16-18 במרץ 2020 – סופות והחלמה

בשבועות האחרונים נכנס העולם כולו לסחרור… מבחינת הבריאות והנגיפים, אצלנו כולם בריאים, ואופי העבודה שלנו (בחוץ, במרווח ובצוות קטן יחסית) מאפשר לנו להמשיך בשגרה כרגיל. כמובן, באופן טבעי התרבו וגדלו מאוד היקפי ההזמנות, ואנחנו עובדים בעומס רב, אבל מודים על האפשרות להמשיך לעבוד ולשמור על השגרה המבורכת.

ומתוך השגרה המסויימת הזאת ומתוך הרצון לזכור שמבעד לדרמה ולבהלה, עדיין ממשיכים החיים להתקיים, העונות לזרום והירקות לצמוח, אנחנו רוצים לספר לכם השבוע על הדרמה שהתחוללה בשדה. השדה שלנו נכנס ביום חמישי שעבר לסחרור מסוג אחר, סחרור פשוטו כמשמעו – רוחות חזקות נשבו בכל האיזור וסחררו את הצמחים, החממות, המנהרות, צמחי האביב המכוסים בניילון להגנה מפני הקור – עוצמתן של הרוחות היתה כזו שלא ראינו בימינו בח'ביזה. שלדי המתכת של החממות והמנהרות אמנם עמדו בגבורה בסערה, אבל משתי מנהרות התעופפו כיסויי הניילון, והצמחים נפגעו (מלפפונים צעירים ועגבניות צ'רי), כיסויי הניילון של הדלועים, גידולי האביב הראשונים, נחבטו גם הם ברוח העזה והתעופפו, תוך שהם פוגעים בצמחים, ומשאירים אותם חשופים לרטיבות ולקור של הגשמים שבאו אחר כך. הפול, האפונה ושאר הצמחים בשדה הפתוח ספגו את עוצמת הרוחות ישר בפרצוף. האפונה דווקא שרדה זאת יפה, אבל רבים מצמחי הפול הגבוהים נשברו ונפגעו.

גם סככת הקרטונים שלנו, המחופה ברשת ופלסטיק, איבדה את הכיסוי שלה, ומלאי קרטונים נכבד נרטב. כיסינו היטב מחדש את מה שעוד ניתן לשימוש, ולשמחתנו, הכמות כבר היתה קטנה, ומלאי קרטונים חדש עומד להגיע ממש בקרוב, כך שאנחנו מקוים שנעבור את החוסר הזה בקלות.

מיד אחרי הרוחות הגיעו הגשמים – בצורה רציפה פחות או יותר, מיום חמישי בלילה ועד שבת, סה"כ ירדו אצלנו כ35 מ"מ, כמות נאה ומרשימה ביותר. השדה חזר לבצבוצו החורפי. ביום ראשון עברנו לבדוק את המצב, ועם כל הצער על הצמחים שראינו רצוצים ופגועים, זכינו שוב לראות גם את התקווה ואת ההתאוששות שמתחילה, כשהצמחים אוספים את כוח החיות שלהם ומתחילים בהחלמה וצמיחה מחודשת. המלפפונים הצעירים אכן נפגעו, כנראה נצטרך לשתול רבים מחדש, אבל עגבניות הצ'רי הן צמח חזק, ואנחנו מקוים שיתאוששו ויחזרו לאיתנן במהירות. את צמחי הדלועים, כולם עדיין צעירים, כיסינו מחדש, ואנחנו מקוים שגם הם יתאוששו ויתחזקו עד לצמיחה חזקה. (גם הצמחים, כמונו, בני האדם, לפעמים חזקים יותר דווקא בקטנותם, ופגיעה בצמחים הצעירים מאפשרת להם (לעתים) מרחב התאוששות וצמיחה מחודשת גדולים יותר, מאשר פגיעה בצמח ותיק, שאת עיקר צמיחתו כבר עשה).

לעומת נגיף הקורונה הלא מוכר והבהלה שהוא מביא איתו, בתחום מזג האויר אנחנו מתמודדים מול אתגרים שאנחנו מכירים, ויודעים שהם באים ואז חולפים, וימי שמש נעימים (כמו שיש לנו השבוע עד כה בראשון ושני) מביאים איתם נחמה והחלמה לשדה הפגוע.

