עלון 46 21-23 פברואר 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים( גם את הארגזי הקרטון הגדולים). אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

 

אני רוצה להתחיל את העלון הזה בברכת מזל טוב לבת-עמי וישראל על הולדת בתם , נטע.

בשבוע שעבר היתה אי הבנה ביני לבין יוחאי , שנמצא בארה"ב עם בת-עמי , לגבי כתיבת העלון השבועי ולכן לא קיבלתם את העלון של שבוע שעבר, עמכם הסליחה.

לפני שבועיים, להזכירכם, היה השבוע הגשום ביותר החורף הזה , ירד כ 120 מ"ל בשדה, ועשרה ימים לא יכולנו להכנס עם הרכבים לשדה בגלל הבוץ. בימים כאלו אנו נכנסים ברגל לשדה קוטפים ומוציאים את הארגזים ברגל ואורזים בסככה שלנו שנמצאת אצל בעלת השדה , ליאורה פוקר. בשבוע שעבר היה ממש בקרוב של האביב הקרב ובא, ולקראת סופו של השבוע הצלחנו להכנס לשדה עם המכוניות.

בימי הגשם שהיו לא יכולנו לעבוד וזכינו לימי מנוחה שייחלנו להם בעונת הקיץ ,למרות שהיה לנו הרבה מה לעשות בשדה , לשתול את השתילי החסות , הכרוביים והסלרי עלים כמוכן לעשב ולדלל את השתילים והזריעות שכבר הוכנסו לאדמה במשך החודשיים האחרונים.

בימים אלו אנו עסוקים בהכנת התוכניות לאביב , הזמנת והכנת שתילי קיץ כמו עגבניות , עגבניות צ'רי , חצילים ופלפלים שישתלו בעזרת השם בתחילת אפריל והכנת הערוגות לדלועים למיניהם. כמוכן אנו ממשיכים לשתול ולזרוע במרווחים של חודש את ירקות החורף , כדי שכל שבוע שנוכל לקטוף כל שבוע תוצרת טרייה מהשדה לשלוח לכם באותו יום שהירקות נקטפו.
עבודה השדה בתקופה זו מאוד אינטנסיבית ומתחלקת בעיקר בין שתילה, זריעה, עישוב, דילול וכמובן – קטיף. בשבוע זה יגיעו לתגבר אותנו עובדים נוספים (חברים טובים שנעתרו לבקשת העזרה) כדי להשלים את ימי העבודה שלא יכולנו לעבוד בגלל הגשם. שלא תבינו לא נכון, אנו מברכים ושמחים על כל טיפה וטיפה שיורדת גם אם זה מונע ממנו לעבוד בשדה. 

אני רוצה לבקש מאלו מכם שעוד לא מלאו את הסקר ושלחו אותו אלי, לעשות מאמץ קטן ולמלא את הסקר, זה מאוד חשוב לנו בתכנון עונות הגידול הבאות.

דבר נוסף, סוף החודש הגיע ואלו מכם שעוד לא שילמו את החשבון של חודש פברואר, אני רוצה להזכיר לכם לשלם, חשוב לנו מאוד שהחשבון ישולם עד סוף החודש ולא אחרי כדי שנוכל לשלם משכורות לעובדים וכמובן את ההוצאות השוטפות. מי מכם שלא יודע את מצב החשבון שלו יכול להתקשר איתי במייל או בטלפון ואני אעדכן אתכם.

שיהיה שבוע טוב לכולנו
אלון , בת-עמי וצוות ח'ביזה.

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
גזר – השלמה
בטטה
תפוחי אדמה – מזן שרלוט (זן של תפודים)
כרישה – השלמה
כוסברה
חסה רומית עלים
פלפל אדום – השלמה
צנוניות
תפוז – זן ניו הול חדש
סלק אדום 
ובסל הגדול תוספת של
בצל ירוק
שמיר
רוקט

 

"כל המשפחות המאושרות
דומות זו לזו…"
   (טולסטוי, הפתיחה לרומן אנה קרנינה)

סיפור משפחתי
מדי פעם שומעים בחדשות על פיתוחים מדעיים אחרונים של צמחי מאכל או ירקות חדשים. ייתכן שהיום קצב החידושים והשינויים מהיר הרבה יותר מבעבר, אך גם בעבר, אפילו הרחוק והפרימיטיבי, פיתחו ושכללו החקלאים את סוגי הירקות שגידלו. למען האמת, רבים מהשינויים המדהימים ביותר שנעשו בתחום של פיתוח זנים לא היו כחלק ממחקר מתוקצב ומובנה, אלא בצורה הפשוטה של איסוף זרעים מאותם צמחים שמצאו חן בעיני החקלאי, והעדפתם על פני זרעים מצמחים פחות אהובים. לפעולה הפשוטה של הבחירה להרבות צמח מסויים על פני אחר היתה השפעה עצומה על שיפור ושינוי יבול מסויים או זן מסויים. עוד הרבה לפני שהבין האדם את הגנטיקה של הצמחים הוא גרם בפעולותיו לשינויים קטנים ואיטיים בגידולים, שהצטברו עם הזמן עד שהביאו לתוצאות ממשיות.

משפחת הכרוביים היא משפחה שיכולה להדגים את ההתפחות הזו יפה. כל בני המשפחה מקורם בצמח בר,brassica oleracea, שמקורו באיזור הים התיכון, והוא מזכיר בהופעתו צמח קנולה. מתישהו, לאחר ביות הצמח, החלו האנשים לגדל אותו בשל עליו. מכיוון שהם צרכו את העלים, רק הגיוני היה לבחור בכל שנה את הצמחים שהניבו את העלים הגדולים ביותר, כתוצאה מכך הפכו עלי הצמח לגדולים יותר ויותר והביאו ליצירת הצמח המוכר לנו כקייל או קולרדז (kale / collards). שמו הספציפי של הקייל הוא var. acephala, שמיתרגם ל"כרוב חסר ראש".

אנשים אחרים העדיפו דוקא את הצמחים שהניבו עלים קטנים, צפופים ועדינים יותר במרכז הצמח בראש הגבעול, ובחרו להרבות דוקא צמחים בעלי תכונות אלו. עם העונות והמשך ברירת הצמחים בכיוון הזה, הפכה תכונת הקומפקטיות יותר ויותר בולטת בצמחים, שהניבו מצבור עלים צפוף וסגור יותר ויותר בראש הצמח. עם השנים הוא אף גדל, והפך ממש ל"ראש" הלא הוא הכרוב המוכר לנו, ששמו המדויק הוא var. capitata, שמשמעו כרוב בעל ראש.

בערך באותה תקופה, באיזור גרמניה של היום, העדיפו המגדלים דוקא צמחי kale בעלי גבעולים קצרים ועבים. הם חשקו באכילת הגבעול עצמו, ולאט לאט, תוך בחירת הצמחים הנוטים לגבעול עבה, הביאו את הכרוב הקדום לשנות את גבעולו, שהתעבה מאוד, ולהפוך לקולורבי, שזכה לשם var. caulorapa, שמשמעו "לפת גבעול".

מתישהו במהלך אלף השנה האחרונות פיתח האדם את התשוקה לאכול דוקא את ניצני הפרחים הלא מפותחים של הכרוב, ובחר דוקא את הצמחים שהפיקו ראשי פריחה גדולים. כך התפתחו הכרובית והברוקולי, שניהם ואריאציות שונות של תפרחת לא מפותחת של כרוב. שמה המדויק של הכרובית הוא var. botrytis, שמשמעו אשכול, בשל צורתה המזכירה אשכול ענבים. הברוקולי, שפותח באיטליה זכה לכינוי הספציפי var. italica.

ואחרון חביב במשפחה הענפה: על טעם ועל ריח אין להתווכח, ומסתבר שהיו גם כאלה שהעדיפו את הצמחים שפיתחו כמה מצבורי עלים צפופים ומכונסים לאורך הגבעול, והם היו כנראה בלגים. בחירה חוזרת ונשנית של הצמחים שהניבו דוקא את צורת העלים הזו הביאה לפיתוח כרוב הניצנים (Brussels sprouts), ולו ניתן השם הספציפי: var. gemmifera שמשמעו: כרוב בעל אבני-חן.

לסיכום, הסיפור המשפחתי הפתלתל הזה מראה כי ללא השכלה מסודרת באשר לגנטיקה או להרביית צמחים, ברירה פשוטה של זרעים, על ידי האנשים שגידלו אותם, והרבה אורך רוח וסבלנות, פותחו במשך 7000 שנה שישה סוגים שונים וייחודיים של ירקות. זה קורה במשפחות הכי טובות.

 

מתכונים:

קיש ברוקולי וגבינה צהובה
• המרכיבים:
½ ק"ג ברוקולי
1 בצל יבש חתוך 
2 שתי כפות חמאה
בצק לקיש
4 ביצים טרופות
¾ כוס שמנת
1 ¼ כוס חלב
מלח ופלפל
¼ ק"ג גבינה צהובה חתוכה לפיסות גסות

• הכנה:
לנקות את הברוקולי ולחתוך אותו לפרחיו.
לטגן קלות בחמאה את הבצל והברוקולי.
להניח את הירקות בתבנית (על גבי הבצק).
לערבב את הביצים, השמנת, החלב והתבלינים.
למזוג את התערובת על הירקות, ולהניח את פיסות הגבינה הצהובה למעלה.
לאפות בחום של 200 מעלות לכחצי שעה עד ארבעים דקות.
לחכות 10 דקות ולהגיש.
 
מרק כרובית
• המרכיבים:
1 ליטר חלב
50 גרם קשיו טבעי, לא קלוי ולא מומלח, טחון דק
1 כפית חמאה
2 כוסות מים
כרובית במשקל רבע קילו בערך, רחוצה, מופרדת לפרחים, וכל פרח חתוך לקוביות קטנות
1 כפית סוכר
מלח לפי הטעם
פלפל שחור גרוס טרי
2-3 כפיות כוסברה טריה קצוצה דק

• הכנה:
לשים בסיר את החלב, המים, קוביות הכרובית ואגוזי הקשיו הטחונים.
להביא לרתיחה.
להנמיך את הלהבה ולבשל כ – 15-20 דקות.
לרסק את תכולת הסיר לתערובת חלקה ללא גושים.
להוסיף סוכר ומלח.
להביא שנית לרתיחה, וכשרותח – להוסיף את החמאה.
להגיש תוך תיבול בפלפל שחור גרוס טרי ובעלי כוסברה קצוצים דק. 

 

כרוב ניצנים מוקפץ ברוטב יוגורט
• המרכיבים:
½ ק"ג כרוב ניצנים.
1 כף שמן זית
1 גביע יוגורט
מלח ופלפל שחור
שן שום קצוצה
כ- 10 עלי נענע קצוצים
גבעולי פטרוזיליה, כוסברה או עירית, לפי הטעם.

• הכנה:
לבשל את כרוב הניצנים עד שהוא כמעט רך ולסנן את המים.
בינתיים מכינים את הרוטב: לערבב היטב את כל החומרים, טועמים ומתבלים לפי הצורך.
לחמם מעט שמן בווק ולזרוק פנימה את הכרוב (ניתן לחתוך את הירק לשניים).
להקפיץ את הכרוב במשך כמה דקות – עד שהוא מקבלת גוון חרוך.
להוסיף מלח ופלפל.
להוריד מהאש ולהגיש עם הרוטב. 

 

סלט כרוב ואננס מתוך האתר "וואלה אוכל"
• המרכיבים:
1 קופסת אננס או מוטב אננס טרי.
½ כרוב לבן
כף מיונז
קמצוץ מלח

• הכנה:
לחתוך את הפרי לקוביות.
לקצוץ את הכרוב לרצועות דקות.
לערבב היטב, להוסיף כף מיונז ולערבב שוב.
להוסיף קמצוץ מלח וטיפ-טיפ סוכר, ושוב לערבב.
להניח במקרר לזמן מה, ולהגיש.  
טיפ-טיפ סוכר

עלון 45, 7-9 בפברואר 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

החורף חזר!!!!!!!

השבוע התחיל עם מזג אוויר סוער, שהשאיר אותנו בבית. ימי החורף מפנים לנו פנאי להתעסק עם כל הדברים מסביב לשדה: תכנון זריעות ושתילות לקראת האביב, סיכום חודש ינואר ותכנון חודש פברואר.

בחורף, שלא כמו בקיץ, לא ניתן לצפות מראש את מזג האויר וזה מקשה על סידור העבודה ומשאיר אותנו עם ימי חופש לא מתוכננים אך מבורכים. בתקופה זו אנו נחים וצוברים כוחות לתקופת האביב והקיץ. ביום ראשון זה, יום ההולדת העברי שלי, קיבלתי יום חופש מעבודת השדה בגלל הגשם.

כמו שאתם רואים אני כותב השבוע את החלק הזה של העלון, כי יוחאי, שכתב בשבוע שעבר וכנראה יכתוב את העלון, נסע השבוע לארה"ב להיות עם בת-עמי לקראת הלידה, אני שולח מכאן ברכה לבת-עמי ללידה קלה.

השבוע סוף סוף סודר ענין החשבוניות. אני שולח לכם חשבונית מרוכזת של כל השבועות החסרים בחודש ינואר (בנפרד) וחשבונית של חודש פברואר עד השבוע הנוכחי (כולל). מהשבוע תקבלו חשבונית כל שבוע כמו שהיה בשנה שעברה.
תודה על הסבלנות.

אלון
ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
גזר – השלמה
ברוקולי
תפוחי אדמה
חסה – רומית עלים
רוקט
פטרוזיליה מסולסלת – השלמה
סלרי- השלמה
פלפל אדום – השלמה
כרובית מזן קנדיד
בטטה – עלומים 

ובסל הגדול תוספת של
כוסברה – השלמה
צנון לבן
מנגולד צבעוני
 
"כרובית היא בסך הכל כרוב עם השכלה אקדמאית" (מארק טווין)
הכרובית היא אכן בעלת קרבת משפחה הדוקה לכרוב ולקרוביו הרבים האחרים המוכרים לנו: הברוקולי, הכרוב הסיני, הקולורבי, כרוב הניצנים והקולרדז/קייל. אצל כל אחד מבני המשפחה אנחנו אוכלים חלק אחר מהצמח (אם כי גם חלקים אחרים של הצמח אכילים וטעימים). במקרה של הכרובית, כמו אצל הבורוקלי, אנחנו אוכלים קרקפת (סוג של תפרחת) המורכבת מניצני פרחים, עוקציהם, חפיהם, וענפי התפרחת הצפופים שהתעבו ונעשו בשרניים. לאורך גידולה של הכרובית מוקפת הקרקפת הזו בשושנת עלים צפופה, הסוגרת עליה בדומה לצורה בה עלי הכרוב סוגרים "ראש כרוב". העלים הפנימיים הכפופים קצת כלפי פנים, מגינים על-ידי כך על הכרובית המתפתחת, מונעים את כניסת קרני השמש אליה, וכך מונעים היווצרות כלורופיל וושומרים על צבעה הלבן. לכן, כשבוחרים זן של כרובית חשוב לבחור זן שעליו נסגרים יפה על התפרחת. לפעמים כשהחקלאי שם לב שהעלים לא עושים את מלאכתם, הוא פשוט עובר בין השורות וקושר בגומי את העלים החיצוניים כדי שיעטפו את הכרובית ויגנו עליה מהשמש. בניגוד לברוקולי, המפתח ראשים צדדיים נוספים לאחר הקטיף של הראש העליון, הכרובית מפיקה ראש אחד, במרכז הצמח, ואינה מייצרת עוד תפרחות לאחר קטיף יחיד זה. היא נקטפת בדרך כלל כאשר היא מגיעה לגודל מרבי, אך שומרת עדיין על דחיסות ומוצקות. אם נשאיר אותה בשדה, תתחיל התפרחת להיפתח ולהיפרד, כהכנה לפריחת הפרחים הזעירים כמו זר גדול.
הכרובית התפתחה כנראה, כמו שאר בני המשפחה, מזן של כרוב בר, שמקורו באגן הים התיכון ומשם נדד לארצות אירופה, הודו וסין. בדרך כלל הכרובית, שוב, כמו כל בני משפחתה, היא גידול של העונה הקרה. בעונת הקיץ היא מתקשה לגדול ופורחת מהר מדי, אך זנים רבים שלה פותחו כך שיעמדו בטמפרטורות גבוהות יותר, למשל בהודו, שם היא מנה מקובלת בתפריט, מבושלת בקארי עם תפוחי אדמה (אלו גובי, ראו במתכונים).
כמו כל בני משפחתה, הכרוביים, צורכת הכרובית הרבה חנקן, ולכן חשוב לגדל כרובית באדמה פוריה, שהועשרה בקומפוסט, ולהקדים לה גידול קטניות או זבל ירוק, שמעשירים את האדמה בחנקן. ושוב, לאחר גידול הכרובית והכרוביים האחרים, אנחנו משתדלים לגדל גידולים שדורשים פחות חנקן ויוכלו להתמודד יפה עם אדמה שצריכה להתאושש מצריכת חנקן גבוהה. משפחת הדלועים, שגדלה באביב ובקיץ, לאחר עונת הכרוביים, היא דוגמא טובה ל"מחזור זרעים" לאחר כרוביים.
למרות האמור לעיל לגבי צבעה הלבן הנחשק של הכרובית, יש היום זנים של כרובית בצבעים שונים, שנמכרים בשל יחודיותם:

cauliflower cheddar.jpg
ראשונה היא הכרובית הכתומה-צהבהבה, היא נראית כמו כרובית לבנה ש"השתזפה" קלות, והיתרון שלה הוא שהיא עשירה בבטא-קרוטן, מרכיב ששאר בני משפחת הכרוביים עשירים בו, ומתבטא בצבעם הכלורופילי הירוק, אך בכרובית הלבנה הוא חסר.
כמו כן ישנו זן של כרובית ירקרקה, שנראית, שוב, כמו ואריאציה של ירוק חיוור על הכרובית הלבנה הרגילה:cauliflower panther.jpg
צבע נוסף של כרובית שפותח בשנים האחרונות הוא הכרובית הסגולה. זו כבר כרובית בגוון עז של סגול, לא cauliflower purple.jpgצללים עדינים. זנים שונים של כרובית סגולה ישנו את צבעם לכחול עמוק או לירוק כאשר מבשלים אותם. מעט מיץ לימון במי הבישול מסייע לשמור על הצבע. זו כרובית שמעלתה ביופיה ויוחודיותה. טעמה, עד כמה שחיכי הלא מעודן יכול להעיד, הוא כשל כרובית לבנה רגילה ומוכרת. אותה הגברת בשינוי האדרת.

הזן האחרון שרציתי לספר עליו הוא שילוב בין ברוקולי וכרובית, והוא מייצר כרובית ממש מוזרה לצראה, הנראית לי תמיד כאילו יצאה ממוזיאון חייזרים כלשהוא: זו כרובית "רומנסקו". והיו אתם השופטים בענין ההגדרה והתיאור המדויקים המתאימים לה. היא פשוט יוצאת דופן לגמרי, מעין ספירלה פסיכדלית משהו, ירקרקה בצבעה, וטעימה מאוד, ממש כמו… כרובית.

cauliflower romanesco.jpg

כמו שאר בני המשפחה, הכרובית עשירה בויטמין C (כוס כרובית מבושלת מכילה למעלה מ-90% מהמנה המומלצת ליום!), בחומצה פולית, בסיבים תזונתיים, ויטמין B6, ועוד. ושוב, ייחוסה המשפחתי שם אותה במקום של כבוד בקרב הירקות המסייעים למניעת סרטן. משפחת הכרוביים מכילה כנראה חומרים המונעים הפעלת אנזימים מחוללי סרטן בגוף, ומצד שני מגבירים פעילות אנזימים שמנטרלים ומחסלים קרצינוגנים. כהנחיה כללית מומלץ לאכול 2-3 מנות ממשפחת הכרוביים בשבוע.

 אנקדוטה קטנה שלא ידעתי איפה בדיוק להכניס: האם ידעתם שהכרובית קשורה לא רק לאקדמיה אלא גם לספורט?
אוזן כרובית – מונח רפואי כשר הוא עיוות של האוזן הנגרם כתוצאה מפציעות חוזרות, כמו אצל מתאבקים. הסיבה העצובה למונח זה היא שהאוזן אכן מקבלת צורה גבשושית כשל כרובית…

טיפטיפה
 כרובית כדאי לאחסן במקרר, עטופה בשקית ניילון, אך לא אטומה (צריך לאפשר לגופרית להשתחרר אחרת הכרובית נצבעת ומתקלקלת), כשהגבעול כלפי מטה והתפרחת עליונה, כדי למנוע הצטברות רטיבות על התפרחת.
 כמו הברוקולי, כדאי לבשל אותה לזמן קצר בלבד, כדי לשמור על הפריכות, למנוע עודף ריחות ובריחה של חומרים מזינים
 כדי לשמור על צבעה הלבן, כדאי להוסיף מעט מיץ לימון למי הבישול

 

אלו גובי- קארי של תפוחי אדמה וכרובית, תבשיל הודי המוכר לכל מי שטייל בהודו, מוקדש באהבה רבה ליאיר שלנו מ"חֻ'בֵּיזָה".
(מתכון של איילת בן יוסף מתוך אתר Ynet)
• המרכיבים:
½ ק"ג תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות
1 כרובית בינונית מפורקת לפרחים
מעט שמן לטיגון
כפית מלח
½ כפית פפריקה מתוקה
½ כפית כורכום
אבקת צ'ילי / פפריקה חריפה / כמה טיפות טבסקו
½ כוס מים
½ כוס אפונה קפואה (אם רוצים) 

• ההכנה:
 מחממים את השמן במחבת גדולה, מטגנים את תפוחי האדמה עד שהם משחימים מעט (כ-5 דקות).
 מוסיפים את הכרובית ואת כל התבלינים, מערבבים היטב ומבשלים עוד 5 דקות.
 מוסיפים את המים, מכסים ומבשלים עוד 5-10 דקות, עד שהירקות רכים. מוסיפים את האפונה ומבשלים עוד 2 דקות.
 טועמים – ואם צריך מתקנים תיבול. אפשר בהחלט להכין מראש ורק לחמם לפני ההגשה.

 

למיטיבי לכת: קוסקוס כרובית: מתכון מאתר האוכל של גיל חובב: (ואפשר כמובן להשתמש ברעיון הקוסקוס מכרובית לקוסקוס רגיל)
• המרכיבים:
1 כרובית
לציר: ½ ק"ג בשר ועצמות טלה
1 בצל
1 גזר
1 שורש סלרי
3 שיני שום
מלח ופלפל שחור גרוס
1 כף חומץ בלסמי
לרוטב: קוביות קטנות של תפוחים, אגסים,
גזר, עגבניות וסלק
כמה חוטי זעפרן 

• ההכנה:
 להכנת ה"קוסקוס": מפרקים את הכרובית לפרחים קטנים, שמים בבלנדר ומפעילים ב-3 פולסים. מתקבלים פירורי כרובית בגודל קוסקוס
 חולטים את פרחי הכרובית במים רותחים למשך דקה, מסננים ומעבירים מיד לקערה עם מי קרח. מסננים שוב ושומרים בצד.
 מכינים את הציר: מבשלים מרק מכל החומרים + 4 כוסות מים. מסירים את הקצף שעל פני המרק. מסננים ומבשלים בסיר פתוח עד שהמרק מצטמצם לכדי רבע מנפחו המקורי ומקבל גוון כהה מאוד ומרקם צמיגי מעט (לוקח זמן)
 מסדרים את קוביות הפרי והירק, יחד עם חוטי זעפרן בהיקף של צלחות שטוחות, מניחים במרכז כל צלחת תלולית "קוסקוס", יוצקים עליה 2-3 כפות ציר טלה חם ומגישים מיד.

 

כרובית וגזר מוחמצים:
• המרכיבים:
1 כרובית
3 גזרים
10 כוסות מים
60 גר' מלח בישול
לתחמיץ: ½1 כוסות מים
½1 כוסות חומץ
כף מלח
כפית סוכר
2-3 עלי דפנה
3-4 שיני ציפורן
3-4 גרגירי פלפל אנגלי
2-3 שני שום
פלפלון חריף 

• ההכנה:
 רוחצים את הכרובית ומפרקים אותה לפרחים, פורסים את הגזרים לפרוסות
 לחליטת הירקות: מרתיחים את המים ומלח הבישול, מניחים את הירקות בקערה, ויוצקים עליהם את המרתח, מכסים בצלחת ומשאירים 24 שעות. לחילופין: מבשלים את הירקות במי מלח 2-3 דקות
 הכנת התחמיץ: מרתיחים את המים והחומץ, מוסיפים את התבלינים ומבשלים 10 דקות.
 מכניסים את הירקות החלוטים לצנצנת ושופכים עליהם תחמיץ מתובל רותח.
 סוגרים מעט, משאירים להצטנן, ואז סוגרים את הצנצנת לגמרי.
 ממתינים 14 יום, ואוכלים בהנאה.

 

סלט כרובית נפוליטני
• המרכיבים:
1 כרובית בינונית
6 רצועות אנשובי
1 כף צלפים
3 כפות שמן זית
1 כף חומץ יין
1 כפית מלח
¼ כפית פלפל
100 גרם זיתים ירוקים.  

• ההכנה:
 מפרידים את הכרובית לפרחים קטנים ורוחצים היטב. מבשלים במי מלח כ8-5 דקות עד שהכרובית תתרכך מעט אך לא תתפורר. מסננים ומיד מעבירים לקערה עם מי קרח. מסנננים שוב ושומרים בצד.
 קוצצים דק את רצועות האנשובי, מסננים את הצלפים.
 מערבבים את השמן, החומץ המלח והפלפל בקערת סלט. מוסיפים את הכרובית ומערבבים בקלילות עד שתתכסה ברוטב, מפזרים על הסלט את האנשובי הצלפים והזיתים השחורים.