19-21 במרץ 2018 – איך יודעים שבא אביב?

 

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה2 באפריל ויום רביעי ה4 באפריל.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנחנו נשלח אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י"ט ניסן, 4.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת "איך להגיע אלינו".

נשמח לראות את כולכם!

___________________________________________

לכבוד חג המצות הטוחנים של "מנחת הארץ" מציעים מצות שמורות בעבודת יד:

מצות כוסמין מלא – מצות פריכות (15-16 יח') או מצות רכות (לאפות) (6-7 יח') – 1 ק"ג – 190 ש"ח
מצות פריכות 1/2 ק"ג – 105 ש"ח
שמורות משעת קצירה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

מצות חיטת ארץ ישראל מלאה אורגנית – מצות פריכות (15-16 יח'), ומצות רכות (לאפות) (6-7 יח') – 1 ק"ג – 140 ש"ח
מצות פריכות 1/2 ק"ג- 85 ש"ח
שמורות משעת קצירה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

חדש ייחודי ובלעדי למנחת הארץ: מצות שיבולת שועל מלאה אורגנית – מצות פריכות – 1/2 ק"ג (7-8 יח') – 125 ש"ח
שמורות משעת טחינה, ונאפות בעבודת יד בחי רגעים

בהשגחת בד״ץ ברכת אליהו בראשות הרב שמואל אליהו, בד״ץ הליכות עולם בראשות הרב יצחק כהן ובהשגחת הרב גרוס.

שלחו לנו הזמנות בהקדם דרך האימייל, עד סוף השבוע הקרוב (22/3).

________________________________________________________

משלוח תמרים חדש הגיע מסמר, ממש רגע לפני שנגמרו לנו התמרים שהגיעו בסתו – התחדשו כל הזנים: ברהי, דקל נור וזהידי, לכולם יש כשרות לפסח. אתם מוזמנים לארגן לכם חג מתוק ובריא דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________________

חוץ מהתמרים, יש עוד דברים טובים רבים כשרים לפסח מבין המוצרים של היצרנים השותפים: מיצים וסילאן מנאות סמדר, קרקר ירוק וקרקר ירקות, גראונולה תמר אגוזי מלך וגראונולה קקאו לוז ותותי עץ, עוגיות דאבל שוקולד ועוגיות ג'ינג'ר וקינמון, פאדג' לוז ובראוניס של "שורשי ציון", כל התבלינים המעולים של "ריח שדה", שמן זית ודבש מעין חרוד, וגם דבש של תמיר מרמת הגולן. המון טוב לשולחן החג שלכם או למתנות למי שאתם אוהבים במיוחד.

תמצאו הכל במערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________________________

האביב בפתח

השבוע ביום שלישי מגיע האביב באופן רשמי. מאז סוף דצמבר, בו צויין היום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר, הלכו הלילות והתקצרו וביום שלישי ה20 במרץ בשש וקצת בערב יחול האקווינוקס – יום השוויון – בו היום והלילה שווים באורכם, זהו היום המסמן את תחילת האביב מבחינה אסטרונומית (משמעות המילה equinox בלטינית היא "לילות שווים").

ארבע עונות השנה נובעות בעצם מנטייתו האלכסונית הקלה של ציר כדור הארץ (המכוון לנקודה בחלל, אי שם באזור הכוכב הצפוני). הנטיה הקלה הזאת גורמת לכך שבמשך חצי שנה מקבל חצי הכדור הדרומי יותר שמש מאשר החצי הצפוני, ובחצי השנה האחר, זוכה ההמיספירה הצפונית ליותר שמש. בצהרי יום קייצי בחצי הכדור הצפוני (בו שוכנת ישראל), השמש גבוהה בשמים, ובימים חורפיים היא זורחת ושוקעת בקשת נמוכה ולכן עושה מסלול קצר יותר בשמיים. לכן בקיץ אנחנו נהנים משעות אור ארוכות – במהלכן השמש זורחת, עולה גבוה גבוה ולבסוף שוקעת, ובחורף היא מבלה פחות זמן ברקיע, נעלמת מוקדם, ומשאירה ללילה לבלות איתנו את מירב השעות.

שתי נקודות השוויון בין אורך היום והלילה הן בסתיו ובאביב, בשני ימים אלו השמש נמצאת בקו ישר (מאונך) מעל ציר כדור הארץ, השמש זורחת בדיוק במזרח, חולפת דרך השמיים, ובדיוק 12 שעות אחרי כן שוקעת במערב, וכמעט בכל מקום על פני כדור הארץ יש כ-12 שעות אור ו-12 שעות חושך. בחצי הכדור הצפוני, ב22-23 בספטמבר, יום השוויון הסתווי, מתחיל הסתו, ב21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה, מתחיל החורף. ב20-21 במרץ, יום השוויון האביבי, מתחיל האביב, וב21 ביוני, היום הארוך בשנה ביותר, מתחיל הקיץ. הנה הסבר נחמד ומעניין על ימי השוויון, שמסביר למה יום השוויון דווקא אינו בדיוק מה שחשבנו (אבל הוא עדיין די דומה)…

יום תחילת האביב הוא יום עמוס משמעויות בתרבויות העתיקות, ונועדה לו גם ארכיטקטורה מדוייקת: בני המאיה חגגו אותו בהקרבת קרבנות ליד הפירמידה הגדולה של צ'יצ'ן איצה במקסיקו באמריקה, שהוצבה בזוית מסויימת כך שביום השוויון נראו קרני השמש כנחש אור היורד מראש גרם המדרגות העליון ועד לתחתית גרם המדרגות התחתון. ובצד אחר של העולם, הספינקס במצרים האפריקאית עמד כך שפניו מביטות לנקודת זריחת השמש ביום השוויון. היה זה נסיון לתפוס באבן את הרגע הבודד ואת ההתחלפות ותנועת האור גם יחד.

באופן לא מפתיע אולי, יום השוויון האביבי ותחילת האביב נחגגים גם היום במסורות ובחגים לא מאוד שונים בתרבויות מגוונות: חג הפסח שלנו, חג הפסחא הנוצרי, "היגן" (מילולית: החוף האחר")- חג התחלפות העונות הבודהיסטי ביפן ו"נורוז" (מילולית: יום חדש) – ראש השנה הפרסי. המשותף לכל החגים האלה הוא שהם עמוסים במשמעויות של מפגש ומעבר בין עולמות, השתנות ואיזון פנימי, התחדשות והיפתחות אל החיים ואל אפשרויות הצמיחה שלנו בהם. התחושה שעולה מן החגים השונים היא שזוהי השעה בה הגבול בין ניגודים דק למדי, ולכן היא מציעה רגע של עצירה מן המרוץ התמידי של החיים, פקיחת עיניים בצורה אולי חדשה ושונה,אפשרות להתפתחות ושינוי ודרך חדשה וגם מציאת איזון ושלווה, לפני שמתחילה הריצה המחודשת אל הקיץ.

גם בשדה התקופה הזו היא תקופה של מפגש ותנועה: גידולי חורף מסתופפים לצד גידולי קיץ, דישון, עישוב, שתילה וזריעה וקטיף מתערבבים להם כולם יחד ויוצרים עונה עמוסה למדי של עבודה. קשה לומר שיש פנאי לעצור במרוץ, אבל השינויים שעובר השדה בהתחלפותו לקראת העונה החמה בהחלט מזמנים לנו הרבה התבוננות ופקיחת עיניים, מחשבות על מה שהיה ותכנונים למה שיהיה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו חקלאי הדגן מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). בסתו הם זרעו בדמעה ובחשש את הדגנים, כעת השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה להבשלת גידולי עונה שלמה, גידולים שהקהילה תלויה בהם למחייתה, גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

__________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כרובית/כרוב, גזר, פול, מלפפון, אפונת שלג או גינה/ארטישוק ירושלמי, עגבניה, תפו"א, כוסברה/פטרוזיליה, סלק, כרישה. בארגזים קטנים בלבד: קלרבי/צנונית.

ובסל הגדול גם: חסה אדומה, קייל /מנגולד/תרד, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, שום ירוק/בצל ירוק/בצל יבש.

יום רביעי: סלק, תפו"א, עגבנייה, שום טרי, פול, כרוב, גזר, פלפל/מלפפון, כרישה, ארטישוק/אפונת שלג או גינה. בארגזים קטנים בלבד: כוסברה/פטרוזיליה

ובסל הגדול גם: קלרבי, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, בצל ירוק/בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד/חסה.

12-14 במרץ 2018 – זמן להצמיח שורשים

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה2 באפריל ויום רביעי ה4 באפריל.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנחנו נשלח אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י"ט ניסן, 4.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת "איך להגיע אלינו".

נשמח לראות את כולכם!

___________________________________________

עדו, אופה הלחם המצויין שלנו, ממאפית "בית הלחם" עדכן את גודל כיכרות הלחם, ובהתאם ירדו גם המחירים – אתם מוזמנים להתעדכן במגוון לחמי השאור המשובחים שלו במערכת ההזמנות שלנו.

___________________________________________

אליעזר ורוז מ"שורשי ציון" בישרו לנו בשמחה שהשנה יש כשרות לפסח על חלק ממגוון המוצרים המיוחדים שלהם.
המוצרים הכשרים לפסח: קרקר ירוק וקרקר ירקות, גראונולה תמר אגוזי מלך וגראונולה קקאו לוז ותותי עץ, עוגיות דאבל שוקולד ועוגיות ג'ינג'ר וקינמון, פאדג' לוז ובראוניס.

_______________________________________

שולחים שורשים

האביב כבר ממש פה. הגוף שלנו מתחיל לעשות את מסע ההתרגלות מהחורף לקיץ, והצמחיה בכל פינת טבע מתפרצת בירוק-ירוק מאוד ובפריחות בשלל צבעים. גם בשדה, החום של השבועות האחרונים מזרז הכל, כמו מריץ את הגדילה, הנביטה והצמיחה בהילוך מהיר בסרט. ציפורים נודדות עוברות מעלינו ברקיע תוך כדי עישובים ועוד עישובים ועוד… כי, כמו תמיד, אצלנו בשדה יש גם הרבה עשבי בר…

האביב הוא תקופה של הפכפכות ושינויים תכופים: שרב-גשם-אובך-שמש-קר-חם. אנחנו מתעניינים מאוד בחלק הרטוב של האפשרויות, אבל קשה להעריך האם וכמה גשם אכן עוד יגיע – הבטיחו לנו גשם בשלישי, והיום הוא כבר נדחה לשישי – נדנדה אביבית. בינתיים התקדמנו עם השתילות האחרונות של החורף התחלנו שתילות וזריעות אביב, ככל שהספקנו, ואנחנו ממתינים לראות מה יביאו איתם השמיים השבוע.

אחת הסנוניות שמבשרת אצלנו את האביב השנה היא פטרוזילית השורש – היא זקוקה לזמן ארוך כדי לצמוח, ולכן למרות שאנחנו זורעים אותה בתחילת הסתו, היא מוכנה לקטיף רק באמצע החורף ומשמחת אותנו מאוד בבואה. השנה שתי מחזורי הזריעות הראשונים לא נבטו, ורק לאחר שהחלפנו את הזרעים צצו מן הקרקע נבטי פטרוזיליה ירוקים ויפים. לכן היא מצטרפת באיחור מה לחברה הטוב, ודודנה הרחוק, סלרי השורש, שאותו אנחנו שותלים ולא זורעים, ולכן הוא מקדים ממנה להגיע. השבוע ניתן את הבמה לשניים האלה שצומחים נחבאים מהעין, אבל כשהם יוצאים מהמחבוא, זו סיבה מצויינת להעמיד סיר מרק.

שורשי הפטרוזיליה והסלרי, שייכים שניהם למשפחת הסוככיים (יחד עם הגזר, הכוסברה, השמיר, השומר ועוד). הם משמשים במרק בתפקיד כפול: הם טעימים לנגיסה ומוסיפים לשובע, אבל במקביל גם מפזרים בכל המרק מניחוחם וטעמם ומשמשים בעצם כירק תבלין. לכל אחד מהצמד יש "אח/ות תאומ/ה" ירוק/ה וגבעולי/ת מעל לפני הקרקע (סלרי העלים ופטרוזיליית העלים), שגדלים מהר יותר ומשמשים בצורה שונה במטבח. השבוע נעמיק מתחת לפני הקרקע ונאמר כמה מילים על כל אחד מה"דו" החביב הזה.

 

צמחים זקוקים, כמובן, גם לשורשים וגם לעלים. שני האיברים האלה עובדים בתנועות נגדיות: השורש מעלה את חומרי המזון מן הקרקע, ודרך העלים הופכות קרני השמש לאנרגיה זמינה לצמח. לכל זני הסלרי והפטרוזיליה יש עלים ויש שורש, אבל בואו נתחיל מהבהרה חשובה: סלרי שורש וסלרי עלים, וכמותם גם שורש פטרוזיליה ופטרוזיליית עלים (ואפשר לצרף לחבורה את שורש הסלק ועלי המנגולד/סלק עלים) – אלו שני זנים שונים של צמח סלרי / פטרוזיליה / סלק ולא חלקים שונים של אותו הצמח.

לכל עלי פטרוזיליה יש שורש ולכל שורש פטרוזיליה יש עלים, אבל פטרוזיליית עלים מסתפקת בשורשים צנועים ודקיקים ולא מפתחת שורש מעובה. הזנים השונים של פטרוזיליית עלים ופטרוזיליית שורש פותחו במשך שנים על ידי חקלאים בתהליך המתמשך של בחירת זנים וטיפוחם. היו חקלאים ששמרו משנה לשנה זרעים מהצמחים בעלי העלים הגדולים ועם זאת העדינים ביותר, הטעם המוצלח ביותר או העמידות הטובה ביותר לטמפרטורות קיצוניות או למזיקים. והיו חקלאים ששמרו זרעים מהצמחים ששורשיהם התעבו והתארכו. כך נוצר הבידול בין פטרוזיליה המגודלת לשימוש בעלים, והזן שאנחנו מכנים "שורש פטרוזיליה" ונהנים לבשל במרק. טעמה של שורש הפטרוזיליה מתואר לפעמים כשילוב בין סלרי, גזר, פטרוזיליה ולפת. בקיצור – טעם שקשה לתאר, ועדיף לטעום… היא מתקתקה מעט אבל אוצרת בתוכה גם טעמי אדמה (האופיינים לשורשים בכלל).

*למי שמכיר את הפארסניפ (שורש לבן מאורך דומה מאוד עד כדי בלבול) חשוב להדגיש – שורש הפטרוזיליה אינו פארסניפ! הוא מאוד דומה לו במראה, אך טעמו שונה ממש (הוא פחות מתוק ממנו).

עלי פטרוזיליה באו מאיזור הים התיכון האירופאי, אך השורש טופח כנראה יותר בארצות צפון אירופה, אפשר לשער שהיה זה בשל אתגרי החורף הצפוני הקשה, בו קל יותר להשתמש בשורשים, שמתאחסנים היטב לאורך זמן. העדות המוקדמת לשימוש בשורש פטרוזיליה הוא מגרמניה של המאה ה16. הכינויים הנוספים לשורש גם הם מעידים על החיבור הגיאוגרפי הזה: "פטרוזיליית המבורג" ו"פטרוזיליה הולנדית" (Hamburg parsley / Dutch parsley). בשל חביבותו בארצות אירופה הקרות הוא זכה גם לשם חיבה: פטרושקה…

פטרוזיליה שורש גדלה בחורף בלבד. בניגוד לאחותה, המצמיחה עלים גם בקיץ, אפילו הוא קיץ ישראלי לוהט, פטרוזיליית השורש ממש שונאת חום וגדלה בחורף בטמפרטורות נמוכות ולחות גבוהה. היא זקוקה גם להרבה יותר זמן כדי להגיע לבגרות. שורשי הפטרוזיליה שמבקרים אצלכם בסלים השבוע נזרעו בתחילת החורף ונמצאים בקרקע כבר כמעט ארבעה וחצי חודשים (פטרוזיליית עלים מוכנה כבר תוך חודשיים-שלושה). האתגר המרכזי בגידולה הוא הדילול – כדי שהשורשים המוארכים יוכלו לצמוח ולהשמין הם זקוקים למרחב, ולשם כך חשוב מאוד לדלל את הערוגה שנזרעת ידנית ולכן מצמיחה צמחים צפופים למדי. בדילול אנחנו מוציאים חלק מן הנבטים הצעירים וכך מאפשרים לאחיהם יותר מקום לגדול בו.

שני זני הסלרי (סלרי העלים, וראש הסלרי, המכונה באנגלית סלריאק [celeriac]), גם הם זני תרבות. כלומר, הם תורבתו במשך מאות שנים בידי חקלאים, שחפצו בעלים פריכים ומעובים, או לחילופין, דווקא בשורש עגלגל. החקלאים שחפצו בשורש בחרו מעונה לעונה את זני הסלרי שהפיקו את השורש השמנמן והגדול ביותר. הגבעולים, במקרה שלו, נותרו קצרים ודקים, וטעמם הרבה יותר דומיננטי מטעמו המעודן יותר של סלרי העלים, במקרים רבים הגבעולים גם חלולים, כמו קש. כשאתם מביטים בערוגת סלרי עלים מול ערוגת סלרי שורש, קל לזהות מי הוא מי על פי ההבדל בצורת הצמיחה של העלים: הראשונים זקופים ואורכים, האחרונים גוצים ופרושים.

סלרי הוא צמח שגדל לאט. זה מתחיל בזרעים שלו הקטנ-טנ-טנ-טנים, שלוקחים לעצמם את הזמן, שלושה-חמישה שבועות, עד הם נובטים. אחרי הנביטה הזעירה שלהם הם זקוקים לעוד חודשיים לפחות של טיפול מסור בטמפרטורה החמימה ובסביבה המוגנת של המשתלה. רק אחרי כשלושה חודשים+ הם יהיו מוכנים לשתילה. אנחנו מקבלים את הזאטוטים כשהם בני שלושה חודשים בערך, וכבר מוכנים לצאת מקובית הפלסטיק השחורה שלהם אל האדמה הפוריה של השדה.

הסלרי אוהב אדמה פוריה והרבה מים. כמי שבמקור היה צמח ביצות, הוא מחבב לחות, גם באדמה וגם בתקופת האחסון, ולכן הוא גדל בארץ בחורף, הקיץ הישראלי קשה ויבש בשבילו. לאחר שלושה חודשים במשתלה דרושים לו שלושה חודשים נוספים להגיע לקטיף עלים וגבעולים. הזן המפתח שורש מעובה סבלני עוד יותר, ומתפנק לו כחודש נוסף תחת שמיכת הפוך הנעימה של האדמה, כמו מסרב לצאת מן המיטה החמה לחורף הקריר שבחוץ. חשבון פשוט יוביל למסקנה שמסעו של הכדורון החביב המצוי השבוע בסלכם מזרע לאשרוש החל לפני כשבעה חודשים!

ולמרות שהגיע זמנם של שורשי הפטרוזיליה והסלרי להיאסף, הם נאחזים בחוזקה בקרקע, ולא פשוט לשכנע אותם לצאת אליכם לארגזים. כשאנחנו קוטפים אותו אנחנו משתמשים בקלשון כדי לשחרר את הקרקע (סביב שורשי הפטרוזיליה) או בסכין  כדי לחתוך בעדינות את השורשים הדקים (סביב שורשי הסלרי). אחרי הוצאתם מהאדמה אנחנו משתדלים לנער אותם היטב כדי לשחרר את גושי האדמה שתפוסים בהם, ולאחר הניקוי הראשוני הזה הם מובלים אחר כבוד להשריה באמבטיות שלנו המשמשות לשטיפת הירקות. ועדיין, למטבח שלכם הם יגיעו בוודאי כשעליו שאריות עפר. השרו אותם במים למשך כחצי שעה, זה יקל מאוד על הניקוי הסופי.

עם שני השורשים האלה המתבקש ביותר הוא כמובן לרוץ למטבח ולהכין מרק, אבל רגע לפני שאתם עושים זאת, העיפו מבט בהצעות באגף המתכונים שלנו כדי להכיר אפשרויות רבות ומגוונות לשימוש בשורשים המיוחדים האלה. כדאי לנסות.

ולכבוד עבודת השורשים שלנו השבוע ולכבוד השבוע האחרון של חודש אדר השמח, נזכרתי בתמונה המחייכת הזו ששלח לי דניאל ממודיעין, וכך הוא כתב: "האם ירקות ח'ביזה הופכים בלילה לקסומים, שולחים רגליים ומתחילים לרקוד???":

מאחלים לכם שבוע שמשי וסוער…
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי, וכל צוות ח'ביזה
______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כרובית/כרוב, גזר, פול/ארטישוק ירושלמי, מלפפון, קייל/מנגולד/תרד, עגבניה, תפו"א, כוסברה/פטרוזיליה, חסה ערבית/חסה אדומה, סלק, שום ירוק/כרישה. 

ובסל הגדול גם: צנונית/קלרבי, אפונת שלג או אפונת גינה, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש.

יום רביעי: סלק, תפו"א, עגבניה, פול, כרובית/כרוב, חסה אדומה, גזר, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה, כרישה/שום ירוק, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש/צנונית.

ובסל הגדול גם: קלרבי/ארטישוק ירושלמי, אפונת שלג/אפונת גינה, מנגולד/תרד/קייל.

מרץ 2018 – מריו לוי – חלוץ ישראלי, חקלאי אורגני, בנאדם.

אתמול התבשרנו על פרידה מאיש של חזון, עשיה והשראה – מריו לוי

אבי החקלאות האורגנית בישראל, האיש שזרע בעקשנות, בהתמדה ובאמונה את הזרעים שממנה נבטה הצמיחה האורגנית המרשימה פה. מי שהעז לחלום גם כשמסביב גיחכו, והקפיד לממש את החלום בפרקטיקה דייקנית, עמוקה, כוללנית ומלאת צניעות. מריו נפטר בשבת בגיל 94 בקיבוצו, שדה אליהו שבעמק בית שאן, לצד הגינה האורגנית המטופחת שלו, שארחה, חינכה ושימשה השראה לאנשים כה רבים.

מריו, איטלקי במקור, עלה לארץ כנער ולמד במקוה ישראל. בתחילת שנות הארבעים הוא הצטרף לקיבוץ שדה אליהו, ויחד עם הקיבוצניקים האחרים ניסה לעשות חקלאות בעמק בית שאן הלוהט. ההתחלה היתה קשה, אבל הם למדו עם הזמן איך לגדל יבולים נאים, אלא שדווקא אז, בשנות השישים, עם התבססות החקלאות בקרקע, החלו להגיע יותר ויותר אתגרים: מחלות, מזיקים ושאר צרות חקלאיות. הפתרונות הקונבנציונלים היו ריסוסים ועוד ריסוסים, החלפת חומרי הדברה, הוספת דשן כדי להקפיץ את הצמיחה ובחירה בזנים עמידים. למריו כל זה נראה לא הגיוני – ההצלחה הזאת נראתה לו לא מספקת ולא יציבה – קצרה ולא ברת קיימא.

בניגוד להמלצות המדריכים החקלאיים הוא החל להעז להאמין בכוחו של האיזון הטבעי ובכוחם של צמחים בריאים להתגבר על אתגרים. הוא נמנע מריסוס, פעם פה ופעם שם, וגילה, שלמרות כל התחזיות המקצועיות דאז, החרקים המועילים מצליחים לטפל במזיקים ביעילות רבה, וצמחים לא מרוססים משגשגים יופי. לאחר תקופת התנסות הוא יצא להשתלמות בחקלאות אורגנית בשוויץ וחזר נפעם ונלהב. את משרד החקלאות זה עדיין לא הרשים, אבל מריו החליט להתחיל בחלקת האלוהים הקטנה שלו, והצליח לשכנע את הקיבוץ (אמרנו כבר עקשן ובלתי מתפשר?) להקצות לו 200 דונם של שדות למשך שלוש שנים "למשחקים והנסיונות" שלו. והשאר הסטוריה. הם גידלו עשרה גידולים שונים באותו שדה אורגני – מגזר ועד מספוא – וראו כי טוב  – פעמיים כי טוב – הגידולים מצליחים והחקלאים מחייכים!