השבוע אנחנו רוצים לשלוח לכם מכאן את התחושה הזו, שלמרות שבנקודה מסויימת המצב נראה קשה ומבהיל, יחד עם הקשיים והשבירה, טמונות בנו החלמה והתאוששות. המשבר אינו מצב תמידי, אלא משתנה וחולף, וניצני צמיחה מחודשת מביאים איתם נחמה ובשורות לעתיד של טוב ובריאות.

מאחלים לכולנו ימים בריאים, חזקים וטובים,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
___________________________

מה השבוע בסל? 

יום שני: כרוב/נתח דלעת, תפו"א, כרובית/ברוקולי/סלק, פול ירוק, מלפפון, עגבניה, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, אפונה/דייקון/ארטישוק ירושלמי, כוסברה, חסה, כרישה/שום ירוק.

בסל הגדול גם: מנגולד/קייל/עלי ח'ביזה, פטרוזיליה, גזר

בארגז הפירות: בננה, תפוז, פומלית/אשכולית אדומה, תפוח עץ.

יום רביעי: חסה, תפו"א, עגבניה, פול ירוק, גזר, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, כרישה/שום ירוק, פטרוזיליה, מלפפון, קולרבי/סלק/צנונית. בארגזים קטנים בלבד: בצל יבש/אפונה/ארטישוק ירושלמי.

בסל הגדול גם: כרוב/כרובית/ברוקולי, מנגולד/קייל/עלי חוביזה, כוסברה, דלעת.

בארגז הפירות: בננה, תפוז/אשכולית אדומה, פומלית, תפוח עץ/אבוקדו.

3-5 בפברואר 2020 – שיר (בבוץ) אחרי הגשם

הפתעות לכבוד ט"ו בשבט:

מליסה "מפרי ידיה" מציעה השבוע ובשבוע הבא מבצע 2+1: קנו 2 גלילי לדר או פרי מיובש, וקבלו את השלישי במתנה!

במאפיית "איש של לחם" יכינו השבוע ובשבוע הבא לחם ט"ו בשבט מיוחד: מקמח חיטה 70%, אגוזים ופירות יבשים.

יומולדת שמח לאילנות!

____________________________________________________________________________

ביום חמישי שעבר הספקנו לשתול שתילות אביב ראשונות (!) לפני ששוב הרטיבו אותנו ממטרי גשם… אז השבוע עוד עלון גשום ובוצי.

מהו בכלל הגשם הזה היורד אלינו מלמעלה? אם הייתם שואלים את הפולינזים, הם היו אומרים לכם שאלו דמעותיו של רנגי, אב השמיים, שמבכה את פרידתו הכפויה מפאפא, אמא-אדמה. אם תשאלו מדענים  הם יסבירו לכם שאדים שהתעבו לטיפות קטנטנות מתלכדים יחד ונוצרות טיפות גדולות וכבדות שצונחות מטה ובדרכן אוספות טיפות נוספות. הדרוזים יספרו לכם שבלילות חורף, יחד עם הגשם נופלות מן השמיים הסלמנדרות, המכונות: "אבו רפלין" (אבי השלוליות). לכן צבען שחור כלילה והברקים מנמרים אותן בהבזקים צהובים… בניגוד למה שמספרים לנו, לטיפה אין בכלל צורה של טיפה… טיפות גשם הן עגולות או אליפטיות, ולפעמים פחוסות. הן יורדות לארץ במהירות עצומה של יותר משבעה וחצי מטרים בשניה, ביצוע די מפתיע לטיפונת קטנטונת שגודלה יכול להיות גם רק כמה מילימטרים.

אצלנו במשפחה יש מסורת של נאמנות רבה לגשם: כשהוא יורד, אנחנו לא רצים ובורחים ממנו, אלא נותנים לו לדגדג את העורף, לנזול על האזניים. אפילו נגה הקטנה כבר למדה שבגשם צריך להושיט את היד מן המעיל החוצה ולתת לו להרטיב, ושכדאי מאוד להרים את הפנים כלפי מעלה, לפתוח את הפה גדול גדול, וללקק טיפות רטובות וקרירות של גשם בלשון חפצה (ואפשר גם לשיר).

