3-5 בפברואר 2020 – שיר (בבוץ) אחרי הגשם

הפתעות לכבוד ט"ו בשבט:

מליסה "מפרי ידיה" מציעה השבוע ובשבוע הבא מבצע 2+1: קנו 2 גלילי לדר או פרי מיובש, וקבלו את השלישי במתנה!

במאפיית "איש של לחם" יכינו השבוע ובשבוע הבא לחם ט"ו בשבט מיוחד: מקמח חיטה 70%, אגוזים ופירות יבשים.

יומולדת שמח לאילנות!

____________________________________________________________________________

ביום חמישי שעבר הספקנו לשתול שתילות אביב ראשונות (!) לפני ששוב הרטיבו אותנו ממטרי גשם… אז השבוע עוד עלון גשום ובוצי.

מהו בכלל הגשם הזה היורד אלינו מלמעלה? אם הייתם שואלים את הפולינזים, הם היו אומרים לכם שאלו דמעותיו של רנגי, אב השמיים, שמבכה את פרידתו הכפויה מפאפא, אמא-אדמה. אם תשאלו מדענים  הם יסבירו לכם שאדים שהתעבו לטיפות קטנטנות מתלכדים יחד ונוצרות טיפות גדולות וכבדות שצונחות מטה ובדרכן אוספות טיפות נוספות. הדרוזים יספרו לכם שבלילות חורף, יחד עם הגשם נופלות מן השמיים הסלמנדרות, המכונות: "אבו רפלין" (אבי השלוליות). לכן צבען שחור כלילה והברקים מנמרים אותן בהבזקים צהובים… בניגוד למה שמספרים לנו, לטיפה אין בכלל צורה של טיפה… טיפות גשם הן עגולות או אליפטיות, ולפעמים פחוסות. הן יורדות לארץ במהירות עצומה של יותר משבעה וחצי מטרים בשניה, ביצוע די מפתיע לטיפונת קטנטונת שגודלה יכול להיות גם רק כמה מילימטרים.

אצלנו במשפחה יש מסורת של נאמנות רבה לגשם: כשהוא יורד, אנחנו לא רצים ובורחים ממנו, אלא נותנים לו לדגדג את העורף, לנזול על האזניים. אפילו נגה הקטנה כבר למדה שבגשם צריך להושיט את היד מן המעיל החוצה ולתת לו להרטיב, ושכדאי מאוד להרים את הפנים כלפי מעלה, לפתוח את הפה גדול גדול, וללקק טיפות רטובות וקרירות של גשם בלשון חפצה (ואפשר גם לשיר).

בימי גשם מבוצבצים וגם ביום-יומיים שאחרי אנחנו משתדלים למעט את הסתובבותנו ועסקינו בשדה. אדמה מאוד לא אוהבת שיפשפשו בה כשהיא ספוגה במים. במיוחד נכון הדבר לאדמה כבדה כמו שלנו, אדמת טרה רוסה, האופיינית לעמקים בשפלת יהודה, זו קרקע אדומה וחרסיתית, עשירה בתחמוצות ברזל, נפוצה באזורים הרריים של סלעי גיר ודולומיט, שהבלייה שלהם יוצרת חרסית. עם הגשמים היא נשטפת מההרים ואט אט מתרכזת בעמקים הסמוכים, כמו עמק איילון שלנו. החרסית, שהיא החומר ממנו עשוי חימר, היא חומר הקרקע הדק ביותר (גרגרים קטנים מ-0.004 מ"מ). קרקע חרסיתית שמתרטבת סופחת אליה את המים והופכת בוצית מאוד. היא גם סופחת אליה מינרלים שונים, ולכן אפשר למצוא אותה בטבע בצבעים שונים. כשהיא מתייבשת (לאט יחסית) היא מתכווצת ומתפוררת באופן טבעי לגושים קטנים, וכך מאפשרת חדירה של שורשים, מים ואוויר. היא קרקע נהדרת לגידול: נקבובית, מאווררת וסופחת מים, ובנוסף, עשירה ופוריה בהיותה מאגר של תחמוצות ברזל, תחמוצות אשלגן, תחמוצות סידן ואפילו חנקן.

 

אבל… כשהיא רטובה, התעסקות יתר ברגביה מעלה בה את השאיפה הרדומה להיות לחומר אמנותי, והיא מתקשה ומתקשחת, ומפריעה לזרעים לפרוץ ולצמחים לצמוח מתוכה. לכן אנחנו משתדלים לעזוב אותה לנפשה, ולשוב למלאכות השתילה והעישוב רק לאחר שהמים נספגו קצת בעומק והאדמה בוצית פחות. לפני הגשמים הספקנו להכין הכנה ראשונה את הקרקע לשתילות סוף החורף: לפני גשם אנחנו מקפידים לפתוח את הקרקע בעזרת משתת – מעין מזלג ארוך שנכנס עמוק לקרקע וחורץ בה חריצים, אליהם יוכל הגשם לחלחל. (בטבע משמשים שורשי העצים והצמחים מעמיקי השורש כ"פותחי סתימות" טבעיים, אבל בשדה של גידולים חד שנתיים כמו שלנו, אנחנו צריכים לעשות זאת באופן מלאכותי). אחרי המשתת פיזרנו קומפוסט ותיחחנו את האדמה, אבל לאחר הגשמים הרבים שהידקו אותה, היא זקוקה לתיחוח נוסף כדי לפורר את רגבי האדמה הדבוקים ולהיות מצע מזמין במיוחד לשתילים החדשים.

במצב הרטיבות הנוכחי, אנחנו לא מתחחים את הקרקע, אבל כדי לשתול את השתילים במועדם (בשבוע שעבר) נזקקנו לאוורור הקרקע בצורה כלשהי. כאן הגיע גבי, כרגיל, עם רעיון מוצלח – הוא שאל מחבר מתחחת סיכות: מתחחת שהשיניים שלה קצרות וישרות, ולכן היא מפוררת רק את השכבה העליונה של הקרקע, ולא חודרת עמוק לשכבות הרטובות יותר, כדי להימנע מהתעסקות יתר בבוץ. וכך, לאחר עיבוד קליל של הקרקע נפרשו יריעות החיפוי, ובזהירות ובכמה שפחות התעסקות עם הקרקע הלחה, נשתלו הקישואים הראשונים לשנת 2020!

שיהיה שבוע שמשי ונעים, אנחנו מקוים לשמיים יבשים, שיאפשרו לנו לשתול שוב לקראת סוף השבוע – בשישבת חוזרים הגשמים ובגדול! נשמח את תצרפו את תקוותיכם לשלנו בריקוד "פאוזת גשם" ח'ביזאי… שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, ברוקולי, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, מלפפון, עגבניה, סלרי עלים/שורש, גזר, חסה, פטרוזיליה/רוקט/מיזונה, כרובית/כרוב. בארגזים קטנים בלבד: קולרבי/שומר.

בארגז הגדול גם: סלק, דייקון/צנונית, ארטישוק ירושלמי/אפונה, טאטסוי.

בסל הפירות: פומלה/תפוז, אבוקדו/קיווי, בננה, קלמנטינה.

יום רביעי: בצל לח/כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים/שורש, עגבניה, סלק, גזר, כרובית/כרוב, פטרוזיליה/מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי/טאטסוי

בארגז הגדול גם: קולרבי/שומר, ארטישוק ירושלמי/אפונה, דייקון/צנונית.

בסל הפירות: תפוז/תפוח אדום, אבוקדו, קלמנטינה, בננה.

27-29 בינואר 2020 – ברוך הבא חודש שבט!

… ואז יצאה לרגע שמש וקשת עמדה, ונזכרתי כיצד פעם חזרתי אחרי ניכוש עשבים בכרם, וידיי כבדות ספוגות באדמה שחורה.
אמרתי: "אמא,  תראי איזה לכלוך".
הייתי ילד, וכך מדברים ילדים.
והיא הסתכלה עלי בעיניים חומות בלתי-נרדמות ואמרה לי: "בוץ זה לא לכלוך".                                

יהונתן גפן

בשבועיים האחרונים ירד הגשם כמעט כל הזמן. מסך אחיד של טיפות קטנות, לא כבדות מדי, לא מכות מדי, אלא גשם משמח ורגוע. היו פעמים שהוא עצר לשעה-שעתיים, לעתים אפילו הפציעו קרני השמש מבעד לעננים והאור חזר לשדה, אבל חוץ מההפסקות האלה, רטוב רטוב רטוב.

אנחנו משתדלים, אמנם, לתזמן את הקטיפים לפי תחזית הגשמים, ופעמים רבות קוטפים חלק נכבד מהירקות יום לפני. ועדיין – בתקופה של גשם כה רצוף, אין מנוס גם מקטיף בגשם, לפעמים גם בגשם שוטף. לכן אנחנו משתדלים להתלבש ולהצטייד בהתאם. ההכנות לקראת היציאה כוללות נעילת מגפיים גבוהות, לבישת מכנסי סערה, מעיל סערה, ומעל – כובע רחב שוליים – מעין מטריה, שמנסה להגן במעט על הראש והפנים מפני הטיף טיף טף:

עבודה בגשם, וגם יום-יומיים (לפעמים שלושה) אחרי הגשם פירושה גם התבוססות בבוץ, וכשאני אומרת התבוססות דמיינו לכם מגפיים עמוסות עד לחצי גובהן בבוץ דביק וחום ונפלא וגם… כבד. כל כך כבד. אחרי כמה צעדים מתחילים להפעיל את כל שרירי הרגליים, מהירך ועד הבהונות, רק כדי להרים רגל ועוד רגל ולפסוע צעד אחד ושניים לכיוון הערוגה הבאה. בדרך חזרה לבית האריזה מנסים להיפטר מכמה שיותר בוץ ומשקל – מקפצים, מרקדים (אנחנו בטח נראים קצת כמו רקדני סטפס), משתפשפים בצמחיה הצומחת במרכז השביל, ומנסים להשאיר עליה כמה שיותר מן החום החום הזה. הורדת המגף בסוף יום עבודה בוצי ורטוב כזה כמוה כהצמחת כנפיים – לכמה רגעים ראשונים מאבדים את תחושת הכובד ומוכנים לרחף…

 

בפתח בית האריזה שלנו יש גגון ומשטח כניסה מבוטן, כך שחלק מהבוץ שבעבר היה נכנס לבית האריזה עצמו, מתרכז במשטח הכניסה… זהו גם מקום העמסת הארגזים על מכוניות השליחים, ובדרך קבע בימות הגשמים נפרשות בכניסה וסביב המכוניות יריעות קרטון גדולות כדי להימנע מהבוץ, ועדיין – תוך כדי העמסה ומשלוחים – גם השליחים זוכים ליהנות מנעליים מבוצבצות למדי…

שמתם בוודאי לב שאת הירוקים אנחנו אוגדים בשבועות האחרונים בגומי ולא מכניסים לשקיות ניילון. זה משום שהם נקטפים רטובים, ורטיבות יתר שמצטברת בהם ולא מתאווררת עלולה לפגוע בעלים. מאידך, צרור ירוק ללא אריזה מצליח להתייבש קצת… ובימים קרים ולחים כמו אלה, הוא גם לא נובל במהרה כשאינו עטוף. אצלכם בבית חשוב לעטוף אותם לפני שאתם מכניסים אותם למקרר, אחרת הם ינבלו ויתייבשו. (*אנחנו מזכירים שבאתר שלנו תוכלו למצוא מדריך לאחסון הירקות ובו המלצות כיצד לשמור אצלכם בבית את הירקות בצורה מיטבית).

הגזרים, הסלקים, הדייקון, הצנוניות, השומר והבצלים שנשלפו מהקרקע יצאו חומים ומבוצבצים. חלקם זכו לאמבטיות ממושכות: כדי לשטוף מהם את הבוץ, אנחנו משרים את הירקות באמבטיה למשך כשעה ואז שוטפים אותם ונותנים להם להתנקז מהמים בתוך ארגזי פלסטיק מרושתים. אבל את הבצל והשומר, העשויים שכבות שכבות אנחנו לא שוטפים, כי עודף מים יחדור בין קליפותיהם, יצטבר שם ויזיק להם, ולכן הם מגיעים אליכם בוציים ממש. הפתרון הוא לתת לבוץ להתייבש, ואז הוא מתפורר ויורד בקלות מהירק, ואת השאריות ניתן לשטוף.

