25-27 במאי 2020 – סלינו על כתפי שליחינו… – חג שבועות שמח!

בוקרה פי'ל מישמיש
בשורות מפרי ידיה: לדר "משמש מקורי" חוזר! וכמו כל המוצרים, עשוי באהבה מפרי ישראלי ללא תוספות כלל (לא מים, לא סוכר, לא חומר משמר, לא צבע). רק טבע.
בין שאר הפירות, עונת המשמשים פתאומית ומהירה במיוחד. הביטוי בערבית בֻּכְּרָה פִי (א)לְמִשְׁמִשׁ (بُكرة في المشمش) מביע את הרעיון שהבלתי צפוי יכול להתממש ברגע – בוקר חדש ולפתע יש משמש.
אז ברוח שינויים מפתיעים לטובה, למשל חזרה ללימודים, החלמות מהירות, שלום בין אחים ועמים, מאחלים בוקרה פי'ל מישמיש, בתאבון ולבריאות במהרה בימינו. שנקום מחר בבוקר לעולם של ______ וללא ______ (שכל אחת תמלא לעצמה, שכל אחד ימלא לעצמו).
___________________________________

אנשים עם שליחות

אנחנו מספרים לכם הרבה על עבודת השדה – על עיבוד האדמה, על בחירת זנים, על גידול הירקות, על התמודדות עם מזג אויר כזה או אחר, על החוויה שלנו כחקלאים. אבל לא הרבה אנחנו מפנים את המבט לחוליה המקשרת בינינו וביניכם – בין השדה לשולחן האוכל שלכם – השליחים המסורים שלנו, שמביאים עד לדלתכם את ארגז הירקות בכל פעם מחדש. שליחות היא עבודה שאנחנו מתייחסים אליה לפעמים כלאחר יד, אבל יש בה משהו כל כך משמעותי וחשוב – קישור בין אנשים, מענה לציפיה, הבאת שמחה למישהו. השבוע אני רוצה לספר לכם על חבורת השליחים בה התברכנו בח'ביזה – להביא באמצעות העלון השבועי את השליחים שלנו לדלתכם…

בעבודת השדה אנחנו מתנהלים פה במעגל פנימי משלנו, ימי האריזה והמשלוחים הם הימים בהם אנחנו פונים כלפי חוץ – כלפיכם, והתנועה נעשית פתאם פחות מעגלית ויותר שלוחה ככוכב בזרועות לכיוונים השונים. בבקרי ימי הקטיף נאספים אחד אחד השליחים הטובים שלנו – בחברות נעימה נפגשים, מתארגנים, מחליפים עצות ומחשבות, מסמנים את הארגזים, מסייעים זה לזה בהעמסה – וכשהכל מוכן על המכונית – יוצאים אחד אחד לדרך – לחלק את הארגזים לבתים.

צוות השליחים שלנו מורכב מאנשים בגילאים שונים, ממקומות שונים ותחומי עיסוק שונים – יש מהם שעובדים בשליחויות במשך כל השבוע, אחרים עוסקים בעיסוקים נוספים בימים שאינם שליחים. חלקם גרים קרוב ממש, אחרים באים ממרחק. יש שעובדים איתנו כבר שנים, ויש מי שהצטרפו אלינו במהלך השנה האחרונה. השבוע נספר לכם קצת על כל אחד מהם, וגם קצת מחוויותיהם שלהם מהשליחות…

צוות צפונה וקדמה – האנשים שלנו באיזור ירושלים ומודיעין-

הותיק בשליחים שלנו הוא דרור, שעובד איתנו כבר מלא שנים – דרור הוא משפחה (אח של אלון) וכך בעצם מלווה את ח'ביזה ממש מהתחלה. הוא אבא ל-9, שמגיע אלינו לימי המשלוח מחריש. רבים מכם מכירים אותו, כי מעבר לשליחויות שהוא עושה (למודיעין, פרוזדור ירושלים וירושלים), הוא גם אחראי על הלקוחות והאיש מאחורי הטלפון והאימייל שלנו. הוא הכתובת הנאמנה לטיפול בבקשות, הפניות והשאלות שלכם.

לכיוון ירושלים וגוש עציון נוסע גם זיו – שגר בתקוע, אב לארבעה, שתחילת ההיכרות שלנו איתו היתה כלקוח ותיק ממש של ח'ביזה (לפני שנים). מעבר לעבודה כשליח זיו הוא מוזיקאי- מתופף וזמר, שמופיע בכל הארץ, מרצה ומנחה קבוצות בענייני תקשורת בין אישית, הקשבה ונוכחות. המוסיקה היא גם הכלי דרכו הוא עובד עם נוער בסיכון כמטפל.

זיו כתב לי קצת על החוויה שלו כשליח: אנחנו בית שמאמין במזון נקי מתוספות מיותרות, ובעצם את הקשר עם חביזה התחלנו כלקוחות, וכבר המון שנים אנחנו נהנים מהירקות הטעימים… זו זכות גדולה בשבילי להיות שותף לדבר מבורך כל כך, ולתת שירות לאנשים שתומכים ברעיון ונהנים מתוצרת משובחת. בעבודה עצמה אני מניח ארגז ליד דלת וממשיך, וכשיוצא שיש מפגש עם הלקוח/ה – החיוך והברכות ההדדיות עושות טוב על הלב!

בימי רביעי מצטרף לחבורת הנהגים הנוסעים לירושלים מוסיקאי נוסף – מתן – אב ל-3, שמתגורר בירושלים. מתן הוא מתופף ומפעיל את 'שמחת הקצב' – מעגלי מתופפים והפעלות לילדים ונוער. בנוסף הוא מנגן ושר בלהקת חתונות ששמה 'ניגון מכוון'. חלק מכם אולי פגש אותו כשהעביר מעגלי מתופפים מקפיצים בימים הפתוחים בח'ביזה. מתן הוא ה"ירוק" שבחבורת הנהגים שלנו – הוא הצטרף ממש בחודשים האחרונים, וכבר השתלב במקצועיות…

צוות ימה ונגבה – האנשים שלנו באיזור המרכז-

אלון (ח'ביזה משופעת באלונים) ממסילת ציון גם הוא עובד איתנו כבר כמעט 14 שנה, ולאורך השנים ליווינו את הולדת 3 ילדיו… הוא החל לעבוד איתנו כעובד בשדה, ומכיר את סיפורם של הירקות משתילה עד קטיף. כמו כל עובדי השדה, זעת אפו טמונה ברגבי השדה שלנו. מזה כמה שנים הוא מורה לחקלאות ומדעים בחינוך המיוחד, וכיום הוא עובד עם נוער בסיכון בבית ספר "תפנית". בימי שני אנחנו זוכים להמשיך להתראות כשהוא בא לחלק את הארגזים לאיזור דרום – ראשון לציון-רחובות ומזכרת בתיה.

אייל – אבא גאה לשלושה בנים ובת,   כולם בוגרים. גר בגן יבנה וצלם מקצועי. במשך שנים איל עבד בצילום בתחומים שונים בעיתונות, וכעת הוא מתמקד בצילום אדריכלי, ולומד כדי להתפתח גם לצילום רחפני מהאויר. בשנים האחרונות, מעבר לצילום, הוא עוסק גם בשליחויות בחוות אורגניות, ואצלנו הוא מחלק ארגזים בבקעת אונו, תל אביב, רמת גן וגבעתיים.

אייל: כשהציעו לי את עבודת השליחות, אני חייב להודות, לא ידעתי לאן אני נכנס. הופתעתי לגלות שהשליחות היא  שליחות במובן הרבה יותר רחב. ימים של משלוחים מתחילים מוקדם בבוקר, אני מגיע רענן לחווה ומעמיס את הארגזים המלאים בירקות טריים, מוודא שיש הכל ויוצא לדרך. בינתיים הרכב התמלא בניחוח הירקות הטריים מהשדה, שמלווה אותי לאורך היום. אני נהנה לעבוד קשה כשאני מאמין בדרך ובאנשים. בזכות המשלוחים אני שומר על כושר. שמח להיות השליח, החוט המקשר, בין החווה האורגנית לאנשים בבית.

לכיוון תל אביב מצטרף אליו גם דוד, שגר ברחובות, אבא לשני ילדים קטנים וחמודים :). דוד הגיע אלינו לפני כשנתיים, אבל כבר מעל 10 שנים הוא בתחום השליחויות של ירקות אורגנים. הוא עובד במספר חוות והשנים הרבות שלו בדרכים הביאו למגוון חוויות מעניינות – אני אוהב את המשלוחים ומרגיש שיש קצת מעבר. ההרגשה שהצלחתי למסור ארגז של בריאות ללקוח, לפעמים כנגד כל הסיכויים גורמת לי סיפוק.

עוד נהג שנוסע לעיר ללא הפסקה הוא לב, שעובד איתנו בשני ורביעי ומחלק ירקות בתל אביב וגם בהרצליה. לב הוא הצעיר שלנו, בן 31, הוא מגיע אלינו מנתניה. חוץ מעבודת השליחות הוא עוסק גם במוצרי פירסום ומיתוג מתנות. בזמנו הפנוי עוסק בספורט ימי, חובב טבע ופעיל חברתי בתחומי איכות הסביבה.

הנהג הרביעי שלנו לעיר הגדולה, שמחלק בדרום תל אביב ויפו, הוא נתנאל, אבא לשני בנים, יאיר ויהונתן, שמגיע אלינו ממודיעין עילית. הוא עובד בחלוקה 5 ימים בשבוע, אחד מהם מוקדש לנו ולכם… הוא כתב לי על חווית המפגש שלו כשליח: זה ממש נחמד לשמוע "וויי איזה כיף, הגיע השליח עם הירקות", "איזה כיף הגיע השליח עם ארגז ההפתעות"- זה מחמם את הלב לדעת שאנשים שמחים במה שהבאת. במיוחד בתקופת הקורונה: אתה נוסע לבד בכביש, אין אנשים, ואתה יודע שאתה מביא ללקוחות אוכל הביתה, שלא בטוח שהיו הולכים לקנות.

הירקות שלנו עושים עבודה רבה בצמיחה וגדילה והבשלה טובה כדי להיות מוכנים לקטיף ואריזה (וכמו הורים טובים, אנחנו משתדלים לעזור ולא להפריע להם). אבל את הטוב והיופי הטמונים בהם לא היינו יכולים להעביר אליכם בלי צוות השליחים המעולה שלנו. ובאמת, זה לא מובן מאליו שהצליח להיווצר כאן צוות כל כך אחראי, נבון, רציני ושמח – הסיוע והפרגון שקורה בין השליחים שלנו – הסבלנות שלהם כשאנחנו מתעכבים באריזה, ממתינים למוצרי החלב או הנבטים שמגיעים מאוחר, או מבקשים מהם להוריד מחצית מהארגזים שהועמסו, כי גילינו ששכחנו לשים בהם פטרוזיליה… היסודיות שלהם לתקן לנו כתובת לא מדוייקת או קוד כניסה שהיה שגוי, למצוא פתרון כשמגלים, למרות הכל, דלת נעולה. המאמץ שלהם להביא את הירקות, בעבודה פיזית לא קלה, גם כשיש תקלות או בעיות, ולפעמים, כמו שנאמר כאן, כנגד כל הסיכויים. לצאת אליכם בשמש הקופחת או בגשם השוטף, בימים רגועים או בימים המפחידים של הקורונה – על כל זה אנחנו רוצים לומר להם, גם בשמנו וגם בשמכם – תודה ענקית.

וענין טכני לסיום – בימי הקורונה עלתה מכם בקשה ליצור דרך בה תוכלו להשאיר טיפ לשליח דרך כרטיס האשראי. לאחר חשיבה מצאנו לזה פתרון: עכשיו אפשר להוסיף דרך ההזמנה גם טיפ לשליח (זה נמצא מתחת לאפשרויות של ארגזי הירקות והפירות במערכת ההזמנות), ואנחנו נעביר לכל שליח את הטיפים שנאספו במסלול שלו.

כמובן, שאם מתאפשר – נשמח אם תוכלו להודות לשליחים פנים אל פנים גם במילה טובה וחיוך. מגיע להם!

שיעבור על כולנו שבוע טוב, חג קציר שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה, בשדה ובדרכים

________________________________________

מה השבוע בסל?

עונת הפקוס החלה! אנחנו מבטיחים לכתוב בקרוב על הירק האדיר הזה, אבל בינתיים, לטובת מי שקיבל בארגז פקוס ולא מלפפון – איך מבדילים בין פקוס לקישוא: לפקוס יש עוקץ כשל מלפפון ולא כמו קישוא. אם אינכם בטוחים – בדקו את העוקץ שלו (החלק בו הוא היה מחובר לצמח) – אם הוא רחב וכוכבי כשל קישוא – מדובר בקישוא, אם הוא דקיק וגבעולי כשל מלפפון – תגידו שלום לחבר פאקוס!

יום שני: קישואים, תפו"א, גזר, סלק, פקוס/מלפפון, עגבניה, דלעת ערמונים/דלעת/דלורית, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, בצל ירוק/שום.

ובסל הגדול גם: כרוב//סלרי שורש, פלפל/מלון, שעועית צהובה.

בארגז הפירות: בננה, אפרסק, תפוח. בארגז הגדול גם: דובדבן.

יום רביעי: חסה, קישוא, עגבניה, סלק, גזר, מלון/פלפל, תפו"א, פטרוזיליה/שמיר, מלפפון /פקוס, בצל ירוק/שום, שעועית צהובה/עגבניות צ'רי.

ובסל הגדול גם: נתח דלעת/דלעת ערמונים, כוסברה, מנגולד/תרד ניוזילנדי

בארגז הפירות: בננה, אפרסק, נקטרינה/תפוח. בארגז הגדול גם: דובדבן.

18-20 במאי 2020 – אביב הגיע – חמסין/שרב/רוח קדים/שרקיה בא…

בוקרה פי'ל מישמיש
בשורות מפרי ידיה: לדר "משמש מקורי" חוזר! וכמו כל המוצרים, עשוי באהבה מפרי ישראלי ללא תוספות כלל (לא מים, לא סוכר, לא חומר משמר, לא צבע). רק טבע.
בין שאר הפירות, עונת המשמשים פתאומית ומהירה במיוחד. הביטוי בערבית בֻּכְּרָה פִי (א)לְמִשְׁמִשׁ (بُكرة في المشمش) מביע את הרעיון שהבלתי צפוי יכול להתממש ברגע – בוקר חדש ולפתע יש משמש.
אז ברוח שינויים מפתיעים לטובה, למשל חזרה ללימודים, החלמות מהירות, שלום בין אחים ועמים, מאחלים בוקרה פי'ל מישמיש, בתאבון ולבריאות במהרה בימינו. שנקום מחר בבוקר לעולם של ______ וללא ______ (שכל אחת תמלא לעצמה, שכל אחד ימלא לעצמו).
___________________________________

הפתעה מרגשת במיוחד בארגז

העלון שכתבתי בשבוע שעבר על ארגזי ח'ביזה הביא אתכם לשלוח אלינו עוד תמונות חביבות של ארגזי ח'ביזה (בעיקר עם חתולים חביבים…), אבל אחד האימיילים היה מרגש במיוחד – הילה, חברת ילדות שלי וחברת ח'ביזה שלחה לי את תמונות הארגזים האלה וכתבה:

אז הנה עוד שימוש – בחודשיים האחרונים אני חלק קטן במיזם חלוקת אוכל למי שצריך.
רוב המשלוחים נעשו בארגזים שלכם 🙂

כשביקשתי שתסביר קצת יותר היא סיפרה לי במה מדובר:

הצטרפתי ליוזמה שהתחילה מ-3 נשים מדהימות (עלמה בק, דניאל קנטור ולאה טוניק) שהתארגנו כדי לאסוף אוכל וחומרי גלם ממסעדות, בתי קפה וכל מיני משרדים וכו׳, שאחרת היה נזרק. ההיענות הייתה מאד גבוהה ומהר מאד המיזם הזה הפך למרכז נייד של איסוף וחלוקת ארגזי מזון ובהמשך לעוד כל מיני דברים לפי הצרכים שעלו (רהיטים, מקררים, ציוד ומזון לתינוקות ועוד).
די מהר נוצרו קשרים עם כמה עמותות שהתחילו להפנות אליהן אנשים בודדים ומשפחות – מניצולי שואה עד שורדות זנות וקהילות של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט.

זה מהמם לראות כמה אנשים נענו לקריאה שלהן להתנדב ולכמה אנשים ברחבי הארץ הן הצליחו להגיע. המרכזים הלוגיסטיים שלהם נודדים בין אולמות אירועים ומועדונים שתורמים להם חללים ומקררים. זה באמת מדהים לראות.

לחלק מהם הן הבינו שצריך לשלוח אוכל מבושל, ואני הצטרפתי לקבוצת המבשלות. אנחנו מבשלות פעמיים בשבוע, כל פעם למשפחה/בודד אחר ויש קבוצה מקבילה שמשנעת לאן שצריך. כדי לארוז את האוכל שאני מבשלת פניתי לחבר שיש לו בית קפה פה בשכונה הוא צייד אותי בערימה של קופסאות פלסטיק, והארגזים שלכם היו בול בגודל לארוז הכל 🙂

במקביל לכל זה הן פתחו קופה לאיסוף תרומות עם היענות ממש מרשימה והן קונות טונות של סחורה ישירות מחקלאים ומארגנות מתנדבים לקטיף בכל מיני מקומות.

הנה הקישור לאתר שהוקם כדי לרכז מידע ותרומות. זה באמת חתיכת דבר מדהים שהוקם בבזק ומפזר אהבה וחסד, וכל תרומה תעזור להגיע למי שצריך:
https://www.cultureofsolidarity.com

מוזמנים לתרום ולשתף!
_______________________________________
מתחמם…מתחמם… שרב!

בימים האחרונים אנחנו מתהלכים בשדות כאילו אנחנו נמצאים כל הזמן מול פתח הפליטה של מדחס חם מאוד. האויר סביב עומד וחם או נושב וחם או מתעופף בחוזקה וחם. הדגש הוא על חם. ממש חם. הטמפרטורות הגיעו אצלנו לסביבות קצת מתחת ארבעים מעלות, ואמורות עוד לטפס בימים הקרובים!

אנחנו מקפידים כמובן לשתות ולשתות ולשתות, לחבוש כובע, להתכסות ככל שניתן במכנסיים ושרוולים ארוכים ודקים כדי הגן על עצמנו מן השמש הקופחת. ולהיות בצל ככל שניתן. (בימים כאלה הכניסה לחדר הקירור היא כמו כניסה לעולם אחר, ההבדל בין טמפרטורה של 4 מעלות בתוכו ללהט שבחוץ הוא פשוט מדהים). בעיקר קשה לשרוד בחוץ כשבנוסף לטמפרטורות הגבוהות מגיעה השרקייה – או בעברית, רוח קדים – רוח מזרחית חמה מייבשת.

והירקות? בעצם במצב דומה מאוד – אנחנו מגבירים מאוד את כמויות ותדירות ההשקיה, מכסים את מי שצריך ברשתות צל, ועוברים בכל הערוגות מדי יום כדי לבדוק מה מצבם ולוודא שהם מחזיקים מעמד. רובם מתמודדים עם העומס בסדר. זה היתרון בגידול ירקות בעונתם – ירקות הקיץ, שכמעט כל השדה מלא עכשיו בהם, מותאמים להתמודדות עם מזג אויר חם מאוד. זה לא אומר שלא קשה להם, אבל עם התמיכה הנכונה (מים, מים, מים ולפעמים צל) – הם יעברו את זה בשלום. לשמחתנו, רוב הערוגות השתולות שלנו כרגע נמצאות בשדות שבתוך המושב, שמוגנים יותר מרוחות, ובשדות שמחות למושב, שם הרוחות המייבשות נושבות ביתר שאת, נמצאים הצמחים במבני צמיחה, בהם הם מוגנים למדי מרוחות.

לצמחים בעלי עלים גדולים יש מנגנון התמודדות מעניין, שעלול להרתיע אם לא מכירים אותם – צמחי משפחת הדלועים (בעיקר דלעות, קישואים) שומטים את עליהם הגדולים במהלך הימים החמים, ונראים כאילו הם נבולים ואומללים. בעצם המנגנון הזה מאפשר להם להפחית את שטח הפנים של העלה שחשוף באופן חזיתי לשמש, למנוע התאדות, ולהביא את הלחות לחלקים של הגבעול והשורש, שם הצמח פחות מאבד נוזלים. כשיורדות הטמפרטורות והקרינה, העלים שוב מזדקפים ומתמלאים, ובשעות הבוקר המוקדמות תוכלו לפגוש את הצמחים רעננים שוב.

אבל יש צמחים שכן סובלים מעקת החום ולא תמיד ניתן לראות זאת עליהם תוך כדי, אלא רק לאחר זמן (הוא שאמרנו, דומים לאנשים…). בפלפל ועגבניות, למשל, עלולה להתפתח בעיה כזו של "פוסט טראומה" – המתבטאת כתם שחור בתחתית הפרי, שמכונה "שחור פיטם" (Blossom End Rot). לעתים במצבי עקה לא מגיע סידן באופן סדיר לפירות הצעירים שעל הצמח, וכתוצאה ממחסור זה מתמוטטת הרקמה באיזור הפיטם (קצה הפרי) ומשחירה:

הסידן מסיס וזקוק למים כדי לעבור במערכות ההובלה של הצמח, וכמות הסידן שמגיעה לפירות קטנה יותר מזאת שמגיעה לעלים. לכן מחסור במים עלול לגרום לבעיה זאת, במיוחד בצמחים בעלי פירות צעירים. יש לנו מספר חממות שממש בשבועות אלו מתחילות להניב, ואנחנו בוחנים אותן ביתר תשומת לב ומשתדלים לוודא במיוחד אצלן לא יהיה מחסור במים בימים החמים האלה.

אבל לחום וליובש יש גם צד חיובי – הוירוסים והפטריות השונות מתקשים מאוד לשרוד בחום גבוה ובעיקר כשהוא מלווה ביובש, ולכן תקופה של חום ויובש, אם הירקות עוברים אותה בשלום, יכולה גם לסייע להם בהמשך, כשהצמיחה תמשיך ביתר התלהבות ובפחות מכשולים של מחלות עלים, פטריות ווירוסים. (הלוואי שזה יתברר כתקף גם לגבי הקורונה…).

אנחנו משתדלים להתעודד מהתקוה שטמונה בשמו של החמסין – שנגזר כנראה מהביטוי הקופטי "חֵמִי סִינֵה", כלומר "חום חולף". מקוים שנעבור את הימים האלה בלי בעיות מיוחדות ובלי תקלות, ושמצידו השני של השרב יצמחו לנו ירקות מחוזקים ועמידים, נטולי טראומות. מאחלים לכולכם שבוע מרענן וטוב. שתו הרבה מים ושמרו על עצמכם בצל.

ולפני סיום – רוצים למסור מכולנו ברכות ואיחולים לאורן שנשא לאישה את נירי, זוגתו, בארוע נעים ומרגש לפני כשבוע וקצת. מאחלים לכם שנים יפות וטובות של יחד משמח, מצמיח, מהנה ואוהב. מזל טוב!!!

ולמרות שאנחנו מרחוק – רמדאן כרים למוחמד, מג'די ועלי שהשנה, בעידן הקורונה, חוגגים את החודש בבית, אבל בסופו אנחנו מקוים שיוכלו לשוב לעבודה. אנחנו כבר מתגעגעים…

שיהיה שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה.
___________________________________

מה השבוע בסל?

הודעה בענין ארגזי פירות קיץ – עם בוא פירות הקיץ, הפירות משתנים, ומחירי פירות הקיץ הם לרוב יקרים יותר. לכן, מעתה ועד הסתו, ניתן להזמין ארגז פירות קייצי בעלות של 100 שקלים, או ארגז קטן יותר שמחירו 70 שקלים.

יום שני: קישואים, תפו"א, גזר, סלק, מלפפון, עגבניה/עגבניות צ'רי, דלעת/דלעת ערמונים/דלורית, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, פטרוזיליה, חסה, כוסברה/שמיר.

ובסל הגדול גם: בצל ירוק/שום, פקוס, שורש פטרוזיליה/כרוב.

בארגז הפירות: בננה, אפרסק, אגס. בארגז הגדול גם: שסק.

רביעי: חסה, קישוא, עגבניה/עגבניות צ'רי, סלק, גזר, דלורית/דלעת ערמונים/פלפל, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, בצל ירוק /שום, תרד ניוזילנדי/קייל/מנגולד.

ובסל הגדול גם: שמיר, פקוס, שורש פטרוזיליה/סלרי.

בארגז הפירות: בננה, אפרסק, אגס/אבוקדו. בארגז הגדול גם: שסק/דובדבנים.

11-13 במאי 2020 – ארגז הפתעות

אנחנו חוזרים לאסוף מכם את הארגזים הריקים! 
עם הרגיעה המסויימת בהתפרצות מגפת הקורונה, ובעקבות ההחלטות לגבי הקלות, אנחנו שמחים לשוב ולאסוף מכם את הארגזים הריקים לשימוש חוזר. נודה לכם אם תשאירו אותם בפתח הבית (אפשר לחתוך את הסלוטייפ ולקפל אותם שטוח, כדי שלא יפריעו לכם ויתפסו מקום). השליחים שלנו יאספו אותם אלינו לשימוש חוזר.
בנוסף – החל מהשבוע במחלבת עיזה פזיזה יתחילו לארוז את מוצרי החלב יחד עם קרחומים רב פעמיים.
נודה לכם אם תחזירו את הקרחום יחד עם הארגז הריק, כדי שבמחלבה יוכלו להשתמש בו שוב.
תודה!
___________________________________
בשלוש השנים האחרונות, בחלקה קטנה בישוב תקוע שבספר המדבר, מגדלים גדי ותמיר שיחי אוכמניות הצובעים את הנוף בשלל גוונים של כחול וסגול. גדי אפיק, אגרונום המתמחה בגידול אוכמניות ואחראי על מערך גידול הפטריות בחוות תקוע ותמיר דויטש, חקלאי אורגני והבעלים של 'חלקת השדה', גן ירק אורגני המספק סלי ירוקים בשיטת CSA, חברו יחד לאתגר הלא פשוט הזה של גידול אוכמניות בארץ.

האוכמניות זקוקות לתנאים מיוחדים כדי לגדול. הן זקוקות לקרקע חומצית כדי לגדול בצורה מיטבית, ולכן גדלות על מצע מנותק בתוך מכלים גדולים. מנות של קור עושות להן רק טוב, וכשיש קרה בחוץ, לגדי ותמיר דווקא חם בלב.

האוכמניות שלהם גדלות ללא ריסוסים בכלל וערכם התזונתי גבוה מאוד: הן עשירות בנוגדי חימצון, ויטמין C ו-K, ומינרלים שונים. הן מונעות תהליכים דלקתיים בכלי הדם, מפחיתות כולסטרול ומומלצות לחולי הסוכרת כמנת פרי מכיוון שהן יכולות להוריד רמות סוכר בדם.

ועוד לא דיברנו על הטעם…

מחיר האוכמניות – 20 שקלים לאריזה של 125 גרם.
ניתן להוסיף לסל דרך מערכת ההזמנות שלנו
___________________________________
לכבוד שובנו לאסוף את הקרטונים – השבוע אנחנו שולחים לכם עלון מצולם עם תמונות של ארגזי ח'ביזה שנאספו אצלנו (רובן מכם) לאורך השנים…
בימיה הראשונים של ח'ביזה ארזנו את הירקות בארגזי פלסטיק, בהם אנחנו משתמשים גם לקטיף הירקות (ולעוד כמה שימושים בעת הצורך..):
טליה (היום בת עשר) מצטרפת ליום קטיף ומנשנשת תירס בארגז שהפך ללול תינוקת מאולתר…
את ארגזי הפלסטיק ביקשנו להשאיר לנו ריקים לאיסוף חוזר – אך האיסוף היה מסובך ומסורבל ופעמים רבות נאלצנו לנסוע במיוחד לסיבובי איסוף ארגזים, וגם אז אבדו לבלי שוב רבים מהארגזים היקרים… מה שהביא אותנו לעבור לארוז בקרטון. בתחילה היינו אורזים בקרטונים משומשים שנאספו עבורנו בשוק הסיטונאי, הם היו ארגזים במגוון צבעים וגוונים (אך בגדלים שווים), אנחנו היינו מקבלים אותם כך, בערימה גבוהה גבוהה של ארגזים מהודקים:
עם השנים גדלו הכמויות של ארגזים שנזקקנו להם, והכמות שניתן לאסוף מהשוק כבר לא סיפקה את כל צרכינו. הבנו שנצטרך לקנות ארגזים חדשים, ולנסות לקבל אותם ריקים לשימוש חוזר. עמלנו על גרפיקה ועיצוב, ובסופו של תהליך הגענו לארגזים בהם אנחנו שולחים לכם את הירקות כיום.
אנחנו אוספים את הארגזים לשימוש חוזר באריזת הירקות, אך במהלך השנים נוכחנו לדעת שיש עוד כמה שימושים חוזרים מגוונים ומשמחים שאתם עושים בארגזים שלנו, הנה כמה דוגמאות:

תודה רבה על שיתוף הפעולה שלכם בהחזרת ארגזים אלינו לאורך השנים, וגם בשיתוף הפעולה בהפסקת ההחזרה בימי הקורונה המוזרים שבאו עלינו. נשמח לשוב לקבל את הארגזים חזרה כדי לארוז בהם ירקות בשימוש חוזר.

מקוים שכולכם בטוב ובבריאות, מאחלים לכולנו חזרה נכונה וטובה לשגרה, בקצב ובצורה המתאימה לכל אחד. ול"ג בעומר שמח!
שבוע טוב, אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה

_________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים, תפו"א, גזר/דלעת, סלק, מלפפון, עגבניה, בצל טרי/שום, תרד ניוזילנדי/מנגולד/קייל, פטרוזיליה, חסה, סלרי עלים/פטרוזיליה שורש.

בסל הגדול גם: כוסברה/שמיר, פלפל מאורך/פקוס, כרוב.

בסל הפירות: אשכולית אדומה, נקטרינה/אבוקדו, תפוח עץ, בננה.

יום רביעי: חסה, קישוא, עגבניה/עגבניות צ'רי, סלק, גזר, כרוב/נתח דלעת, תפו"א, פטרוזיליה, מלפפון, בצל טרי/שום, תרד ניוזילנדי/קייל/מנגולד.

בסל הגדול גם: פקוס/פלפל, כוסברה/שמיר, פטרוזיליה שורש/סלרי עלים.

בסל הפירות: אשכולית אדומה, נקטרינה/אבוקדו, תפוח עץ, בננה.

4-6 במאי 2020 – אורח מניו-זילנד

אנחנו חוזרים לאסוף מכם את הארגזים הריקים!
עם הרגיעה המסויימת בהתפרצות מגפת הקורונה, ובעקבות ההחלטות לגבי הקלות, אנחנו שמחים לשוב ולאסוף מכם את הארגזים הריקים לשימוש חוזר. נודה לכם אם תשאירו אותם בפתח הבית (אפשר לחתוך את הסלוטייפ ולקפל אותם שטוח, כדי שלא יפריעו לכם ויתפסו מקום). השליחים שלנו יאספו אותם אלינו לשימוש חוזר.
תודה!
___________________________________
בשלוש השנים האחרונות, בחלקה קטנה בישוב תקוע שבספר המדבר, מגדלים גדי ותמיר שיחי אוכמניות הצובעים את הנוף בשלל גוונים של כחול וסגול. גדי אפיק, אגרונום המתמחה בגידול אוכמניות ואחראי על מערך גידול הפטריות בחוות תקוע ותמיר דויטש, חקלאי אורגני והבעלים של 'חלקת השדה', גן ירק אורגני המספק סלי ירוקים בשיטת CSA, חברו יחד לאתגר הלא פשוט הזה של גידול אוכמניות בארץ.

האוכמניות זקוקות לתנאים מיוחדים כדי לגדול. הן זקוקות לקרקע חומצית כדי לגדול בצורה מיטבית, ולכן גדלות על מצע מנותק בתוך מכלים גדולים. מנות של קור עושות להן רק טוב, וכשיש קרה בחוץ, לגדי ותמיר דווקא חם בלב.

האוכמניות שלהם גדלות ללא ריסוסים בכלל וערכם התזונתי גבוה מאוד: הן עשירות בנוגדי חימצון, ויטמין C ו-K, ומינרלים שונים. הן מונעות תהליכים דלקתיים בכלי הדם, מפחיתות כולסטרול ומומלצות לחולי הסוכרת כמנת פרי מכיוון שהן יכולות להוריד רמות סוכר בדם.

ועוד לא דיברנו על הטעם…

מחיר האוכמניות – 20 שקלים לאריזה של 125 גרם.
ניתן להוסיף לסל דרך מערכת ההזמנות שלנו
___________________________________

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים סביב סביב, ואם רואים תרד ניו-זילנדי בסלים – אז יודעים שבא אביב!

התרד האביבי והקייצי שאנחנו אוכלים בישראל, למעשה אינו תרד ואפילו לא קרוב משפחה ואינו מקומי, ולמרות שהוא מהגר, הוא אחד הירוקים הבודדים שמצליחים לשרוד את הקיץ הישראלי החם. יש לו גם שמות רבים אחרים, המרמזים גם הם על מוצאו: 'תרד ים' (Sea Spinach), 'הכרוב של קוק' (Cook's Cabbage – הכוונה לקפטן קוק), 'עלי דינגו' (Warrigal Greens – הוא כלב הבר האוסטרלי), ו'תרד מפרץ בוטאני' (Botany Bay Spinach – מפרץ ידוע בסידני, אוסטרליה). בשפה המאורית (השפה הניו זילנדית הילידית) הוא מכונה: 'Kokihi', ובדרום אפריקה קוראים לו 'עשב דיונה' (Duneweed). בעברית שמו התקני הוא: 'רבועה שרועה':

כל השמות האלה מספרים עליו: הוא צמח משתרע, הגדל בעיקר לאורך חופי הים, מוצאו מאוסטרליה וניו זילנד, שם הוא היה במשך דורות בשימוש נרחב על ידי הילידים המקומיים, וקפטן קוק הוא זה שהביא אותו לעולם האירופאי. אבל לפני שנעשה פה סלט תרד… בואו נתחיל מההתחלה:

שמו המדעי הוא טטרגוניה, וביתר דיוק: Tetragonia tetragonioides, והוא שייך למשפחת החיעדיים (Aizoaceae), המתאפיינת בצמחים בשרניים המחבבים צמיחה לאורך חופים – בחולות ודיונות, ומסתדרים יפה גם באיזורים מדבריים. באוסטרליה וניו זילנד הוא גדל כבר אינספור שנים, והאבוריג'ינים והמאורים המקומיים ליקטו אותו והשתמשו בו למאכל. כשהגיעו האירופאים ליבשת, הם לימדו אותם אילו צמחים טובים לאכילה, וסייעו להם לשרוד בעזרת ידע מקומי זה, הצמחים והחיות המקומיים זכו לכינוי: Bush Tucker, בעצם מה שאנחנו קוראים "בלדי", ביניהם גם הטטרגוניה ידידתנו.

קפטן קוק, שהגיע לחוף המזרחי של אוסטרליה ב-1770, חשש מאוד (ובצדק) שמלחיו, הניזונים רק מאוכל משומר, יחלו בצפדינה, מחלה הנגרמת מחוסר בויטמין C, ולכן בכל פעם שהגיע לחוף, חיפש עלים ירוקים טובים לאכילה כדי לשפר את הדיאטה שלהם. באוסטרליה מצא השף הבוטנאי שלו את הטטרגוניה, ולאחר שנהנו ממנה ומהמעלות התזונתיות שלה, הם גם הביאו אותה איתם הביתה לאנגליה.

האנגלים, שחיבבו מאוד עלים ירוקים, שמחו לאמץ לחיקם את הצמח האקזוטי, ובתחילת המאה התשע עשרה הוא גודל באופן נרחב בגינות הירק האנגליות. אחר כך היתה תקופה בה נזנח הצמח, לטובת צמחי מכלוא וצמחים "מתקדמים" אחרים, אך בשנים האחרונות, ברוח טרנד הבלדי העולמי, הוא זוכה לעדנה, ושפים אוסטרלים, על סינריהם הלבנים, יוצאים ללקט אותו בטבע, או רוכשים אותו ממגדלי גורמה. גם באסיה, חובבת העלים הירוקים, אימצו אותו בשמחה, והוא מגודל במזרח אסיה ומשמש כתחליף לעלים אסייתים במתכוני ירקות מוקפצים.

כך הוא צומח – שרוע ומתפשט:

למרות שהוא כלל לא קרוב לתרד, מהצד הגנטי, הוא זכה לשבץ אותו בשמו בשל השימוש בו כתחליף לתרד. היתרון הגדול שלו הוא, שבניגוד לתרד הזקוק לקרירות, ותנאי חום קיצוניים גורמים לו לא לנבוט, ואף מביאים אותו לפרוח בטרם עת, התרד הניו-זילנדי עמיד בחום. מצד שני, הוא רגיש לקור, וקרה תחסל אותו לחלוטין. התכונות המשלימות של השניים גרמו לתרד הניו-זילנדי לשמש תחליף מוצלח לתרד בעונת הקיץ, כשאי אפשר לגדל תרד רגיל.

אצלנו בישראל הצליחו לסבך את סיפור התחליפים אפילו עוד יותר, ויש לו נגיעה אישית לח'ביזה שלנו: בתקופת המצור בירושלים ניסו לעודד את התושבים לשתול ירקות על הגגות ולהשתמש במי השופכין להשקיה. אז צמח גם הרעיון לנצל את ה'ח'ביזה' היא החלמית. תלמידי בית הספר אורגנו ויצאו למבצעים של איסוף עלי החלמית . העלים הקטופים הועברו לתנובה, שארזה אותם ושיווקה אותם כ'תרד ניו זילנדי'… טיול מסביב לעולם: ח'ביזה ירושלמית המשווקת כטטרגוניה ניו-זילנדית שאמורה להיות תחליף לתרד (שמוצאו איראני)…

אם אתם חפצים לגדל אותו, ולצעוד בדרכם של רבבות גננים ברחבי העולם, שאימצו אותו לחיק אדמתם, כדאי לדעת כמה דברים: קודם כל, הוא גדל בקלות ובהתלהבות ואינו מפונק כלל, הוא בחירה טובה. מרוב שמחת הצמיחה שלו, בחלקים שונים בניו זילנד ובארצות הברית הוא הפך ממש לעשב בר שחקלאים מנסים לבער משדותיהם, אבל בדרך כלל הוא ידידותי מאוד. כמו שאופייני לצמחי בלדי רבים, הוא צמח חזק ואין לו הרבה מזיקים או מחלות, גם זה עושה אותו תחליף מוצלח לתרד הרגיש. הזרעים שלו נובטים לאט מאוד, בשל קליפת זרע לא קלה לחדירה (זכרו שהוא רגיל לגדול באיזורים לחים בהמיספירה הדרומית, ושם הבעיה של הזרעים היתה איך לא להירקב מהר מדי לפני הנביטה…). הדרך הטובה לסייע לו לנבוט היא להשרות את הזרעים במים קרים למשך 24 שעות לפני הזריעה, או במים חמים למשך 3 שעות.

טעמו המלוח קמעה מזכיר מאוד תרד, ולכן הוא תחליף מתאים, אך הוא לא דומה לו כלל במראה. נכון, הוא ירוק, ואוכלים את עליו, אך כאן מסתיים הדמיון. העלים של החבר מניו-זילנד קטנים הרבה יותר, בשרניים יותר, ובדרך-כלל משוננים בקצה, כצורת מעויין / יהלום. הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, וגם להחליף לעתים מנגולד במתכונים מסויימים. המרקם הבשרני שלו מזכיר את מרקם המנגולד העבה יותר מאשר את המרקם של התרד, הדקיק יותר. הבשרניות של עליו גורמת לו לאבד פחות נפח בבישול, ולכן אם משתמשים בו כתחליף לתרד או מנגולד, אתם זקוקים למחצית מנפח העלים המצויין במתכון. (שימו לב – חלק מהמתכונים באגף המתכונים שלנו הם מתכונים אוסטרליים המותאמים במיוחד לטטרגוניה, הכמויות שם מדויקות לתרד הניו-זילנדי ואין צורך להתאימן).

כשאתם מבשלים אותו, הפרידו את העלים מן הגבעולים, אלו האחרונים קשים יותר ויקשו על בישול אחיד. לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא (לא מבושל). העלים שלו מכילים אנטיאוקסידנטים קרטנואידים, חומרים מזינים חשובים, אך בצורה הטרייה הם מופיעים כאוקסלטים, בצורה הקשה לגוף לעיכול, במיוחד אם אתם רגישים לה (למשל במצבים של אבנים במרה או בעיות כליות). חליטה קצרה במים (כמה דקות) ושטיפת העלים במים לאחר החליטה מסירה את רוב האוקסלטים מהעלים והופכת אותם קלים לעיכול. בתאבון!

שיעבור על כולנו שבוע נעים ורגוע, ורק בריאות,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה

__________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים/פלפל, תפו"א, דלעת, סלק, מלפפון, עגבניה, כרישה/בצל טרי, תרד ניוזילנדי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, חסה, סלרי עלים/פטרוזיליה שורש.

ובסל הגדול גם: מנגולד/קייל, גזר, כרוב/שום

בארגז הפירות: בננה, נקטרינה, תפוז/אשכולית אדומה, תפוח עץ.

יום רביעי: חסה, קישוא/פלפל, עגבניה, סלק/לפת, סלרי עלים, דלעת/כרוב/שום, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, מלפפון, בצל טרי, תרד ניוזילנדי/קייל.

ובסל הגדול גם: גזר, מנגולד, פטרוזיליה שורש.

בארגז הפירות: בננה, נקטרינה/אבוקדו, תפוז/אשכולית אדומה, תפוח עץ.

27-30 באפריל 2020 – שדה מוגן

תזכורת – מועדי המשלוחים השבוע:

* משלוחי יום שני 27 באפריל – כרגיל
* משלוחי יום רביעי עוברים ליום חמישי 30 באפריל (מערכת ההזמנות תיסגר ביום שלישי בשעה 9:00)

_____________________________

תזכורת – מעתה אנחנו מחייבים את כרטיסי האשראי שלכם בסוף כל שבוע – על הירקות שקיבלתם (אם קיבלתם) באותו השבוע.

_____________________________

ואלס להגנת הצומח

כשהמציאות משתנה, גם נקודת המבט שלנו פתאם מקבלת זווית חדשה.. כשעשיתי לאחרונה סיבוב בשדה האביבי שלנו הוא נראה לי פתאם כאילו הוא מוכן לימי הקורונה – הכפפות והמסכות כבר הפכו אצלנו לנוהל קבוע, וגם השדה נראה לי לפתע כמצטרף לעבודה לפי הנהלים…

האביב הוא העונה בה כוח החיות פורץ בתרועה: המוני חרקים מזמזמים באוויר, חיפושיות ופרפרים מזדווגים ומולידים צאצאים, חיות שונות יוצאות מנמנום החורף ומתחילות בחיפוש אחרי מזון. גם הצמיחה פורצת בקצב מהיר ביותר. אחרי חורף שמוריד את הטמפרטורות, מסתיר את קרינת השמש ומאט את הקצב, חוזרת השמש לחמם ולהאיר וכל הצמחים משתוללים משמחה.

החיות הזאת משמחת ונהדרת, אבל לחקלאי היא מביאה איתה גם אתגרים: חרקים מעופפים שונים המגיעים ממקומות אחרים נושאים איתם וירוסים ומחלות ונחיתה שלהם על עלי הצמחים שלנו (גם אם רק לעצירה למנוחה) עלולה לגרום להתפשטות מחלות עלים. הדבר קריטי בעיקר לגידולים ממשפחת הדלועים: הקישואים, הדלעות, המלונים והאבטיחים, שכבר שתולים וזרועים בשדה מסוף החורף. בטבע אין אפשרות לעצור את הטיסות ולסגור את השמיים וגם לא לדרוש מהחרקים להכנס לבידוד בן שבועיים… ולכן הפתרון שלנו הוא הכנסת הצמחים לבידוד… מסויים. הם עדיין זוכים, כמובן, להשקיה ולאור שמש, אבל מוגנים מנגיעות של חרקים מעופפים על ידי בד אגריל (בד לא ארוג) שאנחנו פורשים מעל הערוגות:

קישואים אביביים מכוסים בבד אגריל

הכיסוי הזה יכול להישאר רק עד שעל הצמחים יופיעו פרחים – אז נזדקק לסיוע מהחרקים המעופפים בשדה כדי שיאביקו את הפרחים ויביאו להפריה וליצירת פירות. אבל עד אז הצמחים שלנו כבר יהיו בוגרים וחזקים, ויוכלו להתמודד טוב יותר עם הוירוסים, לפחות לתקופת מה. (בדרך כלל בשלב כלשהו הוירוסים בכל זאת מכניעים את צמחי משפחת הדלועים, אבל עד אז הם מצליחים להפיק פירות מצויינים).

עוד דרך הגנה מפני חרקים מזיקים שעלולים לעקוץ את הצמחים, לנבור בהם, לכרסם אותם או להעביר אליהם מחלות, היא שתילה בתוך מבנה צמיחה – חממה או מנהרה. דפנות המבנה עשויות מרשת מש בעלת חורים קטנטנים, שמונעת אפילו מיצורים קטנים ממש להכנס. למבנה יש דלתות כפולות – כשאנחנו נכנסים, אנחנו סוגרים מאחורינו דלת אחת ורק אז פותחים את הדלת השניה למבנה עצמו, כדי למנוע כניסת חרקים שיצטרפו אלינו עם כניסתנו. במבני הצמיחה אנחנו שותלים בדרך כלל עגבניות ומלפפונים, אבל לפעמים משתמשים בהם גם לגידולים אחרים. בתחילת דרכנו שתלנו אותם בשדה הפתוח, ורק לאחר כמה שנים החלטנו להתנסות בבניית בתי צמיחה וללמוד לגדל בהם – ההבדל הוא עצום. בשדה הפתוח הצמחים הצליחו להניב מחזור פירות אחד (במקרה הטוב). כשהם מוגנים בבתי הצמיחה הם מניבים לרוב במשך חודשים ארוכים. משום שהם יצמחו במשך תקופה ארוכה, אך הקרקע בבית הרשת מוגבלת, אנחנו מותחים להם חוטים לגובה, עליהם הם מטפסים וצומחים לגובה. זה גם מונע מיני בעיות ופגעים שעלולים להיווצר מצפיפות הצמחים אם ישתרעו על הקרקע. הנה העגבניות והמלפפונים העושים את דרכם מעלה בבתי הרשת שלנו:

אמצעי ההגנה האחרון שנספר עליו הוא דווקא מפני צמחים ולא מפני חרקים. בתקופת האביב והקיץ, יחד עם הצמיחה המהירה של הגידולים שלנו, ממהרים לצמוח גם העשבים. חיפוי הקרקע סביב הצמחים היא דרך מצויינת למנוע (או לפחות להפחית מאוד) צמיחת עשביה שתתחרה בגידולים על מזון ומים ותפריע להם לצמוח. לכן בתקופת הקיץ ערוגות רובת בשדה שלנו מחופות בכיסוי כסוף עשוי פלסטיק מתכלה (שבסוף העונה פשוטו מתוחח לתוך האדמה ומתפרק לתוכה) שאנחנו חותכים בו חורים עגולים בהם נשתלים הירקות. החיפוי גם שומר על הלחות בקרקע ומונע מהשמש החזקה של הקיץ לייבש את הקרקע במהירות. אם תכניסו יד מתחת לחיפוי, תגלו שם אדמה לחה ונעימה, בטמפרטורה נמוכה בכמה מעלות מהקרקע החשופה ליד. הנה שתילי חצילים שנהנים מהחיפוי וצומחים בשמחה:

חצילים שתולים מעל לחיפוי קרקע מתכלה (עשוי תירס)

אמצעי המיגון של תקופת הקורונה כנראה ישארו איתנו זמן לא קצר. כשאני מתבאסת מאי הנוחות תחת המסיכה או הכפפות, אני חושבת על הצמחים בשדה שלנו שמוגנים גם הם תחת אמצעי כיסוי וחיפוי, ונזכרת שבסופו של דבר, לכל אי הנוחות הזו יש פירות מתוקים, בריאים ומשמחי לב.

השבוע הבא עלינו לטובה הוא שבוע שמכניס קצת לפרופורציות את התקופה המאתגרת הזו – אנשים כאן בארץ עברו תקופות ואירועים קשים מזו, ובזכותם ובזכותן אנחנו נמצאים כאן לצמוח (ולקטר) בארץ הזו.
שיהיה שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה
_______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים/פלפל, תפו"א, כרוב/שום, סלק, מלפפון, עגבניה, כרישה/בצל טרי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, חסה, גזר.

בסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/סלרי עלים, שומר/לפת, דלעת/אפונה.

בארגז הפירות: בננה, תפוז/אשכולית אדומה, תפוח עץ, אבוקדו/שסק/נקטרינה.

יום חמישי: חסה, קישוא/פלפל, עגבניה, סלק, גזר, שומר/לפת, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, מלפפון, כרישה/בצל טרי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי.

בסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/סלרי עלים, דלעת, כרוב/שום

בארגז הפירות: בננה, תפוח עץ, תפוז/אשכולית אדומה, אבוקדו/נקטרינה.