בימי גשם מבוצבצים וגם ביום-יומיים שאחרי אנחנו משתדלים למעט את הסתובבותנו ועסקינו בשדה. אדמה מאוד לא אוהבת שיפשפשו בה כשהיא ספוגה במים. במיוחד נכון הדבר לאדמה כבדה כמו שלנו, אדמת טרה רוסה, האופיינית לעמקים בשפלת יהודה, זו קרקע אדומה וחרסיתית, עשירה בתחמוצות ברזל, נפוצה באזורים הרריים של סלעי גיר ודולומיט, שהבלייה שלהם יוצרת חרסית. עם הגשמים היא נשטפת מההרים ואט אט מתרכזת בעמקים הסמוכים, כמו עמק איילון שלנו. החרסית, שהיא החומר ממנו עשוי חימר, היא חומר הקרקע הדק ביותר (גרגרים קטנים מ-0.004 מ"מ). קרקע חרסיתית שמתרטבת סופחת אליה את המים והופכת בוצית מאוד. היא גם סופחת אליה מינרלים שונים, ולכן אפשר למצוא אותה בטבע בצבעים שונים. כשהיא מתייבשת (לאט יחסית) היא מתכווצת ומתפוררת באופן טבעי לגושים קטנים, וכך מאפשרת חדירה של שורשים, מים ואוויר. היא קרקע נהדרת לגידול: נקבובית, מאווררת וסופחת מים, ובנוסף, עשירה ופוריה בהיותה מאגר של תחמוצות ברזל, תחמוצות אשלגן, תחמוצות סידן ואפילו חנקן.

 

אבל… כשהיא רטובה, התעסקות יתר ברגביה מעלה בה את השאיפה הרדומה להיות לחומר אמנותי, והיא מתקשה ומתקשחת, ומפריעה לזרעים לפרוץ ולצמחים לצמוח מתוכה. לכן אנחנו משתדלים לעזוב אותה לנפשה, ולשוב למלאכות השתילה והעישוב רק לאחר שהמים נספגו קצת בעומק והאדמה בוצית פחות. לפני הגשמים הספקנו להכין הכנה ראשונה את הקרקע לשתילות סוף החורף: לפני גשם אנחנו מקפידים לפתוח את הקרקע בעזרת משתת – מעין מזלג ארוך שנכנס עמוק לקרקע וחורץ בה חריצים, אליהם יוכל הגשם לחלחל. (בטבע משמשים שורשי העצים והצמחים מעמיקי השורש כ"פותחי סתימות" טבעיים, אבל בשדה של גידולים חד שנתיים כמו שלנו, אנחנו צריכים לעשות זאת באופן מלאכותי). אחרי המשתת פיזרנו קומפוסט ותיחחנו את האדמה, אבל לאחר הגשמים הרבים שהידקו אותה, היא זקוקה לתיחוח נוסף כדי לפורר את רגבי האדמה הדבוקים ולהיות מצע מזמין במיוחד לשתילים החדשים.

במצב הרטיבות הנוכחי, אנחנו לא מתחחים את הקרקע, אבל כדי לשתול את השתילים במועדם (בשבוע שעבר) נזקקנו לאוורור הקרקע בצורה כלשהי. כאן הגיע גבי, כרגיל, עם רעיון מוצלח – הוא שאל מחבר מתחחת סיכות: מתחחת שהשיניים שלה קצרות וישרות, ולכן היא מפוררת רק את השכבה העליונה של הקרקע, ולא חודרת עמוק לשכבות הרטובות יותר, כדי להימנע מהתעסקות יתר בבוץ. וכך, לאחר עיבוד קליל של הקרקע נפרשו יריעות החיפוי, ובזהירות ובכמה שפחות התעסקות עם הקרקע הלחה, נשתלו הקישואים הראשונים לשנת 2020!

שיהיה שבוע שמשי ונעים, אנחנו מקוים לשמיים יבשים, שיאפשרו לנו לשתול שוב לקראת סוף השבוע – בשישבת חוזרים הגשמים ובגדול! נשמח את תצרפו את תקוותיכם לשלנו בריקוד "פאוזת גשם" ח'ביזאי… שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, ברוקולי, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, מלפפון, עגבניה, סלרי עלים/שורש, גזר, חסה, פטרוזיליה/רוקט/מיזונה, כרובית/כרוב. בארגזים קטנים בלבד: קולרבי/שומר.

בארגז הגדול גם: סלק, דייקון/צנונית, ארטישוק ירושלמי/אפונה, טאטסוי.

