עלון 49 14/16 במרץ 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים( גם את ארגזי הקרטון הגדולים). אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
פלפל אדום – השלמה
גזר – חדש מהשדה
פול
שמיר
בטטה – השלמה
בזיליקום – השלמה
חסה רומית עלים + אדומה זן  עלה אלון
אפונה
כרוב לבן או אדום
ברוקולי
ובסל הגדול תוספת של
כרובית
כוסברה
מנגולד

 

ולא יצא הגזר…" (מתוך "הגזר של סבא" אליעזר מאת לוין קיפניס).

הגזר הוא ירק חשוב במטבח הישראלי והמערבי בכלל. כל כך הרבה פעמים אכלנו אותו – מתוק, עוד יותר מתוק וגם מוחמץ, בסלטים, בפשטידות בעוגות ועוד ועוד (מתכונים בהמשך). "הוא טוב לעיניים שלך" אומרים לנו מגיל שלוש ונדמה שאין בו שום דבר חדש ומעניין. ובכל זאת, גם השבוע נמשיך במגמת רענון הידע שפתחנו בה בשבוע שעבר, והפעם יזכה לכך האשרוש הכתום הזה – הגזר!

גזר בשפות שונות (תעתיק אנגלי):
 
הולנדית: Peen  
נורבגית: Gulrot
דנית: Gulerod  
פורטוגזית: Cenoura 
פינית: Porkkana  
ספרדית: Zanahoria
צרפתית: Carotte  
שוודית: Morot
גרמנית: Mohre  
תיאית: Khaerot
יוונית: Karotto  
אנגלית: Carrot
איטלקית :Carota  
מונגולית: Luuvan 
סינית: Hu luo bo  
מאלית: Loba merah

• הגזר שייך למשפחת הסוככיים (Apiaceae). יש לו 270 סוגים ו- 2900 מינים!
• הגזר הוא כגידול חקלאי עתיק. ככל הנראה תורבת לראשונה באפגניסטן ומשם נדד לאסיה הקטנה.
• בשוויץ נמצאו זרעי גזר בני כאלפיים שנה!
•  100 גר' גזר טרי מכיל (על פי USDA handbook 8):
43 קלוריות, 1.03 גר' חלבון, 0.19 גר' שומן, 10.14 גר' פחמימות (כללי), ויטמין A, ויטמין סי, 44 מג' פוספט, 0.5 מג' ברזל, 35 מג' נתרן, 323 מג' אשלגן ו- 27 מג' סידן.
• ובמילים אחרות: כדי לצרוך כמות סידן דומה לזו שיש בתשעה גזרים אפשר גם לאכול קילו שלם של שום!
• בגזר שלושה חומרים עיקריים המסייעים לשמירה על הבריאות: ויטמין A (יותר מכל ירק אחר!), פיטו-כימיקלים (כימיקלים מהצומח) ו-בתה קרוטין (ככל שהגזר כתום יותר, כן גדולה בו כמות הבתה קרוטין). כמו שכתבנו למעלה, הגזר ידוע כירק בריא לעיניים. אבל לא רק לעיניים…
• הודות לשלושת מרכיבים אלו, מסייעת צריכת הגזר ל: חיזוק מערכת החיסון, מלחמה-בזיהומים (ויטמין A שומר על קרומי תא בריאים ומחזק אותם בפני מיקרו-אורגניזמים גורמי מחלות), הקלה על תסמיני היגמלות מאלכוהול, הקלה על תסמיני מחלת האיידס! מלחמה-בברונכיט, עזרה במאבק באנמיה, הפחתת-פצעי-בגרות, שיפור בריאות השרירים, הבשר והעור (הבתה קרוטין מגן על העור מנזקי קרינת השמש), ובאופן כללי –  הקטנת הסיכון ללקות-במחלות-לב והסיכון ללקות-ביתר לחץ-דם. פרט לכך, ויטמין A שבגזר מסייע בייצור תאים נורמליים ומעכב בכך התקדמות של סרטן (תאים שאינם מתפתחים כראוי רגישים לסרטן). הבתה קרוטין והפיטו-כימיקלים שבגזר מסייעים גם הם במניעת סוגים שונים של סרטן. אחרי כל זה עוד צריך משהו!?
• ובכל זאת, חשוב לדעת כי הגזר ובמיוחד שתית מיץ הגזר מסייעת בהקלת מחלות קיבה ומעיים: קלקול קיבה, מחלת קרון, כיבי קיבה, שילשול, דלקת קיבה (Gasitirts) ו- צליאק/כרסת (Celiac disease).
• חלק מתכונות אלו הכירו גם בעת העתיקה. במיתוס היווני מסופר כי גיבורי הצבא שהמתינו בבטן הסוס הטרויאני וחששו להתגלות על ידי חיל המשמר הטרואני – אכלו גזר כדי להשקיט את מעיהם.
• מישהו דיבר על יוונים? אז ביוונית עתיקה כונה הגזר: פילטרון = "קן ציפורים". אולי בגלל התפרחת הסוככית שלו?
• הגזר הארוך בעולם נמדד בשנת 1996, באורך 5.14 מטרים! אך הוא לא היה הכבד ביותר. ב- 1998 נשקל הגזר הכבד בעולם – כששה קילו!
• ואם בגזרים ענקיים עסקינן – הגזר איתו פתחנו, מתוך "סבא אליעזר והגזר" מאת לוין קיפניס (סופר הילדים הישראלי וחתן פרס ישראל לשנת 1974), חוגג השנה יומולדת 40. מזל טוב!!!

 

וטיפ טיפה:
 1. כדי לאחסן גזר יש להוריד את העלים הירוקים, שאם לא כן הם ישאבו מהשורש את המים והוא ידלדל.
 2. רצוי לשמור גזר במקום הקר ביותר במקרר – במגרת הירקות או בשקית ניילון.
 3. עדיף לא לקלף את הגזר – אפשר לגרד מעט את הקליפה, או לא בכלל. הקליפה מכילה טעם וחומרים מזינים.
 4. כמו בעגבניה – גזר מבושל מזין  ובריא יותר מגזר חי! בבישול גדלה כמות הויטמין A כי הוא מפרק את דפנות התאים. עדיף לבשל במעט מים, כדי שהויטמינים לא יופרשו למי הבישול ויתבזבזו.
 5. בישול בתוספת קטנה של שומן תגביר את ספיגת האנטי-אוקסידנטים.
 6. כדאי לשלב אותו עם מוצרים המכילים ויטמין E כמו בוטנים, דלעת, ירקות עלים ודגנים מלאים.

 

מתכונים:

לחם גזר
• המרכיבים:
– כוס גזר מגורר
–  2 כוסות קמח מלא
– כף אבקת אפיה
– 2 ביצים
– 1/2 כוס שמן חריע/אחר
– 1/2 כוס דבש
– כוס אגוזים קצוצים
– 2/3 כוס צימוקים
– כפית קליפת לימון 

• ההכנה:
– מערבבים קמח ואבקת אפיה בקערה גדולה.
– טורפים את הביצים, מוסיפים את השמן, הדבש, הגזרים, האגוזים הצימוקים וקליפת הלימון.
– מערבבים את התערובת עם הקמח ומעבירים לתבנית מאורכת.
– אופים מחום של 175 מעלות במשך שעה או עד שקיסם יוצא יבש.

 

סלט גזר טוניסאי (נהוג להגיש לליל שבת ובשבת בצהרים, כתוספת לקוסקוס,למרק או ללחם השבת)
• המרכיבים:
– 3 גזרים גדולים
– 1 בצל גדול
– כפות שמן לטיגון
– 2 כפות מיץ לימון טרי
– 1/4 כפית מלח
– 1/2 כפית קימל טחון
– 1 כף הריסה,או פפריקה חריפה
– 1 כוס מים. 

• ההכנה:
– קולפים את הגזר.
– מבשלים במי מלח עד ריכוך.
– מסננים,ומועכים בקערה,בעזרת מזלג.
– קוצצים דק את הבצל ומטגנים עד שישחים (לא לחרוך אותו).
– מוסיפים את הגזר המעוך לסיר ומערבבים.
– מטגנים קלות תוך בחישה,ומוסיפים את שאר החמרים.
– מבשלים על להבה בינונית כ-20 דקות,עד שהנוזלים מתאדים.
– מצננים במקרר ומגישים קר.

 

מרק גזר דיאטתי
• המרכיבים:
– 8 גזרים מגוררים גס
– 4 תפו"א חתוכים לקוביות
– 25 גר' חמאה
– 2 בצלים קצוצים
– 2 כפות גינג'ר מגורר
– כף קמח
– מלח ופלפל
– ¼ כף אגוז מוסקט
– 4 כוסות מרק צח
– ½1 כוסות חלב
– גביע שמנת מתוקה 15% 

• ההכנה:
– ממיסים חמאה בתוך סיר, מוסיפים את הבצל הגזר הג´ינג´ר ותפו"א.
– מכסים את הסיר ומאדים במשך 10 דקות.
– מוסיפים את כף הקמח ואת התבלינים.
– לאחר מכן, מערבבים היטב עד שהקמח נספג .
– מוסיפים את ארבע כוסות המרק ואת החלב.
– מכסים מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה כשעה.
– בגמר הבישול יש לרסק, ולאחר מכן להוסיף את השמנת.

 

ריבת גזר
• המרכיבים:
– 1 ק"ג גזר
– 1 ק"ג סוכר
– ½ ק"ג צימוקים כהים
– 3 מקלות קינמון
– 1 כוס מים 

• ההכנה:
– מניחים את את הסוכר, המים ומקלות הקינמון בסיר ומביאים לרתיחה.
– מבשלים כ-10 דקות על להבה בינונית.
– מוסיפים את הצימוקים והגזר ומבשלים על להבה קטנה ביותר במשך שעה עד שעה וחצי.
– מאחסנים במקרר.

 

סוכריות גזר
• המרכיבים:
– 400 גר' גזר מגורר
– 2 כוסות סוכר
– 1/2 כוס מים
– מעט קינמון/זנגויל
– אגוזים קצוצים דק  

• ההכנה:
– מבשלים את הסוכר והמים תוך כדי בחישה עד שהסוכר נמס ומתקבל סירופ סמיך.
– מוסיפים את הגזר המגורר ומבשלים על להבה נמוכה,תוך בחישה,עד שהנוזלים נספגים היטב בגזר.
– מוסיפים את האגוזים,הקינמון או הזנגויל.
– יוצקים את העיסה על מגש רטוב או על השייש.
– מרדדים את העיסה לעובי של 1 1/2 ס"מ, חותכים מיד לריבועים ומקררים.
– מפרידים בין הקוביות,ומשהים עד שהן מתיבשות לגמרי.
– רצוי לשמור בקופסה אטומה.

עלון 48 7-9 במרץ 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים( גם את ארגזי הקרטון הגדולים). אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

 

עשבים!!!!!

בשבועות האחרונים אנחנו עדים ,בנוסף לגדילה של הירקות בשדה, גם לגדילה המהירה עד כדי הפתעה של העשבים השונים והמגוונים בשדה.
אנחנו מתקשים לעמוד בקצב שלהם . ישנן ערוגות שבהן העשבים מגיעים לגובה של חצי מטר ויותר. ההרגשה בזמן העישוב היא כאילו נכנסנו לתוך ג'ונגל, אמנם בקנה מידה קטן אך דומה מבחינת מגוון הצמחים והצפיפות שלהם. בהתחלה קצת קשה "להרוס" את הג'ונגל של הצמחים שגדל באופן טבעי, אך במחשבה שניה יש את הכרוב והגזר ושאר הירקות שאנו מגדלים מתחת לעשבים שצמאים לאור שמש ומקום כדי לגדול.  לאט לאט במהלך העישוב מתגלים שתילי הירקות ו"ג'ונגל" העשבים נעלם ומתגלה מראה יפה של ערוגת ירקות .בעשבים שאנחנו מוציאים אנחנו משתמשים כחיפוי קרקע בין השתילים של הירקות , לשמירה על לחות הקרקע , ומניעת נביטה של עשבים חדשים.
 בשתילות ובזריעות הבאות  נתחיל להשתמש בגלילים של חיפוי קרקע למניעת עשבים ושמירה על הלחות בקרקע. בשנה שעברה השתמשנו בחיפויי פלסטיק אשר מצדם הפנימי הם שחורים ומצדם החיצוני כסופים , הצבע הכסוף מחזיר את קרני השמש שפוגעות בו ובכך מונע התחממות לא רצויה של הקרקע . השנה אנחנו מבררים אם ניתן להשיג חיפוי שעשוי מעמילן תירס שבמהלך הזמן מתפרק לתוך האדמה , נעדכן אתכם בהמשך מה קורה בענין זה.
בימים אלו אנחנו מתכננים את השתילות והזריעות לתקופת האביב הקרבה. 
שיהיה שבוע טוב לכולנו
אלון , בת עמי וצוות ח'וביזה.

