עלי ח'ביזה #521, 20-21-22 באפריל 2015, א-ב-ג אייר תשע"ה

דון קישוא

רק לפני כמה שבועות (אפילו חודש עוד לא עבר) יצאנו ממצרים.
כשאני מדמיינת ימים של הליכה עמוסת צרורות במדבר, עם מן מן השמיים – מזון-על-מהיר-ומוכן שכזה שמחליף טעמו לפי הדרישה, אבל, נו, אתם יודעים, הוא לא הדבר האמיתי העסיסי שממש צמח איפושהו, זה נשמע לי לא משהו. אני בהחלט יכולה להזדהות עם הקריאה של בני ישראל: "זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה, אין כול–בלתי, אל-המן עינינו" (במדבר י"א ה-ו).

בדרך כלל כועסים עליהם: "כפויי טובה". לועגים להם: "נו באמת, בחינם, על מי אתם מנסים לעשות רושם?". ומטיפים: "אין כמו המן – והמן, כזרע-גד הוא; ועינו, כעין הבדולח. שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים, או דכו במדוכה, ובישלו בפרור, ועשו אותו עוגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן"
ובכל זאת – אני מבינה אותם. עם כל התקוה והאידאלים והראיה לעתיד, להתחיל את הקיץ בלי לשזוף את העין בכמה צמחי קישואים, להתענג על הפרחים בצהובים והגדולים שלהם, לנגוס באיזה ביכור קישוא עסיסי – נשמע לי קשה למדי. טוב שסיימנו עם הפרק המדברי הזה…

העלון השבוע נכתב לכבוד הקישואים שלנו, שמבשרים את התחלפות העונה מחורף לאביב ועוד מעט לקיץ, והבשורה המשמחת שהם מביאים איתם: ששאר ירקות הקיץ עומדים בתור להצטרף לארגז. תפוחי האדמה האביבייים כבר מככבים, והנענע התחדשה ובאה לביקור, ועוד מעט, גם קרוביהם של הקישואים, המלפפון והפקוס יצטרפו, ושאר חברים יגיעו בהמשך: השעועית השטוחה, השעועית הירוקה והצהובה והלוביה, העגבניות, החצילים, התירס, המלונים, האבטיחים ושאר ידידים שכבר שתולים וצומחים בשדה.

עונת הקישואים אצלנו מתחילה בסוף החורף. אנחנו זורעים את הקישואים בתחילת פברואר, כשעדיין קרררר. כדי להגן על הקישואים החביבים אנחנו פורשים על האדמה חיפוי קרקע עשוי פלסטיק, ומעל הזרעים פורשים יריעת פלסטיק נוספת כהגנה מפני הקור. התוצאה היא מעין מנהרה שמתחממת מקרני השמש ומבודדת מהקור העז ומהסופות שעדיין מבקרות אצלנו בחודשי סוף החורף. בדרך כלל אנחנו שמים באדמה בסבבים הראשונים גם שתילים וגם זרעים. מניסיוננו, היו שנים בהן סבלו נביטות הקישוא הראשונות שלנו מהיעלמות מסתורית עקב אכילות רבות של הנבטים הרכים, כנראה על ידי צרצרים, או שוכני קרקע אחרים. וזו סיבה נוספת לבחור בשתילים בתקופה הזו, כדי לנסות ולהתחכם להם.

אבל איך בעצם מגיע קישוא מצמח ירוק ומרשים להנבת פרי ולהבשלה? בדרך יש כמובן פרחים צהובים, גדולים ויפים מאוד, המושכים את עיני הבריות ובעיקר את עיני החרקים, החובבים את הצבע הצהוב. על צמח הקישוא ישנם פרחים משני סוגים: פרחים זכריים ופרחים נקביים (וכל האמור כאן לגבי קישואים תופס גם לגבי דלעות, מלפפונים, מלונים, אבטיחים, פקוסים ושאר בני המשפחה). שני סוגי הפרחים האלה דומים מרחוק, אבל כשמתקרבים ההבדל ברור.

הנה כך נראה הפרח הזכרי:

squash-male-far

וממש מקרוב: male-squash-blossom

וכך נראית המקבילה הנקבית שלו:

squash-female-far

ושוב, בתמונת תקריב: female-squash-blossom

החרקים הנפעמים מהצבע העז מיפי הפרחים נכנסים אל הפרח הזכרי, משתעשעים, משחקים, אוספים קצת צוף ועל הדרך גם אבקה, שנראית כך:

pollen-on-male-squash

אחר כך הם עוברים למגרש המשחקים השכן, הפרח הנקבי, ומפזרים שם בכל מקום את האבקה הזכרית. הפרח הנקבי המופרה נסגר ומתכווץ, ובסוף התהליך נראה כך:

pollinated-zucchini

תוכלו להבחין שבקצהו כבר הולך ותופח, הולך וצומח לו קישוא טרי ורענן – רק כמה ימים דרושים לו והוא מוכן לקטיף זהיר ורגיש, כדי שלא לשרוט אותו ולא לפגוע בקליפתו המבריקה והעדינה.

אז בברכת אוכל "אמיתי" – צומח, נושם, עונתי, כזה שמתגעגעים אליו, למרות שטעמו אינו משתנה על פי הרצון והוא אינו נאסף מוכן מיד לאכילה כאילו נפל "מן השמיים".

שיהיה לכולנו שבוע טוב, בין טיפות הגשם המפתיעות שנחתו ואולי עוד ינחתו עלינו, ובין שלל אירועי השבועות הקרובים.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

__________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים, קולרבי/שומר, קייל/מנגולד, עגבנייה, כרישה/בצל יבש/שום, גזר, סלרי שורש/סלרי עלים, מלפפון, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, סלק אדום, נענע

ובסל הגדול תוספת של: לפת/דייקון/פול, פטרוזיליה שורש, כרוב/ברוקולי/כרובית

יום רביעי: סלק, שום, קייל/מנגולד, עגבנייה, חסה, שומר/דייקון, מלפפון, גזר, סלרי שורש/סלרי עלים, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרישה/בצל, נענע

ובסל הגדול תוספת של: קישוא , כרוב/קלרבי/ארטישוק , פטרוזיליה שורש

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

פרי ספגטי בירקות ורוטב עגבניות (*מתוך "הבישול הצמחוני", נעמי ליס-מיברג)

המרכיבים:
לרוטב:
3-4 עגבניות, חלוטות, קלופות וקצוצות גס
1/2 כוס שמן זית
2 כפיות בזיל
1 כוס דחוסה פטרוזיליה קצוצה
3 כפות גבינת פרמזן מגוררת
3 שיני שום מעוכות
2 כפיות מלח

לירקות:
400 גרם כרוב ניצנים
3-4 גזרים פרוסים
1 קישוא בינוני
3 כפות שמן זית
1/2 כוס בצל ירוק קצוץ
1/2 1 ק"ג פרי ספגטי מוכן (מתכונים לעיל)
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה:
1. לערבב היטב את כל חומרי הרוטב בקערה גדולה, לכסות ולהשהות למשך שעה לפחות.
2. לבשל את כרוב הניצנים עד שיתרכך, אך לא יותר מדי.
3. לבשל את הגזר במים עד כדי כיסוי, 5-6 דקות
4. לבשל את הקישוא במים עד כדי כיסוי, 3-4 דקות
5. להוציא את הירקות מן המים, לחתוך לפרוסות / לקוביות.
6. לחמם שמן זית במחבת גדולה, להוסיף את הבצל ולטגן עד שיתרכך. להוסיף את כרוב הניצנים

עלי ח'ביזה #477, 12-14 במאי 2014, י"ב-י"ד באייר תשע"ד

שני מכרים טובים שלנו, טליה שניידר וחוות קיימא בבית זית חברו יחד ליצירת קורס פרמקלצ'ר ייחודי שיתקיים בחווה בבית זית מחודש יוני והלאה (11 מפגשים). זו הזדמנות נהדרת ללמוד מטליה, שהיא אולי האמא של הפרמקלצ'ר בישראל, ובתוך חווה יוצאת דופן שמיישמת להלכה חיבורים מרתקים בין חקלאות להר, אדמה וקהילה, לימוד ועבודה. הפרטים המלאים בקובץ המצורף. מומלץ בחום!

________________________________

פועה ועודד ממשק 42 מציעים לכבוד שבועות גבינות חלומי, בינתיים בהזמנה חד פעמית לקראת החג. הגבינה עשוייה מחלב העזים המשובח של העדר ממשק 42, כמובן ללא חומרים משמרים וטריה-טריה. הגבינה מגיעה מומלחת בעדינות ואפשר להוסיף מלח לפי הטעם.

הזמנות נא לשלוח אלינו באימייל עד יום חמישי 22.5.

הגבינות יגיעו אליכם במשלוח שלפני חג השבועות: למי שמקבל ביום רביעי הן יגיעו ב28.5, ולמי שמקבל ביום שני הן יגיעו ב2.6.

חג ביכורים שמח!

_____________________

דון קישוא

רק לפני כמה שבועות (אפילו חודש עוד לא עבר) יצאנו ממצרים.
כשאני מדמיינת ימים של הליכה עמוסת צרורות במדבר, עם מן מן השמיים – מזון-על-מהיר-ומוכן שכזה שמחליף טעמו לפי הדרישה, אבל, נו, אתם יודעים, הוא לא הדבר האמיתי העסיסי שממש צמח איפושהו, זה נשמע לי לא משהו. אני בהחלט יכולה להזדהות עם הקריאה של בני ישראל: "זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה, אין כול–בלתי, אל-המן עינינו" (במדבר י"א ה-ו).

בדרך כלל כועסים עליהם: "כפויי טובה". לועגים להם: "נו באמת, בחינם, על מי אתם מנסים לעשות רושם?". ומטיפים: "אין כמו המן – והמן, כזרע-גד הוא; ועינו, כעין הבדולח. שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים, או דכו במדוכה, ובישלו בפרור, ועשו אותו עוגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן"
ובכל זאת – אני מבינה אותם. עם כל התקוה והאידאלים והראיה לעתיד, להתחיל את הקיץ בלי לשזוף את העין בכמה צמחי קישואים, להתענג על הפרחים בצהובים והגדולים שלהם, לנגוס באיזה ביכור קישוא עסיסי – נשמע לי קשה למדי. טוב שסיימנו עם הפרק המדברי הזה…

העלון השבוע נכתב לכבוד הקישואים שלנו, שמבשרים את התחלפות העונה מחורף לאביב לקיץ, והבשורה המשמחת שהם מביאים איתם: ששאר ירקות הקיץ עומדים בתור להצטרף לארגז. תפוחי האדמה האביבייים כבר מככבים, ממש בשבוע עבר, גם קרוביהם המלפפון והפקוס הצטרפו, ושאר חברים יגיעו בהמשך: השעועית השוטחה, השעועית הירוקה והצהובה והלוביה, העגבניות על סוגיהן השונים, הנענע, החצילים, התירס, המלונים, האבטיחים ושאר ידידים שכבר שתולים וצומחים בשדה.

עונת הקישואים אצלנו מתחילה בסוף החורף. אנחנו זורעים את הקישואים בתחילת פברואר, כשעדיין קרררר. כדי להגן על הקישואים החביבים אנחנו פורשים על האדמה חיפוי קרקע עשוי פלסטיק, ומעל הזרעים פורשים יריעת פלסטיק נוספת כהגנה מפני הקור. התוצאה היא מעין מנהרה שמתחממת מקרני השמש ומבודדת מהקור העז ומהסופות שעדיין מבקרות אצלנו בחודשי סוף החורף. בדרך כלל אנחנו שמים באדמה בסבבים הראשונים גם שתילים וגם זרעים. מניסיוננו, היו שנים בהן סבלו נביטות הקישוא הראשונות שלנו מהיעלמות מסתורית עקב אכילות רבות של הנבטים הרכים, כנראה על ידי צרצרים, או שוכני קרקע אחרים. וזו סיבה נוספת לבחור בשתילים בתקופה הזו, כדי לנסות ולהתחכם להם.

אבל איך בעצם מגיע קישוא מצמח ירוק ומרשים להנבת פרי ולהבשלה? בדרך יש כמובן פרחים צהובים, גדולים ויפים מאוד, המושכים את עיני הבריות ובעיקר את עיני החרקים, החובבים את הצבע הצהוב. על צמח הקישוא ישנם פרחים משני סוגים: פרחים זכריים ופרחים נקביים (וכל האמור כאן לגבי קישואים תופס גם לגבי דלעות, מלפפונים, מלונים, אבטיחים, פקוסים ושאר בני המשפחה). שני סוגי הפרחים האלה דומים מרחוק, אבל כשמתקרבים ההבדל ברור.

הנה כך נראה הפרח הזכרי:

squash-male-far

וממש מקרוב: male-squash-blossom

וכך נראית המקבילה הנקבית שלו:

squash-female-far

ושוב, בתמונת תקריב: female-squash-blossom

החרקים הנפעמים מהצבע העז מיפי הפרחים נכנסים אל הפרח הזכרי, משתעשעים, משחקים, אוספים קצת צוף ועל הדרך גם אבקה, שנראית כך:

pollen-on-male-squash

אחר כך הם עוברים למגרש המשחקים השכן, הפרח הנקבי, ומפזרים שם בכל מקום את האבקה הזכרית. הפרח הנקבי המופרה נסגר ומתכווץ, ובסוף התהליך נראה כך: pollinated-zucchini

תוכלו להבחין שבקצהו כבר הולך ותופח, הולך וצומח לו קישוא טרי ורענן – רק כמה ימים דרושים לו והוא מוכן לקטיף זהיר ורגיש, כדי שלא לשרוט אותו ולא לפגוע בקליפתו המבריקה והעדינה.

אז בברכת אוכל "אמיתי" – צומח, נושם, עונתי, כזה שמתגעגעים אליו, למרות שטעמו אינו משתנה על פי הרצון והוא אינו נאסף מוכן מיד לאכילה כאילו נפל "מן השמיים".

שיהיה לכולנו שבוע טוב, בין טיפות הגשם המפתיעות שנחתו עלינו, ובין שלל אירועי השבועות הקרובים.
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

_____________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/תרד ניו-זילנדי, תפו"א, חסה, עגבניות, בצל ירוק/עירית, פלפל, שום, מלפפון/פקוס, פטרוזיליה, גזר, קישואים.

ובסל הגדול תוספת של: כרוב, סלק אדום, כרישה

יום רביעי: תרד ניוזילנדי, תפו"א, מלפפון/פקוס, גזר, עגבניות, קישואים, בצל ירוק, שום, חסה, כרוב/סלק, פטרוזיליה/כוסברה
ובסל הגדול תוספת של: בצל יבש, כרישה, פלפל אדום.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

______________________________

מתכונים – באגף המתכונים החדש שלנו