עלי ח'ביזה #438, 27-29 במאי 2013, י"ח-כ' סיון תשע"ג

לכבוד הקיץ, לירון מביו ביוטוארל מציעה מוצר נוסף ב 50% הנחה: תמצית הצמחים קנדינטעקנדינטע מסייעת באיזון רמות קנדידה בגוף, תמצית יחודית זו מטפלת במגוון רחב של פטריות. מורידה את העייפות, כאבי ראש, כמיהה לפחממות.

קנדידה, או ליתר דיוק קנדידה אלביקאנס (לקנדידה 150 זנים) היא פטריית שמרים ששוכנת דרך קבע בגופנו ונחשבת לחלק נורמלי מתוכנו של המעי הגס. לעתים היא נוכחת בכמויות קטנות גם על העור, בחלל הפה והגרון ובנרתיק הנשי.
קנדינטע מיוצרת על ידי חברת נטעפארם ומכילה ששה צמחי מרפא: לאפאצ'ו, אורגנו, עשב לימון, מלון מר, ציפורני חתול וקינמון שכולם נוגדי פיטריות. התמצית משווקת כבר למעלה מ 8 שנים ב 250 בתי טבע.

גם שאר התמציות זוכות להנחה משמעותית ויעלו מעתה 140₪ במקום 170₪

כזכור, לירון הקימה את המיזם, שמטרתו העיקרית הוכחת יעילות מוצרים טבעיים ע"י שיטות מחקר מעולם התרופות, בכדי להביא לשינוי בתפיסה של מוצרים טבעיים כנחותים ממוצרים רפואיים מאושרים.
תודה לכל מי שרכש את תמצית הליבר אפ וענה לשאלונים כדי להוסיף את תרומתו הקטנה בביסוס יעילות הרפואה הטבעית.
___________________________________

החודש מסתיים, והשבוע אנחנו מחייבים את כרטיסי האשראי שלכם על הקניות של מאי.

אנחנו מזכירים לכם שאתם יכולים לראות את החשבון שלכם באתר ההזמנות, בקלות ובפשטות – בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נשמח אם תבדקו שהחשבון אכן נכון ותעירו לנו אם יש צורך בתיקונים. לאחר החיוב אמור להופיע בתחתית החשבון סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונודה לכם אם תצרו איתנו קשר. תודה!

הערה: כותרת החשבונית היא אחידה לכולם, וכוללת "ירקות, פירות, תמרים". אין זה אומר שחייבנו אתכם על משהו שלא קניתם – אם קיבלתם מאיתנו רק ירקות, חוייבתם רק על ירקות ולא על פירות או תמרים… תודה!
_________________________________________

 הכל אותו דבר…

השבועות האחרונים מביאים חדגוניות בארגזים, כבר שבועות שהכרוב מככב ברשימה, ולצידו הסלק, המנגולד, ושאר הירוקים. השום הוא נוסע מתמיד מתחילת האביב, והקישואים, אמנם חברים חדשים, כבר מלוים אותנו תקופה. ברוכים הבאים לתקופת המעבר…

אם תבואו לבקר (בואו, בואו!) תפגשו שדה מרהיב ביופיו – ירקות הקיץ במלוא תפארתם ובמיטב מחלצותיהם צומחים בשיא המרץ. היום השתומם מוחמד מגודלם העצום של הקישואים שלא נקטפו בשבת וביום אחד צמחו למימדי ענק. השמש חמה וממריצה אבל עדיין לא מעלפת, והירקות מאוד שמחים בה. אבל… בארגז זה עדיין לא מתבטא – נחוצה סבלנות למשך כמה שבועות נוספים עד שיבשילו החצילים, המלונים, האבטיח, הדלעות מכל הסוגים והצבעים, וכמובן – המלך… התירס! כולם עושים מאמץ רציני להגיע לקו הסיום בתקופה הקרובה, הם זקוקים לאהדה שלכם, תנו להם את מחיאות הכפיים ושריקות העידוד מהיציע.

אנחנו יודעים שזו תקופה משעממת ואפילו קצת מבעסת, ומשתדלים לשמוח בחברים החדשים שמנקדים את הארגז: המלפפון והפקוס שמבשרים אצלנו את חג הביכורים, תפוחי האדמה מהשבוע שעבר, השעועית הירוקה והצהובה מהשבוע… (וגם למצוא עוד ועוד מתכוני סלק וכרוב וקישואים…).

אנחנו מאמינים שזה גם חלק מהמשמעות של קהילה שתומכת בחווה ומעניקה לה יציבות כלכלית לאורך השנה, מה שמאפשר לנו לגדל מגוון גידולים ולהעסיק צוות שנמצא איתנו לאורך כל השנה ולא עובדים עונתיים לתקופה מסויימת. המשמעות של ה"חלק" שיש לכם בח'ביזה היא שכשיש שפע, אנחנו חולקים בשפע ונהנים ממנו, ובתקופות המעבר כולנו פוגשים שוב ושוב את אותם ירקות… עד שיבוא השינוי.

וההתחדשות באמת ממש מעבר לפינה…

מקוים שארגזי השבוע ישמחו אתכם, ושרוחכם לא תיפול בעקבות ראש הכרוב ששוב יחכה לכם בארגז… בקרוב הוא יעלם ונתחיל להתגעגע אליו, אז חייכו אליו עוד חיוך אחד…

שיהיה שבוע טוב, של מעברים הדרגתיים בקצב טבעי, שמרו על עצמכם מפני השמש הקופחת, ועוד יותר מפני המזגן המצנן (לפעמים יותר מדי), ובעיקר מפני המעברים החדים בין השניים…

אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח'ביזה (שגם לא כבר די נמאס לקטוף כרוב…)

_________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: חסה, סלק, כוסברה/שמיר, עגבניות, בצל ירוק/עירית, שום, כרוב, מלפפון/פקוס, מנגולד, תפו"א, קישואים.
ובסל הגדול תוספת של: שעועית ירוקה/צהובה, כרישה, פטרוזיליה

יום רביעי: נענע, סלק, מלפפון/פקוס, דלעת ספגטי, כרוב, חסה, קישואים, עירית/בצל ירוק, תפו"א, שום, עגבניות
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, כרישה, פטרוזיליה/כוסברה

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

________________________________

מתכוני קישואים:

קישואים בתנור – מתוך קהילות האוכל של Ynet

קישואים מוקפצים עם עשבי תיבול – בני סיידא

קישואים מוקפצים עם שקדים – במטבח של מיצ ומיצי

שניצל קישואים אפוי – לימון וג'ינג'ר

ולקינוח:

עוגת קישואים – סיו פוד

עלי ח'ביזה 302, 12-14 ביולי 2010, א'-ג' אב תש"ע

בקשה קטנה:
תקופה זו של חודשי הקיץ היא תקופה של שינויים רבים: חופשות, מעברי דירה, תזוזות וכו'. ובעקבות זאת, אנו מקבלים מכם הודעות רבות על שינויים שיש לעדכן ולארגן את ימי הקטיף בהתאם.
יקל עלינו מאוד מאוד אם תודיעו לנו הודעות כאלה מראש, ומקסימום עד בוקר היום הקודם (יום ראשון למשלוחי שני ויום שלישי למשלוחי רביעי). הודעות המגיעות באיחור בהחלט מקשות עלינו את ההתארגנות.
וגם – לכל הודעה שאני מקבלת אני מגיבה באישור, כך שאם לא קיבלתם ממני אישור, נסו שוב! סביר להניח שלא קיבלתי את ההודעה.

תודה רבה על ההתחשבות ושיתוף הפעולה!
_______________________________________

לתזכורת הדו-שבועית שלנו: מי שמעוניין להזמין לחמי כוסמין נבוט מהאפיה הבאה של יפתח (בשבוע הבא), נא למסור לי את ההזמנה עד יום שישי הקרוב.
פרטים על הלחמים של יפתח תוכלו למצוא כאן. זו גם ההזדמנות לספר על לחם חדש מתנורו של יפתח: לחם כוסמין אורגני מונבט בתוספת גרגרים שלמים של שיפון אורגני, המונבטים אף הם .

______________________________________

בין המצרים

ימי בין המצרים, שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים) לתשעה באב (היום שבו חרב בית המקדש), ידועים כימי פורענות, ימים בהם שולטים המזיקים. אצלנו בשדה מורגש הענין כלשונו. התקופה הזו היא תקופה קשה ומאתגרת מאוד לבני משפחת הדלועים אצלנו, ובמיוחד לנציגים הצעירים והרכים מביניהם, למלפפונים, הפקוסים והקישואים, ואתם מרגישים זאת בארגזים: לאחר תקופה של שפע מלפפונים ופקוסים וקישואים מכל הסוגים (עד כדי כמויות כפולות לפעמים), בשבועות האחרונים חזרנו לטפטוף קטן שלהם, והם הולכים ומתמעטים.

כמדי שנה בעונה הזו אנחנו רואים יותר ויותר סימני "עקיצות" על הפירות. במשך כמה שנים לא ידענו לזהות מיהן העוקצות (אלו הנקבות משום שעקיצות אלו הן בעצם הטלות של ביצים בבשר הפרי). חשבנו שמדובר בזבוב הפירות הימתיכוני או אולי בזבובי תסיסה קטנטנים. השנה נפתרה לנו התעלומה, אך האתגר רק הלך וגדל: מדובר כנראה בזבוב הדלועיים – Dacus Ciliatus, אשר כשמו כן הוא, תוקף את בני משפחת הדלועים. מעניין וחשוב כמובן לגלות מיהו התוקף ומזיק לדלועים שלנו, אבל מצער באותה מידה לגלות שאין פתרון של ממש כנגדו.
כמו חבריו, מקבוצת זבובי הפירות, גם דרכו של הזבוב הזה מתחילה בביצה קטנטנה. הזבובה מטילה את הביצים הלבנות והקטנות מתחת קליפת הפרי הרכה והמגונן, בקבוצות של 3-9 ביצים. לאחר כיומיים בוקעים הזחלים, שמתחילים לאכול את בשר הפרי ויוצרים בו מחילות. הם זוללים כ5-6 ימים ואז יוצאים מן הפרי ומתגלמים בקרקע שמתחתיו. הגולם נשאר בקרקע כשמונה-עשרה ימים ואז בוקעים ממנו הזבובים הבוגרים ומתחילים מחדש את סבב ההתרבות.

זבוב בוגר הוא יפה למדי, גודלו כחצי ס"מ, כנפיו שקופות ועדינות. הוא דומה מאוד לקרוביו: זבוב הפירות הים-תיכוני וזבוב הזית. הוא נראה כך:

הזבוב נפוץ מאוד באסיה ובאפריקה, לישראל הוא הגיע כנראה מכיוון מצרים לפני כ15 שנה. ב1986 הוא התגלה לראשונה בקיבוץ נאות סמדר בערבה. הזבוב הולך ומתפשט על ידי תעופה של זבובים בוגרים (זבוב בוגר יכול לעוף כנראה כ-50-100 ק"מ), ועל ידי פירות נגועים שעוברים ממקום למקום, וכמו שאתם רואים גם בעמק איילון הוא החליט לבקר ולהשתקע.

הקיץ הוא העונה המועדפת לפעילותו, הטמפרטורות מתאימות לו והפירות האהובים עליו להטלת ביציו מצויים בשפע. בתחילת העונה אנחנו רואים פחות הטלות, אבל עם התקדמות החום והתבססות משפחת הדלועים בשדה אנחנו מגיעים לנגיעות עצומה – כמעט כל פרי על הצמח עקוץ ונגוע ברימות. הוא אוהב בעיקר מלונים, ואצלנו בשדה יש לו העדפה ברורה לפקוסים המתוקים (שהם בעצם מלונים מבחינה בוטנית). בשבועות האלה אנחנו רואים רמת עקיצות של כ90% בערוגות הפקוס, אין כמעט פרי שלא נפגע. גם הקישואים חביבים עליו מאוד, המלפפונים נפגעים גם הם אך פחות. לשמחתנו, המלונים שלנו וכן הדלעות והאבטיחים לא נפגעים פגיעה של ממש.

לאחר שזיהינו את המזיק שלנו כזבוב הדלועיים (רק השנה, בעזרתה האדיבה של מליסה מגזר, שמתנדבת אצלנו, ולאחר מספר זיהויים מוטעים בשנים האחרונות), ניגשנו מיד לברר מה ניתן לעשות כנגדו. התשובות שקיבלנו היו מצערות למדי. לחקלאות האורגנית אין פתרון של ממש (וגם החקלאות הקונבנציונלית לא מאוד מצליחה להתמודד איתו), אפשר אמנם ללכוד חלק מהזבובים במלכודות, אבל בתקופת חגיגות השיא אין כמעט סיכוי לשלוט בהמוני הזבובים בעזרת מלכודות. הדרך היעילה ביותר להתמודד איתו היא לסלק כל פרי נגוע מן השדה ולא לגדל דלועים בעונת שיא הפעילות, כלומר, כעת. לכן אנחנו קוטפים את כל הפירות, גם הנגועים, וסוגרים אותם בתוך שקיות ניילון להרחקה מן השדה, ובעונה זו גם מפסיקים לגדל קישואים, מלפפונים ופקוס.
גם בערבה סניטציה והפסקת גידול הן הדרכים העיקריות. בעונות האלה אסור לגדל שם דלועים אפילו בגינות ביתיות. מחקר רב מוקדש בשנים האחרונות למציאת פתרון לנגע הזה, אנחנו מצטרפים לתקוות לפיתוח פתרון יעיל ובטוח להתמודדות עם הבעיה. ועד אז, אנחנו נאלצים להתמודד עם הזבוב הקטן והיפה הזה על ידי הפסקת גידול המלפפונים, הפקוסים והקישואים בעונה הזו. בשבועות האלה עוד יהיו לכם גם מלפפונים משלנו בארגזים, אך הם הולכים ומתמעטים, ואנחנו עושים כל מאמץ להשלים את הכמות הדרושה על ידי קניית מלפפונים, לפעמים זה מצליח, אך לא תמיד. חודש יולי הוא חודש של מחסור במלפפונים, הן בשדה שלנו והן בשוק האורגני, ולכן יתכן שיהיו כמה שבועות מעוטי מלפפונים.

בימים האחרונים פיתחתי תיאוריה (שאולי מושפעת מהיותי בחודש השמיני להריוני בקיץ הישראלי) שלא סתם באו ימי בין המצרים, עם המריבות, הכעסים והחורבן בעקבותיהם דווקא בעונה הזאת – דמיינו לכם את חום יולי-אוגוסט בתקופת בית שני בלי מאוורר ומזגן… רוצים לאחל לכם שיעברו על כולנו הימים האלה בשקט ובענווה, שנרבה באהבת חינם ובשלום, למרות דרגות החום שהולכות והופכות לבלתי נסבלות.

שבוע טוב ושקט, מרובה בשתיה ובהאטת קיץ,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
______________________________________________
מה בסלנו הקייצי השבוע?
יום שני: מלפפונים ופקוסים, תאילנדית או לוביה, עגבניות צ'רי, מלון , דלעת פרובנס, עגבניות, כוסברה או שמיר, כרישה, חסה, חצילים, נענע.
ובסל הגדול תוספת של: קישוא, בצל ירוק, אבטיח

יום רביעי: תירס, שמיר או פטרוזיליה, עגבניות, חצילים, כרישה, דלעת פרובנס, חסה, שעועית תאילנדית או לוביה או במיה, מלון, נענע/בזיל, עגבניות צ'רי.
ובסל הגדול תוספת של: עוד עגבניות צ'רי, מנגולד, מלפפונים
________________________________

מתכוני קיץ:

אנחנו לא שוכחים את חסדם של הקישואים, ואולי לחלקכם עוד נשארו אחדים בבית, אז הנה מתכון למרק דלעת וקישואים ששלחה לי טל מבית חשמונאי. מצויין גם צונן:

המרכיבים:
1 בצל
5-6 קישואים פרוסים
דלעת קבוצ'ה קלופה וחתוכה
שיני שום מראש שלם – קלופות
מלח, פלפל
1 מיכל שמנת לבישול
כף שמן זית

ההכנה:
– מזהיבים בשמן זית את הבצל, הקישואים, הדלעת והשום
– מכסים במים ומבשלים עד שהירקות מתרככים
– מוסיפים את השמנת ומביאים לרתיחה.
– מתבלים במלח ופלפל שחור
– טוחנים את המרק בבלנדר.

מטבל חצילים בלבנה של הנטרופטית חני טופר:
המיוחד במטבל זה הוא שאין צורך לטגן את החציל. חצילים סופגים כמויות גדולות של שמן בעת הטיגון והקלייה עלולה ליצור חומרים קרצינוגנים, מכך עדיף להמנע. במתכונים שכוללים טבעות חציל מטוגנות עדיף לפרוס, למרוח בשמן זית ולאפות במיקרוגל או בתנור.

המרכיבים
1 חציל
3 כפות לבנה
כף שמן זית

ההכנה:
אופים את החציל בשלמותו במיקרוגל 6-8 דקות עד להתרככות (נועצים מזלג כדי לבדוק).
חוצים ומרוקנים את תוכו לקערה.
מערבבים עם הלבנה והשמן.
הלבנה מלוחה דיה ואין צורך בתוספת מלח.
ניתן לגוון בבצל קצוץ, בצל ירוק, או עירית ולקשט בעגבניות שרי.

חצילים אפויים בצ'ילי שום ודבש

שבלולי שעועית ארוכה

עלון 291, 26-28 באפריל 2010, י"ב-י"ד אייר תש"ע

הקיץ מתקרב ואיתו בשורות ביכורים:

החלה עונת רדיית הדבש אצל דניאלה ותמיר במושב שעל ברמת הגולן, וכבר יש להם חלות יפיפיות ממש, לבנות. בינתיים יש חלות גדולות של 3-3.5 קילו, בהמשך יהיו גם קטנות של קילו, וכמובן גם דבש חדש וטרי.
החלות פחות עמידות מהדבש (בגלל הדונג, שנתון הרבה יותר לשינויים מטמפרטורה ורגיש גם למזיקים), לכן אנחנו מתלבטים כמה חלות להביא, וזקוקים למשוב מכם מהו הביקוש. אשמח אם מי שמעוניין בחלות-דבש יפנה אלי כדי שאוכל להעריך את הכמויות המבוקשות ולהעביר לדניאלה.

השבוע יהיו אצלכם בארגזים דפי מידע על קרקרים אורגניים שמייצרים במפעל קטן בקיבוץ כפר הנשיא. מחיר חבילת קרקרים 16 שקלים. יש קרקרים בטעמי חיטה, שיפון וכוסמין. למי שיש שאלות, תוכלו לפנות לאסף או זהר (טלפונים בדף המידע). המעוניינים להזמין – מוזמנים לפנות אלי ונשלח אליכם בארגז.
__________________________________

דון קישוא

רק לפני כמה שבועות (אפילו חודש עוד לא עבר) יצאנו ממצרים.
אז היה אביב פורח ורענן, אבל עכשיו הקיץ רומז שהוא כבר בפתח, ואיתו החום הגדול אך גם ההשתוקקות לירקות הקיץ. בעונה הזאת, לבלות ימים בהליכה מתונה במדבר, עם מין סופר-מזון מהיר-ומוכן שכזה שמחליף טעמו לפי הדרישה, אבל, נו, אתם יודעים, הוא לא הדבר האמיתי העסיסי שממש צמח איפושהו, נשמע לי לא משהו.
אני בהחלט יכולה להזדהות עם הקריאה של בני ישראל: "זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה, אין כול–בלתי, אל-המן עינינו" (במדבר י"א ה-ו).
בדרך כלל כועסים עליהם: "כפויי טובה". לועגים להם: "נו באמת, בחינם, על מי אתם מנסים לעשות רושם?". ומטיפים: "אין כמו המן – והמן, כזרע-גד הוא; ועינו, כעין הבדולח. שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים, או דכו במדוכה, ובישלו בפרור, ועשו אותו עוגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן"
ובכל זאת – אני מבינה אותם. עם כל התקוה והאידאלים והראיה לעתיד, להתחיל את הקיץ בלי לשזוף את העין בכמה צמחי קישואים, להתענג על הפרחים בצהובים והגדולים שלהם, לנגוס באיזה ביכור קישוא עסיסי – נשמע לי קשה למדי. טוב שסיימנו עם הפרק המדברי הזה…

העלון השבוע נכתב לכבוד ביכורי הקישואים שלנו, והבשורה המשמחת שהם מביאים איתם, ששאר ירקות הקיץ עומדים בתור להצטרף לארגז. עוד מעט, בשעתם הנכונה יגיעו גם קרוביהם המלפפון והפקוס, ושאר חברים: השעועית והלוביה, העגבניות על סוגיהן השונים, הנענע והריחן, החצילים, התירס ושאר ידידים שכבר שתולים וצומחים בשדה.

עונת הקישואים אצלנו מתחילה בסוף החורף. אז אנחנו זורעים את קישואי הבלדי שלנו, הקרויים אצלנו "קישואי מוחמד" כי הוא זה שהפגיש אותנו איתם ולימד אותנו איך לגדל אותם בטיפול מסור ומגונן ובתעוזה ואמונה שיהיה בסדר. הקישואים האלה נזרעים עוד בחורף (זוכרים עונה כזאת?) בתחילת פברואר, כשעדיין קרררר. כדי להגן על הקישואים החביבים אנחנו פורשים על האדמה חיפוי קרקע עשוי פלסטיק, ומעל הזרעים פורשים יריעת פלסטיק נוספת כהגנה מפני הקור. התוצאנ היא מעין מנהרה שמתחממת מקרני השמש ומבודדת מהקור העז ומהסופות שעדיין מבקרות אצלנו בחודשי סוף החורף.
הקישואים של מוחמד הם בעצם… דלעות. הם אחיהם של קישואי הספגטי, אלא שלא כמו האחרונים, את קישואי הבלדי אנחנו קוטפים בצעירותם, בטרם הספיקו להתבגר, להקשות את קליפתם ולהפוך לדלעות. אופיים הדלועי ניכר באופן הגדילה של הצמחים. לעומת הקישואים "הרכים" – הזוקיני הירוק והצהוב, הקישוא הלבן והקישואים המפוספסים, שצומחים מתוך מרכז אחד שממנו יוצאים הגבעולים, קישואי/דלעות מוחמד משתרעים ומתפתלים לכל עבר, בדומה לדלעות ולקישואי החורף (וגם למלפפונים והפקוסים).
התוצאה המתקבלת לאחר כחודשיים וקצת (כלומר עכשיו) היא קישואים שמנמנים, מפוספסים וטעימים כל-כך. בשל שמנמנותם וגוציותם הם מתאימים לממולאים, אבל גם לעצלנים ועצלניות כמוני יש מה לעשות איתם: טיגון קל, אפויים בתנור ואז מנושנשים ישירות או כתוספת לפסטה.

אחרי שלוש שנים של התנסות עם חוסנם וכושר עמידתם של קישואי מוחמד, גם מול איתני הטבע החורפיים, החלטנו השנה לנסות ולבחון את כישורי שאר זני הקישואים שלנו, וכך, כחודש לאחר שקישואי מוחמד מתאקלמים בשדה, ערכנו לו היכרות עם עוד זני קישואים: הזוקיני הירוק והקישוא המפוספס. במחזור הזה ניסינו שתילים וגם זרעים כדי לבדוק האם יש הבדל משמעותי בין שתי האפשרויות.
חלק מכן זוכרים אולי, כי בשנה שעברה סבלו נביטות הקישוא הראשונות שלנו מהיעלמות מסתורית עקב אכילות רבות של הנבטים הרכים, כנראה על ידי צרצרים, או שוכני קרקע אחרים. זו היתה סיבה נוספת לבחור בשתילים בתקופה הזו, כדי לנסות ולהתחכם להם. גם הקישואים האלה, שנשתלו ונזרעו בתחילת מרץ, קיבלו טיפול של חיפוי קרקע מתחת ויריעות ניילון מעל. גם השתילים וגם הזרעים נקלטו היטב, השנה לא נתקלנו באכילות שתילים רכים (בלי עין הרע טפו טפו טפו) ולא ראינו הבדל ממשי בין שתילים לזרעים.
גם את פירות הסבב הזה אתם כבר פוגשים בארגזים – נדרשו לו פחות מחודשיים כדי להבשיל ולשמח את ליבנו.