בסל הפירות: פומלה/תפוז, אבוקדו/קיווי, בננה, קלמנטינה.

יום רביעי: בצל לח/כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים/שורש, עגבניה, סלק, גזר, כרובית/כרוב, פטרוזיליה/מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי/טאטסוי

בארגז הגדול גם: קולרבי/שומר, ארטישוק ירושלמי/אפונה, דייקון/צנונית.

בסל הפירות: תפוז/תפוח אדום, אבוקדו, קלמנטינה, בננה.

27-29 בינואר 2020 – ברוך הבא חודש שבט!

… ואז יצאה לרגע שמש וקשת עמדה, ונזכרתי כיצד פעם חזרתי אחרי ניכוש עשבים בכרם, וידיי כבדות ספוגות באדמה שחורה.
אמרתי: "אמא,  תראי איזה לכלוך".
הייתי ילד, וכך מדברים ילדים.
והיא הסתכלה עלי בעיניים חומות בלתי-נרדמות ואמרה לי: "בוץ זה לא לכלוך".                                

יהונתן גפן

בשבועיים האחרונים ירד הגשם כמעט כל הזמן. מסך אחיד של טיפות קטנות, לא כבדות מדי, לא מכות מדי, אלא גשם משמח ורגוע. היו פעמים שהוא עצר לשעה-שעתיים, לעתים אפילו הפציעו קרני השמש מבעד לעננים והאור חזר לשדה, אבל חוץ מההפסקות האלה, רטוב רטוב רטוב.

אנחנו משתדלים, אמנם, לתזמן את הקטיפים לפי תחזית הגשמים, ופעמים רבות קוטפים חלק נכבד מהירקות יום לפני. ועדיין – בתקופה של גשם כה רצוף, אין מנוס גם מקטיף בגשם, לפעמים גם בגשם שוטף. לכן אנחנו משתדלים להתלבש ולהצטייד בהתאם. ההכנות לקראת היציאה כוללות נעילת מגפיים גבוהות, לבישת מכנסי סערה, מעיל סערה, ומעל – כובע רחב שוליים – מעין מטריה, שמנסה להגן במעט על הראש והפנים מפני הטיף טיף טף:

עבודה בגשם, וגם יום-יומיים (לפעמים שלושה) אחרי הגשם פירושה גם התבוססות בבוץ, וכשאני אומרת התבוססות דמיינו לכם מגפיים עמוסות עד לחצי גובהן בבוץ דביק וחום ונפלא וגם… כבד. כל כך כבד. אחרי כמה צעדים מתחילים להפעיל את כל שרירי הרגליים, מהירך ועד הבהונות, רק כדי להרים רגל ועוד רגל ולפסוע צעד אחד ושניים לכיוון הערוגה הבאה. בדרך חזרה לבית האריזה מנסים להיפטר מכמה שיותר בוץ ומשקל – מקפצים, מרקדים (אנחנו בטח נראים קצת כמו רקדני סטפס), משתפשפים בצמחיה הצומחת במרכז השביל, ומנסים להשאיר עליה כמה שיותר מן החום החום הזה. הורדת המגף בסוף יום עבודה בוצי ורטוב כזה כמוה כהצמחת כנפיים – לכמה רגעים ראשונים מאבדים את תחושת הכובד ומוכנים לרחף…

 

בפתח בית האריזה שלנו יש גגון ומשטח כניסה מבוטן, כך שחלק מהבוץ שבעבר היה נכנס לבית האריזה עצמו, מתרכז במשטח הכניסה… זהו גם מקום העמסת הארגזים על מכוניות השליחים, ובדרך קבע בימות הגשמים נפרשות בכניסה וסביב המכוניות יריעות קרטון גדולות כדי להימנע מהבוץ, ועדיין – תוך כדי העמסה ומשלוחים – גם השליחים זוכים ליהנות מנעליים מבוצבצות למדי…

שמתם בוודאי לב שאת הירוקים אנחנו אוגדים בשבועות האחרונים בגומי ולא מכניסים לשקיות ניילון. זה משום שהם נקטפים רטובים, ורטיבות יתר שמצטברת בהם ולא מתאווררת עלולה לפגוע בעלים. מאידך, צרור ירוק ללא אריזה מצליח להתייבש קצת… ובימים קרים ולחים כמו אלה, הוא גם לא נובל במהרה כשאינו עטוף. אצלכם בבית חשוב לעטוף אותם לפני שאתם מכניסים אותם למקרר, אחרת הם ינבלו ויתייבשו. (*אנחנו מזכירים שבאתר שלנו תוכלו למצוא מדריך לאחסון הירקות ובו המלצות כיצד לשמור אצלכם בבית את הירקות בצורה מיטבית).

