עלי ח'ביזה #433, 22-24 באפריל 2013, י"ב-י"ד אייר תשע"ג

רותי מירושלים שלחה לי הזמנה עבורכם לקונצרט מיוחד:

קונסרבטוריון "הסדנה" ירושלים שמח להזמינכם לחגוג עמנו את תכנית המוסיקה "מסיכון לסיכוי" לילדי הקהילה האתיופית, ביום שלישי, 30 לאפריל 2013, בית שמואל – מרכז שמשון, בשעה 19:00.
בתוכנית:
* קטעי נגינה בביצוע ילדי הפרויקט
* מוסיקה אתיופית מסורתית בביצוע מוסיקאים אורחים
* כיבוד אתיופי מסורתי

אנו מברכים על ההזדמנות להציג בפניכם את פירות הפרוייקט ונתכבד מאוד מנוכחותכם.
הפרויקט מעניק אושר, גאווה והתרגשות ל – 30 ילדים ומשפחותיהם.
אנו שמחים ומצפים לחלוק את האירוע המיוחד הזה עמכם!

הכניסה חופשית, אולם יש לאשר הגעתכם ולהזמין מקומות מראש במשרדינו בטלפון 02-5630017 או באימייל

אתם מוזמנים להינות מהסרטון המצורף מקונצרט של אחד מתלמידי הפרויקט

____________________________________

האנשים היצירתיים והיצרנים של "שורשי ציון" פורחים עם האביב (כן, כן, הוא פה, רק מסתתר קצת מאחורי ענן או שניים, אבל עוד רגע השמש בחוץ), ומתחדשים-מחדשים מצעד רחב של מוצרים כבושים פרוביוטיים וחיים: בין הכוכבים החדשים: כרובית ודייקון כבושים, אגוזי מלך בספירולינה, שקדים בקקאו וגם זיתים ירוקים וחרדל פרוביוטי, שמתווספים למוצרים המוכרים והטובים: כרוב כבוש במגוון טעמים, קימצ'י, מלפפונים כבושים, קרקרים חיים וכמובן… קמבוצ'ה במגוון טעמים.

מי שרוצה לקרוא קצת על איכויותיהם וייחודם של המוצרים הפרוביוטיים והחיים יוכל לעיין באתר של שורשי ציון. את ההזמנה ניתן להוסיף לארגז שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.

בתאבון ולבריאות!

______________________________________

 שוב כרוב…?

ביום שני השבוע מציינים את יום כדור הארץ, וגם אנחנו בחרנו לדבר השבוע על הכדור הח'ביזאי שלנו – השבועות האלה הם שבועות הפרידה שלנו מהכרובים המקסימים שגדלו אצלנו בשדה לאורך כל החורף.  נפרדנו כבר מאחיו הברוקולי והכרובית, ועוד מעט, כשניפרד גם מהכרוב העגלגל נוכל לדעת בבירור שהאביב כבר כאן והקיץ מעבר לפינה. כבר זמן ארוך שאתם פוגשים אותו בארגזים, וחלקכם כבר מתייחסים אליו לפעמים כמו אורח שהגיע לביקור ושכח לעזוב… אז כדי לייפות שוב את פניו ולהזכיר לכולנו כמה הוא רצוי ואהוב – העלון השבוע מוקדש לראש הכרוב.

לאורך ההיסטוריה ידע הכרוב עליות ומורדות. היוונים העריכו אותו מאוד בזכות סגולותיו הרפואיות, אך האריסטוקרטיה של ימי הביניים עיקמה את אפה בהזכרת שמו בלבד. אם תרצו להקשיב לעצה של מלומד רומאי מהמאה השנייה לפני הספירה, כדאי לאכול הרבה כרוב טרי מתובל בחומץ לפני מסיבה שבה תרצו לשתות הרבה, ועצה מצרית היא להתחיל את הארוחה בכרוב חי כולל הזרעים, כדי להישאר פיכח עד סופה. נראה שהטיפול המקובל בהנגאובר (חמרמורת בעברית) היה – עוד ועוד כרוב.

באירופה היה הכרוב אחד הגידולים היחידים בחורף המקפיא, ולכן תפריט ליום מושלג כלל בעיקר תבשילי כרוב. כך גם בתפריט של איכר רוסי מצוי שכלל מרק כרוב חמוץ, לחם שיפון ומשקה. בסין תמיד היו מייבשים עלי כרוב ושומרים אותם לחורף, ואז מרטיבים אותם במים ומשיבים אותם לחיים כתוספת למרק או תבשיל. הסינים גם הגישו כרוב כבוש כתוספת לארוחות. לפולין ולהונגריה הובא הכרוב הכבוש על ידי נוודים טורקים במאות השש עשרה והשבע עשרה, וארוחה גרמנית מצויה במאה השמונה עשרה כללה כרוב, נקניקיות, עדשים ולחם שיפון. באזורים הסקנדינביים היה התפריט החורפי מורכב ממאכלים שניתן לשמר: בעישון, בייבוש או בהמלחה. הכרוב התאים לכך. בימי הביניים נחשבו ירקות, וירקות עליים בפרט, למזיקים לבריאות בשל היותם מייצרים "רוח" (גאזים), דבר שכמובן לא התקבל על הדעת בחוגי האריסטוקרטיה. אך המוני העם המשיכו לאכול כרוב.

ב1984 ניתן לכרוב סוף-סוף המקום הראוי לו כשארגון המזון והחקלאות של האו"ם הכריז עליו אחד מעשרים המזונות החשובים ביותר בתזונת העולם.

המזרח אירופאים והטורקים ממלאים אותו, הסינים מוסיפים אותו לתבשילי "סטיר פריי", האתיופים מבשלים אותו חריף, היפנים מגישים אותו כבוש כמתאבן. בגרמניה הוא מאכל לאומי כתבשיל אטי חמוץ-מתוק של כרוב אדום ולבן, ובסקנדינביה המתאבן האולטימטיבי הוא סלט "קולסלואו" (ששמו מגיע אולי מהמילים ההולנדיות לכרוב kool ולסלט sla) וכמובן יש עוד רבים שלא הזכרנו כאן.

הכרוב נתן את שמו למשפחה מכובדת וענפה, שאליה שייכים גם הכרובית, הברוקולי, כרוב הניצנים, קולרבי, הקייל והקולרדז וירקות העלים האוריינטליים: באק צ'וי וטאט סוי. כרוב הבר המקורי מוצאו מאזורי החוף של הים התיכון, דרום אירופה ודרום אנגליה, שם הוא נהנה מלחות רבה. הוא היה כנראה שונה מאוד מראש הכרוב שאנחנו מכירים היום, והיה כנראה גבעול בעל עלים פתוחים מעטים.

הכרוביים שייכים למשפחת המצליבים, שם שנגזר מהצורה המוצלבת של פרחיהם. מחקרים רבים הראו כי ירקות ממשפחת הכרוביים יכולים לדכא סרטן שד, בטן ומעי הודות לפיטוכימיקלים בשם "אינדולים" המצויים בהם. מצד שני – צריכת יתר של כרוב עלולה לגרום לבעיות בבלוטת התריס. מיץ כרוב הוא תרופה ידועה לאולקוס. הכרוב עשיר בברזל, בסידן ובאשלגן. הוא מכיל ערכים גבוהים של ויטמין C, B ו-D. כרוב אדום גבוה יותר בערכים התזונתיים של ברזל, סידן ואשלגן וכן ויטמין C וסיבים תזונתיים. כבישת כרוב משמרת מצוין את ויטמין C שבו. קפטן קוק ייחס את בריאותם המצוינת של ספניו למנה היומית של כרוב כבוש שאכלו.

לפני כמה שנים פנתה אלי רות, לקוחה מירושלים, בבקשה מפתיעה: היא ביקשה עלי כרוב לבן חיצוניים (כאלה שנשארים אצלנו בשדה לאחר שראש הכרוב נקטף) כדי להשתמש בהם לחבישה רפואית. כשהתעניינתי, זכיתי למידע מפורט ועשיר על סגולות המרפא של הכרוב, ואני חולקת אותו אתכם שוב. היא הוסיפה גם מתכונים וטיפים לשימוש במטבח כמזון לרפואה ולבריאות. המון תודה לה על ההשקעה.

קודם שאביא בפניכם את הדברים כלשונם, רציתי לציין בשם רות, שהדברים אינם במקום טיפול או חוות דעת רפואית.

הנה זה בא:

כרוב (כרוב לבן, כרוב מסולסל)
– ממשפחת המצליבים (כמו כרוב אדום, כרוב ניצנים, כרוב סיני, כרובית, ברוקולי, קולרבי…), אנטי סרטני מובהק!
– עתיר ויטמינים ומינרלים, מזון-על, (בצורה הטריה, חיה): ןיטמין A (בתא קרוטן), ןיטמיני B, ויטמין C, ויטמין E, ויטמין K, ברזל, חלבון, סידן , אשלגן, גופרית, חומצה פולית, חומצת חלב, גלוטתיון…
* יש רגישים לכרוב (גזים), זה יותר לכרוב המבושל.

שימושים בריאותיים:
– מנטרל רדיקלים חופשיים, מונע נזק חמצוני לגוף.
– מזין ומחזק. ולכן יעיל לאנמיה, לחולשה, לעייפות, לחוסר אנרגיה, להשלמת חוסרים בויטמינים ומינרלים, למחסור בסידן.
– ממריץ את חילוף החומרים.
– מסייע לחיזוק המערכת החיסונית של הגוף.
– מסייע לחיזוק הכבד, לבעיות בכבד.
– מנקה את הדם ומערכת הלימפה, משתן ומוריד לחץ דם. וכך מסייע לטיפול בבצקת, מונע אבנים בכליות.
– מעודד הפרשת רעלים דרך השתן, אנטי סרטני.
– מפחית ליחה, גודש (ברונכיטיס, אסטמה), מייבש הפרשות (נזלת, דלקת אוזניים, הפרשה מהנרתיק…) להיזהר בהנקה, כי יכול לייבש את החלב! 
– מסייע לגדילה בריאה: לחוזק העצמות, לבריאות החניכיים.
– תורם למערכת הרבייה.
– יעיל לניקוי דרכי העיכול, בשל היותו משלשל עדין.
– מיטיב עם העור, מעודד איחוי פצעים.
– משפר ראיית לילה.
– מרגיע עצבים.
– מגן על העורקים הכלילים, מגן על הלב.

סלט כרוב חי: 
שומר על כל ערכו התזונתי של הכרוב, עתיר סידן, ויטמינים, מינרלים.
* טיפ לתוסף סידן טבעי: להוסיף קורט קליפות ביצים (טחון). במגע עם מיץ הלימון הופך לסידן חומצי, הקל לעיכול וספיגה.

מיץ כרוב חי: 
שומר על כל ערכו התזונתי של הכרוב, אך ללא הסיבים, ולכן מומלץ רק לתקופות קצרות.
סוחטים במכונת מיץ, אפשר יחד עם שני גבעולי סלרי וגזר אחד.
שותים 1-2 כוסות ליום, בלגימות, שמשאירים בפה לזמן מה, מה שמקל על עיכול וספיגה.
יעיל ל:
• חוסר סידן.
• כיב בקיבה, במעיים, לרגישות בריריות מערכת העיכול (גם מיץ תפוח אדמה (טרי) טוב מאוד).
• שיגרון, ראומטיזם.

תה כרוב:
מפסידים מהויטמינים, וצורכים הרבה סוכר, מסייע לבעיות דרכי הנשימה העליוניים.
• יעיל לשיעול, התקררות, כאבי גרון, נזלת, מחלות ריאות.
לבשל 1/2 ליטר מיץ כרוב מסונן עם 3 גרם זעפרן (אמיתי) ועם 1/4 ליטר סוכר או דבש, עד שמסמיך. לוקחים 1 כפית, 3-4 פעמים ביום.

כרוב (מבושל):
מפסידים מהויטמינים, ויותר קשה לרגישים לכרוב (גזים).
• שורף שומן, לניקוי, להרזיה.

כרוב (כבוש): (בהכנה ביתית, בהתססה) – לא מדובר בכרוב החמוץ הגרמני, הsauerkraut, המבושל, אלא בפצצת בריאות של ממש.
דרך התסיסה (של חיידקי חומצת החלב והשמרים) נוצרת חומצת חלב (כמו בכל המזונות המותססים: מלפפון חמוץ, מיסו, יוגורט, רוויון…).
חומצת חלב שומרת על הפלורה הטבעית במעיים, על רירית בריאה, מונעת התפתחות חיידקית, שומרת על החוסן הטבעי ומאפשרת ספיגת חומרי המזון במעי. בנוסף נשמרים הויטמינים בירק ונוצרים אנזימים חשובים נוספים בתהליך התסיסה. עוד מידע על החיידקים האלה כאן.

הכרוב הכבוש ושאר הכבושים של שורשי ציון מיוצרים בדרך זו.

• יעיל לטיפול ב:
– חוסר סידן
– קנדידה
– סוכרת
– מחסור בויטמין B 12
– ניקוי הדם ומערכת העיכול
– שיפור חילוף החומרים
– אנמיה (מחזק)
– טרשת עורקים
– שגרון, ראומטיזם
• משמש לשטיפה חיצונית (המיץ) בכאבי גרון, דלקת בנרתיק
• משתן, מפריש רעלים, (לחולי סרטן זה מאוד חשוב)
• מסייע להרזיה (לאכול 100 גרם ליום במשך 4 שבועות)

ההכנה:
(צריך צנצנת זכוכית גדולה, שאפשר אח"כ לשמור במקרר).
– חותכים דק 5 ק"ג כרוב
– מוסיפים 100 גרם מלח ים, קימל ופלפל אנגלי שלם.
– אם רוצים להשתמש בפחות מלח, צריך יותר תיבול: תימין, גרגרי חרדל בהיר (פועל כחומר משמר), קורנית וכדומה.
– אפשר לשים גם עלי גפן בשכבות, אפשר גם להוסיף פרוסות תפוח.
– לתוספת סידן מוסיפים 1/2 כף קליפות ביצים (טחון), וכך מתקבל סידן עם חומצת חלב, הנספג טוב.
– דוחסים את הכרוב לצנצנת חזק עם היד או בעזרת מקל, כדי שהכרוב יישאר מכוסה בנוזל שנוצר. אפשר לכסות מלמעלה עם עלה כרוב.
– מניחים משהו כבד על הכרוב, כדי שבתסיסה הכרוב יישאר תמיד מכוסה מהנוזלים (אפשר אבן נקייה, או למלא צנצנת זכוכית עם מים).
– סוגרים עם כיסוי בד, מניחים בצד (באור, לא בשמש) לשבוע בערך.
– טועמים, וכשמוכן, שומרים במקרר.
– אם יהיו חסרים נוזלים, מרתיחים 1 ליטר מים עם 10 גרם מלח ים, מקררים ומוסיפים.

עלי כרוב (חבישה):
שימשו כבר בתקופות קדומות כתרופה לכמעט כל מחלה.
את כל סגולותיו הטובות של הכרוב (הטרי) אפשר לספק לגוף גם בדרך חיצונית, דרך העור – כטיפול נפרד או בנוסף ללקיחה הפנימית, להכפלת ההשפעה הרפואית.

אופן השימוש:
– לוקחים עלים ירוקים טריים (החיצוניים של הכרוב), שוטפים במים פושרים, להורת הלכלוך.
– חותכים מהעובי הבולט של השדרה, מניחים על קרש ומגלגלים עליו בקבוק זכוכית, לריכוך העלה.
– לחימום: מניחים על מכסה של סיר חם, מעבירים במים (חמים למגע יד) או מרטיבים בד במים חמים ועליו מניחים את העלה.
– שמים כמה עלים אחד על השני (שתי וערב), במקום הרצוי (מצח, עורף, צוואר, חזה, בטן, ברך…). וחובשים בד חם מעל.
– אפשר להשאיר מ-30 דקות עד כל הלילה, אפשר לחדש כל שעתיים, לפי הצורך. אם כואב או לא נוח, מקצרים.
– לחולי סרטן עלולים להופיע יותר כאבים עם תחילת הטיפול בחבישות, אך זה ילך ויפחת.
– בסיום הטיפול מורידים את החבישה, שוטפים במים פושרים ומורחים קצת שמן זית (או פרע (Hypericum), הטוב במיוחד לחולי סרטן).
– אפשר לעשות חבישות לסירוגין, בעלי כרוב, חימר, גזר, גבינה לבנה ועוד, לקבלת ההשפעות השונות.
– אם העלה שהורדנו נראה יבש, סימן שהוא נתן מנוזליו לגוף, ולא ספג חזרה.
– אם העלה ספוג נוזל דמי, לפעמים אף מסריח, סימן שגם נקזו נוזלים מהגוף החוצה. נוזלי גוף שעמדו וכבר נרקבו, הם הגורם לסרחון, כמו במוגלה, בנוזלים שהצטברו…

שימושים בריאותיים:
(כחלק מטיפול כולל. לפעמים הריפוי מידי, ולפעמים צריך להתמיד אף שבועות ארוכות עד לריפוי, או עד לגבול הריפוי האפשרי).
– העלים נותנים לגוף את חומריהם המיטיבים, וסופחים את הרעלים ואת נוזלי הגוף הלא בריאים.
– מנקה את הדם ואת מערכת הלימפה
– מנקז רעלים דרך השתן והעור (יכול להיות, שבמחלה קשה, יתפתחו בעיות בעור, בגלל החבישות, סימן שיש רעלים רבים מדי, והגוף צריך להפרישם גם דרך העור, עד לריפוי).
– משכך כאב.
– מחטא, מנקז נוזלים. לטיפול במוגלה, פצעים, אבצס, פרונקל, נפיחות, דלקת עור מדבקת, פצעי נשיכה, כוויות, שטפי דם, מתיחת גיד
– למחלות כרוניות, סרטן (מומלץ לשלב עם חבישות חימר).לשיכוך כאב, למניעת התפתחות נוספת וצמצום גידול קיים.
– לדלקות, דלקת ורידים, דלקת שיניים, דלקת גרון, דלקת ריאות.
– לכאבים נוירולגיים (טריגמינוס…)
– לטחורים, טרומבוזה ברגליים, רגליים ללא זרימת דם טובה שכבר משחירות, לכיבים סגורים.
– כאבי ראש (חבישה בעורף בלילה, או על המצח).
– מאזן את החום (גבוה או נמוך)
– התקררות, שפעת, דלקת גרון (בשפעת קשה, בלילה גם חבישה על הכבד).
– דלקת שד (מהנקה). להיזהר, שלא יתייבש החלב. וכמו כן, לאישה שמפסיקה להניק, וסובלת מגודש, נפיחות וכאבים.
– לאסטמה, ברונכיטיס (מצוין!)- בוקר וערב, חבישה על החזה והבטן העליונה.
– לזפק – אם בהתחלה לא נעים, להתחיל לזמן קצר בלבד ולאט להעלות.
– כאבי בטן, דלקת בדרכי עיכול עד מעיים – חבישה על הבטן.
– רגליים שקפאו מקור- לשפשף עם לימון ולשים חבישת עלי כרוב ללילה.
– לסינוסיטיס – חבישה לשעתיים במצח.
– כאבי מפרקים, מפרקים מעובים, מעוותים, כואבים (הצטברות חומצת שתן).

ולפני פרידה מהכרוב השבוע, כמה מילים חקלאיות יפיפיות שמצאתי בספר Farmer John's Cookbook: The Real Dirt on Vegetables – ספר של אחת מחוות הCSA הגדולות בארה"ב, אנג'ליק אורגניקס, ליד שיקאגו.:

"כרובים הם יצירת פאר מדהימה של הטבע. צמח הכרוב מצמיח עלים "נורמליים-למראה" במשך זמן רב, עד שהוא מגיע לסף מסוים, ואז לפתע הם מתחילים להסתלסל פנימה, יוצרים שכבות של עלה על עלה, עד ליצירת כדור מהודק". זה נשמע אולי מילים גבוהות סתם, אבל בשדה זה באמת קסם: בכל פעם מחדש אני מופתעת שזה אכן קורה – והעלים השטוחים שוב ביצעו את התרגיל ויצרו כדור – ממש כמו בפעם שעברה.

ובעיתוי מושלם לעלון על כרוב – רצינו לאחל מזל טוב לדני וגלית, אנשי הגרנולה שלנו, שביום שישי האחרון "קטפו מערוגת הכרוב" שלהם בן קטן וחמוד. חיבוקים ושמחה לתינוקי, לשני הוריו המקסימים ולשתי אחיותיו הגדולות.

מאחלים לכולנו הרבה פלאים השבוע, וגם שמש כמובן…
אלון, בת-עמי, יערה וכל צוות ח'ביזה

______________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: חסה ירוקה/אדומה/אמריקאית, שמיר/כוסברה, עגבניות, קישואים/תפו"א, קולרבי, סלרי שורש/סלרי עלים, מלפפון, גזר, שומר/דייקון, כרוב לבן, כרישה-לארגזים קטנים בלבד

ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, בצל טרי/שום טרי, סלק אדום, פטרוזיליה שורש

יום רביעי: שומר או דייקון, כרוב לבן, מלפפונים, כוסברה, חסה ירוקה/ אדומה/אמריקאית, סלרי עלים/שורש, קולרבי, גזר, עגבניות, מנגולד לארגזים קטנים בלבד, פטרוזיליה שורש לארגזים קטנים בלבד

ובסל הגדול תוספת של: סלק, קישואים, כרישה, בצל טרי/שום טרי, שמיר

_______________________

אביטל מירושלים שלחה לי לפני כמה שנים שיר הלל לשלושת אבירי החורף, שמלווים אותנו בנאמנות גם באביב הזה: הכרוב, הגזר והסלק. והנה הוא שוב לפניכם, בלשונו המקסימה:

אין סוף לאפשרויות השילוב של שלושתם במרקים קלים וכבדים, קרים, חמים וחמצמצים ובקיצור, בורשט לסוגיו. את שלושתם ניתן גם לאפות או לצלות בתנור, שלא לדבר על הסלטים הטריים והמיצים, שהם המובן מאליו.
ונתחיל בתנור: התנור הוא מלכות השמיים של רוב הירקות, טעמם מתעצם בטיפול קל והשילובים הם חגיגה . אך היום אנחנו עם מתכון בסיסי של כרוב, ונקבל כרוב זהוב אם נעמוד בכמה כללים קלים.
בעת האפייה הכרוב מוציא מים ולכן יש לערבבו באמצע התהליך, כדי שכולו ייצלה במידה שווה.

כלי האפייה – אני ממליצה תמיד על כלי קרמיקה (רצוי ללא גלזורה צבעונית), בעיקר כלי החרס הספרדיים. כלי החרס שומרים על הלחות והרוטב ומשחימים בהדרגה את הירק. ראש כרוב שמשקלו כקילו – לחצותו, לחתוך לרבעים ולחתוך כל רבע לרצועות לא דקות או קוביות די גדולות. גודל התבנית – תבנית שבה יונח הכרוב בשכבה אחת, צפופה למדי. הטמפרטורה – כ240 מעלות. השומן – 3 כפות נדיבות של שמן זית, או חמאה רכה. למרוח התבנית בכף אחת של שמן או חמאה. לערבב את שאר השומן עם מלח, פלפל גרוס וחצי כפית סוכר חום ולערבב עם עלי הכרוב.
הצלייה – להכניס התבנית לשליש העליון של התנור. לאחר כ15-20 הדקות הראשונות להוציא את התבנית ולערבב את הכרוב מן המרכז (בו מתרכזים הנוזלים) לשוליים. לצלות עוד כ15 דקות, להוציא ולערבב, והכרוב מוכן לאכילה.
את המתכון הבסיסי אפשר לגוון לפי הטעם האישי, לדוגמה:
לבחור בחמאה כשומן הבסיסי, להוסיף לתבנית כרבע כוס יין לבן (רצוי יין חצי יבש) וכמה כפות שמנת מתוקה.
כרוב אסיאתי: לצלות עם שמן קנולה וללא מלח. בתום הצלייה לערבב 2 כפות רוטב סויה תמרי, 2 כפות חומץ אורז, 2 כפות מירין וכפית שמן שומשום, לערבב היטב עם הכרוב ולהחזיר לתנור החם ל10 דקות או לבשל במהירות על אש גבוהה.

