עלי ח'ביזה 479, 26-28 במאי 2014, כ"ו-כ"ח אייר תשע"ד

שינוי במועד המשלוח לקראת חג השבועות:
בשל חג השבועות החל בשבוע הבא, משלוחי יום רביעי עוברים ליום חמישי, 5.6. משלוחי יום שני יתקיימו כרגיל, ללא שינוי.

____________________________________________________

חודש מאי בא לקיצו, לקראת סוף השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, ונשתדל לעדכן את התשלום עד תחילת השבוע הבא.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

____________________________

חדשות מן המוצרים הנוספים –

תמרי הברהי אזלו – המתוק המתוק הזה ישוב אלינו אחרי הגדיד של סוף הקיץ הזה, בסתו הקרוב, בסביבות נובמבר. בינתיים יש עוד קצת תמר דקל נור, עד שהוא יסתיים, ניתן להזמין במערכת ההזמנות שלנו.

תמיר, איש הדבש הגיע וחידש את המלאי בדבש פרחי בר ודבש פרחי אוכמניות בצנצנות של קילו. יש גם דבש פרחי שיזף בצנצנות של קילו, ואריזות של חצאי קילו של פרחי אוכמניות. הדבש באריזות הקילו חדש ונוזלי, חצאי הקילו מגובשים יותר.

אליעזר מ"שורשי ציון" משיק סוג נוסף של פיצוחים – אגוזים (קשיו, פיסטוק וגרעיני דלעת) בבזיל וליים. גם הגרנאולה העשויה כוסמת חוזרת (בטעם תמר אגוז מלך), אלה מצטרפים לשורה מפוארת של פיצוחים חיים נוספים ושל זיתים וכבושים פרוביוטיים משובחים. ברגע שיגיע אלינו המוצרים נעדכן את המלאי במערכת ואפשר יהיה להזמין.

וכמובן שחוץ מאלה אפשר להזמין גם גם קמח אורגני, שמן זית אורגני, לחמים ומאפים, מיץ רימונים, מוצרי חלב עזים, לדר ופירות יבשים, קרקרים אורגניים, פירות אורגניים, טחינה אורגנית וקפה מצויין. כולם מפרי ידיהם של יצרנים קטנים מהארץ. שיהיה לנו בתאבון!

___________________________

כמו עשב בר

איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים המון גווים מתכופפים
על ערוגות ומעשבים ומעשבים…
אז יודעים שבא אביב!

בנאום תוכחה מיתולוגי בשנות בית הספר התיכון העליזות והסוררות שלי, נזפה מנהלת בית הספר בי ובחברותיי בחימה עצורה והטיחה בנו שאנחנו גדלות כעשבי בר…
מאז אני אוהבת עשבים מאוד…
אחר כך – לפני כעשור, בראשית הדרך, כשחיפשנו שם לחווה שהקמנו, הציע לי בנזוגי את השם "ח'ביזה", על שם (בין השאר) עשב הבר המקסים (הטורדני) והחיוני הזה. הקליק היה מיידי. כזכור – אני מאוד אוהבת עשבים…

כחקלאים אורגניים יש לנו עמדה מורכבת כלפי עשבים – התלויה, איך לא, במאבק על משאבים ובשאלה איפה החליט הברנש לצמוח. זה מזכיר את העמדה כלפי אדם גבוה מאוד שנכנס איתכם לאולם הקולנוע. אם הוא ישב מולכם, זה יהיה מציק מאוד, וקרוב לודאי שתבקשו ממנו לעבור כיסא או לנטות מעט הצידה. אבל אם ישב לידכם או מאחוריכם – אזי אין שום בעיה…

כך גם אצלנו – עשבים שמתמקמים בשולי השדה או בשולי הערוגות, לרוב אינם מציקים לנו כלל, ואפילו משמשים אותנו היטב כבתי מחסה זמניים לחרקים מאביקים, לחרקים מועילים וליופיו של השדה. אולם, עשבים שמחליטים לשבת ממש בצפיפות לבצל הירוק דווקא או לנבטי המלפפון שזה עתה צצו, נאלצים לפנות את מקומם ונעקרים אחר כבוד בידינו העמלות. ובאביב, עם פרוץ השמש ושעות האור הארוכות, יש הרבה הרבה כאלה, ואנחנו מוצאים את עצמנו מעשבים מעשבים ומעשבים…

אנחנו משתדלים להקפיד לעשב כשהגידול בערוגה עוד צעיר וזקוק לכל הפינוק והתמיכה כדי לקבל את המשאבים שיש סביבו (מים, שמש, חומרי מזון). בדרך כלל כשצמח ששתלנו או זרענו כבר מגיע לבגרות, הוא מצליח ליצור עלווה שיוצרת הצללה על הקרקע סביבו וכך להמעיט מאוד את כמויות העשביה בסמוך לו, גם שורשיו כבר חזקים וארוכים והוא מצליח להגיע לחומרי המזון ולמים שבקרקע. לעתים גם צמחים בוגרים סובלים מהטרדות של עשביה תוקפנית ושתלטנית במיוחד, ואנחנו מפנים אותם מן הדרך כדי לאפשר לצמח, במיוחד אם הוא בעל תקופת קטיף ארוכה, להמשיך ולהניב.

