30 במאי – 1 ביוני 2022 – הבאנו ביכורים

הודעה חשובה – שינוי מועד המשלוח בשבוע הבא:

בשבוע הבא, מיד לאחר חג השבועות, משלוחי יום שני יידחו ויתקיימו ביום שלישי, 7.6.
משלוחי יום רביעי, כרגיל – יום רביעי 8.6.

חג שמח!

___________________________________

לכבוד חג השבועות:

  • מבצע על גבינות הקשיו של טל – מגיעות במגוון של 5 טעמים: טבעי, שום שמיר, תאנים, עגבניות מיובשות, וזיתי קלמטה: 30 שקלים לצנצנת של 180 גרם.

 

  • לאוכמניות המצויינות של "חלקת השדה" מצטרף גם פטל אדום – ביכורים נאים לכבוד החג:

את אלה ועוד מוצרים משובחים ומקומיים ניתן להוסיף לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו, חג שמח!

________________________________________

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים?
כָּל הַעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד,
וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים.
וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר:
קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל (בֵּית) ה'  אֱלֹהֵינוּ!
הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים,
וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים.
וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנִיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִּת בְּרֹאשׁוֹ.
הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם.
הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.
הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים.
וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם:
אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם!
הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת.
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה.
(הִגִּיעַ לָעֲזָרָה) וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר:
"אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי" (תהלים ל).

(מסכת בכורים, פרק ג, משניות ב-ד)

שבעה שבועות אחרי חג הפסח, שסימן את תחילת קציר השעורים, מגיעה חגיגה נוספת של הבשלה וראשית – עת קציר החיטים וטקס הבאת ביכורים – חג הביכורים קיבל את שמו משום שבו היו מביאים בזמן המקדש את קרבן שתי הלחם, שהוא מנחת הביכורים מהחיטה הראשונה המבשילה בתקופה זו בשנה. ביום זה הייתה נפתחה רשמית גם תקופת הבאת הביכורים, במהלכה היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמותיהם לבית המקדש כמנחת תודה לאל, תקופה שנמשכה עד סוכות וחנוכה, שסימן את סוף עונת הפירות. כמובן שהפירות הבשילו בזמנים שונים, ולא כולם בחג השבועות. חלקם כבר הבשילו קודם לכן, ואז ייבשו אותם או מכרו אותם ואת הסכום שקיבלו עבורם העלו לירושלים וקנו בו מנחה חלופית, חלקם יבשילו בהמשך, ואז יגיעו זמנם, אבל מחג הביכורים ניתן האות להתחיל לחגוג את העושר ואת שמחת ההבשלה והקטיף.

בטקס הביכורים יש צד של ענווה, הכנעה והכרה בכך שבחקלאות (ובעצם בחיים בכלל, לא?) הרבה לא תלוי בנו, ולמרות האשליה היומיומית שלנו, אנחנו לא שולטים במציאות, לא מכתיבים אותה. אנחנו יכולים לתכנן, לקבל החלטות ולפעול לפיהן, אבל בדרך הארוכה שיש בין זרע לפרי, הרבה תלוי במה שמעבר לנו – במזג האוויר, בכמות המשקעים, בחרקים, בבעלי החיים, באנשים אחרים, באל / בכוחות הטבע / בלא נודע (כל אחד יבחר לפי אמונתו). הצד השני שיש בביכורים הוא קצת הפוך – זהו פן של גאווה עמוקה שממלאת את ליבו של מי שזרע, טיפל וקיווה, וזוכה לקום יום אחד ולראות את הפרי חונט והולך וגדל מיום ליום, משנה צבע, מרקם וריח, עד להבשלה מלאה. וכל זה, למרות כל הלא נודע, הבלתי צפוי והמפתיע שהיו מנת חלקו מאותו יום שנטמן באדמה בצורת זרע. השמחה בפרי ראשון שהבשיל לא מתחילה בהבשלה. כל שלב בהתפתחות מביא סיפוק והנאה. כבר כשמבצבצים הנבטים מתוך הקרקע הם טומנים הבטחה למה שיבוא. גילוי של פרחים על הצמח מביא איתו עוד קפיצה קטנה בלב, וכשלאחר כמה שבועות עושים סיבוב נוסך בשדה ומבחינים בפרי ראשון שמתחיל להתנפח מתוך שחלות מופרות מרגישים שוב התרחבות של שמחה ופליאה, וכמובן, שהביס הראשון בפרי הבשל – אין דומה לו.

קצת (הרבה) כמו ילד, לא? (וסליחה על ההשוואה החבוטה, אבל זה מה שמסתובב בראש של אמא-חקלאית) השמחה לא מתחילה כשהילד "מבשיל" ויוצא מן הבית לדרכו – ההתרגשות והפליאה מתחילים כבר מהבהוב האולטראסאונד הראשון, ואחר כך בעוצמות גדולות כשהעוללית גחה מן הבטן, ושוב, בהתהפכות ראשונה, זחילה ראשונה, ישיבה, עמידה, הליכה… בפעם הראשונה שהקטנה אומרת "אבא, אמא". כשהיא אוחזת בצבע ומציירת ציור מופת ראשון, כשהיא בונה מגדל ממש בעצמה (ומפרקת אותו בתרועות שמחה רגע אחר כך), כשהיא הולכת לכתה א', קוראת וכותבת מילים ראשונות, מתרגשת באהבה ילדית, מתחבטת בעניינים שבין חברות ועצמאות, אחריות וכיף, כל צעד בדרך וההתרגשות וגוון השמחה שלו. זה מה שיפה בצמיחה: הבשלות – התוצאה – נהדרת ורצויה, אבל גם הדרך, התהליך, הבינתיים – הוא מפליא ויפה, ושווה חגיגות משלו.

חקלאות היא עבודה קשה: קמים מוקדם, עובדים עבודת גופנית תובענית, נמצאים בחוץ, נתונים לחסדי מזג האוויר – יש הרבה חשש, תקוה זהירה ותפילה, והתגמול (הכספי) מוטל בספק. ועם כל זאת, יש בעבודת השדה, (מלבד התגמולים הרוחניים, שאת ההתפלספות עליהם אשאיר לפעם אחרת), גם רווח פיזי לגמרי, ויחסית מיידי: בדרך כלל תוך חודש-חודשיים-שלושה יש ביד פרי. לא רוחני, לא מופשט, לא סמלי. אלא ממש פרי, שאפשר ורצוי לגעת בו, להתבונן בו, להריח, למשש, וכמובן, לטעום. וההנאה הזו של סיור בשדה וגילוי פירות הביכורים היא הנאה שבשבילה שווה להתכופף, להזיע, להתרטב ולאמץ שרירים. זו נגיעה ביצירה של הטבע במובן הפשוט והלא מנופח של המילה. כשעומדים מול פירות ביכורים בשלים ויפים, השמחה ותחושת ההצלחה היא כה נעימה וממלאת, שממש לא חשוב לקחת עליה בלעדיות, וקל להיות נדיבים ולשתף בה את האל, את השכנים, את גשמי הברכה או את המדריך החקלאי. זה פשוט כיף.

יש משהו משמח במיוחד בפירות הראשונים. הם תמיד נראים לי כל כך יפים ומבריקים, כל כך מוצלחים, צבעוניים, שמנמנים, עסיסיים. כנראה שהציפיה צובעת אותם בצבעים מיוחדים וההפתעה משרה עליהם חן מיוחד. גם אצלנו, כמגדלים ותיקים, זו חוויה שחוזרת על עצמה בכל עונה מחדש, עם השתנות היבולים בשדה וביכורי היבול העונתי החדש. אני זוכרת את העליצות שמילאה אותי באחד האביבים הראשונים בשדה, כשבסיום יום רביעי של קטיף,  בסיבוב שעשיתי בין הערוגות לפנות ערב, גיליתי את הקישואים הראשונים מחייכים אלי בין העלים. קטפתי אותם בהתרגשות, ולמחרת הבאתי אותם, בפרצוף אקסטטי משהו, להשוויץ בפני חברים. הם חייכו בנימוס, והסכימו איתי שלפניהם קישואים חביבים, טריים ויפים. אבל על התהום שהיתה פעורה בין האישור החברי שלהם והאופוריה ההורית שלי, אי אפשר היה באמת לגשר. אני די משוכנעת שאם ייקחו דגימות דם של חקלאים בקטיף ביכורים מוצלח, יגלו מן הסתם רמות גבוהות של חומרים מחוללי אופוריה ותחושה חיובית. לא סתם האביב הוא זמן טוב לאהבה, כך שאם תרצו להתחיל עם חקלאי או חקלאית, כדאי לכם לבחור את תקופת הביכורים, שתתן לכם כבר נקודת פתיחה של מזג נוח ותחושת התלהבות.

בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על ביכורים, אנחנו מדמיינים הליכה נינוחה בין שורות העצים או הצמחים, קטיף מפה ומשם מראשית היבולים, צרירת הכל בטנא, ומשם הצטרפות לשיירת הביכורים החגיגית. ואכן, טקס הבאת הביכורים הוא מאורע חגיגי ומרשים במיוחד, אך דווקא משום כך, במקרים רבים הוא דווקא לא היה בסמוך לקטיף. ובלי להפחית משמחתם של הגרים קרוב לירושלים ולטקס הביכורים, לרחוקים, לאנשי הפריפריה, זו היתה התרגשות מיוחדת ומאמץ נכבד ללכת בדרך הארוכה ולהביא את פרי גנם. וכך – כדי לכבד דווקא את הבאים מרחוק, ולאפשר להם להרגיש חשובים לא פחות, ואולי אף יותר, מנחת הביכורים היתה מקובלת ומעולה בין אם היו אלו פירות טריים, אותם יכלו להביא רק המתגוררים במרחק סביר, ובין אם היו אלו פירות מיובשים, שהבשילו בשדות רחוקים ויובשו כדי שישתמרו בדרך הארוכה. ומכיוון שלא היה צורך לארגן מסע במהירות, אפשר היה להשקיע בקישוט התהלוכה המכובדת העולה לירושלים. שור, חליל, עטרה של זית – כל אלה צעדו בדרך המפרכת בחום הקיץ (שהרי ביכורים מביאים בין שבועות לבין סוכות), ובסלים נחו להם בשלווה הגרוגרות (תאנים מיובשות), הצימוקים, התמרים, שמן הזית המשובח, הרימונים והתמרים. יש משהו מאוד נכון בלחגוג יחד את חגיגת הביכורים. אני בטוחה שהיה בחגיגה גם מימד של תחרות: מי גידל את האפרסק הכי מתוק? הגזר הכי כתום? הדלעת הכי כבדה? אבל בצד התחרות היה גם בוודאי פירגון, כי כאלה אנחנו, מתקטננים ומחמיאים, מקנאים ונדיבים, מתנפחים מגאווה ומוקירים תודה – כל אלה בסלט אחד אנושי.

לכבוד שבועות גם אנחנו בח'ביזה חוגגים ביכורים – הפקוס, השעועית הירוקה והצהובה ודלעות הערמונים כבר הבכירו וביקרו אצלכם בארגזים, השבוע מצטרפים אליהם עגבניות צ'רי, דלורית וחציל. גם ראשוני המלונים כבר נקטפו ונדגמו (ממממ… טעימים ומתוקים), הם מבשילים בהדרגה ואנחנו מקוים שבשבוע הבא כבר יבקרו אצלכם. לכבוד חג הקציר אני רוצה לאחל לכולנו, חקלאים, בשלנים, אכלנים, שתמיד יהיה לנו מקום בראש ובלב למגוון שבטבע ובאנשים שסביבנו, שלא נשכח שהקציר הוא כדי שכולנו נוכל לאכול ולחיות. יחד.

חג ביכורים שמח,
בת-עמי, אלון, דרור, אורין וכל צוות חוביזה.

__________________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: בצל ירוק/פטרוזיליה שורש, גזר/כרוב, פטרוזיליה, תפו"א, סלק, בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, קישוא, עגבניה, מלפפון+פקוס, חסה.

בארגז הגדול גם: שעועית ירוקה או צהובה/שום, דלעת ערמונים/בטטה/דלורית, עגבניות צ'רי/חציל.

בארגז הפירות: תפוח עץ זהוב או אדום, דובדבן, אבוקדו, אפרסק, בננה.

יום רביעי: גזר/כרוב, קישוא, תפו"א, שמיר/פטרוזיליה, חסה, בצל יבש, סלק, מלפפון+פקוס, עגבניה, בצל ירוק/פטרוזיליה שורש, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי.

בארגז הגדול גם: עגבניות צ'רי/חצילים/שום, שעועית ירוקה/צהובה, דלעת ערמונים/נתח דלעת/דלורית/מלון.

בארגז הפירות: תפוח עץ זהוב או אדום, דובדבן, אבוקדו, אפרסק, בננה.

עלי ח'ביזה #480, 2-5 ביוני 2014, ד'-ז' סיון, חג הביכורים תשע"ד

שינוי במשלוחי יום רביעי השבוע:
בשל חג השבועות, השבוע משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי, 5 ביוני. אנא שימו לב ורשמו לפניכם.
מכיוון שהכנת לחם השאור אורכת יומיים, לא תהיה אפית לחמים לחמישי הזה.
מערכת ההזמנות תיסגר ביום שני בשעה 21:00 כדי שנוכל לארגן את הלוגיסטיקה של ימי המשלוח מבעוד מועד, ולהתפנות לחגוג את חג השבועות ביום רביעי.