מתכון דומה שזכה לשבחים ב"על השולחן" והתגלגל מספר צלייה בריטי לבלוג בישול מוערך ומשם לשולחנכם עם גיוונים שלי –
להוסיף לראש הכרוב, החתוך לרצועות, צרור בצל ירוק קצוץ ולאדות במחבת כ10 דקות עם 3 כפות חמאה ומלח (או בעדינות בתבנית החרס העגולה הספרדית המתאימה גם לגז זהיר וגם לתנור). להוסיף כוס ציר עוף או ירקות, נסו גם יין לבן. לבשל על אש גבוהה כשתי דקות נוספות, להעביר לתבנית, לכסות בנייר אלומיניום ולהכניס ל30 דקות לתנור המחומם ל180 מעלות. להוריד את הכיסוי, לפזר נתחים קטנים או פרוסות של כ – 150 גרם גבינה (אני מעדיפה צפתית עזים, כמו של יוטב, או מוצרלה, או אחת מן הגבינות של מחלבת "עברי"), ולצלות עוד 10 דקות.

ואם בכרוב עם שמנת אנו עוסקים, הנה כרוב מאודה נפלא מהשראה צרפתית- לכרוב לא גדול חתוך דק דק.
יש לבחוש רוטב המכיל כ6 כפות שמנת לבישול 15%, 2 כפות מיץ לימון, מלח ופלפל גרוס (אם יש לכם אבקת חרדל, זו ברכה). להמליח את הכרוב ולאדות אותו מעל מים רותחים (במסננת סגורה, או סיר מתאים סגור) כרבע שעה. להוציא הכרוב בכף מחוררת ולערבב היטב עם הרוטב.

בורשט כרוב מהיר וקליל לריענון –
חצי כרוב קצוץ, בצל נדיב, 3 גזרים בינוניים, 2 עגבניות מרוסקות, 2 כפות שמן קנולה, מעט מלח, פלפל גרוס גס או שלם, כ- 2 כפות דבש / סוכר חום, ומיץ לימון. אפשר להוסיף עלי דפנה, שמיר ופטרוזיליה.
בסיר מכוסה לאדות בשמן את הבצל והגזר בעדינות, שיישארו רכים ובהירים, להוסיף את הכרוב, לערבב ולאדות עוד כמה דקות, להוסיף העגבניות המרוסקות, לכסות במים, להרתיח ולהנמיך את האש עד לביעבוע קל. לתבל בהדרגה ובזהירות, עד שמוצאים את איזון הטעמים הנכון בין הטעמים השונים- המלח והפלפל, מיץ הלימון והמתיקות. לבשל כשעה.
עם סלק: להוסיף עם הכרוב שני ראשי סלק גדולים חתוכים לפרוסות דקות, או מגוררים גס.
איך מקבלים צבע מופלא– בכל מטבח מזרח אירופאי נמצא רעיון אחר. במשך שנים הטרדתי את אמה של חברתי וחברותיה ושאבתי מהן מה שיכולתי: מסלק טרי המגורר באמצע הבישול ועד לבישולם בנפרד של סלקים שלמים וגירורם או מעיכתם לקראת תום הבישול. יש המוסיפים גזר וסלק מרוסקים למרק, ויש המוסיפים מיץ טבעי.
לאכילה אפשר כמובן להוסיף שמנת חמוצה, ואני מעדיפה יוגורט מחלב כבשים או עזים.

לגירסאות בשריות מופלאות אני ממליצה על מתכונים של אייל שני ושרי אנסקי, אך הרשת מלאה במתכונים נהדרים. לכל רעיון יש מגיבים אוהבים ומבינים ותענוג לקרוא את הרעיונות:

בורשט של אייל שני

בורשט של שרי אנסקי

 

וגם –

מתכוני כרוב מהספר Farmer John's Cookbook: The Real Dirt on Vegetables וגם משלכם – מרוני מתל-אביב:

* טיפ מוצלח לשימוש (מועט אמנם) בכרוב: לחתוך למקלונים דקיקים ולהשתמש כתחליף לנבטים במאכלים מוקפצים.

כרוב בתיבול הודי:
3 כפות שמן (או גהי – חמאה מזוקקת)
2 כוסות בצל קצוץ (כ-4 בצלים בינוניים)
1/2 1 כפיות ג'ינג'ר קצוץ
פלפל ירוק חריף אחד, פרוס לאורך
חצי קילו כרוב (ראש כרוב קטן), קצוץ
כפית אבקת כוסברה
1/4 כפית אבקת פלפל חריף
קמצוץ כורכום
3 כפות מים
עגבניה גדולה קלופה וקצוצה (כוס וחצי בערך)
1/2 כפית מלח

– מחממים את השמן במחבת גדולה על חום בינוני-גבוה. מוסיפים את הבצלים, הג'ינג'ר, הפלפל הירוק החריף. מטגנים תוך ערבוב עד שהבצלים משחימים, 15-20 דקות.
– מוסיפים את הכרוב. מוסיפים כוסברה, אבקת פלפל חריף, כורכום ומערבבים היטב. מוסיפים מים, מנמיכים את האש עד לרתיחה נמוכה, מכסים ומבשלים 10 דקות.
– מוסיפים עגבניה ומלח, מערבבים. מכסים ומבשלים עד שהכרוב רך, 5-10 דקות. מוציאים את הפלפל הירוק החריף לפני ההגשה.

 

סלט כרוב אסייתי:
2 כוסות כרוב קצוץ (כחצי ראש כרוב קטן)
1/3 כוס גזר מגורר
1/2 כוס בצל אדום קצוץ
2 כפות נענע קצוצה
2 כפות כוסברה קצוצה
2 כפות חומץ אורז
2 כפות שמן בוטנים
כף יין אורז (מירין או סאקי)
2 כפיות דבש
כפית (ועוד קצת) שמן שומשום קלוי
מלח
פלפל שחור גרוס

– מערבבים את הכרוב, הגזר, הבצל, הנענע והכוסברה בקערה גדולה.
– מערבבים בקערה קטנה את החומץ, שמן הבוטנים, יין האורז, הדבש ושמן השומשום. שופכים את הרוטב על הסלט, מערבבים. מתבלים במלח ופלפל.
– להכניס למקרר לשעה לפני ההגשה.

 

פאי כרוב ופטריות:
2 תחתיות פאי לא אפויות (בצק)
2 כפות שמן זית
1/2 כוס בצל קצוץ (בצל בינוני אחד)
1/2 1 כוסות פטריות חתוכות
כפית טימין טרי או 1/2 כפית טימין יבש
1/2 כפית מיץ לימון
2 כוסות כרוב קצוץ (כחצי ראש)
115 גרם גבינצ שמנת רכה
מלח
פלפל שחור גרוס
3 ביצים קשות, פרוסות

– מניחים תחתית פאי אחת בתבנית, משאירים 2 ס"מ של קצוות עודפים מעבר לשולי התבנית. משאירים את הבצק בקירור עד לשימוש.
– מחממים תנור ל200 מעלות
– מחממים את השמן במחבת גדולה, מוסיפים בצל. מטגנים עד לריכוך, כ-5 דקות. מוסיפים את הפטריות, הטימין, מיץ הלימון. מוסיפים את הכרוב, ומבשלים עד שרך, 15-20 דקות. מוסיפים את הגבינה ומתבלים במלח ופלפל.
– משטחים חצי מתערובת הכרוב בתבנית, מוסיפים שכבה של פרוסות ביצים, ומעליה – שאר תערובת הכרוב.
– מרטיבים את קצוות הבצק העודף, מכסים את הפאי בבצק הכיסוי וסוגרים את השוליים בעזרת האצבעות. אופים עד שהבצק משחים למעלה, 30-40 דקות.

 

כרוב ותפוחים של רוני (תודה רבה):
במחבת גדולה מאדים יחד
כרוב סגול בינוני חתוך לרצועות
2 תפוחים מקולפים וחתוכים לקוביות
כף חומץ אורז כף רכז תפוחים או כל משהו מתוק
כף של זרעי חרדל וכוסברה
3 כפות קוקוס
וכמה עלי ופלה (תבלין הודי)
מלח ופלפל
את כל זה מערבבים יחדו ומאדים למשך 15 דקות לערך
לא צריך מים וגם לא שמן

כתוב/כתבי תגובה