4-6 בספטמבר – חברים טובים באמצע הדרך ואיתם אפשר לסעוד…

לקראת השנה החדשה – שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:

* בשבוע של ראש השנה: משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-19 בספטמבר. מערכת ההזמנות תיסגר (לשלישי זה) ביום ראשון 17/9 ב12:00.
* בשבוע שבו מתחיל חג הסוכות: משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-3 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לשלישי זה) ביום שני 2/10 ב9:00.
* בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא ישלחו ארגזים בשני ורביעי 9 ו11 באוקטובר.

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

—–

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה תתקיים החגיגה ביום ג' 10 באוקטובר, כ' תשרי, ה' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.

ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).

הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

_________________________________________

אסדר לסעודתא

היום הירקות שלנו פוסעים פסיעה אחת אחורה ומפנים את הבמה לחברים – עם החזרה לשגרה המון מתחדש באגף המוצרים הנוספים שלנו, ואנחנו רוצים להציג בפניכם אנשים חדשים, תוצרת חדשה וגם מכרים ישנים שמתחדשים.

אנחנו מאמינים מאוד בקשר הישיר בין צרכנים ויצרנים, בערך שיש בהיכרות קרובה עם מי שמגדל ומייצר עבורנו את המזון שלנו. אט אט במשך השנים נאספו סביב הקהילה בח'ביזה יצרנים זעירים קטנים וגם בינוניים מכל הארץ, שמכינים מוצרים מעולים מחומרי גלם מצויינים ובאיכות משובחת. הכל בפשטות הגדולה ביותר, ללא חומרים משמרים, חומרי טעם וריח או תוספים מיותרים אחרים.

שיטוט בין המוצרים שניתן להוסיף לארגז הוא חוויה של החושים – בין שלל הצבעים, הטעמים והריחות תוכלו למצוא קמחים אורגנים שנטחנים בחדרה, גבינות עזים מטל שחר, דבש מרמת הגולן, שמן זית, חומוס ושקדים אורגנים וגם דבש מעמק יזרעאל, סילאן מג'הול, מיצים וחטיפי בריאות, כולם אורגנים מדרום הנגב, נבטים מעמק חפר, תמרים מהערבה, טחינה וקפה שנטחנים בכרמי יוסף, מזון חי ייחודי שמיוצר בבית שמש, קרקרים מהגליל העליון ומיצים, ריבות סיידר וחומץ מפירות הרי ירושלים. לכל המצעד המרשים הזה מצטרפים השבוע שניים:

הראשון, שלובש את סינר האופה שלנו, הוא עדו, אופה כשרוני ממאפיית "בית הלחם". כשחיפשנו אופה חדש לח'ביזה, קיבלנו המלצה חמה חמה על עדו וכשנפגשנו הבנו… הנה דבריו המעטים והצנועים על עצמו:

"שמי עדו בלאושטיין ואני אוהב לאפות, ואוהב אוכל טרי ובריא מחומרי גלם טובים. במאפיה שלי אני אופה לחמי מחמצת מקמחים אורגנים ומלאים, ואיני מוסיף ללחמי שמרים, סוכר או שמן. אני משתדל שכל התוספות שאני מוסיף ללחם יהיו אורגניות, אך לפעמים, מטעמי תמחור, חלקן אינו אורגניות, לדוגמא אגוזים או זיתים, ואז אני מקפיד לציין זאת. אני שמח ומתרגש להתחיל לשווק את לחמי בשיתוף פעולה עם ח'ביזה. אנא הרגישו נוח לפנות אלי בכל שאלה: עדו 054-8191514"

הדברים שכתב עדו הוא שירו הפשוט של הלחם שלו, שמכיל בבסיסו רק קמח, מלח ומים, אבל הקסם השלם שנוצר מהשילוב שניהם כה גדול מסך חלקיו. אוסיף ואספר לכם שכל מי שטעם ממאפיו של עדו משבח ומהלל אותו ואת היום בו בחר להתחיל לאפות, ומעיד שאהבתו לאפיה מורגשת בכיכרות היוצאים תחת ידיו. בנוסף על אפית לחם עדו גם מכין גרנולה משובחת. ברוך הבא!

עדו יתחיל לאפות החל מהשבוע הבא. אנחנו מתחילים במגוון נאה של לחמים, כולם מקמחים אורגנים שנטחנים כאן בארץ. יתכן שעם הזמן יהיו שינויים בעקבות הביקוש מכם:

_____________________________________

וברוכות הבאות גם למיכל ואביגיל – מבית הטחינה "טחינא". הן מציעות לכם לגלות מחדש מזון ידוע שחשבתם שאתם ממש מכירים, אבל אולי לא?

 "טחינא" מיוצרת במפעל בוטיק היושב בקיבוץ נתיב הלה שבשפלת יהודה. את המפעל הקימה מיכל מלמד, חברת קיבוץ, פסיכולוגית קלינית בעברה שיום אחד החליטה לעשות שינוי. גדול. 

תהליך המחקר וההקמה נמשכו 5 שנים ארוכות ופתלתלות. הם כללו לימוד מעמיק של השומשום ותכונותיו הייחודיות, היכרות עם שיטות מסורתיות לייצור טחינה וייצור מכונות שיענו על דרישות הייצור.
ב"טחינא" אנחנו מאמינים בפשטות. פשטות. בריאות. טעם. אנחנו אוהבים לעשות את הדברים בזמן ובקצב הנכון. ובכלל, מעדיפים כמה שפחות לגעת במה שנתן לנו הטבע. לחזור לבסיס, כמו בימים עברו. 
מה זה אומר? שאנחנו לא מקלפים את הקליפה מהגרעין, לא קולים, ולא מוסיפים כלום.
מה כן? אנחנו מנקים את השומשום ומשרים אותו במים לטרום הנבטה. לאחר מכן אנחנו מייבשים אותו בחום נמוך (עד 40 מעלות) לאורך זמן. לבסוף הוא מגיע אל אבני הריחיים, שם אנחנו טוחנים אותו במלואו (הגרעין עם קליפתו).
התהליך ייחודי והלא נגוע הזה, מוליד משהו חדש. טעם חדש, חי, עוצמתי ואפילו פראי. 
הערכים התזונתיים של "טחינא" הם מהגבוהים שיש. המון סידן, המון ברזל, המון ויטמין A, מעט מאד נתרן.
בזכות התהליך הייחודי שלה ערכיה התזונתיים גם נשמרים וגם נספגים ביתר קלות בגוף"
"טחינא" מגיעה בשני גדלים: 350 גרם ב23 שקלים או 700 גרם ב41 שקלים. נסו ותגלו משהו חדש ומפתיע!
_________________________
ואחרי שהכרנו את הילדים החדשים בכיתה, נאמר שלום גם לחברים ותיקים שמתחדשים לקראת השנה החדשה במוצרים חדשים ומשמחים:
תומר וחמוטל שבו לעבד תפוחים בבית היוצר שלהם בגבעת יערים שבהרי ירושלים. השנה הם הוסיפו קו מוצרים חדש המבוסס על אגסים אורגנים. כזכור, הם משתמשים בפירות הפחת שנשארים על הקרקע לאחר הקטיף, ועושים מהם מטעמים: מיץ מצויין וטרי, סיידר, חומץ וריבות מתוקות.
למוצרים העמידים, שנשארים כל השנה: הסיידר, החומץ והריבות, מצטרפים בסתו מיץ התפוחים והשנה גם מיץ אגסים אורגני. בקרוב נשמח לבשר גם על סיידר אגסים אלכוהולי שיצטרף לחברו העשוי תפוחים.
המיצים של תומר וחמוטל איתנו רק לחודשים ספורים, אל תחמיצו אותם! הנה כל הפרטים.
___________________________
לנבחרת הנבטים המרשימה של אודי ממושב אחיטוב, מצטרפים חבר'ה מיוחדים ממש – ג'ינג'ים עם אופי – נבטי אמרנטוס. האמרנת' (ירבוז בשפת הקודש) הוא צמח בר ותרבות ששימש למאכל ולמרפא בתרבויות עתיקות, ובימינו חזר לתהילתו כמזון-על המכיל חלבון, ויטמינים ומינרלים אך אין בו גלוטן.
פרחי הצמח וזרעיו מסודרים כמעין שיבולת מרשימה על הגבעול, ולכן משמש הצמח גם כצמח נוי בגינות רבות. הזרעים האדומים שימשו את אנשי שבט ההופי להפקת צבע אדום, וכך גם נבטי האמרנטוס של אודי יוסיפו לכל סלט או כריך טעם וצבע, הנה, תראו איזה יפים:
___________________
עם שפע הפרי המבשיל בבוסתנים, גם קיבוץ נאות סמדר מחדש לנו מיצים טריים, אורגנים, מרווים, ממטעי הפרי שלו בדרום דרום הנגב. אנחנו מתחדשים במיץ ענבים (בבקבוקים קטנים), מיץ אשכוליות ונקטר אפרסקים (בבקבוקים של ליטר). המיצים הם ללא תוספת סוכר כלל, הנקטר כולל סוכר, וכולם מצויינים.
המיצים החדשים מצטרפים לסילאן האורגני המשובח של נאות סמדר, העשוי מתמרי מג'הול, ורק תמרים. ולחטיפי הבריאות הטעימים שלהם.
_____________________
ואחרון להשבוע, אבל חביב כל כך, אחרי הפסקה שעוררה געגוע, ובתזמון מושלם לקראת השנה החדשה, חידש אצלנו תמיר הדבוראי מרמת הגולן, את מלאי הדבש. תמיר מטפח כוורות ודבורים בדרום רמת הגולן, ומפיק מהם דבש מעולה – ממש השבוע הגיע אלינו צנצנות חדשות של דבש פרחי בר ודבש אוכמניות.
תמיר הוא נצר משפחת דבוראים אתיופית, ואת המקצוע למד עוד כילד העוקב במבטו אחרי הוריו ומלאכתם. כתבה נחמדה עליו תוכלו לקרוא כאן, ומן הדבש המעולה תוכלו ליהנות אם תוסיפו אותו לארגז שלכם.
עד כאן להשבוע, יש עוד רבים וטובים ששותפים לנו בדרך, נספר עליהם בעלון הבא.
הסתו כבר מתגנב, אז אל תיפול רוחכם מימות החום שעוד מנסים להידחק בדלת, ימיהם קצרים… מאחלים לכם שבוע טוב ונעים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
_____________________________________________
ומה השבוע בסל?
מלפפונים!!! הם שבים אלינו – שיחי המלפפונים אצלנו החלו להניב כמויות יפות ולמרות שהמצב בשוק עדיין לא מזהיר, אנחנו יכולים כבר לחלק לכם מלפפונים טריים וטעימים מיבולנו. ודה על הסבלנות עד כה, תהנו מהם, הם מצויינים.

יום שני: כוסברה/פטרוזיליה, תירס, לוביה תאילנדית/במיה, מלפפון, תרד ניזילנדי/חסה, עגבנייה, אדממה (סויה ירוקה), חצילים/ עגבניות צ'רי, דלורית, בטטה, בצל יבש.

ובסל הגדול תוספת של: נתח דלעת, בצל ירוק/כרישה, פלפל אדום

יום רביעי:  חצילים, פלפל, תירס, דלורית/תפו"א, חסה, כוסברה/פטרוזיליה, אדממה (סויה ירוקה)/במיה, תרד ניוזילנדי, בטטה, מלפפון, בצל יבש.

ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק /כרישה, לוביה תאילנדית/עגבנייה/עגבניות צ'רי, נתח דלעת.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: לחמי שאור וגרנולה, קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, מיצים טבעיים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות, טחינה, קפה וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

28-30 באוגוסט 2017 – חצילים… חצילים… מסה מצולמת לסוף החופשה הגדולה

תחנת הקריאה בפארק המסילה בירושלים מזמינה אתכם לערבים של מוסיקה נעימה, יצירה וקהילה יחד. בימי חמישי בחודש הקרוב.

כל הפרטים במודעה המצורפת כאן

___________________________________

ספטמבר כבר מעבר לפינה – הזדמנות אחרונה לרכוש את לוח השנה היפיפה: "שנה בגינה". לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא בעצם מדריך חודשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית. השנה בשתי מהדורות חדשות ושתי שפות: "חברים בגינה" בעברית ו"מהדורת הקיפוד" באנגלית.

פרטים נוספים והצצה ללוח תוכלו למצוא באתר שנה בגינה.

הזמנות דרך במערכת ההזמנות (בקטגוריה "ירקות ח'ביזה").

________________________________________

רציתי לספר לכם על פרוייקט מקסים שהולך וקורם אדמה ושורשים… יוזמה להקמת בוסתן זני מורשת בר קיימא – בצבעון שבגליל. כדאי לכם להכיר את עדי ועמית ואת מפעל "ילקוט הרועים" שהקימו – בו הם מייצרים מזונות משובחים מפרי אדמת הגליל. וכעת הם מתעתדים לשתול יער מאכל גלילי מקומי. פה תוכלו לשמוע על היוזמה הזאת ולתמוך בה.

_________________________________

חצילים… חצילים… 

אלברט פירות הזכור לטוב חרז אמנם "כל השנה, תמיד בעונה – חצילים!" אבל אצלנו בשדה ובארגזים החצילים מככבים רק עכשיו, מעונת הקיץ החמה ועד הסתו, כשהטמפרטורות בחוץ מזכירות להם את הבית – דרום הודו וסרי לנקה, שם החלו את דרכם. מהודו הוא נדד נדדו החצילים לבורמה, ולסין – בכתבים סיניים מוזכרים החצילים כבר במאה החמישית. משם המשיכו למזרח התיכון, ועד היום הם נחשבים מרכיב בסיסי במטבח המזרח תיכוני. כשנכבשה ספרד במאה השמינית על ידי המורים מצפון אפריקה הם הביאו איתם את בשורת החצילים לדרום אירופה. האיטלקים הכירו את החצילים דרך קשרי מסחר עם סוחרים ערביים במאה ה-13.

החציל, האהוב כל כך במטבח הישראלי, הוא אחד הירקות הגדלים בעונה הקרה בחממות כדי לספק לשוק תוצרת לאורך כל השנה. אנחנו נפרדים ממנו עם בוא הקור ושמחים בשובו עם בוא החום הגדול בקיץ של השנה הבאה. החציל נחשב לגידול ארוך חד-שנתי או דו-שנתי: בביקור אצל איריס בן צבי, מגדלת אורגנית ותיקה בעמק יזרעאל, למדנו ממנה על שיטה בה משאירים את צמחי החציל בשדה בתקופת החורף: בתום ההנבה גוזמים את הצמחים ומשאירים אותם במקומם לעבור את החורף בתרדמה מסויימת, עם בוא האביב הם מלבלבים מחדש. ניסינו את השיטה, אך קשה היה לנו להחליט האם התוצאות מצדיקות את עצמן. בינתיים אנחנו שותלים חצילים מחדש מדי שנה.

אנחנו שותלים את החצילים אצלנו בשדה כשמזג האויר כבר נוטה לכיוון האביבי, ממש בתחילת באפריל, כשהקישואים והדלעות כבר מתאקלמים בשדה כחודשיים. אז מגיעים השתילים הראשונים של החצילים, רכים ורעננים, בעלי עלים משיים, ונכנסים להתאקלמות בקרקע. כחודש אחריהם אנחנו שותלים את המחזור השני, ואחרי חודש וחצי נוספים באמצע יוני נשתל המחזור השלישי והאחרון.

השתילים גדלים בנחת ומתחזקים, ולאחר כחודשיים מתחילים לקרוץ אלינו פרחים סגולים ויפים מבין העלים (תודה, שוב, לחנה מירושלים על כל התמונות בעלון הזה):

תוך כמה שבועות הפרחים מופרים ומצמיחים פירות כהים ושמנמנים. אז מגיעה עונת הקטיף. אנחנו מעדיפים לקטוף חצילים בינוניים בגודלם ולא להמתין לפירות ענקיים שעברו את נקודת השיא. כדי לקבוע האם החציל מוכן בוחנים את גודלו אך גם לוחצים עליו קצת כדי לבחון את מידת רכותו. חציל בוסר יהיה קשה למגע ולא "יענה" ללחיצת האצבעות, חציל בשל יהיה גמיש יותר אך לא רך.

חציל הוא צמח אנדרוגיני.פירושו שכל פרח הוא גם זכר וגם נקבה. הפרחים חונטים בדרך כלל בחנטה עצמית, אך נעזרים לעתים גם בחרקים עוברי אורח:

וכאן עלינו להפריך אגדה אורבאנית מס' אחת: אין חציל זכר (מעט זרעים, פחות מריר) וחציל נקבה (יותר זרעים, יותר מריר). ההבדל בכמות הזרעים נובע מריסוס בהורמונים צמחיים (אוקסינים) שנעשה על מנת למנוע נשירה של עלים ופרחים, בעיקר בחודשים הקרים. (מיותר לציין כמובן שבחקלאות אורגנית ואצלנו בשדה אין ריסוסים כאלה).

החצילים היו פה הרבה לפני החלוצים העבריים – כאמור הם ירק חשוב וותיק במטבח הערבי, והרעיון לשדך בין גריל הפחמים לחציל הגיע ודאי לאזור הזה סמוך מאוד ליום שבו הומצא הגלגל. אבל, תולדותיו של החציל במטבח של מדינת ישראל קצת יותר מפותלים. בשנות הצנע לאחר קום המדינה הומצאן מתכונים חציליים שניצלו היטב את שלוש התכונות הבולטות ביותר של הירק: זמינות, מחיר נמוך, ויכולת מדהימה לספוח טעמים. בראשית תולדות ישראל, שימש החציל תחליף נוח לדבר האמיתי. הכבד יקר? נכין חציל בטעם כבד, העגבניות שוברות שיאי מחיר? עגבנייה אחת עם עשרה חצילים, ויש חציל בטעם עגבנייה. אפילו קינוח מחצילים עם סוכר, אפוי כשטרודל, הוגש במסעדות ארצנו בתקופות מסוימות. לצד אלה, החציל כיכב תמיד ב"מסעדות מזרחיות", כמרכיב במספר סלטים שונים וכעיגולים מטוגנים, שהפכו ברבות הימים ועם התפתחות הז'רגון הקולינרי הישראלי… לאנטיפסטי. יהיו כאלה שיטענו שזהו מלך הירקות המקומיים. בכל מקרה, מדובר בחבר של כבוד במטבח הישראלי המתהווה, ובאחד הירקות המושרשים והמקומיים ביותר כאן. המבחן הראשון והחשוב של חומר גלם במטבח מקומי הוא מבחן ההסתגלות לאורך זמן, כלומר, האם הוא יופיע במתכונים פשוטים ועממיים, לצד מתכוני "יוקרה" של תקופות שפע ופריחה? החציל צולח את המבחן הזה בהצטיינות: החל מסלטי חצילים שונים, דרך מזון רחוב זמין ופופולרי – הסביח, ועד לכיכוב בתפריטי כל מסעדות היוקרה בארץ – חציל קלוי עם טחינה וכבד אווז, חציל עם טרטר טונה, קרם חצילים, ריבת חצילים ועוד.

גם שמו העברי כבר די עתיק – חידש אותו אברהם משה לונץ, סופר, מו"ל, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וחבר בועד הלשון העברית, לפני יותר ממאה שנה. בשנת 1897 הוא תיקן את שם הירק הנפוץ על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (חַיְצַל). (שמו המקובל של החציל בערבית הוא בַּאדִ'נְגַ'אן). ומאז אנחנו לא מפסיקים לחצל…

ישנם בעולם המון זני חצילים – בצורות וצבעים שונים. אנחנו בישראל מכירים, כרגיל, בעיקר את הזן האחד הסגול-כהה הגדול והאליפטי, ובשנים האחרונות גם את הזברה המפוספס, אך ישנם גם חצילים ירוקים, חומים, צהובים, מאורכים, עגולים, קטנים וגדולים. שמו הלועזי של החציל – eggplant, כלומר, צמח-ביצה, בא מצורתם של החצילים הראשונים שהגיעו לאירופה – שהיו לבנים, קטנים ואליפטיים ודמו לביצים התלויות על שיח: (התרנגולת להמחשה בלבד… על השיח צומחים חצילים של ממש)

כדי לסבר את העין ולצבוע את הקיץ בירוק (וסגול, ושחור…), הנה כמה חצילים מזנים שונים:

אנחנו מגדלים השנה שלושה זני חצילים, שניים מהם הם מהסוג הקלאסי של חציל "ברבאבא", והשלישי הוא חציל בלאדי שנראה כאילו מישהו ניסה לשדך בין חציל לשמלת קפלים מפוארת: הוא רחב יותר (לא שמן, רחב לצדדים), ויש לו לאורכו קימורים וקיעורים, הנה כך:

החצילים הראשונים, בהיותם חברים במשפחת הסולניים, זכו ליחס חשדני ביותר  מצד האירופאים. הסולניים הם משפחת צמחים, ביניהם גם העגבנייה, הפלפל, תפוח האדמה, וכן צמחים נוספים, חלקם רעילים ביותר עד קטלניים. בשל השייכות  המשפחתית הזו נחשדו רוב בני המשפחה כרעילים. גם כיום ישנם אנשים (למשל על פי תזונה מקרוביוטית) שלא אוכלים ירקות-פירות ממשפחת הסולניים. החומרים הללו מצויים בחציל במידה פחותה, ולכן אינם מזיקים לרוב האנשים. הם  מצויים בעלים ובגבעולי הצמח בכמות גבוהה יותר. אולם בשל החשש ממשפחת הסולניים, בתחילת דרכו גדל החציל באירופה כצמח נוי בלבד – עליו הגדולים,  מבנהו המרשים ופרחיו הסגולים הגדולים תרמו כולם לשמחת הגננים בו.

כיום מכירים גם ביתרונותיו הרפואיים והתזונתיים של החציל- הוא מכיל חומרים המכווצים כלי דם על כן טובים לריפוי טחורים ופצעים מדממים. הם מעודדים הפרשת מיצי כבד ומרה ומיטיבים במקרה של אנמיה, עצירות, כיב בקיבה ודלקת במעי הגס. הוא מכיל אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חמצון) שיכולים לסייע במניעת שבץ ודימום,  ופיטו-כימיקל, מונוטרפין, שמסייע במניעת מחלות לב וסרטן. מחקרים בודקים את השפעותיו האפשריות לסיוע במלחמה בסרטן על ידי הפחתת ההורמונים הסטרואידים שמעודדים התפתחות גידולים, ומניעת חמצון תאים שמוביל להתפשטות סרטן. מזור עממי לנשיכות עקרב הוא הנחת פרוסת חציל חי ישירות על העקיצה, וכדי  להקל על כווית קור הכינו תה מחצילים, צננו אותו לטמפרטורת החדר והניחו  קומפרסים של התה על מקום הכוויה.

ובעיקר – אכלו אותו – מאודה, קלוי, אפוי (אם מטוגן, אם השתמשו במעט שמן, כי אופיו הספוגי גורם לו לספוח כמויות גדולות של שמן בטיגון), קצוץ וטחון, ממולא, פרוס, או חתוך לקוביות. הוא שוחר שלום ובתור כך משתלב יפה עם גבינות או בשר, טחינה או עגבניות, וגם מסתדר מצויין לבדו, עם קצת מלח גס, מיץ לימון ופטרוזיליה – בתיאבון!

ולסיום מחויך – נוסטלגיה של שנות השמונים – זהו זה, חצילים, ושאר עניינים ברומו של קיץ.

שיהיה שבוע קייצי וקליל, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

__________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה, תירס/עגבניות צ'רי/תפו"א, לוביה תאילנדית, פלפל, חצילים, עגבנייה, אדממה (סויה ירוקה), כרישה/שום, נתח דלעת, בטטה, בצל ירוק/בצל יבש.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/כוסברה, במיה, דלורית

יום רביעי:  חצילים/תפו"א, עגבניות צ'רי/פלפל, עגבנייה, נתח דלעת, כרישה/שום, כוסברה, אדממה (סויה ירוקה), לוביה תאילנדית, בטטה, תירס, בצל יבש/בצל ירוק.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/מנגולד/פטרוזיליה, במיה, דלורית.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

21-23 באוגוסט 2017 – עונת האין מלפפונים

אוגוסטוס קיסר, שנתן לחודש אוגוסט את שמו, רצה, מן הסתם לפאר ולרומם את עצמו, ולא תיאר לעצמו שבארץ הקודש ילווה החודש שלו באנחה ומחיית זיעה מהפנים: אח, אוגוסט… ובעצם, ברצון עז להיעלם מאקלים הלוהט למשך השבועות הקרובים, ולשוב רק כשיחלוף. מקבילו העברי, חודש אב, שמלווה אותנו בשבועות האחרונים קיבל שם מתאים לתקופה: הוא מגיע מהאכדית, מהמילה: "אבו" (קנים)כנראה משום שבתקופה זו סיימו לקצור את הקנים ולקצץ את העצים היבשים שהגיעו למלוא היובש בלהט הגדול, ושימשו בבתים האנשים ובבית המקדש. בבבלית פירוש השם הוא אש, ונראה שאין להכביר מילים מדוע השם מתאים לו – מספיק רק לצאת פסיעה אחת לחום הכבד השורר בחוץ שורף כמו תנור.

השדות שלנו, תמיד בחוץ, ובעונה הזאת הם מתבשלים בחום הכבד. רוב הגידולים כעת הם, כמובן, ירקות קיץ, אבל גם הם צריכים לעתים הקלה בעומס החום. הדרך שלנו להקל עליהם היא בעזרת השקיה תכופה, חיפוי קרקע שמונע מהמים להתאדות, וכיסוי ברשתות צל בערוגות שזקוקות לכך. חלק מהירקות שאתם מקבלים בארגז בשבועות קייציים אלה הם ירקות שהבשלתם מלווה בהתקשות וייבוש, הם כבר הוצאו מהקרקע ומאוחסנים אצלנו, ובהדרגה מחולקים לכם בארגזים. כאלה הם הדלעות, הבצל היבש, תפוחי האדמה והשום. בשדה צומחים הירקות העסיסיים והירוקים מדיירי הארגזים: עגבניות ועגבניות צ'רי, פלפלים, חצילים, לוביה תאילנדית, במיה, תרד ניוזילנדי ומנגולד, עשבי התיבול, הבטטות, הקישואים, הכרישה והבצל הירוק.

חלקם גדלים בשדה הפתוח, הירוקים תחת רשתות צל שחורות שממעיטות מעט את הקרינה, אחרים שסובלים פחות צומחים בעוז בשמש החמה. בבתי הצמיחה שלנו, החממה הגדולה והמנהרות הקטנות יותר, גדלים עגבניות, עגבניות צ'רי ופלפלים. גם המנהרות מכוסות ברשתות צל שחורות שמגבילות את כמות הקרינה ומקלות מעט על השתילים במבנה החם ממילא. רבים מגידולי הקיץ שכבר נפרדנו מהם פינו את מקומם בשדה (האבטיחים, המלונים, הדלעות, הבצלים…) וחלקים גדולים של השדות עומדים ריקים, חומים ויבשים, אוצרים בתוכם קרירות אדמתית וממתינים עם כל הטוב שבהם עד לשתילות הבאות, החורפיות, שממש השבוע החלו.

כי אוגוסט כאן והלהט פה מולך, אבל את השדות שלנו כבר מנקדים שתילים של סתו וחורף: כבר כמה שבועות שחסות ירקרקות צומחות בבטחה במנהרה המוצללת, והשבוע התחלנו בהתרגשות לשתול מחזור ראשון של שתילי סתו נוספים: כרוב, כרובית, שומר, סלק, סלרי שורש ועלים. גם זרעי גזר ושעועית נטמנו בקרקע ובשבוע הבא נוסיף אליהם ירוקי סתו ושורשים רעננים: טאטסוי, רוקט, לפת, דייקון ובצלצולים לבצלי הסתו. ואחריהם גם שתילי ברוקולי וקייל. לאחר הפוגה של מספר שבועות ללא שתילות, אנחנו שבים לטמון שתילים וזרעים ברגבים הממתינים להם, ובתוך החום הגדול, הזיעה והפה היבש, התחושה רעננה מבפנים, והציפיה לקטנטנים האלה שיגדלו מפיחה בנו שמחה רטובה וסתוית.

והמלפפונים…? התקופה הזו של אמצע-סוף הקיץ היא זמן בעייתי למלפפונים. למרות שהם יצורים קיציים, הם עמידים לחום פחות מעמיתיהם, ירקות הקיץ "הקשוחים", וכשיש עקת חום קיצונית הם נפגעים. בשרבים שהיו לפני בחודש יולי נפגעו חממות מלפפונים בכל הארץ, מלפפונים אורגניים ולא-אורגנים, כולם חולקים את אותם הקשיים… בשוק הרגיל יש ייבוא של מלפפונים כדי להשלים את החסר, ולכן הוא לרוב לא מורגש. בשוק האורגני, הקטן ממילא, כל חממה שקורסת מורגשת מאוד. בשנה שעברה שפר מזלנו כי המלפפונים אצלנו הצליחו בתקופה הזאת, אז לא חשנו בחסר שהיה בשאר המשקים האורגניים. השנה גם אנחנו בתוך הקלחת, המלפפונים שלנו סבלו וקמלו, ובשל המחסור הכללי, אנחנו לא מצליחים לקנות כמויות מלפפונים מספיקות עבור הארגזים.

שיחי מלפפונים רעננים כבר שתולים במנהרה וצומחים יפה, אבל אנחנו נתחיל לקטוף מהם בהדרגה רק בעוד כמה שבועות. אנחנו מקוים שהמחסור החריף יסתיים עוד קודם לכן ונוכל לרכוש מלפפונים לסלים עד שיתחילו היבולים אצלנו לגדול, אבל כרגע אנחנו לא בטוחים מתי בדיוק תסתיים עונת ה"אין מלפפונים". אנחנו נהנים משאר ירקות הקיץ הממלאים טת הארגזים, אבל מתגעגעים מאוד למלפפונים האהובים. מקוים שנפגוש בהם שוב במהרה.

ועד אז, אנחנו מאחלים לכם שלהי קיץ נעימים, למרות החום, תשתו הרבה ותשמרו על עצמכם מהשמש הקופחת, שיהיו ימים טובים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
_____________________________________

מה בסל השבוע?

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה, דלורית/דלעת לבנה, לוביה תאילנדית, פלפל, חצילים/תפו"א, עגבנייה, תירס, בצל יבש, נתח דלעת, בטטה. בארגזים קטנים בלבד: כרישה/שום.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזינלדי/מנגולד, במיה, בצל ירוק, אדממה (סויה ירוקה)/עגבניות צ'רי.

יום רביעי: דלורית/דלעת לבנה, פלפל, עגבנייה, נתח דלעת, כרישה/שום, אדממה (סויה ירוקה), לוביה תאילנדית, פטרוזיליה/כוסברה, בטטה, תפו"א/תירס/עגבניות צ'רי. בארגזים קטנים בלבד: בצל ירוק.

 ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/מנגולד, במיה, בצל יבש, חצילים.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

14-16 באוגוסט 2017 – כתום של שמחת החיים

השבוע יגיעו אלינו לוחות "שנה בגינה" ומהשבוע הבא נחלק אותם בארגזים למי שהזמין. אתם יכולים מעתה להוסיף את הזמנתכם ישירות במערכת (מי שכבר הזמין – רשום אצלנו ואנחנו נעדכן את הזמנתו):

בבוסתנים מבשילים פירות הקיץ וריחות מתוקים עומדים באויר החם. יחד איתם הולך ומבשיל פרי עונתי נוסף, שכבר הפך למסורת אצלנו – לוח "שנה בגינה" של אילנה המוכשרת. למי שלא מכיר אותו – זהו לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא בעצם מדריך חודשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית. לוח זה, נולד מהקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט בטבע והחקלאות בבית – חודש חדש מתחיל ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.

אילנה היא לקטית, בשלנית, גננית ומאיירת מוכשרת מאוד, ובלוח השנה היא זורעת יחד את כל אלה: הלוח מכיל מידע, רעיונות, מתכונים ושעשוע, מעוטרים בציורי יפיפיים בצבעי מים. לכם נשאר רק ללקט מדי חודש מה שתרצו מכל השפע הזה… הוא אמנם יוצא לאור כבר שלוש שנים, אך, כמדי שנה, גם לוח "שנה בגינה" השנה הוא חדש לגמרי: איורים חדשים, טיפים מרעננים, מתכונים שלא הכרתן, ונושאים חדשים שהתווספו ללוח כמו: גידול צמחים אנכי, קקטוסים וסקולנטים ועוד.

אצלנו במשפחה לוח "שנה בגינה" הוא דייר קבע כבר שלוש שנים, מלווה אותנו בצבעוניות ויופי מיום ליום, מכניס את החוץ הביתה, וגם מוציא אותנו החוצה, ומשנה משהו בקצב הקדחתני של החיים, מאפשר איזו האטה, תשומת לב, פניה הצידה לעיסוק חדש ומעניין בידיים. אנחנו ממליצים בחום!

השנה מתחדשת אילנה בשתי מהדורות ושתי שפות:
לוח שנה חדש לשנת תשע"ח מהדורת – "חברים בגינה" – עם תכנים, איורים ומתכונים חדשים.
ומהדורה מיוחדת ומתורגמת לאנגלית "מהדורת הקיפוד".

פרטים נוספים והצצה ללוח תוכלו למצוא באתר שנה בגינה.

המחירים:
לוח שנה בגינה: 75 שקלים
זוג לוחות: 140 שקלים
שלושה לוחות: 205 שקלים
חמישה לוחות: 340 שקלים
שמונה לוחות: 488 שקלים
עשרה לוחות: 600 שקלים

את ההזמנה ניתן לבצע במערכת ההזמנות (בקטגוריה "ירקות ח'ביזה"). הלוחות יגיעו אליכם החל מהשבוע הבא.

______________________________________________

דרישת שלום מאמא אדמה

בשבועות האחרונים התחלנו לאסוף פקעות כתומות ויפות לבית האריזה – בטטות. ולמרות שהחום בשיאו, בהן טמונה הבטחה סתוית – הבטטות מבשרות שהקיץ קרב אל קיצו, ועוד מעט יתחילו משבים של סתיו. זה לא שהקרירות ממש מעבר לפינה, אבל, כן, אי שם באופק אנחנו מתחילים לראות נצנוץ כתום סתוי, בקצה מנהרת הקיץ הלוהטת מחכה בריזה רעננה… הן מתחילות להיאסף כעת, וילוו אותנו לסתו וגם לתחילת החורף. כתומות ומשמחות לב.

הבטטות גם שבות לחבר אותנו לאדמה, אחרי קיץ שבו אכלנו בעיקר פירות (עגבניות, מלפפונים, פלפלים, קישואים, דלעות, מלונים, אבטיחים, תירס) ותרמילים (במיה, לוביה תאילנדית, סויה) – מלאי עסיס וגרעינים, שגדלו תלויים על שיח קשורים בחוטי הדליה או משתרעים על הקרקע, מגיעות הפקעות ומחזירות אותנו אל תוך הקרקע, לשורש, ליציבות, לברכה הטמונה ברגבי האדמה, שלמרות החום הכבד מעל לה, תמיד נותרים קרירים מתחת.

בעברית, המילה "כָּתֹם" נגזרת מן המילה "כֶּתֶם", במשמעות "זהב", בשל הצבע הזהוב שנולד כשהצבע האדום והצבע הצהוב פגשו זה את זה ונפלו לבור עמוק… וההמשך ידוע. בשבילי הכתום בהחלט ראוי לשמו המלכותי והמוזהב, והשילוב של התקררות מזג האויר וחמימות הגוון הכתום הם איזון מושלם לעונה המקסימה הזו.

השבוע אנחנו מקדישים את העלון לבטטה השורשית הנחמדת, שבניגוד לרוב השורשים, גדלה דווקא בקיץ ולא בחורף, חובבת חום ושונאת קור (ראו בהמשך). היא נאספת עכשיו מן האדמה, אבל את המסע החלה לפני כחמישה חודשים, אז קיבלנו מעודד ממושב ישע צרורות צרורות של זרדים ירוקים, ממש מקלות, רובם נטולי עלים, קשורים יחד בחוט. אנחנו לקחנו את המקלות/זרדים (ייחורים) האלה ונעצנו אותם בתלוליות האדמה הלחות שהכנו, ואז הלכנו צעד אחד לאחור והתבוננו שוב, כמדי שנה, במראה המוזר של המוני מקלות נעוצים בתלוליות חומות של אדמה. חקלאות נראית לפעמים כמו התנהגות משונה ביותר.

לאחר כמה ימים התחילו המקלות ללבלב, עלים ירוקים צמחו מהם והם נראו כקמים לתחיה, לאחר כמה שבועות כבר נפרש על פני הערוגה פס ירוק אחיד של צמחים, ולאחר כחודשיים כל החלקה היתה כבר מרבד אחד צפוף ומסובך של ענפים ועלים ופרחים לילכיים. ומתחת לכל התסבוכת הירוקה הזאת צמחו להם במהלך ארבעה-חמישה חודשים, שורשים שמנמנים וכתומים, מתוקים ומשביעים – בטטות. לפני מספר שנים הכנתי לכם עלון מצולם על דרכה של הבטטה ממקל עירום לשורש החבוי תחת שטיח צפוף, הנה הוא לפניכם.

מקורן של הבטטות באיזור הטרופי של דרום ומרכז אמריקה, השרידים הקדומים ביותר נמצאו בפרו. משם היא התפשטה לשאר מרכז ודרום אמריקה והגיעה גם עד לפולינזיה, לא ברור בדיוק איך. ישנן השערות שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה על ידי ציפורים או סירות שנטרפו ונסחפו. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, זאת משום שזרעי בטטה יכולים לנבוט לאחר שהיה במי ים. קולומבוס פגש אותה בקובה, הביא אותה לאירופה ומשם היא התפשטה עם מסעות הכיבוש האירופאים לאפריקה, הודו ואסיה.

היא בת למשפחת החבלבלים (Convolvulaceae) המכובדת, אליה שייכים גם עשב הבר חבלבל השדה, הכשות הטפילה והלפופית (morning glory) היפה המצויה בטבע ובגינות. שמה הרשמי של הבטטה הוא "לפופית נאכלת" והוא מתאים לה, כי היא בין הבודדים מהמשפחה הזו שמשמשת למאכל, והיחידה המגודלת מסחרית למאכל. תופעה נדירה בהחלט. כמו רבים אחרים במשפחתה היא משתרגת ומתפתלת ושולחת זרועות ענפים לכל עבר. אם תתנו לה, היא גם תטפס על הגדר הקרובה ותכסה אותה בעלווה של עלים ירוקים דמויי לב ואחר כך גם בפרחים יפים וסימטריים בצבעים סגולים בהירים, הנפתחים בשעות הבוקר ונסגרים בצהרים מול השמש העזה.

שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע.

כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור.

זו גם הסיבה לכך שלא כדאי לאחסן בטטות במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה ייפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, לא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. (זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור וכדאי לאחסנו בחשיכה). טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…)

את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר.

טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא מלא בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה.

למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק "אנטי-סוכרתי" המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ"ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות.

לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק.

אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסות במים כדי למנוע השחרה. רעיונות לשימושים סתויים בבטטות תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו.

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

איזה עוד צבעים מלוים את הכתומה השבוע בארגז?

יום שני: פטרוזיליה, דלעת אמורו/דלעת לבנה, לוביה תאילנדית, פלפל, חצילים, עגבניות, תירס, בצל יבש, דלעת חתוכה/דלורית, כרישה/שום, בטטה/קישוא. נענע – מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/מנגולד, עגבניות צ'רי, תפו"א.

יום רביעי: דלעת חתוכה/דלורית, פלפל, עגבניות, דלעת אמורו/דלעת לבנה, כרישה/שום, פטרוזיליה, תירס, בטטה, חצילים/קישואים, בצל ירוק/בצל יבש. בארגזים קטנים: במיה/לוביה תאילנדית. נענע-מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/מנגולד, עגבניות צ'רי/תפו"א, במיה ולוביה תאילנדית.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

7-9 באוגוסט 2017 – ליבובי קיץ

הקיץ פה, חום גדול וחופשה גדולה. ויחד עם העונה הלוהטת, "התפוחים של תומר וחמוטל" חוזרים לייצור מיצים טריים מפירות הקיץ – כמו תמיד הם שבים לייצר מיץ תפוחים עונתי מעולה, והשנה הם מתחדשים גם במיץ אגסים אורגני! היישר מעודפי הפרי של מטעי קיבוץ צובה.

וחוץ מהמיץ, הם ממשיכים בייצור סיידר, חומץ תפוחים וריבות טעימות טעימות. מי שלא טעם עדיין – מומלץ ביותר. תענוג קריר בחומו של הקיץ.

בקובץ כאן תוכלו לקרוא קצת על תומר וחמוטל ובית עיבוד הפרי שלהם ותמצאו בו את מחירי כל המוצרים. אתם מוזמנים לבצע הזמנה דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_______________________________________

בבוסתנים מבשילים פירות הקיץ וריחות מתוקים עומדים באויר החם. יחד איתם הולך ומבשיל פרי עונתי נוסף, שכבר הפך למסורת אצלנו – לוח "שנה בגינה" של אילנה המוכשרת. למי שלא מכיר אותו – זהו לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא בעצם מדריך חודשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית. לוח זה, נולד מהקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט בטבע והחקלאות בבית – חודש חדש מתחיל ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.

אילנה היא לקטית, בשלנית, גננית ומאיירת מוכשרת מאוד, ובלוח השנה היא זורעת יחד את כל אלה: הלוח מכיל מידע, רעיונות, מתכונים ושעשוע, מעוטרים בציורי יפיפיים בצבעי מים. לכם נשאר רק ללקט מדי חודש מה שתרצו מכל השפע הזה… הוא אמנם יוצא לאור כבר שלוש שנים, אך, כמדי שנה, גם לוח "שנה בגינה" השנה הוא חדש לגמרי: איורים חדשים, טיפים מרעננים, מתכונים שלא הכרתן, ונושאים חדשים שהתווספו ללוח כמו: גידול צמחים אנכי, קקטוסים וסקולנטים ועוד.

אצלנו במשפחה לוח "שנה בגינה" הוא דייר קבע כבר שלוש שנים, מלווה אותנו בצבעוניות ויופי מיום ליום, מכניס את החוץ הביתה, וגם מוציא אותנו החוצה, ומשנה משהו בקצב הקדחתני של החיים, מאפשר איזו האטה, תשומת לב, פניה הצידה לעיסוק חדש ומעניין בידיים. אנחנו ממליצים בחום!

השנה מתחדשת אילנה בשתי מהדורות ושתי שפות:
לוח שנה חדש לשנת תשע"ח מהדורת – "חברים בגינה" – עם תכנים, איורים ומתכונים חדשים.
ומהדורה מיוחדת ומתורגמת לאנגלית "מהדורת הקיפוד".

פרטים נוספים והצצה ללוח תוכלו למצוא באתר שנה בגינה.

המחירים:
לוח שנה בגינה: 75 שקלים
זוג לוחות: 140 שקלים
שלושה לוחות: 205 שקלים
חמישה לוחות: 340 שקלים
שמונה לוחות: 488 שקלים
עשרה לוחות: 600 שקלים

את ההזמנה ניתן לבצע במערכת ההזמנות (בקטגוריה "ירקות ח'ביזה"). הלוחות יגיעו אליכם במהלך החודש הקרוב.

___________________________________________________

ליבבתיני, אחותי כלה

בשבועות האחרונים החלה הלוביה להבשיל בכמויות נאות, והכריזה באופן רשמי שהקיץ עומד בשיאו. אם אתם תוהים למה השעועית הירוקה שאתם מקבלים בארגז מחוספסת, ארוכה ומוזרה, זה משום שהיא לא שעועית אלא… לוביה תאילנדית ארוכה. אנחנו אורזים אותה אצלכם בארגזים בשקית מרשרשת, כמו מתנה, והיא אכן כזאת מתנה שונה, ומיוחדת במינה, חבל לצפות ממנה להיות שעועית ירוקה, כי היא לא…

הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול ושאר בני משפחת הפרפרניים שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש. וכמותם, גם לה יש שני מופעים: המופע הירוק, בו היא נאכלת בתרמילים ירוקים ארוכים, והמופע היבש, בו נאכלים הגרעינים היבשים בלבד.

באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה "שעועית באורך מטר" (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית ארוכה, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה השונים מתארים מאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן היא מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע למטר אורך (אם כי בדרך כלל היא נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס"מ ועוביה כס"מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס (הפעילו את הדמיון) ובשל גמישותה, נחש ירוק ודקיק (לבעלי דמיון מפותח במיוחד). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה (לא מתוקה כמו שעועית ירוקה), המרקם דומה יותר ללוביה, פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.

היא זקוקה ליותר חום משעועית, ועומדת יפה בחודשים החמים (לא כמו השעועית הירוקה), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה כמו אפונה. ההדליה היא על עמודים, ביניהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קויה מטפסים השתילים. והם עושים זאת במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות (הנה, הצלחתי לחשוב על שם נוסף…).

   

את השעועיות יש לקטוף בזהירות כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה. לעומת שעועית ירוקה או אפונה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית ואפונה), אך יש לכך יתרון, כי ניתן להמשיך ולקטוף ממנה תרמילים למשך תקופה ארוכה, עד ירידת הטמפרטורות בחורף.

ניתן לקטוף אותה כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס"מ ובעובי של כס"מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת.

אנחנו מגדלים את זן ירוק שבפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…

אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות. בסין מקפיצים אותה קלות בווק – היא בעצם השעועית המקורית בה משתמשים במתכוני שעועית מוקפצת. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C.

במתכונים באתר תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.

שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע בסל המלבב?

אנחנו עדיין במחסור מלפפונים, וגם בשוק בכלל יש כמות מעטה של מלפפונים מכרגיל. המחסור מורגש בכל מקום, אבל בשוק האורגני הוא חריף יותר, ואנחנו מתקשים להשיג מלפפונים לקניה להשלמה לארגזים. השבוע כנראה לא יהיו בכלל מלפפונים בארגזים. שתלנו כבר את מחזורי המלפפונים הבאים, ואנחנו מקוים ששיחי המלפפונים האלה יצמחו במהירות ויבשילו בקרוב מלפפונים קייציים עסיסיים ורבים, כך שנוכל לחזור לכמויות הרגילות.

יום שני: כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, דלעת כתומה עגולה, לוביה תאילנדית/במיה, פלפל/קישואים, תרד ניוזילנדי, עגבניות, תירס, בצל יבש, דלעת חתוכה/דלורית, עגבניות צ'רי/סויה ירוקה (אדממה)/שום, פטרוזיליה שורש.

ובסל הגדול תוספת של: חצילים, כרישה, תפו"א.

יום רביעי: דלעת חתוכה/דלורית, פלפל, עגבניות, דלעת אמורו/דלעת כתומה עגולה, פטרוזיליה שורש/שום, פטרוזיליה/כוסברה/נענע, תירס, במיה/לוביה תאילנדית, עגבניות צ'רי /בטטה, תרד ניוזילנדי, כרישה/בצל יבש.

ובסל הגדול תוספת של: חצילים, קישואים, תפו"א.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).