חג ביכורים שמח!

__________________________________

ומה לעשות עם כל תנובת השדה השופעת? אליעזר מ"שורשי ציון" מזמין אתכם לסדנאות ייחודיות בהן תלמדו שימור מזון בדרך המרפאת והעתיקה של התססה – המפגשים יתקיימו בתל אביב בחודש הקרוב. זו הזדמנות ללמוד מאנשי מקצוע בעלי ניסיון וכישרון – על היתרונות במזונות מותססים וחיים, שיטות שונות, כלים, חומרים וטיפים. מידע נוסף בדף המידע המצורף. מומלץ בחום!

___________________________________

ראה ימים באים, ימי השמש.
שטיחי שדות פרושים הרחק לנגדך.
בטרם יעלה בהם הקמש.
בלקט, בפאה, בשכחה.

אחוז חרמש ושלח מגל בתלם.
זהב חובק אותך מאופק ועד תום.
הן אין ימים יפים יותר מאלה,
לפני אשר ידאו ימי החום.

כי לפני קציר – כתם פרח.
ולפני מתן תורה – מן מתוק ושלו.
ולפני הביכורים – קור וכפור וקרח.
ובטרם שבועות – עלה טרף.

(מילים: דודו ברק, לחן: טוני הלפמן, שירה: רונית אופיר)

(כאן אפשר גם להאזין לשיר המקסים הזה)

השנה אנחנו ממש מצליחים לומר שבא אביב. כמו בשיר הביכורים של דודו ברק, רגע לפני החום הקייצי הגדול אנחנו נהנים מימים שטופי שמש שרובם נעימים ומשיבי נפש. הירקות בשדה נהנים מכמויות אור נדיבות אך עדיין לא נאנקים תחת עולה של החמה הלוהטת. השדה כולו בחגיגה גדולה של צמיחה ירוקה, פריחה והבשלה, איזו תקופה נהדרת לחגוג בה את חג הביכורים.

הירקות, שנהנים מימים מתונים בסך הכל, ומלילות נעימים, אך לא חונקים עדיין, מבשילים בקצב משמח וכמעט בכל שבוע אנחנו פוגשים ירק חדש שמוכן לקטיף, ומניב כבר בכמויות שמתאימות לחלוקה בארגזים. הצצה ברשימת הארגז מלפני כחודש מגלה שעונת המעבר מאחורינו והמהפך כבר די מוחלט – כמעט הכל התחדש והבכיר בשבועות השינוי האלה:

באגף הירוקים התחלנו לקטוף נענע, תרד ניו-זילנדי (שאינו שייך כלל למספחת הסלקיים, כמו התרד, והוא ירוק המצליח לגדול יפה בקיץ הישראלי ומשמש כתחליף תרד), בצל ירוק, וגם המרווה והטימין צומחים יפה ובקרוב נוכל לקטוף גם מהם ביכורים.

המלפפונים והפקוסים בשטח הפתוח וגם המלפפונים בבית הרשת מבשילים בקצב מצויין, וכמויות נדיבות מהם מגיעות לארגזים. השבוע אנחנו מצ'פרים את הארגזים הגדולים גם במלפפונים וגם בפאקוס. מי שהכמויות גדולות לו מדי לסלט או לצזיקי, מוזמן לכבוש אותם במלח – אחרי שבוע הם מוכנים וקשה להפסיק לנשנש…

הקישואים ותפוחי האדמה, מראשוני ביכורי האביב, מלווים אותנו עדיין. הם התחילו לפני כחודשיים טיפין טיפין, בתחילה רק זן אחד, קישואים בהירים ותפוחי אדמה צהובים, ואחר כך הגיעעו גם הזוקיני הירוק והמפוספס, ותפוחי האדמה האדומים מבשילים גם הם עוד מעט וממתינים לכם מעבר לפינה.

החצילים התחילו מוקדם מכרגיל (משום ששתלנו אותם ממש מוקדם השנה), בגלל ההתמודדות שלהם עם הקור בתחילת הדרך, בתחילה הבשילו חצילים בינוניים בגודלם, ובכמויות קטנות, אבל על השיחים ראינו כל הזמן עוד ועוד פירות, שפשוט לוקחים את הזמן באביב האביבי והמתון יחסית הזה, ומבשילים לאט-לאט. בשבוע שעבר כבר גבר קצב ההבשלה והחצילים גם הגיעו לגדלים מוכרים יותר לעונת הקיץ. הם ילוו אותנו, כמו גם שאר בני משפחתם (משפחת הסולניים חובבי השמש), לאורך כל עונת הקיץ, עד הסתו.

