20-22 במאי 2019 – הדבורה, ידידתו הטובה של החקלאי

חדש מגד"ש עין חרוד – קמח טף אורגני – באריזות של קילו או חצי קילו.

כבר מספר שנים שאנחנו עובדים בשותפות עם גד"ש קיבוץ עין חרוד מאוחד, אחד מענפי גידולי השדה האורגנים הותיקים והמוצלחים בארץ. קיבוץ עין חרוד שוכן בעמק יזרעאל, ומאז, קרוב ל98 שנה (!) הם מעבדים את אדמת העמק הפוריה. כבר כמעט עשרים שנה חלק גדול מהמשק הוא אורגני, ובשדות הם מגדלים גידולי שדה (חיטה, חומוס, טף ועוד), ומטעי שקדים וזיתים. לצד השדות שצומחים ופורחים, מטפחת מכוורת עין חרוד הותיקה דבורים כבר למעלה מ95 שנה, ומייצרת דבש טהור, נטול סוכר וללא חימום.

במערכת ההזמנות שלנו אתם יכולים להוסיף לארגז ממוצרי הגד"ש האורגני והמכוורת המעולים: שמן זית אורגני, חומוס אורגני, דבש טבעי, זרעי טף אורגנים, ועכשיו, כאמור – גם קמח טף אורגני!
*(השקדים אזלו לעונה זו, יתחדשו בסתיו).
שווה לפרגן לעצמכם דרישת שלום נעימה, בריאה וטעימה מעמק יזרעאל היפיפה.

___________________________________________

הוא חוזר! פסטיבל ציורי גירים השביעי יוצא לדרך
יום רביעי 22 במאי מ 10:00 עד 18:00
יום שלם של ציורים, משחקים, סיפורים וכל מה שקשור לגירים.
יום של מפגשים מפתיעים עם אמני רחוב בנגינה ובציור, יום של ציור משותף של מבוגרים וילדים, כשרונים בציור וכשרונים בתחומים שאינם ציור.
יום של לימוד הרבה דברים חשובים: שיתוף פעולה, יוזמה, יצירתיות, פירגון, קבלת עצמי ועוד ועוד.
בואו!!! יהיה מקסים!

_____________________________________________

זמזום הדבורה

היום ביקר אצלנו מיכאל, איש דבורי הבומבוס מקיבוץ יד מרדכי, ויחד פיזרנו כוורות במנהרות ובחממות בהן גדלות עגבניות. חשבתי שזו הזדמנות נהדרת לספר לכם על ההאבקה שאנחנו עושים בבתי הצמיחה, בעזרת דבורי הבומבוס – סיפור שמגיע בתזמון מתאים לכבוד בתי הצמיחה החדשים ולכבוד האביב החביב (סוף סוף שבו הטמרפטורות להיות אביביות ולא חמסין, לפחות לכמה ימים…).

כשאנחנו מגדלים צמח בשדה הפתוח – אנחנו מאפשרים לטבע לקחת את העניינים לידיים – לרוב נוצר איזון מבחינת חרקים מזיקים וחרקים מועילים (שטורפים את המזיקים), ובנוסף – האבקת הצמחים והפרייתם – והשלמת התהליך מפרח לפרי – נעשית באופן טבעי ופשוט – בעזרת הרוח או בעזרת החרקים הרבים שמעופפים ומזמזמים להם במרחב הפתוח של הערוגות. עד כאן הכל פשוט וקל… מצויין.
אבל… לפעמים יש בעיית מזיקים שהטבע לא מצליח לפתור בעצמו, והאיזון משתבש בצורה קיצונית, שכבר די בלתי אפשרי לתקן בשטח הפתוח. דוגמא לגידול שכזה הוא העגבניה – בשטח הפתוח היא נתקפת בוירוסים שונים (צהבון האמיר, הכמילה) שמועברים אליה על ידי כנימת עש הטבק ועל ידי תריפס קליפורני. גם זחלי עש הטוטה אבסולוטה (שם חמוד למזיק מבאס ביותר) עושים שמות בעגבניות, ואקריות למיניהן מאיימות עליהן – בקיצור – יש שותפים רבים שחומדים את העגבניות שלכם… לכן, לאחר שנים של גידול עגבניות בשטח פתוח, התחלנו בנסיון לגדל אותן בבית צמיחה, המכוסה ברשת מש צפופה ומגן עליהן (במידה רבה) משלל האויבים שהזכרתי.

אבל… כדי שפרח העגבניה הנחמד יהפוך לפרי האדמדם שאנחנו רוצים לחתוך בסלט, צריכה להתרחש האבקה, כלומר – העברת אבקה מאבקני הפרח לשחלות שלו. פרח העגבניה, שהוא חסר צוף לחלוטין, הוא פרח דו-מיני: בפרח אחד יש חלקים זכריים ונקביים: גם אבקנים וגם עלי. לפרח העגבניה יש חיבה יתירה לשישיות: יש לו 6 עלי כותרת צהובים ו6 אבקנים שיוצרים יחד את "קונוס האבקנים" סביב עמוד העלי, שלרוב חבוי בתוכו (אם כי לפעמים עמוד העלי גבוה מהקונוס ומציץ מתוכו). בקצה האבקנים פתחים קטנים לשחרור גרגרי האבקה הקטנים. 

פרח העגבניה שייך לקבוצה קטנה (כ8% מהצמחים מכוסי הזרע) שמואבקים ב"האבקת זמזום" (תרגום של המונח Buzz Pollination): גרגרי האבקה הקטנים והיבשים שלו משתחררים דרך פתחי קונוס האבקנים כתוצאה מניעור הפרח (על-ידי הרוח או על ידי חרקים), בכל ניעור משתחרר חלק קטן מהאבקה שבמאבק – דמיינו לעצמכם ניעור מלחיה על הסלט – זה משהו דומה. האבקה נשפכת לתוך קונוס האבקנים ונוחתת על הצלקת שבראש עמוד העלי. הפרח פתוח בדרך כלל במשך כשלושה ימים, והאבקה מתחילה להשתחרר כיממה מהפתיחה, כך שיש לפרח חלון הזדמנויות של כיומיים "למצוא את הזמזום שלו", להיות מופרה ולהפוך לפרי.

וכאן נכנסת לתמונה (בזמזום עליז) דבורת הבומבוס – דבורי הבומבוס, הBUMBLEBEES, שייכות לסוג Bombus במשפחת הדבוריים (Apidae), בישראל יש שלושה מינים ששוכנים בהרים הקרירים בצפון הארץ: בחרמון, בגליל ובכרמל. המין הנפוץ ביותר בישראל, בומבוס האדמה, נפוץ בכל רחבי אירופה ואסיה ואלינו הגיע, כנראה מלבנון. ראשה של דבורת בומבוס האדמה קטן יחסית, וגופה מכוסה בשערות שחורות ובשני פסים של שערות צהובות-חומות, אחורי הבטן מכוסה בשערות לבנות. זהו המין העיקרי שבויית בעולם ומשמש, מאז שנות ה90 של המאה העשרים, כ"עוזר חקלאי" להאבקת גידולים בבתי צמיחה.

הנה הצצה על הגברת המקסימה:

דבורי הבומבוס, כמו דודניותיהן דבורי-הדבש, הן יצורות חברתיות. כדבורים חברתיות הן חיות במושבה בה יש חלוקת תפקידים בין הדבורים שאחראיות על הרביה – הזכרים והמלכות, לבין המון העם – הדבורים העמלות. אך לעומת דבורי-הדבש, הן די פרימיטיביות: המושבות שלהן, השלב החברתי, מתקיימות רק חלק מהשנה, באביב ובקיץ – בתקופת הפריחה. בחורף קיימות רק המלכות בחוסר פעילות, נמות את שנת- החורף במקומות מסתור. באביב מתעוררת המלכה, שהזדווגה והופרתה לפני שנרדמה, ומתחילה לאסוף צוף ואבקה ולחפש מיקום מתאים ליסוד קן. היא מטילה ביצים, אוספת מזון, מחממת ומזינה את הזחלים הבוקעים מהן עד להתגלמותם, ושוב מטילה ביצים. כשהדבורים העמלות הראשונות בוקעות מהגלמים מתחילה המושבה את חייה: העמלות יוצאות לאסוף מזון ומטפלות בוולדות, והמלכה מתפנה להטיל עוד ביצים ולנוח. כעת המושבה גדלה באופן מואץ, ויכולה להגיע למאות דבורים, רובן יהיו עמלות שיוצאות לרעות בין הפרחים כדי לאסוף מזון, וכך גם מאביקות אותם. בסוף הקיץ או לקראת הסתיו נוצר מחזור אחרון של וולדות, והפעם מהסוג המתרבה (מלכות וזכרים), העמלות שנותרו מתות יחד עם המלכה הזקנה, המלכות הצעירות מזדווגות ומתחילות לאגור גוף שומן גדול לקראת שנת החורף, ומחזור חיי המושבה מסתיים.

בסוף שנות השמונים של המאה שעברה הגיעו באירופה לביות מלא של דבורי-הבומבוס, שאפשר לגדל אותן בתנאים מלאכותיים לאורך כל חודשי השנה, ולא רק באביב ובקיץ. ההתקדמות הזאת היתה המפתח להכנסת השימוש בדבורי בומבוס כמאביקות חקלאיות בבתי צמיחה, ותוך ארבע שנים החליפו דבורי הבומבוס את ההאבקה הידנית בכל בתי הצמיחה של עגבניות בעולם המערבי.

כשדבורת בומבוס עמלה יוצאת למרעה ופוגשת פרח עגבניה, היא מסוגלת לנער אותו בעזרת מנגנון ההרעדה/הזמזום (buzz pollination) בו היא מתמחה (בת דודתה, דבורת הדבש, לא יודעת לעשות כן). היא פועלת יעילה ומוצלחת למדי: בשערות על גופה נתפסת כמות אבקה גדולה, תנועתה המהירה והתזזיתיות בה היא מסתובבת בין הצמחים מאפשרים האבקה רבה. היא פעילה גם בטמפרטורות נמוכות ובתנאי סגריר (שהרי היא מגיעה מאירופה הקרירה), ואינה סובלת מקלסטרופוביה: מקומות סגורים בחממות ומנהרות לא מפריעים לפעילותה, יריעות מסננות קרינה לא פוגעות בכושר ההתמצאות שלה. הנה סרט יפיפה המדגים כיצד מבצעת דבורת בומבוס האבקת זמזום.

כשאנחנו מביאים כוורת חדשה לבית הצמיחה אנחנו תולים ארגז פלסטיק על חוטי ההדליה (כדי למנוע הגעת נמלים), ובתוכו מניחים את הכוורת החדשה. בתוך הכוורת, על טהרת המין הנשי, שוכנות מלכה אחת, גלמים, ולדות (זחלים) וביצים, וכמה עשרות דבורי בומבוס עמלות כבר מתעופפות בזמזום עירני ומחכות שנפתח להן את הפתח הקטן בכוורת והן יוכלו לצאת החוצה ולהתחיל לתזז בין הפרחים. בעונת האביב החמה או בקיץ אנחנו מקפידים לתלות את הכוורת כמה שיותר נמוך ובתוך שורת הצמחים (כדי שיצלו עליה), ואנחנו מניחים קלקר מבודד על גג הכוורת, כדי להקל על הידידות האירופאיות את עומס החום. פרחי עגבנייה אינם מייצרים צוף, והדבורים זקוקות לו כדי להתקיים, ולכן הכוורת מגיעה מצוידת במלאי תחליף-צוף (מי סוכר בדרך כלל) בכמות שתספיק לכל תקופת פעילותה בהאבקה.

כך היא נראית מבפנים:

מדהים ויפיפה, נכון?

נסיים בתודה מעומק הלב לצוות הפועלות העמלות מצוות דבורה בומבוס – תודה על תזוזה בלתי פוסקת, על עבודה ללא לאות, על דבקות במטרה (ובאבקה) ועל זמזום נעים ברקע.

שבוע מזמזם, רוחש פעילות, צמיחה, פריחה, הפריה וקהילתיות,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים, סלק, חסה, גזר, מלפפון, עגבניה, תפו"א, בצל/שום, כרוב, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה.

בסל הגדול גם: פקוס/עגבניות צ'רי, כרישה, פטרוזיליה שורש.

בארגז הפירות: תפוח עץ, בננה, נקטרינה, מלון.

יום רביעי: עגבניות צ'רי, תפו"א, עגבניה, גזר, סלק, קישוא, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, שום/בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, מלפפון, חסה.

בסל הגדול גם: כרישה/פטרוזיליה שורש, דלורית/פקוס, כרוב.

בארגז הפירות: תפוח עץ, בננה, אפרסק, מלון.