וכמו הגבוהים בקולנוע – יש עשבים שנתלשים בקלי קלות ואנחנו מודים להם בקריצה, אחרים שולפים מולנו קוצים, או נועצים את שורשיהם בעקשנות בקרקע ועושים עצמם כאילו לא שמעו את בקשתנו ולא חשו את הטפיחה הקלה על כתפם. אל אלו אנחנו באים בידיים מכוסות ובסכינים חדות. חלק מהעשבים, כמו הקוסאב (דורת ארם צובא בשפת הקודש) או הסעידה (גומא הפקעים) הם קני שורש, כלומר – יש להם איבריצ צמיחה גם בשורש, וכשאנחנו תולשים או חותכים אותם, נשארים הפקעות והשורשים בקרקע, ולאחר זמן קצר יוציאו גבעולים חדשים וחזקים. ובכל זאת, לפחות עד שיתחזק הגידול בערוגה ויוכל להתחרות בהם בהצלחה. בדרך כלל נצטרך לשוב ולעשב אותם, שוב ושוב…

כמו הירקות שלנו, גם העשבים בשדה נעים במחזוריות עונתית, עשבי החורף עזבו אותנו זה מכבר ופינו מקומם לעשבי הקיץ, וגם הם יפרדו מאיתנו בסוף הקיץ ויפנו את מקומם לאחיהם החורפיים. הנה מקבץ קצר בתמונות של (חלק קטן מ)העשבים שמלווים את הירקות שלנו בחודשים האלה:

עולש – שייך למשפחת המורכבים, ומלווה אותנו כבר מהחורף, אלא שאז הוא היה נראה אחרת לגמרי – היו לו עלים ארוכים וירוקים, משוננים מעט, מסודרים כזר סביב סביב. דורון, שמגיע אלינו לקנות ירקות, היה עוצר באורח קבע במקבץ מרשים של עלי עולש ומקצץ לו מהם צרור נאה. לפני כמה שבועות כשבא לחפש את העלים האהובים עליו, גילה שהן השתנו לחלוטין: העלים עצמם התייבשו, ומתוך הצמח עלו גבעולים דקים ומסועפים, פורחים בפריחה סגולה-תכולה יפיפיה:

עוד מולך בשדה בתקופה זו (לצערנו הרב) הכוסאב – צמח ממשפחת הדורה, כלומר, הדגניים. אנחנו עושים מאמץ ניכר לחתוך אותו מתחת לקרקע לפני הפריחה, אבל לא תמיד מספיקים. הוא מתרבה דרך הפצת זרעים, אך גם, כאמור, על ידי התפצלות שורשים מתחת לקרקע, ולכן גם כשחותכים אותו לפני הפריחה, עוד צפוי לנו מאבק ארוך איתו:

החבלבל נושא את שם משפחתו, החבלבליים. אני די בטוחה שנתנו להם את השם הזה בגלל חקלאים שהתבוננו בצמח ואמרו לעצמם: הוא כל כך יפה, חבל(בל) שאני צריך לעקור אותו… הוא יחסית ידידותי לאצבעות התולשות – נתלש בקלות מן הקרקע ולא דוקר או נוקם בנו על כך. עוד איתו במשפחה: צמחי נוי מטפסים ומשתרגים (morning glory), וחברתנו הבטטה, המשתרעת על הקרקע, שאת הערוגות עבורה התחלנו להכין ממש השבוע. אבל את החבלבל יש בהחלט לעקור, כשהוא מתנחל ליד צמחים בערוגה, בשל נטייתו לחנוק (מאהבה כמובן) את החברים שבסביבה, לטפס עליהם, להשתרג עליהם, להתלפף סביבם, באמת חבלבל…

ואחרון חביב להפעם – צמח יפה ורעיל במיוחד – הסולנום. תמיד מפתיע ומצמרר אותי לראות גינון בגני ילדים וגינות ציבוריות שמרבה בסולנום ובהרדוף – שניים אלו יכולים להיחשב בעיני רבים כנאים (בעיני ההרדוף מכוער במיוחד, אך זו דעתי האישית), אבל הם צמחים רעילים, המכילים חומרים לא ידידותיים ברוב חלקי הצמח – ילדון סקרן שינסה ללעוס עלה או לטעום מן הפירות, עלול למצוא עצמו בחדר מיון בשטיפת קיבה… הסולנום שייך למשפחת הסולניים, שחלק ממנה הם אורחי כבוד בשדה הקייצי: העגבניה, הפלפל, החציל וגם תפוח האדמה שכמעט כבר סיים את פרקו. אבל גרסת הבר של הסולנום, אצלנו בשדה זה כנראה הסולנום הזיתני, הוא רעיל ודוקרני ו… יפה מאוד. הוא פורח בפריחה סגולה שמרכזה צהוב, וכשהוא עושה זאת בשולי השדה, אנחנו שמחים לתת לו לייפות אותו, בתוך הערוגות ובסמוך לגידולים, אנחנו מצטיידים בכפפות (נגד הקוצים) ומעשבים אותו החוצה…

לכל עשב יש ניגון משלו, לכל מעשב יש פזמון משלו, כך שהרבה מוסיקה נשמעת בשדה בימי האביב האלה…

שיהיה לכולנו שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

_______________________________

יום שני: תרד ניוזילנדי, תפו"א, חסה, עגבנייה, חצילים, כרוב, שום/בצל יבש, מלפפון/פקוס, פטרוזיליה, קישואים, בארגזים קטנים בלבד: כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: שעועית/ארטישוק, בצל ירוק/עירית, סלק, נענע

יום רביעי: תרד ניוזילנדי/מנגולד, תפו"א, מלפפון/פקוס, כרישה/בצל ירוק, עגבניות, קישואים, מלון, שעועית/ארטישוק, חסה, חציל, פטרוזיליה /כוסברה.

ובסל הגדול תוספת של: בצל/שום, סלק, נענע

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן