מוליכה את החום לעומק ומעודדת פעילות ביולוגית. הקרקע צריכה להיות רטובה לעומק של 70 ס"מ, ככך שמדובר בהרבה מים. אנחנו פתחנו את הממטרות שלנו לכשלושים שעות (!).
  • אחרי ההרטבה מכסים את הקרקע ביריעת ניילון שקוף, כדי לגרום לה להתחמם. פרישת היריעה היא מלאכה שצריכה להיעשות מוקדם מאוד בבוקר, כשעדין אין רוח ולא חם וכשאנחנו מצויידים בכל הסבלנות והדיוק הנדרשים. היריעה נפרשת מתוחה ומהודקת על הקרקע, ומכל צדדיה סגרנו אותה באדמה כדי ליצור ואקום מתחתיה.
  • ואז מחכים. מומלץ להשאיר את היריעה על הקרקע למשך ארבעה-שישה שבועות.

מה שקורה בקרקע במהלך הזמן הזה הוא התחממות שלה מעט מעל לטמפרטורה בחוץ והצטברות של חומרים נדיפים בואקום שמתחת לחיפוי. התוצאה היא היחלשות של פתוגנים, השריית "תנגודת קרקע" – בעצם הגברת המערכת החיסונית של הקרקע. בניגוד לחיטויים אחרים לא נוצר בחיטוי הסולרי "ריק ביולוגי" ואין הפרה גסה של שיווי המשקל הביולוגי בקרקע. כמובן שיש זעזוע ויש שינוי מהמצב הקודם, אך במקומו נוצרת בקרקע היערכות מיקרוביאלית אחרת, ועדיין מאוזנת למדי.

מי שמעוניין לקרוא עוד – התחום הזה מרתק (לפחות אותי) ומידע בהיר על כך אפשר לקרוא למשל כאן.

במקרה שלנו, לצערנו, לאחר כשבוע גילינו שנוח, כלבנו החביב אך הפרוע, החליט כנראה להשתמש בחלקה המחופה כמגרש ריצה, וסימני רגליו חוררו את הניילון לאורך הערוגות… בתחילה קצת התייאשנו, אבל שיחה עם משה, המדריך החקלאי שלנו, עודדה אותנו, סתמנו את החורים באדמה והשארנו את הניילון למשך כמה שבועות נוספים. עכשיו הוא כבר כשיר להסרה, ואחרי שניתן לקרקע להתאושש ולמיקרואורגניזמים החיוביים בה לחזור לפעילותם הברוכה, נתחיל בזריעות ושתילות בה. נשמח לדווח על התוצאות בהמשך.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, מלא שמש ובריזה,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

__________________________

מה השבוע בסל עונת המעבר?

יום שני: בזיל או לואיזה, שעועית תאילנדית או לוביה או במיה, תירס, פלפל אדום, דלורית, עגבניות, מלפפונים, בצל יבש, כוסברה או פטרוזיליה, בצל ירוק או כרישה, דלעת.
ובסל הגדול תוספת של: חצילים, עגבניות צ'רי, סלק

יום רביעי: דלורית, לוביה או תאילנדית או במיה, מלפפונים, חסה, עגבניות, כרישה, דלעת, נענע או לואיזה, תפו"א, פלפל אדום, בצל יבש

ובסל הגדול תוספת של:כוסברה, עגבניות צ'רי, סלק

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי וגם טחינה. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו

___________________________

"מתי תפסיקי לשלוח לנו דלעת???" שאל אותי אריאל כשפגש אותי בקבלת השבת בגן של שחר, האמצעית שלי. במבוכה הודיתי שערימת הדלעת מתנמכת אבל לאיטה…    אז אני מבינה שאתם (לפחות חלקכם) במצוקת דלעות ודלוריות. הנה כמה הצעות לשימושים פשוטים וקלים בהן (בכל מתכון של האחת אפשר להשתמש גם ברעותה):

ממרח דלעת בחריפות עדינה – מתוך "טבע הריפוי"

דלעת עם צימוקים ודבש – מתוך "טבע הריפוי"

סלט דלעת ורימון – מתוך הבלוג "מתכונים שנראים טעימים"

דלעת צלויה עם נענע, צ'ילי טרי ודבש – הילה קריב, "ביסים"

דלעת בכורכום ויוגורט – הילה קריב, "ביסים"

דלעת צלויה בתבלינים מרוקאיים – מתוך המטבח הצמחוני של "על השולחן"