עלי ח'ביזה 334 – 7-9 במרץ 2011, נכנס אדר – א'-ג' אדר ב' תשע"א

משנכנס אדר… מרבים בהכנות לפורים:
לקראת החג הקרב ובא רצינו להזכיר-להציע לכם להוסיף למשלוחי המנות שלכם משלל המוצרים הטובים והטעימים שאפשר להוסיף לארגז, כמו: גרנולה ועוגיות באפיה ביתית של דני וגלית, דבש טבעי במגוון טעמים של דניאלה ותמיר, קרקרים אורגניים מגרעינים מלאים של "לב הטבע", גבינות עיזים של רונה ממחלבת יוטב, תמרים אורגניים של קיבוץ סמר ונבטים של מגי מנטף. את כל המוצרים וגם אחרים ניתן להזמין דרך טופס ההזמנות שלנו.
החלק החברתי השני של פורים הוא כמובן "מתנות לאביונים", ובמסגרת זו רצינו לשוב ולהציע לכם לקחת חלק בפרוייקט ארגז התרומה שלנו, אותו התחלנו בנובמבר האחרון. קודם כל תודה גדולה לכל התורמים הנאמנים המוסיפים לארגזם תרומה שבועית/דו שבועית של 5-10-15 שקלים כדי שנוכל לספק ארגז גדול שבועי למשפחה שזקוקה לו. מי מכם שמעוניין/ת להצטרף ולהירתם, אנא שלחו אלינו אימייל או השאירו הודעה בטלפון.
________________________________

כבר שבועיים אתם פוגשים בארגזים צרורות של שום ירוק. את חלקכם הוא אולי מפתיע, ואני מבטיחה-מקווה לכתוב עליו בשבוע הבא. השבוע העלון מוקדש לסיום טרילוגיית עשבי התיבול הסוככיים שלנו:

הנה מה טוב ומה נעים – שבת ריחני

טליה שלי בת שישה חודשים. היא מנסה להכניס לפיה הזעיר את כל אגרופה הקפוץ, ולפעמים גם שניים, ומייללת מרה. אם תנסו להכניס אצבע ללוע הקטנטן מיד תיתפס זו בצבתות החניכיים הדאובות שלה. יוצאות לה שיניים. התמודדות לא קלה לקטנה שכזו. לכבודה ולטובת כל העוללים המשננים מוקדש העלון הזה העוסק באחד הצמחים החביבים והיעילים לתינוקות: השבת הריחני.

ה-מה???

ובכן, מסתבר, שלפעמים גם המוכר והפשוט אינו מה שחשבנו: עשב תיבול תמים, ריחני ומועיל מאוד לכאבי בטן, לכאבי שיניים, להרגעה ולהנקה, קיבל לצערו את שמו של השמיר – קוץ שתלטני במיוחד (ולאמהות מחוסרות השינה לא היה, כנראה, הפנאי הכוח לתקן את התקלה). שמו הנכון של העשב הוא "שבת ריחני".

באנגלית נגזר שמו של השבת הריחני, Dill, ממילה נורדית עתיקה,  Dile / Dilla, שפירושה להרגיע ולהשקיט, כנראה משום שמי שבת ריחני שמשו ברפואה העממית לסייע לתינוקות להירדם, ולהקל על כאבי החניכיים בזמן צמיחת השיניים הראשונות. לפעמים הכינו האמהות ביסקוויטים עם שבת ריחני להרגעת החניכיים של התינוק בזמן בקיעת השיניים. תה שבת ריחני מקל על כאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכמו כן משפר את תנובת החלב בנשים מניקות. אני אוהבת את השם העברי "שבת" כי הוא נראה לי מתאים לאותה האוירה – אחרי שעות של החזקת התינוק על הידיים, נענוע, שירי ערש, מילות חיבה ועידוד, בזכות איכויותיו המרגיעות של תה של שבת ריחני, אפשר קצת … לשבת… משחק מילים תלמודי קושר אותו ליום השַׁבָּת: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנינא: מפני מה תבשיל של שַׁבָּת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושֶׁבֶת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף… " (שבת קי"ט).

