22-24 בינואר 2018 – שדות פטרוזיליה לנצח

חודש שבט הגיע – חג לאילנות, גם לאנשי ח'ביזה…

החל מהשבוע אנחנו מתרגשים לחזור להציע לכם גם ארגזי פירות, בנוסף לארגזי הירקות. את ארגי הפירות, המורכבים מפירות חורף ישראליים, ניתן להוסיף במערכת ההזמנות תחת "ירקות ופירות ח'ביזה".

בתאבון!

___________________________________________

עלה ירוק

השבוע – סוגרת את טרילוגיית עשבי התבלין שלנו – האחת והיחידה, המלווה אותנו לאורך כל השנה, ונמצאת בארגזים יותר, אולי מכל ירק אחר – הפטרוזיליה –

"מאז ומתמיד היה דוד אלבר דמות פלאים במשפחתנו… כשעקר לבית החווה הבודד… חשבנו שרוחו תישבר בתוך שבוע-שבועיים… אבל הוא הפתיע את כולנו. חי בבדידות, התפרנס מיגיע כפיו, ועוד מצא לו זמן לתחביבים – הוא גידל שירים של פרנסיס ז'ם. בערוגות פטרוזיליה גזם באהבה אותיות נאות, מלים ושורות. כשבאנו לבקרו, מצאנו בכל ערוגה שיר נוצץ בצניעות ירוקה, ומולו, בצדעיים סחופי זיעה, הדוד אלבר, קורן כקדוש מנומנם" 
(מתוך הסיפור "דוד אלבר" בקובץ "אחוזות החוף", אמיר גוטפרוינד
)

הפטרוזיליה מתאימה אכן מאוד לכתיבת שירה, ואולי במיוחד לשירתו של פרנסיס ז'ם – מצד אחד היא טבעית, יומיומית ומוכרת לנו כל-כך, אנחנו אותה מפזרים בנונשלנטיות על סלטים או מבשלים במרק, אך היא קשורה בתרבות המערבית גם לנושאים כבדי משקל כמו חיים ומוות, מלחמות וניצחונות, אהבה ופרידה.

היא פה, באיזור הים התיכון, כבר המון שנים – מקורה בדרום אירופה ואגן הים התיכון. האזכור הראשון לתבלין מצוי ביוון העתיקה, היוונים עטרו זרי פטרוזיליה לראשי מנצחים מחד, ומאידך היו מפזרים עלי פטרוזיליה על קברים. הם גם העניקו לה את שמה, שבא להבדילה מדודנה הסלרי: השם פטרוסלינון=כרפס הסלע (petros-סלע, selinon-כרפס) מתאר את הכרפס הגדל בין סלעים, להבדיל מכרפס המים (הסלרי הרגיל), הגדל סמוך למקורות מים. אולם, בתור סמל מקודש לניצחון ומוות הם לא הגישו אותה לשולחן.

הראשונים שממש בישלו עם התבלין היו הרומאים, אך את הכיבוש הקולינרי שלה חייבת הפטרוזיליה דווקא לנסיכה האיטלקית קתרינה לבית מדיצ'י, שנישאה לצרפתי והתעקשה לייבא איתה את התבלינים האיטלקיים. משם, קצרה הדרך להפיכתה של הפטרוזיליה לתבלין החובה בכל מטבחי האזור.

לפטרוזילית העלים (בשונה מזו המגודלת לשם השורש המעובה שלה) יש שתי צורות עלים: שטוחה או מסולסלת. המסולסלת יפה ומיוחדת יותר ומשמשת בעיקר לקישוט. השטוחה היא הפטרוזיליה הפשוטה והנפוצה, היא המשמשת בדרך כלל בבישול, שכן היא עשירה יותר בשמן האפיול (apiol) המקנה לה טעם חזק יותר.

.במיתולוגיה היוונית נקשרה הפטרוזיליה לסיפור על התינוק ארכמורוס, בן ליקורגוס, מלך נמאה, שהושאר לבדו ע"י אומנתו והוכש למוות ע"י נחש. כשהרימה האומנת את הילד המת התגלה שיח פטרוזיליה תחתיו, שעל פי האגדה צמח מדמו של הילד. לזכרו של ארכמורוס (שמשמעות שמו: "ראשית אסון") ייסדו היוונים את המשחקים הנמאיים בהם נישא הספד לזכרו של הילד המת, והמנצחים עוטרו בעטרות פטרוזיליה. כך הפכה הפטרוזיליה צמח מקודש הקשור בזיכרון המתים ובכבודם. באותו הקשר, הוקדשה הפטרוזיליה לפרספונה, מלכת השאול, המבלה את חודשי הסתיו והחורף בשאול ובאביב עולה למעלה, וגורמת לפריחה והתחדשות. יצור תחתון נוסף אשר לו מוקדשת הפטרוזיליה הוא כארון, שייט המעבורת המעבירה את נשמות המתים דרך נהר הסטיכס אל עולם המוות. כדי לשכנע אותו לקחת את המת לעולם שמעבר, היה נהוג להשתמש בפטרוזיליה בטקסי לוויה ולשתול אותה ליד קברים.

ובתפקיד הפוך – באי גורנזי, מאיי התעלה, התשובה שמקבלים ילדים השואלים איך באו לעולם, היא כי חפרו אותם במעדר זהב מערוגות הפטרוזיליה. זרי פטרוזיליה קישטו שולחנות חג ביוון וברומא, ונקלעו לזרים חגיגיים. ענידת זר פטרוזיליה סביב הצוואר נחשבה כמסייעת לרענון פה מריחות רעים (אפילו ריח שום), ביטול ריח היין והפגת שכרות.

באחד מסיפוריו מספר  הביוגרף היווני פלוטארכוס על חיי טימוליאון, מצביא סיציליאני בן העיר קורינת', שיצא להגן על העיר סירקוז כנגד פלישת הקרתגים, שצרו על העיר ממערב. טימוליאון הצליח לאסוף רק 3000 חיילים, שעמדו מול צבא הגדול מהם פי 10, וכשעלו על גבעה לתצפת על הקרתגים, פגשו בשיירת שוורים עמוסה פטרוזיליה. החיילים המפוחדים ממילא ראו סימן מבשר רעות בפגישה עם הצמח המקשט קברים, אך טימולאון הפך את הקערה על פיה כשנשא נאום ובו הכריז שהאלים שלחו להם את זרי הניצחון, שכן בתחרויות בקורינת' נהגו לעטר את ראשי המנצחים בזרי פטרוזיליה! מיד עמד טימולאון והכין לעצמו עטרת פטרוזיליה, ואחריו עשו גם קציניו. בהמשך הקרב גברו הסיציליאנים על הפולשים בעזרת מיומנותם ובחסותה של סערת גשמים פתאומית, שהייתה בעוכרי הקרתגים המשוריינים והמסורבלים, והפטרוזיליה אכן הוכיחה את כוחה המופלא.