השעועית הירוקה נראתה לנו בתחילה מהססת, משתהה, מתלבטת, אך גם היא תפסה תאוצה כשהשמש חיממה והיא מניבה כמויות יפות ממש, נהנינו גם משעועית צהובה, שתי אלה גדלות על שיחים בשטח הפתוח, ובקרוב תתחיל להבשיל גם השעועית השטוחה (שם הזן הוא: הילדה), המטפסת לגובה בבית הצמיחה. היא עסיסית וטעימה במיוחד. כדאי ליהנות מהשעועית גם טריה ממש, אחרי חליטונת קצרה או ממש ירוקה וטריה ללא בישול כלל. זה זמן השיא שלה, היא עסיסית וכל כך טעימה. גם לנו קשה להפסיק לחטוף עוד תרמיל ועוד תרמיל תוך כדי הקטיפים או האריזות…

ומפירות הקיץ – המלונים שלנו החלו להבשיל – עסיסיים ונוטפי מתיקות, מפזרים ריח משכר בבית האריזה ובמכוניות השליחים, ובודאי גם במקררים שלכם, אם הם מצליחים לשכון שם יותר מיום… רוב הזנים שלנו השנה הם מהסוג "אננס כתום" – מלון מאורך שבשרו כתום והוא רך ומלא עסיסיות. ראשוני המלונים נשתלו כבר בסוף פברואר, ומאז שתלנו כבר שני מחזורים נוספים, כשהזנים מתחלפים, לפי אופיים: יש כאלה המתאימים יותר לאביב המוקדם, ואחריהם מגיעים אלו הטובים יותר לסוף האביב ולקיץ.

מלונים אנחנו משתדלים לקטוף בדרגת בשלות מקסימלית, כשהם מתנתקים בקלות מן הצמח. אז לא כדאי לקטוף כמובן מוקדם מדי, אבל גם ההשתהות לא נכונה – לפעמים זה די מתעתע, כי מלונים שנשארים אפילו קצת יותר מדי בשטח כבר מתחילים להרקיב בקצה, ואנחנו קוטפים אותם לשימוש מיידי (משמח) בארוחות הצהרים.

ואחרון חביב – ביכור הביכורים שלנו השנה – הארטישוק. זו לנו השנה הראשונה שאנחנו מגדלים אותו, וכשהתווסף הורחב רפרטואר סוגי הירקות שלנו גם ל… קוצים… כי הצמח החביב הזה, ששמותיו רבים: ארטישוק, קנרס, חורשף… הוא צמח קוצני שבו נאכלת התפרחת הדוקרנית. זהו צמח רב שנתי, ומאותה חלקה אנחנו צפויים לקטוף ארטישוקים במשך כמה שנים עכשיו. אני מבטיחה להרחיב עליו את הדיבור לכשתגדל הכמות ורוב הארגזים יהנו ממנו, בינתיים הוא מניב כמויות גדלות והולכות משבוע לשבוע. ברוך הבא!

ולפני סיום – ברוכה הבאה גם לנעמה המתוקונת, שנולדה לציפי (שהפיחה חיים באגף המתכונים שלנו, והיא גם אחותי…) ולבועז, מזל טוב גם ליותם, האח הגדול. מאחלים לכם הנאה ושמחה מטנא הביכורים המקסים שקיבלתם השנה לכבוד החג. חיבוקים.

מאחלים לכולכם חג ביכורים שמח ומלא תודה, מקוים שתהנו משפע הברכה והתנובה, שתבלו בשמחה בקרב ידידים ואהובים ותהנו מחופשת החג,

חג שמח מכולנו בח'ביזה

_______________________________________

סלנו על כתפנו…

יום שני: נענע/כוסברה, תפו"א, חסה, עגבניות, חצילים, סלק, שעועית/ארטישוק, פאקוס, פטרוזיליה, מלון, קישואים.

ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, כרישה/בצל ירוק/עירית, מלפפונים.

יום חמישי: נענע/כוסברה, תפו"א, חסה, עגבניות, חצילים, סלק, שעועית, פטרוזיליה, מלון/דלעת ערמונים, קישואים, פאקוס/מלפפון-בארגזים קטנים.

ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, כרישה/בצל ירוק/עירית, פאקוס וגם מלפפון.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן