עלון 121, 4-6 בספטמבר, 2006

אחת, שתיים, (שלוש,) נסיון

השבוע אנחנו מתחילים להוציא מהקרקע את הבטטות שלנו. קטיף חדש הוא תמיד משמח, וקטיף, או חפירת ירקות שורש ואחרים הגדלים מתחת לקרקע טומן בחובו גם הפתעה והתרגשות מיוחדות. למשל, כמבשילות העגבניות על השיחים אנחנו יודעים כבר שבועות מה גודלן, מה צורתן, האם נפגעו ממזיקים או סתם התפוצצו מעודף עסיס, האם תפסו צבע יפה ואדום על פני כל הפרי, וכמה ארגזים נוציא. הכל גלוי וברור באור השמש העזה. עם הבטטות הענין שונה. הן גדלות עמוק בתוך האדמה, מכוסות בתלוליות העפר שהערמנו עליהן. מבחוץ אנחנו רואים ג'ונגל ירוק ופראי שצמח בהשתוללות עליזה במהלך שלושת החודשים האחרונים, מאז נעצנו בתלוליות את ייחורי הבטטות: ענפים דקים שכל פעם מחדש קשה לי להאמין שאכן ישרדו את החום העז של יוני-יולי, בהם הם נשתלים. כל הג'ונגל הזה הוא טב ויפה ונעים למראה, במיוחד כשמעטרים אותו פרחים סגלגלים ונאים, אבל מתחת לפני הקרקע, במקומות הסמויים מן העין, מתפתחות להן הבטטות, ועד שלא נוציא אותן מהאדמה לא נדע בודאות מה צבען, מה גודלן, האם ישנם הרבה "ביסים" של שוכני השדה שהחליטו לחלוק איתנו את החגיגה, או שהן ניצלו משיניהם, האם הכמות גדולה או דוקא דלילה? בשבועות הקרובים נתחיל בקטיף הסיבוב הראשון ויחד איתנו תוכלו לגלות את התשובות לכל השאלות הללו. מקוים שנשמח בהן.

סבב הבטטות הראשון נשתל בתחילת יוני. כחודש אחריו שתלנו את הנגלה השניה, שלפעמים נשארת באדמה ממש עד החורף, עד סביבות ינואר, לפני שמתחילים הגשמים הכבדים ממש. הבטטות, חובבות החום, מעדיפות להישאר טמונות באדמה במזג אויר קר, שם הן מכוסות ומוגנות מהקור העז בחוץ. אלא שיש להן בעיה עם הרטיבות, ולכן לפני שהאדמה הופכת ספוגה במים ובוצית, אנחנו משתדלים לסיים עם הוצאתן מהקרקע. בטטות יכולות להישמר באחסון זמן רב. כדי שישמרו לשיווק בסוף החורף מוציאים אותן ו"מגלדים" אותן – מעבירים אותן טיפול של חימום וייבוש כדי שכל הנקודות הפתוחות והפגיעות בהן יגלידו, החלקים הללו הם אלו שמועדים לפתח רקבונות וכך לקלקל את כל הערימה במחסן. משום שבטטות חובבות חום אסור להן להיות חשופות לטמפרטורות של מתחת ל-12 מעלות, ובתקופת החורף מכניסים אותן למקרר המכוון ל15מעלות דוקא כדי להגן עליהן מן הקור…

הבטטות שייכות לירקות שמניבים יבול אחד וכאשר קוטפים את היבול הזה, מוציאים יחד איתו גם את הצמח כולו. לאחר קטיף אחד לא נשאר באדמה שיח הממשיך להניב יבול שני ושלישי. במובן הזה היא דומה לכרובית למשל, או לצנוניות, לסלק ולחסה. אני בטוחה שהבנתם את הרעיון. כל הירקות האלה צריכים להישתל בכמה מחזורים כדי שנקבל מהם תצרוכת שוטפת בעונה.

סוג שני של ירקות / צמחים הם אלו שמניבים פעמיים, כלומר, מניבים יבול ראשון מרכזי, אשר לרוב הוא הגדול יותר, אבל כדאי להשאיר אותם בקרקע ולחכות ליבול המשני, הצדדי, שגם הוא משובח וטעים, גם אם הוא קטן יחסית בגודלו. כאלה הם הברוקולי והתירס, למשל.

הסוג השלישי הוא הירקות שמניבים בעצם פירות, כלומר, העגבניה, הפלפל, החצילים וגם המלפפונים, הקישואים, והבמיה. אלו מניבים לאורך תקופה ארוכה, אנחנו קוטפים את הפרי, ואיתו את הזרעים (החא בשלים בדרך כלל) ואז הצמח מניב עוד ועוד פירות נוספים כדי לייצר זרעים. חלקם מניבים תקופה מוגבלת – כמו המלפפונים או הקישואים שמניבים במשך כחודשיים ואז די נגמרים. אחרים, כמו העגבניה (מהסוג הבלתי מסיים), הפלפל, הבמיה או החצילים, ימשיכו להניב עוד ועוד עד שהחורך והקור יחסלו אותם. לכן, בעבר היינו שותלים רק מחזור אחד שלהם בתחילת העונה, ומצפים להמשיך ולהנות מהפירות עד החורף.