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
גזר – השלמה
תפו"א- השלמה
בזיליקום – השלמה
פטרוזיליה – השלמה
כרוב – אדום או לבן
חסה רומית עלים – שלנו + מאדמה
סלרי – השלמה
בטטה – עלומים
פול ירוק
תפוז – "ניו הול"
רוקט

ובסל הגדול תוספת של
כוסברה
אפונה
400 גרם מלפפון    

 

פול

השבוע אתם מקבלים בסל את ביכורי הפול שלנו לשנה זו; תרמילים ירוקים שמנים (האפונה קטנה ומתוקה יותר!).
הזן שאתם מקבלים השבוע הוא הפול הקפריסאי, והוא גדול יותר מזן הפול המצרי שצומח לו לאיטו בשדה, ושאותו תקבלו בעתיד.  
הוותיקים מביניכם כבר קראו על הפול בעלונים שקבלו בשנה שעברה. לכן נחזור על הדברים שנכתבו אז ונוסיף עליהם.

fava_bean.jpgשלושה עשר דברים שלא ידעתם על פול:

1. שמו הלטיני של הפול הוא Vicia faba, ובערבית – فول
2.  לפתגורס, המתמטיקאי והוגה הדעות היווני, מיוחסת המימרה "הימנע מפול".
3. בעבר רווחה אמונה כי נשמות המתים יכולות להיכנס בתרמילי הפול, ומסיבה זו היה הפול מאכל מקובל בסעודות לוויה.
4. לצמח הפול 12 כרומוזומים בעוד לשאר קרובי משפחתו ישנם 14 כרומוזומים. לכן לא ניתן לעשות בפול הכלאות.
5. עבור כ-20 אחוז מהאנשים הלוקים בחוסר גנטי באנזים מסויים G6PD) , למתעניינים) בשל המצאותם של החומריםVicine  ו-Covicine עלולה אכילת פול לגרום לאלרגיה חריפה ולפעמים אף למוות! תופעה זו מכונה "פביזם" על שם      ה Vicia faba -.
6. ואם ברפואה עסקינן, בפול ישנה חומצה אמינית נדירה (L-Dopa) שנמצאה כיעילה ביותר למניעת מחלת הפארקינסון.  William S. Knowle, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2001 זכה בו על מחקרו העוסק בסינתזה של החומצה בניצולת גבוהה ביותר.
7. במשנה מוזכר פול המצרי עשרה פעמים
8. צמחי הפול תורבתו במזרח מרחב הים התיכון בסוף התקופה הניאוליטית (4500- 6800 לפנה"ס).
9. .ישנן ארבע "אילנות יוחסין" של זני פול מתורבתים.
10. שרידי פול הקדומים ביותר בעולם – מתוארכים לראשית האלף השביעי לפנה"ס ונמצאו באתר ארכיאולוגי סמוך לנצרת, אצלנו בישראל! [עם זאת, זהו ממצא בודד מן התקופה הזו ולכן לא ידוע אם שרידי הפול האלו הם של צמחים מתורבתים].
11. ברפואה העממית נעשה שימוש בפול כחומר ממריץ.
12. 60% מהתוצר העולמי של הפול בא מסין.
13. פולי הפול מכילים 25% חלבונים.

 ישנן דרכים רבות לאכול פול. ניתן לבשל אותו במים ללא מלח, לאדות אותו במים ומעט שמן זית, או לטגן שום favabeanmorocco.jpgובצל, להוסיף את הפול, מים רותחים ומיץ לימון. לאחר בישול של כרבע שעה עד אידוי הנוזלים, יהיה התבשיל מוכן לאכילה.
אפשר גם לחמם בתנור בחום נמוך, בתבנית מרוססת בשמן זית, שום ועשבי תיבול טריים כמו רוזמרין, טימין או זעתר, להוסיף את הפול ולאפות אותו באטיות. כשהפולים רכים מאוד מועכים אותם יחד עם שיני השום והתבלינים, ומורחים על לחם.
וכמובן שאפשר לשלוף את הפולים ולאכול אותם טריים.

מתכונים נוספים (חלק פשוטים, וחלק למיטיבי בישול):

סלט פול ירוק
• המרכיבים:
1 ק"ג פול קלוף
3 שיני שום כתושות
1/4 כוס גבעולי כוסברה קצוצים
1/8 כוס חומץ
כפית כמון
2 כפות שמן זית
1/2 כף מיץ לימון
מלח לפי הטעם 

• ההכנה:
– שמים את הפולים הירוקים בסיר ויוצקים מים עד כדי כיסוי.
– מוסיפים מעט מלח ומבשלים על להבה בינונית עד שהפול רך.
– מסננים מקררים ומעבירים לקערה
– מוסיפים לפול את השום, הכוסברה ויתר התבלינים
– מערבבים ומגישים קר.
מרק פול על פי אתר walla
• המרכיבים:
1/2 ק"ג פול ירוק קפוא
1/2 לפת גדולה, קלופה וחתוכה לקוביות
כרישה שטופה ופרוסה
גזר חתוך לרצועות
3-2 גבעולי סלרי
2 ליטרים מים (כ-8 כוסות)
1/4 כוס כוסברה קצוצה
1 בצלים ירוקים קצוצים
1/2 כפית פלפל לבן
1/4 כפית כורכום טחון
מלח לפי הטעם 

• ההכנה:
– מפשירים את הפול. שמים בסיר גדול.
– מוסיפים את הלפת, הכרישות, הגזרים, הסלרי והמים ומביאים לרתיחה.
– מנמיכים את האש ומבשלים עד שהירקות יתרככו.
– מרסקים בממחה חלק מהירקות.
– מוסיפים את התבלינים והכוסברה.
– מבשלים כ-30 דקות נוספות.
– מעטרים בבצל ירוק ומגישים.
 
תבשיל פול מתוך האתר "על השולחן"
• המרכיבים:
2 לימונים חצויים
500 גרם פול (אפשר פולים יבשים שהושרו במים, יום קודם, וסוננו (
כפית מלח
להגשה:
6-5 כפות מלח
3 כפות כמון טחון טרי
 
• ההכנה:
–   ממלאים סיר גדול במים, עד למחציתו. מביאים לרתיחה  
    ומוסיפים חצאי לימון ומלח.
–   מוסיפים את הפול.
–   מכסים את הסיר בנייר סופג ובמכסה.
– מבשלים כ-50-40 דקות, עד לריכוך. מסננים.
להגשה:
מערבבים מלח וכמון בקערית ומניחים על השולחן לצד הפול.

 

פלאפל פול
• המרכיבים:
500 גרם פול מצרי (קטן)
כפית סודה לשתייה
2 כפיות כמון
6 שיני שום כתושות
בצל בינוני מגורר
צרור פטרוזיליה קצוצה
צרור כוסברה קצוצה
מלח ופלפל
פפריקה חריפה (למי שאוהב)
שמן לטיגון 

• ההכנה:
– משרים את הפול במים למשך הלילה. מסננים (קולפים) ומעבירים לקערת מעבד מזון. מפעילים עד שנוצרת מחית חלקה. מוסיפים סודה לשתייה ומשהים כשעה.
– מוסיפים את כל יתר החומרים ומעבדים לתערובת אחידה.
– צרים כדורים בידיים לחות ולוחצים עליהם מעט על מנת לקבל קציצות פחוסות
– מחממים שמן במחבת רחבה ומטגנים בו את הקציצות עד שהן מזהיבות משני הצדדים.
– מומלץ להגיש כפלאפל בפיתה עם סלט ירקות ועם סלט חומוס ביתי

עלון 47, 28 בפברואר , 2 במרץ 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים (גם את ארגזי הקרטון הגדולים). אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

 

ולפתע באה לפת…

הלפת ( Brassica rapa) היא גידול תרבות עתיק, שהיה ידוע ביוון, ברומא, בסין ובמצרים העתיקה. הצמח תורבת לפני 5000 שנה והוא אחד ממיני הירקות העתיקים ביותר. סתגלנותה של הלפת המתורבתת לתנאי גידול שונים הביאה להתפשטותה והפצתה באסיה, לאורך חופי הים התיכון וחופי האוקיינוס השקט.
ישנם ממצאים ארכיאולוגים ממערות בסין המצביעים על אכילה של לפת כירק חי ומאוחר יותר, על ידי שימוש באש – גם באופן מבושל. במרכז אירופה הלפת מוכרת כבר במאה הראשונה לספירה. בתחילה היא נחשבה מזון של המעמד הנמוך, אבל ברומא הפכה למאכל של בני האצולה. הרומאים הכירו מספר זני לפת שנשאו שמות יוונים המצביעים על מוצאם. גם אבותינו אכלו לפת ובמשנה שלנו היא נזכרת תשע פעמים בהקשרים שונים.
הלפת היא גידול רב-שימושי. במספר ארצות מרובים הזנים המגודלים למספוא, ולעתים אף מופק שמן מזרעיה. אך עיקר גידול הלפת הוא, כמובן, למאכל אדם. הלפת היא אירופאית גאה במקורה, וכך מרבית המינים שאנו אוכלים, אבל ישנם גם כמה מינים אסייתים.
יש המכנים את הלפת "כרוב הירקנים". כינוי מוזר בהתחשב בכך שהלפת היא ממשפחת המצליבים וקרובת משפחה רחוקה בלבד של  תת-המשפחה של הכרוביים. כינוי אחר שניתן לה הוא "תפוח האדמה של המטבח העתיק". כינוי המעיד על חשיבותה של הלפת לדיאטה של הקדמונים.
בחלקה הראשון של המאה העשרים נזנחה הלפת, כששפים אירופאים הפסיקו לבשל אותה, והכתירו אותה כמשעממת וסתמית. אבל בעשר השנים האחרונות, כמה טוב, היתה ללפת עדנה: טעמה המודגש ומרקמה, כך נזכרו באירופה וגם בארה"ב, מושלמים לייצור פירה או סופלה, וישתלבו מצוין במיני מרקים ביתיים. אז למה לא גם בישראל?
הלפת היא אשרוש (שורש מעובה) עם שושנת עלים בראשו. מרביתה צוואר-שורש מעובה ומיעוטה שורש מעובה, והיא דומה בחיצוניותה לצנון, מלבד בצבע האשרוש, שהוא לבן, ורוד, צהבהב או סגול, בניגוד לצנון שצבעו אדום בד"כ.
הזנים האירופיים הם דו-עונתים. הצמח מפתח בראשית גידולו, בעונה הקרירה, שושנת עלים ושורש, ובהמשך מתפתח עמוד התפרחת. עלי הלפת דומים לכינור, התפרחת שלה מסועפת וצבע הפרחים כתום או צהוב. ידועים זנים כדוריים, עגולים-פחוסים ושיפודיים, ובעונות מסוימות ניתן למצוא לפת מתוקה. הזן הנפוץ בישראל הוא "סגול-הקודקוד" – לא פחות!
ערכה התזונתי של הלפת דומה לזה של כרוב אם כי היא מכילה יותר פחמימות: 32 קלוריות ב – 100 גרם. את האשרוש של הלפת אוכלים חי או כבוש, ואת העלים הירוקים נהוג לבשל, כמו תרד – הם עשירים במיוחד במינרלים וויטמינים חיוניים.

קלפו ושטפו את הלפת רק דקות ספורות לפני ההכנה, אחרת הירק ישחיר (בדומה לתפוח אדמה). בישולו של הלפת יארך בין חמש לעשר דקות, במים רותחים. אך התהליך לא יסתיים כאן: כיוון שהלפת נוהגת לספוג מים רבים, רצוי לייבש אותה מעט לאחר הבישול, במחבת משומנת במעט חמאה.

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
גזר – השלמה
כרובית
תפוחי אדמה – מזן שרלוט (זן של תפודים)
לפת – השלמה
כוסברה
חסה רומית עלים
פלפל אדום – השלמה
צנון אדום
מיקס לסלט – השלמה
 ובסל הגדול תוספת של
ברוקולי
פטרוזיליה – מסולסלת
מנגולד – עלי סלק – זן "ריינבו"

 

מרק לפת (מתוך האתר "על השולחן"):
• המרכיבים:
חצי ק"ג לפת, קלופה וקצוצה
2  בצלים גדולים קצוצים
 3 מקלות סלרי קצוצים
 1 גבעול כרישה קצוץ
 2 שיני שום
חצי כפית זרעי כוסברה טחונים
 2 עלי דפנה
 750 מ"ל ציר ירקות
150  מ"ל חלב סויה
כפית חרדל גרגירים
כפית דבש
מיץ מחצי לימון
מלח ופלפל שחור, טחון טרי
כף פטרוזיליה קצוצה 

• ההכנה
להניח את הירקות בסיר עם מים ולהביא לרתיחה
להוסיף שום, כוסברה, עלי דפנה וציר ירקות. ולבשל 20 – 30 דקות, או עד שהירקות רכים.
לסלק את עלי הדפנה, ולמעוך את הירקות בבלנדר ידני או במעבד מזון.
להוסיף חלב סויה, חרדל, דבש ומיץ לימון, ולערבב.
לתבל לפי הטעם, ולהגיש עם מעט פטרוזיליה קצוצה.
בלפת ניתן לעשות כל מה שאתם נוהגים לעשות בדרך כלל בגזר (הקרמה, אידוי בחמאה או זיגוג), וגם צ‘יפס.
בעודה חיה לגמרי, מומלץ לשלב פיסות ארוכות ודקות בסלט ירקות.

לחילופין, הנה מתכון קל וטעים לסלט לפת, חסה וגזר:
• המרכיבים:
לפת חיה וגזר מגורדים
חומץ
שמיר קצוץ
חסה
מלח ופלפל 

• ההכנה
לערבב ולהגיש.

 

כמו ירקות אחרים, את הלפת אפשר ואף רצוי, לכבוש:

• מרכיבי התחמיץ:
1 כוס סוכר
1 כוס חומץ
1 כוס חמים
מלח 

• ההכנה
לקלף בעדינות את הלפת ולחתוך לקוביות.
להביא את מרכיבי התחמיץ לרתיחה, ולצקת על הירקות.
לאחסן בצנצנת.
(אפשר להגיש מייד אחרי שהנוזלים התקררו, או לשמור במקרר עד מספר שבועות).

עלון 46 21-23 פברואר 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים( גם את הארגזי הקרטון הגדולים). אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

 

אני רוצה להתחיל את העלון הזה בברכת מזל טוב לבת-עמי וישראל על הולדת בתם , נטע.

בשבוע שעבר היתה אי הבנה ביני לבין יוחאי , שנמצא בארה"ב עם בת-עמי , לגבי כתיבת העלון השבועי ולכן לא קיבלתם את העלון של שבוע שעבר, עמכם הסליחה.

לפני שבועיים, להזכירכם, היה השבוע הגשום ביותר החורף הזה , ירד כ 120 מ"ל בשדה, ועשרה ימים לא יכולנו להכנס עם הרכבים לשדה בגלל הבוץ. בימים כאלו אנו נכנסים ברגל לשדה קוטפים ומוציאים את הארגזים ברגל ואורזים בסככה שלנו שנמצאת אצל בעלת השדה , ליאורה פוקר. בשבוע שעבר היה ממש בקרוב של האביב הקרב ובא, ולקראת סופו של השבוע הצלחנו להכנס לשדה עם המכוניות.

בימי הגשם שהיו לא יכולנו לעבוד וזכינו לימי מנוחה שייחלנו להם בעונת הקיץ ,למרות שהיה לנו הרבה מה לעשות בשדה , לשתול את השתילי החסות , הכרוביים והסלרי עלים כמוכן לעשב ולדלל את השתילים והזריעות שכבר הוכנסו לאדמה במשך החודשיים האחרונים.

בימים אלו אנו עסוקים בהכנת התוכניות לאביב , הזמנת והכנת שתילי קיץ כמו עגבניות , עגבניות צ'רי , חצילים ופלפלים שישתלו בעזרת השם בתחילת אפריל והכנת הערוגות לדלועים למיניהם. כמוכן אנו ממשיכים לשתול ולזרוע במרווחים של חודש את ירקות החורף , כדי שכל שבוע שנוכל לקטוף כל שבוע תוצרת טרייה מהשדה לשלוח לכם באותו יום שהירקות נקטפו.
עבודה השדה בתקופה זו מאוד אינטנסיבית ומתחלקת בעיקר בין שתילה, זריעה, עישוב, דילול וכמובן – קטיף. בשבוע זה יגיעו לתגבר אותנו עובדים נוספים (חברים טובים שנעתרו לבקשת העזרה) כדי להשלים את ימי העבודה שלא יכולנו לעבוד בגלל הגשם. שלא תבינו לא נכון, אנו מברכים ושמחים על כל טיפה וטיפה שיורדת גם אם זה מונע ממנו לעבוד בשדה. 

אני רוצה לבקש מאלו מכם שעוד לא מלאו את הסקר ושלחו אותו אלי, לעשות מאמץ קטן ולמלא את הסקר, זה מאוד חשוב לנו בתכנון עונות הגידול הבאות.

דבר נוסף, סוף החודש הגיע ואלו מכם שעוד לא שילמו את החשבון של חודש פברואר, אני רוצה להזכיר לכם לשלם, חשוב לנו מאוד שהחשבון ישולם עד סוף החודש ולא אחרי כדי שנוכל לשלם משכורות לעובדים וכמובן את ההוצאות השוטפות. מי מכם שלא יודע את מצב החשבון שלו יכול להתקשר איתי במייל או בטלפון ואני אעדכן אתכם.

שיהיה שבוע טוב לכולנו
אלון , בת-עמי וצוות ח'ביזה.

 

ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
גזר – השלמה
בטטה
תפוחי אדמה – מזן שרלוט (זן של תפודים)
כרישה – השלמה
כוסברה
חסה רומית עלים
פלפל אדום – השלמה
צנוניות
תפוז – זן ניו הול חדש
סלק אדום 
ובסל הגדול תוספת של
בצל ירוק
שמיר
רוקט

 

"כל המשפחות המאושרות
דומות זו לזו…"
   (טולסטוי, הפתיחה לרומן אנה קרנינה)

סיפור משפחתי
מדי פעם שומעים בחדשות על פיתוחים מדעיים אחרונים של צמחי מאכל או ירקות חדשים. ייתכן שהיום קצב החידושים והשינויים מהיר הרבה יותר מבעבר, אך גם בעבר, אפילו הרחוק והפרימיטיבי, פיתחו ושכללו החקלאים את סוגי הירקות שגידלו. למען האמת, רבים מהשינויים המדהימים ביותר שנעשו בתחום של פיתוח זנים לא היו כחלק ממחקר מתוקצב ומובנה, אלא בצורה הפשוטה של איסוף זרעים מאותם צמחים שמצאו חן בעיני החקלאי, והעדפתם על פני זרעים מצמחים פחות אהובים. לפעולה הפשוטה של הבחירה להרבות צמח מסויים על פני אחר היתה השפעה עצומה על שיפור ושינוי יבול מסויים או זן מסויים. עוד הרבה לפני שהבין האדם את הגנטיקה של הצמחים הוא גרם בפעולותיו לשינויים קטנים ואיטיים בגידולים, שהצטברו עם הזמן עד שהביאו לתוצאות ממשיות.

משפחת הכרוביים היא משפחה שיכולה להדגים את ההתפחות הזו יפה. כל בני המשפחה מקורם בצמח בר,brassica oleracea, שמקורו באיזור הים התיכון, והוא מזכיר בהופעתו צמח קנולה. מתישהו, לאחר ביות הצמח, החלו האנשים לגדל אותו בשל עליו. מכיוון שהם צרכו את העלים, רק הגיוני היה לבחור בכל שנה את הצמחים שהניבו את העלים הגדולים ביותר, כתוצאה מכך הפכו עלי הצמח לגדולים יותר ויותר והביאו ליצירת הצמח המוכר לנו כקייל או קולרדז (kale / collards). שמו הספציפי של הקייל הוא var. acephala, שמיתרגם ל"כרוב חסר ראש".

אנשים אחרים העדיפו דוקא את הצמחים שהניבו עלים קטנים, צפופים ועדינים יותר במרכז הצמח בראש הגבעול, ובחרו להרבות דוקא צמחים בעלי תכונות אלו. עם העונות והמשך ברירת הצמחים בכיוון הזה, הפכה תכונת הקומפקטיות יותר ויותר בולטת בצמחים, שהניבו מצבור עלים צפוף וסגור יותר ויותר בראש הצמח. עם השנים הוא אף גדל, והפך ממש ל"ראש" הלא הוא הכרוב המוכר לנו, ששמו המדויק הוא var. capitata, שמשמעו כרוב בעל ראש.

בערך באותה תקופה, באיזור גרמניה של היום, העדיפו המגדלים דוקא צמחי kale בעלי גבעולים קצרים ועבים. הם חשקו באכילת הגבעול עצמו, ולאט לאט, תוך בחירת הצמחים הנוטים לגבעול עבה, הביאו את הכרוב הקדום לשנות את גבעולו, שהתעבה מאוד, ולהפוך לקולורבי, שזכה לשם var. caulorapa, שמשמעו "לפת גבעול".

מתישהו במהלך אלף השנה האחרונות פיתח האדם את התשוקה לאכול דוקא את ניצני הפרחים הלא מפותחים של הכרוב, ובחר דוקא את הצמחים שהפיקו ראשי פריחה גדולים. כך התפתחו הכרובית והברוקולי, שניהם ואריאציות שונות של תפרחת לא מפותחת של כרוב. שמה המדויק של הכרובית הוא var. botrytis, שמשמעו אשכול, בשל צורתה המזכירה אשכול ענבים. הברוקולי, שפותח באיטליה זכה לכינוי הספציפי var. italica.

ואחרון חביב במשפחה הענפה: על טעם ועל ריח אין להתווכח, ומסתבר שהיו גם כאלה שהעדיפו את הצמחים שפיתחו כמה מצבורי עלים צפופים ומכונסים לאורך הגבעול, והם היו כנראה בלגים. בחירה חוזרת ונשנית של הצמחים שהניבו דוקא את צורת העלים הזו הביאה לפיתוח כרוב הניצנים (Brussels sprouts), ולו ניתן השם הספציפי: var. gemmifera שמשמעו: כרוב בעל אבני-חן.

לסיכום, הסיפור המשפחתי הפתלתל הזה מראה כי ללא השכלה מסודרת באשר לגנטיקה או להרביית צמחים, ברירה פשוטה של זרעים, על ידי האנשים שגידלו אותם, והרבה אורך רוח וסבלנות, פותחו במשך 7000 שנה שישה סוגים שונים וייחודיים של ירקות. זה קורה במשפחות הכי טובות.

 

מתכונים:

קיש ברוקולי וגבינה צהובה
• המרכיבים:
½ ק"ג ברוקולי
1 בצל יבש חתוך 
2 שתי כפות חמאה
בצק לקיש
4 ביצים טרופות
¾ כוס שמנת
1 ¼ כוס חלב
מלח ופלפל
¼ ק"ג גבינה צהובה חתוכה לפיסות גסות

• הכנה:
לנקות את הברוקולי ולחתוך אותו לפרחיו.
לטגן קלות בחמאה את הבצל והברוקולי.
להניח את הירקות בתבנית (על גבי הבצק).
לערבב את הביצים, השמנת, החלב והתבלינים.
למזוג את התערובת על הירקות, ולהניח את פיסות הגבינה הצהובה למעלה.
לאפות בחום של 200 מעלות לכחצי שעה עד ארבעים דקות.
לחכות 10 דקות ולהגיש.
 
מרק כרובית
• המרכיבים:
1 ליטר חלב
50 גרם קשיו טבעי, לא קלוי ולא מומלח, טחון דק
1 כפית חמאה
2 כוסות מים
כרובית במשקל רבע קילו בערך, רחוצה, מופרדת לפרחים, וכל פרח חתוך לקוביות קטנות
1 כפית סוכר
מלח לפי הטעם
פלפל שחור גרוס טרי
2-3 כפיות כוסברה טריה קצוצה דק

• הכנה:
לשים בסיר את החלב, המים, קוביות הכרובית ואגוזי הקשיו הטחונים.
להביא לרתיחה.
להנמיך את הלהבה ולבשל כ – 15-20 דקות.
לרסק את תכולת הסיר לתערובת חלקה ללא גושים.
להוסיף סוכר ומלח.
להביא שנית לרתיחה, וכשרותח – להוסיף את החמאה.
להגיש תוך תיבול בפלפל שחור גרוס טרי ובעלי כוסברה קצוצים דק. 

 

כרוב ניצנים מוקפץ ברוטב יוגורט
• המרכיבים:
½ ק"ג כרוב ניצנים.
1 כף שמן זית
1 גביע יוגורט
מלח ופלפל שחור
שן שום קצוצה
כ- 10 עלי נענע קצוצים
גבעולי פטרוזיליה, כוסברה או עירית, לפי הטעם.

• הכנה:
לבשל את כרוב הניצנים עד שהוא כמעט רך ולסנן את המים.
בינתיים מכינים את הרוטב: לערבב היטב את כל החומרים, טועמים ומתבלים לפי הצורך.
לחמם מעט שמן בווק ולזרוק פנימה את הכרוב (ניתן לחתוך את הירק לשניים).
להקפיץ את הכרוב במשך כמה דקות – עד שהוא מקבלת גוון חרוך.
להוסיף מלח ופלפל.
להוריד מהאש ולהגיש עם הרוטב. 

 

סלט כרוב ואננס מתוך האתר "וואלה אוכל"
• המרכיבים:
1 קופסת אננס או מוטב אננס טרי.
½ כרוב לבן
כף מיונז
קמצוץ מלח

• הכנה:
לחתוך את הפרי לקוביות.
לקצוץ את הכרוב לרצועות דקות.
לערבב היטב, להוסיף כף מיונז ולערבב שוב.
להוסיף קמצוץ מלח וטיפ-טיפ סוכר, ושוב לערבב.
להניח במקרר לזמן מה, ולהגיש.  
טיפ-טיפ סוכר

עלון 45, 7-9 בפברואר 2005

 תזכורת: נא להחזיר אלינו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם כדי לשלוח אליכם את הירקות לשבוע הבא!
אם אינכם בבית – אנא השאירו את הארגז מחוץ לבית, במקום בטוח. אם הארגז לא בחוץ – יוסי יודע שאתם בבית וידפוק על הדלת כדי שתחזירו לו את הארגז.   תודה!

החורף חזר!!!!!!!

השבוע התחיל עם מזג אוויר סוער, שהשאיר אותנו בבית. ימי החורף מפנים לנו פנאי להתעסק עם כל הדברים מסביב לשדה: תכנון זריעות ושתילות לקראת האביב, סיכום חודש ינואר ותכנון חודש פברואר.

בחורף, שלא כמו בקיץ, לא ניתן לצפות מראש את מזג האויר וזה מקשה על סידור העבודה ומשאיר אותנו עם ימי חופש לא מתוכננים אך מבורכים. בתקופה זו אנו נחים וצוברים כוחות לתקופת האביב והקיץ. ביום ראשון זה, יום ההולדת העברי שלי, קיבלתי יום חופש מעבודת השדה בגלל הגשם.