אפשר להרויח גם קצת רווח משני בשטיפה הזאת: לפני כמה חורפים התנדבה אצלנו חנה, והיא נידבה לי את הטיפ המפליא אך גם המופלא ש… בוץ הוא מסיר שומנים מצויין. כמו החול, המשמש לניקוי, גרגירי האדמה הבוציים מצליחים לגרד לכלוכים עקשניים במיוחד, בעיקר מכלי מתכת.

אז… אם יש לכם סיר שהשטיפה הרגילה לא ממש הצליחה להוריד כמה כתמים שחורים עקשניים שדבקו בו, נסו את הטיפ הבא: שימו בו את שלל ירקות השורש המבוצבצים שקיבלתם בארגז (גזר, סלק, קולרבי, צנון, שורש סלרי ופטרוזיליה וכאלה) וכסו במים. עכשיו הכינו לכם תה ושבו בנחת לבחור את המתכונים שאתם עומדים לבשל. תנו למים לעשות את שלהם, לרכך את הבוץ ולהפריד אותו מהירקות. אחרי זמן מה חזרו לירקות המבוצבצים, הוציאו אותם מן המים ושטפו היטב תחת מים זורמים. תנו להם להתייבש על מגבת עד תום, ואז הכניסו אותם לכלי אטום ולמקרר (או ישר לקדירה על הכיריים). חזרו לסיר המלוכלך שלנו – שפכו את המים בזהירות, הרבה בוץ עוד ישאר בתחתית (הבטחה שלנו) – אל תשפכו גם אותו, השתמשו בו כדי לשפשף את הסיר במקומות המפוייחים, ואז שטפו במים – התוצאה תהיה מבריקה ומפתיעה.

השבוע התחזית מספרת לנו סיפור יבש ושמשי, הטמפרטורות אמנם נמוכות, באיזור ה15-16 מעלות, אבל הפסקת הגשם, שתימשך עד סוף השבוע (אולי עם מטר קטן ברביעי) תאפשר לשדה לנשום, לספוג לתוכו בחלחול איטי ומתון את המים שירדו עליו, ולשמור אותם במאגרים מתחת לשורשי הצמחים, שמתארכים ומושיטים זרועות כדי לשתות מהם את המים והמזון האגורים בהם. ההנאה מימים כאלה של שמש שאחרי גשם היא נקייה וצרופה במיוחד. הכל שטוף,ף והתחושה היא שמותר ליהנות מהחמימות, כי השדה כבר שתה לרוויה.

ובימי שמש יפים כאלה, שלאחר הגשם והסופה, אנחנו נפרדים מחודש טבת (באכדית tebitu) – ששוקעים בו (בבוץ) בשל הגשמים המציפים את הדרכים והשדות, ומקבלים בברכה את חודש שבט – (באכדית shabatu) – הַמַּכֶּה – שקיבל את שמו כי בו יורדים גשמי סוף החורף המצליפים ומכים על הקרקע. ברוך הבא!

בתקוות לחודש של מכות טובות שיהיו בעצם יותר טפיחות עדינות ומרוות של מטר,
שיהיה שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/טאטסוי/קייל/תרד ניוזילנדי, צנונית, ברוקולי, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, מלפפון, עגבניה, גזר , פטרוזיליה/רוקט/מיזונה, חסה, כרובית. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול ירוק.

ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, דייקון/לפת, כרוב אדום/סלק, סלרי עלים או שורש

בארגז הפירות: פומלה, בננה, קיווי, קלמנטינה.

יום רביעי: בצל לח/כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים/שורש, עגבניה, גזר, כרובית/תפו"א, פטרוזיליה/מיזונה/רוקט, חסה, מלפפון, ברוקולי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/אפונה/פול ירוק

ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, צנונית/דייקון, סלק, כרוב/טאטסוי.

בארגז הפירות: פומלה/אבוקדו, בננה, קיווי, קלמנטינה/תפוז.