הגזרים, הסלקים, הדייקון, הצנוניות, השומר והבצלים שנשלפו מהקרקע יצאו חומים ומבוצבצים. חלקם זכו לאמבטיות ממושכות: כדי לשטוף מהם את הבוץ, אנחנו משרים את הירקות באמבטיה למשך כשעה ואז שוטפים אותם ונותנים להם להתנקז מהמים בתוך ארגזי פלסטיק מרושתים. אבל את הבצל והשומר, העשויים שכבות שכבות אנחנו לא שוטפים, כי עודף מים יחדור בין קליפותיהם, יצטבר שם ויזיק להם, ולכן הם מגיעים אליכם בוציים ממש. הפתרון הוא לתת לבוץ להתייבש, ואז הוא מתפורר ויורד בקלות מהירק, ואת השאריות ניתן לשטוף.

אפשר להרויח גם קצת רווח משני בשטיפה הזאת: לפני כמה חורפים התנדבה אצלנו חנה, והיא נידבה לי את הטיפ המפליא אך גם המופלא ש… בוץ הוא מסיר שומנים מצויין. כמו החול, המשמש לניקוי, גרגירי האדמה הבוציים מצליחים לגרד לכלוכים עקשניים במיוחד, בעיקר מכלי מתכת.

אז… אם יש לכם סיר שהשטיפה הרגילה לא ממש הצליחה להוריד כמה כתמים שחורים עקשניים שדבקו בו, נסו את הטיפ הבא: שימו בו את שלל ירקות השורש המבוצבצים שקיבלתם בארגז (גזר, סלק, קולרבי, צנון, שורש סלרי ופטרוזיליה וכאלה) וכסו במים. עכשיו הכינו לכם תה ושבו בנחת לבחור את המתכונים שאתם עומדים לבשל. תנו למים לעשות את שלהם, לרכך את הבוץ ולהפריד אותו מהירקות. אחרי זמן מה חזרו לירקות המבוצבצים, הוציאו אותם מן המים ושטפו היטב תחת מים זורמים. תנו להם להתייבש על מגבת עד תום, ואז הכניסו אותם לכלי אטום ולמקרר (או ישר לקדירה על הכיריים). חזרו לסיר המלוכלך שלנו – שפכו את המים בזהירות, הרבה בוץ עוד ישאר בתחתית (הבטחה שלנו) – אל תשפכו גם אותו, השתמשו בו כדי לשפשף את הסיר במקומות המפוייחים, ואז שטפו במים – התוצאה תהיה מבריקה ומפתיעה.

השבוע התחזית מספרת לנו סיפור יבש ושמשי, הטמפרטורות אמנם נמוכות, באיזור ה15-16 מעלות, אבל הפסקת הגשם, שתימשך עד סוף השבוע (אולי עם מטר קטן ברביעי) תאפשר לשדה לנשום, לספוג לתוכו בחלחול איטי ומתון את המים שירדו עליו, ולשמור אותם במאגרים מתחת לשורשי הצמחים, שמתארכים ומושיטים זרועות כדי לשתות מהם את המים והמזון האגורים בהם. ההנאה מימים כאלה של שמש שאחרי גשם היא נקייה וצרופה במיוחד. הכל שטוף,ף והתחושה היא שמותר ליהנות מהחמימות, כי השדה כבר שתה לרוויה.

ובימי שמש יפים כאלה, שלאחר הגשם והסופה, אנחנו נפרדים מחודש טבת (באכדית tebitu) – ששוקעים בו (בבוץ) בשל הגשמים המציפים את הדרכים והשדות, ומקבלים בברכה את חודש שבט – (באכדית shabatu) – הַמַּכֶּה – שקיבל את שמו כי בו יורדים גשמי סוף החורף המצליפים ומכים על הקרקע. ברוך הבא!

בתקוות לחודש של מכות טובות שיהיו בעצם יותר טפיחות עדינות ומרוות של מטר,
שיהיה שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/טאטסוי/קייל/תרד ניוזילנדי, צנונית, ברוקולי, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, מלפפון, עגבניה, גזר , פטרוזיליה/רוקט/מיזונה, חסה, כרובית. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול ירוק.

ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, דייקון/לפת, כרוב אדום/סלק, סלרי עלים או שורש

בארגז הפירות: פומלה, בננה, קיווי, קלמנטינה.

יום רביעי: בצל לח/כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים/שורש, עגבניה, גזר, כרובית/תפו"א, פטרוזיליה/מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול ירוק

ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, צנונית/דייקון, סלק, כרוב/טאטסוי.

בארגז הפירות: פומלה/אבוקדו, בננה, קיווי, קלמנטינה/תפוז.

2-4 בדצמבר 2019 – סוף סוף גשם!

הגשם / לאה גולדברג

שָׁר הַדְּרוֹר: קַר לִי קַר, כִּי יָרַד הַמָּטָר;
נוֹצוֹתַי רְטֻבּוֹת, קַר לִי קַר, קַר לִי קַר!

שָׁר הָעֵץ: טוֹב לִי טוֹב, כִּי הַגֶּשֶׁם בָּרְחוֹב,
אוֹהֲבִים עֲנָפַי לִטּוּפוֹ הָרָטֹב!

סָח כְּלַבְלָב לִכְלַבְלָב:
בּוֹא נָרוּץ, בּוֹא נָרוּץ, כִּי לֹא טוֹב, כִּי רָטֹב, כִּי הַגֶּשֶׁם בַּחוּץ.

וְשָׁרִים הַפְּרָחִים:
לַמָּטָר הַבְּרָכָה, כִּי חִכְּתָה אֲדָמָה, כִּי נָשְׁמָה לִרְוָחָה.

הבוקר קידמו את פנינו שדות רחוצים בגשם, אדמה רוויה ונושמת לרווחה, צמחים רעננים, מנוקדי טיפות. איזה כיף! שלוש שעות של גשם רגוע נטפו על החלקות שלנו הלילה, ו-9 מ"מ של מים הצטברו במדי המים שלנו. בהחלט מכובד ומשמח עד מאוד. אנחנו כמובן צריכים עוד גשם, ומחכים לסבב הבא שיגיע, אינשאללה, במהלך השבוע, בעוד כמה ימים, ובינתיים, אנחנו נהנים מהיופי של הירקות הרטובים שלנו והאויר הצלול, בואו תהנו איתנו:

שיהיה לנו שבוע חורפי ונעים, שיבוא עוד גשם, שננשום עמוק אויר נקי וצלול, שבוע טוב!
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה שכבר ממש מחכה לבוסס בבוץ.
____________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי/טאטסוי, סלק/חצילים, בטטה, בצל ירוק/סלרי עלים, מלפפון, עגבניה, ברוקולי/כרובית/כרוב, גזר, פטרוזיליה/שמיר, חסה/רוקט/מיזונה. בארגזים קטנים בלבד: לוביה תאילנדית/במיה/ארטישוק ירושלמי.

בסל הגדול גם: שומר/לפת, דייקון/צנונית, קולרבי, פלפל אדום/ירוק.

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום, בננה/אבוקדו, תפוז/פומלית אדומה, קלמנטינה.

יום רביעי: בצל ירוק/סלרי עלים, חצילים/ לוביה תאילנדית/במיה/ארטישוק ירושלמי, עגבניה, סלק, גזר, צנונית/דייקון/לפת, פטרוזיליה, חסה/רוקט/מיזונה, מלפפון, קולרבי/שומר, מנגולד/טאט סוי/תרד/קייל.

בסל הגדול גם: פלפל ירוק/אדום, ברוקולי/כרוב/כרובית, בטטה

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום, בננה/אבוקדו, תפוז, קלמנטינה.

18-20 בנובמבר 2019 – מחכים לגשם

רוז מ"שורשי ציון" שלחה לכם מתכון להכנה מהירה של חלב שקדים טעים וטהור מחמאת השקדים של "שורשי ציון":

רוב משקאות האגוזים הארוזים הנמכרים בחנויות למעשה מלאים בחלב אורז, שמן חמניות, סוכרים ומילויים זולים אחרים. משקה האגוזים הבריא והטהור ביותר הוא זה שאתם יכולים להכין בעצמכם בבית! הנה מתכון מעולה ומהיר להכנת משקה שקדים בריא בשתי דקות, ללא מאמץ.