כמו שאתם רואים אני כותב השבוע את החלק הזה של העלון, כי יוחאי, שכתב בשבוע שעבר וכנראה יכתוב את העלון, נסע השבוע לארה"ב להיות עם בת-עמי לקראת הלידה, אני שולח מכאן ברכה לבת-עמי ללידה קלה.

השבוע סוף סוף סודר ענין החשבוניות. אני שולח לכם חשבונית מרוכזת של כל השבועות החסרים בחודש ינואר (בנפרד) וחשבונית של חודש פברואר עד השבוע הנוכחי (כולל). מהשבוע תקבלו חשבונית כל שבוע כמו שהיה בשנה שעברה.
תודה על הסבלנות.

אלון
ומה בסל השבוע?
עגבניות – השלמה
מלפפונים – השלמה
גזר – השלמה
ברוקולי
תפוחי אדמה
חסה – רומית עלים
רוקט
פטרוזיליה מסולסלת – השלמה
סלרי- השלמה
פלפל אדום – השלמה
כרובית מזן קנדיד
בטטה – עלומים 

ובסל הגדול תוספת של
כוסברה – השלמה
צנון לבן
מנגולד צבעוני
 
"כרובית היא בסך הכל כרוב עם השכלה אקדמאית" (מארק טווין)
הכרובית היא אכן בעלת קרבת משפחה הדוקה לכרוב ולקרוביו הרבים האחרים המוכרים לנו: הברוקולי, הכרוב הסיני, הקולורבי, כרוב הניצנים והקולרדז/קייל. אצל כל אחד מבני המשפחה אנחנו אוכלים חלק אחר מהצמח (אם כי גם חלקים אחרים של הצמח אכילים וטעימים). במקרה של הכרובית, כמו אצל הבורוקלי, אנחנו אוכלים קרקפת (סוג של תפרחת) המורכבת מניצני פרחים, עוקציהם, חפיהם, וענפי התפרחת הצפופים שהתעבו ונעשו בשרניים. לאורך גידולה של הכרובית מוקפת הקרקפת הזו בשושנת עלים צפופה, הסוגרת עליה בדומה לצורה בה עלי הכרוב סוגרים "ראש כרוב". העלים הפנימיים הכפופים קצת כלפי פנים, מגינים על-ידי כך על הכרובית המתפתחת, מונעים את כניסת קרני השמש אליה, וכך מונעים היווצרות כלורופיל וושומרים על צבעה הלבן. לכן, כשבוחרים זן של כרובית חשוב לבחור זן שעליו נסגרים יפה על התפרחת. לפעמים כשהחקלאי שם לב שהעלים לא עושים את מלאכתם, הוא פשוט עובר בין השורות וקושר בגומי את העלים החיצוניים כדי שיעטפו את הכרובית ויגנו עליה מהשמש. בניגוד לברוקולי, המפתח ראשים צדדיים נוספים לאחר הקטיף של הראש העליון, הכרובית מפיקה ראש אחד, במרכז הצמח, ואינה מייצרת עוד תפרחות לאחר קטיף יחיד זה. היא נקטפת בדרך כלל כאשר היא מגיעה לגודל מרבי, אך שומרת עדיין על דחיסות ומוצקות. אם נשאיר אותה בשדה, תתחיל התפרחת להיפתח ולהיפרד, כהכנה לפריחת הפרחים הזעירים כמו זר גדול.
הכרובית התפתחה כנראה, כמו שאר בני המשפחה, מזן של כרוב בר, שמקורו באגן הים התיכון ומשם נדד לארצות אירופה, הודו וסין. בדרך כלל הכרובית, שוב, כמו כל בני משפחתה, היא גידול של העונה הקרה. בעונת הקיץ היא מתקשה לגדול ופורחת מהר מדי, אך זנים רבים שלה פותחו כך שיעמדו בטמפרטורות גבוהות יותר, למשל בהודו, שם היא מנה מקובלת בתפריט, מבושלת בקארי עם תפוחי אדמה (אלו גובי, ראו במתכונים).
כמו כל בני משפחתה, הכרוביים, צורכת הכרובית הרבה חנקן, ולכן חשוב לגדל כרובית באדמה פוריה, שהועשרה בקומפוסט, ולהקדים לה גידול קטניות או זבל ירוק, שמעשירים את האדמה בחנקן. ושוב, לאחר גידול הכרובית והכרוביים האחרים, אנחנו משתדלים לגדל גידולים שדורשים פחות חנקן ויוכלו להתמודד יפה עם אדמה שצריכה להתאושש מצריכת חנקן גבוהה. משפחת הדלועים, שגדלה באביב ובקיץ, לאחר עונת הכרוביים, היא דוגמא טובה ל"מחזור זרעים" לאחר כרוביים.
למרות האמור לעיל לגבי צבעה הלבן הנחשק של הכרובית, יש היום זנים של כרובית בצבעים שונים, שנמכרים בשל יחודיותם:

cauliflower cheddar.jpg
ראשונה היא הכרובית הכתומה-צהבהבה, היא נראית כמו כרובית לבנה ש"השתזפה" קלות, והיתרון שלה הוא שהיא עשירה בבטא-קרוטן, מרכיב ששאר בני משפחת הכרוביים עשירים בו, ומתבטא בצבעם הכלורופילי הירוק, אך בכרובית הלבנה הוא חסר.
כמו כן ישנו זן של כרובית ירקרקה, שנראית, שוב, כמו ואריאציה של ירוק חיוור על הכרובית הלבנה הרגילה:cauliflower panther.jpg
צבע נוסף של כרובית שפותח בשנים האחרונות הוא הכרובית הסגולה. זו כבר כרובית בגוון עז של סגול, לא cauliflower purple.jpgצללים עדינים. זנים שונים של כרובית סגולה ישנו את צבעם לכחול עמוק או לירוק כאשר מבשלים אותם. מעט מיץ לימון במי הבישול מסייע לשמור על הצבע. זו כרובית שמעלתה ביופיה ויוחודיותה. טעמה, עד כמה שחיכי הלא מעודן יכול להעיד, הוא כשל כרובית לבנה רגילה ומוכרת. אותה הגברת בשינוי האדרת.

הזן האחרון שרציתי לספר עליו הוא שילוב בין ברוקולי וכרובית, והוא מייצר כרובית ממש מוזרה לצראה, הנראית לי תמיד כאילו יצאה ממוזיאון חייזרים כלשהוא: זו כרובית "רומנסקו". והיו אתם השופטים בענין ההגדרה והתיאור המדויקים המתאימים לה. היא פשוט יוצאת דופן לגמרי, מעין ספירלה פסיכדלית משהו, ירקרקה בצבעה, וטעימה מאוד, ממש כמו… כרובית.

cauliflower romanesco.jpg

כמו שאר בני המשפחה, הכרובית עשירה בויטמין C (כוס כרובית מבושלת מכילה למעלה מ-90% מהמנה המומלצת ליום!), בחומצה פולית, בסיבים תזונתיים, ויטמין B6, ועוד. ושוב, ייחוסה המשפחתי שם אותה במקום של כבוד בקרב הירקות המסייעים למניעת סרטן. משפחת הכרוביים מכילה כנראה חומרים המונעים הפעלת אנזימים מחוללי סרטן בגוף, ומצד שני מגבירים פעילות אנזימים שמנטרלים ומחסלים קרצינוגנים. כהנחיה כללית מומלץ לאכול 2-3 מנות ממשפחת הכרוביים בשבוע.

 אנקדוטה קטנה שלא ידעתי איפה בדיוק להכניס: האם ידעתם שהכרובית קשורה לא רק לאקדמיה אלא גם לספורט?
אוזן כרובית – מונח רפואי כשר הוא עיוות של האוזן הנגרם כתוצאה מפציעות חוזרות, כמו אצל מתאבקים. הסיבה העצובה למונח זה היא שהאוזן אכן מקבלת צורה גבשושית כשל כרובית…

טיפטיפה
 כרובית כדאי לאחסן במקרר, עטופה בשקית ניילון, אך לא אטומה (צריך לאפשר לגופרית להשתחרר אחרת הכרובית נצבעת ומתקלקלת), כשהגבעול כלפי מטה והתפרחת עליונה, כדי למנוע הצטברות רטיבות על התפרחת.
 כמו הברוקולי, כדאי לבשל אותה לזמן קצר בלבד, כדי לשמור על הפריכות, למנוע עודף ריחות ובריחה של חומרים מזינים
 כדי לשמור על צבעה הלבן, כדאי להוסיף מעט מיץ לימון למי הבישול

 

אלו גובי- קארי של תפוחי אדמה וכרובית, תבשיל הודי המוכר לכל מי שטייל בהודו, מוקדש באהבה רבה ליאיר שלנו מ"חֻ'בֵּיזָה".
(מתכון של איילת בן יוסף מתוך אתר Ynet)
• המרכיבים:
½ ק"ג תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות
1 כרובית בינונית מפורקת לפרחים
מעט שמן לטיגון
כפית מלח
½ כפית פפריקה מתוקה
½ כפית כורכום
אבקת צ'ילי / פפריקה חריפה / כמה טיפות טבסקו
½ כוס מים
½ כוס אפונה קפואה (אם רוצים) 

• ההכנה:
 מחממים את השמן במחבת גדולה, מטגנים את תפוחי האדמה עד שהם משחימים מעט (כ-5 דקות).
 מוסיפים את הכרובית ואת כל התבלינים, מערבבים היטב ומבשלים עוד 5 דקות.
 מוסיפים את המים, מכסים ומבשלים עוד 5-10 דקות, עד שהירקות רכים. מוסיפים את האפונה ומבשלים עוד 2 דקות.
 טועמים – ואם צריך מתקנים תיבול. אפשר בהחלט להכין מראש ורק לחמם לפני ההגשה.

 

למיטיבי לכת: קוסקוס כרובית: מתכון מאתר האוכל של גיל חובב: (ואפשר כמובן להשתמש ברעיון הקוסקוס מכרובית לקוסקוס רגיל)
• המרכיבים:
1 כרובית
לציר: ½ ק"ג בשר ועצמות טלה
1 בצל
1 גזר
1 שורש סלרי
3 שיני שום
מלח ופלפל שחור גרוס
1 כף חומץ בלסמי
לרוטב: קוביות קטנות של תפוחים, אגסים,
גזר, עגבניות וסלק
כמה חוטי זעפרן 

• ההכנה:
 להכנת ה"קוסקוס": מפרקים את הכרובית לפרחים קטנים, שמים בבלנדר ומפעילים ב-3 פולסים. מתקבלים פירורי כרובית בגודל קוסקוס
 חולטים את פרחי הכרובית במים רותחים למשך דקה, מסננים ומעבירים מיד לקערה עם מי קרח. מסננים שוב ושומרים בצד.
 מכינים את הציר: מבשלים מרק מכל החומרים + 4 כוסות מים. מסירים את הקצף שעל פני המרק. מסננים ומבשלים בסיר פתוח עד שהמרק מצטמצם לכדי רבע מנפחו המקורי ומקבל גוון כהה מאוד ומרקם צמיגי מעט (לוקח זמן)
 מסדרים את קוביות הפרי והירק, יחד עם חוטי זעפרן בהיקף של צלחות שטוחות, מניחים במרכז כל צלחת תלולית "קוסקוס", יוצקים עליה 2-3 כפות ציר טלה חם ומגישים מיד.

 

כרובית וגזר מוחמצים:
• המרכיבים:
1 כרובית
3 גזרים
10 כוסות מים
60 גר' מלח בישול
לתחמיץ: ½1 כוסות מים
½1 כוסות חומץ
כף מלח
כפית סוכר
2-3 עלי דפנה
3-4 שיני ציפורן
3-4 גרגירי פלפל אנגלי
2-3 שני שום
פלפלון חריף 

• ההכנה:
 רוחצים את הכרובית ומפרקים אותה לפרחים, פורסים את הגזרים לפרוסות
 לחליטת הירקות: מרתיחים את המים ומלח הבישול, מניחים את הירקות בקערה, ויוצקים עליהם את המרתח, מכסים בצלחת ומשאירים 24 שעות. לחילופין: מבשלים את הירקות במי מלח 2-3 דקות
 הכנת התחמיץ: מרתיחים את המים והחומץ, מוסיפים את התבלינים ומבשלים 10 דקות.
 מכניסים את הירקות החלוטים לצנצנת ושופכים עליהם תחמיץ מתובל רותח.
 סוגרים מעט, משאירים להצטנן, ואז סוגרים את הצנצנת לגמרי.
 ממתינים 14 יום, ואוכלים בהנאה.

 

סלט כרובית נפוליטני
• המרכיבים:
1 כרובית בינונית
6 רצועות אנשובי
1 כף צלפים
3 כפות שמן זית
1 כף חומץ יין
1 כפית מלח
¼ כפית פלפל
100 גרם זיתים ירוקים.  

• ההכנה:
 מפרידים את הכרובית לפרחים קטנים ורוחצים היטב. מבשלים במי מלח כ8-5 דקות עד שהכרובית תתרכך מעט אך לא תתפורר. מסננים ומיד מעבירים לקערה עם מי קרח. מסנננים שוב ושומרים בצד.
 קוצצים דק את רצועות האנשובי, מסננים את הצלפים.
 מערבבים את השמן, החומץ המלח והפלפל בקערת סלט. מוסיפים את הכרובית ומערבבים בקלילות עד שתתכסה ברוטב, מפזרים על הסלט את האנשובי הצלפים והזיתים השחורים.