13 בספטמבר 2018 – בין כסה לעשור – אני כפיי ארימה

לקראת השנה החדשה – שינויים במועדי הארגזים בחגי תשרי:
השבוע:
♦ משלוח יום שני לא התקיים (לחלקכם לא נוכל לשלוח ארגז ירקות בשבוע זה).
היום אנחנו שולחים ארגזים לירושלים, גוש עציון, מודיעין, רמת גן, גבעתיים, בקעת אונו, רחובות, נס ציונה, ראשל"צ, מזכרת בתיה, איזור בית שמש, כפר בן נון וחלק מהשכונות בתל אביב. שלחנו הודעה באימייל ובסמס לכל מי שמקבל היום ארגזים.
אין חלוקת ארגזים השבוע לדרום תל-אביב ויפו, חלק ממרכז תל אביב ואיזור מבשרת ציון.
בשבוע הבא, שבו חל יום כיפור:
♦ משלוחי יום שני כרגיל (ב17 בספטמבר).
♦ משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-20 בספטמבר.
בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 24 ו26 בספטמבר.
בשבוע של שמחת תורה:
♦ משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-2 באוקטובר.
♦ משלוח יום רביעי כרגיל (3 באוקטובר)
בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה (אנחת רווחה…)
מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.
יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה', 27 בספטמבר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
 ____________________________________

מזכירים לכם שבשבוע הבא לא תהיה אפיית לחמים ביום שני 17 בספטמבר וביום חמישי 20 בספטמבר.

תוכו לפגוש את המאפים המעולים של "איש של לחם" ביום הפתוח אצלנו בסוכות, והאפיה כסדרה תתחדש בשבוע שאחרי חג הסוכות.

שנה טובה וחגים שמחים!

_______________________________________________

שנה טובה, שנה טובה, שנה טובה, שנה שקטה, שנה יפה, שנה שלווה, 
שהשנה הזאת תהיה שנה טובה, שנת שלום, ושנת חלום ואהבה. 
שנה טובה, שנה טובה לגמדים, ולנסיכות שבספרי הילדים, 
לאמהות ולאבות ולדודים, ובמיוחד שנה טובה לילדים 
שנה טובה ומאירה לכוכבים, לרחוקים, וגם לאלה שקרובים, 
ולכוכב שלי מעל לצפצפה שנה של אור, שנה טובה, שנה יפה. 
שנה טובה למטוסים המהירים אשר טסים להם מעבר להרים, 
ולילדים המקנאים בהם כל כך שנה טובה, שנה טובה ומתוקה. 
שנה טובה לתפוזים בפרדסים, שנה טובה לרכבות על הפסים, 
לדייגים, ואם אפשר גם לדגים, שנה טובה לחופשים ולחגים. 
שנת הצלחה, שנה טובה, שנה יפה תהיה לאיש אשר תוקע בשופר, 
שתקיעתו תחדור את כל הרקיעים ושתגיע לרקיע השביעי. 

                        לאה נאור ומשה וילנסקי

לכבוד השנה החדשה – אנחנו מחדשים את עלון הברכות מהשנה שעברה, בהתאמות קלות:

הימים האלה של ראשית השנה הם ימים חגיגיים במיוחד. סימני שולחן החג יפים בעיני, לאו דוקא בגלל הברכות הקשורות אליהם (כל הקללות והנאצות לשונאינו ולאויבינו לא ממש מתיישבות אצלי עם אוירת אופטימיות ותקווה של ראש השנה), אלא בשל העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, המשלב אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (המנגולד), מהקטניות (הלוביה), ממשפחת הבצלים, (את הנסיכה – הכרישה), ומהדלועים – מלכי הקיץ הבלתי מעורערים. וכמובן מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הברוכה הזו.

כדאי לעצור לרגע ולהתבונן בצבעוניות ובגיוון המרשים של תרמילים ארוכים ירוקים, בשר פרי עגול וכתום (או ירוק), עלים ירוקים בעלי שדרה לבנה, בצלים לבנים, גרעינים אדומים ועסיסיים, פירות אליפטיים חומים-זהובים. איזו חגיגה לכל החושים, ואיזה שילוב בין העלים, הבצלים, השורשים, הגבעולים, הפירות והתרמילים. ממש שיר הלל לגן ירק/בוסתן המשלבים ירקות ופירות שונים בכפיפה אחת.

יש בזה תקוה ואמת גדולה לגבי השנה הקרבה ובאה (כמו גם זו שחלפה): יהיה בה מהכל, בעירבוביה ובמגוון: קצת מזה וקצת מזה. גם עומק, גם שטחיות. גם פשטות, גם מורכבות. גם קל, גם קשה. גם מצחיק, גם עצוב. מרגש, מעצבן, מלהיב, משעמם, מדכא, מרומם. הצלחות, כשלונות, משגים, בחירות נכונות, תאוצה, האטה, דשדוש ושוב ספרינט. השלמות הזו שיש בסלט הלא מושלם, המעורבב, העשוי חתיכות חתיכות, של החיים.

למרות שראש השנה כבר עבר, לכבוד השנה החדשה רצינו לשלוח לכם ברכות מארגז החג של ח'ביזה, המגוון והעשיר בצבעים ובריחות, למרות קשיי עונת סוף הקיץ, עונת המעבר בה אנחנו מצויים. הנה ברכות השנה החדשה שלנו, מסימני ארגז ח'ביזה השבוע, לימים אלו של התחדשות בין כסה לעשור.

(בטטה:) שיבואו לנו הפתעות מתוקות שצמחו והבשילו חבויות מן העין ויביאו איתן מלאות ושמחה.

(חסה:) שנלמד לקבל את השינויים העוברים גם על השגרתי, המוכר, הצפוי ביותר – גוונים, מרקם, טעמים. ושנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את נאמנותו של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים.

(תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (של חום עז).

(מנגולד-סלקא:) שיסתלקו מעלינו ספקות עצמיים וביקורת מחלישה, ושנטפח עמוד שדרה בטוח, איתן, תומך ומרהיב כשל המנגולד.

(מיזונה:) מי? מה? שתמיד יהיה עוד משהו חדש להכיר, להריח, למשש, לנגוס בו, ולשמוח על כל מפגש חדש ומרענן.

(דלעת-קרע:) שנקרע שקיות זרעים רבות שתכנן יטמן בשדה, שנרוקן מגשי שתילים רבים שישתלו בערוגות ושצמיחה והשתרשות יהיו מנת חלקנו.

(תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות – מטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן)

(כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות לצמוח לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבשלות צריך לגדול לאט לאט. (משך הגידול של כרישה הוא מינימום חמישה חודשים… היא מלמדת אותנו סבלנות ואורך רוח)

(בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק.

(מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים.

(כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות.

(פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק.

(חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לחלץ את האור, הבהירות והרוך מתוך הקליפה הכהה המסתירה.

(פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים.

(במיה:) שנביט בכוכבי הלילה מדי פעם, ונרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים)

(עגבניה:) שתהיה לנו שנה מלאת עסיס, צבע, ומתיקות.

(לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב.

(שום:) שלא נחדל לשאול שאלות – להשתומם ולהתפלא, לתהות על שום מה, לתת שמות חדשים לדברים מוכרים.

(קישואים:) שנדע לעמוד גם מול הקושי, וכמו צמחי הקישוא, לדבוק בכוח החיים, להצליח ולהמשיך לצמוח גם כשיש קשיים ומכשולים מסביב. (צמחי קישוא מפליאים ביכולתם להמשיך לצמוח ולהניב גם כשהם סובלים מוירוסים ומזיקים).

(תירס:) שתהיה שנה טובה ומתוקה! ושלפעמים יהיה ממש פשוט פשוט לארגן ארוחה טעימה – רק לקלף ולנגוס ולהתענג.

(ח'ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה.

אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שחי כאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם.

ומלבד המטר הרטוב, אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה. שנה טובה!

מכל צוות ח'ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים: אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, עליזה, מלני, מוחמד, מג'די, עלי, וינאיי, תום, הוט, מונטרי, אסף, איל, אלון, מליסה, רותי, דוד, אלון, אהרון, יגאל ועמית.

______________________________________

מה השבוע בסל הראשון לשנה החדשה?

יום חמישי: חצילים, לוביה תאילנדית, עגבניה, חסה, דלעת, פלפל, בצל/שום, תפו"א/במיה/עגבניות צ'רי, בטטה/קישואים, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון.

בסל הגדול גם: תרד ניוזלינדי/מנגולד/מיזונה, תירס, כרישה.

בארגז הפירות: בננה, תפוח, אגס, נקטרינה. בארגז הגדול גם: שזיף.

3-5 בספטמבר 2018 – על זרעים, חלומות וזמן

 לקראת השנה החדשה – שינויים במועדי הארגזים בחגי תשריבשבוע של ראש השנה (שבוע הבא):
♦ משלוח יום שני לא יתקיים (לחלקכם לא נוכל לשלוח ארגז ירקות בשבוע זה).
משלוחים למודיעין, רמת גן, גבעתיים, בקעת אונו, רחובות, נס ציונה, ראשל"צ, מזכרת בתיה, איזור בית שמש, כפר בן נון וחלק מהשכונות בתל אביב יעברו ליום חמישי ה-13 בספטמבר. הודעה נשלחה לכל מי ששייך למסלולי יום שני, ויקבל ביום חמישי בשבוע הבא.
♦ משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-13 בספטמבר.בשבוע של יום כיפור:
♦ משלוחי יום שני כרגיל (ב17 בספטמבר).
♦ משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-20 בספטמבר.בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 24 ו26 בספטמבר.בשבוע של שמחת תורה:
♦ משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-2 באוקטובר.
♦ משלוח יום רביעי כרגיל (3 באוקטובר)בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה (אנחת רווחה…)מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה', 27 בספטמבר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!______________________________

דורה, לקוחת ח'ביזה ובשלנית טבעונית מקצועית, מזמינה אתכם לקורס בישול לחגים:

לפני החגים כולנו עסוקות בחיפוש מתכונים וטיפים כדי לשפר את התפריט שלנו לארוחות החג…

❗ במיוחד לקראת זה, הכנו בשבילכן מיני-קורס חדש לבישול בריא ומקצועי! ❗
⭐ הקורס יעזור לכן להפוך את המאכלים שאתן מכינות לבריאים וטעימים יותר,
⭐ יספק לכן כלים מעשיים לשיפור הנראות, הטעם ואיכות האוכל שתבשלו,
⭐ זאת כמובן תוך שמירה על כללים מקצועיים בבישול ובריאות!
⭐במהלך הקורס תקבלו תמיכה שוטפת בקבוצת ווטסאפ –
מהשפית רוזה עזרן ומהמנחה לאורח חיים בריא דורה לוי, שתעזורנה לכוון ולדייק את ביצועיכן במטבח, ולהקפיץ את הבישולים שלכן רמה מעל!
 ____________________________________

הודעה ממאפיית "איש של לחם":
לא תהיה אפיית לחמים ביום שני 17 בספטמבר וביום חמישי 20 בספטמבר.
מי שמעוניין להגדיל את הזמנת המאפים שלו השבוע או בשבוע הבא, נא הודיעו לנו או הגדילו בעצמכם במערכת ההזמנות.

שנה טובה וחגים שמחים!

__________________________________________

השבוע, לכבוד שנת הלימודים החדשה, ושנת תשנ"ט החדשה שבפתח, אני רוצה לתת את הבמה למי שכבר כמה שנים קשרה את חייה בעונות השנה ובלוח השנה בצורה קרובה וקשובה. אילנה הנהדרת והמוכשרת, חולמת ויוצרת לוח "שנה בגינה":
על זרעים וחלומות – אילנה שטיין

כולנו התחלנו בזרע.

גם אני, על חלומותיי, גופי ורגשותיי הייתי פעם זרעון קטן, פוטנציאל.

זרעי הצמחים אוצרים בתוכם אפשרויות. כשתגיע שעת הכושר ויבשילו התנאים, הזרע יתעורר, ישלח שורשון, יצמיח נצרון ולאחר שיפתח עלים ראשונים (פסיגיים) יתחיל בתהליך פוטוסינתזה וייצא לדרך עצמאית!

 ~ ~ ~

הסיפור של לוח שנה בגינה החל אף הוא בזרע, רעיון. מעשה שהיה – כך היה:

לפני 9 שנים, בסוף הריון, הכנתי לוח שנה מאוייר כמתנת חג: הוא הודפס במהדורה מוגבלת מאד וחולק למשפחה הקרובה ולחברים כמתנת ראש השנה.

חברים של חברים ראו ורצו גם, וכך כעבור שנה נולדו המהדורה השניה והשלישית, (אחת מהן היתה שיתופעולה של חברים מוכשרים) והודפסו במספר המשוגע של 100 עותקים! אבל כאן כבר נאלצתי להתמודד עם ענייני שיווק, קשרי לקוחות ודומיהם ונלחצתי.

 בינתיים התפתחו זרעים אחרים. בחצר האחורית, בחלקה נטושה של בעל הבית זרענו ושתלנו גן ירק שסיפק ירקות עלים לכ20 משפחות בסביבה, וצמח במקביל לילדינו.

לאט-לאט החלו צמחי הבר, השכנים של גן הירק, לתפוס את תשומת ליבנו.

הקייטרינג הקטן שלנו (שהחל כמה שנים קודם לכן) קיבל טוויסט ליקוטי וטבעוני.

כך נגנז לו חלום הלוח; הלחץ, העיסוק בשיווק, עומס יתר ושלל חלומות אחרים גנזו את הרעיון.

הזרע נח לו בשקט, בחושך, בתוך תוכו כבר קיים הפוטנציאל, אך הוא ממתין לסימן שיעיר אותו. ממש כמו זרעים אחרים, שנובטים רק בתנאים המתאימים, גם הזרע הזה המתין לשעת הכושר שלו.

בשלב המנומנם הזה, הרוח המשיכה לעבוד, ובראשי נוספו לאיורים גם מתכונים עונתיים ומידע חודשי, זמני זריעה, שתילה וקטיף, טיפים חודשיים ועוד כל מיני.

חלומות באו והלכו, זרעים נזרעו ופירות נקטפו, נדדנו אל מעבר לים וחזרנו, עברנו מהמושב אל הכפר, נופים ופרצופים השתנו, עד שבליל קיץ אחד לפני 3 שנים, ישבתי בסטודיו עין-כרמי עם שתי חברות חכמות ובפגישה הזו הפך החלום למילים.

היום אני יכולה ממש לחוש איך המילים האלה טפטפו בעדינות על הזרע הקטן ונספגו בתוכו, איך הזרע תפח וקליפתו נבקעה, התהליכים שעד עכשיו היו איטיים, פנימיים, החלו להאיץ. הזרע נבט!

נחמה חברתי הגאונה זיהתה את הנבט הקטן, והיא שנתנה לחלום את שמו: לוח שנה בגינה.
למחרת קיבלנו הצעת מחיר ל100 לוחות שנה בהדפסה אקולוגית דיגיטלית, כעבור שבועיים העלינו לאוויר פרוייקט הדסטארט לא יומרני עם איור של דף אחד – ספטמבר תשע"ו.

כמו לכל נבט, גם לנבט הזה היו דרושים תנאים טובים ותמיכה מהסביבה, ולאושרי הוא קיבל אותה: משפחתי המתוקה פינתה את הבית כדי לאפשר לי לעבוד, אחותי המוכשרת אלירז יצרה סרטון מושלם (עד היום אני דומעת כשאני צופה בו) ומאות אנשים תמכו בפרוייקט והפכו חלום למציאות.

כעבור חודש כבר היה לוח מודפס. הנבט צמח והיה לשתיל.

חלפה שנה, שנתיים, שלוש. השתיל גדל לעץ צעיר, סביבו אדמה פוריה, שמייצרת שיתופי פעולה מרגשים, גינות חדשות, ואפילו פירות משלו, שבתוך כל אחד ואחד מהם – זרע.

_______________________________________

ותוספת שלי, בת-עמי:

כל שנה אני מחייכת כשאני מקבלת מאילנה שאלות חדשות לקראת לוח השנה הבא. וכעבור כמה חודשים מתרגשת לראות את לוח השנה החדש, ולגלות ששוב הצליחה אילנה ליצור יצירה מעניינת, מחדשת, ומקסימה, ולשבץ לצד ימי השנה הבאה גם פניני טיפים ומידע ורעיונות ומחשבות וציורים מדוייקים, יפים יפים ומרחיבי לב, מענגים ומלבבים כמו טיפות גשם על עלים ירוקים:

את לוח השנה המרהיב של השנה הבאה עלינו לטובה ממש עוד רגע, ניתן להזמין דרך מערכת ההזמנות שלנו (תחת "ירקות ופירות ח'ביזה).

וזאת גם הזדמנות לאחל לכולנו – שנה טובה, שתביא איתה בריאות ושמחה וצמיחה ונשימה צלולה ומחשבות בהקיץ ופנאי ליהנות מכל אלה.

בַּקָּשָׁה

הֱיֵה טוֹב אֵלֵינוּ
וְתֵן לָנוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמַן

זְמַן לִרְאוֹת אֶת כָּל אֶחָד לְחוּד
וְאוּלַי אַף לְאַהֲבוֹ,
זְמַן לְהַבִּיט בַּתִּקְרָה
וְלַחֲשֹׁב עַל מַה חוֹשְׁבִים הַמַּלְאָכִים,
זְמָן לִדְבָרִים יָפִים
שֶׁבִּגְלָלָם כְּדַאי לִחְיוֹת,
זְמַן לַהֲבָלִים הַרְבֵּה
שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא חָכְמָה,
זְמַן לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם
וְלִלְמֹד בְּעַל-פֶּה אֶת צִבְעָן

וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמַן
לַחֲשֹׁב עַל כָּל אֵלֶּה יַחַד.

אריאנה הרן

שנה טובה!

מכולנו –

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, עליזה, מלני, מוחמד, מג'די, עלי, וינאיי, תום, הוט, מונטרי, אסף, איל, אלון, מליסה, רותי, דוד, אלון, אהרון, יגאל ועמית.

____________________________________________________

מה השבוע בסל לחג?

כמדי ראש השנה, אנחנו משתדלים לכלול בסל כמה שיותר ברכות לשולחן החג – שיהיה חג שמח!

יום שני: תרד ניוזילנדי/מנגולד, תירס, רימונים, מלפפון, עגבניה, דלעת חתוכה/דלורית, לוביה תאילנדית/במיה, בטטה/תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה, פלפל. בארגזים קטנים בלבד: כרישה/שום.

ובסל הגדול גם: בצל יבש, עגבניות צ'רי, חצילים, חסה.

בארגז הפירות: מנגו, בננה, תפוח, אגס.

יום רביעי: רימונים, לוביה תאילנדית, עגבניה, תרד ניוזילנדי/מנגולד, דלעת חתוכה/דלורית, פלפל, כרישה/שום, תירס, בטטה/במיה, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון.

ובסל הגדול גם: בצל יבש/חצילים, חסה, תפו"א.

בארגז הפירות: מנגו, בננה, תפוח, אגס.

 

27-29 באוגוסט 2018 – תירס פיצוץ – פופקורן!

לקראת השנה החדשה – שינויים במועדי הארגזים בחגי תשרי

בשבוע של ראש השנה:
♦ משלוח יום שני לא יתקיים (לחלקכם לא נוכל לשלוח ארגז ירקות בשבוע זה).
משלוחים למודיעין, רמת גן, גבעתיים, בקעת אונו, רחובות, נס ציונה, ראשל"צ, מזכרת בתיה, איזור בית שמש, כפר בן נון וחלק מהשכונות בתל אביב יעברו ליום חמישי ה-13 בספטמבר. הודעה תישלח לכל מי ששייך למסלולי יום שני, ויקבל ביום חמישי באותו השבוע.
♦ משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-13 בספטמבר.

בשבוע של יום כיפור:
♦ משלוחי יום שני כרגיל (ב17 בספטמבר).
♦ משלוחי יום רביעי יתקיימו ביום חמישי ה-20 בספטמבר.

בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 24 ו26 בספטמבר.

בשבוע של שמחת תורה:
♦ משלוח יום שני עובר ליום שלישי ה-2 באוקטובר.
♦ משלוח יום רביעי כרגיל (3 באוקטובר)

בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה חוזרים לשגרה (אנחת רווחה…)

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה, אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה', 27 בספטמבר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית "אודות – איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

______________________________

שנה עברית חדשה עומדת בפתח, שנה טובה ומתוקה ולקראתה שבים אלינו מיצי התפוחים והאגסים וסיידר האגסים של תומר וחמוטל.
כתמיד, לקראת הפגישה המחודשת, הם כתבו לכם כמה מילים:

כל סתיו מחכים להם. שיגידו שהחום הגדול אוטוטו מסתיים, שיבשרו שההקלה מתקרבת. בכל פעם שאנחנו נוסעים להביא משלוח תפוחים הוא מפתיע בלובן הפריחה – ממש בכניסה לצובה עומד מקבץ מרשים של חצבים תמירים. אבל לא רק הם מספרים שהזמן נע – משב רוח נעים בשעות אחר הצהריים, עננים אפורים ברקיע. גם כאן, בהרי ירושלים התעייפות הקיץ נראית בשטח. קטיף פירות הקיץ המקדימים כבר מסתיים: ענבי היין הלבנים, הנקטרינות, האגסים והתפוח הזהוב דלישס.

לכבוד חילופי העונות, ראש השנה ותקופת החגים המתקרבת אנו מציעים לשלב בארוחת החג את מיץ התפוחים או האגסים, את הסיידר האלכוהולי שלנו -תפוח או אגס, את חומץ התפוחים ואת מגוון הריבות – תפוח, נקטרינה או אגס ביין.
הכל הכל מאה אחוז טבעי ומעשה ידינו. כל המוצרים ללא חומרים משמרים או חומרי טעם וריח – יצא מהמטע ונכנס לבקבוק.

השבוע כבר יש לנו מיץ אגסים וסיידר אגסים, שמצטרפים לסיידר תפוחים, לחומץ ולריבות שנמצאים כל השנה. ממש בקרוב יהיה גם מיץ תפוחים. תוכלו להוסיף את כל הטוב הזה לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

כמיטב המסורת המפעל פותח עונה גם עם מארזי חג מקסימים ומושקעים.
למארחים – תוספת ושינוי מרענן לקונספט הקבוע של התפוח בדבש ותוספת מעולה לארוחת החג ולבישולים.
למתארחים – אחלה מתנה להביא איתך.

ובמסגרת החיבורים המקומיים, תומר וחמוטל עובדים בשיתוף פעולה עם חברה קרובה, יערה קלמנוביץ, שוקולטיירית מעולה, ומצרפים אל מארזי החג ממעשי ידיה המצויינים – חבילות פרלינים מעולות ומושקעות.

מארז חג זוגי: בקבוק זכוכית 1 ליטר מיץ תפוחים טבעי, שישיית סיידר אלכוהולי, מארז פרלינים קטן (6 יח'), חומץ תפוחים 250 מ"ל או ריבה לבחירתכם (אגס ביין/תפוח עץ/ נקטרינה). 155 ש"ח.

מארז חג משפחתי: בקבוק זכוכית 1 ליטר מיץ תפוחים טבעי ובקבוק זכוכית 1 ליטר מיץ אגס אורגני, שישיית סיידר אלכוהולי, מארז פרלינים גדול (13 יח'), ריבה לבחירתכם (אגס ביין/תפוח עץ/ נקטרינה), חומץ תפוחים 250 מ"ל. 202 ש"ח.

* המפעל ומוצריו מלווים ומפוקחים ע"י כשרות "צהר".

חג שמח, "התפוחים של חמוטל ותומר", 054-4733051

_____________________________________________

רגע לפני שאתם מצטערים שהתירס שקיבלתם בארגז כל כך קשה ויבש, ומכניסים אותו לסיר לבישול ממושך או כמעט שוברים את השיניים בנסיון לנגוס – כדאי לקרוא!

כמדי שנה בסוף הקיץ מגיעה עונת הפופקורן ולארגזים מצטרפים קלחי תירס קטנים וקשים מהרגיל. אנא אל תזרקו אותם מתוך מחשבה שהפעם התירס ממש לא הצליח לנו – זה דווקא תירס מוצלח מאוד ומשמח לבבות קטנים וגדולים. זה פופקורן (או בעברית תקנית: פִּצְפּוּצֵי תִּירָס).

לכבודו אנחנו מביאים בשידור חוזר מדי שנה את עלון הפופקורן וכך גם הפעם – צפיה מהנה!

בסביבות מינוס 3500 לספירה, במערה בצפון אמריקה (באיזור מערב-מרכז ניו-מקסיקו של היום), ישבו כמה חבר'ה וצפו בטלויזיה של אז – אש המדורה. בעוד האש מרצדת ומשמחת את ליבם, והשיחה קולחת, הם גם כמובן נשנשו בהנאה. הם לא סיימו את החטיף, ומה שנשאר ממנו התגלה יותר מ5000 שנה אחר כך, ב1948, ונודע כפופקורן העתיק ביותר בעולם! הוא נראה עדיין טרי וטוב, אבל לא היינו ממליצים לתת ביס…

הפופקורן הוא זן מיוחד של תירס קטן וקשה במיוחד. הקלחים נזרעו במרץ, יחד עם סבב התירס הראשון, ולאחר שהצמחים גידלו קלחים בעלי זקן אדום כהה, סגרנו להם את המים ואפשרנו לקלחים, הקטנים בגודלם מקלחי התירס המתוק, להתייבש על הצמח. לפני כשבוע קטפנו את הקלחים, היבשים והקשים, והעברנו אותם לייבוש והתקשות אחרונים במחסן. איזה יופי לנשנש חטיף שההסטוריה שלו היא כבר בת אלפי שנים.

יש זנים שונים של פופקורן – בצבעים וגדלים שונים:

זן חמוד במיוחד נקרא: "פופקורן תות" (strawberry popcorn) ונראה כך:

הילידים האמריקאים השתמשו בפופקורן עוד לפני שהכירו את התירס המתוק האהוב עלינו כל-כך. סביר להניח ש"גילוי" הפופקורן היה במקרה – גרעין אקראי שהתגלגל ליד המדורה והתפוצץ בפתאומיות, הביא לנסיונות לחזור על הפלא, ובהמשך למיסוד השימוש בחטיף הקדום הזה. בימי קדם היו קולים את הפופקורן על ידי חימום הקלחים באש ישירה או בבור שמולא בחול וחומם עד לחום גבוה מאוד. הקלחים הוכנסו לתוך הבור בשלמותם והגרעינים התפוצצו על הקלח, עטופים בעלים, מוגנים מהחול. הוכנו גם כלים מיוחדים לקליית החטיף הפיצוחי: קדרות חרס בעלות רגליים (להעמדה מעל האש).

האמריקאים הקדומים השתמשו בפופקורן לא רק כנשנוש. הם הכינו ממנו מרק ובירה, והוא שימש בטקסים דתיים, לקישוט האלים וגם כתכשיטים וקישוטים לכיסויי ראש. אצל האצטקים, טלאלוק (tlaloc), אל הגשם והפריון, קושט בשרשראות פופקורן, ולאל המים, מגן הדייגים הוגשה מנחה של "אבני ברד" עשויות פופקורן. גם האירופאים שהגיעו לחוף זכו לתשורות של שרשראות עשויות תירס מפוצפץ, ועד היום יש המקשטים את עצי חג המולד שלהם בפופקורן טרי וריחני.
שימוש לא שגרתי אחר לפופקורן, שנחל כשלון מוחץ, הוא כתחליף אקולוגי ומתכלה לחומר אריזה עשוי קלקר. הרעיון חביב למדי, תודו, אלא שתכונותיו החיוביות של הפופקורן משכו מכרסמים ושאר אורגניזמים לחגיגה, הוא איבד לחלוטין את יתרונו אם נרטב, והיה רגיש יותר להתלקחות.

הפופקורן, או בשמו המדעי, Zea mays averta, הוא תת-זן של סוג התירס הקרוי flint corn, או בתרגום חופשי: "תירס חלמיש". שמו ניתן לו בשל קליפתו הקשה כאבן, שהיא אחד המרכיבים הנחוצים לפיצוץ. המרכיב השני הוא מידה נכונה של לחות ורמה גבוהה של עמילן בתוך הגרעין. בשל הקליפה הקשה, כשמחממים את הגרעין, הופכת הלחות הכלואה בתוך הגרעין לקיטור, ובפנים נוצר לחץ גובר והולך. העמילן בתוך הגרעין נקרש והופך גמיש ורך. הלחץ גובר עד לנקודת הפיצוח, בה נבקעת לבסוף הקליפה הקשה, הקיטור פורץ החוצה בכוח, והעמילן הרך נחשף לחוץ, מתרחב ומתייבש במהירות, והופך לקצף היבש והפריך שאנחנו קוראים "פופקורן".

הנה סרט הממחיש את התהליך בהילוך איטי דרמטי:

טיפים:
– כדי שהקצף יתייבש במהירות, מניחים את הגרעינים בסיר בשכבה דקה, כך נוצר פופקורן פריך שלא סופג מחדש לחות מהסיר.
– לתשומת לבכם – גרעיני הפופקורן המפוצחים גדלים פי כמה וכמה מגודלם המקורי – 2 כפות (25 גרם) גרעיני פופקורן גולמיים מניבים 2 וחצי כוסות של פופקורן מוכן!
– בצורתו הטבעית, הפופקורן הוא בחירה מצויינת לחטיף בריא – הוא מכיל כמות נאה של סיבים תזונתיים, דל בקלוריות ובשומן, ואין בו נתרן או סוכר. כל זה אמור, כמובן, בפופקורן הנקי והביתי, בלי הוספות החמאה והשמן, המלח או הקרמל, שהופכים אותו מנסיך יפה תואר לצפרדע מבהילה למדי…

אחסון:
גרגירי הפופקורן אולי נראים לכם קשוחים, אבל זה לא ככה – אם לא תאחסנו אותם כמו שצריך לא בטוח שהגרגרים יתפצחו לפופקורן. שמירה במקרר עלולה ליבש את הגרעינים או להיפך, להוסיף להם לחות מיותרת ולרכך אותם, לכן עדיף לשמור אותם בארון קריר וחשוך, ולהמנע מקרבה של חום, לחות או אור. מומלץ להפריד את הגרעינים מהקלח ולהעביר אותם לצנצנת אטומה, לכלי קרמיקה או לקופסת פח שנסגרת היטב.

הנה הדגמה קצרה של הפרדת גרעיני הפופקורן מהקלח (אלו קלחי פופקורן שלנו מח'ביזה, והידיים הן ידי טליה, אשפית האתר שלנו):

הכנת פופקורן איכותי היא אמנות ואומנות בפני עצמה: אחוזי ואיכות הפיצוץ תלויים בקצב החימום. חימום מהיר מדי יגרום לפיצוץ מהיר מדי, לפני מהעמילן הספיק להתרכך ולהתגבש, והתוצאה – גרעינים מפוצחים חלקית, בעלי מרכז (מה שהיה פעם הקליפה) קשה מדי. קצה קליפת הגרעין, המקום בו הגרעין מחובר לקלח, הוא מקום עדין יותר משאר הקליפה. חימום איטי מדי יגרום לקצה הזה להיסדק ולאפשר דליפת קיטור החוצה, מה שימנע את הלחץ והפיצוץ. בעבר היתה הכנת פופקורן בסיר מלאכה שדרשה אימון והתמחות ואפילו כשרון. היום, עם פרוץ תנורי המיקרוגל, הכל פשוט הרבה יותר. ועדיין, אולי שווה להפריש מנה קטנה של גרעינים מהסל השבוע, ונסו את כוחכם בהכנת פופקורן בסיר "כמו פעם"?

הוראות הכנה:

הכנה במיקרוגל –
* הכניסו כמות קטנה של גרעינים (כשתי כפות) לתוך אחת משקיות הנייר שקיבלתם בארגז השבוע (בחרו, כמובן, שקית שלמה ויבשה), וקפלו את קצה השקית לסגירה (הנה סוף סוף שימוש חוזר לשקיות הנייר).
* כוונו את המיקרוגל ל2-3 דקות, והאזינו.
* אחרי כמה שניות של התחממות יתחילו הגרעינים להתפצח בקול נפץ. כאשר חולפות 3 שניות ללא פיצוח, הפסיקו את פעולת המיקרוגל והוציאו את שקית הנייר.
* אנא היזהרו! השקית חמה מאוד. פתחו פתח לאוורור והמתינו ליציאת האדים ולהתקררות.
* תבלו כרצונכם וזללו בהנאה