עוד חקלאים הצטרפו לחבורה, אבל משרד החקלאות עדיין לא יצא מגדרו, בלשון המעטה, ובמקום תמיכה נלהבת זכו החקלאים האורגנים בעיקר לזלזול מתנשא. מריו ועמיתיו הבינו שאת מה שהממסד לא יעשה החקלאים צריכים כנראה לעשות בעצמם – ובתחילת שנות השמונים הם הקימו את הארגון לחקלאות אורגנית. מקומץ חקלאים "משוגעים" לפני 35 שנה  – כיום חברים בארגון מאות מגדלים אורגנים מכל רחבי הארץ, ואיתנו שותפים עוד מפעלי עיבוד תוצרת, משווקים, יצרני חומרים, אנשי הדרכה ומחקר.

כשיצאתי להרפתקה של חיי, להקים את ח'ביזה, הלכתי לפגוש את מריו בשדה אליהו. הוא קיבל אותי במאור פנים ובסבלנות – אישה צעירה בת שלושים שבאה לקבל ברכה מהרבי המבוגר (כבר בן שמונים אז). סיפרתי לו על החזון והתכניות, וקיבלתי ממנו עצות, הכוונה ועידוד, אך הוא לא התלהב והתרגש בקלות. הוא היה פרקטי, מפוכח ומדויק, הדגיש את התכנון והביצוע היסודי והרציני והמוקפד ופרש בפני את האתגרים והנקודות שאני חייבת לשקול בצאתי לדרך החדשה. הוא הבטיח שלא יהיה קל, אבל יהיה מספק. כי כזה הוא היה, כזאת היתה תפיסתו והתנהלותו בקשר לחקלאות אורגנית ואולי גם בכלל – השקעה רצינית ומלאה, כוללנית ועמוקה, מתוך דרישה עצמית כנה ובלתי מתפשרת.

ובמילותיו שלו:
"העוסק בחקלאות אורגנית חייב לדעת שהיא חלק בלתי נפרד מהעולם האקולוגי. העיסוק בה יכול להשפיע בצורה חיובית ביותר על מצב בריאות האדם.
מהצד החקלאי – החקלאות האורגנית הולכת ומוכיחה שזאת לא אוטופיה אלא תקלאות ברת-קיימא.
כל זה דורש מאיתנו התעמקות, הרחבת דעת בכל מה שאנו עושים ולראות את עולם הטבע בשלמותו ובכללותו ולא להסתפק בעובדות חלקיות וזמניות.
יחד עם זאת דורש מאיתנו להיות אנשים פשוטים ולהסתפק במועט. עלינו לחיות ולהתנהג ללא ראוותנות חיצונית, ולעשות הכל בענוה רבה.
בכל אלו נוכל להצליח אם יש אהבת האדם, אהבת הרע וננהג תמיד בסבלנות ובסובלנות.

עד לפני שנים ספורות מריו עוד עבד בשדה. ומשפרש בגיל מופלג ממש, החל לנדוד בארץ בין חוות אורגניות קטנות וגדולות, לבקר חקלאים צעירים (ממנו, הכל יחסי…), להכיר, לייעץ, לשמוע, ועדיין ללמוד ולראות במו עיניו את האדוות הרבות שיצר מפעל חייו. דמיינו לעצמכם – איש בן למעלה מתשעים שנה – חייכן, חקרן, מלא מרץ וידען. וכולו ענוה ואמונה. מריו לוי.

אשרינו שזכינו ללמוד ממנו ולהכיר אותו. תודה, מריו.
יהי זכרו ברוך.

מי שרוצה לשמוע עוד מוזמן להאזין לסיפור חייו כאן.

שבוע טוב מכולנו בח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: ברוקולי/כרוב, גזר, פול/ארטישוק ירושלמי, מלפפון, כרובית, עגבניה, תפו"א, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, חסה, בצל ירוק/כרישה, בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש.

ובסל הגדול גם: אפונת שלג/אפונת גינה, קייל/מנגולד/תרד, סלק, צנון/לפת/דייקון.

יום רביעי: צנון/לפת/דייקון/צנונית, תפו"א, עגבניה, פול/ארטישוק ירושלמי, כרובית, חסה אדומה/ערבית, גזר, מלפפון, אפונת גינה/שלג, כרוב/ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: מנגולד/תרד/קייל.

ובסל הגדול גם: סלק, סלרי שורש, כוסברה/פטרוזיליה, כרישה/בצל ירוק.

26-28 בפברואר – פורים מלא חיוכים!

מזכירים לכם שהשבוע יש קצת שינויים במועדי המשלוחים:

משלוחי יום שני:
אנשי תל אביב יקבלו את הארגז כרגיל בשני חוץ מ:
אנשי פלורנטין-שכונת שפירא-קרית שלום-יפו שיקבלו את הארגז ביום שלישי 27/2.
המשלוחים לרחובות, נס ציונה, ראשון לציון ומזכרת בתיה, למודיעין ולמבשרת ציון והסביבה ביום שני כרגיל.

משלוחי יום רביעי:
תל-אביב, רמת-גן-גבעתיים כרגיל. גוש עציון כרגיל.
משלוחים בירושלים: עין כרם, קרית היובל, בית הכרם, רחביה, נחלאות, קרית משה, מלחה, קטמונים וקטמון, בקעה, תלפיות וארמון הנציב – המשלוח עובר ליום שלישי 27/2.
בית חורון, רמות, הגבעה הצרפתית, מרכז העיר – המשלוח כרגיל ביום רביעי.