רכיבים:
4 כפות חמאת שקדים (חמאת השקדים שלנו היא 100% מונבטת וטחונה בכבישה קרה)
3 כוסות מים
2-4 תמרים מגולענים (לבחירתכם)

הוראות הכנה:
מזגו את המים לתוך הבלנדר והוסיפו את חמאת השקדים ואת התמרים. ערבלו עד למרקם חלק, ודאו שהתמרים התפרקו.
מזגו את ה"חלב" למיכל אחסון אטום ושימרו במקרר עד ארבעה ימים.
השתמשו במשקה בתוספת דגנים, גרנולה, פודינג צ'יה או בשייקים.

המתכון מתאים גם לממרחים האחרים שלנו, כגון: חמאת אגוזי לוז או חמאת קשיו.
למשקה יותר מתוק ושוקולדי, נסו את חמאת השוקולד לוז שלנו.

_______________________________________________________

גשם בוא

נרהיבה עוז לקרוא לגשם כי ישוב אל האביב, האביב.
עלי שלכת ינשאו בזרם שוב כמו מאז.
נקרא לגשם כי ישובה עם הסער מסביב
תהיה הרוח שוב לוחשת ודולקת באור פז.

גשם גשם בוא, 
גשם גשם שובה, כבר אביב והגבעות כולן ירוק בוער.
גשם גשם בוא
גשם גשם שובה, גשם שוב מן היערות הרחוקים ההם.

קראנו: בוא נא, בוא נא, גשם, גשם טוב, מן המרום, המרום.
שדות של כסף יתפתלו בסערה, הנה ושוב.
קראנו: בואה וחזור נא מן היער למקום
שבו הדרך כבר פורחת ושולחת אור זהוב.

גשם גשם בוא…

על אם הדרך שוב נפגוש בעלמות, 
ושערן הרטוב ינוע חרש על כתפנו מתולתל ונהדר.
הו גשם, גשם בוא נא, בוא נא, פה הרוח תחלוף,
תשוט אוהבת ונושקת ולוטפת כפרפר.

מילים: תרצה אתר, לחן: אלונה טוראל

אם יש משהו שהיינו רוצים לצעוק לתוך משבי הרוח החזקים שעוברים עלינו בשבוע האחרון זה: גשם, גשם בוא!
מלבד טמפרטורות גבוהות מהרגיל (לשמחתנו, השבוע הן כבר יורדות מעט), ומחסור קריטי במים משמיים, עברו עלינו השבועות האחרונים ביעף, פשוטו כמשמעו – הכל עף… ארגזי הפלסטיק שמסודרים בערימות גבוהות ליד בית האריזה, הקרטונים לתוכם אנחנו קוטפים את הירוקים בשדה, הקרטונים הריקים שהחזירו לנו השליחים מכם… רשתות הצל, שעוד פרושות בשדה על ערוגות מעטות, והפלסטיק המכסה את בתי הצמיחה דופקים ומתופפים ברוחות העזות, וכל מה שאנחנו מניחים לרגע, מתמלא אבק וחול. היו ימים בשבוע שעבר שההרגשה היתה שהאויר סמיך ממש ואנחנו צריכים להפעיל כוח כדי לצעוד בתוכו.

מלבד חוסר הנעימות שבכך, הרוח הזאת גם מייבשת מאוד את הצמחים בשדה, שמרביתם כבר גידולי חורף, הזקוקים מאוד ללחות, ומתקשים להתמודד עם היובש. כל טיפת טל שעוד היתה בהם לפנות בוקר, מתייבשת ונעלמת תוך שעה קלה בשל הרוחות. אנחנו פותחים את שעוני ההשקיה ומזרימים בטפטפות מים לצמחים שלנו, שנדרשים לגדול גם אם מזג האויר לא משתף פעולה, ומחכים מאוד לשינוי הרוחות (בכל המובנים), ולבואו של הגשם, שלצערנו אינו נראה עדיין באופק התחזית… עד כה ירדו אצלנו רק 18 מילימטרים של משקעים, מעט מדי עבור עונת הסתיו בשדה, אנחנו בהחלט זקוקים לעוד רטיבות. נשמח לחזות בכמה מן התמונות שתרצה אתר מתארת בשיר – גבעות בירוק בוער, שדות של כסף שמתפתלים בסערה, ורוח שנושקת ולוטפת כפרפר (ולא כזאת שדוחפת וסוטרת ומושכת)…