הכנה בסיר – הוראות מחויכות מאתר קיבוץ שער הגולן –
הוראות הפעלה – פופקורן, סיר ושמן
כולם מכירים את ה"צלקות" השחורות והמפוייחות שפופקורן לא מוצלח יכול להותיר בסיר תמים. או את הגרגרים שלעולם לא נפתחים, הנה המלצות שלב אחר שלב כדי להמנע מאכזבות:
הסיר:
השתמשו בסיר רחב וגבוהה, כדי שלגרגרים יהיה מקום להתפתח כמו שצריך.
השמן:
לכו על הכלל – 3 כפות שמן ל 1/2-3/4 כוס פופקורן. השמן אמור לכסות את כל תחתית הסיר ו"לעטוף" את כל הגרגירים. (אפשר גם לשלב שמן וחמאה).
לוח זמנים:
יוצקים שמן וממתינים מעט לחימום השמן. אפשר לבדוק עם גרגר אחד או שניים – אם נוצרות בועות שמן סביב הגרגר סימן שהשמן חם ואפשר להתחיל במלאכה.
להקפיץ את הגרגירים?
בתחילת התהליך אפשר לתת ניעור קל כדי לסדר את הגרגרים בשכבה אחת וכדי שהשמן יכסה את כל הגרגירים.
לוח זמנים 2:
השאירו את הגרגרים על אש בינונית, כשתתחילו לשמוע את הסאונד של ההתפרצות הגרגרים הראשונים הנמיכו מעט את האש.
בייבי סיטר:
זה לא השלב ללכת רגע לסדר את הסרט ב- DVD. השגיחו על הסיר, האזינו לקולות ההתפצחות של הגרגירים. כשהתדירות מתחילה לרדת, זה בערך הזמן לכבות את האש. חשוב לא לפתוח מייד את המכסה – אלא רק כאשר אתם כבר לא שומעים דבר.

שבוע טוב של קיץ
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

______________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פלפל, תירס, לוביה תאילנדית, במיה/בצל יבש, מלפפון, עגבניה, דלעת חתוכה/דלורית, פופקורן, תפו"א/בטטה, פטרוזיליה/כוסברה, חצילים.

ובסל הגדול גם: בצל ירוק/שום, עגבניות צ'רי, תרד ניזילנדי.

בסל הפירות: מנגו, אגס, תפוח, רימון.

יום רביעי: פופקורן, לוביה תאילנדית, עגבניה, חצילים, דלעת חתוכה, פלפל, במיה/בצל/בצל ירוק, תירס, תפו"א/בטטה, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון.

ובסל הגדול גם: דלורית/שום, עגבניות צ'רי, תרד ניוזילנדי.

בסל הפירות: מנגו, תפוח, רימון. ארגזים קטנים: אגס. ארגזים גדולים: אפרסק.

20-22 באוגוסט 2018 – הכל זהב – KING CORN – חלק ב'

אנחנו בח'ביזה מתחילים לזרוע תירס (או אולי נכון יותר לקרוא לו "מהיז") בסוף מרץ. שני הסבבים הראשונים נזרעים במרחק של כחודש בין האחד לשני. הסבב הבא כבר רחוק מקודמו רק בשבועיים-שלושה, הבא מגיע שבועיים אחריו ואז מתחילות זריעות בהפרש של שבוע זו מזו. הסיבה לתנועה הזו היא תחלופת העונות והתחממות מזג האויר. אם לסבב הראשון נדרשו 100-110 ימים כדי להגיע לבשלות, אלו האחרונים כבר מבשילים תוך 80-90 יום. כך שיוצא שמרווחי זריעה משתנים כאלה הם המאפשרים לנו לחלק לכם קלחי תירס מתוקים כמעט מדי שבוע, והכי הרבה בהפוגות קלות של פעם בשבועיים.

בכל זריעה אנחנו נועצים בקרקע שתי ערוגות (4 שורות) של גרעינים צהבהבים, קשים ומקומטים. כשאני אומרת "נועצים בקרקע" אני לא מתבלבלת, כי לאחר נסיונות שונים לזרוע את התירס במזרעה, הגענו למסקנה שאין כמו לעשות זאת ממש בידיים. אנחנו חורצים תלם בקרקע, ומפזרים את הזרעים במרחקים של כ10-15 ס"מ זה מזה. אחרי הפיזור מכוסה התלם ומושקה כהלכה, ותפילה לנביטה טובה ולצמיחה בריאה נישאת בלב כולנו.

אחרי הנביטה הראשונית התירס גדל בזריזות ומצמיח ערוגת גבעולים חזקים, זקופים וגבוהים, שבתוכה אפשר ממש ללכת לאיבוד. בחווה בה עבדתי בקליפורניה היו זורעים מדי שנה מבוך תירס ענק, בו היו כולם, קטנים כגדולים, נהנים לאבד את דרכם בקרנבל של חודש אוקטובר. גם חבורת ילדים שביקרה אצלנו בשדה החליטה לבדוק איך זה להכנס לג'ונגל התירס:

corn4    corn2

corn1    corn3

 

מכיוון שאנחנו זורעים תירס שוב ושוב במרווחי זמן קטנים יחסית, טיול בשדה מגלה חלקות תירס בגבהים שונים, מננסים בגובה עשרים ס"מ, דרך 50, 80, ו-150 ס"מ, עד שני מטרים ויותר, וגם כאלה שכבר נקטפו מהם הקלחים והזהובים והם יצאו לפנסיה, פרשו מהמרוץ, לא דופקים יותר חשבון לבני האדם ומצהיבים להם בנחת בשמש הקייצית (דווקא אותם אני מחבבת במיוחד)…

IMG_0213

זני התירס שאנחנו זורעים שייכים לקבוצת הזנים הסופר-מתוקים (super sweet – Sh2) כשמם כן הם, אכן סופר מוצלחים וטובים, וכל זאת בזכות… מוטציה. וכדי להשיב מראש על שאלה שאני מרבה להישאל – אין מדובר בהנדסה גנטית, אלא במוטציה שקרתה באופן טבעי בשדה, מחוץ לכתלי המעבדה, ופותחה אחר כך בהכלאה רגילה, כמו זרעי מכלוא אחרים. הנה ההסבר:

רוב התירס הנזרע בעולם כלל אינו מתוק (field corn / dent corn), זהו תירס המשמש להאכלת בעלי חיים, לייצור קמח תירס וקורנפלור, לייצור אתנול לדלק, לתעשיית הפלסטיק, לשמן תירס ולתוספי מזון שונים ומשונים. זהו גם התירס הקדום, שגודל במרכז ודרום אמריקה לפני אלפי שנים.