אם אינכם בטוחים באיזה יום אתם עתידים לקבל את המשלוח – מוזמנים לשאול אותנו.

חג שמח!

_____________________

ירקות מוסיקליים

פורים הוא חג שבו אנחנו מוזמנים לצאת מהקופסא, להשיר את ההנחות הרגילות שלנו ואת ההסתכלות השגרתית, להתבונן במוכר במבט חדש ולהעז להפוך ולהתהפך, לחפש ולהתחפש. אז… לכבוד פורים רצינו השבוע להביא זוית שונה ו"נהפוכו'אית" של ירקות, ולספר לכם על מוסיקאים מיוחדים המפיקים ניגונים מירקות. שימוש בירקות ככלי נגינה הוא לא דבר חדש: דלעות יבשות וקשות ואגוזי קוקוס, למשל, משמשים ככלי הקשה דרום אמריקאים ואפריקאים כבר שנים רבות. הענין עם המוסיקה שתראו עוד מעט הוא שהיא עשוייה מירקות לגמרי טריים, והמוסיקה מיוחדת ומפתיעה.

 תזמורת הירקות של וינה היא תזמורת ייחודית שמנגנת מוסיקה על כלי נגינה שעשויים מירקות טריים. בעזרת חלילי גזר, דלעת שהפכה לטוּבִּה, כינורות מכרישה, וחצוצרה מפלפל הם יוצרים עולם צלילים "ירקני" ויוצא דופן. הנה לפניכם כמה תמונות:

gurkophon.jpgמלפ-פון (cucumberphone)

karottenfloeten.jpgחלילי גזר

kuerbis.jpgדלעת הקשה

lauch.jpgכינור כרישה

melanzaniklappe.jpgקסטנייטה מחציל

paprikatroete.jpgחצוצרת פלפל

zellerbongos1.jpgבונגוז (תופים אפריקאיים) משורש סלרי

salat.jpgרשרשן סלט

zwiebelschalen.jpgקליפות בצל

התזמורת הוקמה בשנת 1998 בוינה, אוסטריה, ויש בה 11 מוסיקאים, טכנאי קול ואמן וידאו. הם מנגנים מוסיקה עכשווית, ביט, האוס, אלקטרונית, ג'אז, ועוד. הם ממציאים ומפתחים כלי נגינה חדשים כל הזמן, והמוסיקה הולכת בעקבות כלי הנגינה.

הקונצרטים שלהם הם חגיגה לכל החושים: ככל שמתקדמת המוסיקה ממלאים את חלל האולם ניחוחות של סלרי ובצל והנגנים מתלכלים במיצי ירקות מההופעה. בסיום הנגינה מתכבד הקהל כהדרן ב… מרק ירקות טרי! זו הסיבה בגללה בחרנו בתזמורת ירקות, הם מעידים: אפשר להריח ולטעום אותם, יש בהם מגוון רחב כל כך של צורות וצבעים ואפשר להשיג אותם בכל מקום.

לפני כל קונצרט הם עורכים מסע קניות בשוק, ומחפשים את הירקות להם יזדקקו להופעה. לקראת הקונצרט הם קודחים, חותכים, משייפים, מועכים, מותחים וקוצצים אותם לשמש בתפקידם החדש. חשוב מאוד להכין את הכלים מירקות טריים, הם אומרים, משום שהטריות של הירק משפיעה על הצליל שמופק ממנו ועל כושר העמידה שלו – ירקות לא טריים נוטים להיסדק או להישבר במהלך הנגינה. גם ירקות מהסופר, הארוזים בניילון, לא מפיקים כלי נגינה משובחים.

הם לא ממש ישמחו לשמוע שהם אורחי הכבוד בעלון פורים. הם לגמרי לא אוהבים שמתייחסים אליהם כקוריוז ומזמינים אותם להופיע כהפוגה קומית בארוע. ואכן – הם מוסיקאים רציניים. עד היום הם הוציאו כבר שלושה תקליטורים שזכו לביקורות טובות, והם עורכים כ-20-30 הופעות מכובדות למדי בשנה באירופה ובאסיה. ולמען האמת, כדי להצליח להרים קונצרט בסגנון שלהם הם צריכים להתמודד עם קשיים לא שגרתיים בעולם המוסיקלי, כמו העובדה שאין בשוק המקומי גזרים בעובי מסויים, דלעות גדולות דיין או ולו כרישה אחת לרפואה. כלי הנגינה גם רגישים ביותר לחום התאורה על הבמה ולמשך הזמן של ההופעה, והם מעידים כי לעתים הצליל של כלי הנגינה משתנה במהלך ההופעה כתוצאה מהתייבשות הירק…

אבל בעצם, הם אומרים, יש מליוני תזמורות ירקות ברחבי העולם, ולמי שמחפש מוסיקת ירקות מקומית, הם מציעים לגשת לשוק הקרוב ולהקשיב בתשומת לב. אחרי כמה שניות, הם מבטיחים, תוכלו לשמוע את הצלילים העדינים שמשמיעים הירקות, הפירות, הלחם וקופסאות השימורים.

המוסיקאי השני שאני רוצה לספר לכם עליו, בא דווקא מאוסטרליה, שמו לינסי פולק (Linsey Pollak) והוא נגן כלי נשיפה רציני שדווקא אוהב ומדגיש את הצד ההומוריסטי של ההופעות שלו.

Picture credit Stephen Jaquiery

פולק נושף ומנגן במגוון של "כלי נגינה" שבכלל לא ידעו שהם כאלה: כפפת גומי, משפך, כסא, מטאטא, צפרדע מתנפחת (!) וגם, לענייננו – גזר… בסרטון הזה תוכלו לראות אותו מכין חליל מגזר, מנגן בו, והכל במבטא אוסטרלי שובה לב.

מוסיקה וירקות הם שני דברים חוצי גבולות ותרבויות, אז לסיום, הנה עוד סרטון מחוייך נוסף על נגינה בירקות בתחרות כשרונות בסין.

אז בין אם אתם אוכלים את הירקות השבוע, או מחליטים לנגן בהם (או אולי לנגן ואז לאכול?), אנחנו רוצים לאחל לכם חג פורים שמח ומבדח, מסכות, רעשנים, שירים וריקודים.

אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל הפורימי?

יום שני-שלישי: ברוקולי/כרובית, גזר, בצל ירוק/בצל לח/כרישה, פלפל/מלפפון, כרוב, עגבניה, תפו"א, חסה, סלק, אפונת שלג/אפונת גינה. בארגזים הקטנים בלבד: קייל/מנגולד/תרד.

ובסל הגדול גם: פול/ארטישוק ירושלמי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, סלרי שורש, קלרבי/לפת/דייקון

יום שלישי-רביעי: הרשימה מתפרסמת עם סיום האריזה

ובסל הגדול גם:

19-21 בפברואר 2018 – שולחים לכם חיב"וק (חקלאות בשיתוף קהילה)

ונהפוכו…

בשבוע הבא אנחנו עושים (לחלקכם) בלאגן קטן במועד המשלוח – בשל תענית אסתר שתהיה ביום רביעי ובשל אילוצי לו"ז אחרים, המשלוחים יתקיימו כך:

משלוחי יום שני:
אנשי תל אביב יקבלו את הארגז כרגיל בשני חוץ מ:
אנשי פלורנטין-שכונת שפירא-קרית שלום-יפו שיקבלו את הארגז ביום שלישי 27/2.
המשלוחים לרחובות, נס ציונה, ראשון לציון ומזכרת בתיה, למודיעין ולמבשרת ציון והסביבה ביום שני כרגיל.

משלוחי יום רביעי:
תל-אביב, רמת-גן-גבעתיים כרגיל. המשלוחים לגוש עציון כרגיל.
משלוחים בירושלים: עין כרם, קרית היובל, בית הכרם, רחביה, נחלאות, קרית משה, מלחה, קטמונים וקטמון, בקעה, תלפיות וארמון הנציב – המשלוח עובר ליום שלישי 27/2.
בית חורון, רמות, הגבעה הצרפתית, מרכז העיר – המשלוח כרגיל ביום רביעי.

מקוים שהבלאגן הקל הזה יתקבל בטוב ויביא איתו אוירת חג.
אם אינכם בטוחים באיזה יום אתם עתידים לקבל את המשלוח – מוזמנים לשאול אותנו.

חג שמח!

_______________________

ועדיין באוירה פורימית – גם השנה מציעה מליסה "מפרי ידיה" – משלוח מנות מתוק – "מגילות אסתר" עשויות לדר משובח וטבעי, נטול תוספות. המגילות מגיעות במבחר טעמים ובאריזה כיד המלכה.

תוכלו להוסיף אותן להזמנתכם דרך מערכת ההזמנות. רק 10 ש"ח למגילה.

___________________________________________

וכמצוות החג – השבוע רק בשורות שמביאות חיוכים:

חיכינו חיכינו… והוא שב! עדו, האופה המצויין מ"בית הלחם" סיים את השיפוצים במאפיה המתחדשת שלו ושב אלינו – החל מהשבוע הבא ניתן יהיה לשוב ולהוסיף לחם להזמנת הירקות. למי שיש הזמנת לחם קבועה – ההזמנה תתחדש מעצמה, אין צורך להוסיף ידנית.

עדו מציע לחמי שאור משובחים ואורגנים – חיטה, כוסמין, שיפון וגם לחם מצויין ללא גלוטן. בנוסף עדו מכין גרנולה מעולה.

תוכלו להתרשם מהמוצרים ולהוסיפם להזמנה דרך מערכת ההזמנות (החל מיום שלישי, לקראת השבוע הבא).

_______________________________________

סלט ירקות חקלאי

בשבוע שעבר התכנסה אצלנו קבוצה של חקלאים אורגנים מחוות קטנות, בינוניות וזעירות מרחבי הארץ – מקיבוץ לביא שבצפון ועד באר מילכה בדרום – להכיר, להיפגש ולשוחח על האתגרים שעומדים בפני חקלאים כמונו. כולנו היינו חקלאים שעובדים בשיטת "חקלאות בשיתוף הקהילה" – כלומר – שולחים ארגזי תוצרת עונתית ממבחר היבולים בשדה, ומשתדלים לא רק למכור ירקות, אלא גם לקבץ ולבנות ולטפח קהילה סביב השדה והחקלאות.

היה נהדר להיפגש, לדבר, להתייעץ, להתווכח, להתלבט – למרות שכולנו עושים משהו דומה, אנחנו באים לפעמים מרקע ומכיוונים שונים, לכל אחד מאיתנו היחודיות שלו, הגוון והדרך שלו. וגם זה היה מעניין ומרתק. לכאורה, אפשר להתבונן עלינו ולתהות – למה מתקבצים כל החקלאים האלה יחד, בחיבה כזאת ובשמחה – הלא הם מתחרים זה בזה – כולם מוכרים את אותו מוצר (פחות או יותר) – ופונים לאותו קהל לקוחות… לא?

אז זהו, שלא… אחד הדברים הכי משמחים שהיו שם היו הפרגון והשותפות. אנשים חלקו זה עם זה הצלחות וכשלונות, אסטרטגיות ורעיונות. התחושה המשותפת שלנו היתה שאנחנו עובדים למעשה יחד – למען חזון ומטרה משותפים – שיש להם פנים רבות: להציע לאנשים אוכל בריא ומזין, מלא חיות ואותנטי, לשמור ולטפח את האדמה עליה אנחנו מופקדים, להצמיח כלכלה אחרת – ישירה, שקופה, הדדית ומתקשרת אמת והוגנות – בין יצרנים וצרכנים.

הרעיון של חקלאות בשיתוף הקהילה צמח היסטורית מן הקהילה – מצרכנים שחיפשו חקלאי, היום הוא מנווט כמעט תמיד מצידו של החקלאי, שרוצה לקיים חקלאות קטנה, שונה מהמקובל – גן ירק משולב המכיל בתוכו מגוון גידולים ושומר כך על האיזון, כמו הטבע, בו לא תראו חלקת קרקע ועליה אלונים בלבד – תמיד יהיו שם גם שיחים ובני שיח, עשבים ופרחים, וסביבם באז אדיר של חרקים ובעלי חיים ומתחת לפני הקרקע מיקרובים ממיליוני סוגים.