אלא, שלעתים רחוקות זו אכן המציאות. מה שקורה בפועל הוא שלכל אלה יש תקופת שיא של הנבה (בה היו הארגזים גדושים בעגבניות ופלפלים) ואחריה הצמח מזדקן. כמו אדם מבוגר, גם הצמח חשוף ופגיע יותר למחלות ומזיקים, שמקשים עליו להניב בכמות ובאיכות של פעם, ולפעמים פשוט מחסלות אותו. וגם ללא מוות בטרם עת, הרקמות זקנות יותר, יכולת ההטמעה חלשה ואיטית יותר, וגם הפירות קטנים. ולכן החלטנו השנה לשתול שני מחזורי עגבניות. המחזור השני נשתל ביוני ונקלט יפה, ובזכותו אנחנו יכולים לספק עגבניות משלנו גם עכשיו, בסוף הקיץ, תקופה בעייתית לעגבניות בשוק.  כשראינו כי טוב בעגבניות חשבנו שמה שטוב להן יהיה טוב גם לפלפלים ולחצילים, וכנראה צדקנו. היינו צריכים לשתול את כולם ביוני, אלא שעד שהצלחנו להשיג שתילי פלפלים וחצילים כבר הגיע אוגוסט, והשתילים הרכים לא הצליחו יפה בחום הכבד מדי של שלהי הקיץ, למרות רשתות צל שנפרשו עליהם. בשנה הבאה אנחנו מקוים לשתול מחזור שני של חצילים ופלפלים מוקדם יותר, קרוב למועד שתילת העגבניות השניה. לעומת זאת, זריעת הבמיה השניה הצליחה יפה. מחזור הבמיה הראשון נזרע במאי והשני חודשיים לאחר מכן, ביולי. רוב הזרעים נובטים יפה בחום, ולכן הבמיה לא התקשתה להתמודד עם יולי הנבטים הצעירים הסתדרו טוב במעונם המוכר באדמה בה נבטו ועכשיו אנחנו מתחילים לקטוף מהם כבר תרמילים צעירים ורעננים (שתילים מתקשים יותר כי מהם נדרש להתגבר על הלם הקליטה באדמה חדשה תוך כדי התמודדות עם החום).

לקראת עונת החורף אנחנו מתעתדים לנצל את ערוגות הפלפלים והחצילים שלמעשה לא נעשה בהן שימוש בסופו של דבר, כי השתילים לא נקלטו בהן, והן נותרו מחופות ומחוררות (במקומות שנשתלו בהן שתילים, כל 60 ס"מ), משומשות במצב טוב. בקרוב מאוד נזרע בחורים בכמעט בתולים הללו את זריעות המנגולד והקייל שלנו, שיהנו מאוד מהחיפוי מונע העשביה, ומהחום היחסי שיעניק להם חיפוי הקרקע בחורף. בשנה שעברה היו מרחקי הזריעה שלנו כחצי מטר, והדבר הועיל מאוד לצמיחת צמחים בעלי עלים גדולים ויפים (מרחק הזריעה המקורי שלנו היה 30 ס"מ). השנה כאמור גדל המרווח ואנחנו מקוים שוב לעלים גדולים ויפים.

השבועות האלה בשדה משקפים מאוד את מעבר העונות בשדה שהוא גן ירק משולב: אנחנו זורעים בדמעה וקוצרים ברינה, יבולים חדשים וישנים מתערבבים בזריעות ושתילות חדשות, קיץ מפנה מקומו (לפעמים ממש באותה ערוגה ועל אותו חיפוי) לחורף, וכל המעבר הזה בין העונות מתרחש לא בסגירת דלת אחת ובפתיחת אחרת, אלא מעבר שמזכיר יותר משהו כמו סירה שמתנדנדת לה על הגלים מכאן לשם ושוב לכאן ושוב לשם, וכך לאט לאט מתקדמת לה לעבר העונה הבאה וההמשך. כמו ששרה נטע את השיר האהוב עליה בנדנדה בגן המשחקים: "נַ-אַד-נֵד".

בתקוה שהנדנד השבועי יהיה מערסל ומרגיע, ושנהנה מהמבט לאחור ומהמבט לפנים,

אלון, בת-עמי וצוות "חוביזה"

 

ומה בסל השבוע?

יום שני:

 עגבניות , מלפפונים – השלמה , קישואים , צ'רי , תפו"א – השלמה , גזר – השלמה , חסה – השלמה , שעועית תאילנדית , בטטות – קטיף ראשון ,ענבים – מקיבוץ כפר עציון (נקטפו ונוקו ע"י יוחאי , אח של בת עמי , ואבא שלהם) , בזיליקום

ובסל הגדול תוספת של:

במיה ,תירס, פטרוזיליה

יום רביעי:

עגבניות , מלפפונים – השלמה , קישואים , דלעת , תפו"א – השלמה , גזר – השלמה , פטרוזיליה , במיה אדומה , בטטות – קטיף ראשון ,ענבים – מקיבוץ כפר עציון (נקטפו ונוקו ע"י יוחאי , אח של בת עמי , ואבא שלהם) , בזיליקום

