עלי ח'ביזה #511, 19-21 בינואר 2015, כ"ח טבת-א' שבט תשע"ה

חיבו"ק חדש נולד!

בשעה טובה ובשמחה גדולה אנחנו שמחים לספר לכם שחוות חב"ק (חקלאות בשיתוף הקהילה) נוספת יוצאת לדרך! הפעם אנחנו גאים במיוחד, כי היזם והחקלאי הוא עידן, שעבד אצלנו עד הקיץ האחרון. יחד עם ארבעה חברים-שותפים נוספים: אסף, דניאל, זיו ואורי, הבאים גם הם מעולם הפרמקלצ'ר, הם הקימו את "אדם ואדמה", חוות חקלאית מקסימה במושב עין אילה אשר בחוף הכרמל.

חודשים ארוכים עמל עידן על מציאת המקום המתאים וארגון השטח, ומהסתו הם עובדים במרץ בשדה – מכינים את הקרקע, שותלים, זורעים, משקים, ומטפחים את ערוגות הירקות שלהם, הגדלות לתפארת. וזהו, בקרוב מאוד מסתיימת תקופת "ההריון" ובעוד שבועיים, ב28 בינואר הם מתחילים לשלוח סלי ירקות ללקוחות באיזור. הם מתחילים ממשלוחים לאיזור חוף הכרמל, חיפה, זכרון יעקב והסביבה ועמק חפר – כתבו לכל מכריכם בצפון ובשרו להם את הבשורה המשמחת!

פרטים תוכלו למצוא באתר שלהם ובפייסבוק.

מזל טוב, חברים יקרים, ובהצלחה רבה!

__________________________________

פועה ועודד ממשק 42, הודיעו לנו על שובו של החלב למוצרים – היונקים הקטנים בעדר כבר מוכנים, כנראה, לחלוק עימנו את החלב המעולה, שאינו אורגני, אך טרי טרי, וכמובן נטול תוספים וחומרים משמרים כלשהם. הוא מפוסטר ל85 מעלות צלזיוס ונמזג לבקבוקי הפלסטיק לאחר קירור מלא.

החל מהשבוע נוכל לשוב ולשלוח אליכם בקבוקי חלב (נארז כחצי ליטר או ליטר). הזמנות, כרגיל, דרך המערכת האינטרנטית.

________________________________________

ט"ו בשבט מגיע (כמעט). מליסה "מפרי ידיה" מציעה סלסלות לחג ממיטב תוצרת הארץ – תמרים אורגניים, צימוקים מייבוש טבעי, חרובים, אגוזי הארץ בקליפה, וכמובן מוצרי הבית: פרי מיובש טבעי לחלוטין ולדר פירות ללא תוספות במבחר טעמים מיוחדים (קלמנטינה, שומר, תפוחים ותמרים, גויאבה ועוד).

המחיר – 60 ש"ח לסלסלה. ניתן להזמין דרך מערכת ההזמנות משבוע לפני החג. יום הולדת שמח לאילנות שלנו!

_________________________________________

שקר לבן ושום ירוק

לפני שלושה שבועות נכנסה טליה שלי, בת הארבע הביתה בפנים כעוסות והודיעה לי שהשמש שקרנית. בביקורת החריפה שהטיחה הקטנה במאור הגדול בשמיים נכללה ההאשמה שהיא עושה כאילו קיץ בשמיים, אבל בכלל לא חם בחוץ!!! ספל של שוקו חם פייס את הקטנה מיד (מי צריך בכלל קיץ?), אבל אני הרהרתי למה אנחנו בכלל רגוזים על השמש החורפית הזאת, העושה את מלאכתה נאמנה, מאירה לנו את ימי החורף ומציעה ימים שטופי אור ויבשים בין הימים האפורים והרטובים, וכיצד אנחנו מצפים ממנה שתחמם אותנו בחורף, אך כשבאים ימי חורף חמים, כמו בחודשים המקבילים בשנה שעברה, אנחנו מבינים  את הסכנה המוחשית בחורף של בצורת ומיד מכריזים כמה טעינו כשביקשנו עולם הפוך, ושבעצם אנחנו רוצים את ההיפך…

גם בארגזים מתחיל לבקר בשבועות האלה אורח שנראה בתחילה כהלצה – אין לו ראש שום, לא צבע של שום, ואפילו הריח – קלוש ועדין ורק מזכיר ריח של שום – ובכל זאת אנחנו מתעקשים שהוא שום – הלא הוא השום הירוק. אז לרגל ימי השמש השקרניים הבאים עלינו לטובה (אמנם ברביעי צפוי המדחום לטפס מעל לעשרים מעלות בשדה, אבל רק ליום אחד…), ולכבוד האורח האביבי המיוחד המבשר שמזה כמה שבועות הימים כבר מתארכים והלילות מתקצרים, ולמרות שהחורף בשיאו עדיין, יש אביב באופק (ואיתו שמש קצת יותר אמינה…) – נדבר השבוע על השום הירוק –

מזהים אותו?

השום הירוק אולי נראה לכם במבט ראשון כמו כרישה דקיקה או בצל ירוק שמשום מה מריחים כמו שום… הוא מאוד דומה לבצל ירוק, אלא שעליו הארוכים שטוחים, ולא חלולים כמו עלי בצל ירוק. זהו אחד הירקות האחרונים שעוד נשארו עונתיים ממש: בדרך כלל הוא מופיע בשווקים בארץ בפברואר, כשהחורף מתחיל להבהב והאביב מתפרץ פה ושם בין סופות חורפיות, ונשאר למשך כמה שבועות בלבד, עד תחילת אפריל. הוא ירק מיוחד, גרסא עדינה ילדותית ותמימה, אבל לא לגמרי תינוקת, של אחיו הבוגר והחריף, שמעלה בי, חובבת שום ואמא לילדות, מחשבות על כוחם של עדינות ורוגע, על ילדות ובגרות. בח'ביזה הוא גדל ממש כבר מן העונה הראשונה, מסלי האביב הראשונים שלנו, וממשיך איתנו בכל שנה מאז.

את השומים זורעים באמצע ספטמבר. אנחנו זורעים בעצם שיני שום (וגם אתם יכולים) – גם שום רגיל שקניתם לאכילה ולבישול יוכל לשמש כזרע ולהצמיח ראש שום חדש (ראו בסוף העלון). אנחנו משתמשים, כמובן, בשיני שום שגודלו במיוחד כדי לשמש כזרעים, גם משום שלמטרה זו נבררות השיניים הגדולות והחזקות יותר וגם משום שהזרעים (אמורים להיות) נקיים מפתוגנים (קשה מאוד לודא זאת, אבל בשנים האחרונות מצאנו מגדל זרעים מוצלח למדי ואנחנו מרוצים מהתוצאות). השומים שולחים שורשים, נובטים ומתארגנים בקרקע לפני בוא החורף, ואז הם בעצם ממתינים. כמו הבצלים, אחיהם למשפחת השושניים, הם מחכים לסימנים הראשונים של התארכות היום והתחממות, אז הם מתחילים להתעבות ולפתח פקעת.

למרות שמו הטוב כדוחה מזיקים (ויש על מה לשבח אותו – חרקים מזיקים לא מחבבים אותו), גידול שום בשדה אינו מלאכה פשוטה. השום, שעליו זקופים וישרים, צריך סיוע במלחמה נגד עשביה, וערוגות השום דורשות עישובים חוזרים ונשנים. יש גם כמה פטריות ומחלות שפוגעות בו, ובשנים האחרונות, בהן פקדו אותנו חורפים חמימים, ההתמודדות הפכה קשה יותר ויותר. הסיבה לכך היא שפטריות הן יצורים חובבי לחות וחום. גם בחורף בו אין הגשמים מרובים, עדיין הלחות בקרקע ובאויר גבוהה דיה להתפתחות פטריות, ובמיוחד כשהטמפרטורות אינן נמוכות מספיק כדי להרתיע אותן. וכך, כבר כמה שנים, אנחנו פוגשים את נזקיהן בדמות רקבונות בשורשי השומים והצהבה והתייבשות של העלים מלמעלה (חילדון וכשותית).

בחקלאות האורגנית (וגם בקונבנציונלית) ההמלצה היא להתמודד עם פגעי השום קודם כל בדרך של מניעה: הקפדה על גידול שום או גידולים אחרים ממשפחת השושניים באותה החלקה במחזורים של חמש שנים, זריעת זרעים ממקור אמין ונקי מפתוגנים ויש גם הממליצים על חיטוי הקרקע לפני הזריעה. בגידול אורגני הכוונה לחיטוי סולארי בו פורשים על הקרקע יריעות ניילון שקוף וגורמים לה להתחמם ולהתבשל עד לדרגת חימום הממיתה את גורמי המחלה ועדיין מאפשרת למיקרואורגניזמים בקרקע לשרוד. מעל לכל, החלק החשוב ביותר הוא טיפוח קרקע פוריה וחזקה. בהתאם לכך אנחנו משנים בכל שנה את מיקומה של חלקת השום בשדה, וקונים זרעים ממקור אמין. לפני שלוש שנים גם עשינו, לראשונה, חיטוי סולרי בכמה ערוגות בשדה, בהן נשתל אחר כך השום (החלטנו לא להמשיך בכך). כמובן שטיפוח פוריות הקרקע היא אחת המשימות התמידיות שלנו, ואכן, קרקע פוריה וחזקה מוכיחה את עצמה.

פגיעת הפטריות מגיעה בדרך כלל בתחילת החורף ושוב לקראת האביב, כשהטמפרטורות חמימות, וקטיף שום ירוק הוא, באופן מסורתי, אחת הדרכים שלנו לקדם את פני הרעה: כשאנחנו מבחינים בנזקים בערוגה מסויימת אנחנו מתחילים בה קטיף סלקטיבי של השומים וצוררים אותם בצרורות לשימוש כשום ירוק. השומים שנשארו ממשיכים לגדול בערוגה, ואפילו מתרווחים מעט באדמה, עד שהם מגיעים לבגרות ואז אנחנו קוטפים אותם ומסדרים אותם לייבוש מלא בשמש (לא בשמש ישירה אלא מכוסים בעלים).

השנה זרענו חמש וחצי ערוגות של שום, ואנחנו מתחילים לראות מעט פגיעה של חילדון וכשותית, ולכן התחלנו לטפל בשום בריסוס של חומרים אורגניים אנטי פטרייתיים (נחושת ושמן עץ תה). מכיון שבשבועות אלה שלאחר הסערה יש לנו פחות ירוקים, שעדיין מתאוששים מהסופה של השבוע שעבר, החלטנו להתחיל לקטוף מעט שום ירוק עבורכם. שאר הערוגות ימתינו יחד איתנו, בלב הולם ותפילה חרישית, עד לצמיחתם לכדי ראשי שום מרשימים שאותם נייבש.

השימוש בשום הירוק הוא כמו בבצל ירוק – גם בפקעת הלבנה הקטנה אבל גם ובעיקר בעלים הירוקים שלו. הנקודות החומות-כתומות שמנמרות את העלים הן עקבות החילדון – פטריה שתוקפת את עלי השום. היא לא מזיקה לבני אדם, ואין בעיה להשתמש בעלים, אם כי אם העלים נגועים מאוד, אולי עדיף בבישול, ופחות בסלט. השום הירוק עדין יותר מן השום היבש (שהוא בוגר יותר וגם עובר ייבוש ולכן הוא מרוכז, חריף וקשה יותר), וגם מסריח פחות. אפשר לאחסן את גבעולי השום הירוק במקרר שלושה-ארבעה ימים, אחרי שהשתמשתם בגבעולים, אתם יכולים להשאיר את ראשי השום בסלסלה מאווררת במטבח, הם כבר אינם זקוקים לקירור.

אפשר להוסיף אותו לסלט, לחביתה, לרוטב, למאפים ובצקים, לעבד אותו לממרח, לאפות בגריל, לחלוט, לצרוב במחבת בשמן זית ועוד ככל העולה על דעתכם. הטעם העדין שלו הופך אותו נהדר להכין ממנו מרק שום. באגף המתכונים השבוע תמצאו הצעות רבות לשימוש בשום הטרי הירוק.

מה שבאמת מאוד נחמד בו זה שהוא יכול לצמוח בקלות יחסית בעציץ אצלכם בחלון – נעצו שן שום באדמה, השקו ותנו לו זמן והשום יוציא עלים ירוקים ויפים, אותם תוכלו לקצוץ מעת לעת ולהוסיף כתיבול לכל מאכל שישמח בקצת שום עדין.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, שמשי וחורפי,
אלון, בת-עמי, מאיה, דרור וכל צוות ח'ביזה

________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: גזר/דלעת, כרישה, תרד/מנגולד, עגבנייה, תפו"א, ברוקולי, סלרי עלים /שורש, מלפפון, סלק/ לפת, בארגזים קטנים בלבד: דייקון/צנונית, שום ירוק.

ובסל הגדול תוספת של: קלרבי/שומר, פטרוזיליה שורש, קייל, ארטישוק ירושלמי/אפונה, כרוב/כרוב אדום

יום רביעי: דלעת/גזר, כרישה, תרד/קייל/מנגולד, עגבנייה, שומר/קלרבי, פטרוזיליה שורש/סלרי שורש, מלפפון, ברוקולי, חסה, תפו"א /ארטישוק ירושלמי/אפונה, בארגזים קטנים בלבד: שום ירוק.

ובסל הגדול תוספת של: דייקון/לפת/כרוב, סלק, סלרי עלים, פול

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #472, 24-26 במרץ 2014, כ"ב-כ"ד אדר ב' תשע"ד

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

• בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום שני ה14 באפריל ויום רביעי ה16 באפריל.
• משלוח יום שני שאחרי החג עובר ליום שלישי 22 באפריל.

מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, י"ז ניסן, 17.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר בלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

נשמח לראות את כולכם!
_________________________________

מזכירים לכם שאריק ואסף מ"מנחת הארץ" מכינים זו השנה השלישית מצות יד שמורות מחיטה ארצישראלית אורגנית. השנה יש להם מצות פריכות ומצות רכות, וגם מצות יד מקמח כוסמין (לא אורגניות). פרטים תוכלו למצוא בדף המידע הזה.

המחירים: 125 שקלים לקילו מצות חיטה אורגניות שמורות, 140 שקלים לקילו מצות כוסמין.
להזמנות: שלחו לנו אימייל או סמס עד 27.3.
המצות יגיעו אליכם במשלוח של השבוע שלפני החג (7+9 באפריל).

חג שמח!

________________________________________

האביב הוא תקופה של התרגשות ותכונה בעדרי הצאן – ההמלטות כבר עומדות לקראת סיום, העדר מתמלא בגדיים וטליים רכים וחמודים, האמהות יוצאות לחופשת לידה, והשמחה רבה… פועה ועודד ממשק 42 מזמינים אתכם לבקר אותם ביום רביעי הקרוב – בתכנית מכירת בגדי נשים וילדים מסטודיו קוקויו, ליטופי עזים, גבינות משובחות ושאר הפתעות. שווה לבקר – חוויה אביבית מיוחדת מובטחת.

_______________________________________________

לפני כמה שבועות כתבה לנו עדי: הצעה לשיפור: כמו שיש אודות, שאלות ותשובות וכדומה… אני חושבת שכדאי מקום למתכונים – כך כל המתכונים נמצאים באותו מקום ולא צריך כל פעם לחפש איפה ראיתי מתכון לדייקון או לעלי ברוקולי וכו. תודה מראש

אז שמחים לבשר כי בסימן טוב ובמזל טוב, עם התחדשות האביב, גם אנחנו מתחדשים בתוספת אגף מתכונים לאתר שלנו! בתמיכתה המתמשכת של טליה הקוסמת הסייברית שלנו, יערה החלה במלאכה לפני שנה וציף אחותי היקרה ממשיכה – להעלות את המתכונים מעלוני העבר לאתר שלנו. מעתה אין צורך לחפש את המתכונים בעלונים (ממילא גם ממש מסובך למצוא שם מתכונים), ואפשר להגיע אליהם בפשטות, מלשונית קלה וברורה באתר ח'ביזה.

אמנם לא כל המתכונים עדיין שם, אבל לאט לאט יתווספו עוד ועוד, וצפויות אף הפתעות טובות נוספות… אז תודות רבות לכל העוסקות במלאכה – ובתאבון והנאה לכולכם…

__________________________________

ש(ו)ם דבר

מזהים אותו?

השום הירוק אולי נראה לכם במבט ראשון כמו כרישה בינונית או בצל ירוק גדול במיוחד, אבל משום מה מריח כמו שום… יש לו ראש גדול מן הבצל הירוק (אבל עדיין לא גדול כמו שום בוגר) ועליו הארוכים שטוחים, ולא חלולים כמו עלי בצל ירוק. זהו אחד הירקות האחרונים שעוד נשארו עונתיים ממש: הוא מופיע בשווקים בארץ בסוף פברואר, כשהחורף מתחיל להבהב והאביב מתפרץ פה ושם בין סופות חורפיות, ונשאר למשך כמה שבועות בלבד, עד תחילת אפריל. הוא ירק מיוחד, גרסא עדינה ילדותית ותמימה, אבל לא לגמרי תינוקת, של אחיו הבוגר והחריף, שמעלה בי, חובבת שום ואמא לילדות, מחשבות על כוחם של עדינות ורוגע, על ילדות ובגרות. בח'ביזה הוא גדל ממש כבר מן העונה הראשונה, מסלי האביב הראשונים שלנו, וממשיך איתנו בכל האביבים מאז.

את השומים זורעים באמצע ספטמבר. אנחנו זורעים בעצם שיני שום (וגם אתם יכולים), כמו בתפוחי אדמה – גם שום רגיל שקניתם לאכילה ולבישול יוכל לשמש כזרע ולהצמיח ראש שום חדש. אנחנו משתמשים, כמובן, בשיני שום שגודלו במיוחד כדי לשמש כזרעים אורגניים, גם משום שלמטרה זו נבררות השיניים הגדולות והחזקות יותר וגם משום שהזרעים (אמורים להיות) נקיים מפתוגנים (קשה מאוד לודא זאת). השומים שולחים שורשים, נובטים ומתארגנים בקרקע לפני בוא החורף, ואז הם בעצם ממתינים. כמו הבצלים, אחיהם למשפחת השושניים, הם מחכים לסימנים הראשונים של התארכות היום והתחממות, אז הם מתחילים להתעבות ולפתח פקעת.

למרות שמו הטוב כדוחה מזיקים (ויש על מה לשבח אותו – חרקים מזיקים לא מחבבים אותו), גידול שום בשדה אינו מלאכה פשוטה. השום, שעליו זקופים וישרים, צריך סיוע במלחמה נגד עשביה, וערוגות השום דורשות עישובים חוזרים ונשנים. יש גם כמה פטריות ומחלות שפוגעות בו, ובשנים האחרונות, בהן פקדו אותנו חורפים חמימים, ההתמודדות הפכה קשה יותר ויותר. הסיבה לכך היא שפטריות הן יצורים חובבי לחות וחום. גם בחורף בו אין הגשמים מרובים, עדיין הלחות בקרקע ובאויר גבוהה דיה להתפתחות פטריות, ובמיוחד כשהטמפרטורות אינן נמוכות מספיק כדי להרתיע אותן. וכך, כבר כמה שנים, אנחנו פוגשים את נזקיהן בדמות רקבונות בשורשי השומים והצהבה והתייבשות של העלים מלמעלה.

בחקלאות האורגנית (וגם בקונבנציונלית) ההמלצה היא להתמודד עם פגעי השום קודם כל בדרך של מניעה: הקפדה על גידול שום או גידולים אחרים ממשפחת השושניים באותה החלקה במחזורים של חמש שנים, זריעת זרעים ממקור אמין ונקי מפתוגנים ויש גם הממליצים על חיטוי הקרקע לפני הזריעה. בגידול אורגני הכוונה לחיטויו סולארי בו פורשים על הקרקע יריעות ניילון שקוף וגורמים לה להתחמם עד לדרגת חימום הממיתה את גורמי המחלה ועדיין מאפשרת למיקרואורגניזמים בקרקע לשרוד. ומעל לכל, החלק החשוב ביותר הוא טיפוח קרקע פוריה וחזקה. בהתאם לכך אנחנו מעבירים את חלקת השום שלנו בשדה, וקונים זרעים ממקור אמין. לפני שלוש שנים גם עשינו, לראשונה, חיטוי סולרי בכמה ערוגות בשדה, בהן נשתל אחר כך השום..

פגיעת הפטריות מגיעה בדרך כלל לקראת האביב, כשהטמפרטורות חמימות, וקטיף שום ירוק הוא, באופן מסורתי, אחת הדרכים שלנו לקדם את פני הרעה: כשאנחנו מבחינים בנזקים בערוגה מסויימת אנחנו מתחילים בה קטיף סלקטיבי של השומים ששורשיהם נפגעו אך הפקעות כבר עגולות ועדיין לא נגועות, וצוררים אותם בצרורות לשימוש כשום ירוק. השומים שנשארו חזקים ולא פגועים ממשיכים לגדול בערוגה, ואפילו מתרווחים מעט באדמה, עד שהם מגיעים לבגרות ואז אנחנו קוטפים אותם ומסדרים אותם לייבוש מלא בשמש (לא בשמש ישירה אלא מכוסים בעלים).

השנה לשמחתנו יבול השום יפה ונקי מפגעים. שתלנו אותו בחלקה חדשה שהניקוז בה מוצלח, ואנחנו מקוים שזה ימנע את התפתחות הפטריות, החובבות, כידוע רטיבות ולחות. ערוגה אחת נראית חלשה יותר וממנה נקטוף את השום הצעיר והירוק שאנחנו מחלקים בשבועות הקרובים. שאר הערוגות ימתינו יחד איתנו, בלב הולם ותפילה חרישית, עד לצמיחתם לכדי ראשי שום מרשימים שאותם נייבש. אפשר להשתמש גם בעלים הירוקים שלו. הנקודות החומות-כתומות שמנמרות את העלים הן עקבות החלדון – פטריה שתוקפת את עלי השום. היא לא מזיקה לבני אדם, ואין בעיה להשתמש בעלי השום, אם כי אם העלים נגועים מאוד, אולי עדיף בבישול, ופחות בסלט.

בינתיים, כליווי לצרורות השום בארגזים, רצינו לספר לכם בשבחי הירק המסריח אך החשוב והמועיל הזה, על ייחוסו המשפחתי, על עברו המפואר, איך לאחסן אותו וכיצד להשתמש בו.

השום הוא בן למשפחת השושניים המכובדת, שאליה שייכים הבצל, הכרישה, העירית, האספרגוס וכמובן, השושנים. יחסי המשיכה-דחיה שלו עם המין האנושי החלו לפני למעלה מ5000 שנה. הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים ביותר, ולכן קשה לקבוע ודאות מהיכן מוצאו. כנראה שהוא בא מאיזור דרום-מערב סיביר, ומשם נדד לדרום אירופה, לאיזור הים התיכון, לצפון אפריקה, וכן לאסיה. בכל האיזורים הללו הוא עדיין אהוב וחשוב מאוד, ומיד תבינו על שום מה…

הוא נחשב כצמח קסום ועוצמתי – מרפא, מרחיק רוחות רעות, מפיח אומץ לב, מעורר תאוה, מחטא ומביא מזל. הרפואה הטבעית מכנה אותו: "האנטיביוטיקה של הטבע" והוא נחשב דוחה חרקים ומרפא עקיצות ונשיכות ארסיות. בקיצור, אחרי רשימת תכונות נכבדה שכזאת, תסכימו איתי שהוא אכן ראוי לכינוי "אלוף שום". כמה דוגמאות?
☺ במסורת הערבית מסופר שכשיצא השטן מגן העדן, לאחר חטא האדם הקדמון, צמח שום מהמקום בו דרכה רגלו השמאלית, ובצל ממקום דריכת רגלו הימנית.
☺ אצל המצרים הקדמונים היו גלדי בצל ושום סמל למערכת הכוכבים והמזלות, השום שימש לפולחן וכן בטקסי שבועה. יחד עם תות-אנח-אמון נקברו שומים ובצלים, שנשתמרו בצורה מדהימה לאורך שנים.
☺ היוונים היו מניחים שום בראש ערימת אבנים קטנה בהצטלבויות דרכים כארוחת מנחה לאלילה המשולשת הקטנה.
☺ חיילי הצבא הרומאי היו אוכלים שום חי כדי לעורר את אומץ ליבם (ובכל מקרה, להבריח את האויב…)
☺ מסכת בבא קמא מפארת את השום ש"משביע, משחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני המעיים". ועזרא הסופר התקין לאכול שום בערב שבת כי הוא "מכניס אהבה ומוציא תאוה" (תלמוד ירושלמי)
☺ כותבים בני המאות ה-11 וה-12 ממליצים על שום כמגן מפני חום השמש ופגעיה, ומפני סופות מדבריות.
☺ בסיציליה מניחים שום על מיטת יולדת כדי להבטיח לידה קלה.
☺ ג'רארד, חוקר צמחים אנגלי מהמאה ה16 מספר כי הכורים במכרות בגרמניה נושאים שיני שום על גופם כדי להגן עליהם משוכני השאול המשוטטים במעמקי האדמה.
☺ אמונה עממית אירופאית גורסת כי אם לועס אחד הרצים במירוץ שום, לא יוכלו יריביו להשיגו. רוכבי סוסים הונגריים ישימו לפעמים חתיכת שום בפי סוסם כדי להבטיח שכל סוס שינסה לעוקפו מיד ידחה לאחור על ידי הריח העז.
☺ בני בית המלוכה האנגלי נמנעים עד היום מאכילת שום, כדי שלא ידיפו ריח רע, חלילה. גם כל צוות העובדים והעוזרים בארמון באקינגהם לא אוכל שום, מאותה הסיבה.

וכל זאת על שום מה? מה יש בו, בשושן המסריח והחזק הזה, שנותן לו כזאת השפעה עלינו?
השום השלם מכיל חומר בלתי פעיל בשם אלין, כאשר חותכים אותו ותאיו נפגעים, הוא הופך לתרכובת גופרית פעילה בשם אליצין, שהיא החומר האנטיביוטי שבו. יש לאליצין כושר חיטוי, והוא יעיל נגד זיהומים, טפילים ודלקות. לכן הוא מועיל לשיעול והצטננות, לדלקות (נשימה, עיכול, עיניים, אזניים, שיניים…), לזיהומי מעיים, ואפילו נגד חיידקים תוקפניים במיוחד דוגמת חיידקי השחפת.
הוא תורם להתפחתת לחץ הדם, להפחתת רמות הטריגליצרידים, להפחתת רמות הכולסטרול ה"רע", ומצד שני להעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב". צד נוסף של הבחור הוא יכולתו להפחית קרישיות יתר של הדם ולסייע בפירוק קרישי דם, וכך להקטין סיכון לטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי. חומרים נוספים בו מסייעים לטיפול בסרטן העור ובמניעה של סרטן המעי הגס. הוא עשוי לסייע בהגנה מפני נזקי סוכרת, ולמנוע צבירת שומן בגוף.

השום הירוק הוא עדין יותר מן השום היבש (שהוא בוגר יותר וגם עובר ייבוש ולכן הוא מרוכז, חריף וקשה יותר), וגם מסריח פחות. אפשר ליהנות בו גם מהעלים-הגבעולים הירוקים שלו: לפחות 6-15 ס"מ מהעלים העסיסיים שעולים מבסיס השום הטרי. כמו כרישה, גם גבעול השום הירוק יכול ללכוד אדמה בין עליו, וכדאי לשטוף את הגבעולים היטב לפני השימוש בהם. אפשר לאחסן את גבעולי השום הירוק במקרר שלושה-ארבעה ימים, אחרי שהשתמשתם בגבעולים, אתם יכולים להשאיר את ראשי השום בסלסלה מאווררת במטבח, הם כבר אינם זקוקים לקירור.

אפשר להוסיף אותו לסלט, לחביתה, לרוטב, למאפים ובצקים, לעבד אותו לממרח, לאפות בגריל, לחלוט, לצרוב במחבת בשמן זית ועוד ככל העולה על דעתכם. הטעם העדין שלו הופך אותו נהדר להכין ממנו מרק שום. באגף המתכונים השבוע תמצאו הצעות רבות לשימוש בשום הטרי הירוק.

מה שבאמת מאוד נחמד בו זה שהוא יכול לצמוח בקלות יחסית בעציץ אצלכם בחלון – נעצו שן שום באדמה, השקו ותנו לו זמן והשום יוציא עלים ירוקים ויפים, אותם תוכלו לקצוץ מעת לעת ולהוסיף כתיבול לכל מאכל שישמח בקצת שום עדין.

שיהיה לכולנו שבוע טוב,

אלון, בת-עמי, מאיה, דרור וכל צוות ח'ביזה

___________________________

מה השבוע בסל?

(סליחה על העדכון המאוחר)

יום שני: גזר, חסה ירוקה/אדומה, עגבניות, כרוב לבן/אדום, צנונית, עירית שום/שום ירוק, מלפפונים, כוסברה, פול/אפונה סינית/קישואים, כרישה בארגזים קטנים בלבד, ברוקולי/כרובית בארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: שמיר/רוקולה, סלק אדום, מנגולד/עלי סלק אדום/מיזונה, ברוקולי, כרובית

*** בתקופה זו של השנה אנחנו קונים עגבניות ומלפפונים ממגדלי חממות אורגניים. בשבועות האחרונים איכות העגבניות ירודה למדי, ולאחר שלא הצלחנו למצוא כמות מספקת של עגבניות מוצלחות, החלטנו להמיר אותן בחלק מהארגזים בפלפלים.

יום רביעי: צנונית, קישואים/סלק, מלפפונים, כרובית/ברוקולי, כוסברה/פטרוזיליה, פול, גזר, חסה ירוקה/אדומה, עגבניות /פלפל, מנגולד/מיזונה/פקצוי – בארגזים קטנים, כרישה – בארגזים קטנים
ובסל הגדול תוספת של: שורש פטרוזיליה, אפונה סינית, כרוב לבן או אדום, סלרי עלים/שורש, עירית שום/שום ירוק

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

והפעם בפינת המתכונים, אנחנו מפנים אתכם לאגף המתכונים באתר שלנו – חפשו שם מתכונים תחת "שום"… בהצלחה!

סלט לוביה ירוקה (*מתכון של עזרא קדם, מסעדת "ארכדיה" בירושלים)

המרכיבים:
600 גרם לוביה ירוקה
1 כוס לוביה יבשה (בחנויות הטבע או בשוק)
2 בצלי שאלוט חתוכים לפרוסות דקיקות
10-12 עגבניות מיובשות כבושות בשמן, קצוצות
חופן פטרוזיליה קצוצה דק
5 שיני שום כתושות
2 כפות חומץ בן יין אדום
מלח, פלפל שחור טחון טרי

אופן ההכנה:
1. מנקים את הלוביה הירוקה, חותכים לשניים וחולטים במי מלח רותחים למשך דקה. שוטפים במים קרים.
2. שוטפים את הלוביה היבשה ומבשלים במים כ-30 דקות עד להתרככות. מסננים היטב ושוטפים במים קרים.
3. בקערה גדולה, מערבבים את שני סוגי הלוביה, הבצלים, עגבניות מיובשות, פטרוזיליה ושום. מתבלים בשמן זית, חומץ, מלח ופלפל ומגישים בטמפרטורת החדר.

בתאבון!

עלי ח'ביזה 428, 4-6 במרץ 2013, כ"ב-כ"ד באדר תשע"ד

הודעות לקראת חג האביב:

שינוי מועדי משלוח בפסח:
• בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום רביעי ה27 במרץ ויום שני ה1 באפריל.
• משלוח יום שני שלפני החג עובר ליום ראשון 24 במרץ

מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, 28 במרץ, י"ז ניסן, בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת הלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
_________________________________

לקראת חג הפסח מציע אסף נוב מ"מנחת הארץ" מצות שמורות רכות, עשויות בעבודת יד מחיטת ארץ ישראל אורגנית. המצות בהשגחה של הרב שמואל אליהו והרב עזרא שיינברג מצפת.
המחיר: 110 שקלים לקילו

מי שמעוניין בפרטים נוספים יכול לפנות טלפונית לאסף: 052-6493837
_______________________________________

וברוח חגיגית זו – מליסה מודיעה על מבצע הלדר ה-500 – לרגל התקרבותנו למכירת לדר מספר 500, היא החליטה להעניקו חינם למי שזוכה להזמינו באקראי. אנחנו לא מגלים איזה טעם הוא הנבחר. הלדר המיוחס יהיה מסומן בהתאם… בהצלחה!

__________________________________

בשבועיים הקרובים צפוי מחסור זמני בהחלט בתמר ברהי. אנחנו מצפים למשלוח שיגיע מסמר, כנראה בסוף השבוע הבא. אל דאגה, הוא עוד ישוב, ובקרוב, בינתיים נא התאזרו בסבלנות.  תודה

_____________________

ולמי שעדיין לא מכיר את מערכת ההזמנות האינטרנטית שלנו – זה הזמן לבדוק אותה. אנחנו מעדכנים בה את המחירים, את המלאי (כמיטב יכולתנו), ומוצגים בה המוצרים הרבים והשונים אותם ניתן לרכוש מיצרנים ישראלים קטנים ואיכותיים.

במערכת אתם יכולים לעקוב אחרי ההזמנות והחשבון שלכם, כך שאם אינכם מבינים את החשבונית האחרונה או החיוב בדו"ח האשראי, אתם מוזמנים לבדוק את הפירוט במערכת ההזמנות.

______________________________________

ש(ו)ם דבר

מזהים אותו?

השום הירוק אולי נראה לכם במבט ראשון כמו כרישה בינונית או בצל ירוק גדול במיוחד, אבל משום מה מריח כמו שום… יש לו ראש גדול מן הבצל הירוק (אבל עדיין לא גדול כמו שום בוגר) ועליו הארוכים שטוחים, ולא חלולים כמו עלי בצל ירוק. זהו אחד הירקות האחרונים שעוד נשארו עונתיים ממש: הוא מופיע בשווקים בארץ בסוף פברואר, כשהחורף מתחיל להבהב והאביב מתפרץ פה ושם בין סופות חורפיות, ונשאר למשך כמה שבועות בלבד, עד תחילת אפריל. הוא ירק מיוחד, גרסא עדינה ילדותית ותמימה, אבל לא לגמרי תינוקת, של אחיו הבוגר והחריף, שמעלה בי, חובבת שום ואמא לילדות, מחשבות על כוחם של עדינות ורוגע, על ילדות ובגרות. בח'ביזה הוא גדל ממש כבר מן העונה הראשונה, מסלי האביב הראשונים שלנו, וממשיך איתנו בכל האביבים מאז.

את השומים זורעים באמצע ספטמבר. אנחנו זורעים בעצם שיני שום (וגם אתם יכולים), כמו בתפוחי אדמה – גם שום רגיל שקניתם לאכילה ולבישול יוכל לשמש כזרע ולהצמיח ראש שום חדש. אנחנו משתמשים, כמובן, בשיני שום שגודלו במיוחד כדי לשמש כזרעים אורגניים, גם משום שלמטרה זו נבררות השיניים הגדולות והחזקות יותר וגם משום שהזרעים (אמורים להיות) נקיים מפתוגנים (קשה מאוד לודא זאת). השומים שולחים שורשים, נובטים ומתארגנים בקרקע לפני בוא החורף, ואז הם בעצם ממתינים. כמו הבצלים, אחיהם למשפחת השושניים, הם מחכים לסימנים הראשונים של התארכות היום והתחממות, אז הם מתחילים להתעבות ולפתח פקעת.

למרות שמו הטוב כדוחה מזיקים (ויש על מה לשבח אותו – חרקים מזיקים לא מחבבים אותו), גידול שום בשדה אינו מלאכה פשוטה. השום, שעליו זקופים וישרים, צריך סיוע במלחמה נגד עשביה, וערוגות השום דורשות עישובים חוזרים ונשנים. יש גם כמה פטריות ומחלות שפוגעות בו, ובשנים האחרונות, בהן פקדו אותנו חורפים חמימים, ההתמודדות הפכה קשה יותר ויותר. הסיבה לכך היא שפטריות הן יצורים חובבי לחות וחום. גם בחורף בו אין הגשמים מרובים, עדיין הלחות בקרקע ובאויר גבוהה דיה להתפתחות פטריות, ובמיוחד כשהטמפרטורות אינן נמוכות מספיק כדי להרתיע אותן. וכך, כבר כמה שנים, אנחנו פוגשים את נזקיהן בדמות רקבונות בשורשי השומים והצהבה והתייבשות של העלים מלמעלה.

בחקלאות האורגנית (וגם בקונבנציונלית) ההמלצה היא להתמודד עם פגעי השום קודם כל בדרך של מניעה: הקפדה על גידול שום או גידולים אחרים ממשפחת השושניים באותה החלקה במחזורים של חמש שנים, זריעת זרעים ממקור אמין ונקי מפתוגנים ויש גם הממליצים על חיטוי הקרקע לפני הזריעה. בגידול אורגני הכוונה לחיטויו סולארי בו פורשים על הקרקע יריעות ניילון שקוף וגורמים לה להתחמם עד לדרגת חימום הממיתה את גורמי המחלה ועדיין מאפשרת למיקרואורגניזמים בקרקע לשרוד. ומעל לכל, החלק החשוב ביותר הוא טיפוח קרקע פוריה וחזקה. בהתאם לכך אנחנו מעבירים את חלקת השום שלנו בשדה, וקונים זרעים ממקור אמין. לפני כשנתיים גם עשינו, לראשונה, חיטוי סולרי בכמה ערוגות בשדה, בהן נשתל אחר כך השום..

פגיעת הפטריות מגיעה בדרך כלל לקראת האביב, כשהטמפרטורות חמימות, וקטיף שום ירוק הוא, באופן מסורתי, אחת הדרכים שלנו לקדם את פני הרעה: כשאנחנו מבחינים בנזקים בערוגה מסויימת אנחנו מתחילים בה קטיף סלקטיבי של השומים ששורשיהם נפגעו אך הפקעות כבר עגולות ועדיין לא נגועות, וצוררים אותם בצרורות לשימוש כשום ירוק. השומים שנשארו חזקים ולא פגועים ממשיכים לגדול בערוגה, ואפילו מתרווחים מעט באדמה, עד שהם מגיעים לבגרות ואז אנחנו קוטפים אותם ומסדרים אותם לייבוש מלא בשמש (לא בשמש ישירה אלא מכוסים בעלים).

השנה לשמחתנו יבול השום יפה ונקי מפגעים. שתלנו אותו בחלקה חדשה שהניקוז בה מוצלח, ואנחנו מקוים שזה ימנע את התפתחות הפטריות, החובבות, כידוע רטיבות ולחות. ערוגה אחת נראית חלשה יותר וממנה נקטוף את השום הצעיר והירוק שנחלק בשבועות הקרובים. שאר הערוגות ימתינו יחד איתנו, בלב הולם ותפילה חרישית, עד לצמיחתם לכדי ראשי שום מרשימים שאותם נייבש.

בינתיים, כליווי לצרורות השום בארגזים, רצינו לספר לכם בשבחי הירק המסריח אך החשוב והמועיל הזה, על ייחוסו המשפחתי, על עברו המפואר, איך לאחסן אותו וכיצד להשתמש בו.

השום הוא בן למשפחת השושניים המכובדת, שאליה שייכים הבצל, הכרישה, העירית, האספרגוס וכמובן, השושנים. יחסי המשיכה-דחיה שלו עם המין האנושי החלו לפני למעלה מ5000 שנה. הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים ביותר, ולכן קשה לקבוע ודאות מהיכן מוצאו. כנראה שהוא בא מאיזור דרום-מערב סיביר, ומשם נדד לדרום אירופה, לאיזור הים התיכון, לצפון אפריקה, וכן לאסיה. בכל האיזורים הללו הוא עדיין אהוב וחשוב מאוד, ומיד תבינו על שום מה…

הוא נחשב כצמח קסום ועוצמתי – מרפא, מרחיק רוחות רעות, מפיח אומץ לב, מעורר תאוה, מחטא ומביא מזל. הרפואה הטבעית מכנה אותו: "האנטיביוטיקה של הטבע" והוא נחשב דוחה חרקים ומרפא עקיצות ונשיכות ארסיות. בקיצור, אחרי רשימת תכונות נכבדה שכזאת, תסכימו איתי שהוא אכן ראוי לכינוי "אלוף שום". כמה דוגמאות?
☺ במסורת הערבית מסופר שכשיצא השטן מגן העדן, לאחר חטא האדם הקדמון, צמח שום מהמקום בו דרכה רגלו השמאלית, ובצל ממקום דריכת רגלו הימנית.
☺ אצל המצרים הקדמונים היו גלדי בצל ושום סמל למערכת הכוכבים והמזלות, השום שימש לפולחן וכן בטקסי שבועה. יחד עם תות-אנח-אמון נקברו שומים ובצלים, שנשתמרו בצורה מדהימה לאורך שנים.
☺ היוונים היו מניחים שום בראש ערימת אבנים קטנה בהצטלבויות דרכים כארוחת מנחה לאלילה המשולשת הקטנה.
☺ חיילי הצבא הרומאי היו אוכלים שום חי כדי לעורר את אומץ ליבם (ובכל מקרה, להבריח את האויב…)
☺ מסכת בבא קמא מפארת את השום ש"משביע, משחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני המעיים". ועזרא הסופר התקין לאכול שום בערב שבת כי הוא "מכניס אהבה ומוציא תאוה" (תלמוד ירושלמי)
☺ כותבים בני המאות ה-11 וה-12 ממליצים על שום כמגן מפני חום השמש ופגעיה, ומפני סופות מדבריות.
☺ בסיציליה מניחים שום על מיטת יולדת כדי להבטיח לידה קלה.
☺ ג'רארד, חוקר צמחים אנגלי מהמאה ה16 מספר כי הכורים במכרות בגרמניה נושאים שיני שום על גופם כדי להגן עליהם משוכני השאול המשוטטים במעמקי האדמה.
☺ אמונה עממית אירופאית גורסת כי אם לועס אחד הרצים במירוץ שום, לא יוכלו יריביו להשיגו. רוכבי סוסים הונגריים ישימו לפעמים חתיכת שום בפי סוסם כדי להבטיח שכל סוס שינסה לעוקפו מיד ידחה לאחור על ידי הריח העז.
☺ בני בית המלוכה האנגלי נמנעים עד היום מאכילת שום, כדי שלא ידיפו ריח רע, חלילה. גם כל צוות העובדים והעוזרים בארמון באקינגהם לא אוכל שום, מאותה הסיבה.

וכל זאת על שום מה? מה יש בו, בשושן המסריח והחזק הזה, שנותן לו כזאת השפעה עלינו?
השום השלם מכיל חומר בלתי פעיל בשם אלין, כאשר חותכים אותו ותאיו נפגעים, הוא הופך לתרכובת גופרית פעילה בשם אליצין, שהיא החומר האנטיביוטי שבו. יש לאליצין כושר חיטוי, והוא יעיל נגד זיהומים, טפילים ודלקות. לכן הוא מועיל לשיעול והצטננות, לדלקות (נשימה, עיכול, עיניים, אזניים, שיניים…), לזיהומי מעיים, ואפילו נגד חיידקים תוקפניים במיוחד דוגמת חיידקי השחפת.
הוא תורם להתפחתת לחץ הדם, להפחתת רמות הטריגליצרידים, להפחתת רמות הכולסטרול ה"רע", ומצד שני להעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב". צד נוסף של הבחור הוא יכולתו להפחית קרישיות יתר של הדם ולסייע בפירוק קרישי דם, וכך להקטין סיכון לטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי. חומרים נוספים בו מסייעים לטיפול בסרטן העור ובמניעה של סרטן המעי הגס. הוא עשוי לסייע בהגנה מפני נזקי סוכרת, ולמנוע צבירת שומן בגוף.

השום הירוק הוא עדין יותר מן השום היבש (שהוא בוגר יותר וגם עובר ייבוש ולכן הוא מרוכז, חריף וקשה יותר), וגם מסריח פחות. אפשר ליהנות בו גם מהעלים-הגבעולים הירוקים שלו: לפחות 6-15 ס"מ מהעלים העסיסיים שעולים מבסיס השום הטרי. כמו כרישה, גם גבעול השום הירוק יכול ללכוד אדמה בין עליו, וכדאי לשטוף את הגבעולים היטב לפני השימוש בהם. אפשר לאחסן את גבעולי השום הירוק במקרר שלושה-ארבעה ימים, אחרי שהשתמשתם בגבעולים, אתם יכולים להשאיר את ראשי השום בסלסלה מאווררת במטבח, הם כבר אינם זקוקים לקירור.

אפשר להוסיף אותו לסלט, לחביתה, לרוטב, למאפים ובצקים, לעבד אותו לממרח, לאפות בגריל, לחלוט, לצרוב במחבת בשמן זית ועוד ככל העולה על דעתכם. הטעם העדין שלו הופך אותו נהדר להכין ממנו מרק שום. באגף המתכונים השבוע תמצאו הצעות רבות לשימוש בשום הטרי הירוק.

מה שבאמת מאוד נחמד בו זה שהוא יכול לצמוח בקלות יחסית בעציץ אצלכם בחלון – נעצו שן שום באדמה, השקו ותנו לו זמן והשום יוציא עלים ירוקים ויפים, אותם תוכלו לקצוץ מעת לעת ולהוסיף כתיבול לכל מאכל שישמח בקצת שום עדין.

שיהיה לכולנו שבוע טוב,

אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח'ביזה

_________________________________

מה השבוע בסל, המריח משום?

יום שני: חסה, פטרוזיליה שורש/שום ירוק, אפונה/פול, עגבניות, סלק אדום, גזר, שומר/קלרבי, מלפפון, ברוקולי, סלרי עלים, כרוב אדום/לבן – לארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: תפו"א, כרישה, כוסברה, כרובית

יום רביעי: סלק אדום, דייקון/שומר, מלפפונים, פטרוזיליה/כוסברה, אפונה סימית/אפונת גינה, חסה, כרובית/כרוב, תפו"א, שום ירוק/כרישה, גזר, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: ברוקולי, סלרי עלים, פול.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

______________________________

מתכוני שום ירוק משומשים במצב טוב…

סלט עדשים וגבעולי שום ירוק – של דליה פן-לרנר

ממרח שום ירוק – של שולי לינדר-ירקוני מעין הוד

מרק שום ירוק – של עזרא קדם

ארבעה מתכונים – פירה, סלט, קרפ ופסטה – כולם עם שום ירוק שגידלה באדנית דנה מלמד

פסטו שום ירוק ועוד מתכון של  מיכל וקסמן

עלי ח'ביזה 380, 27-29 בפברואר 2012, תחילת חודש אדר תשע"ב

שוב חלף עבר לו חודש שלם, ממש ביעף. גם השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על ירקות החודש שחלף. ושוב, כמה הסברים ותזכורות:

 החיוב כולל את כל משלוחי חודש פברואר, כלומר, גם את יום שני השבוע ואת יום רביעי השבוע, 27 ו29 בפברואר. שינויים שקיבלנו אחרי יום שני יכנסו לחשבון החודש הבא.
 החודש תקבלו שתי חשבוניות לפחות, אחת על עלות המשלוח שלכם, ואחת על ארגז הירקות (מי שאוסף את הארגז מהשדה, יקבל רק חשבונית על הירקות, ומי שמקבל גם פירות יקבל שלוש חשבוניות). זוהי צורה קצת מסורבלת שאנחנו מקוים שתיפתר בקרוב.
 הירקות והפירות מחוייבים בסוף החודש, התוספות לארגז מעשי ידי היצרנים השותפים שלנו יחוייבו במרוכז בתחילת מרץ, כנראה בשבוע הבא.

__________________________________

ש(ו)ם דבר

מזהים אותו?

השום הירוק אולי נראה לכם במבט ראשון כמו כרישה בינונית, אבל משום מה מריח כמו שום… יש לו ראש גדול מן הבצל הירוק (אבל עדיין לא גדול כמו שום בוגר) ועליו הארוכים שטוחים, ולא חלולים כמו עלי בצל ירוק. זהו אחד הירקות האחרונים שעוד נשארו עונתיים ממש: הוא מופיע בשווקים בארץ בסוף פברואר, כשהחורף מתחיל להבהב והאביב מתפרץ פה ושם בין סופות חורפיות, ונשאר למשך כמה שבועות בלבד, עד תחילת אפריל. הוא ירק מיוחד, גרסא עדינה ילדותית ותמימה, אבל לא לגמרי תינוקת, של אחיו הבוגר והחריף, שמעלה בי, חובבת שום ואמא לילדות, מחשבות על כוחם של עדינות ורוגע, על ילדות ובגרות. בח'ביזה הוא גדל ממש כבר מן העונה הראשונה, מסלי האביב הראשונים שלנו, וממשיך איתנו בכל האביבים מאז.

את השומים זורעים באמצע ספטמבר. אנחנו זורעים בעצם שיני שום (וגם אתם יכולים), כמו בתפוחי אדמה – גם שום רגיל שקניתם לאכילה ולבישול יוכל לשמש כזרע ולהצמיח ראש שום חדש. אנחנו משתמשים, כמובן, בשיני שום שגודלו במיוחד כדי לשמש כזרעים אורגניים, גם משום שלמטרה זו נבררות השיניים הגדולות והחזקות יותר וגם משום שהזרעים (אמורים להיות) נקיים מפתוגנים (קשה מאוד לודא זאת). השומים שולחים שורשים, נובטים ומתארגנים בקרקע לפני בוא החורף, ואז הם בעצם ממתינים. כמו הבצלים, אחיהם למשפחת השושניים, הם מחכים לסימנים הראשונים של התארכות היום והתחממות, אז הם מתחילים להתעבות ולפתח פקעת.

למרות שמו הטוב כדוחה מזיקים (ויש על מה לשבח אותו – חרקים מזיקים לא מחבבים אותו), גידול שום בשדה אינו מלאכה פשוטה. השום, שעליו זקופים וישרים, צריך סיוע במלחמה נגד עשביה, וערוגות השום דורשות עישובים חוזרים ונשנים. יש גם כמה פטריות ומחלות שפוגעות בו, ובשנים האחרונות, בהן פקדו אותנו חורפים חמימים, ההתמודדות הפכה קשה יותר ויותר. הסיבה לכך היא שפטריות הן יצורים חובבי לחות וחום. גם בחורף בו אין הגשמים מרובים, עדיין הלחות בקרקע ובאויר גבוהה דיה להתפתחות פטריות, ובמיוחד כשהטמפרטורות אינן נמוכות מספיק כדי להרתיע אותן. וכך, כבר כמה שנים, אנחנו פוגשים את נזקיהן בדמות רקבונות בשורשי השומים והצהבה והתייבשות של העלים מלמעלה.

בחקלאות האורגנית (וגם בקונבנציונלית) ההמלצה היא להתמודד עם פגעי השום קודם כל בדרך של מניעה: הקפדה על גידול שום או גידולים אחרים ממשפחת השושניים באותה החלקה במחזורים של חמש שנים, זריעת זרעים ממקור אמין ונקי מפתוגנים ויש גם הממליצים על חיטוי הקרקע לפני הזריעה. בגידול אורגני הכוונה לחיטויו סולארי בו פורשים על הקרקע יריעות ניילון שקוף וגורמים לה להתחמם עד לדרגת חימום הממיתה את גורמי המחלה ועדיין מאפשרת למיקרואורגניזמים בקרקע לשרוד. ומעל לכל, החלק החשוב ביותר הוא טיפוח קרקע פוריה וחזקה. בהתאם לכך אנחנו מעבירים את חלקת השום שלנו בשדה, וקונים זרעים ממקור אמין. בקיץ האחרון גם עשינו, לראשונה, חיטוי סולרי בכמה ערוגות בשדה, בהן נשתל אחר כך השום..

פגיעת הפטריות מגיעה בדרך כלל לקראת האביב, כשהטמפרטורות חמימות, וקטיף שום ירוק הוא, באופן מסורתי, אחת הדרכים שלנו לקדם את פני הרעה: כשאנחנו מבחינים בנזקים בערוגה מסויימת אנחנו מתחילים בה קטיף סלקטיבי של השומים ששורשיהם נפגעו אך הפקעות כבר עגולות ועדיין לא נגועות, וצוררים אותם בצרורות לשימוש כשום ירוק. השומים שנשארו חזקים ולא פגועים ממשיכים לגדול בערוגה, ואפילו מתרווחים מעט באדמה, עד שהם מגיעים לבגרות ואז אנחנו קוטפים אותם ומסדרים אותם לייבוש מלא בשמש (לא בשמש ישירה אלא מכוסים בעלים).

כך עשינו כבר כמה שנים, והצלחנו להתמודד עם פגעי המחלות בצורה מוצלחת יחסית. אבל משנה לשנה המצב נעשה קשה יותר. השנה אנחנו רואים נגיעות רבה ומהירה יותר משראינו בכל שנה אחרת, הנזקים הם בשורש ובפקעת (פטריית הפוזריום והשורש הורוד) וכן בעלווה (מחלת הסטמיפיליום). גם בשנה שעברה המצב היה לא מזהיר, ואז סברנו כי החורף הקצר והחמים החליש את הפקעות וגרם לפטריות להיום אלימות ומהירות יותר, אבל השנה, למרות חורף קר וארוך, אנחנו רואים נגיעות רבה אף יותר, רק פחות ממחצית היבול נותר בערוגות בשלב בו יכולנו לקטוף משהו, אפילו כשום ירוק, ולצערנו  בשלב די מוקדם היה ברור כי גם השנה נצליח לקטוף רק שום ירוק, כי הערוגות לא יצליחו לעמוד מול התפשטות המחלות ולהגיע לבגרות ולגודל הראוי לייבוש, וגם כמויות השום הירוק שיצא מן הערוגות יהיה מועט ומאכזב.

מכיוון שבכל זאת אנחנו רוצים שכולכם תצליחו ליהנות מהירק המיוחד הזה, החלטנו לקנות צרורות שום ירוק ממגדלים אורגניים אחרים ולהוסיף אותו לארגזים, לצד הצרורות שנצליח להוציא מהשדה. אני חייבת לומר שמראה השום הירוק היפה שהגיע אלינו גרם לי למדקרות קנאה קלות. מזל שהיה לי צרור שום לאחוז בו כנגד "עין הרע" ולהזכיר לעצמי להתבונן גם בשום שלנו בעין טובה.

בינתיים, כליווי לצרורות השום בארגזים, רצינו לספר לכם בשבחי הירק המסריח אך החשוב והמועיל הזה, על ייחוסו המשפחתי, על עברו המפואר, איך לאחסן אותו וכיצד להשתמש בו.

השום הוא בן למשפחת השושניים המכובדת, שאליה שייכים הבצל, הכרישה, העירית, האספרגוס וכמובן, השושנים. יחסי המשיכה-דחיה שלו עם המין האנושי החלו לפני למעלה מ5000 שנה. הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים ביותר, ולכן קשה לקבוע ודאות מהיכן מוצאו. כנראה שהוא בא מאיזור דרום-מערב סיביר, ומשם נדד לדרום אירופה, לאיזור הים התיכון, לצפון אפריקה, וכן לאסיה. בכל האיזורים הללו הוא עדיין אהוב וחשוב מאוד, ומיד תבינו על שום מה…

הוא נחשב כצמח קסום ועוצמתי – מרפא, מרחיק רוחות רעות, מפיח אומץ לב, מעורר תאוה, מחטא ומביא מזל. הרפואה הטבעית מכנה אותו: "האנטיביוטיקה של הטבע" והוא נחשב דוחה חרקים ומרפא עקיצות ונשיכות ארסיות. בקיצור, אחרי רשימת תכונות נכבדה שכזאת, תסכימו איתי שהוא אכן ראוי לכינוי "אלוף שום". כמה דוגמאות?
☺ במסורת הערבית מסופר שכשיצא השטן מגן העדן, לאחר חטא האדם הקדמון, צמח שום מהמקום בו דרכה רגלו השמאלית, ובצל ממקום דריכת רגלו הימנית.
☺ אצל המצרים הקדמונים היו גלדי בצל ושום סמל למערכת הכוכבים והמזלות, השום שימש לפולחן וכן בטקסי שבועה. יחד עם תות-אנח-אמון נקברו שומים ובצלים, שנשתמרו בצורה מדהימה לאורך שנים.
☺ היוונים היו מניחים שום בראש ערימת אבנים קטנה בהצטלבויות דרכים כארוחת מנחה לאלילה המשולשת הקטנה.
☺ חיילי הצבא הרומאי היו אוכלים שום חי כדי לעורר את אומץ ליבם (ובכל מקרה, להבריח את האויב…)
☺ מסכת בבא קמא מפארת את השום ש"משביע, משחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני המעיים". ועזרא הסופר התקין לאכול שום בערב שבת כי הוא "מכניס אהבה ומוציא תאוה" (תלמוד ירושלמי)
☺ כותבים בני המאות ה-11 וה-12 ממליצים על שום כמגן מפני חום השמש ופגעיה, ומפני סופות מדבריות.
☺ בסיציליה מניחים שום על מיטת יולדת כדי להבטיח לידה קלה.
☺ ג'רארד, חוקר צמחים אנגלי מהמאה ה16 מספר כי הכורים במכרות בגרמניה נושאים שיני שום על גופם כדי להגן עליהם משוכני השאול המשוטטים במעמקי האדמה.
☺ אמונה עממית אירופאית גורסת כי אם לועס אחד הרצים במירוץ שום, לא יוכלו יריביו להשיגו. רוכבי סוסים הונגריים ישימו לפעמים חתיכת שום בפי סוסם כדי להבטיח שכל סוס שינסה לעוקפו מיד ידחה לאחור על ידי הריח העז.
☺ בני בית המלוכה האנגלי נמנעים עד היום מאכילת שום, כדי שלא ידיפו ריח רע, חלילה. גם כל צוות העובדים והעוזרים בארמון באקינגהם לא אוכל שום, מאותה הסיבה.

וכל זאת על שום מה? מה יש בו, בשושן המסריח והחזק הזה, שנותן לו כזאת השפעה עלינו?
השום השלם מכיל חומר בלתי פעיל בשם אלין, כאשר חותכים אותו ותאיו נפגעים, הוא הופך לתרכובת גופרית פעילה בשם אליצין, שהיא החומר האנטיביוטי שבו. יש לאליצין כושר חיטוי, והוא יעיל נגד זיהומים, טפילים ודלקות. לכן הוא מועיל לשיעול והצטננות, לדלקות (נשימה, עיכול, עיניים, אזניים, שיניים…), לזיהומי מעיים, ואפילו נגד חיידקים תוקפניים במיוחד דוגמת חיידקי השחפת.
הוא תורם להתפחתת לחץ הדם, להפחתת רמות הטריגליצרידים, להפחתת רמות הכולסטרול ה"רע", ומצד שני להעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב". צד נוסף של הבחור הוא יכולתו להפחית קרישיות יתר של הדם ולסייע בפירוק קרישי דם, וכך להקטין סיכון לטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי. חומרים נוספים בו מסייעים לטיפול בסרטן העור ובמניעה של סרטן המעי הגס. הוא עשוי לסייע בהגנה מפני נזקי סוכרת, ולמנוע צבירת שומן בגוף.

השום הירוק הוא עדין יותר מן השום היבש (שהוא בוגר יותר וגם עובר ייבוש ולכן הוא מרוכז, חריף וקשה יותר), וגם מסריח פחות. אפשר ליהנות בו גם מהעלים-הגבעולים הירוקים שלו: לפחות 6-15 ס"מ מהעלים העסיסיים שעולים מבסיס השום הטרי. כמו כרישה, גם גבעול השום הירוק יכול ללכוד אדמה בין עליו, וכדאי לשטוף את הגבעולים היטב לפני השימוש בהם. אפשר לאחסן את גבעולי השום הירוק במקרר שלושה-ארבעה ימים, אחרי שהשתמשתם בגבעולים, אתם יכולים להשאיר את ראשי השום בסלסלה מאווררת במטבח, הם כבר אינם זקוקים לקירור.

אפשר להוסיף אותו לסלט, לחביתה, לרוטב, למאפים ובצקים, לעבד אותו לממרח, לאפות בגריל, לחלוט, לצרוב במחבת בשמן זית ועוד ככל העולה על דעתכם. הטעם העדין שלו הופך אותו נהדר להכין ממנו מרק שום. באגף המתכונים השבוע תמצאו הצעות רבות לשימוש בשום הטרי הירוק.

מה שבאמת מאוד נחמד בו זה שהוא יכול לצמוח בקלות יחסית בעציץ אצלכם בחלון – נעצו שן שום באדמה, השקו ותנו לו זמן והשום יוציא עלים ירוקים ויפים, אותם תוכלו לקצוץ מעת לעת ולהוסיף כתיבול לכל מאכל שישמח בקצת שום עדין.

שיהיה לכולנו שבוע גשום, שחודש אדר הנכנס יביא אותנו להרבות בשמחה, ויביא את הירקות בשדה להתחיל לצמוח בקצב אביבי…

שבוע טוב, אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

_________________________________

מה השבוע בסל, המריח משום?

יום שני: תפו"א, חסה, שום ירוק, ברוקולי או כרובית, עגבניות, מלפפון, פלפל אדום, כרוב לבן או אדום, פטרוזיליה, בצל ירוק, פול או אפונה – רק ארגזים קטנים.
ובסל הגדול תוספת של: סלק, סלרי, דייקון, גזר

יום רביעי: קייל אדום, חסה,
ברוקולי, פטרוזיליה או כוסברה, סלרי שורש או עלים, פלפל אדום, מלפפונים, אפונת
גינה או אפונת שלג, עגבניות, שום ירוק, תפו"א.

ובסל הגדול תוספת של: כרובית או כרוב או סלק, דייקון, בצל ירוק

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר וגם שמן זית. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

______________________________

מתכוני שום ירוק משומשים במצב טוב…

סלט עדשים וגבעולי שום ירוק – של דליה פן-לרנר

ממרח שום ירוק – של שולי לינדר-ירקוני מעין הוד

מרק שום ירוק – של עזרא קדם

ארבעה מתכונים – פירה, סלט, קרפ ופסטה – כולם עם שום ירוק שגידלה באדנית דנה מלמד

פסטו שום ירוק ועוד מתכון של  מיכל וקסמן