השם "שמיר" שייך לצמח בר קוצני, ויחד עם השית (שמיר ושית) משמש בתנ"ך כסמל לשדה חקלאי שהפך לשממה ועשבי בר השתלטו עליו. המורה וחוקר הטבע אמוץ כהן סבור כי השמיר הוא צמח הסירה הקוצנית הנפוץ והמוכר מחלקות חקלאיות עזובות בארץ. גם בשפה השתרש והשתלט השם שמיר במקום "שבת ריחני", כנראה בגלל הדמיון החיצוני והמשפחתי בין השבת לשומר (fennel), ולשמיר האחר, שמיר הבר, ניתן השם "שמיר קוצני" כדי להבדילם. גם אני אשתמש כאן בעלון במילה "שמיר" כדי שלא לבלבל.

מוצאו של השמיר מדרום אירופה (אגן הים התיכון) ורוסיה. הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, אליה, אנחנו כבר יודעים, שייכים גם עשבי תיבול נוספים: פטרוזיליה, כוסברה, סלרי וכן ירקות שורש כגון גזר, פרסניפ (גזר לבן) וגם, כאמור, השומר. גבעולו של השמיר מסועף, עליו דמויי נוצה. הוא פורח בפריחה המזכירה סוכך-מטריה מרובה-קרניים, הנישא בקצות הענפים, ומכאן שם משפחתו. לאחר הפריחה ניתן לאסוף את הזרעים, וגם הם משמשים לתיבול ולמרפא.

השמיר הוא צמח שתורבת כנראה כבר מזמן. אבותינו תיבלו בו תבשילים וכבושים, ועשו שימוש בכל חלקיו, כפי שמפורט בתלמוד: "השבת מתעשר זרע וירק וזירין" (עבודה זרה ז ע"ב) – כלומר – יש לעשר את כל חלקי הצמח השמישים: הזרע, הירק ועוקצי הפרחים. אותה הרבגוניות נמשכת גם היום, ועליו הירוקים של השמיר משמשים כתבלין בתעשיית הכבושים, לקישוט ולתיבול מרקים, גבינות, סלטים ומאכלי-ים. זרעיו משמשים כתבלין לדברי מאפה, לתפוחי-אדמה לירקות, עוגות, רטבים וליקרים. בהודו משמשת אבקת הזרעים כאחד ממרכיבי הקארי.

ריחו העז הוא אולי גם הסיבה לכך שהשמיר שימש ביעילות כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד החובה של כל מכשפ/ה מתחיל/ה. למטרה שונה מאוד הוא שימש גם כמשקה מעורר אהבה, פיתגורס כתב כי החזקת צרור שמיר ביד שמאל מונעת התקפי אפילפסיה (אולי משום שהתקפים אלו נתפסו כאחיזה על ידי שדים). אצל היוונים נחשב השמיר כסמל לעושר ורווחה, וכדי להפגין לראווה את עושרם היו היוונים מבעירים שמן שהועשר בשמיר.

עשבי התיבול ממשפחת הסוככיים, ובתוכם השמיר, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הם חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר.

מחקרים נוספים גם הסבירו ואוששו את סגולותיו של השמיר כמרגיע את מערכת העיכול: מצאו כי הוא עתיר תרכובות קוטלות חיידקים ובעל השפעה מגנה על רירית הקיבה.

להכנת משרת שמיר: חולטים את עלי השמיר הירוקים, או מבשלים 5 כפיות גדושות זרעים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח.

  • להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול ולעידוד יצירת החלב אצל היולדת, לרענון הנשימה ולהקלה על שיעול.: ממתיקים בדבש ושותים 2-3 כוסות ביום. תינוקות הסובלים מכאבי בטן יש להשקות ב-5 כפיות מהמרתח ביום.
  • להפגת ריח רע מהפה: מגרגרים את המרתח מספר פעמים ביום.
  • לדלקות עיניים: טובלים תחבושת בד במשרה בעודה חמה ומניחים על העין.

השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים, ובמיוחד: אשלגן, בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A). חומצה פולית,  ויטמין C.

טיפים לשימוש בשמיר:

  • השמיר הגדל בהודו הוא מזן שונה מעט,v שגרעיניו גדולים יותר אך טעמם עז פחות, לכן כשמכינים מתכון הודי מומלץ להפחית את כמות זרעי השמיר הנדרשת בכ-30%-50%.
  • כדי להכין חומץ מתובל בשמיר, יש להשתמש בחומץ עדין (חומץ תפוחים למשל), להכניס לתוכו צרור שמיר, שן שום, ואפשר גם פלפל שחור, ולהניח למשך כמה שבועות במקום מוצל וקריר.

לקראת סוף השבוע מבשרים לנו על "ונהפוכו" סגרירי, אינשללה שיבוא. ועד אז – שיהיה לכולנו שבוע ריחני מפריחה, מתובל בחיוך ונטול כאבי בטן, שיניים ולב, שבוע טוב!
אלון, מליסה, בת-עמי וצוות ח'ביזה

_______________________________________
מה בסל השבוע?

יום שני: קולרבי, דייקון או צנון גדול, פטרוזיליה, חסה, כרוב לבן, סלרי עלים, עגבניות, מלפפונים, גזר, שמיר, ברוקולי או כרובית.
ובסל הגדול תוספת של: שומר, בצל ירוק, שום ירוק

יום רביעי: הרשימה מתפרסמת באתר ביום רביעי אחרי הצהרים בתום אריזת הארגזים. כדי לראות אותה, עליכם לחזור למייל הזה ביום רביעי אחרי 16:00, ללחוץ על הקישור (מספר העלון) ולהגיע דרכו לאתר שלנו, שם תמצאו את הפירוט לרביעי.
ובסל הגדול תוספת של:

 

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, לחם נבוט, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

__________________________

מתכוני שמיר:

פשטידת פול ירוק ושמיר – של חיים כהן

סלמון כבוש – של אריק חכימי

כיסוני גבינה עם שמיר ובצל ירוק – מהבלוג של אמא אווזה

סלט כרוב עם שמיר

עלון 34, 22/24 בנובמבר 2004

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!  אם אינכם בבית, נא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ, יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי לקבל את הארגז.   תודה!

ואחר כל אלה הגשם

ואחר כל אלה-הגשם.
כשכבר ידענו לקרוא בספר השהות
ובספר הפרידה.
כשכבר הכירו שערותינו את הרוחות כלן
ושעותינו המתוקות, החפשיות,
רצות מאלפות סביב- סביב
בזירת הזמן.

אחר כל אלה-הגשם.
ים גדול ומלוח
בא אלינו, מגמגם
בטפות מתוקות וכבדות.

ואחר כל אלה-הגשם.
ראי, גם אנחנו, כמוהו,
נמטרים יחדו
למקבלת אותנו ואינה זוכרת,
לאדמה האביבית.     (יהודה עמיחי)

ביום רביעי שעבר ציינו את יומי האחרון (לעת עתה) בחווה, ובד בבד חגגנו את התנסותנו הראשונה ביום קטיף בגשם. מזג האויר היה אלינו חביב ביותר, ואיפשר לנו לערוך קטיף בשעות הבוקר. בסיום הקטיף העברנו את הארגזים המלאים בתוצרת לסככה המוגנת אצל ליאורה, "בעלת הבית" שלנו. לרגעים התבהרו השמיים והתכלת חזרה, וקשה היה לנו להחליט את עשינו נכון שמיהרנו לתפוס מחסה בסככה. אולם בזמן שישבנו וסעדנו את ליבנו בארוחת הצהריים החלו לנחות עלינו טיפות שהפכו תוך זמן קצר למטר רציני, ולא התלבטנו יותר בשאלה… הגשם המשיך לרדת לסירוגין לאורך אחר הצהריים והערב, ואלון, שהגיע למחרת בבוקר מצא את השדה רחוץ, חדש ומבריק. בשיחתנו הבין-יבשתית הראשונה הוא סיפר לי שירדו בשדה כ-40 מ"מ של גשם – כמות יפה ונדיבה בדיוק מה שהיה נחוץ לנו כדי להכין את הערוגות הריקות לתיחוח לקראת החורף. בשבוע הקרוב אנחנו מתכוונים לתחח אותן כדי שנוכל להמשיך בשתילות ובזריעות הצפויות לנו במהלך החודשים הקרובים.
מכיוון שהאדמה שלנו בעמק איילון היא אדמה המכונה "כבדה" – אדמה עשירה בחימר, השומרת את המים בה לאורך זמן, היא הופכת בוצית מאוד בחורף (בניגוד לאדמות חוליות למשל), מה שימנע מאיתנו לעתים להיכנס עם הרכב עד לשדה. נצטרך להתארגן ולקטוף חלק מהתוצרת בימים נטולי גשם, ולפעמים להעביר תוצרת במריצות ועגלות מהשדה לנקודת הכביש הקרובה. כבר ביום שני הקרוב צפוי כנראה גשם, ונצטרך להיערך לאתגר בהתאם.
עם כל האתגר הכרוך בכך, אנחנו שמחים מאוד בגשם, ומקוים לגשמי ברכה בחורף הבא עלינו לטובה. הגשם מרענן את השדה בצורה מקסימה, משקה את הצמחים לרוויה ושוטף חרקים מזיקים וסתם אבק. גשם גשם בוא. עונת החורף גם מאפשרת לחקלאים (לחקלאי שטח פתוח כמונו) מידה מסוימת של האטה בקצב, זמן לבחון דברים ולהספיק אי אילו מטלות שדחינו "ליום גשום", וזוהי גם חלק מהמנוחה שמאפשרת לחזור לעבודה מאומצת וקדחתנית באביב ובקיץ.

בברכת גשמי ברכה וימים רחוצים ונקיים
בת-עמי, אלון וצוות "חוביזה"

 

ומה השבוע בסל?
עגבניות- השלמה
מלפפונים – השלמה
פלפל
דלעת
חצילים
רוקט
חסה ערבית
גזר – השלמה
דלורית
קלמנטינה מיכל – השלמה
בזיל
שמיר – השלמה
פטרוזיליה – השלמה 

ובסל הגדול תוספת של:
חסה אדומה – עלה אלון
עגבניות צ'רי
תרד

 

שמיר, או אולי שבת ריחני?

לפעמים גם המוכר והפשוט מתברר כשונה ממה שחשבנו. כך גם השמיר המוכר לנו, שמו בעצם "שבת ריחני" ולא שמיר. השם "שמיר" שייך לצמח בר קוצני, ויחד עם השית (שמיר ושית) משמש בתנ"ך כסמל לשדה חקלאי שהפך לשממה וגדלים בו עשבי בר. כיום השתרש כבר השם שמיר במקום "שבת ריחני", ולשמיר האחר ניתן השם שמיר קוצני כדי להבדילם.
באנגלית נגזר שמו של השמיר, Dill, ממילה נורדית עתיקה,  Dilla, שפירושה להרגיע ולהשקיט, כנראה משום שמי שמיר שמשו לעתים קרובות לסייע לתינוקות להירדם, ולהקלה על כאבי החניכיים בזמן צמיחת השיניים הראשונות.
מוצאו של השמיר מדרום אירופה (האיזור הים תיכוני) ורוסיה. הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, אליה שייכים גם עשבי תיבול נוספים: פטרוזיליה, סלרי, כוסברה וכן ירקות שורש כגון גזר, פרסניפ (גזר לבן) ושומר. גבעולו של השמיר מסועף, עליו דמויי נוצה. הוא פורח בפריחה המזכירה סוכך רב-קרניים, הנישא בקצות הענפים, ומכאן שם משפחתו. לאחר הפריחה ניתן לאסוף את הזרעים, וגם הם משמשים לתיבול ולמרפא.
השמיר הוא צמח שתורבת כנראה כבר מזמן. אבותינו השתמשו בו כצמח תבלין בבישול, ומשחק מילים תלצודי קושר אותו ליום השַׁבָּת: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנינא: מפני מה תבשיל של שַׁבָּת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושֶׁבֶת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף… " (שבת קי"ט).
ריחו של השמיר עז גם היום, ועליו הירוקים עוד משמשים כתבלין בתעשיית הכבושים, לקישוט ולתיבול מרקים, גבינות, סלטים ומאכלי-ים. זרעיו משמשים כתבלין לדברי מאפה, לתפוחי-אדמה לירקות, עוגות, רטבים וליקרים. בהודו משמשת אבקת הזרעים כאחד ממרכיבי הקארי.
אולי בשל ריחו העז שימש השמיר כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד החובה של כל מכשפ/ה מתחיל/ה. למטרה שונה מאוד הוא שימש גם כמשקה מעורר אהבה, פיתגורס כתב כי החזקת צרור שמיר ביד שמאל מונעת התקפי אפילפסיה (אולי משום שהתקפי אלו נתפסו כאחיזה על ידי שדים?). אצל היוונים נחשב השמיר כסמל לעושר ורווחה, וכדי להפגין לראווה את עושרם היו היוונים מבעירים שמן שהועשר בשמיר.
זרעיו, עליו וגבעוליו מקובלים מאוד ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי הארץ – להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול, להפגת ריח רע מהפה, להקלת כאבי בטן אצל תינוקות ולעידוד יצירת החלב אצל נשים מניקות. הוא משמש כקרמינטיב (carminative) המפרק גזים המערכת העיכול.
עשבי התיבול ממשפחת הסוככיים, ובתוכם השמיר, ידועים כמעכבי גידולים. הם מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הם חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר.
להכנת משרת שמיר: חולטים את עלי השמיר הירוקים, או מבשלים 5 כפיות גדושות זרעים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח, ממתיקים בדבש ושותים 2-3 כוסות ביום. תרופה זו יעילה מאוד להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול ולעידוד יצירת החלב אצל היולדת. תינוקות הסובלים מכאבי בטן יש להשקות ב-5 כפיות מהמרתח ביום. להפגת ריח רע מהפה: מבשלים כף גדושה זרעים בכוס מים. מסננים את המרתח, ממלאים את חלל הפה במרתח ומגרגרים פעמים-מספר. מומלץ לבצע את הטיפול לפני השינה ולאחר ארוחת הבוקר. לדלקות עיניים: חולטים כפית גדושה זרעים בכוס מים רותחים, משהים קמעה, טובלים תחבושת בד במשרה בעודה חמה ומניחים על העין. אם ממתיקים את המשרה בדבש, ושותים ממנה כוס ביום, היא מרעננת את הנשימה ומרפאת שיעול.
השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים אשלגן, התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם, בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) התורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת. חומצה פולית- ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב. ויטמין C- נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון. ומגנזיום- מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם.
טיפטיפה:
 השמיר הגדל בהודו הוא מזן שונה מעט, שגרעיניו גדולים יותר אך טעמם עז פחות, לכן כשמכינים מתכון הודי מומלץ להפחית את כמות זרעי השמיר הנדרשת בכ-30%-50%.
 כדי להכין חומץ מתובל בשמיר, יש להשתמש בחומץ עדין (חומץ תפוחים למשל), להכניס לתוכו צרור שמיר, שן שום, ואפשר גם פלפל שחור, ולהניח למשך כמה שבועות במקום מוצל וקריר.

 

מתכוני שמיר:
 
ממרח טופו, שום שמיר ויוגורט
• המרכיבים
300 גרם טופו
1 גביע יוגורט
3 כפות שמיר קצוץ
3 שיני שום מעוכים
מלח ופלפל לפי הטעם‏ 

• ההכנה
מועכים את הטופו עם יוגורט, מוסיפים את יתר החומרים ומערבבים.

פסטו פטרוזיליה ושמיר
• המרכיבים
חצי חב' פטרוזיליה
חצי חב' שמיר
חצי כוס שמן זית
2 שיני שום
3 כפות תערובת זרעונים טחונים (גרעיני חמניות, גרעיני דלעת, שומשום, בכמות שווה)
2 כפיות זעתר
כחצי כפית מלח עשבים
מיץ מלימון שלם
אפשרי: 2 כפות ממרח זיתים 

• ההכנה
להכניס את כל החומרים למעבד מזון ולטחון דק.
 
מרק דלעת וחומוס
• המרכיבים
1 ק"ג דלעת
½ חבילה שמיר, בצל ירוק, כוסברה
2 כפות שומשום שחור יפני
2 בצלים בינוניים
5 שיני שום
1 כפית קימל טחון
½ ק"ג חומוס
מלח ופלפל‏ 

• ההכנה
– לחתוך את הבצל לקוביות ולטגן בסיר
– לקלף ולנקות את הדלעת, לחתוך את הדלעת לקוביות, להוסיף לבצל המושחם יחד עם שיני השום ולערבב.
– להוסיף מלח, פלפל וקימל, להוסיף מים עד לכיסוי.
– לאחר בישול של כחצי שעה, כשהדלעת רכה, טוחנים את המרק במעבד מזון.
– את החומוס יש להשרות לילה קודם במים, לשטוף היטב ולסנן את המים.
– לבשל את החומוס עד שמתרכך: בסיר רגיל למשך שעה וחצי או בסיר לחץ במשך 40 דקות.
– כשהחומוס מוכן מוסיפים אותו למרק שמתבשל וממשיכים לבשל במשך חצי שעה נוספת.
– להוריד מהאש, לזרות כוסברה, שמיר, שומשום שחור ובצל ירוק, ולהגיש.

 

דלעת עם טופו
• המרכיבים
½ ק"ג דלעת
½ חבילה שמיר
1 חבילה טופו
רוטב סויה
2 שיני שום
פלפל שחור
2 בצלים בינוניים
בצל ירוק
שומשום‏ 

• ההכנה
– את הטופו יש לחתוך לקוביות ולטבול ברוטב סויה. להשאיר לפחות כשעה.
– גם את הדלעת והבצל יש לחתוך לקוביות. להקפיץ את הבצל בכף שמן תירס עד שמזהיב. לערבב דקה שתיים ולהוסיף את קוביות הדלעת .
– לסנן את הטופו, לחמם שמן עמוק במחבת או בסיר ולהקפיץ את הטופו בשמן העמוק עד שמזהיב. להניח על גבי נייר סופג.
– להוסיף את קוביות הטופו המוקפצות אל המחבת עם הדלעת, לערבב ולהוסיף את יתר התבלינים.
– לפזר את השמיר הקצוץ ולהגיש (על הדלעת להיות לא רכה מדי ולא קשה מדי).

 

גרבלקס (Gravlax) – מתכון סקנדינבי – סלמון כבוש
• המרכיבים
1 ק"ג פילה סלמון (עם העור)
3 כפות מלח ים
4 כפות סוכר
1 כפית פלפל לבן או שחור
צרור שמיר קצוץ 

• ההכנה
– להניח את פילה הסלמון על נייר כסף, כשצד העור פונה מטה.
– לערבב מלח, פלפל וסוכר ולפזר על הפילה
– לפזר את השמיר הקצוץ באופן שווה על תערובת התבלינים, להשאיר מעט לקישוט
– לעטוף את הפילה בניר כסף מכל צדדיו ולהניח במקרר לשלושה ימים.
– להגשה: לחתוך לרצועות דקות,לפזר מעל לימון ושמיר