ובסל הגדול תוספת של:

חצילים , תירס , שעועית

 

מתכוני סנדביצ'ים:

לכבוד תחילת שנת הלימודים, שיהיה  לכולנו בתיאבון ובהצלחה, מבחר מתכונים שאפשר לשים בסנדביץ':

ממרח בטטות וטחינה – מתוך אתר "טבע הריפוי"
זהו ממרח קצת כבד אבל טעים , מתאים במיוחד לחורף או לנשים בהריון הזקוקות לברזל ולסידן ולא ממש אוהבות טחינה

  • המרכיבים:

4 בטטות קטנות אפויות
3 כפות טחינה גולמית טבעית
1/2 כוס מים

  • אופן ההכנה:
  1. שוטפים את הבטטות ומסירים פגמים .
  2. עוטפים את הבטטות בנייר כסף ואופים בחום בינוני ( 180 מעלות ) כשעה וחצי או עד שהבטטות רכות מאוד ומוכנות למעיכה .
  3. מקלפים את הבטטות ומועכים למחית .
  4. מערבבים את הטחינה עם המים ( להוסיף את המים בהדרגתיות ) .
  5. מוסיפים את הטחינה בהדרגתיות למחית הבטטות- רצוי לטעום מדי פעם ולבדוק מתי התערובת מתאימה לטעמכם . ניתן לתבל במעט קינמון .

 

ממרח פלפלים קלויים – מתוך אתר www.free.org.il: (יש באתר הזה עוד הרבה ממרחים צמחוניים מעניינים)

  • המרכיבים:

פלפלים אדומים או צהובים.

  • אופן ההכנה:
  1. חותכים לחצאים ומנקים מגרעינים.
  2. שמים בתנור או בטוסטר בחום בינוני למשהו כמו 45 דקות.
  3. מחכים עוד איזה שעה-שעתיים שיתקררו, מוציאים ומקלפים.
  4. בנקודה זו אפשר כבר להפסיק… מה שמקבלים מפתיע בטעימותו… אפשר לחתוך לרצועות ולשים בכריך גבינה (טופו מן-הסתם), לחתוך לקוביות ולהוסיף לסלט ירקות או סתם לאכול כמו שזה.
    ואפשר:
    להכניס למג´ימיקס / לטחון במערבל ידני
  5. להוסיף קצת מלח ו/או שום ו/או כמה טיפות מיץ לימון – ולטחון עד לקבלת ממרח אחיד.
    זה להיט. הרבה יותר טעים מהממרח שקונים.
  • טיפים:

אפשר להשתמש בפלפלים שכבר "התעייפו" במקרר וכבר לא כל-כך מפתים להכנס לתוך הסלט ירקות…
הפלפלים צריכים להגיע למצב שהם מעט נשרפים בתנור – ואז לכבות.
לחכות בסבלנות שהם יתקררו בתנור! כמה שתתנו להם להתקרר – מלאכת הקילוף תהיה קלה יותר!
הממרח נוטה להיות נוזלי מעט – אז רצוי להפתר מהנוזלים שהפלפלים הוציאו בקלייה (אפילו לסחוט אותם מעט אם צריך) ולא להגזים עם מיץ הלימון, מי שמחליט להוסיף – ממש רק כמה טיפות בשביל הטעם.

 

ממרח חציל בטעם כבד – מתוך הכתבה "מתכוני הצנע" שהתפרסמה במעריב

  • המרכיבים:

2 חצילים יפים וארוכים
2 ביצים
2 כפות גדושות קמח
בצל גדול
מלח
שמן לטיגון

  • אופן ההכנה:
  1. חותכים את החציל לפרוסות דקות, טובלים בבלילה של קמח וביצה אחת ומטגנים.
  2. מבשלים את הביצה השנייה.
  3. מערבבים את החצילים המטוגנים עם הביצה הקשה לעיסה. אפשר לטחון יחד במכונת בשר.
  4. מוסיפים מלח.

 

ממרח עגבניות מיובשות – הכי פשוט שיש – מתוך "חיים אורגניים"

  • המרכיבים:

250 גרם עגבניות מיובשות (מתכונים בעלון 117)
שמן זית מכבישה קרה
מלח פלפל
מים רותחים

  • אופן ההכנה:
  1. להכניס את העגבניות לקערה ולכסות במים רותחים ולהשהות עד לריכוך העגבניות, לסנן ולסחוט.
  2. להכניס את העגבניות הלחות למעבד מזון, להוסיף מעט פלפל ומלח ולהפעיל, תוך כדי הזלפת שמן זית , עד לקבלת המרקם הרצוי.

ואפשר גם לגוון את הכריך בפרוסות קישואים או פלפלים קלויים, למרוח בו פסטו (הידוע והמוכר מבזיליקום, אבל אפשר להכין גם מכוסברה או פטרוזיליה) או לשים בו חביתת ירק או פריטטה (למשל, מקישואים, ראו מתכון בעלון הקודם, מס' 120)

שתהיה שנת לימודים נעימה, מעניינת… וטעימה

כתוב/כתבי תגובה