אבל איך בעצם מגיע קישוא מצמח ירוק ומרשים להנבת פרי ולהבשלה? בדרך יש כמובן פרחים צהובים, גדולים ויפים מאוד, המושכים את עיני הבריות ובעיקר את עיני החרקים, החובבים את הצבע הצהוב. על צמח הקישוא ישנם פרחים משני סוגים: פרחים זכריים ופרחים נקביים (וכל האמור כאן לגבי קישואים תופס גם לגבי דלעות, מלפפונים, מלונים, אבטיחים, פקוסים ושאר בני המשפחה). שני סוגי הפרחים האלה דומים מרחוק, אבל כשמתקרבים ההבדל ברור.

הנה כך נראה הפרח הזכרי:

squash-male-far

וממש מקרוב: male-squash-blossom

וכך נראית המקבילה הנקבית שלו:

squash-female-far

ושוב, בתמונת תקריב: female-squash-blossom

החרקים הנפעמים מהצבע העז מיפי הפרחים נכנסים אל הפרח הזכרי, משתעשעים, משחקים, אוספים קצת צוף ועל הדרך גם אבקה, שנראית כך:

pollen-on-male-squash

אחר כך הם עוברים למגרש המשחקים השכן, הפרח הנקבי, ומפזרים שם בכל מקום את האבקה הזכרית. כפרח הנקבי המופרה נסגר ומתכווץ, ובסוף התהליך נראה כך: pollinated-zucchini

תוכלו להבחין שבקצהו כבר הולך ותופח, הולך וצומח לו קישוא טרי ורענן – רק כמה ימים דרושים לו והוא מוכן לקטיף זהיר ורגיש, כדי שלא לשרוט אותו ולא לפגוע בקליפתו המבריקה והעדינה.

אבל בואו נחזור רגע אחורה, להתחלות: סבב הקישואים השלישי נזרע ונשתל כחודש לאחר הקודם, כלומר, בתחילת אפריל. הפעם היו אלה הזן הלבן, המוכר, הזוקיני הירוק והצהוב, וזוקיני מפוספס. גם הסבב הזה גדל יפה, כאן אנחנו מבחינים בעדיפות מסוימת של השורות הזרועות על פני השורות השתולות, אך כולן מתקדמות יפה.
בתחילת מאי צפוי סבב קישואים נוסף, שיכלול את מגוון הזנים, ולאחר מכן אנחנו מפסיקים בדרך כלל לזרוע זוקיני, שזניו פגיעים יותר לשלל הוירוסים התוקפים קישואים בעונת הקיץ, וממשיכים לזרוע את הקישואים הבהירים הרגילים. זוקיני לגווניו חוזר ונזרע מספטמבר ואילך.

אלא שהשנה אנחנו בדילמה קשה לגבי זריעות כלשהן לאחר מאי. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, נתקלנו בבעיה גוברת והולכת של עקיצות בדלועים הרכים שלנו שנזרעו מחודש יוני ואילך – במלפפונים והפקוס ובקישואים. המחקר וההתיעצויות שערכנו הובילו למסקנה העגומה שכנראה מדובר בזבוב הפירות (זבוב הים התיכון) – מזיק שקשה מאוד להתמודד איתו, במיוחד בשטח מיושב ומרובה גינות נוי ובהן עצי פרי, כמו בגינות היפות של כפר בן נון.
בשנה שעברה כל הזריעות לאחר מאי ירדו לטמיון, הצלחנו לקטוף כמויות מזעריות מהצמחים שופעי הפרי. לקראת השנה התייעצנו עם מגדלים אחרים ועם מדריכים חקלאיים, ואנחנו מנסים למצוא פתרון יעיל לבעיה. אם לא נצליח למצוא פתרון, יתכן ונחדל מזריעת קישואים מחודש יוני ואילך. תחזיקו לנו (לכולנו) אצבעות… נדווח לכם כמובן על ההחלטות וההתקדמויות בענין.

אז בברכת אוכל "אמיתי" – צומח, נושם, עונתי, כזה שמתגעגעים אליו, למרות שטעמו אינו משתנה על פי הרצון והוא אינו נאסף מוכן מיד לאכילה כאילו נפל "מן השמיים", שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של שגרה של תחילת קיץ,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
________________________________________

ומה השבוע בסלנו, ההולך ונעשה קייצי, אך עדיין קורץ לחורף:

יום שני: מלפפונים, קישואים, סלק, כוסברה, מנגולד, עגנביות, תרד ניו-זילנדי, פטרוזיליה שורש, כרישה, חסה, קולרבי
ובסל הגדול תוספת של: כרוב, סלרי עלים, גזר

ארגז פירות: תפוחים (שני זנים – זהוב וסטארקינג), אבוקדו (שני זנים: האס ונבאל), קלמנטינות אורה, תפוזי ולנסיה, שסק (שני זנים יהודה ועכו).

יום רביעי: קישואים, שמיר, עגבניות, סלק אדום, מנגולד, תרד ניו זילנדי או טאטסוי, קולרבי, חסה, שום, מלפפונים, ארגזים קטנים: לפת/שומר
ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, לפת, שומר, בצל ירוק, לימונים

ארגז פירות: קטן – תפוחים, אבוקדו, תפוזים, שסק. גדול: תפוחים, אבוקדו, שסק, אבטיח
_________________________________

מתכוני קישואים, בעיקר פשוטים וקלילים:

קישואים בתנור

קישואים אפויים בזעתר, לימון, שמן זית ואגוזים

רוטב קישואים לפסטה

סלט קישואים קווקזי של יפה ירקוני

סלט קישואים, נענע, שום ולימון

ולקינוח: עוגת קישואים

עלון 195, 28-30 באפריל 2008, כ"ג-כ"ה ניסן תשס"ח

עת ראשית הקציר או הבייבי של מוחמד טייק 2:

לפני שנצלול לעלון ולעדכונים, רצינו להזכיר שבשבוע שעבר לא שלחנו ארגזים ולכן עבור אלו שמקבלים ארגז פעם בשבועיים, יש עכשיו דילוג של שלושה שבועות בין ארגזים. מי שקיבל ארגז שבועיים לפני פסח מקבל ארגז השבוע, ומי שקיבל ארגז בשבוע שלפני פסח יקבל ארגז רק בשבוע הבא. לשאלות והבהרות ניתן לפנות ליוחאי, עדיף דרך האימייל: csa@chubeza.com

גם השבוע המשיך מזג האויר לצלות אותנו בצליה איטית וממושכת. היום הפתוח שלנו שהתקיים ביום שלישי זכה למנת חום יפה משלו, טמפרטורות גבוהות ממש, על גבול הארבעים מעלות, ורוחות מזרחיות מייבשות. ב"מצב-רוח" שכזה נשארו רבים בבית מתכנסים בקרירות מפני החום המצמית, אבל אלה שהגיעו זכו לקבלת פנים מעריצה כמעט ולשלל בילויים על אש גבוהה… בתפריט היו הסיורים המסורתיים בערוגות הירקות, שאפשרו לקטוף, להריח, להתבונן מקרוב, וגם לשאו שאלות ולשמוע סיפורים על עבודת השדה.