וכמו אחת שנמצאת פה כבר הרבה הרבה זמן וראתה קיסרויות עולות ויורדות, עונות מתחלפות וכוכבים נולדים וכבים יש לה לעלמה פטרוזיליה את כל הזמן שבעולם: היא נובטת לאט לאט. בטמפרטורות קרות זה ממש נצח. לפעמים זה כמעט גורם לנו להתייאש, עובר חודש ואין סימן לפטרוזיליה, אבל בדיוק אז, רגע לפני הויתור, פתאם צצים חוטים ירוקים ורכים. ומהרגע שנבטה היא איתנו פה, שורדת חום וקור, שמש וגם חצי צל, ממשיכה להצמיח שוב ושוב עלים ירוקים גם לאחר קצירים רבים, חיה ובועטת עוד הרבה אחרי שהכוסברה והשמיר פורחים ומוציאים זרעים. בניגוד להם, החד-שנתיים, היא דו-שנתית ותחזיק מעמד שנתיים ורק אז תפרח ותוציא זרעים.

פטרוזיליה הייתה ועודנה צמח נפוץ בגינות ובעציצים על אדן החלון. אמונות שונות נקשרו לגידול פטרוזיליה, אולי בשל העובדה שהזרעים נובטים באיטיות רבה, במיוחד במזג אויר קריר.  באנגליה הקרירה רווחת האמונה כי הסיבה לכך היא מספר גיחות אל השטן ובחזרה, שעל הזרעים לעבור לפני שיוכלו לנבוט. לכן, הנבטת זרעי פטרוזיליה מתחת לזכוכית היא רעיון מוצלח במזג אויר קריר, שכן היא מחממת את הקרקע, ואולי גם מונעת את הביקור לשאול…

אמונה עממית פמיניסטית גורסת כי גידול פטרוזיליה מצליח רק בבתים בהם האישה דומיננטית. גרסתה הנגדית של אותה אמונה היא כי גידול פטרוזיליה מצליח רק לרשעות ומכשפות… אם כבר נבטה אצלכם הפטרוזיליה וגדלה יפה, אל תעזו לעקור אותה – דבר המביא למזל רע. אם תיתנו למישהו את הפטרוזיליה שלכם – יחד איתה הינכם נפרדים ממזלכם, כך שבפעם הבאה שאתם עוברים דירה – נסו למצוא בית עם אדנית פטרוזיליה בחלון…

אבל גם לבד מענייני מזל – הפטרוזיליה טובה בשבילנו. ההוכחה הראשונה עבורי באה מתוך ספר ילדות של בן-זוגי, סיפורי פיטר ארנבון של הסופרת האנגליה ביאטריקס פוטר, שם היא כותבת על פיטר הארנב הזללן שמנשנש את גינת הירקות של מר מקרגור: "תחילה הוא זלל חסה ושעועית ירוקה ואז כרסם כמה צנונים ולבסוף, מכיוון שכבר חש בבטנו, פנה והלך לחפש פטרוזיליה…"

כאזרחית ותיקה של העולם המערבי ידועה הפטרוזיליה כמקור עשיר של מגוון ויטמינים ומינרלים  בהם ויטמין C (פי שלושה מאשר בפירות הדר!), חומצה פולית, בטא קרוטן (פרו-ויטמין A), אשלגן ומגנזיום. אך לאחרונה היא קיבלה ברק מחודש דוקא מהכיוון האסיאתי: מדענים יפנים גילו באחרונה ויטמין חדש- pyrroloquinoline quinone שמו, או בקיצור PQQ. (הגילוי האחרון של ויטמין חדש היה ב1948!). לוויטמין, אשר שייך כנראה לקבוצת ויטמיני B, תפקיד חשוב בפוריות, והחוקרים משערים שיש לו תועלות בריאותיות נוספות. מקורות טובים ל-PQQ הם פטרוזיליה, תה ירוק, פלפל ירוק, פפאיה, נאטו (פולי סויה מותססים) וקיווי. וכמובן, עשבי התיבול במשפחת הסוככיים, ובתוכם מיודעתנו, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.

לאורך ההיסטוריה ועד היום שמשה ומשמשת הפטרוזיליה לטיפול במגוון בעיות רפואיות. היא נראית ממש כתרופת הפלאים האולטימטיבית: שתיית חליטת פטרוזיליה מסייעת לטיפול בהפרעות בעיכול, דלקת בדרכי השתן, ומחלות כליה. בעיניים נפוחות מטפלים בקומפרסים של מי חליטת פטרוזיליה. היא מסייעת בהורדת כולסטרול, יעילה בהורדת לחץ דם גבוה, מונעת היווצרות קרישי דם ומגנה מפני מחלות לב וטרשת עורקים, מרגיעה כאבי מחזור, ובשימוש חיצוני מועילה לבעיות עור. בנוסף היא גם מחזקת את מערכת החיסון, בעלת השפעה אנטי-זיהומית, מסייעת בטיהור הגוף מרעלים וטובה לטיפול בהצטברויות נוזלים בגוף, בכל זה בצקת והשמנת יתר. היא מסייעת במניעת דיזנטריה וטובה לריאות, לקיבה, לכבד ולבלוטת המגן. עם זאת, לנשים בהריון ולאמהות מניקות מומלץ שלא לאכול כמויות גדולות או להשתמש במיצוי נוזלים של פטרוזיליה שכן היא עלולה לגרות את הרחם, ויש לה השפעה מיבשת על החלב, כמובן לא מדובר בקמצוץ פה ושם, אלא בכמויות רפואיות.

.טיפ טיפה:

  • פטרוזיליה מאחסנים עטופה בנייר בתוך שקית ניילון או בתוך קופסת פלסטיק סגורה במקרר. הנייר יספוג את עודף הלחות והפלסטיק ישמור עליה מהתייבשות יתר
  • בבישול מאבדת הפטרוזיליה מהויטמינים – עדיף לצרוך אותה טרייה.
  • כדי להפיק מהפטרוזיליה את מירב הטעם הוסיפו אותה רק בשלבים האחרונים של הבישול או פזרו טרייה על המאכל המוכן.
  • לעיסת עלי פטרוזיליה אחרי אכילת שום מפיגה את ריח השום מהפה. (ומשרה במקומו ריח של פטרוזיליה…)

השבוע הוספנו לכבודה שני מתכונים חדשים באגף המתכונים בהם היא לא מלווה את המתכון אלא מככבת בו לגמרי במרכז הבמה: עוגת פטרוזיליה ולביבות פטרוזיליה – בתאבון!

מאחלים לכולכם שבוע מלא חיים, בריאות, משפחה ושמחה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה הממתין בסבלנות לגשם הצפוי להגיע ביום שלישי הקרוב וללוות אותנו עד סוף השבוע.

____________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, פול/אפונת גינה או שלג/ברוקולי, כרישה/בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד/קייל, עגבניה, גזר, סלרי עלים/שורש, חסה/רוקט/מיזונה, שומר/לפת, כרוב/כרובית.

בסל הגדול גם: סלק/קלרבי, ארטישוקירושלמי/חציל, פלפל אדום.

יום רביעי : גזר, חסה/רוקט/מיזונה, עגבניה, כרישה/בצל, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, מנגולד/תרד/קייל, מלפפון, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי, קלרבי/צנונית, כרוב/כרובית. בארגזים קטנים בלבד: פלפל ירוק או אדום/חציל.

ובסל הגדול גם: שומר/לפת, סלק, פול/אפונת שלג או גינה, סלרי עלים /שורש.

15-17 בינואר 2018 – על מזל ותורשה

 אליעזר ורוז מ"שורשי ציון" לא מפסיקים לחדש – אנחנו עובדים יחד כבר מספר שנים, ובכל פעם הם מפתיעים במוצר חדש ומשמח – המוצרים שלהם טבעוניים, חיים (Raw), נטולי גלוטן ומתאימים לתזונת פליאו. בנוסף, המרכיבים העיקריים מונבטים כדי להפיק את מירב התזונה מן הגרעין.

הפרלינים והקינוחים המעולים שלהם מלווים אותנו במתיקות ובריאות כבר זמן רב. לפני כמה שבועות הם השיקו את טבלאות השוקולד שלהם – שוקולד נא, 75% קקאו, בטעמים שונים, וכבר יש טעמים חדשים: ג'ינג'ר וכורכום וקפה, שמצטרפים לטעמים הותיקים – פטל, צ'ילי, תפוז וטבעי.

השבוע הם מציגים את נבחרת העוגיות החדשה שלהם – טבעוניות, חיות (Raw), עשויות כוסמת מונבטת במגוון טעמים: לימון-קוקוס-צ'יה, חלבה, ג'ינג'ר-קינמון ודאבל שוקולד… יאמי!    מניסיון, מובטחת חוויה טעימה ובריאה, ותחושה של מזון שעשו אותו בעבודת יד, בתשומת לב ובאהבה רבה.

ניתן להוסיף לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________________________

בתום תקופת געגוע – אורלי ושחר חידשו את מלאי סכריות הדבש המצויינות שלהם. ניתן שוב להזמין סכריות דבש בעבודת יד בטעמים: אניס, ג'ינג'ר, קפה, מנטה או טבעי.

מעולה לכל גרונות החורף הדואבים…

ניתן להוסיף לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

___________________________________________

עדו מ"בית הלחם" מרחיב ומשפץ את המאפיה… ולוקח פסק זמן קצר לשם כך. השבוע תהיה האפיה האחרונה לעת עתה, ובעוד כחודש, עם תום השיפוצים, ישוב עדו לאפות את הלחם המעולה שלו וצפויים להתווסף למאפיה עוד מטעמים והפתעות.

מי שמעוניין להגדיל את ההזמנה שלו לשבוע זה, אנא עדכנו את המערכת או הודיעו לנו בהקדם.

________________________________________

בשבוע הבא זה קורה! ארגז הפירות החורפי שלנו יוצא לדרך!

צפויים להיות בו פירות עונתיים מבין הבאים: תפוזים, קלמנטינות, פומליות, אשכוליות, אבוקדו, בננות. מחירו 70 שקלים.

מיום שלישי השבוע ניתן יהיה להוסיף אותו להזמנת הירקות שלכם דרך מערכת ההזמנות, הוא נמצא תחת הלשונית: "ירקות ופירות ח'ביזה".

שיהיה חורף עסיסי ומתוק לכולנו!

___________________________________________

"והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח" (במדבר י"א ז)

עונת החורף משרה עלינו, החקלאים, תחושה של שחקני רולטה – שוב ושוב אנחנו מציצים באתרי התחזיות השונים ובודקים את "התוצאות" – האם עלינו בגורל? האם יבוא הגשם השבוע? כמה גשם ירד? האם הוא יתפזר על פני שעות רבות וירד מתון ועדין, או ישטוף בשעה את הקרקע בזעף? אני מוכרחה לומר שהתחושה היא קצת כשל מכורים להימורים, תחושה של תלות אמיתית ב"מזל", שלצערנו הרב בשנים האחרונות מקמץ למדי בברכותיו הרטובות. כמובן שניתן להסביר את כל הענין בהסברים מדעיים – התחממות גלובלית או מידבור או כל הסבר מלומד אחר. אבל התחושה שאנחנו נשארים איתה היא אותה תחושה שיש למהמרים כבדים – מחזיקים אצבעות, מבטיחים הבטחות, נושאים עיניים למרום ובעיקר מקוים לטיפות רבות של מזל…

גם בשדה יש לנו עשב תבלין – שמו "גורל" או "מזל", והדעות לגביו חלוקות בצורה נחרצת… – הכירו בבקשה את "גד השדה" – הלא הוא הכוסברה. השבוע אנחנו ממשיכים את טרילוגית עשבי התיבול שלנו עם העשב המיוחד והשנוי במחלוקת הזה.

גד היא מילה נרדפת למזל, גם למזל הטוב (ולכן לאה מעניקה לבנה שם זה) אך גם לגורל הנחתך לשני הכיוונים – לטוב או לרע. זהו שמו של האל השמי החורץ גורלות (ומשמעות המילה כנראה קשורה ל"חצייה" או "חריצה" במובן של חריצת גורל). ואכן, גם במובן זה הכוסברה מתאימה, שכן היא ירק פאטאלי במיוחד – כמעט כל דיון על כוסברה מתחיל במשפט כגון: "העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלה שמשוגעים על כוסברה, ואלו שמתעבים אותה". וכמו במזונות רבים, החיבה או התיעוב מתחילים עוד לפני הביס הראשון – ומופנים בעיקר לריח של העלים.

מקורו של הניחוח הייחודי לכוסברה הוא במולקולות ריח עוצמתיות ממשפחת האלדהידים, חלקן בעלות ריח רענן וחלקן בעלות ריח סבוני. חלק מהחוטמים מזהים את הריח שלהם כרענן וירוק ובאפים אחרים הוא מתפרש כמסריח, סבוני, מלוכלך ודוחה. עד עכשיו הסברה היתה שמדובר בהעדפה נרכשת, שתלויה אולי בחוויות ילדות או במפגש ראשוני כזה או אחר עם הכוסברה, ובעיקר עם הריח שלה, אבל מחקר שהצליב בין החיבה/סלידה לכוסברה לבין נתונים גנטיים מצא שמדובר בהעדפה מולדת, התלויה בהימצאותו של גן מסויים שאחראי ליצירת קולטני הריח לתרכובות האלדהידים. אנשים בעלי קולטנים מסויימים יקלטו היטב את הריחות החיוביים של הכוסברה ולכן יזהו אותה כרעננה ומזמינה, אחרים בעלי קולטנים שונים לא יריחו את הריח הרענן, והריחות השליליים ייקלטו אצלם בעוצמה, הם יזהו אותה כסכנה ממש ולכן ירתעו ממנה כמו מרעל. אך למרות הנטייה המולדת, יש סיכוי לשינוי – לגנים יש רק השפעה חלקית על סלידה מכוסברה, וגם מי שנולד עם נטיה לסלידה מכוסברה, יכול לשנות זאת.

מי שנתן לכוסברה את שמה העברי השתייך כנראה לקבוצת המצדדים בה. המן שאכלו בני ישראל בסיני מתואר "כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש". בתרגום יונתן לארמית זוהה הזרע שנתן למן את צורתו כזרע כוסברה ומכאן גזרו את שמו של הצמח "גד השדה" (צבעו של המן היה כאמור לבן ולא חום בהיר כצבע זרעי הכוסברה). שמה העממי והנפוץ יותר, כוסברה, בא מהעברית במשנה (כוסבר), הארמית (כוסברא) והערבית (כוסברה), שירשו אותו כנראה מן הסנסקריט (קוסטומבארי, או קוסטומבורו). השם הלועזי שלה, קוריאנדר, מקורו במילה היוונית לפשפש – koriannon – כנראה בשל הדמיון בריח…

האגדות הקשורות במן הפלאי מספרות עליו שכשהיו איש או אישה טועמים אותו היה טעמו מתאים למה שרצו לטעום באותו הרגע, למאכל האהוב עליהם. האסוציאציה לכוסברה תיראה אולי מוזרה לחלק מכם, אך היא אכן עשב תיבול רבגוני מאוד. מצד אחד היא מוסיפה עוקץ לסלטים ותבשילים שונים, ומצד שני ממתנת ומרגיעה את עוצמת התבלינים החריפים, ולכן גם נפוצה מאוד המטבחים האסייאתים והדרום-אמריקאים המרבים בתבלון חריף. זרעי כוסברה כמרכיב במעדן פלאי וקסום נמצא גם בממתק כריסמס ידוע – sugarplum – שהתחיל את דרכו כזרעי כוסברה מצופים סוכר.

הכוסברה שייכת, כאמור, למשפחת הסוככיים – אחות לשמיר, הגזר, השומר וכדומה. המשפחה מכונה כך כי פריחתה ערוכה במעין סוכך (שמשיה) – מהענף המרכזי יוצאים מספר ענפונים קטנים ומהם מתפצלים עוד תת ענפונים ויוצרים מעין סכך. היא צמח חד שנתי, ובניגוד לפטרוזיליה הדו-שנתית, שניתן לקצור אותה פעמים רבות לפני שהיא פורחת, הכוסברה מאפשרת רק מספר קצירים מוגבל (1-3, תלוי בעונה) ואז היא מעלה עמוד פריחה. בחורף התהליך הזה איטי יותר, ובקיץ לפעמים לא מספיקים לקצור אותה אפילו פעם אחת לפני שהיא פורחת.

מוצאה של הכוסברה מאגן הים התיכון, אך כיום היא כבר אזרחית של כבוד כמעט בכל מטבחי העולם. בפרס, בגרוזיה ובמדינות הקווקז התבשילים מלאי כוסברה, במרוקו במדינות ערב זהו ירק פופולרי, וכך גם באזורים מסוימים באפריקה. וכמובן – בהודו, סין ותאילנד הכוסברה חוגגת, ובמקסיקו לא תמצאו כמעט אף תבשיל שאינו משלב בתוכו כוסברה.

צמח הכוסברה הוא מן הצמחים השימושיים שניתן להשתמש בכל חלקיהם – בעלים, בזרעים (שנקראים בלעז קוריאנדר), בענפים, ואפילו בשורש. השימוש בשורש, שיכול לשמש כתחליף לשום, נפוץ בעיקר במטבח התאילנדי, אך בעבר השתמשו בו לפעמים בתור המרור בצלחת הסדר – במקום שורש החזרת. העלים הם החלק המוכר יותר, והם בעלי הטעם והריח הדומיננטיים, המהווים את סלע המחלוקת בין שונאי הכוסברה לאוהביה. הגרגירים לעומתם, עזים פחות, מתוקים יותר וארומאטיים מאוד, ומהווים תבלין מצוין לכבישה ובישול ארוך.

מי שלא אוהב המון כוסברה, יכול להשתמש בה לתיבול שמן, היא עדינה יותר בדרך זו:
מכניסים 2 כוסות עלי כוסברה לצנצנת, מחממים קלות שמן צמחי (קנולה, חמניות, חריע, זית) ומוסיפים לצנצנת, סוגרים היטב את המכסה ומחכים שבועיים. לאחר שבועיים ניתן להוציא את גבעולי הכוסברה או להשאירם בשמן, לפי הטעם. (אם רוצים להשאיר אותם בשמן ניתן לקצוץ אותם מראש דק דק)

חייליו של יוליוס קיסר השתמשו בזרעי כוסברה ועליה לשימור בשר. חוקרים מודרניים מצאו למה זה עבד: הכוסברה מכילה חומרים נוגדי חמצון, שמונעים קלקול של שומן מן החי. יש בה גם חומרים שמונעים התפתחות תולעים, בקטריות ופטריות שמקלקלות את הבשר.
הכוסברה מוכרת בארץ כבר זמן ארוך מאוד – היא נזכרת בספרות התלמודית פעמים רבות וניכר שהיתה נפוצה ומקובלת מאוד כבר בימי המשנה והגמרא. הנה רק ציטוט אחד לשכנוע אמהות ואבות לעתיד, ממסכת כתובות, שם נכתב כי כל האוכלת כוסברה יהיו לה בנים שמנים ובריאים… גם בספר המעשיות אלף לילה ולילה מסופר על סוחר שהיה חשוך ילדים במשך 40 שנה ונרפא ע"י שיקוי שכלל כוסברה… מי יודע?

לא מצאתי סימוכים מדעיים לסגולות של כוסברה בתחום הילודה, אך בתחום העיכול אין ספק שיש לה מקום של כבוד. ברפואה העממית היא מוכרת כמקלה על נדודי שינה וחרדה. וכמו כן ידועה הכוסברה כמסייעת מאוד לעיכול – הוספת כוסברה לתבשיל קטניות (מרק אפונה, תבשילי שום ושעועית) תקל על הגזים שעלולות לייצר האחרונות. ברפואה משמשים זרעי הצמח כמרכיב בתכשירים משלשלים ולריפוי תחלואי קיבה (בעיות עיכול, גזים ומניעת עוויתות בדרכי העיכול): חולטים 5 כפות זרעים בליטר מים רותחים, ממתיקים בדבש, משהים כ- 5 דקות, ושותים כתה רפואי 1-3 כוסות ביום.

עיקר השימוש ברפואה הוא בשמן האתרי שמכילים פירות הצמח. בשמן העיקרי, לינלול (או בשמו האחר, קוריאנדרול), משתמשים ליצירת כמוסות ויטמין A ולתכשירים לטיפול בעצירות ולניקוי קיבה (למשל לפני תצלומי רנטגן וניתוחים). אותה התכונה שהסבירה את הצלחת החיילים הרומאים בשימור הבשר היא כנראה זו שמסייעת לקטול תולעי מעיים, חיידקים ופטריות טפיליות (למשל E coli הידוע לשמצה). מחקרים עדכניים מצאו שתוך כדי הסדרת פעילות הקיבה הכוסברה גם נקשרת לרעלים בגוף ולוקחת איתה אותם החוצה, והיא יעילה בניקוי הגוף ממתכות רעילות כמו כספית, עופרת ואלומיניום.

סגולה נוספת של הכוסברה הידועה לרפואה העממית מזה שנים היא כמסייעת לטיפול בסכרת, עכשיו יש לכך גם סימוכין מדעיים. במחקרים נמצא כי הכוסברה מגבירה שחרור אינסולין וכמו כן יש לה פעולה המדמה אינסולין. היא גם נחקרה והוכחה כהיפוליפידמית, כלומר, מפחיתה את כמות השומנים בדם ובכך מסייעת להפחתת הכוסלטרול הרע ולסיוע במניעת מחלות כלי דם.

טיפים ועצות לאחסון:
* כדי לשמור צרור טרי של עלי כוסברה רענן אל תרטיבו את העלים, הכניסו את הצרור לקופסת פלסטיק אטומה ושמרו במקרר למשך שבוע ויותר. שטפו רק ממש לפני השימוש.
* תבלין של עלי כוסברה יבשים קצוצים הוא אמנם חסר ריח, אבל גם טעמו חסר- השתמשו בעלים טריים.
* עלי כוסברה וזרעי כוסברה אינם יכולים לשמש תחליפים זה לזה במתכונים שונים – יש להם טעם שונה!
* כשמוסיפים כוסברה לתבשיל – כדאי לעשות זאת ממש בסוף. בישול ממושך מקהה את הטעם (אלא אם כן אתם דווקא מעוניינים להקהות את הטעם…)
* מי שרוצה להוסיף כוסברה לתפריט, אבל לא יכול להסתדר עם הריח – פסטו כוסברה או כל כתישה של העלים מפרקת את האלדהידים ומשחררת את הכוסברה מהריח החזק.

למקרא התכונות החשובות והטובות האלו בהן התברך גד השדה, יכול מי שאוהב כוסברה פשוט למולל לו עלה, לשאוף פנימה את הריח המוכר ולהוסיף את ידידתו לכל סלט או תבשיל, ואולי גם כמה מן הסולדים יחליטו לנסות ולשים גם בצלחתם קצת מן המן הטוב הזה.

שנרבה בשמחה, בריאות וגשמי ברכה!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה

_______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, פול/אפונת גינה או שלג, בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד, עגבניה, סלרי עלים/שורש, חסה/רוקט/מיזונה, סלק/לפת/דייקון, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי. בארגזים קטנים בלבד: גזר.

ובסל הגדול גם: קייל/טאטסוי, כרוב, פלפל אדום/ירוק/חציל, שומר/קלרבי.

יום רביעי: גזר/סלק, חסה/רוקט/מיזונה, עגבניה, בצל יבש, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, מלפפון, שומר, מנגולד/תרד/קייל, ברוקולי/ארטישוק ירושלמי, פול/אפונת גינה או שלג, סלרי עלים/שורש.

ובסל הגדול גם: חציל/פלפל, דייקון/לפת/צנונית, כרוב/כרובית/קלרבי.

8-10 בינואר 2018 – מתחדשים…

השבוע אנחנו מתחילים לשלוח את העלון השבועי דרך מערכת דיוור עלונים. למי שכבר היה רשום וקיבל את העלון באימייל השינוי הוא קטן – כמה כותרות שונות, גרפיקה ועימוד טיפה אחרים. אך אם עד עכשיו לא קיבלתם את העלון לאימייל – זה המקום לומר לכם ברוכים הבאים, או נכון יותר – לקוות שאתם אומרים לנו "ברוכים הבאים"…

כבר מעל 13 שנה שאני כותבת עלון מדי שבוע כמעט, אבל עד כה לא שלחנו אותו ללקוחות באופן גורף, אלא רק על פי בקשה. למה? כנראה בשל הרתיעה שלנו מהתפרצות לתוך תיבות האימייל שלכם, כמו שגם אנחנו לא אוהבים שעושים לנו… אבל עם הזמן הבנתי שאנחנו בעצם מקשים על רבים מכם – בכך שאנחנו שולחים אתכם לעוד משימה בשלל המשימות הקטנות שממילא מרכיבות את היומיום. היו שאמרו לי שבכלל לא ידעו שיש עלון שבועי, היו שידעו ולא מצאו פנאי להירשם, ואחרים לא הבינו איך לעשות זאת… התוצאה היתה שלעיתים היתה לנו הרגשה ששלחנו מסר ברור ורם, אבל בעצם הוא כלל לא הגיע לחלק נכבד מכם.

ולכן… מאחר שנכנסנו רשמית לגיל ההתבגרות, אנחנו מנסים להתבגר… ובחודשים האחרונים טליה, קוסמת הרשת שלנו, ארגה לנו יונת דואר קסומה, שתעופף אליכם מדי יום שני ותניח את העלון בתיבת הדואר שלכם. נשתדל לשמח אתכם בסיפורים מהחווה, בהודעות חשובות וחדשות משמחות. מקוים שתשאירו ליונה שלנו קצת גרגירים על אדן החלון, שיתנו לה כוח בדרכה לחבר/ה הבא/ה.

כמובן, שאם אינכם חפצים לקבל את העלון לאימייל, יש אפשרות פשוטה לבטל את ההרשמה איפושהו בתחתית האימייל, חפשו, הקליקו, ותצאו מרשימת התפוצה. רק בבקשה, אם בחרתם בכך, הציצו בהודעות שבאתר שלנו מדי פעם, במיוחד לפני חגים – בהם יש שינויים במועדי המשלוחים.

אם ממילא קיבלתם את העלון באימייל גם עד עכשיו, השינוי אמור להיות גרפי בלבד, ובכל זאת, במידה ויש תקלות או בעיות בעלון המחודש – בבקשה כתבו לנו כדי שנבדוק ונתקן!

העלון שלנו מתפרסם בימי שני, ובהמשך השבוע אנחנו מתרגמים אותו לאנגלית ושולחים אותו גם בגרסה אנגלית בימי רביעי. אם אתם רוצים לקבל את העלון דווקא באנגלית, כתבו לנו ונסדר זאת.

כחלק מההתחדשות הדיגיטלית שלנו – חידשנו ועדכנו את האתר שלנו – וגם למי שמכיר את הקודם, כדאי ממש להציץ בו – הוא שינה את פניו כדי להתאים יותר לשימוש לקוחות-חברים בח'ביזה. תוכלו למצוא בו בקלות את רשימת הירקות שיש בארגז בכל שבוע. אנחנו מעדכנים אותה מיד כשאנחנו מסיימים לארוז את הארגזים. עוד באתר כלים שימושיים – מתכונים, ומדריך לאחסון ירקות. ירקות ועוד – לוח מועדי הקטיף שלנו, לפיו תוכלו לדעת מתי צפויים ירקות מסויימים להצטרף לארגז. וגם מדור נרחב ובו פירוט קצר לגבי כל אחד מהיצרנים השונים שאתם מוצריהם המצויינים אתם יכולים להוסיף לארגז הירקות.

(* בינתיים חודש רק האתר בגרסתו העברית, התרגום שלו לאנגלית בדרך…)

זאת הזדמנות להודות לכל מי מכם שהאיר והעיר, נתן משוב וכיוון אותנו איך יכול האתר לשמש אתכם טוב יותר. לנו קשה לפעמים לראות את הדברים מנקודת מבטו של הלקוח, ולכן התקשורת בינינו חשובה ומועילה לשיפור הדברים. תודה!

בהזדמנות זאת נספר גם על מערכת ההזמנות האינטרנטית שלנו. היא נוחה לתפעול ומאפשרת לכם גמישות לעשות שינויים בעצמכם. אם אתם עדיין לא מכירים אותה, שווה להיכנס לשוטט בה קצת. אפשר לעשות דרכה שינויים קבועים בהזמנה, או לערוך רק את הארגז הקרוב שאמור להגיע אליכם. חשוב להזכיר שכל שינוי צריך להירשם במערכת ההזמנות (או להגיע אלינו במייל/בטלפון) לכל המאוחר עד 9:00 בבוקר ביום שלפני המשלוח אליכם. אם אתם זקוקים להנחיות או לסיוע בקשר לשימוש במערכת ההזמנות – נשמח מאוד להדריך אתכם בכך.