לגן ירק כזה אין קיום ב"כלכלה הגדולה" – בה סיטונאי חותם עם החקלאי חוזה לספק לו עשרות ומאות משטחי תוצרת של יבול מסויים. הכלכלה הגדולה אוהבת שהדברים נוחים ומסודרים ואחידים, וגן ירק הוא הכאוס העליז ההפוך… מלא דברים קורים בבת אחת, גידולים מסוגים שונים צומחים באותה חלקת קרקע, ואפילו אותו גידול נמצא בה בערוגות שונות בשלבי צמיחה שונים: נבט, צמח, פרחים ופירות. כל הזמן משהו קורה בפינה כלשהי של השדה, וממש לידו קורה משהו אחר לגמרי. קצת כמו בחיים…

       

וכמו בחיים – גני הירק בכלל ואלו הפועלים בצורת החקלאות המשתפת קהילה – זקוקים למעט עזרה מחברים, וכל אחד מאיתנו יוצר סביבו קהילה. קהילה שהיא קבוצת לקוחות, שקונה את התוצרת המשובחת והטובה ותומכת בכך בשדה, אבל מעבר לפעולת הקניה, הקהילה שנבנית סביב גני הירק היא שותפה במובנים רבים הרבה יותר – היא שואלת, מגיבה, מפרגנת, מבקשת, מכוונת, תוהה מעירה ומחבקת. וכל זה כמובן – בסיס לצמיחה.

אתר האינטרנט החדש שלנו נבנה בזכות תגובות ובקשות שלכם, וספציפית לקוחה אחת שמרצונה הטוב במשך שיחת טלפון ארוכה מיפתה איתי את צרכי הלקוחות מנקודת מבטה ומה חשוב שיהיה באתר ואיפה (תודה!). המפגש החקלאי הנ"ל התרחש בזכות לירן, לקוח אחר שלנו, שיזם ודחף וארגן וגיבש והנחה אותו. שוב, מתוך המוטיבציה שלו והרצון שלו בחיבור (לירן גם כתב על כך בבלוג שלו, יהיה לכם מעניין לקרוא זאת מנקודת מבטו של לקוח ולאו דוקא שלי) (לירן – תודות רבות!). המשובים שלכם חשובים לנו מאוד, וכך גם ההערות וההארות שלכם ונקודת המבט שלכם, שאותה אנחנו לא יכולים לראות, אלא אם תספרו לנו. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך להיות שותפים איתנו בדרך היפה והטעימה של כולנו.

כחלק מההזמנה הזאת רצינו לספר לכם שבשנה האחרונה חלה ירידה במספר הלקוחות בח'ביזה. מעולם לא פנינו לכיוון של פרסום כללי, כי אנחנו חושבים שהמסר שלנו מורכב ולא רגיל (ובפרסום ושיווק נדרש מסר פשוט, קצר ושטוח) וצריך לפעמים לתפוח את הראש כדי להקשיב לו. הצמיחה שלנו התרחשה תמיד דרככם – דרך מישהו שאכל ארוחה משפחתית מירקות הארגז ושמע, דרך שכן שראה את ארגז הירקות מונח על סף הדלת של שכנתו ובירר, מפה לאוזן (ובחזרה לפה…). אנחנו מאמינים שזו הדרך הנכונה להפיץ את הסיפור שלנו ולגדול. היו שנים בהן היינו עמוסים מדי בפניות, נאלצנו לבקש מפונים להמתין או אפילו לומר להם לא. עכשיו יש מקום – ואנחנו מזמינים אתכם לספר עלינו לאנשים נוספים – נשמח אם תחשבו על עוד חברים או מכרים שישמחו לקבל ארגז ירקות טרי, בריא, צבעוני ומשמח – ותציעו להם להצטרף. (אפשר למסור את מספר הטלפון שלנו, או להפנות אותם לאתר החדש שלנו, שיקראו וירשמו דרכו).

אם החברים או בני המשפחה שלכם גרים בצפון או בדרום או בעיר אליה אנחנו לא מגיעים – אל יאוש! יש עוד חוות קטנות דומות לנו, שפזורות מהצפון עד הדרום, ונשמח ממש להפנות אותם לחקלאי או חקלאית חביבים שיכולים להביא ירקות גם אליהם. בואו נרחיב את מעגל הירקות השמחים והמשמחים והשדות המוריקים בשלל גווני ירוק וצבע.

וכחלק מההזמנה לקהילה – בחול המועד פסח, בעוד כחודש וקצת, מתקיים היום הפתוח שלנו. בשנים האחרונות נהנינו מסדנאות והפעלות של אנשים מקהילת ח'ביזה – שהציעו לקחת חלק ביום הזה ולהשתתף בעשיה הקהילתית. היו סיורי ליקוט, סדנאות בישול, מעגל תיפוף ועוד… ואנחנו רוצים להציע לכם להשתתף איתנו גם בזה – אם יש לכם כשרון או רעיון לקחת חלק ביום הפתוח בסדנא או סיור כלשהו – דברו איתנו!

מאחלים לכולכם ימים נעימים של הכנת תחפושות והתארגנות לחג, תהנו מהשמש שאחרי הגשם,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי, בצל ירוק/בצל לח/כרישה, מלפפון, כרוב/כרובית, עגבניה, תפו"א, צנונית/קלרבי, חסה, סלק, סלרי שורש/שומר

ובסל הגדול גם: אפונת שלג או גינה, גזר, מנגולד/קייל/תרד

יום רביעי: קלרבי/צנון/דייקון/לפת לבנה/צנונית, תפו"א, עגבנייה, אפונה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה,
חסה, שומר/סלק, מלפפון, ברוקולי/כרובית. בארגזים קטנים בלבד: מנגולד/קייל/תרד.

ובסל הגדול גם: גזר, סלרי שורש, בצל/כרישה/בצל ירוק, ארטישוק ירושלמי/פול.