תכונה יחודית של התירס, שהיא גם יתרון גדול היא שהוא אינו יציב – הוא גידול הרגיש למוטציות ולשינויים (המתרחשים בטבע) במבנה הגנטי שלו, מה שגורם למקום של כבוד במחקר המדעי (בעזרת צמח התירס התגלו כמה מן התגליות החשובות ביותר בגנטיקה, כמו זו של הטרנספוזונים) ולמגוון גנטי עצום של זני תירס – בצבעים שונים, בצורות שונות ובמתיקות שונה. הנה כמה דוגמאות:

Cornvarieties

התירס המתוק ידוע לתרבות המערבית מאז 1770, לא ברור מתי נוצרה המוטציה (ושוב, מדובר על מוטציה שנוצרה באופן טבעי) שהביאה ליצירתו, אבל היא גרמה לאגירת כמות כפולה של סוכר ברקמת האגירה (האנדוספרם) של הזרע-הגרעין. ישנם מאות זנים של תירס מתוק מן הקבוצה הזו, וזהו התירס הטרי (בקלחים) הנפוץ כאן בארץ. אך למתיקות של תירס יש זמן שאול – תירס הוא דגן שמרגע הבשלתו, ובמיוחד מהרגע שנקטף מן הצמח, מתחיל בתוכו תהליך של הפיכת הסוכרים לעמילן. בתהליך הזה מאבד התירס את מתיקותו והופך קמחי ועמילני, לכן תירס שעברו כמה ימים מהקטיף שלו יהיה כבר הרבה פחות מתוק.

בשנים האחרונות פותחו שתי קבוצות זני תירס מתוק נוספות, שתיהן מבוססות גם הן על מוטציה גנטית שקרתה בתירס באופן טבעי ופותחה כדי ליצור זנים יציבים לשימוש בחקלאות. קבוצה אחת היא תירס מתוק משופר (sugary enhanced – se) שיש בו יותר סוכר מהתירס המתוק הרגיל, ולכן כשהוא נשמר בקירור נשארת בו מתיקות יומיים-ארבעה ימים אחרי הקטיף. הקבוצה השניה היא תירס סופר-מתוק (supersweet – sh2) הוא מתוק פי שלושה מהזנים האחרים, וגם התהליך של הפיכת הסוכר לעמילן מואט בו מאוד. זה מאפשר לו להישאר מתוק עד עשרה ימים אחרי הקטיף (בשמירה במקרר). יש לזה, כמובן, ערך כלכלי רב כשמגדלים לשווקים רחוקים, אבל אצלנו אנחנו יכולים ליהנות מהמוטציות החביבות האלה גם קרוב למועד בו נקטף התירס, וליהנות מהמתיקות המשולשת ומהטריות גם יחד.

בבישול המתוק המתוק הזה משתלב מעולה דווקא עם טעמים חמוצים, מלוחים, חריפים, שנותנים לו גוון ומדגישים אותו דרך ניגוד. נכון שהכי פשוט וטוב פשוט לבשל כמה דקות במים ולנגוס בקלחים טריים, ואולי עכשיו זה עוד קצת מוקדם, אבל בעוד חודשיים, אם תרצו גיוון – כדאי להציץ בפינת המתכונים שלנו – יש שם כמה רעיונות נחמדים ולא שגרתיים לשימוש במלך הקיץ המתוק.

שיהיה שבוע מתוק וקיצי, תשתו הרבה,
אלון, בת-עמי, יוחאי, דרור וכל צוות ח'ביזה
___________________________________

בסלנו הקייצי השבוע:

יום שני: . פלפל, תרד, לוביה תאילנדית, דלורית, בצל יבש/מלפפון, עגבנייה, שום/בצל ירוק, עגבניות צ'רי, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה, חצילים.

בסל הגדול גם דלעת חתוכה, במיה, תירס.

ארגז פירות:  ענבים אדומים, מנגו, אגסים, בננה.

יום רביעי: דלורית, לוביה תאילנדית, עגבניה, חצילים, עגבניות צ'רי, פלפל, בצל ירוק/שום/בצל, תירס, תרד ניוזילנדי, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון.

בסל הגדול גם: דלעת חתוכה, במיה, תפו"א/בטטה.

ארגז פירות: קטן:  בננה/רימון, ענבים, אגס ואפרסק, גדול:  מנגו, אפרסק, שזיף ואגס.

13-15 באוגוסט 2018 – בים בם בם – תשואות למלך – KING CORN – חלק א'

cornsky

כבר תקופה שאתם פוגשים בארגזים את מלך הקיץ שלנו – התירס. כל שנה הוא מלווה אותנו מחודש יוני ועד נובמבר, נפרד יחד איתנו מבית הספר, קופץ למים אל החופש הגדול, ושב איתנו ללימודים בסתו. הוא מתחיל להבשיל באמצע יוני, כשכבר חם אך עוד מתגנב מדי פעם איזה יום סביר, ממשיך בנאמנות ללוות אותנו לתוך הלהט הקייצי הבלתי נסבל של יולי-אוגוסט והחמסינים של ספטמבר, ונושם איתנו לרווחה באוקטובר, מוודא שמזג האויר חזר לשפיות, ורק אז נפרד מאיתנו בנובמבר. לא תגידו מלך?

התירס הוא כנראה אחד הגידולים הראשונים שלמד האדם האמריקאי לגדל. לפני כ-7,000 שנה הבחינו כמה לקטיות (קרוב לוודאי נשים משבט המאיה או שבט שכן במרכז אמריקה) במוטציה ספונטנית בעשב הבר teosinte – קלח ארוך יותר, גרעינים גדולים יותר, משהו משך את האינטואיציה שלהן, והן בדקו ומצאו שהדגן טוב למאכל. הן גילו גם כי גרעינים שנפלו על הקרקע נבטו וגדלו להיות צמח בוגר שהניב עוד קלחים. ולאחר זמן למדו כי אם שמרו וזרעו את הגרעינים הטובים ביותר, היבול הבא היה טוב אפילו יותר!

הנה משמאל התירס העתיק, ומימין הפיתוח העכשווי של התירס:

בשלב הבא הן (כבר הפכו חקלאיות ולא רק לקטיות) גילו כי אם יגדלו תירס, שעועית וקישואים – יוכלו להרכיב בעזרתם דיאטה בסיסית מספקת. הצמחים גם השתלבו יפה בגידול: התירס שימש כעמוד תמיכה לשעועית שטיפסה עליו, והקישואים שגדלו על הקרקע כיסו אותה ומנעו עשבייה. השלישיה הזאת, שזכתה לכינוי "שלוש האחיות" היא דוגמה מצויינת לגילדת/קהילת צמחים: קבוצת צמחים שיש להם ערך מוסף כאשר הם גדלים יחד. סודה של ההצלחה הוא ביחסי הגומלין החיוביים ביניהם: כל צמח תורם לשכנות ומרוויח ממנה. וכמו בקהילה אנושית, גילדה טובה היא מערכת עצמאית יותר, חזקה ובריאה יותר וקלה לתחזוקה יותר מגידול צמחים ללא קשרי הדדיות ביניהם. ההתפתחות החקלאית חסכה זמן ומשאבים ויצרה פנאי לבניית בתים, אריגת שטיחים, קליעת סלים, פיתוח אסטרונומיה, מתמטיקה וכמובן הותירה גם זמן ואנרגיה לחגיגות…

כיום התירס הוא אחד הצמחים היחידים שאינו יכול להתרבות ללא עזרת אדם, שכן דרושה זריעת הגרעינים הנפרדים לשם נביטת הצמח.

