כרוב ניצנים מוקפץ ברוטב יוגורט

המרכיבים:
½ ק"ג כרוב ניצנים
1 כף שמן זית (לטיגון)
1 גביע יוגורט
מלח
פלפל שחור
שן שום כתושה
כ- 10 עלי נענע קצוצים
גבעולי פטרוזיליה
כוסברה או עירית, לפי הטעם

אופן ההכנה:
1. לבשל את כרוב הניצנים עד שהוא כמעט רך ולסנן את המים.
2. בזמן שכרוב הניצנים מתרכך: לערבב היטב את כל החומרים לרוטב בקערה נפרדת , לטעום ולתבל לפי הצורך.
3. לחמם מעט שמן בווק ולזרוק פנימה את הכרוב (ניתן לחתוך את הירק לשניים). להקפיץ את הכרוב במשך כמה דקות, עד שהוא מקבל גוון חרוך. להוסיף מעט מלח ופלפל שחור ולהוריד מהאש.
4. להמתין מעט שיצטנן ולהגיש עם הרוטב.

בתאבון!

עלי ח'ביזה 333 – 28 בפברואר-2 במרץ 2011, כ"ד-כ"ו אדר א' תשע"א

פולי מירושלים סיפרה לי על הצגות שהיא מפיקה בתיאטרון המרתף בירושלים, שהוא בית ספר מקצועי למשחק וקבוצת תיאטרון לנוער בסיכון המחונן בתחום אמנויות הבמה. הצעתי לה להזמין אתכם להצגה "קולות שבורים" המועלית בימים אלו – הנה הפרטים (לחצו על התמונות להגדלה):

________________________________

הזמנות לאפיה הדו-שבועית של יפתח מתקבלות השבוע. נא העבירו לנו את בקשותיכם עד יום שישי הקרוב. יפתח מסיים את הכנת ואפיית הכיכרות ביום רביעי הבא, והם יחולקו בארגזים של ה9 וה14 במרץ. לאחרונה החל יפתח לאפות גם סדרת לחמים חדשה – לחמים סינרגטיים. קצת הסבר במילותיו שלו: "הלחמים הסינרגטיים, כולם על בסיס כוסמין אורגני נבוט, מכילים מגוון רכיבים נוספים שנבחרו בקפידה ופועלים לפי עקרון הסינרגיה – עקרון של שיתוף פעולה אפקטיבי. השילוב של המזונות והחומרים הפעילים בתוכם משפרים ומעצימים את הספיגה האפקטיבית בגופנו. כך, השלם הנוצר גדול מסך חלקיו. לחמים אלה מבטאים עקרון של תזונה לחיים בריאים כאשר לכל לחם הדגש שלו".
את הלחמים של יפתח אפשר להזמין דרך טופס ההזמנות שלנו או פשוט דרך המייל/הטלפון.
______________________

השבוע – פרק שני בטרילוגיית עשבי התבלין הסוככיים שלנו:

"מאז ומתמיד היה דוד אלבר דמות פלאים במשפחתנו… כשעקר לבית החווה הבודד… חשבנו שרוחו תישבר בתוך שבוע-שבועיים… אבל הוא הפתיע את כולנו. חי בבדידות, התפרנס מיגיע כפיו, ועוד מצא לו זמן לתחביבים – הוא גידל שירים של פרנסיס ז'ם. בערוגות פטרוזיליה גזם באהבה אותיות נאות, מלים ושורות. כשבאנו לבקרו, מצאנו בכל ערוגה שיר נוצץ בצניעות ירוקה, ומולו, בצדעיים סחופי זיעה, הדוד אלבר, קורן כקדוש מנומנם"
(מתוך הסיפור "דוד אלבר" בקובץ "אחוזות החוף", אמיר גוטפרוינד
)

הפטרוזיליה מתאימה אכן מאוד לכתיבת שירה, ואולי במיוחד לשירתו של פרנסיס ז'ם – מצד אחד היא טבעית, יומיומית ומוכרת לנו כל-כך, אנחנו אותה מפזרים בנונשלנטיות על סלטים או מבשלים במרק, אך היא קשורה בתרבות המערבית גם לנושאים כבדי משקל כמו חיים ומוות, מלחמות וניצחונות, אהבה ופרידה.

היא פה, באיזור הים התיכון, כבר המון שנים – מקורה בדרום אירופה ואגן הים התיכון. האזכור הראשון לתבלין מצוי ביוון העתיקה, היוונים עטרו זרי פטרוזיליה לראשי מנצחים מחד, ומאידך היו מפזרים עלי פטרוזיליה על קברים. הם גם העניקו לה את שמה, שבא להבדילה מדודנה הסלרי: השם פטרוסלינון=כרפס הסלע (petros-סלע, selinon-כרפס) מתאר את הכרפס הגדל בין סלעים, להבדיל מכרפס המים (הסלרי הרגיל), הגדל סמוך למקורות מים. אולם, בתור סמל מקודש לניצחון ומוות הם לא הגישו אותה לשולחן.

הראשונים שממש בישלו עם התבלין היו הרומאים, אך את הכיבוש הקולינרי שלה חייבת הפטרוזיליה דווקא לנסיכה האיטלקית קתרינה לבית מדיצ'י, שנישאה לצרפתי והתעקשה לייבא איתה את התבלינים האיטלקיים. משם, קצרה הדרך להפיכתה של הפטרוזיליה לתבלין החובה בכל מטבחי האזור.

לפטרוזילית העלים (בשונה מזו המגודלת לשם השורש המעובה שלה) יש שתי צורות עלים: שטוחה או מסולסלת. המסולסלת יפה ומיוחדת יותר ומשמשת בעיקר לקישוט. השטוחה היא הפטרוזיליה הפשוטה והנפוצה, היא המשמשת בדרך כלל בבישול, שכן היא עשירה יותר בשמן האפיול (apiol) המקנה לה טעם חזק יותר.

.במיתולוגיה היוונית נקשרה הפטרוזיליה לסיפור על התינוק ארכמורוס, בן ליקורגוס, מלך נמאה, שהושאר לבדו ע"י אומנתו והוכש למוות ע"י נחש. כשהרימה האומנת את הילד המת התגלה שיח פטרוזיליה תחתיו, שעל פי האגדה צמח מדמו של הילד. לזכרו של ארכמורוס (שמשמעות שמו: "ראשית אסון") ייסדו היוונים את המשחקים הנמאיים בהם נישא הספד לזכרו של הילד המת, והמנצחים עוטרו בעטרות פטרוזיליה. כך הפכה הפטרוזיליה צמח מקודש הקשור בזיכרון המתים ובכבודם. באותו הקשר, הוקדשה הפטרוזיליה לפרספונה, מלכת השאול, המבלה את חודשי הסתיו והחורף בשאול ובאביב עולה למעלה, וגורמת לפריחה והתחדשות. יצור תחתון נוסף אשר לו מוקדשת הפטרוזיליה הוא כארון, שייט המעבורת המעבירה את נשמות המתים דרך נהר הסטיכס אל עולם המוות. כדי לשכנע אותו לקחת את המת לעולם שמעבר, היה נהוג להשתמש בפטרוזיליה בטקסי לוויה ולשתול אותה ליד קברים.

ובתפקיד הפוך – באי גורנזי, מאיי התעלה, התשובה שמקבלים ילדים השואלים איך באו לעולם, היא כי חפרו אותם במעדר זהב מערוגות הפטרוזיליה. זרי פטרוזיליה קישטו שולחנות חג ביוון וברומא, ונקלעו לזרים חגיגיים. ענידת זר פטרוזיליה סביב הצוואר נחשבה כמסייעת לרענון פה מריחות רעים (אפילו ריח שום), ביטול ריח היין והפגת שכרות.

באחד מסיפוריו מספר  הביוגרף היווני פלוטארכוס על חיי טימוליאון, מצביא סיציליאני בן העיר קורינת', שיצא להגן על העיר סירקוז כנגד פלישת הקרתגים, שצרו על העיר ממערב. טימוליאון הצליח לאסוף רק 3000 חיילים, שעמדו מול צבא הגדול מהם פי 10, וכשעלו על גבעה לתצפת על הקרתגים, פגשו בשיירת שוורים עמוסה פטרוזיליה. החיילים המפוחדים ממילא ראו סימן מבשר רעות בפגישה עם הצמח המקשט קברים, אך טימולאון הפך את הקערה על פיה כשנשא נאום ובו הכריז שהאלים שלחו להם את זרי הניצחון, שכן בתחרויות בקורינת' נהגו לעטר את ראשי המנצחים בזרי פטרוזיליה! מיד עמד טימולאון והכין לעצמו עטרת פטרוזיליה, ואחריו עשו גם קציניו. בהמשך הקרב גברו הסיציליאנים על הפולשים בעזרת מיומנותם ובחסותה של סערת גשמים פתאומית, שהייתה בעוכרי הקרתגים המשוריינים והמסורבלים, והפטרוזיליה אכן הוכיחה את כוחה המופלא.

וכמו אחת שנמצאת פה כבר הרבה הרבה זמן וראתה קיסרויות עולות ויורדות, עונות מתחלפות וכוכבים נולדים וכבים יש לה לעלמה פטרוזיליה את כל הזמן שבעולם: היא נובטת לאט לאט. בטמפרטורות קרות זה ממש נצח. לפעמים זה כמעט גורם לנו להתייאש, עובר חודש ואין סימן לפטרוזיליה, אבל בדיוק אז, רגע לפני הויתור, פתאם צצים חוטים ירוקים ורכים. ומהרגע שנבטה היא איתנו פה, שורדת חום וקור, שמש וגם חצי צל, ממשיכה להצמיח שוב ושוב עלים ירוקים גם לאחר קצירים רבים, חיה ובועטת עוד הרבה אחרי שהכוסברה והשמיר פורחים ומוציאים זרעים. בניגוד להם, החד-שנתיים, היא דו-שנתית ותחזיק מעמד שנתיים ורק אז תפרח ותוציא זרעים.

פטרוזיליה הייתה ועודנה צמח נפוץ בגינות ובעציצים על אדן החלון. אמונות שונות נקשרו לגידול פטרוזיליה, אולי בשל העובדה שהזרעים נובטים באיטיות רבה, במיוחד במזג אויר קריר.  באנגליה הקרירה רווחת האמונה כי הסיבה לכך היא מספר גיחות אל השטן ובחזרה, שעל הזרעים לעבור לפני שיוכלו לנבוט. לכן, הנבטת זרעי פטרוזיליה מתחת לזכוכית היא רעיון מוצלח במזג אויר קריר, שכן היא מחממת את הקרקע, ואולי גם מונעת את הביקור לשאול…

אמונה עממית פמיניסטית גורסת כי גידול פטרוזיליה מצליח רק בבתים בהם האישה דומיננטית. גרסתה הנגדית של אותה אמונה היא כי גידול פטרוזיליה מצליח רק לרשעות ומכשפות… אם כבר נבטה אצלכם הפטרוזיליה וגדלה יפה, אל תעזו לעקור אותה – דבר המביא למזל רע. אם תיתנו למישהו את הפטרוזיליה שלכם – יחד איתה הינכם נפרדים ממזלכם, כך שבפעם הבאה שאתם עוברים דירה – נסו למצוא בית עם אדנית פטרוזיליה בחלון…

אבל גם לבד מענייני מזל – הפטרוזיליה טובה בשבילנו. ההוכחה הראשונה עבורי באה מתוך ספר ילדות של בן-זוגי, סיפורי פיטר ארנבון של הסופרת האנגליה ביאטריקס פוטר, שם היא כותבת על פיטר הארנב הזללן שמנשנש את גינת הירקות של מר מקרגור: "תחילה הוא זלל חסה ושעועית ירוקה ואז כרסם כמה צנונים ולבסוף, מכיוון שכבר חש בבטנו, פנה והלך לחפש פטרוזיליה…"

כאזרחית ותיקה של העולם המערבי ידועה הפטרוזיליה כמקור עשיר של מגוון ויטמינים ומינרלים  בהם ויטמין C (פי שלושה מאשר בפירות הדר!), חומצה פולית, בטא קרוטן (פרו-ויטמין A), אשלגן ומגנזיום. אך לאחרונה היא קיבלה ברק מחודש דוקא מהכיוון האסיאתי: מדענים יפנים גילו באחרונה ויטמין חדש- pyrroloquinoline quinone שמו, או בקיצור PQQ. (הגילוי האחרון של ויטמין חדש היה ב1948!). לוויטמין, אשר שייך כנראה לקבוצת ויטמיני B, תפקיד חשוב בפוריות, והחוקרים משערים שיש לו תועלות בריאותיות נוספות. מקורות טובים ל-PQQ הם פטרוזיליה, תה ירוק, פלפל ירוק, פפאיה, נאטו (פולי סויה מותססים) וקיווי. וכמובן, עשבי התיבול במשפחת הסוככיים, ובתוכם מיודעתנו, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.

לאורך ההיסטוריה ועד היום שמשה ומשמשת הפטרוזיליה לטיפול במגוון בעיות רפואיות. היא נראית ממש כתרופת הפלאים האולטימטיבית: שתיית חליטת פטרוזיליה מסייעת לטיפול בהפרעות בעיכול, דלקת בדרכי השתן, ומחלות כליה. בעיניים נפוחות מטפלים בקומפרסים של מי חליטת פטרוזיליה. היא מסייעת בהורדת כולסטרול, יעילה בהורדת לחץ דם גבוה, מונעת היווצרות קרישי דם ומגנה מפני מחלות לב וטרשת עורקים, מרגיעה כאבי מחזור, ובשימוש חיצוני מועילה לבעיות עור. בנוסף היא גם מחזקת את מערכת החיסון, בעלת השפעה אנטי-זיהומית, מסייעת בטיהור הגוף מרעלים וטובה לטיפול בהצטברויות נוזלים בגוף, בכל זה בצקת והשמנת יתר. היא מסייעת במניעת דיזנטריה וטובה לריאות, לקיבה, לכבד ולבלוטת המגן. עם זאת, לנשים בהריון ולאמהות מניקות מומלץ שלא לאכול כמויות גדולות או להשתמש במיצוי נוזלים של פטרוזיליה שכן היא עלולה לגרות את הרחם, ויש לה השפעה מיבשת על החלב, כמובן לא מדובר בקמצוץ פה ושם, אלא בכמויות רפואיות.

.טיפ טיפה:

  • פטרוזיליה מאחסנים עטופה בנייר בתוך שקית ניילון במקרר. הנייר יספוג את עודף הלחות והניילון ישמור עליה מהתייבשות יתר
  • בבישול מאבדת הפטרוזיליה מהויטמינים – עדיף לצרוך אותה טרייה.
  • כדי להפיק מהפטרוזיליה את מירב הטעם הוסיפו אותה רק בשלבים האחרונים של הבישול או פזרו טרייה על המאכל המוכן.
  • לעיסת עלי פטרוזיליה אחרי אכילת שום מפיגה את ריח השום מהפה. (ומשרה במקומו ריח של פטרוזיליה…)

_______________________________

מה בסל השבוע?

יום שני: חסה, צנוניות או צנון גדול או דייקון, פטרוזיליה או פטרוזיליה שורש, שום ירוק, כרוב לבן או סגול, מנגולד או סלרי עלים, עגבניות, מלפפונים, גזר, שומר, ברוקולי או כרובית, כוסברה.

ובסל הגדול תוספת של: פול, בצל ירוק, סלק אדום

יום רביעי: שמיר, פטרוזיליה, מלפפונים, שום ירוק, עגבניות, גזר, סלרי עלים, כרוב לבן, חסה, ברוקולי או כרובית, קולרבי, פול או אפונה.

ובסל הגדול תוספת של: דייקון, בצל ירוק, סלק.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, לחם נבוט, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

______________________________________

מתכוני פטרוזיליה:

ממרח כוסברה, פטרוזיליה ואגוזי מלך וגם לביבות פטרוזיליה – מהבלוג myrecipebook

מרק חומוס עם פסטו פטרוזיליה של מסעדת "זוני"

לינגוויני ברוטב פטרוזיליה של מסעדת "צ'לו"

סלט של אורז בדלעת עם הרבה פטרוזיליה – מהבלוג "ביסים"

סלט פטרוזיליה וגבינת פטה של רות אוליבר מתוך "על השולחן"

עלון 76, 19-21 בספטמבר 2005

נגיעות אישיות

השבוע היינו עסוקים בזריעות ושתילות נוספות לקראת הסתו-החורף. כפי שאתם יודעים, כבר שתולים בשדה, ומנסים לשרוד את החום נציגים אמיצים של משפחת הכרוביים: כרוב, כרובית וברוקולי. הברוקולי מצליח להרים ראש קצת יותר מדודניו. אנחנו שותלים אותם כבר בסוף הקיץ כדי לנצל את התקופה העדיין חמימה שצפויה לנו עד שיגיע החורף במלוא עוזו ויאט מאוד מאוד את קצב הצמיחה. אך עכשיו עוד חם למדי עבור הכרוביים ולכן הם זקוקים לטיפול אישי של המטרה, פחות לשם השקיה ויותר כדי לצננם ולהוריד במעט את הטמפרטורה סביבם. כששותלים שדה גדול של כרוביים הענין פשוט יותר: פשוט מרשתים את השדה בממטרות וממטירים. אבל אצלינו, כשהערוגות מגוונות ושונות זו מזו, נדרש טיפול מותאם לכל גידול, וכך כשלצד הכרוביים הכמהים לצינון, ישנן ערוגות עם גידולים הזקוקים לטפטוף ולא אוהבים המטרה (עגבניות למשל) הענין הזה דורש תכנון מדויק של מיקום הכרוביים, בכמה ערוגות צמודות ובסמוך לגידולים שלא יסבלו מההמטרה.
אנחנו גם ממשיכים לתכנן את השדה לקראת החורף ומנסים לעשות זאת כך שנוכל לשים גידולי כיסוי בחלק מהשדה. גידולי כיסוי הם גידולי קטניות או דגן שמגדלים כדי לקצוץ אותם ולערבב אותם עם האדמה לקראת האביב, כך אנחנו מחזירים חומרי מזון לאדמה, שבדרך כלל נלקחים ממנה על ידי הגידולים שלנו. הרווח של הקרקע מגידולי כיסוי הוא אדיר, הם המפתח לקרקע פוריה ובריאה, שתומכת בגידולים חזקים ויפים, שמתמודדים טוב יותר עם מחלות, מזיקים וקשיים. בארץ מקובל לזרוע בחורף חילבה, שהיא גידול חזק ומתאים מאוד לקרקע הישראלית ולבקטריות המצויות בה. אנחנו מקוים לזרוע אותה ממש לפני הגשם הראשון.
אדמה פוריה ומזובלת היא היסוד החשוב ביותר של חקלאות אורגנית. גידולי כיסוי הם השלב הראשון בהזנתה. לבלילה הירוקה של גידולי הכיסוי שאנחנו מכניסים לאדמה קוראים "זבל ירוק". צעד בסיסי נוסף הוא הוספת זבל אחר – קומפוסט. קומפוסט הוא בעצם חומרים אורגניים (זבל בעלי חיים, זבל צמחי) שעברו פירוק והוא נראה ומריח קצת כמו אדמה אחרי גשם. פירורים גדולים של חומר חום-שחור דשן וריחני. לפני כל גידול חדש אנחנו מפזרים בערוגה קומפוסט, שאינו נחשב דשן, אלא אחד ממרכיבי הקרקע.
הצעד האחרון לקרקע פוריה המסוגלת לספק לצמח את המזון לו הוא זקוק הוא הדשן. דשנים אורגניים עשויים גם הם בדרך כלל משיירי בעלי חיים וצמחים (יש דשנים העשויים מהפרשות, נוצות, דם, דגים, אצות וכו'). ההבדל הוא שהוא ניתן לצמח ישירות ולא מעורבב באדמה באופן כללי ופרוש יותר. בעבר השתמשנו בגואנו – דשן העשוי מלשלשת של עופות ים ומיובא מחו"ל. הדיאטה של עופות ים נסמכת על דגים, ולכן הלשלשת שלהם עשירה בחנקן. את הגואנו היינו ממיסים במים ומדשנים את הצמחים דרך הטפטפות. לפני מספר חודשים נקלענו לתקופת יובש  בגואנו בארץ, ונאלצנו למצוא פתרון חלופי. זה הגיע בצורת "דשן מכופתת". לא, זה לא נראה כמו קציצות קובה וגם לא כמו גפילטע פיש. יותר כמו בונזו, לשם הפעלת הדמיון. הדשן הזה מיוצר בארץ מזבל עופות, בקר וקומפוסט. בשונה מגואנו, הוא אינו מומס היטב במים ולכן הצמחים זוכים לטיפול אישי – של צמח וצמח מקבל את מנתו בכפית, ממש כך. זה כמובן אומר עבודה רבה יותר, אך היתרון של דשן הכופתיות הוא שהוא "דשן בשחרור איטי", כלומר, חומרי המזון משתחררים ממנו לאט לאט לאורך זמן, ולכן יש לחזור ולדשן רק כל חודש-חודשיים. יש דוקא משהו נחמד בטיפול האישי בצמחים, זה מכריח אותנו – מאפשר לנו להיות קצת יותר גננים וקצת פחות חקלאים.

שיהיה לכולנו שבוע משובץ נגיעות אישיות
אלון, אמיר, בת-עמי וצוות "ח'ביזה"
 
"אז על מה נכתוב השבוע?" התייעצתי עם אלון "עם הלוביה והבטטות נחכה ליבולים גדולים יותר, הפלפלים ממתינים על השיחים להאדמה מלאה, על עגבניות, חצילים, דלעת, ועוד כבר כתבנו, הקישואים בהפסקה לזמן מה…"
עברו דקות ארוכות עד ששמנו לב לצרורית הרעננה והירוקה שעמדה לה בצד, מכחכחת בגרונה, ממתינה שנשים לב אליה. היא אמנם כאן כבר הרבה הרבה זמן, אבל זו לא סיבה להתרגל ולשכוח אותה, לקחת אותה כמובן מאליו. והיא באמת מקסימה וראויה לכל שבח, אז הנה לפניכם שיר הלל לפטרוזיליה:
הפטרוזילה באמת קצת מובנת מאליה אצלינו – היא מתלווה לכך כך הרבה מאכלים, מוסיפה להם את התיבול הנוסף, את הנגיעה המייחדת, ובכל זאת היא כמעט ולא מורגשת, נשארת בדרך כלל מאחורי הקלעים, מוצאת מן התבשיל או נקצצת דק-דק עד איבוד צורתה, מתערבבת עם המרכיבים האחרים או נשארת קישוט מיותם על הצלחת לאחר שנאכלה המנה.
היא פה, באיזור הים התיכון, כבר המון שנים. מקורה בדרום אירופה ואגן הים התיכון. האזכור הראשון לתבלין מצוי ביוון העתיקה, היוונים עטרו זרי פטרוזיליה לראשי מנצחים ומצד שני היו מפזרים עלי פטרוזיליה על קברים. הם גם העניקו לה את שמה, שבא להבדילה מדודנה הסלרי. השם פטרוסלינון=כרפס הסלע (petros-סלע, selinon-כרפס) מתאר את הכרפס הגדל בין סלעים, להבדיל מכרפס המים (הסלרי הרגיל), הגדל סמוך למקורות מים. אולם בתור סמל מקודש לניצחון ומוות הם לא הגישו אותה לשולחן. הראשונים שממש בישלו עם התבלין היו הרומאים, אך את הכיבוש הקולינרי שלה חייבת הפטרוזיליה דווקא לנסיכה האיטלקית קתרינה לבית מדיצ'י, שנישאה לצרפתי והתעקשה לייבא איתה את התבלינים האיטלקיים. משם, קצרה הדרך להפיכתה של הפטרוזיליה לתבלין החובה בכל מטבחי האזור.
הפטרוזיליה קשורה באגדות רבות, מיתולוגיה ואמונות עממיות. הרחבתי על הסיפורים השונים בעלון הפטרוזיליה הקודם, עלון מספר 19, ואתם מוזמנים לפנות אליו וולתת לדמיון לעופף…
הייחוס המשפחתי שלה ממקם אותה בחברת עשבי תיבול וירקות מוכרים אחרים. היא בת למשפחת הסוככיים, הקרויים כך כי התפרחת שלהם מסודרת כמו מטריה קטנה או בעברית משובחת, סוכך. יחד איתה שייכים למשפחה הזו השמיר, הגזר, הכוסברה, הסלרי, השומר, האניס, הכמון, הקימל ועוד.
וכמו אחת שנמצאת פה כבר הרבה הרבה זמן וראתה קיסרויות עולות ויורדות, עונות מתחלפות וכוכבים נולדים וכבים יש לה לעלמה פטרוזיליה את כל הזמן שבעולם. היא נובטת לאט לאט. בטמפרטורות קרות זה ממש נצח. לפעמים זה כמעט גורם לנו להתייאש, עובר חודש ואין סימן לפטרוזיליה, אבל בדיוק אז, רגע לפני הויתור, פתאם צצים חוטים ירוקים ורכים. ומהרגע שנבטה היא איתנו פה כדי להישאר. שורדת חום וקור, שמש וגם חצי צל, ממשיכה להצמיח שוב ושוב עלים ירוקים גם לאחר קצירים רבים, חיה ובועטת עוד הרבה אחרי שהכוסברה והשמיר פורחים ומוציאים זרעים. בניגוד להם, החד-שנתיים, היא דו-שנתית תחזיק מעמד שנתיים ורק אז תפרח ותוציא זרעים.
לפטרוזילית העלים (בשונה מזו המגודלת לשם השורש המעובה שלה) יש שתי צורות עלים: שטוחה או מסולסלת. המסולסלת יפה ומיוחדת יותר ומשמשת בעיקר לקישוט. השטוחה היא הפטרוזיליה הפשוטה והנפוצה, היא המשמשת בדרך כלל בבישול, שכן היא עשירה יותר בשמן האפיול (apiol) המקנה לה טעם חזק יותר.
כאזרחית ותיקה של העולם המערבי ידועה הפטרוזיליה כמקור עשיר של מגוון ויטמינים ומינרלים  בהם ויטמין C, חומצה פולית, בטא קרוטן (פרו-ויטמין A), אשלגן ומגנזיום. אך לאחרונה היא קיבלה ברק מחודש דוקא מהכיוון האסיאתי: מדענים יפנים גילו באחרונה ויטמין חדש- pyrroloquinoline quinone שמו, או בקיצור PQQ. (הגילוי האחרון של ויטמין חדש היה ב1948!). לוויטמין, אשר שייך כנראה לקבוצת ויטמיני B, תפקיד חשוב בפוריות, והחוקרים משערים שיש לו תועלות בריאותיות נוספות. מקורות טובים ל-PQQ הם פטרוזיליה, תה ירוק, פלפל ירוק, פפאיה, נאטו (פולי סויה מותססים) וקיווי. אולי בכל זאת יש משהו באמונה הרווחת באי גרנסי, מאיי התעלה, שילדים באים לעולם לא מן הכרוב אלא מערוגת הפטרוזיליה…
עשבי התיבול במשפחת הסוככיים, ובתוכם מיודעתנו, מכילים פיטוכימיקלים אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.
לאורך ההיסטוריה ועד היום שמשה ומשמשת הפטרוזיליה לטיפול במגוון בעיות רפואיות. היא נראית ממש כתרופת הפלאים האולטימטיבית: שתיית חליטת פטרוזיליה מסייעת לטיפול בהפרעות בעיכול, דלקת בדרכי השתן, ומחלות כליה. בעיניים נפוחות מטפלים בקומפרסים של מי חליטת פטרוזיליה. היא מסייעת בהורדת כולסטרול, יעילה בהורדת לחץ דם גבוה, מונעת היווצרות קרישי דם ומגנה מפני מחלות לב וטרשת עורקים, מרגיעה כאבי מחזור, ובשימוש חיצוני מועילה לבעיות עור. בנוסף היא גם מחזקת את מערכת החיסון, בעלת השפעה אנטי-זיהומית, מסייעת בטיהור הגוף מרעלים וטובה לטיפול בהצטברויות נוזלים בגוף, בכל זה בצקת והשמנת יתר. היא מסייעת במניעת דיזנטריה וטובה לריאות, לקיבה, לכבד ולבלוטת המגן. עם זאת, לנשים בהריון ולאמהות מניקות מומלץ שלא לאכול כמויות גדולות או להשתמש במיצוי נוזלים של פטרוזיליה שכן היא עלולה לגרות את הרחם, ויש לה השפעה מיבשת על החלב, כמובן לא מדובר בקמצוץ פה ושם, אלא בכמויות רפואיות

טיפ טיפה
 רעיון לשמירת פטרוזיליה, לנכונים להשקעה:
בלי לשטוף, לפתוח את החבילה, להוציא את 'העשבים השוטים' (כלומר עלים קצת צהבהבים או לא יפים). לחלק לכמה קבוצות.
לפרוס נייר עיתון לרוחב, להניח קבוצה אחת בקצה הקרוב אליכם, ולהתחיל לגלגל כמו רולדה.
אחרי 2 גילגולים לשים קבוצה נוספת ולהמשיך לגלגל כה עד הסוף.
לסגור את העיתון יפה יפה גם מהצדדים, להכניס לשקית ניילון ולשמור במקרר.
כל פעם שצריכים קצת פטרוזיליה, פותחים את הגלגול רק עד קבוצת ענפים קרובה, מוציאים ושוב סוגרים, כך כל השאר לא נחשף.
 כדי להפיק מהפטרוזיליה את מירב הטעם הוסיפו אותה רק בשלבים האחרונים של הבישול או פזרו טרייה על המאכל המוכן.
 לעיסת עלי פטרוזיליה אחרי אכילת שום מפיגה את ריח השום מהפה. (ומשרה במקומו ריח של פטרוזיליה…)
 
כמה מתכונים מסביב לעולם בהם הפטרוזיליה היא מרכיב חיוני.
מתכונים נוספים בעלון 19

צרפת
בוקה- גרני – bouquet garni:
פירוש המושג בוקה גרני הוא צרור עשבי תיבול שנועד לתבל מאכלים שונים, בעיקר מרקים וקדירות. הצרור הקלאסי מכיל: פטרוזיליה, קורנית (טימין) ועלה דפנה טרי, כולם טריים וקשורים בחוט, ולפעמים עטופים בעלה ירוק של כרישה. הם מוכנסים לתבשיל ומוּצאים ממנו ממש בסיום הבישול.

 

ארגנטינה
רוטב צ'ימיצ'ורי / גיל חובב
רוטב חמוץ-חריף שהולך מצויין עם בשר, דגים ועוף, ובעצם עם כל מה שיורד מהגריל או המנגל. יש כמה וכמה גירסאות לרוטב הזה, כשעיקר המחלוקת נסוב על הנוזל המשמש כבסיס לרוטב – שמן או מים?
3 שיני שום קצוצות
חצי כוס פטרוזיליה קצוצה
חופן כוסברה קצוצה
1 כפית טימין טרי
1 כפית אורגנו טרי
חצי כפית עלי רוזמרין טריים
חצי פלפלון חריף ירוק (או אדום) קצוץ דק, כולל הזרעים
שליש כוס חומץ לבן
שליש כוס שמן זית

1 כפית מחוקה מלח שמים את כל החומרים במעבד מזון ומעבדים.
מעבירים לצנצנת מעוקרת ושומרים במקרר.
הצ'ימיצ'ורי יישמר היטב עד שבוע.
 
לבנון
פאטוש של מסעדת "כנאפה"
סלט לבנוני במקור, שמוכיח עד כמה טעים יכול להיות אוכל פשוט.
3 עגבניות בינוניות
2 מלפפונים
3 בלצלים לבנים
½ כוס פטרוזליה קצוצה
¼ כוס כוסברה קצוצה (ניתן להחליף בעלי נענע)
1 כף שמן זית
½ לימון סחוט
מלח
פלפל שחוק
שן שום קצוצה דק
2 פיתות
מעט שמן זית

 חותכים את הירקות, מוסיפים את הפטרוזיליה והכוסברה (או הנענע) ומתבלים בשמן, לימון, פלפל ומלח
 חוצים את הפיתות לשתי פרוסות שטוחות ועגולות ומורחים במעט שמן זית, חותכים לחתיכות קטנות וקולים בתנור.
 מוסיפים את הפיתות ומגישים
 הערה : אם מכינים את הסלט הרבה לפני הארוחה יש להוסיף את הפיתות לפני ההגשה כדי למנוע הרטבות יתר שלהם

 

ומשהו מכאן
סלט פטרוזיליה עם גבינת פטה, שקדים ורימונים – מתוך הספר "רימונים"
3 כוסות עלי פטרוזיליה טריים
½ כוס שבבי שקדים
50 גרם גבינת פטה מפוררת
¾ כוס גרגרי רימון
לרוטב 2 כפות שמן קנולה
2 כפות שמן זית
2 כפות מיץ רימונים
כף מיץ לימון סחוט טרי
כף חומץ תפוחים
שן שום כתושה
½ כפית מלח
½ כפית סוכר
מעט אבקת צ'ילי 

 מניחים את עלי הפטרוזיליה בקערת הגשה. מוסיפים את השקדים וגרגרי הרימון ומערבבים.
 יוצקים את כל מרכיבי הרוטב לצנצנת עם מכסה מתברג ומנערים היטב.
 יוצקים על סלט הפטרוזיליה מערבבים ומגישים מיד.

עלון 19, 9-11 באוגוסט 2004

טעימה (קטנה קטנה וקלושה) של סתיו:
השבוע כבר הרגשנו איך (קשה להאמין) הסתיו אכן מתקרב ולמרות שקשה להאמין, בוא יבוא. בבקרים יש כבר קרירות נעימה ואפילו בצהריים חם אמנם, אך לא כמו בימי הכבשן של לפני מספר שבועות.
גם הירקות המבשילים מזכירים לנו שעוד מעט סוף הקיץ: הדלעות כבר מוכנות. דלעות הסינדרלה כבר נקטפו ותפגשו אותן בארגזים השבוע או בשבוע הבא, והדלעות הנפוליטניות הגדולות עומדות להן בשדה על כל כבדן ועוצמתן, כבר בהירות, בצבע קרם, ומצפות למריצה שעליה נעמיס אותן ונעבירן למקום מוצל. מעודף העגבניות של מחזור השתילה הראשון אנחנו מייבשים עגבניות כדי ליהנות ממתיקותן בעוד צורה, והחמניות מתייבשות וממתינות לימי האולימפיאדה כדי שנוכל לפצחן בתנוחה הנכונה…
עדיין יש התחדשות ומחזורי צמיחה נוספים של ירקות הקיץ: המלפפונים החדשים מתחילים להניב פירות, הפעם הדלינו את הצמחים וננסה לראות האם ישנו הבדל בין המלפפונים בשריעה ובהדליה, שמצדיק את ההדליה. מחזור העגבניות השני כבר מאדים ומבשיל, וגם המחזור השני של עגבניות ההדליה (עוד סוגים של צ'רי שונים) כבר זקוק לקשירה ותמיכה. החצילים, הפלפלים והבמיה מממשיכים בהבשלה במלוא המרץ, ועוד יניבו פירות בתנופה של קיץ עד שיהיה קר מדי (ולכך יש עוד זמן…).
הבצל שנפרש לייבוש כבר התייבש ועכשיו אנחנו אורזים אותו בשקים מאווררים ומאחסנים אותו כדי לחלק לכם בחודשים הקרובים. ערוגות הבצל הריקות כוסחו השבוע וקשה להכיר את השדה בלי ג'ונגל העשבים שצמח בהם לקראת סוף גידול הבצל, אך אני בטוחה שנתרגל…
ערוגת התירס האחרונה כבר כמעט מסיימת גם היא את תפקידה, ובצער אך עמוסי זיכרונות מתוקים ניפרד מהתירס עד לקיץ הבא. ערוגות הבטטות, לעומתה, מתפרעות בצמיחה ג'ונגלית מדהימה (ומונעת עשבים, תודה לאל), ומבשרות על הפקעות הצבעוניות המתמלאות להן בתלוליות שמתחתן (כבר ראינו כמה קטנות!!!) שיבשילו לקראת ספטמבר-אוקטובר. מחזור חסה אחד מחזיק מעמד בגבורה, והשבוע נכסה אותו ביריעה לבנה כדי להצל עליו מעט ולסייע לו לגדול בכל זאת, בתקווה שנוכל לשמוח בקרוב בחסה בארגזים.
ערוגת תבלינים חדשה נובטת לה לאיטה, ובערוגה הישנה הפטרוזיליה הנהדרת, שהיא מושא הכתיבה של השבוע, עדיין מתחדשת בכל שבוע בעוז. הריחן פורח בפריחה מדהימה, והשבוע קיצצנו את פרחיו כדי לאפשר לו המשך צמיחה ירוקה, וגם הנענע ממשיכה לכסות כשטיח את החלקים הפנויים בערוגה.

שבוע נעים, ותקווה להמשך הקלה בעומס החום,

בת-עמי והצוות

 

ומה בסלנו הקיצי השבוע?

מלפפונים – מהשתילה השנייה שלנו – הפעם מהדליה, יפים וטעימים
פקוס
עגבניות
עגבניות צ'רי
פלפלים ירוקים וכתומים – אוהד ומכבי
דלעת – מזן "סינדרלה" – כתומה-ירוקה מבחוץ וקרם-כתום מבפנים
גזר – השלמה ממגדל אחר
אבטיח – שוגר בייבי – אבטיח אדום קטן עם גרעינים
2 צרורות פטרוזיליה – חלקה ומסולסלת

ובסל הגדול תוספת של:
חצילים
מלון
במיה
לקראת השבוע הבא – מומלץ לשמור את גרעיני האבטיח והדלעת!
האבטיחים הם הראשונים שלנו, מאלה שפתחנו אנחנו חלק היו טעימים ביותר וחלק פחות – נשמח לקבל מכם משוב עליהם.

 

קצת על הירקות:
"מאז ומתמיד היה דוד אלבר דמות פלאים במשפחתנו… כשעקר לבית החווה הבודד… חשבנו שרוחו תישבר בתוך שבוע-שבועיים… אבל הוא הפתיע את כולנו. חי בבדידות, התפרנס מיגיע כפיו, ועוד מצא לו זמן לתחביבים – הוא גידל שירים של פרנסיס ז'ם. בערוגות פטרוזיליה גזם באהבה אותיות נאות, מלים ושורות. כשבאנו לבקרו, מצאנו בכל ערוגה שיר נוצץ בצניעות ירוקה, ומולו, בצדעיים סחופי זיעה, הדוד אלבר, קורן כקדוש מנומנם"    
(מתוך הסיפור "דוד אלבר" בקובץ "אחוזות החוף", אמיר גוטפרוינד)

הפטרוזיליה היומיומית והמוכרת לנו כל-כך, אותה אנחנו מפזרים בנונשלנטיות על סלטים או מבשלים במרק, קשורה בתרבות המערבית לנושאים כבדי משקל כמו חיים ומוות, מלחמות וניצחונות, אהבה ופרידה. הפטרוזיליה היא צמח תרבות עתיק שמוצאו מארצות הים התיכון באזורי דרום אירופה וצפון אפריקה. עד היום היא גדלה בר בספרד, יוון ואלג'יריה. היא שייכת למשפחת הסוככיים בה חברים גם הגזר, הכרפס (סלרי), הכוסברה, השמיר והשומר. שמה המקורי של הפטרוזיליה, פטרוסלינון, משמעו: כרפס הסלע (petros-סלע, selinon-כרפס) והוא בא כדי לתאר את הכרפס הגדל בין סלעים, להבדיל מכרפס המים (הסלרי הרגיל), הגדל סמוך למקורות מים.
במיתולוגיה היוונית נקשרה הפטרוזיליה לסיפור על התינוק ארכמורוס, בן ליקורגוס, מלך נמאה, שהושאר לבדו ע"י אומנתו והוכש למוות ע"י נחש. כשהרימה האומנת את הילד המת התגלה שיח פטרוזיליה תחתיו, שעל פי האגדה צמח מדמו של הילד. לזכרו של ארכמורוס (שמשמעות שמו: "ראשית אסון") ייסדו היוונים את המשחקים הנמאיים בהם נישא הספד לזכרו של הילד המת, והמנצחים עוטרו בעטרות פטרוזיליה. כך הפכה הפטרוזיליה צמח מקודש הקשור בזיכרון המתים ובכבודם. באותו הקשר, הוקדשה הפטרוזיליה לפרספונה, מלכת השאול, המבלה את חודשי הסתיו והחורף בשאול ובאביב עולה למעלה, וגורמת לפריחה והתחדשות. יצור תחתון נוסף אשר לו מוקדשת הפטרוזיליה הוא כארון, שייט המעבורת המעבירה את נשמות המתים דרך נהר הסטיכס אל עולם המוות. כדי לשכנע אותו לקחת את המת לעולם שמעבר, היה נהוג להשתמש בפטרוזיליה בטקסי לוויה ולשתול אותה ליד קברים.
ובתפקיד שונה לחלוטין – באי גורנזי, מאיי התעלה, התשובה שמקבלים ילדים השואלים איך באו לעולם, היא כי חפרו אותם במעדר זהב מערוגות הפטרוזיליה. זרי פטרוזיליה קישטו שולחנות חג ביוון וברומא, ונקלעו לזרים חגיגיים. ענידת זר פטרוזיליה סביב הצוואר נחשבה כמסייעת לרענון פה מריחות רעים (אפילו ריח שום), ביטול ריח היין והפגת שכרות. באחד מסיפוריו מספר  הביוגרף היווני פלוטארכוס על חיי טימוליאון, מצביא סיציליאני בן העיר קורינת', שיצא להגן על העיר סירקוז כנגד פלישת הקרתגים, שצרו על העיר ממערב. טימוליאון הצליח לאסוף רק 3000 חיילים, שעמדו מול צבא הגדול מהם פי 10, וכשעלו על גבעה לתצפת על הקרתגים, פגשו בשיירת שוורים עמוסה פטרוזיליה. החיילים המפוחדים ממילא ראו סימן מבשר רעות בפגישה עם הצמח המקשט קברים, אך טימולאון הפך את הקערה על פיה כשנשא נאום ובו הכריז שהאלים שלחו להם את זרי הניצחון, שכן בתחרויות בקורינת' נהגו לעטר את ראשי המנצחים בזרי פטרוזיליה! מיד עמד טימולאון והכין לעצמו עטרת פטרוזיליה, ואחריו עשו גם קציניו. בהמשך הקרב גברו הסיציליאנים על הפולשים בעזרת מיומנותם ובחסותה של סערת גשמים פתאומית, שהייתה בעוכרי הקרתגים המשוריינים והמסורבלים, והפטרוזיליה אכן הוכיחה את כוחה המופלא.
פטרוזיליה הייתה ועודנה צמח נפוץ בגינות ובעציצים על אדן החלון. אמונות שונות נקשרו לגידול פטרוזיליה, אולי בשל העובדה כי הזרעים נובטים האיטיות רבה, במיוחד במזג אויר קריר (תקופת הנביטה יכולה להגיע לחודש ואף יותר!). באנגליה הקרירה רווחת האמונה כי הסיבה לכך היא הצורך של הזרעים לערוך מספר ביקורים אל השטן ובחזרה לפני שיוכלו לנבוט. לכן, הנבטת זרעי פטרוזיליה מתחת לזכוכית היא רעיון מוצלח במזג אויר קריר, שכן היא מחממת את הקרקע, ואולי גם מונעת את הביקור לשאול…
אמונה עממית גורסת כי גידול פטרוזיליה מצליח רק בבתים בהם האישה היא הדומיננטית. גרסתה הנגדית של אותה אמונה היא כי גידול פטרוזיליה מצליח רק לרשעות ומכשפות… אם כבר נבטה אצלכם הפטרוזיליה וגדלה יפה, אל תעזו לעקור אותה – דבר המביא למזל רע. אם תיתנו למישהו את הפטרוזיליה שלכם – יחד איתה הינכם נפרדים ממזלכם, כך שבפעם הבאה שאתם עוברים דירה – נסו למצוא בית עם אדנית פטרוזיליה בחלון…
אבל גם לבד מענייני מזל – הפטרוזיליה טובה בשבילנו. ההוכחה הראשונה עבורי באה מתוך ספר ילדות של בן-זוגי:"The Tale of Peter Rabbit" של ביאטריקס פוטר, שם היא כותבת על פיטר הארנב הזללן, סיוטו של החקלאי: "First he ate some lettuce and some broad beans, then some radishes, and then, feeling rather sick, he went to look for some parsley"
הפטרוזיליה מכילה כמויות גדולות של ויטמינים A ו-C (בכמות גדולה פי 3 מאשר בפירות הדר!), וכן אשלגן ברזל, מגנזיום וחומצה פולית. סגולותיה הבריאותיות רבות: היא עוזרת לתהליך העיכול, מחזקת את פעילות הכבד, המרה והכליות, משתנת (יש לשים לב בשימוש לנוטלים תרופות לדילול הדם), מרגיעה כאבי מחזור, ובשימוש חיצוני מועילה לבעיות עור. הועדה הגרמנית לצמחי מרפא אישרה כי הפטרוזיליה פעילה בהפחתת זיהומים בדרכי השתן (UTI) ובסיוע בטיפול באבני כליה. עשבי התיבול במשפחת הסוככיים מכילים פיטוכימיקלים (למשל: phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes) אשר לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מצד שני, לנשים בהריון מומלץ להימנע מכמויות גבוהות של פטרוזיליה לאור העובדה שהיא מכילה רכיבים הפועלים כמגרים את הרחם (apiol & myristicin). השימוש הרפואי הוא בחליטת העלים לתה, או בשמן המופק מהזרעים, השורש והעלים.

טיפ טיפה:

* פטרוזיליה מאחסנים עטופה בנייר בתוך שקית ניילון במקרר. הנייר יספוג את עודף הלחות והניילון ישמור עליה מהתייבשות יתר.
* בבישול מאבדת הפטרוזיליה מהויטמינים – עדיף לצרוך אותה טרייה.

 

מתכונים:

לחם ירקות בסגנון פוליה (דרום-מזרח איטליה): (מתוך אתר האוכל של ג'אקומו)

  • המרכיבים:

עלי בצק פיצה בקוטר 25 ס"מ
4 כפות שמן זית
2 בצלים יבשים, חתוכים לפרוסות
5-4 שיני שום, מעוכות
6 עגבניות שרי בינוניות, חצויות
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
4-3 פילטים אנשובי משומרים במלח
100 גרם גבינת מוצרלה
2 כפות גבינת פרמזן מגורת שאריות של ירקות מבושלים מכל סוג שהוא

  • ההכנה:

– משמנים היטב תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ ומניחים בה אחד מעלי הבצק.
– מורחים את העלה היטב בשמן זית.
– מאדים את הבצל והשום במעט שמן. כאשר הם מתרככים, מוסיפים את שאר הירקות והאנשובי וממשיכים לאדות במשך כ-5 דקות.
– מסלקים את מרבית הנוזלים ומניחים את הירקות המבושלים על עלה הבצק.
– מוסיפים את הגבינות, מכסים בעלה בצק נוסף ומהדקים היטב את קצות שני העלים.
– מורחים את העלה בשמן זית, מחוררים בכמה מקומות במזלג ואופים בתנור בחום גבוה במשך כ-25 דקות עד שהבצק מזהיב.
– מגישים חם.  · 

 

טחינה:

  • המרכיבים:

כוס טחינה גולמית
מיץ לימון מ 3 לימונים
רוטב טבסקו
שום כתוש
מים לפי הצורך
מלח, פלפל שחור
כוס פטרוזיליה קצוצה

  • ההכנה:

– מכניסים לקערה  טחינה גולמית, מיץ לימון, שום, מלח פלפל, טבסקו, מוסיפים מים בהדרגה, בוחשים בכף עץ, עד לקבלת רוטב טחינה.
– מוסיפים פטרוזיליה ומערבבים היטב. אין טחינה ללא פטרוזיליה! · 

 

פטריות ממולאות בגבינת עיזים, פטרוזיליה ושקדים (מתכון של השף אנטוניו מנסה, מסעדת "אלי אולי" בתל-אביב)

  • המרכיבים:

16 פטריות שמפיניון בינוניות טריות
מעט שמן זית
חופן שבבי שקדים קלויים
חופן פטרוזיליה קצוצה
4 שיני שום קצוצים
2 גבעולי בצל ירוק קצוץ
40-50 גר' מבחר גבינות עיזים או גבינה כחולה (רוקפור)
1/4 כפית פפריקה מתוקה,
1/4 כפית קארי
מעט מלח, פלפל שחור לפי הטעם

  • ההכנה:

– מפרידים את ראשי הפטריות מהרגליים. קוצצים דק את רגלי הפטריות.
– מחממים במחבת את שמן הזית ומקפיצים בו את רגלי הפטריות הקצוצות יחד עם השקדים, הפטרוזיליה, השום והבצל ירוק.
– מוסיפים את התבלינים ולסיום מפוררים את הגבינות על התערובת, ממיסים ומקררים.
– ממלאים את ראשי הפטריות בתערובת ואופים בתנור בחום בינוני של 180 מעלות במשך 10 דקות. · 

 

טבולי פטרוזיליה:

  • המרכיבים:

כוס בורגול מהסוג הקטן
2 חבילות פטרוזיליה
1/2 חבילה נענע
1/2 חבילה בצל ירוק
2 עגבניות,
2 מלפפונים
מיץ לימון לפי הטעם
שליש כוס שמן זית מלח, לפי הטעם

  • ההכנה:

– את הבורגול משרים במים חצי שעה. מוציאים מהמים וסוחטים את הבורגול בידיים על מנת להוציא ממנו את המים ככל האפשר.
– חותכים את הפטרוזיליה, הנענע והירקות דק דק ככל האפשר.
– מערבבים הכל.
– מתבלים בשמן לימון ומלח.
– אפשר להגיש על עלה פתוח של חסה, או לאכול עם עלי גפן, ולקשט מעל עם מספר קוביות של עגבניות חתוכות. · 

 

לינגוויני ברוטב פטרוזיליה: (מתכון של מסעדת "צ'לו", ירושלים)

  • המרכיבים:

500 גרם לינגוויני (או ספגטיני)
50 גרם חמאה
50 גרם בצל
1 ליטר חלב
250 גרם פטרוזיליה
מלח ופלפל שחור, טחון טרי

  • ההכנה:

– מבשלים את הלינגוויני מחצית מזמן הבישול המומלץ על ידי היצרן.
– במחבת מזהיבים את הבצל בחמאה. מוסיפים את החלב ומצמצמים את הרוטב לחצי ליטר. מוסיפים את הפטרוזיליה וממשיכים לצמצם את הרוטב ל1/4 ליטר.
– ממליחים ומפלפלים, מוסיפים את הלינגוויני ומבשלים עוד מספר דקות, עד שהרוטב מסמיך עוד קצת. מגישים מיד.