לילדים, שמוכנים תמיד לפעילות, גם בחום שכזה, חיכו פינות הפעלה שכללו שתילה בעציצים, קישוט חלוקי נחל וגם המלאכה המדטטיבית של קילוף פול ירוק, כהכנה לתבשיל קייצי של פול ירוק טרי ופריך. אנחנו מאוד נהננו לראות את מי שהגיע, ומקוים לפגוש עוד מכם בהזדמנויות שונות במהלך השנה, כמו, למשל, ימי שישי הפתוחים, עליהם הכרזנו בשבוע שעבר. מי שמתאים לו להגיע בהזדמנות אחרת, אנא, אל תהססו – צרו איתנו קשר ונמצא דרך לארגן ביקור.

שאר ימי חול המועד עברו עלינו בעבודה דלילה מכרגיל, מכיוון שזהו שבוע ללא קטיף וללא משלוחים אנחנו נוהגים לתת חופשה לחלק מהעובדים ולאפשר מנוחה מסוימת במרוץ החקלאי. בשבוע חם כמו זה שהיה, זה כמובן מבורך ונעים עוד יותר.

אבל הירקות בשדה ממשיכים לגדול במרץ, דוקא במזג האויר החם הזה הם מאיצים את צמיחתם ותופסים גובה בעזרת קרני השמש החזקות מלמעלה וההשקיה בטפטפות מלמטה. ולמרות שכבר נראה שאנחנו בשלהי הקיץ, בעצם מבחינת התאריך רק החל האביב, ובחינת שתילות זה אומר שהפלפלים שלנו מתעתדים להגיע בשבוע הבא ולהישתל אחר כבוד בערוגות המוכנות להם. כמדי שנה אנחנו שותלים את הזנים אוהד (פלפל מאורך ובהיר) ומכבי (יותר מרובע ויותר כהה). שני זני הפלפל הללו, השונים בצבע כשהם ירוקים, יהפכו לאדומים בהבשלה מלאה. אתם תקבלו מהם לאורך על שלבי ההבשלה: פלפלים ירוקים, בהירים וכהים, וגם אדומים.

במקביל לשתילות הקרובות אנחנו ממשיכים להכין ערוגות לשתילות הבאות: עגבניות ותירס ישתלו ויזרעו, בהתאמה, בעוד כמה שבועות כבר בפעם השניה השנה, וראשוני המלונים והבמיה השנה יזרעו בסמוך להם. אנחנו מקוים להשיג השבוע זרעים של תירס פופקורן – זן של תירס בעל קלח קטן וגרעינים קשים וקטנים (הם קשים כי הוא מגודל עד לבגרות מלאה), שממנו מכינים פופקורן. בחווה בקליפורניה בה למדתי את עבודת האדמה מגדלים פופ-קורן לכבוד חגיגות אוקטובר, חגיגות האסיף האמריקאיות, וזו תמיד חוייה נהדרת לראות את עיני הילדים נפתחות בפליאה כשהם רואים שמקלח התירס המוזר הזה יוצא… פופקורן. מקוים שנוכל לספר לכם שגם הזן החביב הזה נטמן באדמתנו.

ובמקביל לזריעות והשתילות החדשות – אנחנו גם מתחילים בקטיף ביכורי הקישואים שלנו, אלו קישואי הבלאדי של מוחמד, שנזרעו בתחילת פברואר ולמרות חודש מרץ שחון לחלוטין הגיעו השבוע להבשלה. בשל היובש הלא רגיל של סוף החורף השנה הם לא היו קישואי בעל טהורים, כלומר, הם לא גודלו לגמרי ללא השקיה. באמצע אפריל פרסנו צינורות טפטוף והשקינו אותם מנה רטובה, כדי שלא יתייבשו, ואת התוצאה המצויינת תוכלו להכיר בארגזים בשבועות הקרובים.

הזריעה המוקדמת כל כך של הזן המיוחד הזה, המניב קישואי צילינדר מפוספסים ומתוקים, מאפשרת לנו לשלוח לכם טעימה קייצית כבר באמצע האביב (כן,כן, אני יודעת שאתם לא מאמינים לי, אבל אנחנו אפילו עדיין לא באמצע האביב). הקישואים הרגילים שלנו, שנזרעו במרץ,  יהיו מוכנים רק עוד חודש בערך. אז למה בעצם אנחנו לא זורעים תמיד קישואים כבר בפברואר? ובכן, קישואים הם גידול קייצי ולכן לא כל זן ינבוט בחורף ויגדל יפה בעונה (שאמורה לפחות להיות) קרה. לכן הזן שבחר מוחמד לגדל הוא זן לא בלאדי מסוים המתאים לגידול בעל, בעזרת מי הגשמים של סוף החורף בלבד וללא השקיה (כך בתיאוריה לפחות).

זהו זן שיכול לגדול גם בקיץ, כמובן. בשנה בעברה גידלנו אותו בקיץ כמו כל קישואינו האחרים, והמהמנו לעצמנו בסקרנות כשראינו שצורת הצימוח שלו אינה כשל זוקיני או קישוא קייצי רגיל, שגדל בצורה מסודרת יחסית מנקודה אחת, לפעמים יוצר ממנה "פרח" של גבעולים המקיפים מרכז, לפעמים שולח גבעולים מאורגנים משני צידי שלוחה ארוכה. תכונה נוספת של אופן צמיחת קישואי הקיץ היא שהגבעולים זקופים יחסית מעל הקרקע ומאפשרים קטיף נוח של הפירות המבשילים בחיקי הגבעולים. הצמח הזה לא היה מהסוג "המתורבת". הוא גדל כשהוא משתולל לכל עבר, מתפרע בחופשיות לכל הכיוונים ומשתרע בחן על הקרקע ויוצר שטיח של גבעולים ועלים המכסים את הפירות. כדי לקטוף את הפירות אנחנו צריכים לחפש אותם מתחת לג'ונגלונצ'יק הזה.