בשפות שונות זכה התירס לשמות נכבדים: הראשונים שהביאו את התירס לאירופה היו הספרדים, והם נתנו לו שם המבוסס על שפת הטאינו המקומית: מהיז (Mahis) בטאינו , מאיס (Maize) בספרדית. פירוש השם בטאינו הוא "הזרע נותן החיים", גם בלטינית המשיכו באותה מסורת וקראו לו : Zea Mays (המילה zea פירושה "מעניק חיים").

כשעבר לאירופה זכה דוקא לשמות סתמיים ביותר, לכינוי הכללי לגרגירים (אפילו גרגירי מלח): corn, ואף לכינוי נחות: "דגן טורקי" (Turkey wheat או Turkey corn), "דגן מצרי" (Egyptian corn) או "דגן הודי" (Indian corn/wheat). הם התכוונו כנראה גם למוצאו של הדגן אבל גם רצו לומר שזהו דגן פראי ולא מתורבת, לעומת הדגנים האירופאים המנומסים. השם העברי ניתן לדגן המתוק מתוך הסתמכות על השם האנגלי "חיטה טורקית", או המקבילה ביידיש – "טירקישע וייצן". בספר הטבע 'ראשית לימודים' מתאר אותו ברוך לינדא כך: "חטי טורקיא – הוא מין תבואה אשר זרעונים שלו המה ממראה צהוב עגול… כל צמח ממנו יש לו שלוש מגדלים, ובכל מגדל או שבולת יהיו מאתיים וארבעים זרעונים מדובקים…".

אז אם טורקי, למה תירס? השם "תירס" נזכר בתנ"ך בספרי בראשית ודברי הימים. הוא היה בנו השביעי של יפת, אחד משלושת בניו של נח. חז"ל זיהו את תירס כאבי האומה הטורקית (במסכת יומא), ולכן זכה הדגן הטורקי לשם "חיטת תירס". נעמי שפירא מקבוצת כנרת מתארת במכתב מ1912 חגיגה חקלאית קייצית: "מסג'רה יצאנו בשש עגלות עם דגלים עבריים ותורקים, בשעה חמש בבוקר. הטבע היה יפה ממעל כל בקורת וכך הגענו במשך שתי שעות לכנרת בשירים ומחיאות כפיים… הראו כל מיני ירקות תוצאות מהמושבות והחוות… היו כל מיני שעועית, אפונים, סלק, חטי תירס, דלועים, קישועים, בנדורה, מלפפונים, תבואה, חיטה – והכל בסדר יפה". עם השנים נשמטה ה"חיטה" ונותר התירס, שאת שמו היינו צריכים להגות במילרע, אבל אז באו אופיר והחבורה של "תירס חם בים בם בם", דיקלמו את שמו במילעיל, וקבעו פה מציאות, שאין סיכוי לשנות…

אין ספק שלא תמיד מבטא השם את המשמעות המתוקה והחיובית של הגרעין החביב הזה, שעולמם של תושבי אמריקה הקדומים היה תלוי בו וסבב סביבו. ואולי זילות השם מ"מעניק חיים" ל"דגן פראי" משקף במידה רבה את הפיחות שחל בצמח הנהדר הזה בעולם המערבי.

האמריקאים הילידים השתמשו בתירס במגוון דרכים: באכילה טריה או מבושלת, בייבוש הקלח וטחינתו לקמח, בגריסת הגרעינים הטריים להפקת פולנטה – דייסת תירס רטובה, בקישוט הבית בתירס צבעוני, בפיצוץ הגרעינים לפופקורן, בהאכלת הבהמות בקלחים ועוד. לכל חלקי צמח התירס היו יתרונות ושימושים: במקלות גבעולי התירס השתמשו לבנייה, לדיג ועוד, זקן התירס שימש כצמח מרפא לטיפול בבעיות כליות, מעלי התירס ארגו מחצלות, וסלים, יצרו מסכות, נעלי מוקסינים, ובובות:

גם היום אנחנו היום תלויים בתירס בכל תחום, במיוחד במה שאנחנו מכניסים לפינו – כמעט בכל מוצר מעובד יש כיום תוצרי תירס, אך מדובר בניצול זנים בודדים מהונדסים גנטית מתוך המגוון הגנטי העצום, ובתוצר בו אנחנו פוגשים תירס מעובד, סחוט ומשומש, נטול ערך תזונתי, וכמובן, תוצר של הוצאת אנרגיה מרובה ומיותרת. אנחנו משתמשים בעמילן תירס להסמכה ולהדבקה ובסירופ תירס להמתקה. חומרי התפחה, מתחלבים, צבעי מאכל, חומצת לימון – כולם עשויים תירס, וגם רוב רובו של המזון להאבסת בעלי חיים בתעשיית הבשר. מן התירס מפיקים גם פלסטיק ודלק. למי שמעוניין בהרחבה – כדאי לקרוא ספר מומלץ מאוד על מקומו של התירס אצלנו ועל אוכל כיום בכלל – "דילמת השפע" של מייקל פולאן.

אבל מכל השימושים הרבים, אין כמו נעיצת שיניים בקלח תירס טרי. לפעמים ישנה רתיעה מהתירס מטעמי כשרות – יש מי שחוששים שחרקים קטנטנים השוכנים בשערות התירס נכנסים לקלח עצמו ואז ממש בלתי אפשרי יהיה לאתר אותם בין שיני התירס ולשלוף אותם החוצה. דרור סיפר לי שקיבל פעם עצה ממשגיח הכשרות של סנפרוסט כיצד להתמודד עם הענין: לדברי המשגיח, החרקים, הנמצאים בשערות, בורחים לכיוון הקלח כשהם נחשפים לאור, תוך כדי קילוף התירס והסרת "זקנו". הפתרון הוא פשוט ויצירתי: קילוף התירס בחושך! כך נשארים החרקים בשערות התירס ויחד איתן נזרקים לקומפוסט! אתם מוזמנים לנסות זאת בבית…

שיהיה לכולנו שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, וכל צוות ח'ביזה.

______________________________________
מה השבוע בסל, לצידו של המלך?

יום שני: פלפל, דלעת חתוכה, לוביה תאילנדית, מלפפון, בצל/במיה, עגבניה, תירס, עגבניות צ'רי, דלורית, פטרוזיליה/כוסברה, תרד ניוזילנדי.

בסל הגדול גם: חצילים, בצל ירוק, תפו"א

ארגז פירות: אגסים, נקטרינות, מנגו. ארגזים קטנים: בננה. ארגזים גדולים: ענבים.

יום רביעי: הרשימה מתפרסמת בסיום האריזות