אבל מכיוון שמועדי השתילות שלנו מוכתבים על ידי התאריך בלוח השנה, השדות שלנו עושים את המעבר מקיץ לחורף – מעט מאוד גידולי קיץ עוד נשארו בערוגות: החצילים, הפלפלים והלוביות נותנים יבולים אחרונים, הבמיה כבר כמעט מסתיימת ואיתה עגבניות הצ'רי, שכמותן יורדת משמעותית בתקופה זו. הדלעות שאתם מקבלים מהן נתח בארגזים, נאספו כבר בשלהי הקיץ לסככת הדלעות המתוקה שלנו בקצה השדה. בכל שבוע אחנו שולפים עוד חבורה וממנה מחלקים לכם, והן הולכות ומתמעטות. הבטטות והארטישוק הירושלמי, שניהם גידולים שהתחלנו לאסוף מן השדה רק בסוף הקיץ, כבר הגיעו למחצית עונתם – הם יהיו איתנו עוד כחודש-חודשיים ואז ניפרד גם מהם.

מנגד – נמשכת חגיגת החורף, וירקות החורף עורכים השתלטות אחרונה על השדה – ערוגות של כרובים, כרוביות וברוקולי בשלבי צמיחה שונים, משתילים רכים ומתחילים ועד בוגרים שעוד רגע שולפים את תפארת קרקפת הניצנים או ראש העלים הצפוף שלהם, אותם תאכלו. שומרים וקולרבי, סלרי ובצל ירוק – גם דקיקים ועדינים (תארו לכם את הרוח הפרועה עוברת בערוגה של שתילים שרוכיים ודקיקים כאלה) ובמרחק קטן מהם – כבר אחיהם הגדולים מתעבים ומשמינים, מתכדרים וצוברים קראנצ'יות שמביאה אותם לידי בשלות לקטיף. מתחת לקרקע מתעבים להם בסבלנות ונחישות ירקות השורש השונים של החורף: הגזר והסלק, שורש הסלרי ושורש הפטרוזיליה, הצנונים והלפתות. הם, לפחות, מוגנים יחסית בתוך האדמה, ושולחים את עליהם הירוקים להתמודד עם הרוחות.

בהמשך השבוע צפויות הרוחות להירגע, ואנחנו מקוים שאז אולי ישתרר קצת יותר שקט והקריאה שלנו תוכל להישמע ביתר קלות: גשם, גשם, בוא!!

גשם משמעותי לא ירד עלינו כבר כמה שבועות, אבל, לצערנו, בשבוע שעבר ירדו באיזורנו "משקעים" אחרים מן השמיים – בשלישי וברביעי נשמעו אזעקות מספר פעמים בעמק אילון, והיו גם נפילות. אנחנו מקוים ומייחלים שהשקט יחזור, ושמן השמיים ירדו עלינו רק גשמי ברכה וטיפות רטובות ולא שום דבר אחר. מאחלים לכם שבוע רגוע וטוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, אורין וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: סלק, בטטה/דלעת, חצילים/פלפל אדום, מלפפון, עגבניה, כרובית/ברוקולי/כרוב, גזר, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה/מיזונה, סלרי עלים /בצל ירוק, שומר/קלרבי. מתנה: מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי.

בסל הגדול גם: לוביה תאילנדית/לוביה עיראקית/ארטישוק ירושלמי, רוקט/טאט סוי, דייקון/צנונית/לפת.

בארגז הפירות: רימון, תפוח עץ, קלמנטינה, תפוז.

יום רביעי: בצל ירוק/סלרי עלים, כרובית/ברוקולי/כרוב, עגבניה, חצילים/פלפל אדום, גזר, שומר/לפת/דייקון, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה/רוקט, מלפפון, סלק. בארגזים קטנים בלבד: מנגולד/תרד ניוזילנדי/קייל.

בסל הגדול גם: לוביה תאילנדית/לוביה עיראקית/במיה/ארטישוק ירושלמי, מיזונה/טאט סוי, צנונית/קולרבי, בטטה/נתח דלעת.

בארגז הפירות: תפוז, רימון/אבוקדו, תפוח עץ, קלמנטינה/בננה/פומלה.