קישואים קייציים, בדומה למלפפונים, נקטפים כשהם "לא בשלים" – כשהם עדיין ירוקים ורכים וגרעיניהם דקים. זה קורה לאחר כחמישים יום בקיץ. בשנה שעברה השארנו כמה צמחים להבשיל הבשלה מלאה, לשם איסוף הזרעים שלהם לעונה הזו. בהבשלה מלאה הפירות גדלים הרבה יותר, מתקשים ומצהיבים, זהו גם השלב בו הזרעים בוגרים ובשלים ומתאימים להיאסף כדי להיזרע מחדש בשנה הבאה. כשהתבוננו על הפירות הבוגרים הם הזכירו לנו קישואים אחרים שאנחנו מכירים, ובמחשבה לאחור וקצת הרהור פתאם נדלקה אצלינו נורה – צורת הצימוח של הקישוא הזה דומה מאוד לאופן בו גדלות דלעות, דלוריות, פרי ספגטי וקישואי חורף אחרים.

כדי לבדוק את ההשערה ערכנו "ניסוי מבוקר": בשנה שברה חילק אלון כמה מן הקישואים הבוגרים לחבר שהוא מספר לו שהם קישואי פרי הספגטי. החבר קיבל את התשורה בשמחה, ורץ לבשל. כשלאחר זמן מה שאל אותו אלון בתמימות איך היו פירות הספגטי שלנו הוא השיב שהם היו מצויינים וטעימים בדיוק כמו שצריך להיות פרי ספגטי… המסקנה המתבקשת היא כי הזן הזה, כנראה, הינו זן קישואים מן הסוג ה"חורפי". לארגזים שלכם אנחנו קוטפים אותם כשהם צעירים ורכים כמו קישואים קייציים, אבל עכשיו אנחנו מבינים את ההתפרעות שלהם במרחבי הערוגות ונדים להם בחיוך סלחני….

לפני החג נפרדנו מסווט, שנסע לביקור משפחה בתאילנד למשך חודש וחצי. אנחנו רוצים לשלוח לו מכאן ברכות למפגש מוצלח עם משפחתו וחבריו, אותם לא פגש כבר שנתיים וארבעה חודשים, ומאחלים לו ביקור מוצלח. אנחנו כבר מתגעגעים.

וגם לכם אנחנו רוצים לשלוח איחולים טובים לאביב שפוי יותר וחם פחות,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

מה השבוע בסל?

 יום שני:

 מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , פול , גזר , חסה , פטרוזיליה שורש , בצל ירוק או עירית, קלרבי , צנוניות  ,תרד , לפת ,מנגולד

ובסל הגדול תוספת של:

ברוקולי או כרוב , קישואים , אפונה

יום רביעי:

 מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , פלפל אדום – השלמה , גזר , חסה , פטרוזיליה , בצל ירוק , שומר , צנוניות – לקטנים ,סלרי עלים , סלק אדום ,מנגולד

ובסל הגדול תוספת של:

כרישה , קישואים , פטרוזיליה שורש או תרד ,קלרבי

 לכבוד הימים שלאחר פסח ולכבוד ביכורי הקישואים שלנו- מתכוני קישואים ולחם:

שתי פשטידות ולחם אחד, מתכונים מאת סמדר וולטר מאתר וואלה

מדיאס – חצאי קישוא ממולאים בבשר ומבושלים ברוטב בעלי טעם מעודן, מתכון של סבתא אסתר מאת עומר גוטליב מאתר ifeel

קישואים בפירורי לחם, שום ובזיליקום, מאתר האוכל האיטלקי של ג'אקומו. (אם תדפדפו בחזרה לדף המתכונים תמצאו עוד שלל מתכוני קישואים)

מתכון וידיאו של קרפצ'יו קישואים שמכין צחי בוקששתר, מאתר האוכל של msn

עלון 187, 11-13 בפברואר 2008, ה’-ז‘ אדר א‘ תשס”ח

קישואי בלאדי ראשונים באדמה – או הבייבי של מוחמד טייק 1:

השבוע האחרון עבר עלינו בשתילות וזריעות. פברואר כבר כאן, ואנחנו בעברו השני של הקור הגדול. מתחילים להרגיש את נדנדת מזג האויר הצפויה לנו עד שתוטה הכף סופית לטובת אביב, בעוד חודש-חודשיים בערך. בינתיים השבוע הורגשה בהחלט התחממות באויר, אבל מיום שלישי צפויים שוב גשם זלעפות והתקררות. המדחום בסימן רד עלה עלה ורד. אבל מכיוון שהאביב אכן בפתח וחלק מהימים יהיו חמימים ושמשיים השדה כוסה בהמוני שתילים רעננים של כרוב לבן ואדום, כרובית, ברוקולי, חסות, בצל ירוק, כרישה, שומר ושורש סלרי. לכל אלה יש כמובן כבר נציגות סתוית נכבשה בשדה, מהסבבים שנשתלו לפני קור דצמבר-ינואר, ואלו גדלים להם באיטיות חורפית אופיינית. אולי השתילים החדשים הנושפים בעורפם יכניסו לנמנמנים קצת תחרות בריאה וימריצו אותם להגביר קצב…

בינתיים, כרגיל בשגרת השתילה שלנו, לאחר כמה ימי התאקלמות זכו השתילים החדשים למנות פינוק של דשן אורגני, יש מי שיקבל מנה אישית ויש מי שנהנה מפיזור בשורה. אבל כדי לשמור על כללי התחרות ההוגנת אנחנו מתכוונים לתת מנת עידוד של דשן גם לותיקי נובמבר-דצמבר, שעקב הקור שנפל עליהם והאט את צמיחתם נראה שהם זקוקים לליטוף וטפיחה על השכם: רק עוד קצת, ואתם בצלחת… בדרך כלל אנחנו מדשנים את הגידולים בעונה הזו פעם אחת במשך היגדול, אנחנו משתמשים בדשן בשחרור איטי והוא מספק להם כוחות לזמן ממושך, אלא שבמקרה הזה משך הגידול ארוך מדי והם נראים זקוקים לתגבורת.

גידול נוסף שהוא ישן-חדש עבורנו הוא הבצל היבש, והשבוע זרענו בחשש ותקוה שלוש ערוגות. מקוים שהניסוי יעלה בהצלחה, כי אנחנו ממש רוצים לשים לכם בסלים בצלים משלנו (מי שהיה איתנו בקיץ 2004 כבר זכה להנות מכך).

אבל לא רק שתילים כבר מעטרים את השדה ומבטיחים שהאביב מעבר לפינה (או שתיים) – השבוע ניצח מוחמד על מלאכת שתילת מה שעתיד להיות אחד הפרוייקטים שלו: קישואי הבלאדי הקטנים שעתידים להיות מגודלים בעל, כלומר, ללא השקיה. מי מכם שמבין כבר בעונתיות וירקות שלא יתבלבל: קישואים אכן אינם גידול חורפי. בישראל אמנם מגדלים אותם לפעמים בחורף בחממות, בעיקר באיזורים חמים כמו בקעת יריחו או בנגב, אבל באופן עקרוני קישואים גדלים באביב ובקיץ. אלא שבאביב קשה להם: הוירוסים המחבבים חמימות ורטיבות נהנים לתקוף אותם ואנחנו נאלצים לכסות אותם ולהגן עליהם ולרסס בשמנים צמחיים וכדומה.

השנה הכריז מוחמד שהוא רוצה לטפח פרוייקט של קישואי בעל. הזן הוא זן בלדי, קישואים קטנים, שמנמנים משהו, בצבע ירוק כהה. לא ממש עגולים אבל גם ממש לא ארוכים ודקים כזוקיני. החקלאים הערביים זורעים אותם כעת ונותנים להם לנבוט ולצמוח כשהם מושקים רק ממי הגשמים (הכינוי ’בעל‘ הוא כנראה כי בשיטה כזו היו דרושות הרבה תפילות לאל, הוא הבעל). מה שעשינו בפועל הוא שפתחנו תלם במרכז הערוגה, ערבבנו לתוכו קומפוסט וזרענו בו את הזרעים, ללא חיפוי וללא השקיה.

הצמח הזה יגדל מוקדם ויצמיח קישואים טריים בתחילת האביב (צמח קישוא מניב פרי בערך חודשיים לאחר הזריעה). מכיוון שהצמח הזה לא יטופח בהשקיה, הוירוסים מחבבים אותו פחות, מצד שני גם קשה לו לגדול… במיוחד כשיפסיקו הגשמים והחום יגיע (כרגיל במהירות מפתיעה נשכח שהיה פעם חורף). לכן את הקישואים מהצמחים האלה אנחנו מתעתדים לקטוף במשך חודש בלבד (לעומת החודשיים ויותר שמניבים קישואים מושקים), ומקוים לגידול נקי מוירוסים.
ואם בוירוסים ופגעים עסקינן – החסות שלנו סובלות מפטריית הכשותית, כנראה שלמרות הקור עלי החסה הגדולים יוצרים תחתם מיקרו-אקלים חמים דיו כדי לאפשר לפטריה להתפתח. נראה שהחסה היא הנפגעת היחידה הרצינית. בעיה נוספת שיש לנו הוא נזק של רקבון כלשהו בגידולים בצליים, כלומר השום והכרישה. אנחנו לא ממש יודעים מה גורם לזה, קיבלנו כבר חמש השערות שונות מה הסיבה. בינתיים, כנגד שני הפגעים אנחנו מרססים את הגידולים הפגועים בתכשיר שעשוי משמן עץ התה האוסטרלי, שידוע בתכונותיו המרפאות פטרת, והתוצאות משביעות רצון.

מבחינתנו הגעת האביב בקרוב מבשרת גם על תחילת חגיגת הוירוסים והפטריות. אנחנו מנסים לנשום עמוק ולהיערך, לפקוח עיניים ולבחון את הצמחים ביתר תשומת לב, לזכור לרסס בשמנים צמחיים ולא לדחות עד שכבר מאוחר מדי, לכסות את הטעון כיסוי (שמסייע במניעת הדבקה), להימנע לפעמים מהשקיה, וגם לזכור שזה חלק מהשלם הגדול ששמו חקלאות, מהריקוד המסובך של לנסות לעבוד עם הטבע אבל גם לאכוף אותו לרצונותינו, להבין שלא בידינו (ולא בחפצנו) לכופף לו את היד, אבל אולי כן להציע קצת שמן צמחי כנגד מצוקות… ולחולל כמיטב יכולתנו בריקוד החקלאי הזה.

שבוע טוב, תהנו מהסערה,

אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה

ומה השבוע בסל?

יום שני:

ובסל הגדול תוספת של:

יום רביעי:

ובסל הגדול תוספת של:

מתכונים:

בשנה הבאה, אנחנו מקוים, כבר נתכנן שתילות גדולות יותר בסתו כדי שלא ניקלע לחוסר כמו כעת, אבל בינתיים, אנחנו משלימים ממגדלים אחרים. מכיוון שכך, אנחנומשתדלים לגוון לכם ולהביא מתוצרתם של מגדלים קטנים אחרים, עמיתים. השבוע מככבים נבטוטי עדשים מהגינה של מגי מנטף, ולכבודם הבאנו קצת מתכונים בשבילם. בתאבון.

המתכונים נמצאים בתוך כתבות על נבטים, דפדפו בתוך הכתבה:

טבולי נבטי עדשים של פיליס גלזר מאתר Ynet:

”חומוס“ מעדשים נבוטות, מתכון של פנינה מס מחוות התבלינים בגלבוע, מובא אצל שרי אנסקי באתר nrg:

מרק נבטי עדשים, מתוך פורום מתכונים.נט, מתכון של ”נבטי נורית”:

קוצצים דק בצל גדול
מוסיפים קופסת נבטי עדשים, מקפיצים למשך דקה או שתים
מוסיפים כף קמח ומערבבים עד להשחמת הקמח
מוסיפים 3 כוסות מים וכשהם רותחים מוסיפים חצי כפית אבקת קארי קצת פלפל שחור וכפית מלח
מבשלים 25 דקות.

ובפינת הלא יאמן: בורגר עדשים ופטריות, מתכון של אריה רווה מ”בודהא בורגרס”, מתוך אתר וואלה