ובהזדמנות חגיגית זו, אנחנו שמחים גם לבשר שהחל מעוד שבועיים שוב תוכלו להזמין בנוסף לירקות גם ארגז פירות אורגניים עונתיים! פירות ישראלים, שנרכוש מהמגדלים השונים ונקבץ עבורכם יחד לארגז פירות. בארגז הפירות החורפי יהיו 4 סוגי פירות בכמויות נאות, ומחירו יהיה 70 שקלים. בשונה מארגז הפירות של "מלוא הטנא" שליווה אותנו בשנים האחרונות, יהיה רק גודל אחד לארגז (למי שחפץ ביותר, אפשר להזמין שני ארגזים), והפירות יהיו מהמוכרים והפופולריים יותר, ופחות פירות מיוחדים ואקזוטיים.

מי שמעוניין בהזמנה קבועה של ארגז פירות – יכול לכתוב לנו כבר עכשיו אימייל או סמס, או לחכות שבוע וקצת, אז אנחנו מקוים שהאפשרות כבר תופיע במערכת ההזמנות (תחת "ירקות ופירות ח'ביזה") ותוכלו להוסיף אותה בעצמכם.

הימים הבוציים האלה הם ימים של חיוכים אצלנו – אחרי גשם טוב ומרווה, שהשדה היה זקוק לו מאוד. ואנחנו עם הפנים קדימה – למטר נוסף שצפוי להגיע בתחילת השבוע הבא, אינשאללה.
שיהיה שבוע של שמש חורפית וטובה, באויר צלול ושטוף מהגשם,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_____________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, פול/אפונת שלג או גינה, פלפל אדום/ירוק/חציל, מלפפון, קייל/מנגולד/תרד, עגבניה, כרוב, קלרבי/לפת, חסה, ברוקולי/כרובית/ארטישוק ירושלמי. בארגזים קטנים בלבד: צנונית/דייקון. ומתנה לכולם: מיזונה/רוקט.

ובסל הגדול גם: סלרי עלים, גזר, בצל ירוק/בצל לח, סלק.

יום רביעי: גזר, חסה, עגבניה, בצל יבש/בצל ירוק, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרוב/כרובית, קייל/תרד, ברוקולי, מלפפון, לפת/דייקון/צנונית, פול/אפונת שלג או גינה/ארטישוק ירושלמי, סלק/ חציל/פלפל. מתנה לכולם: רוקט/מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: מנגולד, קלרבי/שומר, סלרי עלים/שורש

1-3 בינואר 2018 – שתהיה שנה מתובלת היטב

השבוע אני רוצה לפתוח את השנה החדשה ברגל שמחה ובבקשה, ולספר לכם על מקום מיוחד במינו – חוות קיימא חוקוק. בחווה, השוכנת בקיבוץ חוקוק מעל הכנרת, ופועלת במודל שפותח בחוות ׳קיימא׳ בבית זית, מועסקים בני נוער שנשרו מהמסגרות הרגילות אך בחרו, למרות הכל, לנסות לתת שוב אמון ולבנות קשרים ותקוה – למצוא משמעות ותוכן אחר ושונה ללימוד והתפתחות: עבודה בחקלאות. הנערים והנערות מועסקים בשכר ומפעילים את החווה. הם מגדלים יחד ירקות עונתיים אורגנים ומשווקים אותם לנקודות חלוקה ברחבי הגליל. העובדים הצעירים זוכים להתנסות בעולם התעסוקה, לקחת אחריות וליזום בסביבה מכבדת, בטוחה ומעצימה.

כולם מרוויחים: בני הנוער שהעבודה בחווה מספקת להם מקום של השתייכות, צמיחה ומשמעות. צוות החווה, שזוכה לעסוק במה שהם אוהבים ומאמינים. תושבי האזור הנהנים מירקות בריאים, טריים ומקומיים. המערכת האקולוגית שנשמרת. הקהילה המקומית הזוכה לגיוון אנושי וביולוגי. המבקרים והמתנדבים הרבים הנהנים מהשהות בחווה, מהסדנאות ומהעבודה בטבע. וגם אנחנו, הקהילה המרוחקת מעט, שזוכה שבתוך האיכס ששורר לפעמים מסביב – פורח עוד פרוייקט מקסים של טוב ועשיה בונה ומטפחת.

הם פועלים כבר שנה וחצי, ובימים אלו הם יצאו לקמפיין מימון המונים כדי שיוכלו סוף סוף להפטר מחוב שהם סוחבים מאז ההקמה על ההוצאות שנדרשו לתשתיות הראשוניות. סגירת החוב תאפשר את המשך הקיום והצמיחה שלהם ושל כל המעגלים הקשורים בהם. מפצירה מאוד להכנס ולקרוא עליהם, להכיר אותם מעט, לתרום לפי יכולתכם ולהפיץ הלאה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=2241

____________________________________

יחד עם העלים הירוקים הגדולים והקטנים בארגזי החורף, זוהי גם שעתם היפה של עשבי התיבול. בכל שבוע אנחנו משתדלים לשים לכם לפחות אחד מהשילוש הקדוש אך הכלל לא נדוש: פטרוזיליה, כוסברה או שמיר. הם אמנם גדלים כמעט לכל אורך השנה (הפטרוזיליה היא השורדנית משלושתם בענין) אבל אי אפשר להשוות כוסברה מתעלפת של קיץ לזו שופעת החיות של החורף או פטרוזיליה קטנה ועיקשת של חום לזו המלבלבת ברכות ובקלות בחורף. בעלונים הקרובים ננסה לתת לכם הצצה ולחדש לכם משהו על העשבים האלה, המוכרים כל כך, המשומשים כל כך, המלווים אותנו מאז ומתמיד, אבל אולי יש עוד משהו אחד או שניים לומר עליהם… אז הנה מגיע הראשון…

הנה מה טוב ומה נעים – שבת ריחני

ובכן, מסתבר, שלפעמים גם המוכר והפשוט אינו מה שחשבנו: עשב תיבול תמים, ריחני ומועיל מאוד לכאבי בטן, לכאבי שיניים, להרגעה ולהנקה, קיבל לצערו את שמו של השמיר – קוץ שתלטני במיוחד. שמו הנכון של העשב הוא "שבת ריחני".

באנגלית נגזר שמו של השבת הריחני, Dill, ממילה נורדית עתיקה,  Dile / Dilla, שפירושה להרגיע ולהשקיט, כנראה משום שמי שבת ריחני שימשו ברפואה העממית לסייע לתינוקות להירדם, ולהקל על כאבי החניכיים בזמן צמיחת השיניים הראשונות. לפעמים הכינו האמהות ביסקוויטים עם שבת ריחני להרגעת החניכיים של התינוק בזמן בקיעת השיניים. תה שבת ריחני מקל על כאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכמו כן משפר את תנובת החלב בנשים מניקות. אני אוהבת את השם העברי "שבת" כי הוא נראה לי מתאים לאותה האוירה – אחרי שעות של החזקת התינוק על הידיים, נענוע, שירי ערש, מילות חיבה ועידוד, בזכות איכויותיו המרגיעות של תה של שבת ריחני, אפשר קצת … לשבת… משחק מילים תלמודי קושר אותו ליום השַׁבָּת: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנינא: מפני מה תבשיל של שַׁבָּת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושֶׁבֶת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף… " (שבת קי"ט).

השם "שמיר" שייך לצמח בר קוצני, ויחד עם השית (שמיר ושית) משמש בתנ"ך כסמל לשדה חקלאי שהפך לשממה ועשבי בר השתלטו עליו. המורה וחוקר הטבע אמוץ כהן סבור כי השמיר הוא צמח הסירה הקוצנית הנפוץ והמוכר מחלקות חקלאיות עזובות בארץ. גם בשפה השתרש והשתלט השם שמיר במקום "שבת ריחני", כנראה בגלל הדמיון החיצוני והמשפחתי בין השבת לשומר (fennel), ולשמיר האחר, שמיר הבר, ניתן השם "שמיר קוצני" כדי להבדילם. גם אני אשתמש כאן בעלון במילה "שמיר" כדי שלא לבלבל.

מוצאו של השמיר מדרום אירופה (אגן הים התיכון) ורוסיה. הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככיים, אליה, אנחנו כבר יודעים, שייכים גם עשבי תיבול נוספים: פטרוזיליה, כוסברה, סלרי וכן ירקות שורש כגון גזר, פרסניפ (גזר לבן) וגם, כאמור, השומר. גבעולו של השמיר מסועף, עליו דמויי נוצה. הוא פורח בפריחה המזכירה סוכך-מטריה מרובה-קרניים, הנישא בקצות הענפים, ומכאן שם משפחתו. לאחר הפריחה ניתן לאסוף את הזרעים, וגם הם משמשים לתיבול ולמרפא.

השמיר הוא צמח שתורבת כנראה כבר מזמן. אבותינו תיבלו בו תבשילים וכבושים, ועשו שימוש בכל חלקיו, כפי שמפורט בתלמוד: "השבת מתעשר זרע וירק וזירין" (עבודה זרה ז ע"ב) – כלומר – יש לעשר את כל חלקי הצמח השמישים: הזרע, הירק ועוקצי הפרחים. אותה הרבגוניות נמשכת גם היום, ועליו הירוקים של השמיר משמשים כתבלין בתעשיית הכבושים, לקישוט ולתיבול מרקים, גבינות, סלטים ומאכלי-ים. זרעיו משמשים כתבלין לדברי מאפה, לתפוחי-אדמה לירקות, עוגות, רטבים וליקרים. בהודו משמשת אבקת הזרעים כאחד ממרכיבי הקארי.

ריחו העז הוא אולי גם הסיבה לכך שהשמיר שימש ביעילות כקמיע לגירוש שדים ורוחות, והוא נכלל בציוד החובה של כל מכשפ/ה מתחיל/ה. למטרה שונה מאוד הוא שימש גם כמשקה מעורר אהבה, פיתגורס כתב כי החזקת צרור שמיר ביד שמאל מונעת התקפי אפילפסיה (אולי משום שהתקפים אלו נתפסו כאחיזה על ידי שדים). אצל היוונים נחשב השמיר כסמל לעושר ורווחה, וכדי להפגין לראווה את עושרם היו היוונים מבעירים שמן שהועשר בשמיר.

עשבי התיבול ממשפחת הסוככיים, ובתוכם השמיר, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הם חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר. מחקרים נוספים גם הסבירו ואוששו את סגולותיו של השמיר כמרגיע את מערכת העיכול: מצאו כי הוא עתיר תרכובות קוטלות חיידקים ובעל השפעה מגנה על רירית הקיבה.

קצת תרופות סבתא:

  • להכנת משרת שמיר: חולטים את עלי השמיר הירוקים, או מבשלים 5 כפיות גדושות זרעים בליטר מים במשך רבע שעה. מסננים את המרתח.
  • להפגת גזים מהבטן, להסדרת פעולת העיכול ולעידוד יצירת החלב אצל היולדת, לרענון הנשימה ולהקלה על שיעול.: ממתיקים בדבש ושותים 2-3 כוסות ביום. תינוקות הסובלים מכאבי בטן יש להשקות ב-5 כפיות מהמרתח ביום.
  • להפגת ריח רע מהפה: מגרגרים את המרתח מספר פעמים ביום.
  • לדלקות עיניים: טובלים תחבושת בד במשרה בעודה חמה ומניחים על העין.

השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים, ובמיוחד: אשלגן, בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A). חומצה פולית,  ויטמין C.

טיפים לשימוש בשמיר:

  • השמיר הגדל בהודו הוא מזן שונה מעט,v שגרעיניו גדולים יותר אך טעמם עז פחות, לכן כשמכינים מתכון הודי מומלץ להפחית את כמות זרעי השמיר הנדרשת בכ-30%-50%.
  • כדי להכין חומץ מתובל בשמיר, יש להשתמש בחומץ עדין (חומץ תפוחים למשל), להכניס לתוכו צרור שמיר, שן שום, ואפשר גם פלפל שחור, ולהניח למשך כמה שבועות במקום מוצל וקריר.

מתכונים מיוחדים לשמיר תמצאו באגף המתכונים שלנו.

תחזית מזג האויר מאחלת לנו סוג של גשם לפרקים היום, אינשללה שיבוא. מקוים שתתחיל לכולנו שנה אזרחית גשומה ומגשימה, ריחנית מפריחה, מתובלת בחיוך ונטולת כאבי בטן, שיניים ולב, שבוע טוב!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה.

________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה/שמיר, סלרי עלים/שורש, בטטה/גזר/חציל, מלפפון, קייל/מנגולד, עגבניה, כרובית, פלפל אדום/ירוק, חסה, ברוקולי. בארגזים קטנים בלבד: סלק. ולכולם – מתנה: רוקט/מיזונה /טאטסוי.

ובסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה או שלג/עגבניות צ'רי, תרד, קלרבי, לפת לבנה/צנונית.

יום רביעי: חציל/גזר, חסה, עגבניה, פלפל אדום או ירוק/בטטה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב, קייל/מנגולד, ברוקולי, מלפפון, לפת לבנה/דייקון/צנונית, סלרי עלים/שורש. בארגזים קטנים בלבד: קלרבי/שומר. ולכולם מתנה: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: בצל יבש/בצל ירוק, תרד, סלק, ארטישוק ירושלמי/אפונת שלג או גינה/ עגבניות צ'רי

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

25-27 בדצמבר 2017 – הגשמת משאלות

ביום חמישי שעבר 21 בדצמבר החל החורף. סופהשבוע הראשון של חורף תשע"ח היה חמים ואביך. איכסה.

הבטיחו לנו גשם, שיבוא כבר ביום ראשון, אולי כבר מהצהרים. השמיים היו באמת סגריריים, והיה קר ממש. רעדנו, וחיפשנו את הגשם הרטוב. קיבלנו את הקור בברכה – החמימות המוזרה של השבועות האחרונים לא היטיבה עם ירקות החורף בשדה- הכרוביות והברוקולי ממהרים להבשיל, מהר מדי, וכבר הם בדרך להיפתח לזר גדול ולשכוח שהם אמורים להיות ראש כרובית וראש ברוקולי. מזיקים שונים של העונה החמה חושבים שאולי עכשיו הזמן שלהם והם שבים ועושים זממם בירקות, שציפו ליהנות מהפוגת מזיקים בטמפרטורות הנמוכות של החורף. טוב שהגיע הקור.

אך יום ראשון עבר עלינו בנקישות שיניים וללא גשם. אמנם בצהרים כבר צלצל מיכה ובישר שבתל-אביב מבול של ממש, אבל ענני עמק איילון עמדו במריים, יבשים ומסוגרים. רק אחרי שהסתיים יום העבודה וירדה החשיכה החל הקונצרט – טיפות קטנטנות, רבות רבות שקיפצו להם על גג הפח של בית האריזה שלנו, יוצרות שאון עצום, ואשליה שיורד המון גשם. המוסיקה של הגשם היא הנעימה ביותר לאזנינו, היא מרחיבה לנו את הצלעות באיזור הלב ומאפשרת לנשימה להתרווח, לפנים הדאוגות להתרפות, לגו המתוח לרגוע, לשמחת המטר להיכנס ולהתיישב בחדרי הנשמה.

           

אנחנו כבר יודעים להתארגן מראש לימי גשם, וביום ראשון הקדמנו וקטפנו את הירקות לסל יום שני, כדי להימנע מכניסה מיותרת לשדה הבוצי. בית האריזה התמלא בארגזים מלאי כל טוב: קולרבי, שומר, לפתות, כרובים ירוקים וסגולים, כרוביות וברוקולי, פלפלים אדומים, מלפפונים ירוקים, גזרים, סלקים, דייקון וצנוניות, אפונת שלג ירוקה ועדינה, בצלים לחים, כרישות, ושלל עלים ירוקים מיבולי השדה. המקבץ של כל אלה יחד מהמם אותי בכל פעם מחדש – תחושה של שפע וברכה להם אנחנו זוכים מאדמת השדה הפוריה.

אך בעודי מסתובבת מבוסמת מהמראות בבית האריזה מארגנת את המדבקות על הארגזים הריקים הממתינים ליום המחרת, מתייגת אותם לקווי המשלוח השונים וסופרת את הארגזים – הירקות עצמם לא התרגשו מההשתאות שלי – הם עמדו ופטפטו ביניהם חרישית כמו בתור לדואר, מדי פעם נשמע צחקוק קטן, כחכוח גרון או המהום, אבל כולם נשמעו מאוד מרוצים מעצמם. בסוף יום העבודה הם הופרדו מעט – חלקם הוכנסו למקרר למהלך הלילה, אחרים נשארו להמתין בבית האריזה הקריר מאוד גם הוא מצינת הלילה. מחר השכם יתאספו שוב ויחולקו לארגזים בדרך אליכם. אנחנו מקוים שאת החלוקה ילווה שאון טפטופו נקצוב של הגשם.

המשך השבוע אמור להיות שוב יבש ופחות קר. בתחילת השבוע הבא אולי ממתין לו מטר נוסף, ואולי לא. קשה לדעת בעונה הזאת מה מסתתר מעבר לפינה, אבל למקרה שהוא צריך עידוד ודירבון – אנחנו מבקשים מכם להצטרף אלינו ולעודד בשריקות רמות ומחיאות כפיים את המטר הבא, שאולי קצת מתבייש או מהסס – ולקרוא לו: גשם, גשם בוא! רד כבר גשם, גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה, אז תן לשדות רק גשם ברכה. בוא!

כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד לִי עַל הָרֹאש וְהַפָּנִים
אָז הַלֵּב שֶׁלִּי שָׂמֵחַ וְהָרֹאשׁ בַּעֲנָנִים.
וּכְשֶׁיֵשׁ לִי מַגָּפַיִּם וּכְשֶׁיֵשׁ לִי שְׁלוּלִיוֹת
אָז אֲנִי פִּתְאֹם חוֹשֶׁבֶת כַּמָּה טוֹב לִחְיוֹת.
כַּמָּה טוֹב כַּמָּה טוֹב
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, כַּמָּה טוֹב,
פִּתְאֹם הָאָבָק מִשָׁנָה שֶׁעָבְרָה
נִשְׁטַף מֵהַלֵּב וְהָרְחוֹב,
נִשְׁטַף טִיף טַף, כַּמָּה טוֹב.
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם זוֹרֵם לוֹ בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ נָהָר,
וְכֻלָּם לוֹבְשִׁים עוֹד סְוֶדֶר, וְאוֹמְרִים אוּף כַּמָּה קַר,
אָז אֲנִי יוֹצֵאת הַחוּצָה בְּלִי מְעִיל וּמִטְרִיָּה
לְהַרְגִיש קְצָת אֶת הַיֹּפִי שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה.
כַּמָּה טוֹב..
אָז הַגֶּשֶׁם שׁוֹטֵף אֶת הָעֵצִים וְהַשָּׂדוֹת
מְכַבֵּס אֶת הָעוֹלָם וּמַבְרִיק אֶת הַגַּגוֹת,
לֹא שׁוֹכֵחַ לְנַקוֹת אֶת הַכְּבִישִׁים הַמְהִירִים
וּמַשְׁאִיר טִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם לְהַרְטִיב אֶת הַשִׁירִים.
כַּמָּה טוֹב כַּמָּה טוֹב
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, כַּמָּה טוֹב,
פִּתְאֹם הָאָבָק מִשָׁנָה שֶׁעָבְרָה
נִשְׁטַף מֵהַלֵּב וְהָרְחוֹב,
נִשְׁטַף טִיף טַף, כַּמָּה טוֹב.
מאחלים חג מולד שמח לכל החוגגים, ולכולנו – גשם ברכה, שבוע טוב וחורף גשום ופורה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
_______________________________
מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/שמיר, בטטה/גזר, מלפפון, קייל/תרד, עגבניה, כרובית/כרוב, שומר/קלרבי, חסה, בצל ירוק/כרישה/בצל לח, ברוקולי/אפונה סינית/עגבניות צ'רי. בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/שורש. לכולם מתנה: רוקט/מיזונה /טאטסוי.

ובסל הגדול גם: דייקון/צנונית, מנגולד, סלק, חציל/פלפל.

יום רביעי: בטטה/גזר, חסה, עגבנייה, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית, קייל/מנגולד, ברוקולי, מלפפון, שומר/קלרבי, סלרי עלים/שורש. בארגזים קטנים בלבד: סלק. מתנה לכולם: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: דייקון/צנונית/כרוב, תרד, חציל/פלפל אדום וירוק, ארטישוק ירושלמי/אפונה/עגבניות צ'רי.

יום רביעי: הרשימה מתפרסמת באתר ביום רביעי אחרי הצהרים בתום אריזת הארגזים. כדי לראות אותה, עליכם לחזור למייל הזה ביום רביעי אחרי 16:00, ללחוץ על הקישור (מספר העלון) ולהגיע דרכו לאתר שלנו, שם תמצאו את הפירוט לרביעי.

ובסל הגדול גם:

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)